הדף היומי מסכת סנהדרין דף כו
דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת סנהדרין מבית "דרשו" עם הרב מאיר שפרכר שליט"א, הדף היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/
הדף היומי מסכת סנהדרין דף כו
[מוזיקה] סנהדרין דף כו מתחילים בעזרת השם שורה 16 מלמעלה מספרת הגמרא רבי חיא בר זרנוקי ורבי שמעון בן יוצדק הלכו יחד אבוק הזלי למקום שנקרא אסיה כדי לקבוע האם השנה תהיה מעוברת אם היא תהיה במקום 12 חודש 1 חודש הלכו להבר את השנה באסייה פגע בהוא ריש לקיש הטפיל בעדו פגש אותם ריש לקיש והצטרף אליהם אמר לעצמו אזיל איך זה איכי אבדי עובדה רוצה לראות איך החכמים קובעים אם להבר את השנה חזי דרך הם ראו אדם חורש בשנת שביעית חזו וגבר דכ הקריב אמר להן אז ריש לקיש אמר לרבי חיא בר זרנוקי ורבי שמעון בן יוצדק כהן הוא אנחנו נראה שהכהנים היו חשודים שהם עושים מלאכות בשנת שביעית והוא חורש בשנת שביעית תראו מה זה אז הם ענו לו אמרו לו יכול הכהן הזה לומר אגיסטון אני בתוכו אני עובד כאן בשביל ההיתר שחכמים התירו משרבו הנסיין שראיינו במשנה שכשיר בו ה גוזרי הגזרות שהמלכות גזרה שחייבים להביא מכס כל שנה על השדות והם לא קיבלו את זה ש בשנת שביעית לא עובדים והם גם בשנת שביעית דרשו שישלמו מכס אז התירו לעשות מלאכות בשביל שיהיה מהיכן לשלם את המכס של המלכות אז אותו אחד יכול לומר שהוא עובד בשביל הארנונה המשיכו בדרכם ושוב טו חזי רש לקיש ראה אדם אחד לאו גברה דב כסך בקרמים הוא פשוט מוציא את ה ענפים מבין הקרמים שזה גם כן מלאכה שבדרך כלל מיטיבה את האילן ואם כן זה עשור בשנת שביעית אמר להם כהן וזמר בשביעית אמרו לו יכול לומר להקל בית הבד אני צריך אני לא קוטף את הענפים בשביל להטיב את האילן אלא בשביל לקשור עם הענפים הרקים והגמיש של הענבים לקשור עם זה את ה זיתים המקום שבו סוחטים מהם את השמן ומלאכה שאדם קוטף ענפים רק בשביל שהוא צריך את הענפים ולא בשביל להטיב את האילן לא אסורה בשנת שביעית אמר להם אז רש לקיש השיב להם רק הם עצמם יודעים למה הם התכוונו הלב יודע אם להקל בית הבד הוא צריך או שזו היא העקמומיות אם לה הכלכלות האם באמת הבן אדם הזה עושה בהתר או באיסור שואלת הגמרא ה אמר לוו ברשע מה היה הסיפור הראשון אי לימה קמתה אם זה לפי הסדר שאמרנו שההוא חרש אמר לו ברישה זה מה שהוא העיר להם אז אם כן על המעשה השני נמי למרו הם גם יכולים לומר שהוא יכל לומר אגיסטון אני בתוכו כי הרי כמו שהוא עושה מלאכה של שה בשביל הארנונה שיהיה לו מה לשלם למסא המלך יכול לומר שהוא גם זומר בשביל זה למה הוא צריך למצוא תירוץ חדש להקל בית הבד אני צריך אלא חייב להיות שהסיפור שהוא זמר וכתף ענפים זה