הדף היומי מסכת סנהדרין דף יג
הדף היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il
הדף היומי מסכת סנהדרין דף יג
[מוזיקה] סנהדרין דף יג הש מתחיל בעזרת השם שתי שורות האחרונות שהדף הקודם אומר רב יהודה אומר שמואל בדף יא למדנו שאחת הסיבות שמחמם מעברים את השנה מפני התקופה וכעת הדף שלפנינו נעסוק בעניין זה מנקדים ונאמר שנה סכמו דהיינו שנה שלמה שהשמש מקיפה את כל העולם 365 יום והיא מחולקת לארבע קופוס תקופ ניסן תקופת האביב תקופ ס תמוז קופס תשרי ותקופה טיבס כיוון ששנה סכמו היא 365 יום ושש שעות אז אם נחלק זאת לארבע הנמצא כל תקופת 91 יום אורקה ו7 וחצי שעות אומרת כעת הגימור המערבית המ שמו [מוזיקה] אכב של חודש אלא אם כן בשו מצאו שתקו הס תמוז חסרה כדי להשלים 91 יום שלה רובו של חודש תשרי אך להביר את השנה שזה לא יכנס כל כך לחודש תשרי וכמה רוב של חודש שיים דהיינו אם יום התקופה שמתחיל תקופת תשרי נופל ביז תשרי ך בר אבל אם תקו תשרי נופלת ב1 בתשרי זאת אומרת שחסר לתקוף תז רק 15 יום וביום ראשון של חל המועד כם בתחילת קופ תשר לא מעברים דברי רב יהודה וכבר נראה את ביור טעם רבי סמר א י אם צריך להשלים לתקוף סתמו 21 יום בחודש תשרי דהינו שתקו תשרי מתחילה בכב תשרי שמי צרס אז ים מוסיפים עוד חודש ודוחים את המועדות כדי שתקו תשרי תהיה לפני סוכות אבל אם תקופ תשרי מתחילה בכא תשרי דהיינו ביום האחרון שכל המועד השנה רבה אין מאמרים והוא משיר ואומר רב יהוד שמואל הו שניהם רבי יהוד ורב יסי מקר איךו דורו כתוב הפסוק חג או הוסיף תקוף השו כך כתוב על חג הסוכות אומר רשי זמן האסיף שבחג מתי אפשר לאסוף תבואה מהשדה ביום תסור בכל המועד אז קוף הס שונו תשמור שזה יהיה בתקופת שנה הנכנסת ולא בתוך תקופת תמוז שהיא שייכת לשנה ה שעברה עכשיו הם נחלקו מרס ורביד סבר כוך כל חל המועד בהנה בתקופ הו חדשו ולכן אם תקופ תעמוד חסרה 16 יום זאת אומרת שיום ראשון של חול המועד עדיין יהיה שייך לתקוף הס תמוז אז מעברים ומר סובר רבי יסי סובר מקצ חג מקצת חול בנ בתקופ חדשו ולכן רק עם תקופת תשרי מתחילה בחב שזו שמינה צרס אז צריך לעבר אבל אם רואים בזן שתיפול תקופת תשרי תתחיל תקופת תשרי ביום כא שהוא השענה הרבה שיש לי יום אחד בכל המועד בתקופה החדשה לא מעברים ורשי כאן מקשה כי אין מה שגמור תקשה בעמוד ב השית הסחירים אם חל קוף בזיין לרב י או בכב תשרי לרב ייסי למה צריך להוסיף חודש שלם אפשר לעבר את אלול אלול בדרך כלל יש לו רק 29 יום נעשה ל אלול ונתחיל את ראש השנה רק ביום 31 לאלול ואז ברגע שיזוז ביום אחד אז התקופה תתקדם יום אחד אחורה אז לפי רב יודי לית כול החל המועד במקום תז זה בתו לפי רבי ויס זה יזוז מכב לכא אומר רשי יש לנו כלל לא אדור ראש השנה לא חל לא