הדף היומי מסכת סנהדרין דף י

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת סנהדרין מבית "דרשו" עם הרב מאיר שפרכר שליט"א, הדף היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי מסכת סנהדרין דף י

[מוזיקה] סנהדרין דף י מתחילים בעזרת השם שורה 18 מלמעלה במילים מכות בשלושה חולי כמה טיפשים שר האנשים כך אומר רבא במסכת מכות דף כב שכשהם רואים ספר תורה הם קמים לפני ספר התורה אבל כשעובר גבר רבה אדם גדול הם לא נאמדים ולא מכבדים אותו כי הרי התורה אומרת שאדם חייב עונש מלכות 40 יקנו צריך לקבל 40 מלכות באו חכמים ואמרו לא 40 חסר אחת 39 מלכות אז איך אפשר לדעת את התורה בלי החכמים שקיבלו במסורת איש מפי איש עד משה רבנו מה הכוונה של התורה אז אם כן מי שמכבד ספר תורה כל שכן צריך לכבד גבר רבא אדם גדול בתורה שואלים הרי זה לא הדבר היחיד שחכמים הורידו מהמניין של התורה הרי תורה אומרת שבשביל להגיע לחג השבועות צריך לספור ממחרת יום טוב ראשון של פסח 50 יום ואנחנו סופרים 49 יום חכמים הורידו יום אחד למה זה לא לוקחים ראייה שהכוח של החכמים גדול ולכן צריך לעמוד בפני גבר רבא אדם גדול אלה שעומדים לפני ספר תורה אל מבהרים דרך צחות אבל יש בזה גם הרבה אמת זה שהחכמים הקדימו את קבלת התורה ביום אחד זה דבר באמת מאוד גדול אבל בשביל להיות גו רר בא אדם גדול באמת זה אחד שמסוגל להוריד ולמנוע שיהודי לא יקבל עוד מכה אחת מי שדואג ומרחם ועוזר לעם ישראל הוא באמת ראוי לתואר של גברא רבא אבל אם חלילה יש אדם שנכשל בדבר חטא ובאים לדון אם הוא חייב מלכות כמה דיינים צריכים להיות בהרכב בבית דין כדי לדון אם הוא באמת חייב דעת רבנן מכות בשלושה וכולי משום רבי ישמעאל אמרו ב-2 שושה מנני מילי מנן הדברים האלה נלקחו לפי דעת רבנן שדיני מלכות דנים בשלושה דיינים אמר רב הונה לעניין מלכות אמר קרא הפסוק אומר וניגשו אל המשפט ושפטו כמה שפטו זה לשון רבים שניים ואין בית דין שקול אי אפשר שיהיו שניים כי אז מה תעשה אם דיין אחד יומר שהוא חייב והשני יאמר שהוא זכאי אז כמו מי תכריע אי אפשר שהוא יהיה שקול מספר זוגי מוסיפין עליהם עוד אחד הרי כאן שלושה דיינים שואלת הגמרא אלא מעטה שהסיבה שיודעים שצריכים שיהיו שני דיינים כי כתוב ושפטו לשון רבים הרי בהמשך הפסוק כתוב והצדיקו את הצדיק אז והצדיקו זה עוד פעם לשון רבים אז זה עוד שניים וכתוב בהמשך והרשיעו את הרשע אז זה עוד שניים אז אם כן יהיה לנו כאן שישה והרי צריך להוסיף עוד אחד כדי שהמספר לא יהיה זוגי כדי שיוכלו להכריע כמו הרוב הרי כאן שבעה למה אומרים חכמים שמספיק שלושה מתרצת הגמרא המילים והצדיקו רשיו ההו מב כדולה זה לא מיר דורשים מזה את מה שדרש ואמר אולה הרי התורה אומרת שאם שני עדים מעדים לחיב