הדף היומי מסכת סנהדרין דף כג
הדף היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il
הדף היומי מסכת סנהדרין דף כג
[מוזיקה] סנ הדר דף חג מתחיל בסיעת דשמ פרק שלישי פרק זה בו חוזרים לדיני ממנס בשושו שהזכרנו במשנה ראשונה של המסכת וכעת נבאר את העניין אומרת המשנה דמ בשש ודים ז זה בד וזה ושני אז בתחילה מבינה הגמור נה שהתובע בורר לו בית דין של שלושה הנתבע בורר לו בית דין של שלושה ושניהם עוד בית דין של שלושה ואז יש לנו כאן תשעה דיונים הגמור תקשה למה צריך תשעה דיונים מספיק שלושה דיונים כ אומרים שני דיונין ב להם אוי חוד לכאורה ה שוב שבז אחד נברר על ידי הטובע בזן שני על ידי היה נדב ובזן שלישי על ידי שניהם למה צריכים תשה נראה בגימורים עוד מחלוק לחכמים זה פוסל דיו של זה וזה פוסל דו של זה כל אחד יכול לפסול את הדיין של השני ד יבוא גמור רים לא אפשר לפסול סתם אם ושה בזמן שמי עליהם ר על הדיונים שן קרבים זה לזה או לבעלי הדינים או פסולים ש פסולים שיש להם אבים אגמור מה הכנת בכמה דרכים מחלוקת דומה זה פסו של זה וזה זה ושוב גמורים בזמן שסל גזלנים אבל אם השרים אינו לפסלו אומרת הגמור מה התחלנו זה ב ז אומרת מגיעים לתש דיונים בגונג כשזה ב הובע למשל ברר לו בז מסוים של שלושה דינים וזה הנד אומר לא אני רוצה בז אח ב אח אחוד כל אחד פוסלת של חברו לא רוצה לדום בפניו שנין בם וד אחוד כלומר הם לא יכולים לקוף זה את זה אלא הם צריכים להגיע להסכמה על בזן ששלי ששניהם מסכימים לו שואלת הגמורה שניהם יכולים לסרב ואפילו לויוה מוצא מעקב המלווה בורר לו בזן של בעיר והלו אומר אני רוצה לכת לבזן של עיר אחרת ואומר הבלוז בסוף הפרק לא ישונו כתוב שם אחד אמר נדון כאן בב של רינו אחד אמר נלך ל בד בעיר אחרת יש שמה ביסב שמה הרבה חומים כופים אותו והולך ל ביסוד אילו מלווה כי כתוב הפסוק עבד לא י לאיש מלווה אז המלווה יכול לקוף את הלוו בוא נלך לבי סד אבל להפך אבלו קופס ודון בעיר וגמור הבינה כעת שלא מצוי שיש שני בתי דינים באותה עיר אז איך ייתכן שהוא קופה אותו לויו קופה את המלווה ללכת לעיר אחרת אונה הגמור כדומה רבי יחנו לון בכוס שבסו ישונו אכנ קס שבסוריה שונו הרקות שבסוריה הם לא היו קים בדין טויו ומעיקר הדין הם לא כשרים לדון דין וירו כי הם דנים על פי עומד הדס אלא בני העיר הם קיבלו את על עצמם אותם דיונים אז אומרת המשנה שם מלווה רוצה לדון בפני הרכות האלו ולוי וו אומר לא אני רוצה לפני דיונים שדנים על פי דין טויו אז יכול ללכת עם המלווה לקוף אות ללכת לעיר אחרת שם יש דיונים כשרים הוא לא יכול לקוף אותו המל ולא יכול לקוף את הלוי ולדון כאן בכו שבסוריה אבול מו מכין אבל אם יש כאן דיון מקיים בדין וירו וי אלו ו לא יכול להכריח את המל וללכת לבזן בעיר אחרת זו דרך אחת רב פרופה אמר אפילו ת שמדובר במומחים כגוי בין דינ דרב הונה וד רב חסדה שהיו באותה עיר שני בתי דינים אחד ברשות רב הונה ואחד ברשות רב חסדה הז שניהם באותה עיר קומה ו שלר אחרת אני אומר בוא כאן בעיר הזו לח אז אומר את המשנה הוא רוצה ב