ביום ראשון לא ביום רביעי לא ביום שישי מה העניין אם ראש השנה יכול ביום ראשון או שענה רבה תיפול בשבת ולא יכלו לקיים מצווה סרובה אם ראש השנה יהיה ביום רביעי יום כיפור יהיה בשישי אם ראש השנה יהיה בשישי יום כיפור יהיה בראשון וזה לא רוצים שיום כיפור ושבת יהיו צמודים זה לזה אי אפשר את הירקות לטפל בהם ואי אפשר במתים שמתו יעמדו ימיים ויריחו ולכן כך סידרו ממילא כמו שראה שבי גמור ב ששונה שממי עזרא סויפר לא קרה אף פעם שעברו את חודש אלול כי כבר סידרו את כל החודשים הקודמים כדי שלא יחול ראש השונה בעדו לכן אם כעת אנחנו עומדים לפי הסדר שיום 30 של אלול הוא ביום שלישי או חמישי או שבת אי אפשר להעבר את חודש אלול כי אז יכול ראש השונה באחד ממ ידו לכן אי אפשר להשתמש בעצה הזו אלא לעבר את השנה רשי מוסיף שלכאורה היהה אפשר לעבר שני חודשים חסרים גם את אלול וגם חודש קודם שהוא בדרך כלל חסר אבל נכון שנתח את ראש השנה ליומיים וזה לא יהיה בעדו אבל לפי הכללים יש בשנה שישה חודשים מלאים שישה חודשים חסרים אם יעברו עוד שני חודשים יהיו שמונה חודשים מלאים וזה המשנה באכן אומרת שלא עושים יש רק אופן אחד שהיה אפשר לסדר זאת על ידי הוספת יום אם יום ל הלול יהיה ביום שני אז במקום לעבר את השנה אפשר להוסיף יום ולדחות את ראש השנה ליום ליום שלישי וזה מסתדר להדור ושה בשלישי כן יכול להיות ואז לא נצטרך להבר את השנה אבל הגמורה לא מקשה זאת כיוון שזה נדיר רק מקרה אחד ברוב המקרים זו לא זה לא פתרון להוסיף יום לחודש אלול שואלת הגמורה מי קוסברה מה סוברים רבי יהודה רב ייסי והרמבם מסביר הגמור בירון אומרת קוס תשרי לא מתחילה לעולם לא בתחילת הלילה ולא בתחילת היום תמיד באמצע הלילה או באמצע היום השאלה היא היום הזה שחל בו באמצע היום תקופ הסטי הוא שייך הא וסם תקופ גומר היום שהתקופה נופלת הוא שייך לתקופה סתמו זדיין אז למה רבי יהודה אומר אם שי בכנ ו אם תקופ תמוס חסרה 15 יום קופס תשרי מתחילה ביום ראשון של חול המועד או לפי רבי יסי שתקו מתחילה בכפה לבש רבה אז גם למדו חג לפי רב יסי לפי רב יוד ק לפי רביו כרי היום עצמו שהתקופה מתחילה עדיין שיך תקופ תקופ תמוז אז אם התקופ נופלת בתז אזת אומרת שרק למחרת ביזן זה תקוף הס תישרי כמו כן אם בתקופ החלה בכא אז רק כב שייך אז אין לי לשיטתו את כל החג ולשיטתו מקצת חג אלו כוסו שניהם גם רבי וד גם רבי יוסי יום תקופה תחיל היום שבאמצע מתחילה תקופ הס תשרי הוא כבר שייך כולו לתקוף הס תשרי לכן לפי רב יהודי אם תקופ הס תשרי תיפול ביום ראשון של חול המועד אז יש לי את כל החול המועד כי גם היום הראשון שייך לתקוף הס תשרי לפי רבי יוסי עם תקופ הס תשרי מתחילה בשביעי של הרוב בישן הרבה יש לי מק צס כי ביום זה כבר תקופ הס תשרי עכשיו מה