מישהו ובסוף באים שני עדים אחרים ואומרים אנחנו לא יכולים לומר אם האדם הזה חייב או לא דבר אחד אנחנו יכולים לומר מה אתם מעדים שאתם ראייתם את הסיפור הזה ב ערב פסח בירושלים בערב פסח בירושלים בערב פסח בשנה הזאת לא הייתם בירושלים אמנו הייתם בטבריה אז אם כן אתם דים זוממים אתם סתם זוממים להעניש בן אדם שלא חייב עונש אז התורה קבעה חוק שמאמינים לעדים האחרונים ומענישים את העדים הראשונים במה שהם זממו לעשות אומר הולה רמז לעדים זוממים מן התורה מנעין איפה יש רמז בתורה ההלכה של עדים זוממים ומיד עוד לפני שאולה השלים את הרמז הגמרא שואלת רמז לעדים זוממים ואקטיב מפורש ועשיתם לו כאשר זמם לעשות לאחיו אלא השאלה של ולה היייתה רמז לעדים זוממין שבמקום שאי אפשר לעשות להם את מה שהם זממו לעשות הם זממו למשל להעליל על בן אדם שהוא לא כהן הם בעצמם לא כהנים מה תגיד שבגלל שהם זממו להפוך אותו שהוא לא יהיה כהן אז הם מה יקרה להם הם כבר עכשיו לא כהנים אז הם מקבלים מלכות של אוקין מנין מאיפה למדנו רמז לדבר הזה לכתיב הפסוק אומר והצדיקו את הצדיק והרשיעו את הרשע ואז יש מלכות והיה עם בינקות הרשע מה פירוש פה בפסוק משום והצדיקו את הצדיק וירשו את הרשע בגלל שהצדיקו את הצדיק היה עם בינקות הרשע מה שכתוב רשו את הרשע ונותנים לו מלכות מובן אבל מה נכנס כאן זה שהצדיקו את הצדיק זה שנותנים מלכות לרשע מה צריך להזכיר כאן את ה את הצדקות של הצדיק אלא צריך לומר שהפסוק לא מדבר על הדיינים שהצדיקו את הצדיק וירשו את הרשע אלא על העדים הזוממים שזמנו ובאו להרשיע הם הרשיעו על ידי העידוד שלהם את הצדיק ובאו אחרים ואוד אחריני והצדיקו את הצדיק מי הם אלה שהצדיקו את הצדיק העדים השניים שזיו את העדים הזוממים ד מעיקרה ושונו לאנך רשעים על ידי שהם הצדיקו את אותו אחד שאמרו עליו שהוא רשע אבל הוא באמת צדיק על ידי זה הם הרשו את העדים שבאו להרשיע אותו והפכו אותם לרשעים ועל זה במקרה שאי אפשר לעשות לעדים הזוממים את מה שהם זממו לעשות והיה אם ב נקות הרשע הם מקבלים מלכות שואלת הגמרא הרי מלכות מקבלים אלה שעוברים על לא תעשה אז אם כן טי פוקלי נלמד שעדים זוממין אלוקים מזה שהם פשוט העידו העדות שקר והתורה בעשרת הדיברות מזהירה לא תענה ברעך את שקר מתרצת הגמרא לא כל איסור לא תעשה שאדם עובר הוא לוקה דווקא אם זה לא תעשה שהוא עושה מעשה ובזה הוא עובר על הלא תעשה אבל להעיד עדות שקר משום דעב ליליו שאיין בו מעשה זה לא מעשה בידיים אלא זה דיבור כל לב שהוא בדיבור ואין בו מעשה אין לו כין עליו ולכן מהלב שלא תענה בראך אתעד שקר לא היו נותנים מלכות לעדים הזוממים אז לכן צריכים את הדרשה של והצדיקו את הצדיק דיברנו לפי דעת רבנן שההרכב של הדיינים שדנים מ מחייב מלכות זה של שלושה משום