הדף היומי מסכת סנהדרין דף כה
דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת סנהדרין מבית "דרשו" עם הרב מאיר שפרכר שליט"א, הדף היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/
הדף היומי מסכת סנהדרין דף כה
[מוזיקה] סנהדרין דף כה מתחילים בעזרת השם דף כד עמוד ב במשנה מסופר בהמשך על בעל אטליז שתפסו אותו שהוא מחר טריפות בחזקת בשר כשר אמר רב נחמן האדם הזה מהיום פסול להעיד אם מחמת שהוא לא רצה להפסיד כסף על הבשר שנמצא טריפה ומכר את הבשר בחזקת כשר הוא חשוד שיש לו תאוות ממון שבשבילה הוא מוכן לעבור על דברי תורה ואם כן הוא לא יכול להעיד אנשים אולי ישלמו לו כסף שיעיד בשבילהם עידות שקר ובשביל תאוות ממון הוא יעבור על דברי תורה וית בשביל עמידות שקר אותו בעל טליז אחרי זה עשה מעשים שהראו שהוא רוצה לחזור בתשובה התחיל לגדל שערות ציפורניו כמו אבל רב נחמן היה סבור לקבל אותו עדות מהיום אמר לו רבא זה עדיין לא אומר שבפעם הבאה שיבוא אותו אחד לידי ניסיון הוא יצליח להתגבר מתי תראה שהוא חזר בתשובה אם הוא ילך למקום שלא מכירים אותו ושם יהיה לו איזה עבדה יקרה שהוא ימצא והוא יחזיר אותה או שעוד פעם יהיה לו איזה טריפה והוא לא ימכור אותה בחזקת שהיא כשרה אז נדע באמת שהוא חזר בתשובה ונוכל לקבל אותו עדות בעצם הסיפור הזה מביא אותנו למשנה שמדברת על ארבעה מקרים שבהם אנשים מוכנים לעבור על דברי תורה תמורת תאוות ממון שיש להם הם עושים דברים שהם או כאין גזל או שמחמת אהבת ממון הם עוברים על איסורי תורה ולכן אלו הן הפסולין עיד וכל שכן לדון הם בודאי לא יכולים להיות דיינים מקרה הראשון המשחק בקוביה יושבים שניים או יותר ושמים כסף אומרים נשחק בקוביה או במשהו אחר כליפי גוזים לא משנה לפי מה שיצא נקבע אם הבן אדם מרוויח או מפסיד עכשיו הבן אדם שהפסיד לא באמת רצה להפסיד הוא קיווה שהוא ירוויח אז זה יכול להיות כאן סוג של אסמכתה שבן אדם קיווה שהוא יזכה אם הוא היה יודע שהוא יפסיד הוא לא היה מוכן להשתתף או ש מכיוון שהם אינם עסוקים ביישובו של עולם הם לא בקיעים בטיב דינין ומשא ומתן הם אינם יראי חטא חושדים בהם שהם יטלו ממון בשביל להפסיד חבריהם בדין או בעדות כמו שבגמרא תבאר שתי דעות מה בדיוק הסיבה שהמשחק בקוביה פסול לעדות מקרה שני המלווה הבא בריבית או ש המלווה נתן הלוואה בריבית או שהלווה לקח הלוואה בריבית פסול לעדות וכל שכן לדון וכן מפריחי יונים אז פירוש אחד עושים תחרות בין שני יונים היונה של זה ש תקדם תעוף מהר יותר אז הוא יקבל מחברו סכום כל אלה זה כאין גזל רשי אומר מקרה רביעי סוכרי שביעית ע עושים מסחר בפירות של שנת שביעית בשנה השביעית אומרת התורה הפירות הם רק לאכילה ולא למסחר והם עוברים על האיסור הזה אמר רבי שמעון בתחילה היו קוראים גם את אוספי השביעית היו קוראים להם סוחרי שביעיית כאלה שאוספים פירות בשנת שביעית למה הם עושים את זה בשביל לעשות סחורה בפירות האלה אז גם להם קראו סוחרי שביעית משרבו הנסיין קרא שהמלך הטיל מס על השדות כל שנה שצריכים לתת כמות מסוימת מהשדה ואפילו בשנת שביעית הוא טובע את המס הזה ולכן התירו לעשות מלאכות בשדה בשנת שביעיית כדי לתת למלך אז אלה שאספו חזרו לקרן שהם כשרים כי כי התירו להם לאסוף לצורך לשלם את המס שהמלך קבע בשביל בשביל לתת כל שנה סכום קצוב למלך מהשדה כיוון שהיה יתר מיוחד שהתירו אז הם לא היו נקראים סוחרי שביעית אלה שאספו הם אספו בשביל המטרה הזאת והחלו לקרות סוחרי שביעית רק לאלה שממש סוחרי בפירות שביעית אמר רבי יהודה על המקרה הראשון של המשחקים בקוביה אי מתי הם פסולים בזמן שאין להן אומנות אלא הוא אין להם עוד אומנות רק האימורים האלה אבל