הוא רצה ב שב חז אז אף אחד לא יכול לקוף את חברו הם צריכים להשתוות על בז שיה מוסכם על שניהם קש גמור ל פירוש זה שנו שכל אחד לוח לא מסתבר שהתובע הוא אומר אני רוצה בזן זה אניבר אומר לא אני לא רוצה את הבז הזה אני רוצה בזן אחר וכך להפך אז אז הבתי דינים האלה שנפסלו כל אחד על ידי חברו הם יבחרו בזן שלישי אין בזה שום ספרה והרן מוסיף שיכלו גם להקשות שלו שנה משנה זה שני דיונין בואר מדובר בשני דינים בודדים וודות קושיה מ זה בחוד וזה בחוד מה שמע כך הוא הדין אתה אומר שמדובר לא באופן רצוי אלא באופן שאחד פסלת של השני זה לא משמ כך א אומרת הגמור אוק וכמו שהב מתקן זה בדו חוד לא בז שלם זה בדוד שנין שני הדינים ב להם ווד דהיינו לכתחילה עדיף לעשות כך זבלו כמו שקוראים בזמנינו זה ב יחד דיף שכ אחד בר ן ני הם י וב יסכימו על דיין שלישי וכך יצא דין מאמת מה ישד דוכ מה העניין כך שכל אחד בורר אחד ואת השלישי בורים שניהם ביחד אמר במב אמרו ישראל משמ רב זר מתוך שזה דחד וזה בחד ושניהם בחד יצ הדין ית אומר בדנ בדינים ישמעו לפסק סחב הרי אני בעצמי ביררתי האחד ואם היה יכול להפך בזכותי היה מהמהפך והדינים בעצמם נוכה דעתן להפך בזכות שניהם מפני ששניהם בירום אז יש כאן ראש וכדאי לומר את לשונו של הראש הראש אומר כך מפני שיש חסרי דעת טועים בדברי רשי ולמדים ממנו שהדיין יש לו להפך בזכות אותו שבירר ועומד במקומו לכפות בדברים השלא קדין הוא כביכול עומד במקומו וצריך אמר כל הטענות של זכותו ונהגו כמה אנשים לברור להם את הדיין שהם ברורים בעל תחבולות כדי שידע לעבוד עבורם טוב ונתלים בדברי רשי שמשמ שיש לו לדיין להפך בזכותו שזה שבחר אותו אומר הראש וחלילה וחס לא דקדקו בדבריו של רשי שכתב דסבר הרי אני ביררתי זאת אומרת הבל דין שיוצא חייו כי הוא סובר כך שהפר בזכותו יותר מבזות האחר ומתוך זה צייס דיניהם אז הוא שומע בקולם אבל עדיין צמו חלילה לא למצוא סברה לזכותו אם לא שייראה לו דין גמור אבל אם היה יכול להטעות את חברו לקבל סברתו אף על פי שהוא מסופק בה הרי זה בכלל מתה משפט אבל מתוך שזה ררו מבין דבריו לאשורו ואם יש לו שום צד זכות נוסה ונותן עם חברו וכן עושה הדיין האחר לשני נמצא לא נשאר זכות לא נסתר ונעלם לשניהם ושלישי שומע סומט של שניהם ומכריע ביניהם ויוצא הדין לאמיתו מה ראינו במשנה וחח אמרים ן השלישי הוא נבחר על ידי שני הדיינים שם כבר בחרו אותם אז מה נחלקו ר חכמ נימה ב רב יהוד יוםב מפמר רב יודר איד חוס מןל השטר אלא אם כן ד מי חוס מימון למה שמה יחתום מהם עד אחד פסול הוא מבטל גם את עדותם של הכשרים כמו שלמדנו בפרק הראשון בדף טס אז נמצאו אלו בושים שהם חתמו יחד עם עדים והכל והכל נפסל לכן עדים מבררים מ האחרים שחמ מת ביחד אז בזה הם נחלקו לכאורה רב מאיר לסלי אד הרב יהודה מרב ולכן הוא אומר הדיינים לא אמור להיות אכפת להמי השלישי שהם צריכים לשבת איתו ללכן בעלי הדין הם בוחרים את השלישי ורבנן סלו דרב יהוד מרב ולכן צריך שהדיינים הם יבררו את השלישי כי הם רוצים לברור אדם מגון שכדאי לשבת איתו ויש כאן בגו סבח הוא מוסיף מדברי רשי בנוסח אחרו שלכה יש כאן שאלה אם לפי חומים הדיינים הם צריכים לברוא את הדין השלישי אז למה שני הדנים הראשונים כן אפשר שכל אחד בוחר לעצמו אז מתרץ רשי כשבעלי דינים יבחרו את שני הדנים הראשונים אז עדיין לא נקוע כבן בזן אז הוא למשל אתודע בוחר את רובן הנדמה בוחר את שימן אומר לו אתה רוצה לשבת איתו יכול להגיד אני לא רוצה לשבת איתו הוא לא מבייש אותו עדיין לא הורכב הבז אבל אחרי שהרכבנו שני דיינים ועכשיו צריכים להוסיף להם שלישי אז אם הוא להגון והם יגידו אנחנו לא רוצים אותו כשלי אז יישות לא רוצים לבייש אותו אז הם יסכימו בעל כורחם לשבת איתו ואז הם יצטרכו לשבת עם אדם שלא עגון מבחינתם לכן אומרים חומים הם יבחרו את השלישי אדם שמקובל עליהם רב מר אומר לא בעל הדין יבחרו את השלישי אומרת הגמור ל דכו מסרב יהוד מרב שדיין כמו אד צריך לדעת מי יושב איתו ודון כן ודאי ששני הדיינים שנבחרו הם צריכים להסכים מי השלישי כי פליג האם צריך גם ד בלידי רובד בליד הוא מתכוון לומר הם יבחרו יחד עם הדיונים בהסכמת הדיונים ובהסכמת שני בלי דינים יבחרו את השלישי ורבו נוסף רדס הדיונים שנבחרו שניים אלו בינן ז בעלי דינים לא בינן הם בוחרים בלי לשאול את בעלי דינים מי יהיה השלישי גוף אומר דרב איד חש וכולו רק הם יודעים מי חותם איתם ת הדס שבירושלים ושטר אם כזה אדם הגון וש בדין אם כןד משמן מיד ה אחר נכס בסו ממ בשולחן אומר רשי שגו לתלמידי חומים לישב אצל המור בעוד מה ראינו בהמשך המשנה מחלוקת שניה ברמ לחומים רר סובר זה פוסל דונש הזה וזה פוסלו הזה לכאורה מה הכוונה שכל אחד יכול לומר לא אדון לפניו אומרת הגמורה כל כמיני דפוס דיונה איך הוא יכול לפסול סתם דנים בלי שום סיבה אומר רבי חנון בערכו שבסו יש כמו שהזכרנו לה דברי רבי יחנון דהיינו אם אחד בכר כזה דיין מרקו שבסו יכול הדיין השני לומר לא אבול מומחין אבל אם הוא בחר דיין מומחה שהוא בקי בדינר השני לא יכול לפסול אומרת הגמור מסעי חים אמרים אי מוסו יכול לפסול בזמן שמ ששני [מוזיקה] ב כי אומרים מ אי אפשר לפסול ודי ש דבר רק במרצים שבורה חים אומרים לו אושרים שלא קרובים ולא פסולים אפילו שכ שקיבלו אותם כאן בעיר לדון ואינו יוכ לפסלון תושמע בריסה למדנו אומר לו לרב מו לא יקול המנו שפוסל דון ש מומחה לרבים מסביר הרמה במשנה חחים הזכירו גם כשירים וגם מומחים אז לכן יכלנו לפרש שמי שכל פסולו זה רק שהוא לא בקי בדין תויו נעשה כמומחה בברייס כתוב רק דיין שמומחה לרבים אז מה שמע שבזה הם נחלקו האם יכול לפסול דיין מומחה או לא אומרת הגמור וי ודאי ש רב מאיר מדבר רק בפסילת הרקו שבסוריה רק צריך לומר ככ את הס חכו תענו לרב מר לא יקומנו שפוסל דון שמחו ר במלם נכון שורץ רש בסוריה אבל קיבלו אותו כאן בעיר אתה לא יכול לפסול אותו ת ו פסל לך עד שב שומ רבים דבר ר מממ לרבים גוד שהשני כו לפסול אז אמרנו שר מודה במומחים בקשה הגמור יש מחלוקת שלישית במשנה לפסול עדים וועדים כמומחים דומה כל עד אם הוא לא קרוב או פסול הוא כמו מומחה לא צריך להיות מומחה להעיד כל אדם כשר לעיד ואומר רבי מאיר זה פוסל אדו שזה וזה פוסל אדו שזה אז גם בדיונים אפשר לפסול גם כאלו מומחים אומרת הגמורה אית מרלו על דברי רב מאר אומר לוקיש פה קודו ר דוזה איך ייתכן שרב מאר פה קדוש יאמר שאדם יכול לפסול בלי סיבה את עדיו של הבלדי שכנגדו אומר לוקי בהכרח לשנות במשנה דוי זה פוסל אדו אדו של זה וזה פוסל אדו של זה אומרת הגמד למ מה הכוונה מהד בד ב לחייב ממ רמוס אומרת רק על פי שני דים אפשר לחייב ממון הוא לא צריך לפסול אותו אל שבוא דנו מגיע דחד למשל ואומר שראובן חייב לשמעון זוז דחד אומר את התו הוא מחייב שבוא רובן טוען שהוא לא חייב צריך להשבה ואז לוקיש מפרש רמר אומר שרובן יכול לומר אני פוסל את היד הזה בלי סיבה איך הוא יכול לפסול אמונ מה טרי התיר מאמינה לו לגבי שבו כמו שניים אז חוזרת הקושיה איך ייתכן שפה קודש ר מר יאמר שאדם יכול לומר פסול העד אצלי בלי שום סיבה אונה גמור לאולם לממ צריכ קיבלו עלי כבתי בתחילת הדיון הסכימו שניהם שדוד יעיד ונאמין לו כמו שניים ואחר כך הוא חוזר בו הוא אומר אני קיבלתי על עצמי שאדי חוד יעיד נקבל אותו כשניים אני חוזר בי ואני לא רוצה שהוא יחייב אותי שבו אני מסכים להשבה וזה רב מאיר אומר שיכול לחזור בו ויכול לפסול את העד שהוא לא יהיה כשניים שואלת הגמור מהקומה שמוד מרוצ עוד הרב שיכול לחזור בהסכמתו תנינה המשנה הבאה המשנה באה אומר רשי אפילו שכתוב נימון לא מדובר בעדים כך יותר מתאים הלשון אמנות אל מדובר בדיונים כי כתוב שלוי שרי בוקור אם מדובר בדמה צריך ות כתוב שניים הקופונים אומר ו כתוב במשנה הבאה הבדין אמר לבדין שכנגדו נמלי אבו אבא שלי הוא פסול להיות דיין הוא קרוב שלי אני מסכים שהוא יהיה דיין אווו אווק שהם לא פקעים בדין רז נרה לון מה הכונה יכו לזור ב לפני פסק דין אחרי פסדים ומרים אינו י ז ואמר רבדי רב נחמן י רב יס מה שכתוב נמב וכולי כגו קיבל לי בחד הוא קיבל שאבא יהיה אחד משלושת הדיינים ויש עוד שני דיינים כשרים עמו בכל זאת כיוון שאבא שלו אבא של הטובע של הנדב פסול לדון אותם אז הוא יכול לחזור בו אם כך גם כאן כיוון שדוד למומו פסול מדר אז הוא יכול לחזור בו אז למה רר צריך לומר את אותו חידוש פעמיים וטויס מקשים למה הו צריכים להוסיף את מה שרב דימי אמר שכג די קיבל ליב אחד מתרצים טופס לולי רב דימי לא היה קשה כ הייתי אומר מהמשנה הבאה אפשר לומר רק באופן שהוא קיבל כבירי הוא קיבל שהוא ידון אותו כמו שלושה או שהוא כמו יהיה כמו שני אדים אז זה טרטל רוסה קודם כל הוא האבא שלו שהוא פסול וגם הוא מקבל אותו כשניים או כשלושה בדיונים לכן אומר המר שיכול לחזור אר שיש רק חודה לרי וסה רק דבר אחד לרי וסה שזה עד אחד מקבל אותו כשניים אז הולי רב מאיר סובר שהוא לא יכול לחזור בו לכן הוא צריך לכתוב את המשנה שלנו שגם באופן זה יכול לחזור בו אבל כעת שאמרנו שרב דימי פירש שרב מאיר מדבר שם גם בחוד לרוסה שההוא קיבל את אבא שלו כדיין מתוך שלושה שיש עוד שניים כששרים ובכל זאת אמר רב מאיר שאפשר לחזור בו אז ודאי שגם אצלנו יכול לחזור בו אז אונה