אנחנו רואים כאן ששמואל אמר שרבי יהודה סובר שני דברים קודם כל שכל חול המועד צריך שיהיה בתקופת תשרי ב יום התקופה כבר מתחיל דהיינו ביום שתקופת תשרי הוא כבר שייך לתקופת תשרי הגמור כעת תקשה על שני החידושים ששמואל אמר בדס רב יוד דוש השני יש ליברס מפורשת לא כך מס י תקו גר היום של התקופה מתחילה הוא שייך עדיין לתקופה הקודמת דבר רבי יהוד רבי ים תקופה תחיל אז אם רבי ד ש תקופ גומ אז אפילו שחסרה רק 15 וי תקופ סיש נופל ביום ראשון של חול המועד צריך להעבר כ היום הזה עדיין שיך לתופס תמוז ועוד כאן יש קושיה על שני הדברים ששמואל אמר משמו דרב יודי תניה ביס חמש שיטות לגבי היבור השנה מחמת קופה שיטה ראשונה תקמה יש אומרים שזה רב מר אין משו אם כסו תקוו של תמוז חסרו רוב של חודש תשרי וכמה רוב של חודש שיים דהיינו שקופ תשרי מתחילה ביז אז צריך לעבר שיטה שנייה רבי יהודה אמר דווקא אם תקופ תמוס חסרה שתי יוד בחודש שתי חלקים מחודש תשרי עדיין שייכים לתקופת תמוז אז צריך להבר את השנה וכמה שת וד בחודש 20 יומ כך חודש מתחלק לשלושה חלקים של כל חלק 10 ימים אז אם 20 יום שאחים עדיין קופס תמוז קופס תישרי מתחילה רק בכא מעברים את השנה למה כי רבי יהודה לשיטתו כמו שראינו בבריסק כעט שיום תקופ או גומר אז אם תקופ טשר מתחילה בכא זו שנה רבה אז היום הזה עדיין שייך לתקוף הס תמוז קופס תשרי בפועל תתחיל רק בשמי צרס אז אין לי אפילו מקס חג צריך להבר את השנה אבל אם חסר פחות דהיינו שת קופס תשרי חלה כבר בכ זאת אומרת שכפ לפ שנה רב פשך לגמרי לתקוף תשרי אין צורך להבר שיטה השלישית רבי יס אמר מחשבן בז צריכים לחשב כך שי שוסו לפני הפסח מעברין אם התקופה שלפני פסח דנו תקופה סטיבס חסר לה עדיין 16 יום בחודש ניסן ותקופת ניסן מתחילה ביז ניסן מעברים את השנה כי אם תקופה ניסן תתחיל רק ביז אז אם תספור מיז ניסן 9 יום לתקוף הס ניסן אחר כך 91 יום של תמוז אז תקופ הס תמוז תסתיים בכא תשרי ותקופה תשרי תתחיל רק בכב תשרי ואפילו שלרבי יוסי ללמדנו בברייס להל יום תקופ או מתחיל אין לי אפילו מקצ חג כי כב זה כבר שמיני צרס ורשי מחשב את כל החשבון כיצד אומר רשי טול 14 בניסן חודש ניסן הוא תמיד מלא יש לך 14 יום אייר וסיון אחד מלא אחד חסר 59 יום תמוז וב שוב 59 יום ביחד עם 14 יום של ניסן זה 132 אלול הוא תמיד חסר 29 הרי 161 21 של חודש תשרי זה 182 182 לחלק ל2 ל-91 זאת אומרת שאם אתה מונה מ-17 בניסן כיעד 16 בניסן אז עדין תקופ הס טיבס אז תגיע שתקו הס טשר מתחילה בכב ולכן מעברים אבל אם תקופ הס טשר תצא בכא לא מעברים כי רבי יוסי סבר שיום תקוו מתחיל ויש לי יום אחד מכל המועד בתקופ תשרי זה מספיק אבל אומר רבי ויסי אם לפי החישוב שישוו לפני החג תקוף התמוז חסר לה שישו יום לפני חג