אם יש להן אומנות שלא הוא אם הם עוסקים באומנות חוץ מהימורים כשרין להעיד ולדון המקרה הראשון שדיברנו במשנה משחק בקוביה פסול לדון ולהעיד מביאה הגמרא שתי דעות מיקה אבד על איזה איסור הוא עובר שלכן אנחנו פוסלים אותו לעדות וולדון אמר המי ברחמה משום שהזכייה שהוא זוכה במשחק של האמורים דהבה סמכת הוא קונה שלא ברצונו של המפסיד אותו מפסיד שמח שהוא יזכה שמך על זה שהוא יזכה ולכן הוא הניח את כספו על הצד שהוא יפסיד הוא לא רוצה לתת לחברו מתנה והקנאה בדרך כזו של הסמכתה אינה הקנאה לא קניה ואם כן ממון חברו גזול בידו ולכן כיוון שהוא גזלן הוא פסול להעיד ולדון רב ששט אמר הכסף שלו לא גזול ולכן זה לא סיבה לפסול אותו כל כא גבנ לה ושמחת הי הוא לא שם את הכסף רק בגלל שהוא חשב שהוא יזכה מתחילה הוא ידע שיכול גם להפסיד והוא חושב להקנות את הכסף לחברו אם הוא יפסיד אלא מה הסיבה שהוא פסול מה הסיבה שאנשים כאלה פסולים לפי שאין עסוקים בישובו של עולם הם לא בקיעים בטיב דינים ומשא ומתן הם אינם יראי חטא אנחנו חושדים בהם שם יטלו ממון בשביל להפסיד חבריהם בדין או בעדות מהי בינייהו מה ההבדל בין מה שהסבירה מברכ מ שהסיבה ש שהאדם הזה פסול כיוון שזה נחשב הסמכתה אז הממון שיש אצלו זה כאין גזל לבין מה שהסביר רב ששת שכיוון שהבן אדם הזה לא עוסק בישובו של עולם אז חוששים שהוא יבוא ויטול ממון בשביל להעיד שקר או לדון שלא כדין יקבל ו ההבדל בין שתי הדעות שיש לו מלאכה אחרת דגמר אומנות ה אחריתי חוץ מזה שהוא עוסק באיורים חוץ ממה שהוא משחק בקוביה לפי רב ששת אם כן כיוון שיש לו עוד אומנות הוא מכיר בטיב דינין ומשא ומתן והוא כשר ולפי רמי ברחמה סוף כל סוף כיוון שהוא גם משחק בקוביה הוא נחשב גזלן והוא פסול מביאה הגמרא במשנה תנן אמר רבי יהודה אי מתי המשחקים בקובייה פסולים בזמן שאין להן אומנות אחרת אל האימורים האלה אבל אם יש להן אומנות שלא היא חוץ מה האימורים כשרים על מה רואים מכאן מדברי רבי יהודה שהוא לא לכאורה הוא לא חולק על התנה הראשון יש כלל שאנחנו נראה שכש רבי יהודה אומר במשנה אי מתי הוא בא לפרש את דברי התנא הקודם אז אם כן כאן הוא פירש תמ דמתניתין משום ישובו של עולם הוא כמו דברי רב ששת אם יש לו עוד אומנות לאותו שמשחק בקוביה כשר קשיה לרמי ברחמה שאמר שהסיבה היא כיוון שהוא נחשב כאין גזלן כיוון שזה הסמכתה והוא שהפסיד לא התכוון לתת על מנת שהוא יפסיד וכי תמה אם תרצה לומר כמו שבאמת כך סבור רמי ברחמה פליג רבנן על ידי רבי יהודה חכמים באמת חולקים אפילו אם הוא עוסק בעוד מלאכה כיוון שהוא משחק בקוביה הוא כבר פסול ואם תשאל הרי האמר רבי יהושע בן לוי כל מקום שמ רבי יהודה על דברי התנה שלפניו אימתי או שהוא אומר על דברי התנה שלפניו במה דברים אמורים אינו בא לחלוק אלא לפרש דברי חכמים ואפילו רבי יוחנן שחולק על רבי יהושע בן לבי שאומר שכש רבי יהודה אומר ע מתי רק אז הוא בא לפרש דברי חכמים וכשהוא אומר במי דברים אמורים הוא בא לחלוק אבל כאן הוא אמר הרי עם מתי וכו לעלמה עם מתי לפרשו כאן גם רבי יוחנן מודה שרבי יהודה מפרש את דברי חכמים כי הרי אומר י מתי אם כן במשנה אין מי שחולק על רבי יהודה אומרת הגמרא מה זאת אומרת רמי ברחמה חולק על רבי יוחנן ורבי יהושע בן לוי גברה הגברא קרמית אתה מקשה מאדם על אדם אחר רמי ברחמה מר סבר שרבי יהודה וחכמים פליגי חולקים גם כשרבי יהודה אומר אי מתי ואם כן ר מברכ פירשת דברי חכמים שהם חולקים על רבי יהודה אפילו אם המשחק בקוביה עוסק בעוד אומנות בכול זאת הוא פסול כי הוא גונב בצורה של אסמכתא אותו אחד שהפסיד לא התכוון לתת את הכסף אם הוא היה יודע שהוא מפסיד ומר סבר רבי יהושע בן לוי ורבי יוחנן