הדף היומי מסכת סנהדרין דף כב
הדף היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il
הדף היומי מסכת סנהדרין דף כב
[מוזיקה] נדר דף חו ביז השיור מתחיל בעזרת השם סוף דף קודם תשע שורות מלמטה סוף השורה אומר מרזר בשור הקודם הזכרנו את הפסוק שכתוב במלך וסב מש הז ספר אז פירשנו שמשנה הכוונה שצריך המלך לכתוב לעצמו שני ספרי תורה כנראה שיש דעות אחרות מה הכוונה משנ וירו אומר מר זוטרה ת ממרוקו בחילו בשס קבול סתירה ניתנו תרו לישראל בקסב עברי הייתה כתובה בכתב עברי של בני אורנו לא בכתב אשורית שמקובל אצלנו ולא שנ קודש חוזר ניתנו ימי עזרה כשעלו מגוס בובל קסב הוריס כמו שהכתב שלנו עד היום בספרי תורה ולו שנר מי עזרה תרגם להם גם לארמית בירו להם לישראל כס שורס ול שנ קודש זהד מנו אנו והניחו דטוס להשתמש בכס איבריס ולא שרמי בתוה שלהם מן הדייויס אומר רב חיז קוסו אקוטים מכסב בריס אומר רב חסדה כסו ליבו אז רשי אומר אותיות גדולות כאין אותן שכותבים בקמיעות ומזוזות אז הראשונים מבינים שכוונת רשי שכתב עברי זה כתב אוריס רק באותיות גדולות אז הם מקשים על רשי כמו שכבר נראה שרואים במעשה של בלשצר שהיהודים שהיו רגילים בקסב עברי לא הכירו כסו אוריס אם זה אותם אותיות רק הגודל שונה לם לא הכירו את הכתב אז בחידוש שרה מבאר שכוונת רשי ודאי שזה כתב שונה כתב עברי א בכתב עברי יש אותיות גדולות שמשתמשים בהם בעלי קמעות ומזוזות מתכוון רשי לשמות שכותבים על גב המזוזה בזמנם כתבו זאת בכתב זה שנקרא כתב עברי תני רבי סימר ראוי ששאל שתי מקורות לכך במש אזרזר מבבל מש לקבל את ה אלון בזר מקור שני ב צ השם ב נו לם חושפים בזכ ל דר השם לס וללמד בישראל חוק משפט ממשיך רבי יסי ואומר ואף על פי שניתנו עודו של עזרו נשתנה על ודו כסו שנאמר וסוב הנישון וסוב ארמיס וורגם ארמיס הכתוב הזה כתוב בעזר דהיינו שכתבו בימיו כתב משונה שהוא נשתנה כבר על ידי המלאך המלאך זה היה המלך בלשצר הוא עשה משתה ביום שהוא לפני שהוא נהרג הוא השתמש שם בכלי הקודש נבוכדנצר אבא שלו הוא לקח בחור במקדש רישן בשס המשתה הגיע מלאך היה מראה יד שרשמה דבר על הקיר ולא ידעו לא יכלו להבין מה כתוב שם הוא קאל לחכמים שלו כולל יהודים שהם לא ידעו וסיב כתוב ולא יכלין כסו למקרי ופישר לא ידו למלכה הם לא ידעו את הכתב הזה לאדו לקרות אותו ממילה לא דעו את פישרי את פירושו את הפתרון להודיע ל המלך מה מתכוון עד שהגיע דניאל כמו שגמור עוד מעט הביא זאת אומרת שאף אחד לא ידע גם היהודים שהיו כ שם זה כסו הנש טבון שעזרה וזה כסו אשורי שעזר הוא שינה מכסב עברי לסב אשורי ויש זה כבר מקור בתוי כמו שפתחנו את השיעור כסיב כתוב משה רבינו אומר במלך חוס כתוב בהמשך משני ז משנה הכוונה שינוי כס הרשנו משה רבנו מסר את התו בכב עברי ה ראוי להשתנות במי דוניאל הוא המלה רגילה כס אוריס ועזר אומר רשי רמזנו למשה רבנו שכתב שבמ עתיד להשתנות מניבר לאוריס שנת שניתן להם דוניאל ובו עזר וס בסב אוריס וניקו אוריס שמשו הארץ אשו משם לו כסו