היה הראשון אמר לי ברישה ו השיבו לו דנו אותו לכף זכות אולי הוא צריך את זה בשביל שהוא צריך את הענפים ולא בגלל שהוא רוצה להטיב עם האילן והדר אמר להוא אך ואחר כך הוא אמר את העניין של החרישה וא אומר להם תראו הבן אדם הזה חורש כאן לא שייך לומר שמה בשביל מה הוא חורש הוא צריך משהו לעצמו את האפר שהוא מוציא לא אין מה לומר כאן ואם כן היו צריכים תירוץ חדש שהוא אולי עושה את המלאכה בשביל הארנונה שבזה התירו שואלת הגמרא למה הריש לקיש תמיד אומר הבן אדם הזה כהן ועושה מלאכה בשביעית מה ישנה כהן משום כשידי הם יהודים הכהנים על שביעית לתניה כמו ששנינו ברייתא שעה כמות של פירות תרומה שנפלה למא סאין של שבעית התערבב אחד בתוך 100 אחד תרומה בתוך 100 של שביעיית אז אומרת הבריתה תעלה התרומה בטלה בפירות שביעיית וכבר אפשר לאכול הפירות כמו שביעית ולא בקדושת תרומה פחות מכאן אם היה פחות מ-100 ביחס לאחד של תרומה אז הכל כאן תרומה ואסור לאכול אותם לישראל ולכן ביחס לישראל ירכבו ובינן בא הגשנו על הבריתה הזאת גם אם זה של ישראל אמה ירכיבו עם כרם לכהן בדמי תרומה חוץ מדמה אותה שעה שזה יתן לו בחינם כי שעה אחת היא כבר של תרומה שהוא חייב לתת לכהן ואמר רב חיה משמי דהולה הוא השיב זאת אומרת מהבית הזאת מוכח שנחשדו כהנים שלא לנהוג בפירות קדושת שביעית כי הם רגילים שמותרים בקודש בשר של קורבנות בתרומה והם לא נזהרים לנהוג קדושה בפירות שביעית לכן אסור למסור להם את התערובת הזא שמה הם יבואו לאכול את פירות השביעית בזמן שכבר אסור לאכול פירות שביעית יש זמן עד מתי אפשר כל זמן שהפירות עדיין נמצאים בשדות לבהמות ולחיות יש זמן הביאור חוששים שמה הכהנים ימשיכו ויכלו את זה גם אחרי זמן הביאור מכיוון שהכוהנים חשודים על איסור שביעית לכן אמר איש לקיש כנראה הבן אדם הזה הוא כהן ולכן הוא מזלזל בשביעית המשך הסיפור אמרו רבי חיא בר זרנוקי ורבי שמעון בן יצדק אמרו אחד השני טרודה הודין רשל קיש טרדן מטריח אותנו כמעט ו לאטם כשהם הגיעו למקום שבו בו הם רצו לקבוע אם להעבר את השנה סליקו ליגרה הם עלו לגג שבו ישבו שאר החברים לאבר את השנה והם לא רצו שראש לקיש יעלה אז שלפו לדרג מתותי הם היו עולים לעליית הגג על ידי סולם אז כשהם עלו הם פשוט לקחו את הסולם שהוא לא יכל לעלות אחריהם תה לקמי ד רבי יוחנן יש לקש בה לפני רבי יוחנן ואמר לי טען בפניו בני אדם החשודים על השביעית כשרין להבר שנה אלה רבי חיא בר זרנוקי ורבי שמעון בן יוצדק בעיניים חשודים על השביעית הם יותר מדי מלמדים זכות על אנשים שאינם שומרי שביעית ומחפשים כל מיני תירוצים עליהם אתה רוצה לקחת אותם שהם יחליטו הם נעבר את השנה הדר אמר לא קשי לי אחר כך רש לקיש חזר