סוכות זאת אומרת שתקופת תשרי מתחילה ביז תשרי ון מעברין כי יש חלק כל המועד בתקופ דושו הגמ תקשה עוד מעט רק ם שי לפני החג הרי גם ם ש 18 19 20 גם אין צורך לעבר כרי אמרנו שרק ם שיש עשה לפני הפסח מעברן כז יצא קופ בכב אבל אם רק 15 לפני פסח שתצא תקופ תשר בכא לא מעברים אז הגמור וד מתו שיטה הרביעית בברי רב שמר אף אם תקופת תמוז נמשכת שישו סליפ נחג מברין כוא סובר ש שצריך שכל החג יהיה מהתקופה חדשו הגמרות תקש וד מעט הינו נקמה החר אומרים מאותו לפני החג מברין וקמה מוטר בוסים הגמורה תבאר דס החרים עוד מעט בשתי דרכים עכשיו כך מה רואים כאן בברייס שרבי יהודה אומר שלא מאמים את השנה אלא אם תחול תקופת תשרי בכא תשרי למה כי הוא סובר כמו ש בברייס הקודמת שיהו עם קופו גומר ואז חא עדיין יהיה שייך לתמוז וב הוא סובר שמספיק חלק מכל אמוי בתקופ חדשו לכן הוא אומר אם תקופ תישרי תחול בכא תשרי אז מאמים את השנה כי חפה לזה יום אחרון שחול המועד וא עדיין שייך לתקוף הישנה אבל אם תקוף את החול בכף לחודש זאת אומרת שכפה לבו שנה רבה כבר יה לגמרי קופס תשרי לא מאמרים אז בברי סזו יש לנו כאן סתירה לשני הדברים ששמואל אמר בדס רבי יהודי אחד מה שהוא אמר שצריך שכל ימי בתקופה מפורש לא כך מה שוא אמר שיום תקופה מתחיל מפורש לא כך יום תקופה גומר כשה אכן קשה מה ששמואל אמר בדס רבי יודה עכשיו נעבור לביאור השיטות בברייס אומר רבי יוד אמר שתי ו בחודש 20 יים רב יסי החשן ש ם לפני הפסח מעברן שואלת הגמור הינו רב יהודה בין לפ רב יהודין לפני רב יסי ברגע שיש לי מקצת חלמו בתקופ החדשו לא מעברים אונה הגמור ם תקוף הגוי ם תקופה תחיל אבניו המחליק ביניהם תהיה כמו שראינו בברייס הקודמת שם נחלקו עם היום תקופה שמתחילה התקופה שייך לתקופה הקודמת או לא רבי יהודה סובר שיים תקופ גומו ולכן אם התקופה הישנה תימשך רק עד כ תשרי קופ תשרי מתחילה בכא צריך לעבר כי יום התקופה שחל בכא עדיין שייך לתקוף הס תמוז אז אין לי אפילו מקסס חול המו בתקופ הס תשרי שקרב סבר שעם תקופ מתחיל לכן גם אם תקופ תמוז נמשכת עד כ תשרי קופס תשרי מתחילה בכא תשרי אז כא תשרי עצמו זה כבר שייך לתקוף הס תשרי ואז לא צריך להביר מבק את הגמור אומר מה מה ראינו בברייס רבי יוסי ממשיך ואומר שישו סליפ חג אין מעברין אם תקופ הס תמוז נמשכת לתוך חודש תשרי 16 יום לא מעברים בקשה הגמור כמו שהזכרנו קושיה אלו לרב סי שחג אודוי אושס מברין אם תקופ תמוז נמשכת 17 יום 18 יום לתוך חודש תשרי כן עבר א זה סותר את תחילה דברו ואמ רבי ס בתחילת דבריו שי לפני הפסח אם תקופ סטיבס נמשכה 16 יום בחודש ניסן הן אז ממרן בוצ פחות מזה לא דהיינו אם נמשכת רק 15 יום זי ניסן כבר מתחילה תקופ הס ניסן לא מעברים כי אז יצא שת קופס תשרי תחול בכא תשרי