אוריס אז רבי יסי אמר שהר ניתנה בכס עברי והשתנה לוריס מבי הגמור תני רבי אמ והתחילו בכסף זה באשור ניסרו לישראל במי משה למה הם לא הכירו בזמן בלשצר את הכתב הזה כיוון שחטו בביס רינו וביזו את התירה נפח לועם הכב הזה לרוי עץ רשי אומר לשון תרע צוב תישבר הם ששכחו את הכתב ולכן לא הכירו המשו מסביר גם רבי דורש משנה תויו כמו שדרש רבי יוסי שהסב עתיד להשתנות הכו דורש שאסד להשתנות משורי לעברי בזמן שנשכח מיסרו כסו אוריס אז הם כתבו בכתב עברי כיון שחזרו בהם בתשובה החזירו לם וחזר לנו קסב הוריס שנאמר בבית שיני שובו לביצור לעיר מבצר שלכם לירושלים הסירי התקוו שתקתם תמיד גם ה מגיד משנה הקסו השורי שהשתנה לכם יחזור או שלוך אומרת הגמורה לפי רבי לא מוניק רשמו אוריס לא הגיע משו כבול הסתירי כבר הייתה בכתב הזה שמאושר בקסיו הרמבם פירוש המשנה למסכת סעוד מפרש שמאושרת לשון גדולה ותפר כמו ב שרוני כישרוני בונס הוא אומר שאותיות לא דומות זו לזו והם לא נדבקות זו לזו אז זה כתב שמאוד יפה ומאוד משובח עוד יטה רב ש אלוז אומה משום רבי אליעזר בן פרטה שאומה משום רבי אלוז דוי כסו זה כב השורי נשת כל קר תמיד כלל ישראל קיבלו בכס השורי ולמדו בכס השורי בכל הזמנים שנ מה כתוב בתוה וי או עמודים ו זה יתדות כסף שכמן אונקלוס כמו שעושים היום ו ש בצורת של ו שתוקים מסמר ויש שורה של ו על זה אפשר לטלו דברים זה היה במשכון שה על זה תלו את הלולאות של כחות צב מוסך אז רואים שימי מושה כבר קוראו לזה ו כי זה כמו ו באשורית זה כמו ו בעברית זה לא ו מה עמוד נשתנו אף ו נשתנו וא כתוב גם מגילה ססר וליהודים כבם וכלם מהדק ועדי ב שקדש אס לאשת מעולם אני שכתוב במלך משנ הת זו כמו שדיברנו בסוף השיעור הקודם לשתי תו ריך שיה למלך אח שצ נכנס אימו ח שנס גנוז אוסו שצ נכנס סמוי כדי שהוא יוכל תמיד לשת אותה אוסו כמן קומ בכתב דק ולו בזר שנאמר ד המלך אומר סי השם לנגדי סוד בסוף הפסוק ימיני במ כעל זרוע ימיני יש לי פת עכשיו כך אומרת הגמור אלה התנו שפירשו משנה תויו שכתב שראוי להשתנות אז לשיטתם אין למלך שני ספרי תוירה יש לו רק ספ תרה אחת אז ודו שסי מ דורשי אז האחרונים מקשים מה הקושיה שוסי זה אותו ספור היחיד שהוא כותב לו זה ששם גומיד יש כמה תירוצים התור אסחי מתרץ שלפי השיטה שהוא כתב רק פתרה אחת אז וודאי שהוא כתב אותיות גדולות אז זה לא מתאים לתלות בזרוע אנה הגמור הומי בוא רב חונ בר ביז הוא דורש אחרת את הפסוק כמו שרב חונ דרש דמ רב חונא בר בזנ אומר רבי שמעון חסיד המפל צריך שמולו שיג שנאמר ש השם לנגס שואלת הגמור כת לרב שן דס זה תנה ובכל הדורות השתמשו בכס אוריס מק סומיקו אז למה יהודים אצל בשצ לא הכירו את הכתב הזה מביאה הגמור ארבע פירושים פירוש ראשון אמ טרי אכתב הם הכירו את הכתב אבל המילים לא היו מובנות היה כתוב יטס איטס דוך פוג חמת זה בעד בש דבש לוקחים את כל האותיות והאל מתחלפת עם תאות האחרונה האות השנייה ב' מתחלפת עם האות אחת לפני האחרונה ש' וכך הלאה אז ואז הם לא הבינו מה כתוב הגיע דוניאל והוא הבין שזה בעד בשמה פורש לו כמו שכתוב בפסוק מני מני תקל ופרסין כי טס אז מחליף י עם מ ת עם נ וכך הלאה כתוב שם דנו פשר מיסו הוא גם פתר לו את מה שהמלאך מתכוון לכתוב כל מילה ומילה הוא פתר לו מני מנו אלוקו מלכו ך ושלמה קדוש ברוך הוא מנה את ימי מלכותו ומלכות בלשצר והיא מסתיימת תקל תקלת מוזנה שקלו את מעשיך במאזניים ושס חוסר תמש שם בכלי מקדוש ופרסין פיסס מכוסו ו מודי ופורס ופרס לש רבים המלכות שלך תתפרס לשתיים למודי ופורס זה פירושו של רב למה הם לא הבינו פירוש שני דומה ושמי לומר היה כתוב ממטוס ננ קפה העל ארון היו שלוש מילים שחמש אותיות ואז הם לא הבינו מה כתוב כאן הגיע דוניאל והוא פתר שפשוט צריך לקרוא את המיילים האלה אזה שלוש מילים אחת מעלה השנייה וצריך לקרוא לא מימין לשמאל אלא צריך לקרוא מלמעלה למטה אז ממטוס אז מ אחרי זה מות מהמילה השנייה נ ומהות השלישית א' אז ה מני וכך הוא פתר את כל הפתרון דרך שלישית רבי יכון אמר היה כתוב אנם אנם לכס נשרפו דיינו המילים היו כתובות להפך צריך לקרוא את המילה מהסוף להתחלה רבה שומ דרך רביעית היה כתוב נמה נמה כטל פורסין המלאך כתב באופן שרק שתי אותיות הראשונות שבכל מילה הוא החליף אותם זו בזו ולכן רק דוני לוין מה שכתוב שם עוברים למשנה הבאה עד כאן למדנו את הדינים של המלך כעת נעבור לדינים שהעם צריך לנהוג במלך אין רוך סוסו סוס של מלך אף אחד אסור לרכב על זה ואין יש קיסו ואשתמש בשרו כל כלי המלך גם אחרי מותו וארס קשו מסתפר ולא יקשו אורום ולא יקשו במרחץ שנאמר סים תוס הולכו מלך שתהי אמוס אלכו ולראות אדם בכאלה מצב זה גורם שלא תהיה אימה ממנו מביאה הגמור אומ רב יקב אומ רבי יחנון המשו מסביר שרבי יוחנן בא לבאר מה שמסופר בספר מלכים שאדוני בנו של דוד המלך הוא רצה להתחתן עם אבישג שהיא היייתה משרטת סוכנת למלך דוד בסוף ימיו שלוימה אמר לו אם כך אתה מבקש את המלוכה והוא דן אותו כמו רד במלכו לכאורה מה התה המרידה זה מה שרבי יוחנן בלר אביש מרס לשלמו שלוים המלך היה מותר להתחתן איתה ואסור דניו מרס לשלמו דמל הויו ומלך משתמש בשרביטו של מלך אז מותר לו להתחתן עם משרטת של אביו המלך אסורי לו הדיות דדו אז כלי שהשתמש ב המלך הייתה משרטת שלו אסור להתחתן איתה אז לכן כשהוא רצה להתחתן איתה זאת אומרת שהוא אומר שהוא מלך אז הוא מירד במלכו שואלת הגמור כעת אבי שמאי אמרו מסביר שזה גם המשך אמרנו שהי מותרת לשלמו אם ה הייתה אי שסו ויא אסורה לו אז הם מביאים ש לא הייתה אשתו תכסי ומלך דוד זק בו וגו ו לבוד יבקשו כתוב ד המלך נ סוו וגו וס יבקשו נ יופ גו וסנ פעד מד ותהי המלך סנס ורסו אמרו אז הגמור אומרת שאבישג אמרה לדוד ניסון תתחתן איתי אומר לו הסיר אסלי כבר יש לי 18 נשים אסור להתחתן איתך לא ירב לנושים אמרולי אמרה לו יש פתגם שאנשים אומרים חסרי לגוה כשהגב חסר אין לו איפה לגנוב אז נף שלי שלומ נוקט הוא אומר אני שלום אני לא גונב פשוט אין לו מה לגנוב כלומר מפני שכנת ושש כוחך אתה לא יכול