ואמר הם יכולים להיות ב ור השנה למה מדיד הבה שלושה רוי בקר כמו שראינו ש בדף יח היו כאלה שהיו רואי בקר והם נתנו סימנים והם ידעו לכוון האם צריך להעבר את השנה או לא אז אם כן לא צריכים להיות יראי שמיים כל כך גדולים שזרים כל כך לא לעשות מלאכות בשביעית כדי להצטרף לקבוע אם השנה תהיה מעוברת אלא צריך פשוט לדעת את החשבונות ורבנן עברו את השנה לא על פי הסימנים אלא חושבני היו סמוך אז אם כן גם כאן השנה מעוברת אם כיוונו לאמת גם אם הם פסולים והדר אמר אבל אחר כך יש תקיש אמר לא אם הם חשודים על השבית הם לא יכולים להצטרף י לא דמי זה לא דומה לרועה בקר התם לגבי רואי בקר רבנן לא סמכו עליהם הדור ם ממנו רבנן רבנן הושיבו בית דין ועברו להו שתה הם עברו את השנה על פי מה שהם עצמם החליטו לא שהם הסתמכו על רועי בקר בדיוק יצא שרועי בקר כיוונו נכון אבל החה מתוך בית הדין אי אפשר להכניס חכמים כאלה כי הרי כן אנחנו נכנסים לעוד הגדה קשר רשעים הוא וקשר רשעים אנו מן המניין אם כן הם לא בית דין העיבור ש שלהם לא יהיה בתוקף נה לו רבי יוחנן אמר רבי יוחנן דעקה זה הצרה שאתה קורא להם קשר של רשעים כיתו שבאו רבי חיא בר זרנוקי ורבי שמעון בן יוצדק לפני לקמי דרבי יוחנן המרו לי אז הם אמרו לו קר אילן רואה בקר הוא השוה אותנו לרוי בקר שכיוונו בדיוק שהשנה הזאת צריכה להיות מעוברת ולא אמר לימר ולא מידי רבי יוחנן לא מחה בפניו על זה שכך הוא מזלזל בכבוד חכמים אמר לו רבי יוחנן ועיקר ילכו רואי צאן אם הוא לא היה אומר רואה בקר אלא רואי צאן מה קאמין עלי מה אני אגיד לו אומר המרשה הוא התכוון לומר להם שכך דרך החכמים להתבטא אחד על השני כמו שמצאנו בבמות דף טז מהי קשר רשעים אמרנו שהוא אמר יש כאן קשר רשעים מהיכן לקוח המושג הזה מהסיפור הבא שהממונה על בית חזקיהו המלך קראו לו שבנה ובדרי הוא היה דורש בדברי תורה בפני 130 אל איש בת ליסר רבתא חזקיהו המלך היה דורש בפני 110 אל איש בפני חד צר רבתא 11 רבבות של אנשים כית סנחריב וצר הליד ירושלים סנחריב בא ועשה מצור לירושלים כתב אותו ממונה על ביתו של חזקיהו המלך ש נה הוא כתב פתק פתקה שדה בגירה הוא זרק את זה בחצ מעבר לחומה לסנ חרי ו היה כתוב היה כתוב הפתק שבנה וסיעתו חבורתו השלימו הסכימו להכנה לך ולעבוד אותך חזקיה וסיעתו הם לא מוכנים לא הסכימו לא השלימו שנאמר מאיפה אנחנו רואים שכך הוא עשה הפסוק אומר כי הני הרשעים שזה מכונה שבנה מכונה בין הרשעים דרכון קשת כוננו חצם לי יתר הבקה מספי חזקיה חזקיה פחד אמר לעצמו דילמה שמה כיוון שהרוב החכמים נמצאים אצלו אצל שבנה חס ושלום נטייה דעתי תהיה נטה דעתו של הקדוש ברוך הוא קודש בריך הוא בתה רובה אחרי הרוב וכיוון דרוב ממסרי כיוון