הדף היומי מסכת סנהדרין דף כב
דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת סנהדרין מבית "דרשו" עם הרב מאיר שפרכר שליט"א, הדף היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/
הדף היומי מסכת סנהדרין דף כב
[מוזיקה] סנהדרין דף כב מתחילים בעזרת השם דף ף א עמוד ב שורה 15 מלמטה במילה וכותב שמחה גדולה שמחים מפזזים ומכרכר בשווקים וברחובות בשעה שזוכים להשלים כתיבת ספר תורה ולהכניס את הספר בפאר והדר אל בית הכנסת אל תוך ארון הקודש ולקיים מצווה שהתורה מצווה בסוף פרשת ויילך ואתה כתבו לכם את השיירה הזאת אומנם בפשטות כותב רשי השירה הזאת זה השירה שכתובה בפרשה הבאה שירה תאזינו אבל הגמרא מביאה את הדרשה של רבא שזה הכוונה לתורה כולה שיש מצווה לכתוב ספר תורה במשנה ראינו שמלך יש לו מצווה מיוחדת לכתוב ספר תורה וכותב ספר תורה לשמו אנחנו נראה שהמלך צריך להוסיף ולכתוב לא רק ספר אחד אלא שני ספרי תורה מה הפירוש שהוא כותב את זה לשמו תנא הברייתא ובלבד שלא תנאה ולא יתגאה בשל אבותיו הוא צריך אפילו אם יש לו ספר תורה שהוא קיבל מאבותיו לכתוב לשמו ספר תורה אמר רבא כמו מלך שמצווה לכתוב שני ספרי תורה כל אדם יש לו מצווה לכתוב ספר תורה אף על פי שהניחו לו אבותיו לאדם ספר תורה מצווה לכתוב משלו שנאמר ואתה כתבו כתבו לכם את השיירה שאל אותו הביה היתי והבאה הרי ראינו בבריתה וכותב לו הכוונה המלך ספר תורה לשמו שלא יתנה בשל אחרים מלך אין צריך לכתוב ספר בעצמו והוא לא יכול להשתמש בשל אבותיו משמע שאדם רגיל שמכונה אדיות אם יש ל משל אבותיו הוא לא צריך לכתוב ספר חדש מתרצת הגמרא באמת כל אדם יש לו מצווה מאוד חביבה שהקדוש ברוך הוא יזכה אותנו לקיים אותה לכתוב ספר תורה רק מה לא צריך ליחה מה שהייתה אומרת שיש מצווה למלך לכתוב היינו שתי תורות הוא צריך לכתוב שני ספרי תורה וכדי תניה וכתב לו את משנה התורה הזאת וגומר משנה שכותב לשמו שתי תורות אחת שהיא יוצאה ונכנסת אמו ואחת שמונחת לו בבית גנזיו באוצרות שלו אותה שיוצא ונכנסת אמו אינו נכנס עמה אינו נכנס בה לא לבית המרחץ ולא לבית הכיסא שנאמר והייתה אמו וקרא בו היכן הצריכה להיות אמו במקום ראוי לקרות בו בכל אופן רואים מכאן על מלך שמצווה לכתוב שני ספרי תורה אדם רגיל יש לו מצווה חביבה לכתוב ספר תורה אחד אמר מר זוטרא ויש אומרים מתמה שמר את זה מרוקו בתחילה בהר סיני נ תורה לישראל בכתב שמכונה עברי זה לא הכתב שאנחנו מכירים יש מהראשונים שרוצים לומר כך מבארים בדבריהם שהכוונה לאותם כתבים שמצאו מהתקופות העתיקות על מטבעות ועל כל מיני שטרות מצאו איזשהו כתב עתיק כתב עברי עתיק אפשר לראות את זה במתיבתא בהירות את הצורה של האותיות של הכתב הזה שרואים אותו בכל מיני מקומות יש שמביאים שעד היום ה שומרונים משתמשים בזה כתב יש מביאים שיש גם כיונים כאלה כזה ספר תורה בכל אופן זה הכוונה כתב עברי כתב ליבונה כמו שרב חסדה מבאר בהמשך אומרים שזה הכוונה לזה ובאיזה לשון התורה ניתנה בהר סיני בלשון הקודש חזרה וניתנה להם בימי עזרה בכתב אשורית הכתב שאנחנו מכירים שבו כותבים את ספר התורה תכף נראה למה זה נקרא אשורית ובאיזה לשון לא בלשון הקודש במי עזרה ניתנה להם תורה בכתב אשורית ולשון ארמי כמו הלשון של התרגום בחרו וביו להן לישראל כתב אשורית ולשון הקודש כמו שאנחנו באמת כותבים היום ספר תורה והניחו לדיאטות כתב עברי שזה הכתב העתיק שרואים היום בכל מיני מקומות של עתיקות ולשון הרמי שזה הלשון של התרגום ן הדיוטות שמשתמשים בכתב עברי ולשון ארמי אמר הרב חסדה זה הכוונה לקוים מהי כתב עברי אמר רב