הגמור צריכה כן היה צריך לשנות פעמיים תוב וויו הייתי אומר בומר רבו עוד הרבו דבו וביו וזו עלמה כיוון שלגבי אחרים הם דיינים כשרים אז כיוון שקיבלת על עצמך אתה לא יכול לחזור אבל חד כתר שוא קיבל על עצמו שדמן כשניים דללו זה לכל העולם הוא לא נאמן כשניים א מדומר שאפשר לחזור בו לכן צריך לשנות זאת משמי ב רק את משנתנו הית אומר בהוק רב מ שהוא יכול לחזור בו כיוון שד חוד פסול לכולם להיות כשניים אבל ביש זה רק פסול אליו לזה כשר אב יו לרבו צריכ את ש המחלוקות אז יש לנו פירוש אחד במחלוקת רב מייר וחומים שמדובר באופן שהוא קיבל על עצמו שיד חודיה נאמן כשניים והוא חוזר בו רמר אומר הוא לא יכול לחזור בו רחים אומרים הוא לא יכול לחזור בו בקשה הגמור על ריש לוקיש עומיד ותו ריש דיונו ר מאיר אומר הוא יכול לפסול דיינו וסיף ה יכול לפסול אי דוב על מדף כקונה אם היייתה טעות במשנה ה היה צריך להות באותו נוסח או בשניהם שרבים או בשניהם לו שיוחד כשת מדקדק בריש בדיון הוא כותב לו שיוחד סיפ בדים הוא כותב לו שרבים אז זה מדוקדק אז כן מדובר בשני עדים לא כמו שרש לוקיש פירש אז חוזרת הקושיה למקומה רואים שרב מר סובר שהוא יכול לפסול שני עדים אז גם דיון מומחים יכול לפסול אומר רב לוזו סיפה בידים בבו הוא ואח לפסלון הוא מגיע והוא טוען שיש בהם פסול בעדים ויש עוד אחד שמעיד כמותו אז יש שניים שמ עדים לפסול את העדים אז לפי זה זה פוסל עדוש הזה זה לא שהוא לא רוצה לקבל אותם לעדים אלא טוען ביחד עם עוד עד שהם פסולים לאדות ורשי אומר שהוא מפרש כך רק את החלק השלישי במשנה של לידים החלק השני של משנה של פוסל דיונו זה ה מפרש כמו שפירש רבי יחנון שהוא פוסל דיין שלא בקי בדין תויו אומר אני רוצה לדון בפני דיינים שהם בקים בדין וירו אומרת הגמור כל כמיני איך הוא יכול להעיד נגד העת שמעיד כנגדו ש פסול נוגה בדוס היו כרי הוא בא לחייב אותו אז הוא רוצה לפסול אותו נוגי בדוס הוא לא נאמן אומר רבח בריד ריקה כגוי שקור לוב ארור ארוד זה שמץ של פסול הבלדי אומר לפנינו יש עירור זה כזה ויש עוד עד שמעיד כמותו מה הכוונה ארו דמי הילי מארו גז לונוס הוא אומר שני העד הזה בא ביחד עם העוד דד לחייב אותי כסף הוא גזלן יש לי עוד דד שמית כמותי שהוא גזלן הוא פסול דות כל כמני שוב חוזר את השאלה נוגה בידו סיו יכול להיות שהוא משקר והוא אומר ש שהוא גזלן כי הוא לא רוצה שהוא יחייב אותו הוא נוגע בעדות כ הו לא רוצה שהוא יעיד נגדו אלו ארור דפג מש פוכים הוא טוען כך העד הזה הוא מגיע ממשפחה שכל המשפחה האמא שם ה שיחו של נשטח רשי אומר עבד לאו דווקא כי הרי הולכים אחרי האמא וכל הילדים הם עבודים הם פסולים לדות בזה נחלקו רב מר וחכמים רב מר סוב אנה הד האלו שאחד מהמהם הוא כביכול נוגע כ הוא בלדין שכנגדו המשפח ומסדי הם לא מעידים ישירות על העד הזה הם מעידים על המשפחה שהיא פסולה והי הוא העד הזה ממילה קו פוסיל לכן זה נחשבת כעדות נפרדת הוא לא נגע בידוס ורבו נוסף סוף סוף נגע בדוסי הוא מעיד על המשפחה שאחד מבני המשפחה בא להתכת כנגדו אני לא יכול להאמין