להתחתן איתי אתה אומר שאני אסורה לך אומר לו כמו שכתוב בפסוק כרו לי לב שבע רוצה להוכיח לה שהוא עדיין בתוקפו וקסי טובו בס שבע אל המלך החדו אומר רב יהודה מרב בוי סושו קינחו בס שבע ב-13 מפוס אומר רשי שבו לאו דוד 13 ביוס ומק נחס בין תשמיש לתשמיש מה המקור של 13 אומר רשי כי בפסוק הזה יש 13 מילים ובוי בס שבע ומכאן רואים שב שבע זה מילה אחת זה לא שני מילים כך מביא הרית בעזר הלכות שמות גיטין אל המלך אחדר והמלך זוקן מד ישג שונמי מורס אס המלך זה 13 מילים 13 מהפה 13 ביוס היו מביאה הגמור למעשה כאן התירו לדוד המלך להתייחד עם פנויה זה דבר שכבר נאסר כמו שדיברנו במעשה של עמנו טומו התירו לו את זה לצורך אומר רב שמעון ברבה לכאורה יכלו להתיר לו דבר אחר מה יכלו למר לא להתיר לו שום איסור להגיד לו תגרש שה אחת ואז יהו לך רק 17 אנשים תתחתן איתה תאחד איתה בהתר א ב וקוש גושין שהרי דוד המלך התירו ל ליחד עם פנו ו התירו לו לגשת אחת מנשות שיוכל לשת אותה גמור לגבי נושא זה אומר רבי אליעזר כל המגרש אשרנו אפילו מזבח שנאמר וז ש אתם רואים רעשים כזו רעה שנית שאתם גורמים בכך ש מזבח השם ביקו מנומ המזבח לא רוצה לקבל את המנח שלכם ולוקח כם את הונס אכס ואמרתם למו על כי השם בי בש נור אשרו בגדו בו שרשת אותה חברת יש בריס אשור זהש אומר זו ש אכ מבקש ואי שנאמר אי שלם לא מואי כך משקוב חו מתחתיך הכונה ע הישה ורשי בזוכה מפרש הכוונה שמבקשים ממנו שיחזיר ממון שגזל התוסס מפרשים שמדובר שהוא לא משלם את הנדרים שלו כמו שאמרו בשבס ואבוי נדור אישתו מיסו ורב חיים שמולביץ בשיחותיו הסביר ודאי שאין האישה מתה בגלל חטאי בעלה אלא מגיע למיסה אלא שאם בעלה לא היה חוטא אז אשתו לא הייתה נענשת כדי שהוא לא יצטער בגלל שהוא חטא אז היא גם נענשת ואמר רבי יחן כודם שמו אשנו לוור בקדוש ביומ שנאמר הקדוש ברוך הוא אומר ליחזקאל הוא רוצה להמחיש לו שם שמיש לציבור אז אמר לו שאשתו תמות והוא לא יכל טבל אלי ככ יה בח ב מקדוש אז אומר לו בן הודם אני לא יקח מ מחמד ני זו אשתו בגפו ו סיס אז הוא קורא כא לאשתו מח חזק ד ס אשת בורב כתוב שםמים מדום מחכם זאת אומרת שזה דומה אומר רב אלכסנדרי כל אודם ששו ביבם חושך בד שנאמר חוש ב דוך אחוש ב בגלל אוהלו ואין אוהלו אלא אשתו רבי יסי בחנין אמר מי שמתה אשתו פסי אוסוב מסקס הוא נהיה חלש הוא הולך יותר להט שנ מה כתוב בפסוק של אחריו צרו צנו רבי אב אמר צוס נפלס אין לו מי שץ לו עצה טובה שנ בסיום הפסוק ליו צוס אמר רבי חונ אומרן כוש לזו גום איש ואישה כריים סוף שנאמר אלוקים מושיב יחידים ביו לוקח יחידים אישה יחידה ואיש יחיד מושיב אותם יחד בבית מוצי אסירים הקדוש ברוך הוא הוציא אסירים ממצרים בקו שורס אל תקר מוצי הסירים מוצי השיר אומרת לזווג את היחיד ע בו זה כמצ השירים לתק בכי וש בקר ים סוף היה בכי של המצרים שכלל ישראל אומרת הגמ זה קשה הני גז זה כקודם בזוג זה מאוד קשה קרי ם סוף אומר רב שמואל בר נחמן לכל יש תמור לכל דבר יש תחליף חוץ מישורים שנאמר