חיסדא כמו שאמרנו כתב ליבונאה רשי מגדיר את זה אותיות גדולות שי כותבים בהם כמיות אבל כבר הבנו ש מהראשונים נראה שזה הכוונה לאותו אותו צורות אותם צורות עתיקות שמצאו בכל מיני מקומות שמוצאים ב בארכיאולוגיה מה שנקרא מביאה הגמרא אחרי שראיינו שהיה שינוי בלשון ובכתב של התורה בזמנו של עזרא הסופר תניה תראה את המעלה הגדולה של עזרא הסופר שאיתו עלינו לבנות את בית המקדש השני מגלות בבל תניה רבי יוסי אומר ראוי היה עזרה הסופר שתינתן תורה על ידו משום גדולתו אילמלא אם לא שקדמו משה וניתנה התורה על ידו איך רואים את זה כשם שמשה הוא אומר ומשה עלה אל האלוקים בעזרה הוא אומר הוא עזרה עלה מבבל אם אפשר נאמר שללות לארץ ישראל הגמרא משווה את זה למשה הלה לאלוקים מעלה גדולה לזכות כי הרי עזר הסופר עלה מבבל הוא עלה לארץ ישראל מה העליה האמור כאן במשה לצורך מתן תורה אף עליה האמור להלן בעזרה היא לצורך תורה וכן כשם שבמשך הוא אומר ואותי ציווה השם בעת ההיא ללמד אתכם חוקים ומשפטים כך בעזרה הוא אומר כי עזרה הכין לבבו לדרוש את תורת השם ולעשות וללמד בישראל חוק ומשפט ואף על פי שבפועל ניתנה כבר התורה על ידי משה רבנו והיא לא ניתנה אותה ור על ידו של עזרה נשתנו נשתנה על ידו הכתב שעל ידו ניתנה תורה בכתב אשורית ואחר כך גם בררו להם ישראל לשון הקודש והיכן מצאנו שנשתנה על ידו הכתב שנאמר בספר עזרה בימי עזרה כתוב וכתב השבן הכתב כבר השתנה בזמן הזה כתוב ארמית יפה מרה מביא שהשתמשו בכתב הזה לא רק כתב אשורית בשביל עם ישראל אלא גם בארמית השתמשו בכתב הזה ומתורגם הוא היה כתוב גם בשפה הארמית איך הגיע הכתב אשורית הזה שמכונה כאן כתב הנש אבן כתוב ארמית זה היה בזמן שבל שצר הוציא בסעודתו את כלי בית המקדש והשתמש בהם בם הסעודה ירדה יד מן השמיים וכתבה על הקיר מני מני תקל ופרסין תקל ופרסין אנחנו נראה בהמשך בדיוק מה היה כתוב ו שתרגמו את זה לכוונה הזאת והיה זה פתרון ש דניאל גם קרא וגם ידע לפתור בכל אופן זה היה פעם ראשונה שראו את הכתב הזה שהיום נקרא כתב אשורית מלשון שהגמרא תביא בהמשך שזה הגיע מהשור וכתיב כמו שכתוב בפסוק בדניאל לא יכלו הסועדים לקרוא את הכתב ולהסביר אותו למלך לא כלין כתב למקרי ופשר להודה למלכ אף על פי שהיו שמה יהודים כיוון שהכתב הזה לא היה מוכר עד היום והיום הוא התחדש שם בסעודה הוא התחדש וכתיב פסוק נוסף שמלמד אותנו שהכתב השתנה כי כתוב וכתב המלך את משני התורה הזאת משנה מלשון שינוי כתב עברי הראוי להשתנות שבימי עזרה הוא השתנה לשורת מביאה הגמרא למה נקרא הכתב הזה בשם אשורית שעלה עם עם ישראל מאשור מבבל כש עזרה עלה מבבל מאז הם קרו את הכתב הזה ומאז השתמשו בו מביאה הגמרא ברייתא שחולקת על הבריתה הקודמת תניה רבי אומר בהר סיני בתחילה באשורית כתב זה ניתנה תורה לישראל כיוון שחטאו נהפך להם למכשור לרועץ הם שכחו ולא ידעו לקרוא את הכתב הזה כיוון שחזרו בהן בתשובה החזירו הקדוש ברוך הוא להם והם נזכרו בכתב שנאמר שובו לעיר המבצר ירושלים לבצרון סירי התקווה גם היום מגיד משנה אשיב לך את משנה התורה ששכחת אני אחזיר לך למה נקרא שמה של הכתיבה הזאת אשורית לפי זה שאתה אומר שזה לא הגיע מאשור זה לא הגיע מבבל על שם שהי נהה ומתקבלת ומאושרת שבכתב רבי שמעון בן אלעזר חולק ואומר משום רבי אליעזר בן פרטא שאמר משום רבי אלעזר המודעי הכתב הזה הכתב האשורי לא נשתנה מעולם לא נשתנה כל עיקר בוא ניתנה התורה ובו היייתה התורה מאז ומעולם שנאמר הפסוק אומר ווי העמודים דורשים מה העמודים במשכן לא נשתנו בצורתם אף וים האות ו לא נשתנו בצורתם ואומר פסוק