הדף היומי מסכת סנהדרין דף כד
דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת סנהדרין מבית "דרשו" עם הרב מאיר שפרכר שליט"א, הדף היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/
הדף היומי מסכת סנהדרין דף כד
[מוזיקה] סנהדרין דף כד מתחילים בעזרת השם שורה 20 מלמעלה אמר רבי יושעי מ דכתיב אומר הנבי זכריה ויקח לי שני מקלות לאחד קראתי נועם ולאחד קראתי חובלים מה זה מרמז נועם מרמז אלו תלמידי חכמים שבארץ ישראל שמנמן בנעימות זה לזה בלימוד הלכה חובלים אלו תלמידי חכמים שבבבל שמחבלים מקים היינו מקשים בתקיפות זה לזה קושיות בהלכה עוד נאמר בנביא זכריה ויאמר אלה שני בני היצר העומדים וגומר אז הוא מדבר כאן על יצר שזה מרמז על שמן זית ושניים זיתים עליה כתוב שם קודם מדברים פה גם על זיתים מה מרמז יצער שמן זית אמר רבי יצחק אילו תלמידי חכמים שבארץ ישראל שמשמין רקים ונעימים זה לזה בהלכה כשמן זית ומה מרמז הזיתים עצמם או שניים זיתים עליה אלו תלמידי חכמים שבבבל שמרון וקשים זה לזה בהלכה כזית עוד נאמר בזכריה וישא עיני עיני וירא והני שתיים נשים יוצאות ורוח בכנפיהם הרוח כאן מרמז דבר אחד ולהן הכנפיים ככנ י החסידה החסידה מרמז כאן רמז שני ממשיך הנביא ותשנה את האיפה איפה מרמז על יצר הרע כך כותב רשי בין השמיים ובין הארץ הם נושאות את היצר הרע בין השמיים ובין הארץ ואומר אל המלאך הדובר בי אנה הם המוליכות את העיפה להיכן מוליכים את היצר הרע שמרומם במילה היפה ויאמר אליי לבנות לבית בארץ שנאר מה זה שנאר זה בבל אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחאי שתי אנשים זה רמז לשתי מידות חנופה שזה מרומז בחסידה שנוהגים עצמם בחסידות עושים עצמם חסידים וגסות את הרוח שמרמז רוח בכנפי שירדו לשנר היינו בבל להשתקע שם וזה הסיבה שבני בבל אינם נוחים זה לזה שואלת הגמרא וכי גסות הרוח לבבל ירדה נחית והרי האמר מר עשרה מידות קבין של גסות רוח ירדו לעולם תשעה מתוכם נטלה לא בבל ורח כל העולם כולו איך אתה אומר שבבבל שם יש את גסות הרוח אונה הגמרא אין לבבל נחית כשירדה גסות הרוח לבבל ירדה והתגלגלה משם התרבו ד השתרבב לאלם ראיה לזה כך מדויק מהפסוק די קנה מדכתיב לבנות לה בלשון יחיד אחת מהם בונה להבית בארץ שנער בבבל איזה אחת חנופה כי גסות הרוח המשיכה משם והגיע לאילם שמה מינה שואלת הגמרא באיל שם משכן עיקר גסות הרוח והרי האמר מר סימן לגסות הרוח עניות והרי עניות להיכן הגיע לבבל נחית לא נעלם מתרצת הגמרא עניות לא הכוונה שאין כסף מהי עניות שהיא סימן לגסות הרוח עניות בתורה שאי אפשר ללמד שם אנשים תורה ובאמת אילם היייתה ענייה בתורה דכתיב אומר הפסוק בשיר השירים אחות לנו קטנה ושדיים אין לה היינו כוח השפעה ואמר רבי יוחנן זו אילם שהיה