רבי ישמעאל אמרו אחרת מדברי חכמים לא שלושה אלא ב-23 דיינים דנים אם לחייב מלכות מה התמה דרבי ישמעאל אמר הבי הוא לומד אחת מהמידות שהתורה נדרשת בהן זה גזירה שווה אם כתוב מילה בפרשה אחת ואותה מילה בפרשה אחרת יש פעמים שדורשים להשוות בין הפרשיות גזרה שווה רשע רשע מחייבי מיתות כתיב הך כתוב בחיוב מלכות והיה עם בין הכהות הרשע וכתיב מחיוב מתת ב אשר הוא רשע למות מה לאלן כמו בחיוב מיתת בית דין דנים ב-23 דיינים כמו שהמשנה מביאה אף כאן במלכות לפי דעת רבי ישמעאל דנים ב-23 דיינים ורבה אמר לא מהגזרה שבה לומדים שחיוב מלכות זה בהרכב של 23 אלא מלכות במקום מיתה עומדת אדם שעבר על איסור שהוא חייב עליו מלכות בעצם כיוון שהוא עבר על האיסור של הקדוש ברוך הוא השם ישמרנו ויצילנו חייב מיתה רק התורה כנסה אותו בעונש מלכות במקום המיתה אז אם כן זה כמו חיוב ארבע מיטות בית דין לכן הוא חייב בבית דין של 23 כמו שמחייבים חייבי מיתות בית דין אמר רב החברי דרב לרב השי אם כן שמלכות זה כמו עונש מיתה היחי אומדנה למלי כתוב שצריכים לעשות עומדן לפני שנותנים מלכות כמה הוא מסוגל לקבל לחיי שיקו אותו ום מית אם הוא ימות השם ישמרנו לימות יתנו לו תמיד 39 מלכות כמו שהתורה מחייבת ואם הוא ימות מה בכך זה הרי לפי דעתך גם כן מיתה אמר לרב אשי אמר קרא על הלוקה ונקלה אחיך לעיניך בזמן שאתה מקה בו כי מכית הגבה דחי מכית צריך שהוא יהיה אחיך שהוא יהיה אדם חי ולא מת ואם הוא ימות באמצע הכאות שאר המלכות יהיו על אדם מת והתורה אומרת שצריך להלכות אדם שהוא בשלב של אחיך שהוא חי שואלת הגמרא אלאד תניה אם עמדו אותו שהוא יכול לקבל 20 מלכות ואם יקו אותו 21 הוא ימות אין מקין אותו 20 אלא פוחתין לו עד למניין מכות הראויות תלש לא יתנו לו 20 מלכות אלא יתנו לו סכום כזה שאפשר לשלש אותו לשלושה חלקים שהסכום הזה מתחלק לשלושה כי יש סדר מסוים איך מלכים מלכה אחת מלפניו ושניים מאחוריו אז זה צריך שיהיה דבר שאפשר לחלק אותו לשלושה שיהיה פה אפשרות לעשות סדר של שלושה ועוד שלושה ועוד שלושה עד שזה יגיע לסכום הזה ואם כן כמה הן כמה זה סכום של אם הוא היה חייב 20 מלכות עד איזה סכום זה סכום שיכול להתחלק לשלוש עד 18 מלכות תעם נע שזה שש פעמים שלוש ולפי אך שאתה אומר שמלכות זה כמו עונש מיטה למה מקים אותו רק 18 למח 2ח יקו אותו 21 שזה גם כן זה שבע פעמים שלוש וכימית באח חד לימות וכשהוא ימות במכה האחרונה מה אכפת לנו הרי זה נחשב כמו חיוב מיתה לפי דבריך דהכי מכית הגבה דחי הקמחית כשההוא היכה את המכה האחרונה המוכה עדיין היה חי והוא מוגדר אחיך אמר לרב אשי לומדים את זה גם כ מדרשה אמר קרא ונקלה אפילו אחרי שהוא נקלה אחרי שהוא כבר קיבל את כל המלכות עדיין צריך שיהיה אחיך לעיניך אחר שלקה