נוסף שמוכיח שהכתב לא נשתנה כי נאמר במגילת אסתר ואל היהודים משווים בין ככתבם וכלשונם מה לשון הקודש לשונם של עם ישראל לא נשתנה לפי כל הדעות כי כולם מודעים שהתורה ניתנה בלשון הקודש אף כתבם לא נשתנה אלא מה אני מקיים את דרשת הפסוק משני התורה הזאת שרבי יוסי למד שהכתב השתנה הרי רבי אלעזר די סובר שהכתב לא נשתנה אז אם כן הפסוק הזה מיותר הכוונה הא למלך כמו שאמרנו שהוא צריך שכתוב שתי ספרי תורה שתי תורות אחת שיוצא ונכנסת עמו ואחת שמונחת לו באוצרות בבית גנזיו מוסיפה הבריתה אותה שיוצא ונכנסת אמו עושה אותה כמין כמעה וטולה אותה בזרועו שנאמר אומר דוד המלך שיויתי השם לנגדי תמיד כי מימיני בא למות התורה נמ צת על ימיני כמו כמע שתלוי בזר ואותם תנאים שחלקו על רבי אלעזר המודעי ולא דרשו שהמלך הולך עם ספר כמו כמ הי שיויתי מה דרש בי מה הם דרשו מהפסוק התשובה היא האו מי בא אלי הם דורשים אותו כמו דבריו של רב חנא בר בזנה שאמר דמר רב חנא בר בזנה בשם אמר בשם רבי שמעון חסידה המתפלל צריך שיראה את עצמו כאילו שכינה עומדת כנ נגדו שנאמר שיוויתי השם לנגדי תמיד שואלת הגמרא לפי רבי שמעון בן אלעזר בשם רבי אלעזר המודעי דה אמר שהכתב הזה לא נשתנה אז נשאלת השאלה למה היהודים שהיו במשתה של בלשצר לא מ לא קהן כתב למקרא למה הם לא יכלו לקרוא את זה הם הרי ידעו לקרוא בלשון הקודש מתרצת הגמרא אמר רב כי זה היה כתוב ברמזים בגימטריה כתיב להון באת בת א' ת בש' זאת אומרת במקום לכתוב את האות הראשונה כותבים את האות האחרונה במקום לכתוב את האות השנייה כותבים את האות אחת לפני האחרונה וכן במקום לכתוב את האות האחרונה כותבים את האות הראשונה במקום א' כותבים ת ובמקום ת כותבים א' במקום ב' כותבים ש' ובמקום ש' כותבים ב' וכן הלאה ג' ר או ר במקום זה כותבים ג' וכן הלה זה רמזים וכך זה היה כתוב היה אמור להיות כתוב מני מני תקל ופרסים במקום זה היה כתוב יתת ית אידך בוגת מי שיסדר את זה על דף א' ת ב ש וכן הלאה רש למתאים עם הסדר של האט בש שהמשמעות של הרמז הזה מפריש להו מה הפירוש מני מני תקל ופרסין והיינו מה שנאמר שם בהמשך שהוא אמר לו דניאל אמר למלך למלך מני מני אל חותך ושלמי השם כבר מנה את הזמן שהוא היה צריך למלוך והשלים כבר את הזמן ולכן הקדוש ברוך הוא שקל האם להוסיף לזמן מלכותו תקל תקלת במאזנה ובסוף התברר שהוא לא ראוי לזה למלוך יותר אשתכח חסירה שהוא היה חסר פרס פריסת מלכותך חילק הקדוש ברוך הוא את מלכותו ויהיבת למדי ופרס היא ניתנה למד לפרס ומדי אז הסתם מהמלכות בבל ועברה לפרס ומדי ושמואל אמר רמז אחר שהיה כתוב ולכן לא יכול לקרוא המילים מני מני תקל ופרס ופרסין אפילו המילים האלה לא היו כתובות מפורש אלא הם בעצמם היו כתובים ברמז לקחו את האות הראשונה מכל מילה וצרפו למילה אחת אחר כך לקחו את האות השנייה מכל מילה וזה נכתב ממטוס ננקפי הלר האות הראשונה של ממטוס והאות הראשונה של ננקפי והאות הראשונה של אלרן זה מנה האות השנייה זה גם כן מנה וכן הלאה תכיל ופרסין ורבי יוחנן אמר רמז אחר שנכתב המילים מנה ומנה תקל ופרסי נכתבו מהסוף להתחלה אנם אנם לקת נשרפו רבשי אמר רמז אחר שהמילים נכתבו במקום מנה מנה תקל ופרסין הפכו את את שתי האותיות הראשונות בכל מילה נמ נמה קטל פורסין משנה נוספת שמדברת על ההלכות של מלך ודווקא כאן מדברים על ההלכות איך העם צריכים לכבד את המלך בחלק הראשון זה דברים שמכבדים צריכים לכבד את המלך ולכן איין רוכבי על הסוס של המלך על סוסו ואין יושבין על הכיסא שלו ואן משתמשים בשרית שלו החלק השני מדבר לא לראות אותו בזמנים שהוא לא מכובד