ויש לי יום אחרון של כל המועד הושענה רבה שמתחילת קוף הס תשרי וזה מספיק אז זה סתירה בין תחילה דבריו לסוף דבריו אומרת הגמור לוי אין סתירה ידה וידה בשתי המקרים גם אם תקופ תמוז נמשכת 16 יום גם אם נמשכת עד חוף תשרי אין מעברים כי כמו שאמרנו רבי ס סובר שיום תקופה מתחיל ומספיק לי יום אחד בכל המועד שמתחיל בו תקופ תשרי שלא נצטרך לעבר למה הו נקת 16 יום בספה ואו ששיש לפני הפסח לכן תונ נמה באותו מספר שישו לפני החג א בעצם לא דק ש אלא גם ש 18 כל זמן שתקופה תמוז לא נמשכת יותר מ-20 יום בתוך חודש תשרי וכא תשרי כם בתחילת קופס תשרי לא מעברים מה ראינו השיטה הבאה במ רב שממ א שפני החג אפילו אם תקופ תמוז נמשכת רק 16 יום בחודש תשרי מברין בקשה הגמור זהי בדיוק מה שנקמה אומר שהי נמשכה שיום מברים אונה גמור הבני הבדל ביניהם לגבי המחלוקת שרב יוד ורב יסי בזה גם הם נחלקו האם ם תקופ מתחיל ם קוגו האם הוא מתחיל גומר אחד מהם אורש סובר שיום תקופה מתחיל ולכן אם תקופת תשרי חלה בת זן בחודש דינו ביום ראשון של חול המועד זאת אומרת שתקופה סטיש מתחילה כבר מאותו יום אז יש לי את כל ימי חול המועד בתקופ החדוש ולא צריך להבר את השנה מה שאין כן השני סובר שם תקופ גומו ולכן אם תקוף תישרי תחול ביום ראשון שחול המועד אז אותו יום עדיין שייך לתקוף הס תמוז אז לא יהלי את כל חול המועד בתקופ הס תשרי כן יצטרך להעביר את השנה אבל לוי מסימה אין לנו סימן בברייס מי סובר כך מי סובר כך שניהם נקטו את השיעור של שיים אבל אנחנו לא יודעים מי מתכוון שאם תקופ תשרי חלה ב1 לחודש אז מעברים כי אם תקופה עדיין שייך לתקופה הקודמת ומי מתכוון שתקופה ישונו נמשכת שיים ואז קופצי שמתחילה רק ביז רק אז מברין אז לא ידעים מי התכוון כך מי התכוון כך מה ראינו שיטה אחרונה בברי החמרים מ וכמה מ פשס אם נמשכת תקופ תמוז 14 יום בתשרי קופ תשרי מתחילה ביום ראשון של החג כבר מברין למה וסוס קוגו חג אפילו נמר שים קוגו והינו שביום שמתחילת קופ עדיין הה שך את קופס תמוז וגם הוא סובר שצריך את כל ימי חול המועד שיהיו בתקופ תשרי גם זה חל כאן כרי אמרנו ש1 יום ת אומר שתקופת תשרי מתחילה בטו ובטו נניח שטו עדיין שייך לתקוף הס תמוז הבת הז שיום ראשון שחול המועד ודאי שיך לקופ הס תשרי אומרת הגמור בשתי דרכים בדס החרים דרך ראשונה אומר רב שמואל ברב יצחק אחיר מה שהם דיברו מוטו ארבים הם לא דיברו על חודש תשרי הם דיברו בתקופת ניסן קמה לא בתקופת תשרי ומה הכוונה כסיב שומר אסויד שובב כך כתוב בחג הפסח מה הכוונה שמר עובי של תקופה שיהי בחודש ניסן חודש זה החודש של הלבנה הלבנה מתחדשת והתיר אומרת לי תשמור את האביב שהאביב זה בישול התבואה זה הניסן תקופת ניסן שלפי החמה שהרי העונות מתחלפות לפי השמש התיר אומרת לך ש צריך שהס שלחמו דינו תקופ הס ניסן תתחיל בתוך ימי חידוש הלבנה עד מתה הלבנה מתחדשת ב14 יום הראשונים של החודש הלבנה גודלת והולכת מתו וילך זה כבר לא חידושה של לבנה ולכן אם תקופ הס ניסן מתחילה בטו ניסן צריך לעבר כי ניסן צריך להיות בחידוש או של לבון או של ניסן רק אם מחלה לפחות ביד ניסן לא צריך לעבר כי יום תקוף ה מתחיל וזה כבר שייך לחודש ניסן התקופה של ניסן שואלת הגמורה אם התקו של ניסן מתחילה בטו למה צריך להוסיף חודש שלם ולעבר ודר הדר בדרך כלל הוא חסר נעבר נוסיף לו עוד יום ואז פסח ידחה ביום אחד ואז זה יצא שעדיין ביום ה-14 לחודש ניסן כבר מתחילה תקוף הס ניסן לא צריך להוסיף חודש שלם למיס מן חסכי רבות מתקשים הרי מולד ה לבונה זה דבר ששאר במציאות זה לא משתנה על יידי היבור החודש אז גם אם תחו לתקוף בוד החודש אבל כבר חלפו 15 יום מזמן מולד הלונה אז נאמרו בזה כמה תירוצים אבל לכאורה רע שמתקשה יש לנו כלל לא בדו פסח מסדרים את החודשים שחג הפסח לא יכול יום ראשון לא ביום שני לא ביום רביעי לא ביום שישי אז אם נוסיף כת יום לחודש אדר אז יתכן מאוד שפסח יכול באחד משלושת הימים האלו אז רשי מתרץ שכל הקפדה שלא בדו פסח אין בפסח עצמו א זה הכל בשביל הסדר של הדו רוש שלמדנו במד א' שאם יהיה בדו פסח יהיה הדו רוש אז ממילא אז אם יש צורך אפשר כן לקבוע את פסח ב בדו ואז בחד מחודשי הקיץ שצריך להיות מלא נקבע אותו כחסר ואז ראש השנה לא יעדו אז ממילא אז קושייה על אחרים למה לא מספיק לבר את הודר אם חסר רק יום אחד אומר רבח ביקב תנה התנה של החרים מלמעלה למטה חוש באמת אנו חנ אם תקופ סניס מתחילה בטו עדיין אפשר לעבר את חודש אדר ולחסוך את חודש העיבור רק אם תקופ סניס מתחילה רק בתז אז צריך לעבר קומה עד מותו מעברין ולא מותו בכלל וכמה מותו רסים דינו כלומר אומר רשי אם תחסר תקופת תבת 18 ימים בתוך חודש ניסן או 17 או 16 או 15 ותיפול תקופת ניסן ביום שיש ברים כי גם אני אוסיף יום לחודש אדר עדיין זה יחול בתו זה אחרי חידוש הלבונה אבל אם חסרה 14 ותיפול תקופ ניס ב 15 אין מעברים כז מעברים לאד מוסיפים לו יום יפ תקופ ניס בבו ם תקופה מתחיל ישה פס בת קוו חדשו אז יש שוור חודשו דרך שניה בדס החרים רבינו אמר לאולם החרים ב תשרי קימה הם סוברים כמו ארבעת התנאים שלפניהם לא שדורשים את חודש הוב אלא דורשים את הפסוק חג הוסיף לתקוף ששונו שתקו תשרי צריכה להיות בחג אז מה שאלנו הרי גם חסר 14 יום לתקוף הס תמוז בקופס תשר מתחילה בטו אז נניח שטו עדיין שייך לתקוף תמוס כ תקו גומ אבל תזיין חול המועד כל חול המועד בתקופ תשרי התירוץ הוא אחרים כול חג בנן ויום ט רשן גם יום טב ראשון צריך להיות בתקופה החש ולכן אם חסר 14 יום בתקופ תמוז אז בטו שזה יום ט ראשון אז מתחיל תקופ תשרי והם סוברים אחרים שם תקופ גומר זאת אומרת שיום הזה עדיין שיך את קופס תמוז אז תופס תחיל רק ביום ראשון של חול המועד אז חסר לי יום טו ראשון רשי מציין שכאן לא יעזור לעבר את אלול כמו שכבר דיברנו בו מד א' שואלת הגמור יום טרש חגו אוסיף כסיב לתקוף ששונו שאפשר לאסוף מהשדה זה רק בכול המועד ביום אפשר לאסוף ונה גיבוריהם מפרשים חג הבו בזמן הסיפה החג שבעונה שאוספים השדה אז כל החג גם היום טו ראשון צריך להיות בתקופ חדשו מה ראינו בהמשך המשנה סמיכ זקינים על ראש פרד של ציבור בשושו צריך שלושה דיינים דבר רב שימן רב יהודה חמיו מה המקורות שלהם ו רבון כתוב בתמי עלפ ציבור וסמו זק לר שפמ אם הה כתוב סמו זקני י זק השוק שאינם מסנר י מבינים שהכוונה אפילו דיות אבל ברשי מבואר שנהדר אבל לא ממנין הסנהדרין תלמוד לאדו נהדר הדו בלי ה ל דו מנהדר תמוד אודיה וזה ברור ש ק הפסוק שכל 71 הזק ישמחו אם כך אומר הרמ ה אפשר לכתוב ומחו בלי זקני אזק וסמו שניים זק שניים ם ב שק כמו ש זוגי ד ו רב שמ ז שני ו בז שו מסי ריכ ששו רבי שמן קסי סמו למה הוא לא דורש לעוד שניים אונה גמור מב לגופי דהינו אנונ זקני אומר לשניים כי אם הכוונה לאחד היה אפשר לכתוב זוקן אבל אחרי שהר כותב את זקני אז בהכרח לא יכ לכתוב וסומך זקני זה לא מתאים אז כתבו וסומו זקנ אותם זקנ ומחו אין כאן עוד שניים ורב דמה יענה לגופי צור לעצם הסמיכה כל המילה וסומו מיותרת ם כן ס וסומו לדרוש וסיף לעוד שני דיונים לכתוב זקני אודו ידיהם על רוש הפר ואני אבין מה הם יעשו עם הידיים שישמחו עם הידיים על רוש הפר אז אם יש כן וסמכו זה בא לרבות להיות שניים ורבי שמעון אקס ה כתוב בלי סממי נמ על בסמוך שיתנו ידיהם בסמוך לפר לא צריך לסמוך את ידיהם ממש עליו לכן כתוב וסומו שצריך לסמוך להישען עליו ורבי יהודה משום סמיך ממיש לא צריך את המילה וסמכו ש כתוב סדה על ראש ואז גומזה רושו ורש רוש מעולו ושם כתוב וסומך יודו על רולו כתוב וסומך ורבי שמעון לא יגו רר שמולו הוא לא קיבל זה רשו זו אומר הבוסו ממילא בהכרח הה לכתוב וסמכו כדי שנדע צריך לסמוך על ראש הפר לכן אין מקור אלא לשלושה זקינים ולא לחמישה עדכן דף יג
לצפיה בתכנים נוספים:
נהנתם? יש לנו עוד תוכן משובח באתר
רוצים ללמוד דף יומי בגמרא? לחצו כאן ללימוד הדף היומי
רוצים ללמוד על פרשת השבוע? לחצו כאן לשיעורי תורה על הפרשה
רוצים ללמוד מתוך ספרי הקודש השונים אונליין? לחצו כאן לקריאת ספרי קודש
צריכים לשאול רב שאלות בהלכה או הנהגה? שאל את הרב שאלות בכל התחומים
רוצים להתפלל? תפילות חובה ורשות? לתפילות חובה, רשות וסגולות
רוצים לברך ברכת המזון? לקריאת ברכת המזון בנוסח עדות המזרח או אשכנז
נוסעים ממקום למקום? לחצו כאן כדי לקרוא תפילת הדרך או תפילה לטיסה