לו זו דרך שנייה הלנו דרך שלש לוקיש והדרך השנייה דרך שלישית בביאור מלוק רמר וחכמים כי יוסה רב דימי כשרב דימי הגיע מרל בובל אומר רבי יחנון מחלוק ש משנתנו רמ וחכמים בשתי כיתי עדים בעל דים בא לפנינו ואומר אני שמעון ראובן חייב לימה הזוז ויש לי שני זוגות דים שיכולים להעיד על הדבר והוא הביא זוג ראשון עמד לובה ראובן עם עוד עד ואמר פסולים הם הכת הזאת פסולה אז כעת הוא לא נוגע בידוס כרמל ואמר שיש לו עוד כת שיביא את הכת השנייה הוא לא מצא יפסיד אבזה הם נחלקו דרמר סובר צוריך לבר כשבל דין טוען יש לי שתי כיטי דים או כל טענה אחרת הוא צריך לאמת את כל טענותיו ממילא הוא צריך עדיין להביא את הכת השנייה אז אם הוא ימצא את הכת השנייה אפילו שהראשונה נפסלה הרי בירר דבריו כ הרי הוא אמר שיביא אותם והוא הביא אותם וזה בסדר גמור אפילו שאחד מהם פסולים הכת הראשונה פסל ככ אומרים הוא לא נגיה זה בסדר כ הוא הביא למעשה את שתי כיתי העדים הוא חשב ששניהם כששרים אחד התברר שפסול אז לכן אומר המיר אני שומע לו זה פוסל עידו שלזה לגבי עדויות אחרות לגבי העדות הזו יש לנו את הכת השנייה שממילא תחייב אותו ממון ה אפשר להאמין לו ורבו סר אינו צורך לברו אדם שבא ואמר יש לי שתי כיתי עדים בסוף הוא אומר אין לי כוח להביא את הכת השנייה לא מוצא אותה זה מספיק יש לו כת אחת זה בסדר ממילא אז כשהוא בא ורוצה לפסול את העדים הוא נגע בידוס כי הרי העדות הזו מספיקה כדי לחייב אותו אז לכן הוא נגע ולא מאמינים לו אבל בכס אכס האם יש לו רק כת אחת אדים דברי הכל אין יכל שק נגדו לפוסן כ הוא נגע בידוס אומרו לפו לפני רבי ח רבי עמ ורבס אין שום אלוק חס מהוא האם גם בזה סובר ר שיכול לפסול אומרת הגמורה מה השאלה אין שום אלוק חס ומרס אב בקס דבר אין ו פוסל אלו מה קורה נמצ שניו קרובין פסולים על ידי עדים אחרים דהיינו הוא הביא את הכת הראשונה הוא אומר יש לי עוד כת וא הכת הראשונה פסלנו על פי העידוד של הבדין שכנגדו הלווה ועודד כ אמרנו הוא לא נגע לפי רב מר קי יש לו עוד קת שבמילה צריך להביא את הכת השנייה אחרי זה הגיע הכת השנייה ואותם פסלנו על פי עדים אחרים אז כעת התברר שהוא כן היה נוגה כי העדים אחרים נפסלו צריך להגיע לכת הראשונה שנפסלה רק על פי עדותו של הבל דין מה הוא האם נומר כעת התברר שהוא נוגה והכת הראשונה מתקשרת למפריע הא נהית קשרה ואפשר להוציא ממון על פיהם או לא עכשיו למעשה הוא נשאר בלי ידים כך הגרסה לפנינו אבל רשי הוא לא מסכים גרסה הזו טענה אחת מה אמרנו לפי רבי מאר צוריך לבר ומה הבירור שוא מביא את שתי הכיתות ואפילו שכת אחת נמצאת פסולה לא אכפת לי לא יתכן צורך לבר הוא אמר שיש לו שתי כיטי עדים כשרים צריך למצוא שתי עדים שתי כיתות של עדים כשרים עוד אומר שגם אם נמר שזה כן בירור דבורים שבית שתי הכיתות הוא נגע בידוס כי אם הוא אמר כך אני פוסל את העדות הזו מה אתה אומר אני נגע לילא נגע כי ממילא אתה צריך להביא את הכת השנייה תביא את הכת השנייה ואני אתחייב עלפי הכת השנייה מי אומר אולי הכת השנייה תמצא פסולה ואני כן אצטרך