אז כדי שהוא יהיה ירוי ונכבד בעיני כולם ולכן איין רואין אותו כשהוא מסתפר ולא כשהוא ערום ולא כשהוא בבית המרחץ שנאמר סום תשים עליך מלך הרב הרבה שימות שתהיה ע מתו עליך אם לא תנהג בו כבוד לא תהיה ירא ממנו והתורה אומרת שצריכים להיות ירא מה מלך אמר רב יעקב אמר בשם רבי יוחנן בסוף ימיו של דוד המלך הוא לקח את אבישג היא לא היייתה אשתו ממש אבל היא היייתה שלו כמו שנבאר בהמשך ולכן כיוון שההיא נחשבת כמו שרתו של מלך לפחות אז לכן אותה אבישג מותרת ל שלמה שבעצמו היה מלך והיא אסורה לאדוניה כי הוא לא היה מלך מותרת לשלמה ד מלך היה ומלך משתמש בשרביטו של מלך וכן באותה אבישה כש אפילו שהייתה מיועדת למלך ואסורה לאו אדוניה כי הוא לא היה מלך ד הדיות הוא מבארת הגמרא מה היה הסיפור עם אבישג מה היא דכתיב והמלך דוד זקן בא בימים וגומר ויאמרו לו ויאמרו לו אבדה יבקשו וגומר יביאו לו את אבישג וכתיב ויבקשו נערה יפה וגומר וימצאו את אבישג וכתיב נרה יפה מאוד ותהי המלך סוכנת ותשרת והמלך לא ידע הם לא התחתנו היא אמרה לו למה לא נתחתן נינ סבן אמר לה זהו המשנה מתירה רק 18 נשים כמו שראינו להל ואם כן אני כבר התחתנתי עם 18 אסור לי להתחתן עם עוד אישה אסירת לי אמרה לי אתה מחפש תירוץ חסרי לגן ונפשי לשלם ענקית כ שגנב אין לו מה לגנוב הוא עושה את עצמו כמו איש שלום כיוון שאתה זקן ואיין לך כוח להתחתן אתה אומר אתה אומר שאסור לך להתחתן אמר להוא דוד המלך אמר למשרתו קראו לי לבת שבע כתיב ותבוא בת שבע אל המלך החדרה ואמר רבי יהודה אמר בשם רב באותה שעה כנח בת שבע ב-13 מפות היינו שם בת שבע הוא כן היה יכול לחיות כמו חיי נישואין כמו שר שמפרש אז אם כן נמצא שבאמת הסיבה שההוא לא לקח את אבישג כי באמת התורה וסרת עליו אמר רב שמן בר אבא מה הבעייה הוא התחתן עם 18 נשים והוא רוצה עכשיו להתחתן עם אבישג הוא היה יכול לכאורה לגרש אחת מהם בוא וראה כמה קשין גירושין לפני הקדוש ברוך הוא שהרי דוד המלך התירו לו חכמים להתייחד עם אבישג אף על פי שבאותו זמן כבר נאסר ייחוד עם אחת פנויה התירו לו ולא התירו לו לגרש אחת משמונה נשותיו כדי להתחתן עם אבישג למה כי גירושין גרועים מאשר ייחוד עם אישה פנויה אמר רבי אלעזר כל המגרש את אשתו הראשונה אפילו המזבח שבבית המקדש כביכול מוריד עליו דמעות שנאמר במלאכי וזאת הראה שנית שתעשו מעשיכם גורמים כסות דמעה את מזבח השם בכי והנקה מאין עוד לכם זכות פנות שאני אפנה אל המנחה שאתם מגישים לפניי בבית המקדש ושאני אקח לקחת קורבנות ברצון מידכם ובפסוק הבא כתיב ואמרתם על מה יצא הקצף משיב הנביא על כי השם העיד בינך ובין אשת נעוריך אשר אתה בגדת בה במה שירשת אותה וי הרי הייתה חברתך ואשת בריתך אמר רבי יוחנן והי תמה אם תאמר יש אומרים שרבי אלעזר אמר אין אשתו של אדם השם ישמרנו מתה קודם זמנה אלא אם כן הוא גזל אחרים ומבקשים ממנו את את אותו ממון ואיין לו לשלם שנאמר במשלי אם אין לך לשלם למה תגרום שהשם ישמרנו שהשם יקח משכבך היינו את אשתך מתחתיך ואמר רבי יוחנן ה דבר כמה הוא קשה פטירתו פטירתה של אשת נעוריו של אדם כל אדם שמתה עליו אשתו הראשונה כאילו חרב בית המקדש בימיו שנאמר בן אדם אן אני לוקח ממך את מחמד עייניך מגפה והוא מצווה אותו ולא תספו אותה ולא תבכה ולא תעבו ד מתך עליה ובסמוך כתיב ואדבר אל העם בבוקר ותמות אשתי ככה אומר יחזקל בערב רואים שאשתו של אדם מכונה מחמד אינו וכתיב בהמשך שיחזקאל ניבא הנני מחלל את מקדשי גאון וזכ מחמד עיניכם ועשיתם כאשר עשיתי אומר יחזקאל לא תספו ולא תבכו רואים מכאן ש אתה של אשתו דומה עליו כמו חורבן