ישור כס וכי תמס פם מס ל רב יהוד לרב צבר רב יהודה שנה לרב צחו בנו אין אודו מרוח א משרש שנאמר קך וסמך משור אמר כגוי מן תן לי דוגמה אומר ל כגוי נמחו אשתי אומרת הגמור כך איני קר בהזדמנות אחרת רב יוד רבי צו הוא הקרא לו את הפסוק שכתוב ומצ נמר מוויש שצמים ווא אמר לשאל אותו בנו כגוי מן מי כזו אישה הוא אמר לו כגוי נמחו אונה הגמור מצד אחד הייתה מתקפ תקיף היתה תקיפה אבל ור מעבר במילה הייתה מעברת על מידותיה ולכן הוא אמר שעליה נאמר וסמך משס נורו אומר רב שמואל ברו משמי רב אישו לפני שנבעלה גוי למי היא כלי שלא גמור ואינו ס בריס אלא מי שעשו כלי מי שבע לו את הראשון שנאמר כי עליך אויך השם צשמ ו איש מיס אלא לאשתו בעיקר למי זה נוגע לאשתו ואש מסו אלא לבלו איש מס לאשו שנאמר וימס אלימלך איש נאומי כולם יודעים שזה היה אלימלך היה בעלה של נאומי אלא מתכוונים למר ויום המלך למי הוא מת לנאומי ני שבו שננו ני ב מפד מולי כל לא סתם מסוכל מס אולי וכל מש וכולו אז הזכרנו שלא רואים את המלך מסתפר תו רבון כאן זה בגלל שצריך המלך יהיה יפה כמו שנקר נראה מלך מסתפר בכל יום כהן גודל מסתפר כל יום שישי מערב שבס לערב שבס כהן דת אדש י מלך מסת בכל יום שמלך ביופי כהן גודל מערב שבס אמ שמואל בר נחמ רבי יחנון אול ומשמ מסחוס הקונים ה מחלקים ל-24 משמרות בשבת התחלפו המשמרות שהכהן גודלי יראה יפה בשעת המשמרות שניהם יראו אותו יפה הוא צריך להסתפר בכל יום שישי שמשמרת החדשה שנכנסת יראו אותו ביופי כח ים כסי כתוב ביחזקאל על הקונים ורושם לא יגלי ופרע לא ישליו כוסים כסמו ארשים אסור מגלח את הראש מדי ופרה לא ישלחו לא אסור לגדל יותר מדי יולי פרה פרה מנוז כסי וכה פר לא ישליכו קסיוס בזר גדל פרס רוש לה הלון שלשים סתם נזרו ש ם צריך לגדל את השר 30 יום אסור להסתפר לזר סתם זירו 30 ים אף כאן 30 ותנ מהשמש בנוז סתם נזיר אומר סתם הרנו הוא לא אומר כמה זמן 30 ימים ווסו בן זירוס מלון שסתם זירו ש יים אומ רב מסנ דקר כתוב בנוז קודש היה הה בגימטריה סינבו י זה 10 ה זה 5 15 ועוד 15 אומר לרב פופל הביה אירבו כלל אולי הופר לא ישליך הכוונה שלא יגדלו אפילו לא עד ש אז מה הכוונה כלל כל יום הסתפרו אומר תוסס לא יתכן כרי דורשים פרע פרע אלא המפרש טופס דהיינו שלא יגיע לפרע אמרת שזיר כתוב גדל פרע 30 יום שהם יספרו לפחות ביום 29 כדי שלא יגיע למצב של פרה אומר המרשל שלפי פירושו של טופס צריך למחוק את המילה כלל אמ לא רבו פחות מ-30 יום לא רבו 30 יום אז איך מותר להסתפר פעם ב3 יום אומר לי נלו הבה אקסי לא ישלחו פרה כד קמרס לא ישלחו פרה לא ישלחו את השיער בגודל של פרע פרע זה 30 יום אסי הופרע לא ישליך אומרים כך פרע להבה מותר לשר שם להגיע למצב של פרע שלוח שלחו אחרי שהגיע למצב שפרע הגע יום 30 לא שלחו לא יגדלו יותר ביום 30 יספרו אומרת הגמור אי אוכ אם כך אדנמ אז גם בזמנינו שיצטרכו הקונים הסתפר פעם ב30 יום מה הכוונה אי וכה למה אז רק אחרי מקום מה שביארנו מסביר הרן בתחילה סברה גמור שמה שכהן