שמה את דניאל כמו שמביא רשי זכתה ללמוד ולא זכתה ללמד ואם כן היא נשארה ניה בתורה אבל בבבל זכה עזרה ולימד תורה ולכן בבל אינה עניה בתורה הפסוק קורא למקום שנער ואנחנו קוראים לו בבל מה הי בבל אמר רבי יוחנן בלולה במקרא בלולה במשנה בלולה בתלמוד ואם כן אומר תוספות פירש רבינו תם הרי כתוב במסכת עבודה זרה דף יט לעולם ישלש אדם בשנות יעסוק שליש במקרא שליש במשנה שליש בתלמוד בשס אז אומר רבנו תם בתלמוד שאנחנו לומדים תלמוד בבלי שבלול משלושתם אנו פותרים עצמנו ממה שאמרו חכמים שצריך לעסוק בשלושת חלקי התורה ואף על פי כן אנו קוראים בכל יום מקרא פרשת התמיד משנה במסכת זבחים איזה הו מקומן של זבחים ו ורסין ברייתא של רבי ישמעאל אומר ב-13 מידות התורה נדרשת בהן שזה תלמוד פסוק אומר במגילת תיחה במחשכים הושיבני כמתי עולם אמר רבי ירמיה זה תלמודה של בבל מחשקים מלשון חושך כותב רשי שאינם נוחים זה עם זה ותלמוד ספק בידם כעת נעבור לעסוק בדברי המשנה המשנה מדברת על שני מקרים שבעלי דין סיכמו ביניהם ואחר כך הם רוצים לחזור בהם מקרה ראשון אמר לו אחד לשני נכון שקרוב לא יכול להיות דיין בכל זאת אני מקבל עליי נאמן עלי אבא או נאמן עלי אביך וכן מקרה אחר דיינים צריכים להיות מומחים בדברי תורה בכל זאת הם אומרים אחד לשני נאמנין עליי שלושה רואי בקר אלו אפילו שהם לא יודעים לדון דיני תורה אני מקבל אותם דיינים רבי מאיר אומר יכול אחר כך לחזור בו וחכמים אומרים אינו יכול לחזור בו זה המקרה הראשון המקרה השני היה חייב לחברו שבועה בבית דין כי חברו טוען למשל אתה חייב לי כסף ויש לי עד אחד שמעיד לטובתי עכשיו העד הזה לא יכול להוציא ממך כסף אבל הוא יכול לחייב אותך להשבה אם אתה רוצה להיות פטור מלשלם והוא אומר לו אתה צריך להישבע בשם השם אני מוכן לוותר לך תדור תשוה לי בחיי ראשך ואז אני אפתור אותך משבוע בבית דין האם הוא יכול לחזור בו גם בזה יש אותו יוח רבי מאיר אומר יכול לחזור בו וחכמים אומרים אינו יכול לחזור בו וכל שכן אם כל הדיינים קרובים ודאי שהוא יכול לחזור בו לפי רבי מאיר המקרה הראשון שראיינו במשנה שהם מסכמים ביניהם שהם מוכנים שקרוב יהיה דיין ויש ויכוח אם הם יכולים לחזור בהם אמר רב דימי בנו של רב נחמן בנו של רב יוסף בריד רב נחמן בריד רב יוסף כגון ד קבלי עלי בתור דיין אחד הבעל דין קיבל את הקרוב שיהיה אחד מהדיירים ואיתו יהיו שניים כשרים בכל זאת אומר רבי מאיר אפילו ששניים נוספים הם דיינים כשרים יכול הבעל דין אחר כך לחזור בו ולדרוש אני רוצה ששלושתם יהיו דיינים כשרים אני לא מוכן שהקרובים אחד מהדיירים כעת אנחנו פותחים שני דיונים בנוגע לוויכוח רבי מאיר וחכמים במשנה אם בעלי דינים יכולים לחזור בהם ממה שהם קיבלו ויטרו דיון ראשון זה האם אנחנו מדברים שבן אדם היה מוכן שאם הדיין יאמר שההוא פטור אז הוא מוותר לו או שזה נאמר אפילו כשההוא יצטרך להוציא מהכיס ולשלם דיון שני עד מתי הבן אדם יכול לחזור בו האם זה עד גמר דין או אפילו אחרי גמר דין יש דעה שהוא יכול לחזור בו אז נפתח בדיון הראשון בכל אחד מהם יש ויכוח הם מוראים אז בדיון הראשון האם הוויכוח אם אדם יכול לחזור ב או לא נאמר כשהוא היה מוכן למחול ולוותר או אפילו כשהוא בא להוציא מכיסאו אם יחייבו אותו אמר רבי יהודה אמר בשם שמואל המחלוקת רבי מאיר וחכמים אם האדם יכול לחזור בו או לא מדובר במקרה שהוא אמר אני מקבל את הקרוב שיהיה דיין ואם הוא ייזכה אותך אני מוכל אתה לא תצטרך לשלם לי ואז אומרים חכמים שהוא לא יכול לחזור בו אתה לא יכול להוציא מההוא אתה יתרת לו אבל במק ר שהוא אומר לו אני מקבל את הקרוב דיין והוא מחייב אותי אני אתן לך לדברי הכל יכול לחזור בו מה אתה יכול על פי דיין שהוא לא כשר להוציא ממון מהשני רק בגלל שהוא ויתר וא צך עשות קניין עצם זה שהוא יתר זה לא מספיק בשביל להוציא ממנו ממון זה דעת שמואל ורבי יוחנן חולק הוא אומר באתן לך מחלוקת רבי מאיר וחכמים היא באה אליהו בתן לך מחלוקת בסדר אבל במחול לך מה יאמר רבי יוחנן האם דברי הכל אנונו יכול לחזור בו שרבי מאיר מודה שהוא לא יכול לחזור בו כי בסדר מוכל אתה לא צריך לשלם או דילמה או שנאמר גם במכו לך מחלוקת וגם בתן לך בין בזו בין ב זו מחלוקת מנסה הגמרא להביא ראיה מדברים שאמר רבא תשמד אמר רבה מחלוקת רבי מאיר וחכמים במקרה שהוא קיבל את הקרוב דיין אפילו אם הוא יצא חייב והוא יצטרך לתת אתן לך אבל במכו לך דברי הכל א אינו יכול לחזור בו כי הוא לא צריך להוציא ממון והוא קיבל מה שיאמרו אמרו שההוא פטו מלשלם אז ההוא פטו מלשלם זה רבא אומר עכשיו אם רבא דיבר או לפי שמואל או לפי רבי יוחנן אז חייבים לומר ש רבי יוחנן דיבר שבמכון לך דברי הכל אינו יכול לחזור בו למה אם אמרת בשלמה שרק ב תן לך מחלוקת אבל במחול לך דברי הכל אינו יכול לחזור בו רב ודה אמר כמו רבי יוחנן בדיוק אלא אם אמרת שרבי יוחנן סובר שבין בתן לך וובין במכו לך בין בזו ובין בזו מחלוקת אז רב הדה אמר כמן לא כמו שמואל ולא כמו רבי יוחנן דוחה הגמרא מה הראייה יכול להיות שרבי יוחנן סובר שמחלוקת גם באתן לך וגם במחו לך ורעבה שאמר שבאתן לך בלבד המחלוקת תמ תמה דנפש ק אמר הוא אמר את הדעה של עצמו מי אמר שהוא צריך להגיד כמו אחד מהדעות שואלת הגמרא היתי ו רבח בר תחליפ לרבה הרי במשנה שלנו במקרה השני דיברנו אם היה חייב לחברו שבועה בבית הדין ואמר לו אתה יודע מה אל תשוה לי בשם השם בבית הדין דור לי בחיי ראשך ואחר כך הוא רוצה לחזור בו רבי מאיר אומר יכול לחזור בו וחכמים אומרים אינו יכול לחזור בו י לאו וכי המשנה לא מדברת באותן ה חייבי שבוע ה רגילים בדרך כלל מתי מחייבים אדם שבוע דיברנו על מקרה אתחייב לי כסף ויש לי עד שמעיד לטובתי עכשיו אני לא יכול להוציא ממך כי יש לי רק עד אחד אבל עם העד הזה אני יכול לחייב אותך שתשווה ותשבע ומה תעשה תהיה פטור מלשלם האם אנחנו מדברים באותם הנשבעים ולא משלמים ו אני אומר לך אתה יודע מה אתה פטור מלישבה שבועה בבית הדין שבועה בשם השם אם תדור לי בחיי ראשך מספיק לי ואבלי כ מכו לך כי אני בעצם אוכל לך שלא תצטרך לשלם ובכל זאת יש ויכוח רבי מאיר וחכמים אני יכול לחזור בי אחר כך מקשה על רבא שאמר שבמו לך כולם מודעים שהוא לא יכול לחזור בו תרצת הגמרא לא מדובר כאן בשבועה שהאדם יהיה פטור אם הוא ישווה אלא באותן מחוייבי שבועה יש מקרים מסוימים שנשבעים ונוטלין ל משל אם הבן אדם שכנגדו לא יכול להישבע לא נאמן להישבע אז הבן אדם יש מקרים שהוא נשבע ונטל בכוח השבועה זא אומרת מכיוון שהוא נשבע מאמינים לו שחייבים לו והוא נוטל מהבעל דין ממון והבן אדם אומר תשווה ותטופל שבע בבית הדין בשם השם תשבע בחיי ראשך ותטא מת יש ויכוח אחר כך בן אדם יכול לחזור בו כי זה באמת במקרה של של אתן לך דבלי כ אתן לך כי בעצם על ידי השבועה אתה הבם אתה תיקח ממני נאמר בשביל הדוגמה כן אתה שבה תיקח ממני ממון בכל זאת ויתרתי לך יש ויכוח רבי מאיר וחכמים אם אני יכול לחזור בי או לא שואלת הגמרא אם מדובר בחלק השני במשנה שאדם ויתר לשני אתה יודע מה תישבע אפילו לא בבית דין בשם השם אלא בחיי ראשך מדובר פה כשהבן אדם היה בן אדם שנשבע יכול ליטול מחברו ממון על פי השבועה הזאת והרי תנה לי רישה רבא העמיד את החלק הראשון במשנה ש האדם אומר אתה יודע מה אני מוכן שקרוב יהיה הדיין בינינו רב העמיד שהמשנה מדברת באתן לך אז למה צריך לומר גם את החלק הראשון במשנה שמדבר לגבי שמקבלים עליהם דיין שהוא לא ראוי לדון במקרה שהוא אומר אני מוכן לקבל אותו ולתת לך האם הוא יפסוק שאני צריך לתת לך וגם את החלק השני אני לא צריך שתשווה בבית הדין בשם השם אלא תשועה בחיי ראשך וזה מספיק לי גם את החלק הזה להגיד שמדובר שאני מוכן לתת לך על פי השבועה שלך למה צריך את שני חלקי המשנה להביא שיש ויכוח רבי מאיר וחכמים במקרה שלן לך מתרצת הגמרא שצריך להביא את שני ה חלקים במשנה למה טנא בחלק הראשון כתוב מקרה שהנתבע תולה את החיוב שלו בהחלטה של אחרים בדעת אחרים מה שדיין שהוא לא ראוי לדון יפסוק אני מוכן לקבל עליי אני מוכן לתת לך כסף על פיהם ותנא החלק השני במשנה כתוב כשה תולה את חיובו בדעת הטובע עצמו שידור בחיי ראשו אם אתה תדור אני אתן לך וצריכה צריך להשמיע את הויכוח בשני המקרים אי אפשר ללמוד אחד מהשני למה די תנה אם היה כתוב רק את החלק הראשון שהנתב עולה בדעת אחרים שמה ש אביו יפסוק