עדיין אחיך בעינה הוא עדיין צריך להיות חי ואם הוא ימות במכה ה-21 לקה הוא כבר לא חי אחרי המלכות עכשיו עוברים לנושא של של הלוח השנה היהודי ראינו במשנה שיבור החודש נעשה בשלושה דיינים אנחנו יודעים שיש ב שנה 12 חודשים וכל כמה שנים מוסיפים חודש זה דבר אחד דבר נוסף בחודש עצמו יש חודש של 30 יום מלא ויש חודש של 29 יום שהוא חסר בזמן שהנהר היו קיימים אז לא היו קובעים את החודש לפי לוח שנה מראש אלא כל חודש היו מחליטים האם החודש הזה יהיה של 29 יום או של 30 יום בדרך כלל זה היה נעשה על ידי שהיו רואים שהירח נולד מחדש הרי המולד הלבנה כידוע הולך שבהתחלה הוא הלבנה ממש מועטת ולאט לאט היא הולכת וגדלה עד שבאמצע החודש היא שלמה עיגול שלם ואז לקראת סוף החודש היא הולכת ומתמעטת ק החודש הבא היא נולדת יש מולדה לבנה כש מיידים על מולדה לבנה אז קובעים שזה ראש חודש אם מולד לבנה זה אחרי 29 היום אז יום ה-30 זה כבר הא' של החודש הבא ואז אין 30 יום בחודש הקודם והיא מולד הלבנה היה אחרי ביום ה-31 אז יש 30 יום בחודש הקודם והחודש הבא מתחיל ביום ה-31 מתחיל א ש וכולי עכשיו במשנה כתוב ש יור החודש נעשה בשלושה דיינים לא כתוב חישוב זה לא כטן לא כתוב כאן שיושבים לחשב את כל החשבונות האם החודש הזה עושים אותו של 29 יום או של 30 יום אלא כתוב יבור ששלושה צריכים לומר שהחודש יהיה מעובר מעובר הינו שהוא יהיה מלא של 30 יום למה הרי אין דבר כזה חודש של 31 יום בלוח שנה היהודי אז אם כן אם לא קבעו ראש חודש אחרי 29 היום אז בוודאי ביום ה-30 בשביל מה צריכים שלושה דיינים לא לקדשה אם לא תקדש את היום ה-30 היינו שהחודש הקודם היה רק 29 יום והיום ה-3 הוא כבר חודש הבא וממילא להבר אז היום ה-30 יהיה חלק מהחודש הקודם והחודש הקודם יהיה מעובר אמר הביה תני צריך לומר שהמשנה הכוונה היבור היינו קידוש החודש תנינ מיחי באמת ראינו ברייתא שם כתוב קידוש החודש ויבור השנה בשלושה היבור השנה הינו שעושים את השנה במקום 12 חודש 13 חודש דברי רבי מאיר הסבר שני בדברי המשנה אמר רבא לא ייתכן לומר שהכוונה לקידוש החודש והרי עיבור קטן כתוב עיבור החודש יכול להיות שהתנה החסיר כמה מילים אבל להחליט ף זה לא דרכו להחליף מילה אלא אמר רב ההסבר אחר את חיסר כמה מילים וכך צריך לשנות במשנה קידוש ביום היבור בשלושה אם אתה בא לקדש את החודש ואתה מחדש במה שאתה מקדש זאת אומרת אם לא שהיית מקדש היינו סבורים אולי באמת היום זה עדיין החודש הקודם יכול להיות שהחודש הקודם יש לו 30 יום ואתה אומר לא יום ה-30 זה כבר חודש הבא זה כבר א' של חודש הבא אז יש פה עניין שצריכים שלושה דיינים לקבוע אבל אחרי שכבר עבר יום ה3 יום העיבור לק הקידוש לא צריך לקדש את החודש כי כל אחד מבין שלא יכול להיות יותר