מסתפר כל 30 יום זה לא מצוו רק אידור וכובד כובד את הבוד זה לא נוהג בזמן הזה כיוון שבנו פסוק זה מדריסה אז למה זה לא נוהג בזמן הזה אונה הגמור דוידי יין הפסוק ביחזקאל כתוב שם גם וויין לא ישתו בבו יום אז מקישים זה לזה תו יין בבו יום לעבוד אבוד מה היין בזמן בבידוד אסור לשתות יין שלא בזמן ב כמו היום אחרי אשור מותר לכוהנים לשתות יין בלי הגבלה אפש בזמן ב אסור להם להיות פר רויש אסור שלא י ביזמן בה שורה שואלת הגמורה ויין שלא בזמן ביה שורה בזמנינו מותר לכוהנים לשתות יין כמה שהם רוצים או תניה אז הגימור מביאה רק את החלק השני של הביסה את שיטס רבי רשי מביא את הרשע של הבריה הרשע של הברס נקמה אומר כך כוהן המקר משמר אותו משמרת בסף שלו הוא יודע שהרי הקונים עבדו במשמרות 24 משמרות אז ל כהן היה לו תאריך מסוים פעמיים בשנה שהוא עבד הוא יודע את השבוע של המשפחה שלו הוא גם יודע בסאב בכל משמרה היה מחלקות בסו כל יום היה בסו אחר אז אם הוא יודע בתאריך זה וזה המשפחה שלי עובדת אז אסור ביין באותו יום כי אולי היום מ בני בסם מקדוש הוא יצטרך לעבוד אוידה אם הוא מכיר את המשמר שלו הוא יודע באיזה שבוע עובד הוא לא יודע באיזה לאיזה בסאב הוא שייך אז לא יודע באיזה יום הוא עובד אז אסור כל השבוע הזה לש ין אם הוא לא מכיר לא משמר משמר בסף שלו אסור לשתות יין לעולם אולי כעת הזמן שלו לעבוד וברגע זה כול ל בס מקדוש אסור ל לשתות יין עכשיו נעבור לגמור רבי אמ הוא חולק על תקמה אמר אני כינים אסור לש יין לאלם אם באנו לחו שמה יבנה בס מקדוש אסור לשתות יין לעולם ואפילו מכיר שזה לא זמן משמרתו שמה יבנה וכל הקודם יעבוד לא ילכו בדיוק לפי המשמרות שהיו אז אבל מה אומר רבי שת קונוס של הכהן לשתות יין זה קלקולוס מתוך לכלתו דהיינו חורבן הבית זה עשה את כל הקלקול שירבב את סדר המשמרות שלא ידעים מתי מותר לשתות מתי אסור לם משתות הקלקול הז עצמה זה התכונה כיוון שנחרב בס מקדוש לא חוששים שמה יבנה פתאום ממילא מותר לשתות יין ואומר הבי כמן שוס וינ חמר דנה רואים שהכהנים שותים יין לפי החומים רוב הכהנים לא קים בזמן משמותיה כן רבי סומכים על שיטת רבי הפל דרבו לפי חכמים אסור לקו לש יין גם בזמנינו שב ב מקדוש אם כך גם גסור יה אסור כ אמרנו שהמקור להתיר כזה הוקש לשתי ין אומרת הגמ מותר לשתות יין בזמנינו רק מקדש ר ד ולק הוא יהיה שטוי הוא ר ו שואלת הגמ ננכ ם הקון לא הסתפרו פעם ב3 יום ולק הם ייו מגודלי שרג אספ מקדוש מיד הסתפרו הקוני ולכו לעבוד הגמ למה לא נתר להם משתות יין בני מקדוש אדים פור הוא יתפוס תנומה ול הוא יתפוגג היין ויעבוד אבוי דמר אח דרך מיל אדם שהולך מרחק של מיל ושינו כלשהו מפיג נס יין אחד משניהם אנ הגמ לא שנינו על זה אומר רב נחמן רב ברבו לא ישונו אל שוסו כדי רביס אבל יס מכדי רביס כל שקן דדרך טורדוס ושנה משקרת הדרך עוד יותר מטרידה אותו והשינה עוד יותר משקרת אותו ממילה אכנ מעד רביס מותר לקוין משתות יין יותר מרבי סור זו דרך אחת שעל יין גזרו כיוון שהי