הוא ישלם היינו אומרים בהכ אמר רבי מאיר דמצי הדרבי כאן רבי מאיר אומר שהוא יכול אחר כך לחזור בו משום זה לא גמר בדעתו החלטה גמורה ומה קני הוא לא מקנה את הכסף עם הדיינים יחייבו אותו דמר מימד מזקל הוא אומר לעצמו כנראה אני הרי הצודק אז אם כן לא יחייבו אותי ולכן אם בסוף כן חייבו אותו אז הוא חוזר בו אבל במקרה שהנתב עולה את חיובו בדעת בעל דינו בעצמו אם אתה תדור לי אני אשלם לך בלי שבוע בבית דין הרי חברו ידור כי הרי רוצה להוציא ממנו והוא לא רוצה להשבה בבית דין אי מה אני אומר כאן הוא כנראה ודאי גמר בדעתו ש הוא ימחו לו על השבועה בבית הדין ומוד וא רבי מאיר לרבנן שהוא לא יכול לחזור בו והוא יהיה חייב לשלם והי השמינ אמ משמיעים לנו במקרה השני שהוא אמר תדור לי במקום להשבה בבית הדין בשם השם תדור לי בחיי ראשך ואני אשלם לך שהוא טלה בדעת בעל דינו בעצמו היינו אומרים שדווקא בקמר רבנן דווקא שם רבנן אומרים שהוא לא יכול ל ור ב כי הוא ידע שחברו ישבה והוא יצטרך לשלם והוא גמר בדעתו באמת לשלם אבל במקרה הראשון ההי שהוא טולה בדעת אחרים הוא נותן למישהו אחר להיות דיין אפילו שאותו דיין לא ראוי אימה אומר מודולי רבנן לרבי מאיר שיכול לחזור בו הוא לא גמר בדעתו מלכתחילה לשלם כי הוא חשב שהוא יהיה צודק ואולי באמת הוא כן יכול לחזור בו צריך צריך לומר שגם כאן יש את הוויכוח רבי מאיר וחכמים אז אם כן זה הדיון הראשון האם רבי מאיר וחכמים חולקים כשהוא אומר לו אתה יודע מה אני מוכן למחול לך עם דיינים לא כשרים דיינו קרובים יזכו אותך א או שתשווה לי תדור לי בחיי ראשך אני מוכן לפתור אותך או שזה אפילו נאמר אני מוכן לשלם על פי הדיין הזה או על פי דר כזה שאתה תדור בחיי ראשך אז הבאנו שיש בזה באמת כמה דעות כעת עוברים לעסוק בדיון שני על הוויכוח רבי מאיר וחכמים עד מתי יכול לחזור בו אמר ריש לקיש מחלוקת רבי מאיר וחכמים שהבן אדם בא לחזור בו ממה שהוא קיבל עליו היינו לפני גמר דין אבל אם הוא בא לחזור בו לאחר גמר דין לדברי הקל אן יכול לחזור בו כי החיוב שלו כבר חל ורבי יוחנן אמר כשבא לחזור בו לאחר גמר דין בזה המחלוקת במשנה ומה יהיה כשהוא רוצה לחזור בו לפני גמר דין היא בא אלי הו לאחר גמר דין מחלוקת אבל לפני יגמר דין לדברי הכל יכול לחזור בו כי הרי עדיין לא חל החיוב או דילמה או נאמר שהכוונה היא שהמחלוקת בשני המקרים בין בזה שרוצה לחזור בו לאחר גמר דינו ובין בזו שהוא בא לחזור ב לפני גמר דין המחלוקת תשמ דמר ר רבה אם בעל הדין קיבל עליו קרוב או פסול שיהיה דיין והוא מוכן לקיים את מה שההוא יפסוק ואחר כך הוא בא לחזור בו לפני גמר דין יכול לחזור בו לאחר גמר דין אינו יכול לחזור בו אם אמרת בשלמה שהכוונה של רבי יוחנן היייתה שלאחר גמר דין מחלוקת אבל לפני