שהרוב נמסרו לידי נחרים מוכנים להיות משועבדים אליו אז אנונ ממסרי גם גם עשייה שליס של חזקיהו המלך גם כן תימסר ביד סנחריב כי הם המיות ואם כן חלילה תיפול לירושלים ביד סנ חריב שרוב העיר הסכימו להימסר בידו בא ישעיהו הנביא ואמר לו לא תאמרון קשר לכל אשר יאמר העם הזה קשר כלומר אל תחשוב שהם נקראים הרוב מפני שהם מרובים יותר מפני שהם התחברו ביחד קשר רשעים הוא וקשר רשעים אינו מן המניין עכשיו שבנה כל כך היה בטוח שהוא יצליח הלך לחצוב לו קבר בקברי בית דוד כאילו הוא הולך להיות מלך מתכוון למרוד בחזק יהו המלך בא ישעיהו הנביא ואמר לו מה לך פה ומי לך פה כי חצבתי לך פה קבר הנה השם מטלטל טלטלה גבר מה הוא צריך להוסיף את המילה גבר אמר רב טלטולה דגבר כש מדיתה גבר יותר קשה לו להיטלטל בדרכים מאישה לכן הוא אמר השם הטלטל אותו כמו שמטלטל גבר שזה קשה יותר המשך דבריו של ישעיהו ואותך או אמר רבי יוסי ברבי חנינה מלמד שפרחה בשכונה צרת כתיב אח כאן כתוב ואותך אתו וכתיב התם לגבי מצורי ספם יעטה שהוא צריך להתעטף בבגד עד השפם לכסות לטוף את פניו אז אם כן רואים מכאן שהוא הצטרך להתעטף כמו מצורה כי באמת פרכה בוו עלינו צרת ממשיך ישעיהו ואומר לו צנוף נפך צניפה כדור יסובבו אותך יסובבו אותו שורות של צבעות לקחת אותו בגלות אל ארץ רחבת ידיים וגומר ושם מרכבות כבודך קלון בית אדוניך כך ממשך הפסוק תן הברייתא על הפסוק הזה שבנה שבנה שהוא ביקש קלון בית אדוניו הוא הלשין על אדוניו על חזקיהו שהוא לא רוצה להיכנע לפיכך נהפך כבודו הוא היה אמור לקבל מסנ חריב כבוד על זה שהוא נכנע זה נהפך לקלון כמו המשא שהגמרא ממשיכה ומספרת כי אב הי הוא כשבנה יצא מחוץ לחומה עם האנשים כדי להשלים עם סנחריב שהיה מחוץ לירושלים בא גבריאל המלאך אתה גבריאל אכדי לדשא סגר את השערים בפני השיעה שלו זאת אומרת הוא יצא וכל השיעה נשארה בתוך ירושלים סגרו את השער באפ משריט בפני השייה שלו אז החיילים של סנחריב מוצאים את שבנה לבד מחוץ לחומה אמרו לי אז הם שאלו אותו אמרת שהרוב נמצאים איתך איפה העשייה שלך משרית איך למה לא באו איתך אז שבנה אמר הדרו בי הם חזרו בהמי לבוא איתי אמרו לי אז החיילים אמרו לו אם כן אתה סתם עושה מאיתנו צחוק אחו קמה חייכת בן אמרת שיבואו איתך הרבה אנשים בסוף באת לבד נקבו בעקביו ותלה ב זנבי סוסיהם עשו נקבים בעקבים שלו והשם ישמרם תלו אותו בזנב של הסוסים שלהם והיו מגררים אותו על הקוצים ועל הברקנים אמר רבי אלעזר שבנה בעל הנאה היה אוהב הנאות העולם הזה כתיב אך פסוקים בישעיהו שמדברים עליו נאמר לך בוא אל הסוכן הזה וכתיב לגבי אבישג התם ותהי לו סוכנת כשם ששם זה היה להנאתו כך כאן זה ששב נ אהב שיספקו את צרכיו ויהנה