להגיע לכת הראשונה והבירור שעשיתי הוא בירור טוב כר הבתי את שתי הכיתות לכן גורס רשי בדיוק להפך רב מר סובר אין צוריך לברו וחכים סבים צוריך לברו לפי פירוש הכוונה לא שהוא הביא רק קת אחת הוא הביא את שתי זוגות העדים לבזן ועכשיו שתיהם העדים אותו דבר בא ה בלדין שכנגדו ואומר נכון אני חייב כי יש כאן שתי זוגות עדים שאומרים שאני חייב אבל אני רוצה לפסול את אחת משני הכיתות ויש עודד כמוהו שמאית כמוהו הבזה רמר סובר אין צורך לברו מספיק שתישאר הכת השנייה גם זה מספיק לחייב אותו אז לכן הוא לא נגע בידוס ונפסל אותם על פי עדותו לגבי עדויות אחרות חחים ים צורך לבר הוא אמר יש לי שתי כיטי דים כשרים צריך להביא שתי כיתי ידים כששרים ואם נאמין לבדין שכת אחת פסולה הוא יצטרך להביא ש כת אחרת כ הוא צריך להביא שתי כיתי עדים בלי זה הוא לא יכול לחייב את אותו מומן ממילא הוא נוגה ואי אפשר להאמין אותו לפסול אותם וכל שתי הכיתות נשארות כשרות לפי זהי בויה מה קורה אם הוא פסע על כת אחת ואחר כך הכת השנייה נפסלה ע עלדים אחרים לפי רב מאיר כי נכון שהוא לא צריך לברר אבל עכשיו אין כאן עדות כי כת אחת האמנו לא לפסול הכת השנייה עדים אחרים פסלו אבזה השאלה היא אנחנו אומרים כעת הוא נהיה נוגה נכשיר למפרע את הראשונה או לא כבר קיבלנו אותם לפסול אומר לו הן אמר להם רבי רחון על בוי הזו כבר העידו דישונים ומביא רשי שתי פירושים פירוש ראשון שיתו מסכים שבשעה שהעידו העדים לפסול את הכת הראשונה קיבלנו את זה קיבלנו כאז הוא לא היה נוגע לפי שתי הפירושים ש רשי אולא היה נגיע אז וכיוון שקיבלנו אז הם כבר נפסלו ונכון שכעת אחרי שפוסלים את הכת השנייה נמצא למפריע שהוא נוגה אבל כיוון שבשעה שקיבלנו הוא לא היה נוגה כי חשבנו שיש כת אחרת אז ממילא היא נשארת פסולה רשי מביא פירוש אחר בדיוק להפך שקת הראשונה כשרה כיוון שקת השנייה פסולה אז התברר שהוא היה נוגה אבל רשי כותב שלוש כבר העידו זה משמע כמו הפירוש הרשון שאמרנו שהעניין הוא שכבר העידו כבר התקבלה עדות לפי הפירוש השני זה לא כבר העידו אלא התברר שהוא היה געד של רבי חז אלא אומב שכבר הדודנים אומרת הגמורה אז מה אמרנו שרב מאר ח נחלקו האם צריך לבר או לא צריך לבר נ שנחלקו בפלוק דרבי ורבו בגמל קפג תניה אדם יושב בקרקע מגיע אליו אדם אחר ואומר אתה יושב בקרקע שלי יש לידים שהקרקע היתה פעם שלי הוא אומר לו נכון היא הייתה הפעם שלך אבל קניתי את זה ממך הבוא לידום בשטר או בחזקה אומר יש לי שתי טענות כנגדך קודם כל יש לי את שטר המכירה שאתה נתת לי כשקניתי עמך את השדה וגם ישבתי כאן שלוש שנים ויש לי חזק ששונים אפילו בלי שטר אני יכול לזכות נידו ם בשטר אומר רבי דברי רבי בעל כוחו הוא צריך להביא את השטר לברר דבריו אם הוא לא מצא את השטר הוא יפסיד ואפילו שהוא מביא עדים שישב כאן שלוש ש אפילו שחזו קי במקום שטר כמו שלמדנו מסכת סב 14 כי שלוש שנים אדם שומר על שטרו אחרי שלוש שנים הוא מאבד את שטרו כאן כיוון שהוא אמר יש לי את השטר הוא צריך לברר את טענתו השים גמלי אונו נידו בחזקה אז בתחילה מבינים שהוא חייב להביא את עד חזוקה השטר לא מועיל לו ובינו בו בחזקה ולא בשטר שטר עיקר הרעיה הוא אם הוא מביא את השטר אז אין בחזקה שום בירור דברים כשיש שטר לא צריך את החזקה כל החזקה זה רק מוכיח לי שאל לו שטר והוא נעבד אלוהי מאב חזוקה רב שם גמליאל סובר הוא יכול להביא את אחד מהשניים או שהוא מביא את השטר שזה ודאי טוב גם לרבי או שהוא מביא רק את עד חזוקה והוא לא צריך לברר את דבריו נכון שאמרתי שיש לי שטר לא מוצא את השטר וקיים ו מהם נחלקו ד בצריך לברר פליגה רב שם גמלי סובר אין צריך לבר נכון שאמרתי שיש לי שטר לא חייב להביא את השטר ורבי סובר אמרת שיש לך שטר לא מספיק ד חזוקה תביא את השטר וכשאתה מביא את השטר כבר לא צריך את ה חזוקה ש השטר הוא המקור של החזקים אז לכאורה בזה נחלקו רמר וחכמים רמר סובר כמו רבי שצורך לברו ח ס כף שם גמליאל שאין צורך לברו לפי הגרסה של רשי אז בדיוק להפך רמ סובר כף שם גמליאל שאין צורך לבררו וחכים כרבי שצורך לברו אומרת הגמור לוי לי בדרב שם גמליאל כולם פליגה לשיטתו פשוט שלא צריך לברר ולא צריך להביא את שתי הכיתות אז הוא לא יכול לפסול כת אחת כי פליג בני רבי הם נחלקו בדס רבי ורשי אומר שגמור הדיפה להעמיד כך כלוח כרבי מחבי רוב אז רוצים ששניהם יתמו עם רבי דרב מיר כרבי שצריך לברר ולכן כמו שם הוא צריך להביא את השתרר גם כאן צריך להביא את שתי כיתות הדים ורב בודן אמר לו עד כאן קום רבי וסם שצריך לו אלא בחזק שלא קר הרעיה ד מקוח שורס דהיינו כך אם היה טוען לכתחילה החזקתי מעצמי אני ישבתי כאן אף אחד לא אמר לי שום דבר זה לא חזוקה כל החזקה זה רק הוא אומר אתה מכרת לי בשטר רק עברו שלוש שנים ואיבדתי את השטר אז חזוקה היא מוכיחה לי שהיה שטר אז כיוון שההוא אמר יש לי את השטר המקורי אז אי אפשר לסמוך רק על החזק רק צריך לברר אבל לאכ ש אומר יש לי שתי כיתי אדים מביא רק אחת מהם כת אחת אין לה שום דבר עם השנייה דהן אדים לא מכוח אדים אחרי קוסו זה לא שכת אחת היא מכוח הכת השנייה זה כל כת נפרדת בפני עצמה יכולה להוכיח את המעשה אפילו רבי מודד אין צורך לבר לא צריך להביא את הכת השנייה הוא אמר שיש לו שתי כיתות הוא טה יכול להביא רקת אחת זה מתאים לפי הגרסה שלנו לפי הגרסה של רשי צריך להפוך כאן את השיטות כיפלי דרבי דרבון כרבי שצריך לבר ור מלוך עד כקומה רבי וחזק שורוס אבל חריס אפילו רבי מד אין צריך בשיעור הבא נראה בעזרת השם פירוש נוסף מחלוק רמ וחומים עד כאן דף כף ג
לצפיה בתכנים נוספים:
נהנתם? יש לנו עוד תוכן משובח באתר
רוצים ללמוד דף יומי בגמרא? לחצו כאן ללימוד הדף היומי
רוצים ללמוד על פרשת השבוע? לחצו כאן לשיעורי תורה על הפרשה
רוצים ללמוד מתוך ספרי הקודש השונים אונליין? לחצו כאן לקריאת ספרי קודש
צריכים לשאול רב שאלות בהלכה או הנהגה? שאל את הרב שאלות בכל התחומים
רוצים להתפלל? תפילות חובה ורשות? לתפילות חובה, רשות וסגולות
רוצים לברך ברכת המזון? לקריאת ברכת המזון בנוסח עדות המזרח או אשכנז
נוסעים ממקום למקום? לחצו כאן כדי לקרוא תפילת הדרך או תפילה לטיסה