גמר דין לדברי הכל יכול לחזור בו זה בדיוק מה שרבא אומר כי הוא אומר דאמר כרבי יוחנן ולי בדרבנן ולפי השיטה הזאת באמת אינו יכול לחזור בו לאחר גמר דין כמו דברי רבה אלא אם אמרת שהכוונה של רבי יוחנן היייתה בין בזו ובין בזו מחלוקת בין הוא רוצה לחזור ב אחר גמר דין ובין לפני גמר דין רב הד אמר כמן כמו איזה שיטה הוא אמר את דבריו אלא ליו שמ מינה כילא נוכיח מכאן שלפי דברי רבי יוחנן רק לאחר גמר דין יש מחלוקת אבל לפני גמר דין יכול לחזור בו לפי כל הד שמה מנה שלח לרב נחמן ברב יצחק לרב נחמן בר יעקב ולמדנו רבנו האם כמו ריש לקיש בבא לחזור בו לפני גמר דין המחלוקת אבל לאחר גמר דין ודאי הוא לא יכול לחזור בו או כמו רבי יוחנן בבא לחזור לאחר גמר דין המחלוקת קודם גמר דין לפי כל הדעות הוא יכול לחזור בו ואם תאמר כמו אחד מהם מתי המחלוקת אז יש מחלוקת הלכה כדברי מי כמו רבי מאיר או כמו חכמים שלח לי שהמחלוקת היא כמו דברי רבי יוחנן ובא לחזור לאחר גמר דין מחלוקת ההלכה כדברי חכמים שכבר לא יכול אז לחזור בו רב השי אמר כך שלח רב נחמן ברב יצחק אחי שלח לי לגבי הדיון הקודם האם כמו רבי יוחנן באטן לך המחלוקת או כמו רב יהודה בשם שמואל במחול לך מחלוקת ואחרי שתגיד לי מתי המחלוקת הלכה כדברי מי כמו רבי מאיר או כמו חכמים שלח לי בתן לך מחלוקת כמו רבי יוחנן וכשיש מחלוקת כמו מי ההלכה ההלכה כדברי חכמים שהוא לא יכול לחזור בו כך בסור מתני ככה למדו בסורה מה שאמרנו עד עכשיו איך שלחו איך שלח רב נחמן ברב יצחק לרב נחמן בר יעקב אבל בפומבדיתא שנו כך מתנ אחי אמר רבי חנינא בר שלמיה שלחו לי מבית מדרשו של רב לשמואל ילמדנו רבנו אם אדם אמר לחברו נאמן עליי קרוב משפחה שיהיה דיין והוא רוצה לחזור בו לפני גמר דין ו מה ומדובר כאן שלפני שחזר בו קנו מידו אומרת אמרו לו אתה מוכן לקבל את הדיין הזה אפילו שהוא קרוב אמר כן אתה מוכן לעשות על זה קניין עשה קניין ואחר כך הוא רוצה לחזור בו ממה הי האם הוא יכול לחזור בו שלח להוא לא אין אח אין לאחר קניין כלום ברגע שהוא עושה קניין שהוא מקבל מה שהדיין הקרוב יפסוק הוא כבר לא יכול לחזור בו והוא יצטרך לקיים את הפסק עד כאן דף כד
לצפיה בתכנים נוספים:
נהנתם? יש לנו עוד תוכן משובח באתר
רוצים ללמוד דף יומי בגמרא? לחצו כאן ללימוד הדף היומי
רוצים ללמוד על פרשת השבוע? לחצו כאן לשיעורי תורה על הפרשה
רוצים ללמוד מתוך ספרי הקודש השונים אונליין? לחצו כאן לקריאת ספרי קודש
צריכים לשאול רב שאלות בהלכה או הנהגה? שאל את הרב שאלות בכל התחומים
רוצים להתפלל? תפילות חובה ורשות? לתפילות חובה, רשות וסגולות
רוצים לברך ברכת המזון? לקריאת ברכת המזון בנוסח עדות המזרח או אשכנז
נוסעים ממקום למקום? לחצו כאן כדי לקרוא תפילת הדרך או תפילה לטיסה