סוברים שכש רבי יהודה אומר מתי לא פלי גיי הוא לא חולק על חכמים נפלא בכל אופן אומרת הג גמרא יש דעה של רבי טרפון שהוא וודאי חולק על מה שרבי יהודה אמר אצלנו במשנה הוא סובר בכל מקרה משחק בקוביה פסול לעדות גם אם יש לו אומנות אחרת כי ולא פליגי וכי אין ויכוח בנושא הזה והתניה הברייתא מפורש משחק בקוביה בין שיש לו עוד אומנות שלא הוא ובין שאיין לו עוד אומנות אלא הוא הרי זה פסול התשובה היא ההיא הדעה הזאת זה רב יהודה משום רבי טרפון זה בעצם דעה בפני עצמה ד תניה שאנחנו רואים שרבי טרפון סובר שבן אדם לא אומר דבריו בצורה כזאת שאולי בסוף יהיה כמו שהוא אמר אולי בסוף לא יהיה כמו שהוא אמר אלא אומר את דבריו רק בצורה וודאית ולכן לגבי כשאדם משחק בקוביה אז עצם זה ש בא פה בן אדם הוא נותן כסף על הצד שאולי הוא יפסיד ודאי שהוא לא תכוון על הצד שהוא יפסיד לתת את הכסף הזה הוא רק התכוון לתת את זה אם הוא לא יפסיד איפה רואים את דבריו של רבי טרפון הוא מדבר בכלל לעניין שניים שיש ביניהם ויכוח על איזה בן אדם אחד האם הוא נזיר או לא כל אחד אומר אם אני צודק אז א אני לא מקבל עלי נזירות אבל אם אני לא צודק אז הוא מקבל על עצמו נזירות הבן אדם הזה נזיר אני אומר לך ואם לא אז הבן אדם מקבל על עצמו נזירות והשני אומר בדיוק הפוך אומר רבי יהודה הוא אומר משום רבי טרפון לעולם בין אם אותו אחד היה נזיר ובין אם לא אין אף אחד מהן נזיר לפי שלא ניתנה פרשת נזירות אלא לאחד שמפליא ומפרש נזירותו עעל הוודאי אלה שנדרו נזירות על הספק זה לא החלטה גמורה ולכן הם לא נזירים אם כן גם אצלנו אדם שמחייב את עצמו על צד מסוים בויכוח והוא אינו יודע אם הוא צודק או לא הוא לא מתחייב בלב שלם אם הוא יטעה ולכן גם לגבי המשחק בקוביה אינו מתחייב בלב שלם ומי שזכה בכסף הוא נחשב כאין גזלן והוא פסול אם כן הדעה הזאת לא סותרת מה שעמדנו בדברי רב ששת פרמי ברחמה המקרה הנוסף שראינו שאדם פסול לעדות אם הוא מלווה בריבית אמר רב זה לא דווקא אם הוא הנותן של ההלוואה גם אם הוא לקח את ההלוואה בריבית הוא פסול לעדות ואם תשאל הרי הענן תנן מלווה בריבית צריך לומר שהכוונה מלווה הבא בריבית מספרת הגמרא על אדם בשם בר ביטוס העידו עליו שני עדים אסידו ביתרי סעדי אחד אמר בפניי אלוה בריבית כמי דידי וזיף בריבית והשני אמר שהוא בעצמו הלוה לדידי אוספי בריבית פסלי רבה לבר ביטוס רבה קיבל את העדות הזאת הוא פסל את ברבטוס הוא לא יכול להעיד והוא לא יכול לדון שואלת הגמרא והרי רב הוד אמר לוה בריבית פסול לעדות ואם כן אחד מהעדים כאן שמעיד שהוא זה שקיבל את ההלוואה הבלי רשע שהוא עבר על עבירה בשביל ממון והתורה אמרה אל תשת רשע עד רשע פסול לעדות אז איך רבה קיבל את העדות זאת אחד מהמהם הוא הלוה בעצמו שהוא בעצמו רשע מתרצת הגמרא כי רבא הולך לשיטתו לתמיד אמר רבה אדם מוגדר כקרוב ביחס לעצמו אצל עצמו ואם כן במה שהוא אמר שהוא לקח את ההלואה הוא לא נאמן כי אין אדם משים את עצמו רשע ורק מה שהוא אמר על הוא שנתן הלוואה בריבית מחלקים את דיבורו ולגבי זה הוא נאמן מספרת הגמרא את מה שהבאנו בפתיחה לשיעור ההוא טבך היה אייזה בעל טליז שוחט ד שתקח דנפק ת מתותי ידי נמצא שמחר טרפות פסלי רב נחמן רב נחמן פסל אותו לעדות ואברי הוא העביר אותו מתפקידו הוא לא הרשה לו יותר לשחוט לא הרשה לו למכור יותר בשר ז הלך אותו שוחט רבי מזי ותופר גידל שערו ציפורניו כמו אבל כדי להראות שהוא חזר בתשובה אז רב נחמן סבר סבר רב נחמן לאח שורי מעכשיו הוא כבר כן יהיה כשר לעדות אמר לי רב זה עדיין לא אומר שהוא חזר בתשובה דיל מהרו מכמה הרים אולי הוא רק עושה כאן הערמומיות בזה שהוא מראה כאילו הוא חזר בתשובה אלא איך נדע שהוא באמת חזר בתשובה מה התקנתי אז שייעשה אחד משני הדברים שהרעיון של שניהם הוא אחד שהוא מוכן להפסיד כסף בשביל לקיים את דברי תורה או כדי רבידי ברבין ד אמר רבידי ברבין החשוד על הטריפות אין לו תקנה לחזור ולהיות קשר עד שיילך למקום שאין מכירים אותו ששם ודאי הוא לא עושה הערמומיות כי הרי שמה אף אחד לא יודע שהוא חשוד ושם יחזיר עבדה בדבר חשוב בסכום גבוה או שיוציא טרפה מתחת ידו בדבר חשוב משלו הוא יגלה על בהמה שלו שהיא טרפה ובזה יפסיד סכום גבוה וזה הוא יוכיח שהוא לא עובר עבירות יותר משום רווח ממון והוא יחזור בחזרה לשרותו עוד ראינו במשנה על מקרה נוסף של אדם שהוא פסול לעדות כאלה שהם מפריחי יונים מה הם מפריחי יונים אז כאן בבבל הח תרגומה שזה דומה למשחק בקוביה אי תקדמי יונח ליון הם עושים תחרות בין שני יונים והם אומרים היונה של זה שתצליח להגיע מהר יותר בעליה א יקבל את הסכום קוים סכום מסוים עושים תחרות בין יונה של אחד ליונה של אחר וזה שהיונה שלו תלך מהר יותר תעוף מהר יותר הוא יקבל את הכסף רב חם בראש שהיה אמר זה ממש מקרה אחר לגמרי מדובר פה על אררה היינו הוא מלמד את היונה שלו למשוך אחרי היונים אחרות לביתו והוא גוזל את העיונים של שכניו כאן בבבל מן ד אמר שאנחנו אומרים שמפריחים ונים זה דומה למשחק בקוביה שאי תקדמי יונח ליון אם היונה שלך תקדים ליונה שלי אני אתן לך סכום מסוים מה התמה לא אמר למה הוא לא אומר שהפירוש זה ארה שהוא מלמד את היונה שלו לצוד יונים אחרות אמר לך ארה זה לא פסול עדות כי זה לא ממש גזל אלא מפני דרכי שלום באלמה זה בסך הכל בשביל דרכי שלום כי אין בעלות על יונים שבאות מאליהן לשבח והולכות מאליהם ורק מפני דרכי שלום ה בן אדם שהיונים נמצאות אצלו הוא נקרא כמו בעלים על מה שבשובה שלו ואסור לקחת ממנו אז אם כן כיוון שזה לא באמת היונים של בעל השובך היונים שנמצאים אצלו בשוח רק משום דרכי שלום מחשיבים את היונים האלה כאלוהים שלו אז מי שלוקח ממנו לא נחשב גזלן אבל ללעומת זאת רב חמא בר אושייה שאמר שאדם שלוקח יונים משוחים של אחרים נקרא אדם שפסול עידוד כי הוא סובר שגם אדם לוקח ממון שמשום דרכי שלום שייך לאחרים הוא גם כן נקרא אדם שחשוד שמחמת תאוות ממון הוא מוכן לעבור על ייסורים כי הוא עובר על איסור שהחכמים גזרו משום דרכי שלום שהיונים האלה כן שייכים לאותו אחד שהם נמצאות אצלו בשוח ורמי בר ורב חמא ברושי שוע מנדה אמר שאומר ש מפריחי יונים הכוונה הרה ש מפריח את היונה שלו כדי שתגרור אי היונים של של שנמצאים בשבחים של אחרים מה איתם לא אמר למה הוא לא אומר שהפירוש הוא שיש תחרות בין שני יונים איתק מונח ליון אתן לך סכום מסוים כי הוא יאמר לך היינו משחק בקוביה לא צריך להביא עוד דוגמה זה דומה מאוד למשחק בקוביה מה ההבדל בין משחק בקוביה אוא משחק ביונים זה סוג של אימור ודך אלה בבבל שאמרו שזה הכוונה מפריחי יונים שזה סוג של אימור למה באמת צריך להגיד שני תחרויות גם של אימור של מפריחי יונים וגם של משחק בקוביה תנה תולה בדעת עצמו מדברים משחק בקוביה שהניצחון תלוי במשחק שלו אם הוא ינצח ותענה מפריח יונים שהוא טולה בדעת יונו זה לא תלוי בו זה תלוי ביונה שלו עם מי תלך יותר מהר וצריך הו צריכים להשמיע את הויכוח בשני המקרים אי אפשר לדמות מקרה אחד לשני די טנה אם היינו שנים רק משחק בקוביה שההוא תולה בדעת עצמו היינו אומרים התם הוא דלא גמר המפסיד בדעתו ומה קני הוא לא מקנה את הכסף הוא יפסיד ולכן זה אסמכתא וזה גזל במי בידו מי ש הרוויח באופן הזה כי הוא לא חשב שהוא יפסיד דאמר דאמר קמלי בנפשי אני מכיר את עצמי דדנ תפי אני יודע לשחק בקוביה יותר טוב מחברי ולכן אני ודי אנצח מעניין היד רמה כותב שניצחון במשחק בקוביה תלוי בכוח האיון והמחשבה הוא יודע שהוא באמת יודע יותר טוב מחברו לנצח ולכן ברגע שהוא הפסיד זה לא היה על דעתו אז הבן אדם השני שקיבל את הכסף בעצם לקח כסף מחברו שלא במ באמת התכוון לתת לו אז זה כן גזל אבל מפריחי יונים שהוא תול את הניצחון שלו בדעת היונה שלו אי מה הייתי אומר שהוא לא חשב שהוא ודי ינצח והוא יקנה ל הצד שיפסיד בדעת גמורה והמנצח אינו נחשב גזלן והוא אינו פסול ללכן כתוב שהוא כן פסול והי טנה הם כתוב רק מפריחי יונים שהוא תולה בדעת יונו היונה שלו היינו אומרים שדווקא במפריידר בדעתו להקנות את הכסף הוא יפסיד ולכן זה הסמכתה וגזל בידו שמי שהרויח באופן הזה כי הוא לא חשב שהוא יפסיד דמר אני יכול לגרום ליונה שלי לעוף מהר יותר כי בנק שתלי מילתה ונקישות שנוק ליונים בקרשים לזרז אותם תלוייה המהירות של הריצה וענה ידנה לנקוש תפי אני יכול לזרז אותה יותר טוב מחברי ואני אנצח אבל משחק בקובייה שהוא טולה בדעת עצמו ולפי זה אין כאן איזשהו שיטה מיוחדת לנצח אימה הייתי אומר שהמפסק לא חושב שהוא ודאי ינצח והוא יקנה צד שיפסיד בדעה גמורה והמנצח אינו נחשב גזלן ואינו פסול לכן צריך צריך לומר שהוא כן נחשב כין גזלן והוא פסול לעדות בקשה הגמרא מי טיוי קושיה מברייתא על הדעה שאומרת ש מפריחי יונים הכוונה שהם מקבצים ומביאים יונים משובחים אחרים והם מביאים אליו מית וקושי מברייתא מי הוא המשחק בקוביה שהמשנה אומרת שהוא פסול לעדות ולדון אלו הן המשחקים בחתיכות עצים פספסים שמשמשות למשחק ולא דווקא בפספוסים אלא אפילו על המשחקים בקליפות קליפי אגוזים וכליפי רימונים שמשחקים בהם רק באקראי והם לא מיועדים למשחק אז אלה פסולים ו מתי חזרתן בתשובה מה הם יעשו שיוגדר שחזרו בתשובה ויחזרו לכשרות מי שישברו את פספסה ויחזרו בהן חזרה בתשובה גמורה ואפילו בחינם אם לא ישחקו יותר במשחק הזה לא אבדי מה הכוונה מלווה בריבית שראיינו שהם פסולים אחד המלווה ואחד הלווה במתי חזרתן בתשובה מי שייקראו את שרין שבהם כתובה הלואה בריבית ויחזרו בהן חזרה בתשובה גמורה שאפילו לנוכרי שהתורה מתירה להלוות לו וללוות ממנו בריבית לא מוזי הם לא יעלבו ברביעית וכך התרגלו שלא לעסוק ברביעית בכלל ומה שלמדנו במשנה מפריחי יונים פסולים אלו שמרגיזים ממרן את היונים להתחרות זו בזו ולא על מפריחי ונים בלבד אמרו אלא אפילו על משלחי שימו לב טוב אם אמרנו ש מפריחי יונים הכוונה ארה היינו שהוא שולח את היונה שלו שתאסוף את החברות שלה שאר היונים משאר השוחים תביא את כולם אליו אז כאן כתוב לא יונים בלבד אמרו אלא אפילו משלחי ישאר בהמה חיה ועוף שאין דרך לשלח אותם להתחרות ום מתי חזרתם בתשובה וחוזרים לכשרות מ שישברו את פג מיהן כאלה מן דברים שקשים בהם בשביל להאיץ את היונים זה כלי המשחק שלהם יחזרו בהן חזרה בתשובה גמורה ואפילו במדבר ששם אין בעיה של גזל כי הרי אין בעלים ליונים שנמצאים שם נמי לא אבדי גם שם הם לא יפריחו יונים מה שלמדנו סוחרי שביעית שפסול אלו שנוסעים ונותנין בפירות שביעית במקום להשתמש עם הפירות האלה רק לאכילה הם עושים בזה סחורה שהתורה אוסרת ומתי חזרתן בתשובה והם חוזרים לכשרות משתגע שביעית אחרת ויבדל לא יתעסקו במסחר בפירות שביעית והפקירו את השדות שלהם ואמר רבי נחמייה לא מספיקה ל הסוחרים האלה חזרת דברים בלבד שיחזרו על ידי אמירה והפסקת הסחורה לעתיד אלא צריך גם שיחזיר את הממון חזרת ממון שהרוויח על ידי סחורתו בפירות שביעית לא מספיק שפעם הבאה הוא לא יעשה סחורה אלא הוא צריך להחזיר את הכסף שהוא קיבל מהסחורה בשביעית ולמי יחזיר הרי בעצם אף אחד כאן לא הפסיד מהמסחר שהוא שחר בפירות שביעיית אלא אומר אני פלוני בר פלוני הרווחתי כינסתי למשל 200 זוז פירות שביעית והרי הן אני נותן ותם צדקה נתונים במתנה לעניים ומניח אותם לעניים בכל אופן הבריתה כאן פריטה בטוב טעם ודעת את כל הארבעה מקרים שבמשנה מה בדיוק בכוונה של כל דבר ואיך חוזרים בתשובה על כל דבר אבל לגבי מפריחי יונים מכל מקום קטן מית שלא מפריחי יונים בלבד אמרו אלה אפילו בהמה בשלמה לפי בני בבל מנדה אמר מפריח יונים אי תתקדמי היונה שלך ל היונה שלי אני אתן לך סכום מסוים א משכחת לה יכול להות אופן כזה במקרה שעשו תחרות על בהמות אלא לפי המנדה אמר שאומר ש מפריחי יונים הכוונה ארה שהוא מלמד את היונה שלו להביא יונים אחרות וכי בהמה בת אחי היא שהיא תביא בהמות אחרות לביתה הרי אם האבי אם היא תצא לשדות להביא בהמות אחרות החיות ירדפו אחריה אונה הגמרא אן יש מן בהמה שיכולה למשוך אחריה חיות אחרות בשור הבר ועל זה נאמר שמי ששולח את השור הבר כדי שיביאו בהמות אחרות הוא נחשב כמו גזלן והוא יהיה פסול וכמן דאמר שור הבר מן בהמה הוא דתנן במסכת חולין שור הבר מן בהמה הוא רבי יוסי אומר מן חיה הוא אז בכל אופן נמצא אם כן שגם מה שכתוב בהמה אפשר להסביר שזה הכוונה שהוא שולח את הבהמה להביא בהמות אחרות וזה לא קשה ע על פירוש הזה מביאה הגמרא תנא הוסיפו על הפסולין לעדות שמפורטים במשנה את הגזלנים שלוקחים אחר חפץ בכוח ולא משלמים ואת החמסין שלוקחים בכוח חפץ ומשלמים עליו שואלת הגמרא גזלנים צריכים להוסיף שהם פסולים לעדות מדאורייתא הוא כיוון שהוא עבר על איסור גזל דאורייתא והתורה אומרת אל תשת ידך עם רשע להיות עד חמס דורשים מזה שאסור לקבל עידוד של אדם שהוא רשע לא נצרכה מה הכוונה גזלן אלא למציאת חרש שוטה וקטן אם אם חירש שאינו שומע ואינו מדבר או אדם שאיין בו דעת או קטן אם הם מצאו דבר ומישהו אחר בא וגזל מהמהם אפילו שמ דאורייתא זה לא נחשב שגזלו מהם כי הם לא קנו את מה שהם מצאו בכל זאת כיוון שהבן אדם בא וגזל מהם הוא נחשב פסול לעדות בהתחלה במשנה מעיקרה לא פסלו אדם כזה כי סברו מציאת חירש ותב קטן זה לא דבר שכיח ולא צריך לתקן פסול מיוחד למי שגוזל מהם את המציאה אי נמי או שבהתחלה הם לא פסלו משום מפני שכל הגזלה שעשו לגזול מחרי שות קטן זה רק משום דרכי שלום באלמה שלא ה עם אביו או קרוביו של אותו קטן ומי שעובר על הדבר הזה זה לא מספיק סיבה בשביל לפסול אותו לעדות אבל כיוון דחזו ראו חכמים שסוף סוף ממונה הו דקש קלי עוברים על האיסור הזה בשביל להרוויח רווח ממון פסלנו רבנן פסלו אותם כי אדם כזה בשביל תאוות ממון מוכן לקחת אפילו מפני דרכי שלום ממון מהמוצא אז הוא כבר לא נאמן להעיד ולדון כי יכול להיות שהוא בשביל תעות ממון יעיד וידון ש דין וכן לגבי מה שראיינו על החמסין שהם הוסיפו אותם בברייתא שהם יהיו פסולין לדון ולהעיד למה בהתחלה לא פסלו אותן כי מעיקר הסבור שאפילו שהם קופים את הבעלים למכור אבל הם הרי משלמים דמי קיי והוא בא לבן אדם חוטף ממנו חפץ ומשלם על זה אז אולי הקראי באלמה הוא ולא צריך לפסול אותו בשביל זה ובסוף כיוון דחזו תחטפי הם חוטפים בכוח מיד הבעלים וזורקים את המות לפניהם וזה ממש כין גזל ג גזרו באור רבנן גזרו שהם יהיו פסולים להעיד ולדון מביאה הגמרא תנ בריתה שנייה עוד הוסיפו על הפסולין שמפורטים במשנה וברייתא את הרואים שנותנים לבהמות שלהם לראות בשדות אחרים ואת הגבאי והמכס שממנים מטעם המלכות לגבות את המס והמכס מבארת הגמרא מה הסיבה שבהתחלה לא זרו שהם פסולים להעיד ולדון רואים מעיקרה בתחילה סברו חכמים שהם אינם מתכוונים להכיל במותם משל אחרים אלא הכרי באלמה הוא שהב אוכלים משל אחרים כיוון שראו חכמים דחזו דכ מכווני הרואים מכוונים ודו זורקים לפני בהמיה לכתחילה משל אחרים גזרו באו רבנן ופסלו אותם לגבי הגבאי והמכס מעיקר בהתחלה סברו חכמים סבור מ דקץ להוא קש קלי רק מה שהמלכות קצבת שיקחו זה מה שהם לוקחים אז אם כן הם לא נחשבים שהם גוזלים כיוון ך זו הקשה כלי תאירה כיוון שראו שהם לוקחים יותר ממה שהם צריכים ואת השר הם לוקחים לעצמם הם נותנ הם גובים מאנשים יותר ממה שאמורים לגבות ואת ההפרש הם לוקחים לעצמם אז הם ממש ממש גזלנים פסלנו פסלו אותם אמר רבא רואה שאמרו בברייתא שהוא רואה צון והוא פסול לדון ולהעיד אחד רואה בהמה דקה כבשים עיזים ואחד רואה בהמה גסה שברים פרות הם נחשבים גזלנים והם פסולים שואלת הגמרא ומי אמר רב האחי שמי שמגדל בהמה דקה וגסה הוא חשוד בגזל והוא פסול להעיד ולדון והרי אמר רבא רואה בהמה דקה בארץ ישראל פסולים בחוץ לארץ קשרים רואה בהמה גסה בכל מקום כשרים אפילו בארץ ישראל כשרים מתרצת הגמרא ההוא מה שרבה אמר שרואה בהמה גסה כששרים באלה שמגדלים את הבהמות בביתם תמר ולכן אין רואים בשדות אחרים וכשר ורק בארץ ישראל החמירו משו משו ארץ ישראל ופסלו רואה בהמה דקה שקשה לשמור עליה שלא תברח אבל רואים שמגדלים את הבהמות שלהם בשדות בכל מקום הם פסולים בין בהמה גסה ובין בהמה דקה נסה הגמרא לומר אח ינמ מסתברא אולי אפשר להוכיח מד דברי משנה שרואה בהמה גסה פסולין מדקתני המשנה אומרת לאל שאדם יכול לומר לחברו יש בינינו ויכוח נאמנין עליי שלושה רוי בקר בקר זה בהמה גסה ואם כן במקרה שבן אדם מוכן לקבל עליו רק אז הם יהיו נאמנים מ לו לעדות וכי לא מדובר כאן שוא מוכן לקבל רוה בקר לעדות רואים שאם הוא לא היה מוכן לקבל אותם הם היו פסולים דוכה הגמרא לא מדובר כאן שהוא בא לקבל אותם לדינים ולזה הם לא יכולים לדון כי הם לא בקים בדיני תורה ד כן נאמי באמת מהמשנה עצמה מדויק שמדובר פה על דיינים דקתני שלושה רואי בקר שלושה ואי מדובר כאן לעדות מה צריך שלושה מספיק שניים שלושה למה לי שואלת הגמרא ולמה אתה רוצה לומר שמדובר פה ש שקיבלו אותם לדין שיידון ביניהם ממה איריה שלושה רוי בקר כל בי תלתה דלא גמרי דינה אחי כל שלושה שלא בקיעים בדינים דינם שווה למה אתה צריך להביא דווקא דוגמה של רואה בקר תר הגמרה זה לא קשה זה לא שאלה אחי קה אמר זה מה שהתנה במשנה התכוון לומר בזה שהוא דיבר על רואה בקר אפילו הני אפילו רואה בקר דלא שכיחה בישוב והם לא שכיחים במקום ישוב אלא בשדות והם לא בקיעים במשא ומתן בכל זאת יכול לקבל עליו שהם ידונו ביניהם אמר רבי יהודה סתם רואה צאן שלא יודעים אם הוא גזל או לא פסול כיוון שהוא מסתובב בשדות וגם אם הוא גוזל לא תמיד רואים אז לכן יש מבערים שזה הסיבה ש בסתם הוא נחשב גזלן אבל סתם גבאי שגובה מאכס כשר עד שנדע שהוא גזל ורק אז נפסול אותו מבארים כיוון שהוא לוקח מהאנשים אם הוא באמת היה לוקח בגזל כבר היו באים ומרעננים אחריו מספרת הגמרא על אביב של רבי זירא אבואה דרבי זירא הוא היה הגבאי של המכס 13 שנה עבד גביות תליסר שנין וכל פעם כשהיה מגיע אותו שר שבשבילו גובים את המכס הוא היה אומר לכולם להתחבט כבהה תרש נהרה למעטה כי הבח זה רבנן כשהוא היה רואה את התלמידי חכמים אמר להו לך מי בוא בחדריך היה מדבר אליהם בשפה שלהם תתחבאו שלך מבוא בחדרך תתחבאו שלא יראו שיש כאן הרבה אנשים ולפי זה יקבעו את הסכום של המכס יחשבו שיש פחות וגם כ כברכה זה שאר אנשי למטה גם כשה רוא את שאר אנשי היה דיבר אליהם בשפה שלהם אמר ריש נהר ראתה למטה ראש הנהר היינו ראש העיר זה שגובים בשלות המכס בא פה לעיר והאידנא ייקח יגבה עכשיו מכס הרבה יותר מה שצריך זה כמו שהוא שוחט את האבא בפני בנו ואת הבן בפני אביו נכס אבא לפום ברא וברא לפום אבא הינו הוא יקבע מיסים קשים אם הוא יראה את כולם לכו תסתתר שלא יראה שיש פה כל כך ה אנשים ואם כן הוא יקבע סכום מכס לפי האנשים אם הוא ייראה שיש הרבה הוא יקבע סכום גבוה שלא ייראה שיש הרבה כדי שיקבע סכום מועט וכולם היו מתחבאים מגן זו כו עלמה וחיתה כשהוא הגיע לעיר אמר לי אז הוא אמר לשר ממה אני מם אתה רוצה בדיוק לבקש מיסים אין פה כמעט אף אחד כי ניח נפשי לפני שהוא נפטר מן העולם אמר לאלה שהיו סביב מיתתו שקולו ליסר קחו 13 מאות דצ בסדי שקשורים בסדין שלי ודרו לפניה תחזירו אותם לאדם פלוני דשקיל מני לקחתי את זה ממנו לצורך חמס ובסוף לא השתמשתי בהם לא הצריכו לי במשנה אמרנו שסוחרי שביעית פסולין לעדות אמר רבי שמעון בתחילה היו קוראן אותה נוספי שביעית משרבו הנסיין חזרו לקרן סוחרי שבית מק אמר אמר רב יהודה ככ אמר אחיק אמר בהתחלה הגמר מסבירה שבתחילה היו אומרים אוספי פירות שביעית לעצמם כשרים בסדר גם אם הם לוקחים הרבה פירות הם יספיקו לאכול את זה עד הזמן שמותר לאכול זה נקרא זמן הביאור ורק אלה שסוחרים ממש בפירות שביעית פסולין משרבו אלה שמשלמים מאות לעניים ממציאי מות לעניים וסוחרים אותם שיאספו בשבילהם פירות כדי לעשות בזה סחורה אז לעניים ואספו מיתו אוספים בשבילהם אותם הנאים אוספים בשביל הסוחרים עכשיו כיוון ש לא רואים חרים אוספים אז לא יודעים שהם באים ואוספים בשביל לעשות סחורה אז ובסוף העניים באים ומביאים את זה להם והם עושים בזה סחורה חזרו לא ר אחד זה ואחד זה פסולים גם סוחרים וגם אלה שלוקטו גדולה פסולים כי הרי הם לוקטים את זה בשביל סחורה אבל הגמרא לא מקבלת את ההסבר הזה קשובה בני רחבה בני רחבה יגשו על התירוץ הזה מדוע המשנה מגדירה את ההבדל אי משרבו האנסים מה קשור פה הנסים שלוקחים באונס ממון מאחרים משרבו את הקרין מבע אלי כי שתרבו הסוחרים שלקחו עניים שיקחו בשבילהם סחורה ועשו בזה ועשו בפירות סחורה אז אמרו שגם אל שאוספים הרבה נחשבים סוחרי הי שביעית אלא לכן רת הגמרא את הפירוש בדברי רבי שמעון הפירוש שהגמרא משאירה וכמו שביארנו במשנה בעצמה בתחילה היו אומרים אחד הסוחרים ואחד לוקטים בכמות גדולה אחד זה ואחד זה פסולין למה בן אדם לוקח כמות גדולה כנראה שההוא גם כן זוכר משרא בו הנשיים ומה הנינ הוא מי הם אותם הנשיים שמכריחים לעבור על מצוות השמיטה אלה שמחייבים את הארנונה את מיסי המלך המלך מחייב לפרוע לו את המס ואם לא יזרעו לא יעשו מלאכות בשביעית לא יהיה מה לפרוע לו ובשביל זה מותר לעבור על איסורי שביעית או מכיוון שבזמן הזה האיסור הוא מדרבנן או כיוון שמדובר פה על פיקוח נפש אז אם כן כדי מכריז רבי עניא הוא הכריז ל אנשי מקומו פוקו וזירו בשביעית צו זרעו בשנת שביעית משום שאנחנו אתם חייבים לשלם את הארנונה לכן חזרו לומר שאלה שאוספים לצורך לשלם את הארנונה הם כשרים לא צריך להחמיר עליהם שהם יהיו פסולים להעיד ולדון רק אלה שממש סוחרים בפירות שביעית הם פסולים כי לא התירו לעשות סחורה לצורך הארנונה אלא רק את המלאכות האחרות של גידול וליקוט הפירות רק זה התירו כדי שיהיה מה להביא ל מלך שמכריח שישלמו בשבילו ארנונה עד כאן דף כה
לצפיה בתכנים נוספים:
נהנתם? יש לנו עוד תוכן משובח באתר
רוצים ללמוד דף יומי בגמרא? לחצו כאן ללימוד הדף היומי
רוצים ללמוד על פרשת השבוע? לחצו כאן לשיעורי תורה על הפרשה
רוצים ללמוד מתוך ספרי הקודש השונים אונליין? לחצו כאן לקריאת ספרי קודש
צריכים לשאול רב שאלות בהלכה או הנהגה? שאל את הרב שאלות בכל התחומים
רוצים להתפלל? תפילות חובה ורשות? לתפילות חובה, רשות וסגולות
רוצים לברך ברכת המזון? לקריאת ברכת המזון בנוסח עדות המזרח או אשכנז
נוסעים ממקום למקום? לחצו כאן כדי לקרוא תפילת הדרך או תפילה לטיסה