מ-30 יום בחודש הקודם אז היום ה-31 זה דאי החודש הבא ומני כמו מ נשנו דברי המשנה כמו דעתו של רבי אלעזר ברבי צדוק היד תניה רבי אלעזר ברבי צדוק אומר אם לא נראה הירח בזמנו ביום ה3 שוב הם מקדשים אותו ביום ה-31 שכבר קדשו בשמיים בזה שהוא לא נראה עד היום ה-31 אז כל אחד מבין שביום הבא היום ה-31 זה כבר חודש הבא הסבר שלישי רב נחמן אמר בדיוק הפוך קידוש החודש הוא רק ביום ה-31 לאחר היבור לאחר שהחודש הקודם היה 30 יום אז צריכים שלושה דיינים לקדש את החודש אבל אם רוצים לקדש אותו ביום העיבור היינו שהחודש הקודם יהיה רק 29 היום והיום ה-3 רוצים לעשות אותו ראש חודש הבא לק הקידוש כי זה נקרא שהחודש בא בזמנו זה הזמן שצריך להיות יום 30 צריך להתחיל חודש הבא כיוון שבא בזמנו לא צריך לעשות חיזוק לדבר על ידי בית דין ומני כמו מי שנו דברי המשנה פלימו היא כמו דעתו של החכם ששמו פלימו ד תניה פלימו אומר בזמנו אין מקדשים אותו שלא בזמנו מקדשים אותו דווקא אם זה ביום 31 אתה מתחיל את החודש הבא שנמצא שהחודש הקודם היה מלא דווקא אז צריך לקדש את החודש רב השי אמר הסבר רביעי בדברי המשנה לעולם חישוב קטן ה שצריך לחשב אם לאבר את החודש או לא לאבר את החודש והתנה כאן לא טעה בין חישוב החודש לעיבור החודש ומה היבור מה הכוונה שהתנה כותב היבור החודש חישוב דיבור שיחשבו האם לעשות את החודש מעובר הנו של 30 או לא והיד דקב למתני היבור שנה כיוון שרצו לשנות בהמשך את העניין של יבור השנה שהכונה נה היא שמחשבים אם לעבר את השנה אם לעשות אות השנה מעוברת של במקום 12 חודש 13 חודש שיהיה גם מדר א' וגם מדר ב' שבזה צריך באמת לשון היבור תננה מייבור חודש לכן גם לגבי החודש כתוב לשון היבור והתנה בא ללמד אותנו דווקא חישוב חודש אין צריך לחשב אבל קידוש חודש לפי הדעה הזאת ז לא צריך ומני כמו מי נשנתה המשנה לפי דעתו של רבשי כמו דעתו של רבי אליעזר י לתניה רבי אליעזר אומר בין בזמנו בין שלא בזמנו בין אם זה החודש ההיה חודש של 29 יום או שהוא היה 30 יום אין מקדשין אותו בית דינו צריכים לומר שהחודש מקודש ככה דעתו של רבי אליעזר שנאמר וקדשתם מה בית דין צריכים לקדש את שנת ה-50 שנה היינו שהתורה אומרת בזמן ש1 השבטים נמצאים בארץ ישראל שיש כל שבע שנים שמיטה וכל שבע שמיטות יש שנת יובל אז נאמר וקדשתם את שנת ה-50 שנה דורשים למה כתוב הח כדי לומר דווקא את השנים של היובל אתה מקדש לשם יובל והי אתה מקדש חודשים ורב השי אומר שלפי הדעה הזאת התנא של המשנה שלנו כעת עוברת הגמרא לעסוק בעיבור שנה ש מחליטים האם השנה תהיה של 12 חודש או של 13 שבזמנים היו מחליטים באותה שנה האם היא תהיה מעוברת או לא כמה דיינים דנים בזה אז לפי דברי רבי מאיר שלושה רבן נשמ גמליאל אומר בשלושה מתחילין ובחמישה