הפסוק אומר כי השתות י הריסון צדיק מה פהל ולפני כן כתוב כני הרשעים ידרכו קשת אמרנו שהפסוק הזה נאמר על שבנה שהוא שלח חץ עם פתק לצבא סנחריב שהוא רוצה להכנה והרוב נמצאים איתו אכי זה כתוב כי השטות יהרסון צדיק מה פהל יש ויכוח בין רב יהודה ורב אינה מה פירוש אחד אמר שהכוונה אילו יצליח שבנה בצה שלו למצור את ירושלים בידי סנחריב וחזקיהו וסיעתו מפסידים ונופלים שב ביד סנחריב נהרסים הקדוש ברוך הוא הצדיק מה פעל לעשות שכר טוב לחזקיהו הצדיק ולהעניש את שבנה הרשע ואחד אמר שהכוונה של הפסוק אילו בית המקדש יהרס על ידי העצה הרעה של שבנה ועל ידי שנחרב יכנס לירושלים הקדוש ברוך הוא הצדיק מה פעל להציל את בית המקדש מיד סנחריב והו לא אמר פירוש שלישי אילו מחשבותיו של שבנה אותו רשע היו יוצאות לפועל ואינן נהרסות הקדוש ברוך הוא הצדיק מה פעל ששלם שכר טוב לחזקיה הצדיק ועונש לשבונה הרשע אומרת הגמרא ביש למה לפי המנדה אמר שאמר שתות מלשון מחשבה אילו מחשבותיו של אותו רשע אינן נהרסות היינו נכתב כי השתות יהרסון כי שתות זה לשון מחשבות מלשון לא שת ליבו ולמן ד אמר אילו בית המקדש נהרס נמי אפשר לומר שזה נקרא בלשון שתות דתנן במסכת יומא שנינו במשנה אבן היייתה שם מתחת ארון העדות בקודש הקודשים מאמות הנביאים הראשונים ושתייה הייתה נק ול שמה נקרא בית המקדש שתות אלא למן ד אמר ששטות הכוונה חזקיהו וסיעתו הכ השכן צדיקי היכן מצאנו צדיקים דקרי שתות שהם מכונים מלשון שתות הגמרא דכתיב כי להשם הצדיקים שהם מצוקי הארץ וישת עליהם תבל משתית עליהם את העולם ובאמה יש עוד מקור לזה מאחה הפלי עיצה הגדיל תושיה התורה נקראת תושיה אמר רב חנן למה נקרא שמה של התורה תושיה מפני שהיא מחלישה מתשת כוחו של אדם דבר אחר למה התורה נקראת תושיה שניתנה בחשי מפני שהשטן שהייה מקטרג שהתורה תישאר בשמיים ולא ינתן לעם ישראל על ידי משה דבר אחר למה התורה נקראת תושיה כי מה מה מה מה עושים אלה שלומדים תורה יש הרבה אנשים שלומדים עליהם חובה זה דברים של טורו ובכל זאת שהעולם משוט עליהם התורה ש מורכבת ממילים וזה לא דברים חומריים אתהה לא יכול כל כך להראות מה הבן אדם הזה עושה אתה יכול להגיד לי הוא יושב ולומד כל היום מה הוא מייצר דברים שנראים כמו תוהו לא מורגשים ביד והעולם מושתת על הדברי תורה האלה ועל שם הצירוף של המילים טוהו ומושתת התורה נקראת תושיה אמר ולה מחשבה שאדם חושב ודואג על פרנסתו בפי פירוש אחד ברשי מועלת מועלה להשכיח ממנו דברים אחרים ואפילו לדברי תורה מתרד את המזונות הוא יכול לשכוח דברי תורה שנאמר מיפר מחשבות ערומים ולא תעשה נדהם תושיה השם נותן לרעבים לחם ועל ידי זה מפר את המחשבות והטרדות של הפרנסה שיש להם שגורמות להם שלא יצליחו וישכחו את דברי התורה נותן להם פרנסה כדי שכן יוכלו למוד תורה ולא יהיה להם טרדות פירוש אחר אומר רשי מחשבה מוהלת אפילו לדברי תורה אם אדם עושה תוכנית אני אסיים מסכת פלונית זמן פלוני זה גורם שהוא לא יצליח אבל אמר רבא אם עסוקים בתורה לשמע אין המחשבה מועלת בפירוש הראשון מחשבת המזונות לא גורמת שהוא ישכח את הלימוד ובפירוש השני זה לא מפריע לו לעשות את התוכניות ולהצליח בהם שנאמר רבות מחשבות בלב איש ואם זה עצת השם היא תקום העצה שיש בדבר השם היא תקום לעולם ולא תישכח עצה טובה שמעתי מהרב בונים שרייבר איך באמת אדם יוכל לעשות לעצמו תוכנית הרי ואיך אפשר להצליח בתורה בלי שאדם מתכנן תוכנית אלא הוא אומר שאדם יתכנן כפול כלומר אדם רוצה לללמוד שעה אז יחשב אני הולך ללמוד שעתיים אתה רוצה לסיים את השס תוך חמש שנים תומר אני רוצה לסיים את השס תוך שנתיים ואז המחשבה מועלת ולא תצליח תוך שנתיים אלא רק תוך ארבע שנים הכי הרבה חמש שנים במשנה ראינו שאדם שעושה אימורים לך אם יושב עם מישהו שמים כסף ומשחקים באיזה קוביה ולפי מה שיצא בקוביה הם מחליטים מי ירוויח את הכסף הזה שהם שניהם הניחו אז הוא פסול לעדות אמר על זה רבי יהודה אי מתי בזמן שאיין להם אומנות א אלא הוא אבל אם הם עושים עוד אומנות כשרים זה לא הדבר היחיד שהם עושים אז הם לא פסולים להעיד אמר רבי אבאו אמר בשם רבי אלעזר הלכה כמו דברי רבי יהודה שאם הם מתפרנסים ממלאכה נוספת אז אפילו שמשחקים מקוביה הם לא פסולים לעדות והם לא פסולים לדון ואמר רבי אבאו אמר בשם רבי אלעזר ראינו במשנה רשימה של ארבעה כאלה שהם עם תאוות ממון והם חשודים לגזול או לעבור דברים אחרים שבתורה מחמת תאוות ממון שהם פסולים לדון ופסולים לעדות כולן צריכין הכרזה בבית דין שיודיעו שהם פסולים ולא לקחת אותם כעדים ורק אחרי ההכרזה הזאת הם נפסלים ולגבי התוספת שראינו בברייתא שרואה גם כן חשוד שהוא גוזל שהוא נותן ל במותו לאכול מהגז ולכן תיקנו שהם יהיו פסולים לעדות האם צריכים הכרזה או לא יש בזה ויכוח פליג בר רבח ובינה אחד אומר בעיה הכרזה צריך להכריז ורק מאז ה הוא נפסל ואחד אומר לאלא בעי הכרזה העבירה שלו שהוא רואה בשדות זרים היא מפורסמת לא צריך להכריז שהוא נפסל מכאן ולהבא ביש למה לפי המנדה אמר שרואה לא צריך הכרזה לא בעה הכרזה היינו מובן דבריו שאמר רב יהודה אמר בשם רב סתם רואה אפילו אם לא גילו שהוא מראה את ב בגזל הוא פסול אלא לפי המנדה אמר שהוא צריך הכרזה בי הכרזה מה הי סתם רואה פסול הרי לפני שהכריזו עליו הוא עדיין לא פסול תרצת הגמרא הכוונה היא שסתם אנחנו יודעים שהוא רואה סתם מכריזין עלי גם אם לא באו ידעים שהוא גנב משדות אחרים אבל רק אחרי שהכריזו עליו מאז והלאה הוא פסול מספרת הגמרא היה אחד שהחזיק בשטר מתנה שהוא קיבל מתנה ממישהו והעדים היו גזלנים שהם פסולים ד האם מתנ דבו חתימ עלה טרין גזלני סב רב פפא בר שמואל כשור להכשיר את השטר הזה דעלא אכריז עליו עדיין לא הכריזו עליהם שהם פסולים לעדות ולפני שמכריזים הרי אמרנו שהם עדיין לא פסולים אמר לי רבה אומנם זה נכון דבעינן הכרזה אבל כל זה דווקא בגזלן דרבנן רשי אומר שזה אלה המנועים במשנה כמו המשחק בקוביה ושאר המקרים שהזכרנו שם אבל בגזלן שחוטף מיד חברו זה אסור מדאורייתא מ בינן הכרזה וכי עד שלא מכריזים עליו הוא כשר להעיד לא הוא נפסל להעיד מיד שהוא גוזל מביאה הגמרא סימן למאמרים של רב נחמן דבר ואריות גנב אמר רב נחמן אוכלי דבר אחר היינו שהם מקבלים צדקה מגויים פסולין לדות אסור לקחת צדקה מהגויים מפני חילול השם ובשביל להרוויח ממון הוא מוכן לחלל השם אז ה לחלל שם השם לכן הוא פסול לעדות אי אפשר לבאר שזה הכוונה שמ אוכלים דבר אחר היינו שהם אוכלים בשר חזיר שבדרך כלל מכונה דבר אחר כי אם כן אנחנו נראה בהמשך שמחלקים בין אם זה בצינה או שזה בפרהסיה אם הוא אוכל בשר שאסור באכילה זה כמו שאר אוכלי נבלות שהם פסולים אפילו אם הם עושים את זה בצנעה כ מחמת אהבתם הם מוכנים לעבור על סור אז אם כן מבארים שהכוונה היא שמקבלים צדקה מן הגויים אז דדווקא מי שוא פסול כשההוא מקבל את הצדקה בפרהסיה עכשיו יש חילול השם אבל בצינה הוא לא פסול כי זה לא חילול השם פרהסיה נמי גם כן לא אמרנו שהוא פסול אלא ד אפשר ליזו בצנעה הוא היה יכול לקבל את ה צדקה הזאת בצנעה וכ מבז נפשי פרסיה הוא מבזה את עצמו בפרהסיה והוא מחלל שם השם אבל אם לא אפשר אם הוא לא יכול לקבל בצינה רק בפרהסיה כיוון שחיו ופרנסתו תלוייה בזה ובאופן כזה הלקיחה שלו מותרת אין לך דבר שעומד בפני פיקוח נפש כיוון שחי וטי הוא הוא לא נפסל אמר הרב נחמן החשוד על האריות יודעים בו שהוא שהוא עבר על איסור ריות כשר לעדות הוא לא נפסל לעדות מתי הוא נפסל דווקא ורות שמחמת ממון כי הפסוק אומר אל תשת ידך עם רשע להיות עד חמס אז דורש רב נחמן שמתי הבן אדם נקרא רשע שהוא פסול להעיד כמו שדורשים מהפסוק הזה שרשה פסול עיד דווקא אם זה קשור לחמס לגזל אמר רב ששת שהוא חולק על רב נחמן ולפי דעתו כל רשע פסול להעיד ולא דווקא אם הוא חשוד על עבירות של ממון הנמרי תנה לי אדוני איך ייתכן אדם כזה שהוא כשר לעדות אדם שהוא חשוד על הריות הרי הוא חייב מלכות אפילו בלי התראה 40 מלכות בכתפו בכתפי בליד רב אתה אומר שהוא כשר לעדות בכל זאת רב נחמן חולק רב נחמן סובר שדווקא אדם שהוא חשוד על עבירות של ממון דווקא הוא נפסל לעדות אמר רבא ומודה רב נחמן שלפי דעתו אדם שחשוד על עבירות שלא קשורות לממון לא נפסל לעדות לעניין עדות אישה יש מקרה שהוא כן יהיה פסול כי הוא הרי חשוד בדבר הזה באיזה מקרה אמר אבינא ויש אומרים מי תם רב פפא לא אמר שהוא פסול אלא להוציא אותה לפוקה שהוא מעיד שהיא גרושה או שהיא אלמנה הוא חשוד לשקר כדי שתהיה מצוייה לו אבל להעיד שהיא מקודשת להיו לה לט לן בה אנחנו לא חוששים אלא הוא יהיה נאמן להעיד מה החידוש פשיטה החידוש הוא מה הו דתם אני הייתי אומר שיש לו עניין שיא תהיה אסורה כי העדיף עלי דכתיב הפסוק אומר מים גנובים עם תקו וגומר כמה שמלן דכמה דקי אחי שכיך לי זאת אומרת הסברה הזאתי היא לא מספיקה שזה שהיא אסורה עליו אז יש לו עליה יצר יותר אלא זה שהיא תהיה לא אשת איש זה דבר שהוא יש לו נגיעה בדבר אבל לאסור אותה עליו אין לו נגיעה ואמר רב נחמן גנב תכף נראה שמדובר פה על הפועל שעובד בשדה שגונב בחודש ניסן שאז התבואה מוכנה לקצירה או גנב שגונב בתשרי שאז התבואה כבר קצרה והיא עומדת לאסיף והשאר הפירות מוכנים לקטיף אם הפועל גנב בזמן הזה יש מקרה שהוא לא נקרא גנב בשביל להיפסל לעדות לא שמי גנב ואנ מילה מדובר כאן באריסה שההוא הפועל שעובד בקרקע הזאת עם הסכם שהוא מקבל חלק ממה שגודל חצי שליש או רבע ווא גזל דווקא דבר מועט מעט מחלקו של בעל הקרקע ובדבר שנגמרה מל תו נשלמה גידולו שפועל שהוא אינו אריס אלא מקבל שכר קבוע מותר לו לטול מהפירות בשעה שהוא תולש אותם ולכן הריס הזה אפילו שהוא לא כמו פועל שמקבל שכר על הזמן שהוא עובד אלא הוא מקבל חלק מה שגדל הוא אסור לו לקחת מהפירות כי הרי הוא יכול לקחת מהפירות שלו התורה אומרת שכש שבן אדם תולש פירות אז בעל סד צריך לתת לו לאכול מזה אתה לא יכול לתת לו לקטוף פירות ולא לתת לו לאכול אבל אם הוא אריס הינו הוא מקבל חלק מהפירות בשותפות חצי שליש או רבע אז אין לו יתר לאכול מהחלק של בעל הבית אבל הוא מורה לעצמו יתר שהוא טרח מאוד בשדה והוא יכול לקחת קצת מחלקו של בעל הקרקע כמו פועל אז כיוון שכן אף על פי שבאמת זה גזלה הוא לא נפסל כיוון שהוא לא מתכוון לאיסור לכן הוא עדיין יהיה כשר לעדות עד כאן דף כו
לצפיה בתכנים נוספים:
נהנתם? יש לנו עוד תוכן משובח באתר
רוצים ללמוד דף יומי בגמרא? לחצו כאן ללימוד הדף היומי
רוצים ללמוד על פרשת השבוע? לחצו כאן לשיעורי תורה על הפרשה
רוצים ללמוד מתוך ספרי הקודש השונים אונליין? לחצו כאן לקריאת ספרי קודש
צריכים לשאול רב שאלות בהלכה או הנהגה? שאל את הרב שאלות בכל התחומים
רוצים להתפלל? תפילות חובה ורשות? לתפילות חובה, רשות וסגולות
רוצים לברך ברכת המזון? לקריאת ברכת המזון בנוסח עדות המזרח או אשכנז
נוסעים ממקום למקום? לחצו כאן כדי לקרוא תפילת הדרך או תפילה לטיסה