בית המקדש אפשר לבאר כי הרי כתוב איש ואישה זכו שכינה שרוייה ביניהם ל בית המקדש כתוב ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם גם כן שכינה היייתה שרוייה אמר רבי אלכסנדרי כל אדם שהשם ישמרנו מתה אשתו בחייו בימיו עולם חשך בעדו עולמו נעשה חשוך שנאמר באיוב אור חשך באולו האור דומה לו כמו חושך מחמת שהוא נחסר מאשתו זא עלו ונערו עליו ידעך נוטה לכבות רבי יוסי בר חנינה אמר אף פסיעותיו מתקצרות שנאמר בפסוק סמוך יצרו צעדי כוחו צעדי אונו שהם נהיו צרות פסיעותיו רבי אבאו אמר אף עצתו נופלת שנאמר באותו פסוק ותשלחו עצתו שהיא תיכשל אמר רבא בר ברחנא אמר בשם רבי יוחנן קשה לקדוש ברוך הוא לזווג בין איש לאישה לזווגם כקריאת ים סוף כמו השינוי מעשה בראשית שהיה בקריאת הים לפני עם ישראל שנאמר אלוקים מושיב יחידים ביתה הקדוש ברוך הוא נותן שני אנשים יחידים ומזווג אותם להקים בית יחד ומוציא אותו הקדוש ברוך הוא שמוציא אסירים גל את ישראל בכושרות בזמנים כשרים ונוחים חודש ניסן שזה עונה מאוד מאוד נוחה לא חם ולא קרז תקרא מוציא סירים אלא כמוציא סירים כמו שהקדוש ברוך הוא הוציא אותנו ממצרים וקרא לנו את ים סוף אל תקרא בכושרות אלא בכי ושירות בקריאת ים סוף המצרים היה בכי ועם ישראל אמרו שירות אוא אם כן שהפסוק הזה אומר שכ שהקדוש ברוך הוא משיב יחידים בבית אחד מזוו בין איש לאישה זה כמו שהיה בזמן יציאת מצרים שהיה בכי ושירות בקריאת ים סוף ובארים שהסיבה היא גם לגבי זיווג של איש ואישה יש מציאות של בכי ושירות כי לפעמים הקדוש ברוך הוא כדי לזווג אישה לאדם צריך שהיא תהיה אלמנה צריך לקחת את בעלה ואז היא אלמנה ואז היא יכולה להידוק לאותו אחד כן להפך אז זה יכול להיות גם כן בכי ושירות דבר כזה כביכול זהש בפני הקדוש ברוך הוא לצער את הבריות אין שום דבר קשה בפני הקדוש ברוך הוא אבל כ בשביל לעשות שאנשים יכלו לומר שירות וזה בא בזמן שאחרים בוכים זה דבר קשה כביכול אצל הקדוש ברוך הוא שואלת הגמרא וכי קשה לפני הקדוש ברוך הוא לזווג את האדם היני והרי אמר רב יהודה אמר בשם רב 40 יום עוד קודם יצירת הולד כבר בת קול יוצאת ואומרת בת פלוני תהיה ניסת לפלוני אז מה הקושי לזווג אותם לא קשה זה לא סותר הזיווג שנקבע לפני יצירת הבלת זה בזיווג ראשון ומה שאמר רבא ברחנא בשם רבי יוחנן שקשה לזווגם כקריאת ים סוף זה בזיווג שני ואם כן זה מתאים טוב עם ההסבר שמסבירים אם אני זוכר טוב זה נאמר במדרש בעצמו ההסבר הזה שהקושי שזה כמו קריאת ים סוף דבר קשה לפני הקדוש ברוך הוא זה בשביל לתת לאדם אחד שייאמר שירה על חשבון שהשני יבכה זה דבר מאוד קשה בפני הקדוש ברוך הוא אמר רבי שמואל בר נחמן לכל יש תמורה חוץ מאשת נאורים שנאמר ואשת נאורים כי תמאס מכי אפשר שאשת נורים תמאס על בעלה מתנ לה רב יהודה ושנה לבנו לרב יצחק ברי אין אדם מוצא קורת רוח אלא מאשתו הראשונה שנאמר במשלי יאי עיינך מקורך ברוך ושמך ממה הוא ישמח מאשת נאך שמחתו של אדם מאשת נאורו אמר לו יצחק כגון מן מי הדוגמה של אשת נהורין שבאלה שמח ממנה אמר לו כגון אמך היינו אשתי שואלת הגמרא היני וכי הוא שמח מאשתו והרי מקר לי רב יהודה הקרא לרב יצחק בנו ברי את הפסוק הוא מוצא אני מר ממוות את האישה אשר היא כמו מלכודת מצודים וחרמים ורבי יצחק ז שאל אותו אמר לו כגון מן ואמר לו כגון אמך אז איך אתה אומר שהוא שמח בה מתרצת הגמרא אמנם היא הייתה תקיפה מתקף תקיפה ולכן הוא קרא לה כמו מצוד וחרמים אבל היא הייתה מעבירה על מידותיה היא בורי מברא במילה ולכן הוא סמח ממנה אמר רב שמואל בר אוניה הוא אמר משם משמי דרב אישה אינה נחשבת שהיא מושלמת כמו דבר שהוא גולם הינו שעדיין לא הושלמה צורתו היא ואינה קורת את ברית אלא למי שעשה אותה כלי היינו כשמתחתנים בעלה הראשון שנאמר כי בו עליך אויך השם צבקות שמו תנא ברייתא אין איש מת אלא לאשתו עיקר חסרונו במיטתו ולאשתו וכן להפך אין אישה מתה אלא לבעלה מה המקור לזה אין איש מת אלא לאשתו שנאמר וימות אלימלך איש נועמי זה היה בעיקר בשביל מי החיסרון היה בעיקר בשבילה וין אישה מת על לבעלה שנאמר אומר יעקב אבינו ואני בבואי מפדן מתה עליי רחל היינו שזה היה חיסרון בעיקר בשבילו ראינו במשנה את רשימת הדברים שצריך להימנע מלראות את המלך בזמנים שהוא לא מכובד בהם כדי שיוכלו לנהג בו כבוד אין רואין אותו מסתפר וכולי תנו הבנ בריתה מלך מסתפר בכל יום כהן גדול פעם שבוע מערב שבת לערב שבת בכל ערב שבת כהן אדיות מסתפר אחד ל30 יום מנין רואים שמלך מסתפר בכל יום שנאמר מלך ביופיו אחרי זה נ עיניך אז הוא צריך תמיד להיות נאה צריך להסתפר בשביל שתמיד יהיה נהה כהן גדול מה הטעם שההוא מסתפר כל ערב שבת מערב שבת אמר רב שמואל בר נחמן אמר בשם רבי יוחנן אועיל וכל שבת באים קבוצה אחרת של כהנים לעבוד שבוע הבא בבית המקדש משמרות הכונה מתחדשות מתחלפות בכל ערב שבת אז לכן הוא צריך להראות באופיו כשמקבל אותם הכהן גדול והמקור שכהן אדיות מסתפר אחד ל30 יום זה דווקא דרשה מהפסוק ביחזקאל דכתיב וראשם לא יגלחו ופרע שיער ארוך לא יגדלו לא ישלחו אלא מה כן תגלח קסום יחסמו את ראשיהם וילף לומדים שהכוונה של המילה פירה מהמילה פר מנזיר שמקבל על עצמו נזירות בדרך כלל זה 30 יום שבאותם 30 יום הוא אסור בשלושה דברים להסתפר או אסור בענבים ולהתאמה למתים אז כתיב אחה לגבי כהן פרע לא ישלך הו ולגבי נזיר כתיב התם שהוא צריך לגדל פרע שיער ראשו מה בנזיר להלן פירה זה 30 יום כי סתם נזיר מקבל נזירות 30 יום אף כאן בכהנים איסור גידול פר שיר הוא ב-30 יום נ נמי לגבי נזיר ש סתם נזירות 30 יום ולכן הוא מגדל פרע ה שיער היינו 30 יום והתם מנלן מנן שסתם נזירות 30 יום אמר רב מטנה דמר קרא על נזיר קדוש יהיה י ה יה זה יוצא גימטריה לטין 30 אבו אמר לרב פפה לאביה מי אמר לדרוש את הפסוק באופן הזה שמותר לכוהנים לגדל את השערות עד 30 יום אימה אולי הכוונה פרע לא ישלחו שלא יגדלו בכלל לא לרבו כלל אמר לי זה טוב אם היה כתיב לא יישלחו פרע כדי כ אמרת כמו שאמרת שלא יגדלו בכלל השד כתיב הוא פרא משמע שבהתחלה יש להם גידול שיער לא יש שלכו היינו פרע של 30 יום לאבי מותר שיהיה להם אבל שלוכי לגדל יותר ממה שמפורש בנזיר זה לא לשלחו זה הם לא יכולים לגדל יותר שואלת הגמרא ה החי אם למדנו שאסור לכהנים לגדל שיער יותר מ-30 יום דורשים את זה מפסוק בזמן הזה הדנ נמי הכהנים יצטרכו להסתפר כל 30 יום למה לא מצאנו שהכהנים מקפידים על זה מתרצת הגמרא לומדים את האיסור לגדל שיער ארוך שזה נוהג רק בזמן בית המקדש כי זה כתוב בסמוך לאיסור לשתות יין ביחזקאל אז לומדים כמו הקש דומ ידי יין מה מצאנו ביסור שתיית יין שנוהג דווקא בזמן שאפשר לבוא לבית המקדש שהוא עומד על טילו רק הזו ד אסור כמו שנאמר שם ביחזקאל ויין לא ישתו כל כהן אן בבואה מל החצר הפנימית אבל שלא בזמן מת המקדש שאי אפשר לבוא שהרי מר לשתות אף איסור פרועי ראש רק בזמן בית המקדש אסור שלא בזמן בית המקדש מותר שערי שואלת הגמרא ויין שלא בזמן בית המקדש מותר לשתות מותר לכהנים לשתות שרי תניה ראינו ברייתא הרי הכוהנים התחלקו ל-24 משפחות כל משפחה היייתה מגיעה שבוע אחד לבית המקדש ובכל יום עבדו קבוצה אחרת מאותו מאותה משפחה אז כהן שמכיר איזה משפחה הוא והוא לא מכיר איזה יום הם היו אמרים לעבוד אז אסור לו לשתות יין באותו שבוע שהוא אמור לעבוד שמה יבנה בית המקדש הוא יצטרך היום לעבוד ולכן הוא לא יכול לשתות יין כי כהן ששתה יין יכול לעבוד וכהן שלא מכיר מתי באיזה משמרה הוא הוא לא יודע בכלל מתי הוא אמור לעבוד בבית המקדש אסור לו לעולם לשתות שמע עכשיו הוא אמור לבוא לעבוד בבית המקדש חוששים שמע יבנה בעזרת השם בית המקדש ויצטרך לעבוד שמה רבי אומר אומר אני אם תחשוב שמה יבני בית המקדש יהיו כהנים אסורים לשתות יין לעולם גם אם הוא מכיר את משמרתו שמה לא ימצאו כהנים אחרים ויצטרכו להשרת במקום כהני אותה משמרת יצטרכו לשרת כהנים אחרים אבל מה יעשה שתקנת לכלתו מה שאני מתיר להם לשתות יין זה החורבן עצמו כי לא חוששים שיבנה בית המקדש פתאום התקנה היא ככלתו זה שהוא חרב בית המקדש זה התקנה שבעונת כיוון שבית המקדש חרב לא חוששים שמה פתאום הוא יבנה ואמר הבי על הבריתה הזאת כמו מי כמן שתי שותים יין חמרי בזמנינו הדנה בזמן שבית המקדש אינו קיים אפילו שחוששים אולי בני בית המקדש והם הרי לא מכירים את המשמר שלהם אולי הם אמורים לעבוד במשמרת הזאת אולי היום הזמן שהם צריכים לעבוד בבית המקדש ו בני בית המקדש הם צריכים להיות מוכנים ואם הם שטו יין הם לא יהיו מוכנים כמו דעתו של רבי מכלל רואים מזה דרבנן אסרי ושרים לשתות יין בזמן הזה אז אם כן גם יהיה אסור לגדל שיער יותר מ 30 יום מתרצת הגמרא הטם לגבי שתיית יין הוא לא עשור מעיקר הדין אלא הינו טעמה הסיבה שעשו שם משום שמהר בנה בית המקדש ובעינן כשבנה בית המקדש יצטרכו כהן הראוי לעבודה ולא יהיה כהן הראוי לעבודה כי הרי אסור לכהן שתו יין לעבוד בבית המקדש ולכן אמרו שהכהנים לא ישתו יין לפי דעת רבנן כדי שיהיה כהנים ראויים שואלת הגמרא הנמי אותו דבר גם לגבי לגדל שיער בהינה אם יבנה בבית המקדש צריך כהן הראוי לעבודה שהוא לא מגדל שיער של יותר מ-30 יום ואם יגדלו לקע אולי לא יהיה כהנים כאלה מתרצת הגמרא הכה לגבי תספורת אם מבנה בית המקדש אפשר ד מספר ואיל יגידו למשיח חכה כמה דקות אנחנו מסתפרים נכנסים לעבוד בבית המקדש אז לכן אם כן איסור תספורת לא נוהג בזמן הזה זאת אומרת החיוב תספורת כל 30 יום לא נוהג אצל כהנים בזמן הזה שואלת הגמרא אז למה לפי רבנן איסור שתייה י כן נוהג התמ נמי גם שם לגבי איסור שתיית יין תתיר לכהנים לשתות יין כי אפשר להפיג את ההשפעה של היין על ידי שישן קצת דניים פורטה ואז יכנס לעבוד איל ואמר רב אחה כמו שרב אחה אמר הליחה של דרך בשיעור מיל שזה בערך קילומטר וושינה כלשהו מעבירים ומפיג את היין מהשיחים אותו מתרצת הגמרא וליו תמר עליו כי לא נאמרו על דברי רב אחא את דבריו שאמר רב נחמן אמר בשם רבא ברבוע לא שנינו שהשינה מפיגה את היין אלא במקרה שהוא שתה בדיוק רביעית הלוג אלא ששתה כדי רביעית אבל אם הוא שתה יותר מכדי רביעית הכהן לא יכול לישון משום שכל שכן אם הוא ילך דרך מיל הדרך תורד אתו ומבלבלת אותו יותר ואם הוא יישן שינה כלשהיא השינה משקרת אותו יותר ולכן אסור לכהנים לשתות בזמן הזה יין אם יבנה בית המקדש לא יהיה להם פתרון מיד שהם לא יהיו בשחרות אבל תספורת הם לא מחוייבים כל 30 יום כי הם יוכלו מהר להסתפר ם מבני בית המקדש ולהיכנס לעבוד בבית המקדש מביאה הגמרא רבשי ניסה לומר הסבר אחר מה ההבדל בין שטוי יין לבין פרועי ראש שטוי יין ד מכלי עבודה אם הם יעבדו כשהם שתויים העבודה שלהם מחוללת גזרו בהו רבנן רבנן גזרו שהם לא ישתו יים בזמן הזה כדי שכש בנה בית המקדש הם יהיו ראויים לעבודה אבל פרועי ראש רוצה רשי לומר שאפילו אם הם יעבדו פרועי ראש בלי לגלח את צרותיהם פעם ב-30 יום לא מאכלי עבודה עבודה שעבדו לא תהיה מחוללת ולכן לא גזרו באור רבנן אבל הגמרא מקשה מי טיוי הברייתא אומרת ואלו הכהנים שחיוב בעונש של מיתה אם הם עברו על האיסור ועבדו בבית המקדש כשהם פרועי ראש או שתויי יין נשאלת השאלה ביש למה זה מובן למה אם הם עבדו בבית המקדש כשהם שטוי יין למה הם במיתה דכתיב יין ושיכר אל ת אשתו בניך ולא תמותו משמע שזה העונש של מי שעובד שהוא שתה יין ושיכר אם עובד בבית המקדש אלא פרועי ראש אם עם שיער מגודל יותר מ-30 יום והם עובדים בבית המקדש מנלן שחייבים מיתה על כורחנו כי יש הקש מדי התקש שתויי יין לפרי ראש ביחזקאל כתיב לגבי הכהנים וראשם לא יגלחו ופרע לא ישלחו היינו שאסור להם לגדל פרע שיער ראשם וכתב בטרי בסמוך כתוב ויין לא ישתו וגומר אז אם כן משווים בין האיסור שם יגדלו שיער ארוך מדי לביין ששתו יין מה אם הם עבדו שתויי יין במקדש דינם במיטה אף כשעבד פרועי ראש דינם במיטה ומנה על אותו דרך נלמד גם אנחנו מה מצינו בשתיי יין דמלי עבודה שאם הם עבדו שתויי יין עבודתם מחוללת אף פרוי ראש דאכלי עבודה אם הם עבדו כשהם לא יספרו אז העבודה שלהם נמר שהיא מחוללת ויהיה קושי על דבריו של רבשי שאמר שפרי ראש אינם מחללים את עבודתם אז אם כן הגמרא דוחה את ההסבר הזה של רב השי אמר לי רבינא לרב השי הדין הזה שפוי ראש בחיוב מיטש לומדים את זה בהיקש בין פרועי ראש ל שתויי ין בספר יחזקאל עד לאתה יחזקאל לפני יחזקאל הנביא שהיה בסוף בית ראשון מן המרה מהיכן ידענו את ההלכה הזאת אונה הגמרא בושיה ול תמיך עד אמר רב חסדא מה שרב חסדה אומר הדבר הזה שכהן מומר שעובד עבודה זרה או שהוא לא נימול אסורים בעבודה מתורת משה רבנו לא למדנו עד שבא יחזקאל ולימד אותנו כל בן ניכר הרל לב וארל בשר לא יבוא אל מקדשי לשרת עד שלא בא יחזקאל עד אלא בא יחזקאל מן אמרה מהיכן ידענו את זה אלא קבלה היייתה בידינו גמר גמיר לה ואתה יחזקאל בא יחזקאל והסמיך את זה וכתב את זה בפסוק הקרא החנמ גם לגבי זה שאלה שגידלו שיער כהנים שגילו שיער יותר מ-30 יום ובאו לעבוד בבית המקדש שחייבים מיתה גמרה גמיר לה קיבלנו את זה במסורת בידינו תה יחזקאל בא יחזקאל וכתב את זה בפסוק אסמכ הקרה שואל הגמרא כתוב לגבי תספורת הכהנים קסום יחסמו את ראשיהם מהו מה קסום חסמו את ראשיהם מביאה הגמרא טענה כמין תספורת לוליינית מה היא תספורת לוליינית אמר רב יהודה אמר בשם שמואל תספורת היחידה תספורת מיוחדת ה יחידה מי איזה מן תספורת זאת אמר רבשי סוף שערה אחת מגיע עד תחילת השערה האחרת וכל מה שביניהם הוא מגלח אמר ש ראשו של זה בצד עיקרו של זה זה תספורת של כהנים רגילים שאלו את רבי איזהו תספורת של כהן גדול אמר להם צאו וראו מתספורת של אדם בשם בן אל עשה תניה ברייתא רבי אומר לא על חינם פיזר בן אל עשה את מעותיו ללמוד את אותה תספורת אלא כדי להראות בו תספורת של כהן גדול הדרן הלך פרק שני פרק כהן גדול ועד כאן דף כב
לצפיה בתכנים נוספים:
נהנתם? יש לנו עוד תוכן משובח באתר
רוצים ללמוד דף יומי בגמרא? לחצו כאן ללימוד הדף היומי
רוצים ללמוד על פרשת השבוע? לחצו כאן לשיעורי תורה על הפרשה
רוצים ללמוד מתוך ספרי הקודש השונים אונליין? לחצו כאן לקריאת ספרי קודש
צריכים לשאול רב שאלות בהלכה או הנהגה? שאל את הרב שאלות בכל התחומים
רוצים להתפלל? תפילות חובה ורשות? לתפילות חובה, רשות וסגולות
רוצים לברך ברכת המזון? לקריאת ברכת המזון בנוסח עדות המזרח או אשכנז
נוסעים ממקום למקום? לחצו כאן כדי לקרוא תפילת הדרך או תפילה לטיסה