אפשר לפוגג את זה מהר יותר מריס מה שאין כ תספורת הבניבי ה מקדוש הסתפרו רב ש דרך אחרת שתו יין דמבו כהן שהבת כשהוא שתו יין עבודתו מחוללת גוזר בו רבון גם בזמנינו פרש ו אדם שעבד אבו כ שעבד ו בודו פרו הראש אבוד לא מחוללת לא גוזב בזמנינו ורשי מביא הקור שתו יין מחללים אוד כתוב יין ושור כתוב ליד זה להבדיל בין הבין הול להבדיל בין שה נעשתה תה לא שטוי לבולל בזה גזרו אין לנו מק שכן שיש לו שר יותר מ3 יום שבחול בזה לא גזרו בקש גמור למדנו ואלו שבמ אלו ים חיב שוין שבד ין וש כך אומר מש רבנו בשם הקדוש ברוך ה ר לא ימוסו מכלל אתה שומע הן שאם הוא ישתה יין ויעבוד ו אז הוא ימות אפ מנו ש שומים סק שתו ין לפרש כסיב יחזקל ורשם לא יגו ופר לא ישו חר כך נאמר וין לאשתו וגו מה שתו היין אם העבד במי אפ במיס אם כך הו מ אותו מקור מה שו יין כשעובדים אוו כמו שדרש ל א פרש אז מה רבש אומר שפ הראש לא מחללו קשי הכן קשל רבש אומ רבי לרב הש אי הקש הזה שכעת אמרנו שממנו למדים שכון שעבד אבוד בודו פרוע ראש חי מיס עדס יחזקאל וישם זה לזה מה נומרו מי אח ידענו את זה עד כעת עד יחזקאל אז הוא עונה לו רבש תמיך עוד אומ רב חז במסכת זוכים זה שכהן רל שהוא לא מל פסול וורש רבנו לא למדנו לא כתוב בת עד שבזק למדונו כל בן ניכו רל ליב אומר רשי כהן משומד שנקרו מעשיו לאבי שבשמיים ונערה ליבו וארל בוסו זה שהוא לא ארל הוא רוצה למול את עצמו זה סכנה אח מסי ויש לו אורלה אורת בשר דוני ב חזק ר אג שור ב חזק הוא המי ז על הפסוק חזקל אכנ מה שאמרנו שפ שבגג יחזקל ז אומרת הגמור שהזכרנו את הפסוק בחזק ופ אומר רב יהוד אומר שמואל תספיס יחידו נעה ואין דוגמתה אך הדומה אומר רב אשר רושו שלזה של שיער זה בצד איקרו של זה שהשיער שבצידו וטוס אומרים שלכן קורים לזה כסמו זה גודל כעין כוסמת שכך היא גודלת שלין ראשו של זה בצדק הראש הזה וגמור שלוס רבי איזהו תספר של כהן גודל וכאן רואים שלא כל הכינים הסתפרו בחוסם חסמו רק הכהן גוד הסתפר כך אומר לון צו ורו מספר שבנ לוסו לכו תראו את חתני בנ לוסו איך שהוא מסופר הוא בזבז הרבה כסף כדי שילמדו אותו איך להסתפר כך אז לכו תראו איך הוא מסופר וזה היתה תספור של כהן גודל תני רבי אמר לא יכינו פיזר בן אלוס מסוב כדי שילמדו אותו את התספורת הזו אלא כדי לה גול ז הייתה המטרה שלו כדי להראות לציבור איך הכהן גודל היה מסופר אדרון אלוח כהן גודל עד כאן דף חוף ביז y
לצפיה בתכנים נוספים:
נהנתם? יש לנו עוד תוכן משובח באתר
רוצים ללמוד דף יומי בגמרא? לחצו כאן ללימוד הדף היומי
רוצים ללמוד על פרשת השבוע? לחצו כאן לשיעורי תורה על הפרשה
רוצים ללמוד מתוך ספרי הקודש השונים אונליין? לחצו כאן לקריאת ספרי קודש
צריכים לשאול רב שאלות בהלכה או הנהגה? שאל את הרב שאלות בכל התחומים
רוצים להתפלל? תפילות חובה ורשות? לתפילות חובה, רשות וסגולות
רוצים לברך ברכת המזון? לקריאת ברכת המזון בנוסח עדות המזרח או אשכנז
נוסעים ממקום למקום? לחצו כאן כדי לקרוא תפילת הדרך או תפילה לטיסה