נושאין ונותנים וגומרים בשבעה וכולי תניה מבארת הגמרא כיצד אמר רבן שמעון בן גמליאל בשלושה דיינים מתחילין ובחמישה נוסעים ונותנין וגומרים בשבעה סדר היבור השנה היה מתחילה יושבים שלושה ודנים האם לשבת ולעיין אם להבר את השנה או שאין בכלל מה לדבר על זה אם אחד מהשלושה אומר לשב ולעיין ושניים אומרים שודאי לא צריך להעבר ושלא לשב אז לא יושבים לעיין בטל היחיד במוטו והולכים לפי השניים אם שניים אומרים לישב ולעיין ואחד אומר שלפי דעתו לא צריך ישב אז בטל היחיד שאומר לא ליישב במותו ובמקרה הזה אבל מוסיפין עליהם עוד שניים שיחד הם חמישה ונוסעים ונותנין בדבר אם שניים מהחמישה אומרים שהשנה צריכה עיבור ושלושה אומרים שאנה צריכה בטלו השניים במיון והולכים לפי הרוב שאינה צריכה העיבור ולא מהברים ואם שלושה אומרים צריכה ושניים אומרים אינה צריכה בטלו השניים במיון אבל מוסיפין עליהן עוד שניים שיחד הם שבעה ומעברים אבל לא מהברים בחמישה שהין המניין לעיבור השנה לפי דעת רבן שמן בן גמליאל פחות משבעה שואלת הגמרא מנין לקח רבן שמן בן גמליאל את אני שלושה חמישה ושבעה דיינים לעניין יבור השנה כנגד מי אז יש בזה שתי דעות פליגי בה רבי יצחק בר נחמני ורבי שמעון בן פזי לפי הלשון הראשון אומרים את זה בצורה הזאת רבי יצחק בר נחמני וחד איתו חד ימי יומנו רבי שמעון בן פזי ואמרי להש אומרים הפוך שנחלקו רבי שמעון בן פזי ואחד אמו חד אמי יומנו רבי יצחק בר נחמני בכל אופן יש ויכוח ביניהם אחד מהם אמר כנגד ברכת כהנים הפסוק הראשון יברכך השם וישמרך שלוש תיבות מילים והפסוק השני יאר השם פניו אליך וחונק חמישה מילים חמש תיבות ובשלישי ישא השם פניו אליך ויישם לך שלום שבעה מילים שבע תיבות ואחד מהמהם אמר שלושה דיינים כנגד מה שמצינו בצדקיהו שהיו לו שלושה שומרי אסף חמישה דיינים כנגד מה שמצינו בצדקיהו שהיו לו חמישה שהיו מרואי פני המלך ושבעה דיינים הם כנגד מה שמצינו באח השורש שהיו שבעה רים מרואה פני המלך והרי כותב רשי עיבור השנה זה מתסיס מלכות שמיים לישב את סדר השנים על מכונם כמו את הסדר של השנים לכן כמו במלכות בארץ יש שלושה חמישה ושבעה ככה גם במלכות שמיים יש את הסדר הזה תני רב יוסף רב יוסף שנה ברייתא הני שלושה וחמישה ושבעה דיינים של איבור השנה שלושה כנגד שומרי אסף חמישה מרואה פני המלך שבעה רואה פני המלך אמר ליבי לרב יוסף דדנ מתמה לא פריש לן מרחי מדוע עד היום לא פירש לנו הרב את הדבר הזה אמר להוא אמר להם רבי יוסף לאב יד צריכתו לא ידעתי שאתם צריכים שאני אבאר לכם את הביאור הזה מי ביתו מנ מילתא ולא אמרי לכו וכי שאלתם אותי מנן הגיע השלושה החמישה ושבעה דיינים לעיבור השנה ולא אמרתי לכם אם הייתם שואלים מה הייתי אומר לכם עד כאן דף י
לצפיה בתכנים נוספים: