הדף היומי מסכת סנהדרין דף יז

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת סנהדרין מבית "דרשו" עם הרב מאיר שפרכר שליט"א, הדף היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי מסכת סנהדרין דף יז

[מוזיקה] סנהדרין דף יז מתחילים בעזרת השם שורה שישית מלמעלה תנו רבנן מסופר בתורה בפרשת בעלותך שמשה רבנו פונה לקדוש ברוך הוא ואומר לו זהו לא אוכל אנוכי לבדי לשאת את כל העם הזה כי כבד הוא ממני אומר לו הקדוש ברוך הוא בסדר אשפה לי 70 איש מזקני ישראל והצלתי מן הרוח אשר עליך ושמתי עליהם נאמר בהמשך שם ונשאו איתך במשא העם ולא תישא אתה לבדך בסדר גמור בהמשך שמה יש דבר פלא ויישארו שני אנשים במחנה שם האחד אלדד ושם השני מידד ותנח להם הרוח והם ה בכתובים כתוב ויתנבאו במחנה מה קורה כאן אספו 70 איש ופתאום יש כאן שני אנשים במחנה ש מתנבאים הם כלולים בתוך השים ואם לא למה נחה עליהם הרוח של הקדוש ברוך הוא והם התנבאו מביאה הגמרא שיש פה בברייתא שתי דעות יש אומרים מה הכוונה וישארו הפתקים בקלפי נשתיירו איזה פתקים באיזה קלפי דיברנו על זקנים הגיעו פתקים מספרת הברייתא שבשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה אספה לי 70 איש מזקני ישראל אני רוצה להשרות עליהם את השכינה אז אמר משה כיצד עשה צריך כאן שלא יהיה קנאה בין השבטים אם אני אבור שישה זקנים מכל שבט ושבט אז יוצא 72 זקנים ואני צריך 70 נמצאו שניים מתיירים על 70 אם אני אברו רק חמישה חמישה זקנים מכל שבט ושבט אז יהיו כאן רק 60 זקנים חסרים ערה מ70 נמצאו 10ה חסרים אבור שישה זקנים משבט זה מערה שבטים וחמישה זקנים משבט זה משני השבטים הנותרים יש 70 הריני מתיל קנאה בין השבטים מה עשה משה בירר שישה שישה זקנים מכל שבט ושבט סך הכל 72 אבל צריכים שיהיו 70 אז הוא עשה גורל הביא 72 פתקים על 70 פתקים הוא כתב זקן שהוא מה-7 זקנים ושניים פתקים הוא הניח חלק הוא לא כתב שום דבר בלל ל-72 פתקים הרבב אותם הוא נתנם בתוך איזה קופסה בתוך קלפי ואמר לה 72 הזקנים שהוא בחר שישה מכל שבט בואו ותלו קכם נשה גורל כל מי שעלה בידו פתק שכתוב בו זקן אמר לו משה כבר קדשך שמיים הקדוש ברוך הוא הקדיש אך להיות במניין הש זקנים וכל מי שעלה בידו פתק חלק אמר לו משה המקום לא חפץ בך להיות מ70 זקנים אני מה אעשה לך אתה לא יכול לבוא בטענה עליי ולפי הפירוש הזה אלדד ומדד חששו ללכת לקלפי ליטול את פתם ככה רשי מבאר שמ יעלה להם שזה שזה בלי המילה זקן נשארו במחנה ולא ייצאו ובסוף נשארו בקלפי שני פתקים שהה כתוב בהם זקן וזה הכוונה בקלפי נשתיירו ויישארו לפי הפירוש הזה הפתקים נשארו רבי שמעון בהמשך אומר ויישארו הכוונה על אלדד ומידד שהם הרגישו את עצמם בענווה מ שיריים ולכן הם נשארו אבל לפני שמביאים את דברי רבי שמעון מביאה הברייתא מקרה נוסף שמשה רבנו השתמש בגורל כדי למנוע מריבה כיוצא בדבר אתה אומר בפרשת במדבר הקדוש ברוך הוא מצווה שהלוים יהיו במקום הבכורות הלויים ייקבלו את הקדושה ואת הבכורות צריך לפדות כמו שאנחנו היום בכור עושים פדיון הב בן פודים אותו ונותנים את כסף הפדיון לכהן הקדוש ברוך הוא בחר בלויים והעביר את הקדושה מהבחורות ל לבאים אז היו צריכים שהלויים יהיו במקום הבכורות אבל היו יותר בכורים מלויים לביים היה 22,000 ובחורים היו 22,000 273 זאת אומרת 273 יותר כל בן לוי אז הוא היה במקום בכור אבל נותרו עוד 273 בכורות שלא היו לביאים כנגדם שאיבדו אותם אותם הנותרים הקדוש ברוך הוא ציווה שאיבדו אותם מחמישה שקלים חמישה סלעים לכל אחד אז כיוון שהתורה אומרת שלקחת חמשת חמש שקלים לגולגולת בשביל אותם 273 בכורות העודפים על הלויים אמר משה כיצד אעשה להן לישראל איך אני יכול לעשות כן בדרכי שלום לבקש חמישה סלים מאיזה בכורות אני אבקש כל בכור יכול לומר לי אולי אני בעצם יש במקומי לוי מי אמר שאני צריך לתת חמישה סלים כיצד אעשה להם אם אומר לו לבכור תן לי פדיון וצא מקדושת יאמר לי כבר פדע אני בן לוי מה עשה משה עשה גורל הביא 22 אלפן פתקי וכתב עליהן בן לוי ועל שלושה 7ו 200 פתקים כתב עליהם חי שקל ובלן נתנן בקלפי אמר להם לכל הבכורות תלו פת ככן מי שעלה בידו בן לוי אמר לו משה כבר בדך בן לוי אתה לא צריך לתת חמישה סלעים ומי צלע ושקלים אינו אך השקלים של התורה זה בעצם סלע של דברי חכמים וכל מי שעלה בידו פתק שכתוב בו חמשת שקלים אמר לו משה תן פדיון ח שק וצא מקדושת בפדיון אז אם כן הבאנו את הדעה הראשונה לגבי אלדד ומידד ויישארו הפתקים שלהם כי הם התביישו לקחת את הפתק אולי י כתוב שמה שהם לא זקנים רבי שמעון אומר מי נשאר האנשים עצמם נשארו במחנה נשתיירו בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה ספה לי 70 איש אני רוצה להשרות את השכינה עליהם משה רבנו בחר גם בלדד ומידד אמרו לדד ומידד אין לנו ראויים לאותה גדולה שתשרה עלינו שכינה אמר הקדוש ברוך הוא ומתם את עצמכם הרי אני מוסיף גדולה על גדולתם מה ש הגדולה שהייתה אמורה להיות לכם בגלל שהשפל אתם את עצמכם תקבלו גדולה יותר ומה הגדולה הוסיף להם שהנביאים כולן שאר הזקנים מתוך הש נתנבאו באותה שעה שהיו סביבות ועל מועד בלבד ופסקו להתנבא ואלדד ומידד נתנבאו גם לאחר מכן ולא פסקו להתנבא עוד ומה נבואה נתנבאו אלדד ומידד יותר משאר הזקנים אז לפי פירוש אחד הם אמרו עתיד משה רבנו למות ועתיד יהושע שהוא יהיה מכניס את ישראל לארץ ישראל פירוש שני הב חנין אומר משום רבי אליעזר על זקי סלב שהקדוש ברוך הוא עתיד להגיז להוריד סלב הן מתנבאים ואומרים עלי סלב עלי סלב פירוש שלישי רב נחמן אמר על זכי גוג ומגוג היו אל דד ומדד מתנבאים שנאמר כה אמר השם אלוקים האתה גוג הוא אשר דיברתי בימים קדמונים ביד ודאי נביאי ישראל הנבאים בימים ההם שנים להביא אותך להם וגומר אל תקראי שנים מלפני שנים אלא שניים מי הם אותם שני נביאים ואיזו הן שניים נביאים שנתנבאו בפרק אחד נבואה אחת ו אומר אלדד ומידד הם התנבאו על מה שעתיד להיות בזמן מלחמת גוג ומגוג בברייתא אמר מר כל הנביאים כולן מתוך ה-70 זקנים שהיו אצל משה נת באותה שעה ופסקו להתנבא ואלדד ומידד הן נתנבאו ולא פסקו מנלן בשאר הזקנים פסקו להתנבא אולי הם נשארו עם רוח האלוקים ועם השרת השכינה והמשיכו להתנבא אי מדכתיב הפסוק אומר שם על הזקנים ויהי כנוח עליהם הרוח ויתנבאו ולא יספו מה הכוונה ולא יספו שלא הוסיפו להתנבא אלא מעטה מה שכתוב בזמן מתן תורה את הדברים האלה דיבר השם אל כל כלכם כל גדול ולא יסף זה ודאי לא נאמר על הקדוש ברוך הוא שהוא לא הוסיף החינמי דלא הוסיף הוא כל השכינה אינו פוסק אלא ודאי הפירוש של המילים ולא יסף דלא פסקו לא הפסיק אז אם כן גם כאן אולי נפרש שהנביאים לא הפסיקו להתנבא אלא אצל שר הזקנים הך כתיב ויתנבאו ואצל דד מידד כתוב לשון נובה כתיב מתנבאים שעדיין מתנבאים והולכים לא ויתנבאו לשון עבר מזה רואים שהם היחידים שהמשיכו להתנבא גם אחר כך שואלת הגמרא ביש למה לפי אמר שאומר שאלדד ומידד התנבאו שמשה הולך למות היינו דכתיב כתוב שיהושע יעץ למשה אדוני משה כלאם כי הוא חס על כבודו של משה לפי המנדה אמר שהתנבא באחד מהנ חתרתי שתי הנבואות האחרות מה הי אדוני משה קלאם למה צריך לתת להם עונש הם הרי לא פגעו בכבודו של משה התשובה היא זה כן נכשיו זלזול בכבוד הרב דלו אורח הרה זה לא דרך ארץ להתנבא בסביבתו של משה כ זה כמו תלמיד שמורה הוראה בפני רבו דבלי כתלמיד המורה הלכה לפני רבו שואלת הגמרא בי שלמה לפיד אמר שאלדד ומידד התנבאו באחד מאן הכתרת שהם אמרו איזה דבר שהוא כמו הוראה היינו דכתיב שמשה רבנו ענה לו ליהושע אתה אומר לי שאני אניש אותם מי יתן וכלם השם יהיו נביאים אלא למנדה אמר שנבו משה מת ויהושע אמר שיענישו למה משה אמר מי יתן כל עם השם נביאים מי נח ניח לי אם משה רבנו היה נוח לו בנבואה הזאת אומר אומרת הגמרא לא סיימו ה קמי פשוט לא סיפרו לו מה הנבואה שם התנבאו שהם התנבאו על משה רבנו בעצמו שהוא לא יכניס את עם ישראל לארץ ישראל רק הודיעו לו שהם מתנבאים מבארת הגמרא מהי כלאם מה פירוש שיהושע ייעץ למשה כלאם אמר להי יהושע אמר למשה עטל עליהן צורכי ציבור והן קלין מאליהם קלאן זה מלשון קלין מאליהם מאוד מעניין מה שתוספות כאן כותבים נבואתם קלה למה למה באמת הנבואה שלהם תיפסק דין שכינה שורה מתוך עצבות אלא מתוך שמחה ואם יהיה להם צורכי ציבור לא בטוח שהשמחה שלהם תהיה כל כך בשיא עוצמתה וזה הפירוש להם ראינו במשנה שסנדי קטנה היא של 2שה דיינים מניין לומדים את זה המשנה דורשת מ שכתוב ושפטו העדה והצילו העידה כמה זה עידה עשרה לומדים את זה מהמרגלים בפרשת שלח עד מתי ד הרעה הזאת כמה מרגלים היו שדיברו דברים רעים על ארץ ישראל מתוך 12 המרגלים יצאו שניים שדיברו דברים טובים יהושע בן נן וכלב בן יפונה נשארו רה ולהם התורה קוראת עידה רעה זאת אומרת הם נקראים עידה עשרה הם עידה ושפטו העידה והצילו העידה אז יש פה פעמיים עידה זה 20 ומנין להביא עוד שלושה כי הרי אמרנו שהסנדק סנהדריה הקטנה זה 23 דיינים כי דורשים מהפסוק שכש באים לחייב בדיני נפשות צריך שיהיו שניים יותר מאלה שמזכים המחייבים צריכים להיות בשניים יותר מאלה שמזכים אז אם כן מוסיפים עוד שניים והרי אי אפשר שזה יהיה מספר זוגי 22 כי אז יכול להיות ש-1 יזכו ו1 יחייבו זה נקרא בית דין שקול אין בית דין שקול מוספים עוד אחד זה נשאר 203 דיינים שואלת הגמרא סוף סוף עדיין גם אם יש לך 23 דיינים היתך לרעה על פי שניים לא משכחת לה עדיין יכול להיות שהטה של שניים יותר שרוצים לחייב עדיין לא ימצא לנו שהרי אם ה1 מתוך 23 מזכים את הנידון ו1 מחייבין אותו הקטי עדיין חד הוא יש בה אחד יותר במחי מהמזגן ואם 10 דיינים מתוך ה-23 מזקין ו1 דיינים מחייבין תלת יתרים אבו יש כאן 13 מחייבים ר זקים בשלושה יש יותר שמחייבים לא שניים ואנחנו דרשנו שצריך שיהיה מצב שיכלו להיות שניים יותר ש מחייבים מהמזרחי אבהו אי אתה מוצא הטיה לרעה על פי שניים בלבד אלא או במוספים ודברי הכל שבמקרה ש-1 מזכים ו1 מחייבים ו דיין ה23 אומר אני לא יודע הרי מוסיפים עוד שניים והשניים האלה הצטרכו הצטרפו ל מחייבים אז יש לנו כאן שניים יותר שמחייבים והתירוץ הזה דברי הכל זה מתאים לפי כל הדעות או שמדובר כאן בסנהדריה הגדולה של 71 וליבה דרבי יהודה דמר במשנה שאיין בא אלא 70 דיינים וכש 36 מחייבים -34 מזק אז יש כאן בשניים יותר שמחייבים שייש כאן הטיה לרעה על פי שניים מכיוון שדיברנו על מקרה שבו מוסיפים להרכב עוד דיינים כשאי אפשר להכריע מביאה הגמרא דבריו שאמר רבי אבאו במקרה שיש כאן מקרה שאחד אומר איני יודע ומוסיפים עוד שניים כדי להכריע עושים בית דין שקול לכתחילה זה שאומר איני יודע לא נחשב בכלל בין הדיינים והיה לנו 23 הורדנו אחד שאמר אני יודע והוספנו שניים יש לנו 24 והבית דין יכול להיות שקול מלכתחילה אפילו שזה מספר זוגי שיכול להיות 12 אומרים שהם מחייבים ושת מסמים שמזכים בכל זאת עושים בית דין כזה מלכתחילה שואלת הגמרא פשיטה זה בדיוק מה שהמשנה אומרת בהמשך שאם אחד אומר אני יודע מוסיפים עוד שניים אנחנו יודעים שהם הורידו מ-23 אחד והוסיפו שניים זה יוצא מספר זוגי תרא את הגמרא חידוש של רבי אבאו מהו דמה בלי דבריו אנחנו היינו אומרים אין עושים בית דין שקול לא עושים ש פר יהיה זוגי שיכול להיות שיהיו חצי שאמרו כך וחצי שאמרו הפוך תמיד צריך שיהיה אחד יותר ולכן כשמוסיפים עוד שניים משאירים את ה אחד שהשלים מקודם ל-23 ועכשיו יהיה כאם בית דין של 25 ואם תשאל מה התפקיד של אותו דיין שאמר אני יודע אולי נאמר אי דכ אמר אני יודע כמה דית דמי הוא נחשב במניין הדיינים ואם אמר מילתה אם הוא אמר משהו כדי לבאר לחבריו למה הוא רואה צד לחייב וצד לזכות שמין לי שומעים לו אולי הוא ישכנע גם את שאר הדיינים בדבריו לכן רבי אבא הו מחדש כמש מלן לא עושים כם בי דין שקול הוא פשוט יוצא מההרכב די דכ אמר אני יודע כמן דל תדמי זה כאילו הוא איננו כאן ורק אלה שיש להם דעה מצטרפים אם הוא אמר טעמה גם אם הוא רוצה לומר טעם בשביל להטות את ליבם של הדיינים לא שמים לי לא שמעים לו אלא היה לנו כאן רק הרכב של 24 מביאה הגמרא אמר רב כהנה חידוש שאין כדוגמתו סנהדרין שראו כולן לדון את הנידון לחובה פוטרן אותו מן הדין מה הטעמה מה הטעם ככיוון דג מירי קיבלנו שאם הרוב באים לחייב אז לא גומרים את דינו באותו יום אלא לנת דין מלינים את הדין למחר כדי למאבד לזכותה שאלה שמצאו א להכריע לזכות אמרו את ה דברים לאלה שבאים לחייב אולי אלה המחייבים יחזרו בהם ואז יהיה כאן רוב מזכים וה כאן שכולם ראו לחובה טו וח לי זכות אין כאן מי שילמד זכות במקרה כזה אין מה לחכות למחורת ובאותו היום הרי אסור לגמור את דינו לכן פותרים אותו לגמרי מה פירוש בזה כותב האור החיים הקדוש בפרשת משפטים לצד כי השם יושב במסיבת הדיינים כמו שכתוב אלוקים ניצב ב דכל והוא ישפוט בפיהם בחינה של שכינה מדברת מתוך גרונם וכ שהקדוש ברוך הוא יראה משפט מרומה נאמר שיש כאן עלילת שקר על הבן אדם וין בו מציאות לזכות הזכאי על פי כל החקירות והדרישות והבדיקות הוא באמת יוצא חייו התחכם הקדוש ברוך הוא לפתוח כולן לחובה וציווה השם שיצא הנידון זכאי בזה כך כותב האור החיים הקדוש בפרשת משפטים הלכה נוספת אמר רבי יוחנן אין מושיבים בסנהדרין אלא דיינים בעלי קומה ובעלי חוכמה ובעלי מראה בעלי חוכמה ודאי בעלי קומה ובעלי מראה כותב רשי שתהי אימתן מוטלת על הבריות ובעלי זקנה ובעלי כשפים כותב רשי פירוש ראשון להמית מכשפים הבוטחים בכשי הם להנצל מידי בית דין ואם כן כיוון שהם ידעו כשפים ידעו איך בכל זאת להמיט אותם פירוש שני כותב רשי לגלות על המכשפים המסיתים ומדיחים בכשי הן כגון הנוסח המקורי ברשי ישו הנוצרי והם צריכים שיהיו יודעים ב70 לשון שאם יבואו דים שמדברים בכל לשון שהיא שלו תהי סנהדרי צריכה להיות שומעת את דברי העדות מפי המתורגמן אלא המדו את הלשון לשמוע מהעת בעצמו אמר רב יהודה אמר בשם רב אין מושיבין דיינים בסנהדרין אלא התורה אומרת שש שמונה שרצים שנבלם מתמה דיין בסנהדרין צריך להיות כזה שסברה הוא יודע לטאר את השרץ מן התורה אמר רב אני הדון טהרנו על ידי כל וחומר ומה נחש שממית ועל ידי זה מרבה טומאה בעולם בכל זאת הנחש עצמו טהור הוא לא מש שרצים שנבלם מטמה אז שר השרצים אחד מהמהם שאינו ממית ואינו מרבה טומ בעולם אינו דין שיהיה טהור דוכה הגמרא ולא הי זה לא קל וחומר מדי דהבה קוץ בעלמה כמו קוץ שיכול להיות שדקר הורג זה לא אומר שבגלל זה כיוון שהוא גרם טומאה הוא עצמו יהיה טמא אותו דבר גם נחש אין שום סיבה שהוא עצמו יהיה טמא אמר רב יהודה אמר בשם רב כל עיר שאין בה לפחות שניים שיו דיינים בסנהדרין שיודעים לדבר ב70 לשון ועוד אחד שיודע לשמוע להבין 70 לשון אין מושים בסנהדרין קטנה של 23 ובביתר אבו שלושה היו שם שלושה שיידעו לדבר בשים לשון וביבנה היו ארבעה חכמים שיידעו לדבר בשים לשון ואלו הן רבי אליעזר בן אור קנוס ורבי יהושע בן חנניה ורבי עקיבא שם שלושתם גם היו סמוכים ושמעון התמני היה דן לפניהם בקרקע הוא לא הגיע לשמיכה מקשה הגמרא מיטיו שלישיית סנהדרין שיש בה שלושה שיודעים לדבר בשים לשון נקראת חכמה וכשרה לדון וסנהדרין שיש בה רביעית ארבעה שיודעים לדבר בשים לשון אין למעלה אמנה אז איך אומר רב יהודה בשם רב שמספיק שניים שמדברים ושלישי שמבין צת הגמרא רב יהודה בשם רב הוא ד אמר כאי תנה הוא אומר כמו התנה בברייתא ד תניה סנהדרין שיש בה שניים שיודעים לדבר בשבעים לשון נקראת חכמה והיא כבר כשרה לדון וסנהדרין שיש בה שלישית היינו שלושה שיודעים לדבר בשים לשון אין למעלה אימנה מביאה הגמרא כעת לשונות שטוב לזכור אותם שמשתמשים בהם בכל השס לדעת מה הכוונה בכל אחד מהם כשכתוב לשון למדין לפני החכמים אומרים מי הם במי הכוונה הכוונה ללוי שהוא קיבל מרבי כשכתוב דנין לפני החכמים הכוונה לארבעה או חמישה חכמים שלא סמכו אותם כי הם היו צעירים מדי והם היו יושבים בקרקע ודנים ומקשים לפני החכמים בהלכה אלו הן שמעון בן עזי ושמעון בן זומא וחנן המצרי וחנניה בן חכינאי ורב נחמן יצחק מוסיף עוד אחד מה תני חמישה שמעון בן עזאי ושמעון בן זומה שמרנו הוא מוסיף גם את שמעון התמני וחנן המצרי וחנני בן חכיני שכבר אמרנו גם כן שכתוב רבותינו שבבבל הכוונה לרבו שמואל רבותינו שבארץ ישראל הכוונה לרבי אבא דייני גולה הכוונה לקרנה דייני דארץ ישראל הכוונה לרבי עמי ורבי יסי דייני פומבדיתא הכוונה לרב פפה בר שמואל דיני דנהר הכוונה לרב עדה בר מניומי סוי דסורא הכוונה לרב הונה ורב חסדה סו פומבדיתא הכוונה לרב יהודה ורב הינה חריפי פומבדיתא הכוונה לאיפה ובימי שהם שניהם היו בני רחבה המורא פומבדיתא הכוונה לרבא ורב יוסף המורי נרדה הכוונה לרב חמה וכשאומרים נהר בלה מתנו הכוונה לר מבר בריבי ברבי המרי ברב למי הכוונה הכוונה הי לרב הונה שואלת הגמרא והרי אמ רב הונה אמרי בירב מה הוא אומר בשם עצמו א בירב הכוונה רב אמנונה לא רב הונה מה הכוונה כשכתוב אמרי במערב אמרו בארץ ישראל הכוונה לרבי כשאומרים שלחו מיתם מארץ ישראל מי הכוונה בהתחלה מביאה הגמרא שהכוונה לרבי יוסי בר חנינא ומכח הו עלי במערבה צחקו על הדברים בני ארץ ישראל הכוונה לרבי אלעזר אבל הגמרא שואלת והרי איך אתה אומר ששלחו מתם הכוונה רבי יוסי בר חנינא הרי מצינו שלחו מיתם לדברי רבי יוסי בר חנינא לא יתכן שזה הכוונה לא בעצמו אלא היפוך הפוך שולחו מיתם הכוונה רבי אלעזר בן פדת ומכח הוא עלה במערבה מי זה שצחק על ההלכה הזאת בארץ ישראל היינו רבי יוסי בר חנינה ראינו במשנה שמעמידים בכל עיר סנהדרין קטנה של 23 וכמה תושבים יהיה בעיר ויהיה ראוייה לסנהדרין קטנה 120 וכולי למה דווקא 120 מה יבי דתו עושה הגמרא את החשבון צריך ארבע פעמים 23 שזה 92 למה פעם פעם אחת 23 כנגד סנהדרי הקטנה של 23 ועוד שלוש שורות של 23 הרי 92 90 רטי ועוד רה בטלנים של בית הכנסת שהקדוש ברוך הוא בא לבית הכנסת שחרית וערבית הוא צריך למצוא שמה רה אנשים כדי שלא יהיה חלילה כעס של הקדוש ברוך הוא אז הרי 102 1003 ועוד שני סופרים שיושבים לפני הדיינים וכותבים את דברי המזכים והמחייבים ועוד שני שמשי בית הדין שתפקיד להלקות את מי שמחוייב ולהזמין את בעלי הדין לדין שהם נקראים חזנים ועוד שני בעלי דין דינין שיהיה את מי לדון ושני עדים שפיים להעיד ושני זוממין שיכלו לומר לעדים אתם עדתם עדות שבזמן מסוים במקום מסוים פלוני עשה כך לפלוני איך אתם מעידים את הדבר הזה הייתם איתנו באותו זמן במקום אחר שעל זה אומרת התורה שמאמינים לאחרונים והעדים הראשונים נענשים במה שהם זממו לעשות לנידון וצריכים שה עוד שניים זומי זוממין שיכלו לומר לעדים שבאו אחרי העדות הראשונה וזיו אותה שיוכלו להזים אותם עוד זוג שלישי כדי שאלה שבאים לומר על הראשונים שהם זוממים יפחדו לשקר כשהם ידעו שיכול להיות אחרים שיבואו להזים אותם הרי 114 100 ועוד שש כמו שראינו בבריתה תניה כל עיר שאיין בהערה דברים הללו אין תמיד חכם רשאי לדור שם בתוכה בית דין שמכין ועונשין אז זה כבר יש לנו ברשימה של ה-14 וכאן מוסיפים עוד שניים גבי צדקה קופה של צדקה נגב בשניים ועוד שלושה שמחלקים את הצדקה מתחלקת בשלושה כמו דיני ממונות אז אם כן יש לנו כאן עוד חמישה שניים שהם גבאי הצדקה ועוד שלושה שמחלקים את הצדקה וצריך שיהיה בעיר בית הכנסת ובית המרחץ ובית הכיסא וצריך את האדם השישי שזה בעצם ה בסכום הכולל 120 שהוא יהיה גם מועל רופא שמעלת תינוקות וגם אומן מקיס דם וגם לבלר שכותב ספרים וגרות גם שוחט טבח שבקי גם בהלכות טריפות ומלמד תינוקות זה יכול להיות אותו בן אדם כל הדברים האלה אם כן הוא יהיה השישי שישלים את ה-10 תושבים שבעיר ממשיכה הבריתה משום רבי עקיבא אמרו צריך שיהיה בעיר אף מיני פירות מפני שמיני פירה מאירין את העיניים במשנה למדנו שרבי נחמיה אומר שצריך שיהיה בעיר 20 ו30 תושבים כדי שישיבו בסנהדריה הקטנה כ נגד שרי עשרות היינו שכל אחד מהם יהיה כל אחד מהדי יהיה כנגד עשרה יש 23 דיינים כל אחד ממונה על רה אם כן נמצא שזה 23 פעמים 10 זה יוצא 230 וכולי מביאה הגמרא את דעתו של רבי הוא אומר שצריכים להיות בעיר עוד 47 או 48 תושבים ולכן תניה רבי אומר בבריתה אחת שצריך שיהיה 277 הוא מוסיף על 230 עוד 47 כדי שיוכלו להוסיף ל-23 עוד 47 שזה יה בסך הכל 70 למה כי אם נאמר יבואו לדון בפני בית דין של 23 ו 11 יזכו ו1 יחייבו ואחד יאמר אני יודע ואז ההלכה היא שמוסיפים עוד שניים ואם אותם שניים אחד י זקה חד יחייב יוסיפו עוד שניים עד כמה מוסיפים עד שמשלימים לפי דעתו של רבי יהודה שאומר שסנדי גדולה זה ב-70 עד שיגיעו ל70 אז לכן צריך שיהיה עוד 47 כדי שת ה23 יוכלו להשלים ל70 23 ועוד 47 זה 70 אז לכן הוא אומר שצריך שיהיה 277 230 כמו המניין שמנינו קודם והוא מוסיף עוד 47 כדי להשלים ל-23 שיוכל להגיע ל70 יצטרכו להוסיף עוד דיינים כדי לה ריה ומה שתני ברייתא אחרת רבי אומר 278 לא קשיה מה שהוא אמר בבריתה הקודמת זה לפי דעתו של רבי יהודה שאפשר להגיע עד 70 ומה שומר בבריתה השנייה זה כמו דעת רבנן שצריך להגיע עד 71 אז מוסיף עוד אחד במקום 47 48 אומרת הגמרא תנו רבנן ברייתא כתוב לגבי מינוי הדיינים אומר יתרו למשה רבנו כשאתה ממנה דיינים אל תדון אתה את כולם לבדך אתה יכול להתעייף נבול תיבול אליו ושם עליהם על כל 1000 שר שרי אלפים על כל 100 שר שרי מאות על כל 50 שר שרי 50 ועל כל עשרה שר שרי עשרות עכשיו היו 60 ריבו היינו 600,000 איש אז כמה שרי אלפים 600 כמה שרי מאות 6 אל כמה רי 50 12,000 12,000 כמה רי רות 60,000 שת ריבו צ נמצאו כל הדיינים בעם ישראל ביחד 70 8600 שבת רבו 8600 הדרן הלך פרק ראשון פרק דיני ממונות ועד כאן דף יז
לצפיה בתכנים נוספים: