הדף היומי מסכת סנהדרין דף טז

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת סנהדרין מבית "דרשו" עם הרב מאיר שפרכר שליט"א, הדף היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי מסכת סנהדרין דף טז

[מוזיקה] סנהדרין דף טז מתחילים בעזרת השם דף טו עמוד ב שורה 11 מלמטה במילים אין דנין חולי לפני כ-200 שנה חי כאן בארץ ישראל אחד מגדולי תלמידי אגרה רבי ישראל משקלוב זכר צדיק לברכה והוא החליט שכדי לקרב את הגאולה חיייבים להקים מחדש את בית דין הגדול את הסנהדרין כמו סמוכים שהשמיכה לדיינות לא בשמיכה שמקובלת היום שזה רשות לדון שבדקו וראו שהוא יודע את ההלכות ונותנים לו רשות לדון אלא צריך להיות אחד שקיבל שמיכה מאדם אחר שהיה מוסמך איש מפי איש עד משה רבנו ולא ידוע לנו היום על דיין אחד בכל העולם שהוא מוסמך איש מפי איש עד משה רבנו וכבר 300 שנה בערך קודם שהמריא באירו הסמיך את ארבעת תלמידיו ביניהם ידוע שהיה בית יוסף היה על זה ויכוח גדול אם יש אפשרות לעשות שמיכה בצורה של המארי ביריב היה בזה ויכוח גדול בין הפוסקים באותו דור הוא חשב רבי ישראל משקלוב על פתרון מעניין הוא החליט שיש במקום מעבר מעבר לנהר סמבטיון מה שנקרא הרי יש את בני משה בני עשרת השבטים שגלו וביניהם יש דיינים מוסמכים וחייבים להביא מביניהם כמה חכמים לארץ ישראל שהם ימיו חכמים כאן והוא פשוט קם ועשה מעשה לקח דף וכתב מכתב לבני משה בני עשרת השבטים וכך הוא כב להם המכתב נכתב בראש חודש חשבן תקצ לפני כ2 שנה נקשה את שהה נפשינו מבקש מבני משה ובני עשרת השבטים אלו זה הדבר כדה בשער בת רבים מפי רבותינו הקדושים לא בטוח שבני עשרת השבטים הכירו מתכוון לדברי הרמבם כי תרם יבוא משיח צדקנו צריך שיהיה בארץ ישראל בית דין הגדול סמוכים אבל איך מביאים דיינים סמוכים הרי בעוונותינו הרבים על ידי הגלויות וכובד הגזירות הקשות בטלו השמיכות והלכה ברורה שצריך שיהיה נסמך דיין שהוא בעצמו סמוך והשם יתברך יעד שיהיה בית דין הגדול לפני ביאת המשיח כאמור בפסוק ואשיב שופטה חקב הראשונה ויצה חקב התחילה ואחר כך יקרה לחיר הצדק קריאה נאמנה ציון במשפט תפדה ושווה בצדקה וזה יהיה מוסיף רבי ישראל משקלו כותב במכתב בלי ספק כ שיכין הבורא יתברך שמו ליבות בני אדם התרבה זכותם ותשוקת לשם יתברך ולתורה לפני המשיח וכאשר שמענו בבירור הוא כותב לבני סרת השבטים ובני משה שיש אצלכם סנהדרין סמוכים מפי נסמכים שהרי אתם דנים דיני נפשות אני מבקש ממכם הוא כותב להם יבחרו כמה מחכמי הם הסמוכים בחלם על כלל עם השם ויבואו נ אותם חכמים לארץ ישראל נחלט אבותינו וישמחו לתל מדי חכמים כדי שימצא בית דין סמוכים בארץ ישראל אשר תחילת הגאולה תלוייה בזה הוא נתן את המכתב הזה לאיזה שליח אותו שליח הלך לחפש את בני השרת השבטים בני משה אבל בדרך הוא מת והתוכנית הזאת לא יצאה אל הפועל בינתיים אנחנו ממתינים שהקדוש ברוך הוא יזכה את עם ישראל ויחזיר לנו ישיב את שופטינו כבראשונה כמו שהוא בעצמו הבטיח ב הנביא ואחר כך נזכה בעזרת השם לגאולה לביאת המשיח כי יש דברים שהם בסמכות רק דיינים מוסמכים אבל גם בין הדיינים המוסמכים יש כמה דרגות יש דברים שאפשר על ידי בית דין של שלושה סמוכים יש דברים שאפשר על ידי בית דין של 23 סמוכים שזה נקרא סנהדריה הקטנה ויש שבעה דברים שמנויים במשנה שהם בסמכותם רק של 71 מוסמכים של בית דין הגדול שבירושלים בלשכת הגזית אין דנין רשימה של שבעה דברים שנעשים רק על ידי בית דין של 71 אחד מהדברים הדבר הראשון זה שבט שואלת הגמרא למה יש הבדל דין של שבט שלם או דין של אדם יחיד איזה חטא מדובר כאן שבט דחתה במאי אי לם השבט שחילל את השבת מה זה משנה אם זה יחיד או רבים הימר דפליג רחמנא בן יחידים למרובעים מה שהתורה מה שהקדוש ברוך הוא מחלק בין יחיד ל מרובים לעניין עבודה זרה עבודת כוכבים יחיד שעבד עבודה זרה נידון בסנהדריה הקטנה של 23 במיטת בית דין של סקילה ונשי עיר שלמה שנדחו לעבודה זרה נידונים בפני סנהדרי הגדולה של 71 במיטתם במיטת בית דין של סייף של חרב אבל זה דווקא בעבודה זרה מצאנו הבדל בין יחיד לרבים בשאר מצוות כמו חילול שבת מפליג כי התורה מחלקת בין דין יחיד לדין מרובים אלא מדובר כאן בשבט שהודח לעבוד עבודה זרה מה לממר זה בא לומר שזה כמו עיר הנידחת יש להם דין של מרובים בדין הדרבים דינלי היינו שדנים אותם בסנהדריה גדולה במיתתם בסייף בחרב כמן כמו מי סובר התנה במשנה לא כמו רבי יושיע ולא כמו רבי יונתן ד תניה הבריתה אומרת עד כמה אנשים יהיו בעיר שעושים בה דין עיר הנידה אחת לפי רבי יהושיע מערה אנשים ועד 100 אנשים דברי רבי יהושיע רבי יונתן אומר מ100 אנשים ועד רובו של שבט ואפילו רבי יונתן שמדבר כבר על שבט לא כמר אלא רובו של שבט אבל כולו כל השבט לא כיר נידה אחת אלא כיחידים בהמשך רבנה מתרץ שמה הכוונה ששבט שלם לא דנים כמו אנשי עיר הנידחת היינו שלא מחייבים אותם אותה מיטת בית דין עיר הנידחת חיייבים במיתת בית דין של חרב סיף ויחיד או שבט דנים בסקילה מתד בית דין של סקילה אבל ב באמת כמו שדנים מירה נידחת בבית דין של 71 ככה גם דנים שבט שלם בבית דין של 71 וזה באמת לא סותר ואם כן זה ההסבר הראשון בדברי המשנה מה הכוונה שאין דנין את השבט אלא בבית דין של 71 מדובר פה שהשבט כל השבט עבדו עבודה זרה ובשביל לחייב אותם צריך דווקא בית דין של 71 אמנם דנים אותם כמו יחידים בחיוב של סקילה אבל דווקא ד בדן של 71 הסבר שני אמר רב מתנה מדובר כאן בנשיא שבט אחה בנשיא שבט שחטא בזה אנחנו עוסקים בזה הסקין מי מחייב אותו מתת בית דין דווקא בית דין של 71 מי לא אמר עבדה בראבה וכיו לו פירש את הפסוק כל דבר הגדול היינו דבריו של אדם גדול שהגמרא מבארת בהמשך שזה הכוונה כגון נשיא וכהן גדול יביאו אליך היינו שידון את זה משה רבנו ש הסנהדרין של 71 שקולים כמשה רבנו וכתוב דבריו של גדול מביאים אל משה שהיה שקול כנגד 71 הי נאמין נשי השבט גם מוגדר כגדול הוא והוא נידון בפני 71 הסבר שלישי הולה אמר בשם רבי אלעזר מה הכוונה שדנים את השבט ב-71 ובאין בני השבט לדון על עסקי נחלות יש ויכוח בעניין נחלה בארץ ישראל בין שני שבטים וכתחליף כאן כשבאים בני השבט לדון באסקי נחלות צריך לדון ב-71 בין שבט ושבט אפילו בתוך השבט עצמו כשיש ויכוחים לעניין הנחלה צריך בית דין של 71 שואלת הגמרא אם לומר שה דינים של נחלת ארץ ישראל צריכים להיות כמו בהתחלה כמו שאמרנו לעניין שצריכים 71 אולי נאמר מה תחילתה מה תחילת החלוקה של ארץ ישראל היייתה בקלפי כזה גורל ובהורים ותומים ששאלו את הכהן גדול וכל ישראל היו נוכחים אף כאן בני שבת שבאו לדון על זכן נחלות וכי נומר שצריך קלפי והורים ותומים וכל ישראל נוכחים לכן הגמרא לא מקבלת את ההסבר הזה של רבי אלעזר אלא מחוטא ברור כמו ההסבר דרב מטנה שהעמיד שמדובר בנשיא שבט שחטא רבינא אומר לבאר כמו ההסבר הראשון לעולם מדובר כאן בשבט שהודח לעבוד עבודה זרה וקק שילכו בדין דרבים דינלי וכ וכי דנים שבט שלם כמו דין של עיר נידחת הרי אמרנו שלפי כל הדעות לא מחייבים שבט שלם במיתת בית דין של עיר הנידחת של סיף של חרב אלא בסקילה התשובה היא אין אף על גב דקטלין ביחיד אף על פי שהחיוב מיתה זה כמו יחיד של סקילה כמו יחיד שעבד עבודה זרה אבל בדינה דרבים דנלי דנין את השבט של שחטה בעבודה זרה ב בית דין של 71 כמו דין אנשי עיר הנידחת מי לא אמר חמה ברבי יוסי אמר בשם אושייה מנין יודעים שעיר הנידחת נידונים ב-71 יינים כי הפסוק אומר והוצאת את האיש ההוא או את האישה ההיא אשר עשו את הדבר הרע הזה לשערך וגומר זאת אומרת שכשאדם יחיד איש או אישה התחייבו מתת בית דין אתה מוציא אותם לשערך להמיט אותם בבית דין שבשערה זה הכוונה בית דין שבכל עיר ועיר של 60 של 23 דיינים והי אתה מוציא את כל אנשי העיר כולה לשערך אלא שם צריך סנהדרין של 71 הח נמי גם לגבי שבט איש ואישה אתה מוציא לשערך לדון אותם ב-23 וי אתה מוציא כל השבט כולו לשערך לדון על ידי בתן של 23 אלא דווקא על ידי סנהדרין גדולה של 71 דבר שני שדנים דווקא על ידי 71 נביא שקר אמרנו במשנה ולא דנין את נביא השקר אלא על פי בית דין של 71 נביא שמתב דברים והוא אומר שהוא שמע אותם מהקדוש ברוך הוא ומתברר שהוא משקר מחייבים אותו על ידי בית דין של 71 מננ מילי מנעין שהדין שלו זה ב-71 עיינים אמר רבי יוסי רבי חנינה לומדים את זה מזקן ממרא חכם בהירו שהורה הוראה נגד החכמים האחרים שבעירו ואז החליטו להביא את השאלה לבית דין הגדול של 71 והם אורו לו אחרת מדעתו כמו דעת החכמים האחרים הוא חייב לשמוע ולכופף את עצמו להורות כמו דעת הסנהדרין כמו דעת הרבים ואם הוא ממשיך להורות כמו הדעה דעת יחיד שלו חייב מיתת בית דין אז לומדים גזירה שווה אתי הזדה הזדה מזקן ממרה מה להלן כמו זקן ממרה אינו חייב מיתה אלא כשהוא ר וורה בעירו שלא כפי שהורו סנהדרין גדולה של 71 אף כאן נבי שקר שנידון למיטה זה בבית דין של 71 שואלת הגמרא והרי הזדה כי כתיבה מה שכתוב הזדה בזקן ממרה בקת להו דכתיב זה כתוב לגבי שהוא חייב מיתה כי הוא הזיד לאורות שלא כמו הסנהדרין הגדולה וכט לה החיוב מיטת בית דין שזקן ממרה בלט הוא אפשר לדון את זה אפילו 23 דיינים אלא אמר ריש לקיש מה שנביא שקר נדון בפני 71 כי גמר לומדים גזירה שווה אמנם מי זקן ממרה אבל לומדים גזירה שווה דבר דבר מהמרתון המיטה של הזקן ממרה אלא ממה שהוא אמרה את פי הסנהדרין של 71 ש ההמראה מה שהוא אמרה עשה אחרת מה שאמרו לו זה שאמרו לו 71 ולגבי חיוב מיתה של נבי שקר כתוב את הלשון דבר לגבי המיטה שלו אז מיטתו של נביא שקר זה בבית דין של 71 והמראה מה שזקן ממרה ממרה ועושה אחרת מדבריהם זה אחרת מדבריהם של בית דין של 71 שואלת הגמרא אז רגע יוצא פה דבר מעניין בעצם אתה לומד גזירה שווה מ זקן ממרה לנביא שקר ואתה אומר שנביא שקר דנים אותו למיתת בית דין דווקא על ידי 71 לומדים את זה מזקן ממרה שהוא בעצמו דנים אותו למיטת בידין על ידי 23 רק אתה אומר תראה הוא ממרה את פי דברי הסנהדרין של 71 אז אולי עכשיו נעשה גזירה שווה חזרה ונלמד שגם נביא שקר וגם זקן ממרה כמו נביא שקר גם זקן ממרה הדין שלו יהיה חיוב מתת בית דין רק על ידי ש 7 להדר זקן ממרה ולגמר מנביא שקר על ידי הגזירה שווה הזאת כ הרי בשניהם נאמרה הזדה לגבי מיתה אונה הגמרא גזירה שווה של דבר דבר שלומדים בין חיוב מיטת בית דין של נביא שקר לבין ההמראה של זקן ממרה גמיר אתנ ה קיבל מרבו לכן לעניין זה משווים לעניין הזה שהזקן ממרת פי 71 הסנהדרין מלמד לעניין חיוב מיתה של נביא שקר שזה על ידי 71 סנהדרין אבל גזירה שווה של הזדה הזדה לעניין ש נחייב מיתת בית דין את ה זקן ממר דווקא על ידי 71 על ידי שנלמד גזירה שווה דבר דבר מי נביא שקר זה לא גמיר זה הוא לא קיבל מרבו הוא לא יכול לדון מעצמו גזירה שבה אלא רק מה שהוא למד מרבו ולכן את זה הוא לא דורש דבר שלישי שדנים בפני 71 אם צריך לדון כהן גדול ולא את כהן הגדול אין דנים אותו אלא בפני בדן של 71 כמו שמפורש במשנה מנן מי מנין לומדים את זה אמר רבד בר אהבה דמר קרא אומר הפסוק כל הדבר הגדול יביאו אליך אל משה ואת הדברים הקטנים ישפטו שאר הדיינים מה זה דבר הגדול דבריו של אדם גדול כהן גדול קשה הגמרא מתי ובריתה מפורשת אומרת הפוך דבר גדול זה לא הכוונה דבריו של גדול אלא דבר קשה כפשוטו אם הדיינים יתקשו בהלכה מסויימת יעבירו אותה לבירור אל משה רבנו אתה אומר דבר קשה או או אינו אלא כמו שרוד בראב הבא לומר ש הכוונה לדבריו של גדול והברית דוכה לא כשהוא אומר בהמשך את הדבר הקשה היון אל משה רואים שמדובר כאן על דבר קשה ולא על דבריו של רי דבר קשה אמור אומרת הגמרא ורדה ברבה שאמר שזה הכוונה באמת דבריו של אדם גדול הוא דמר כתנה הוא אומר כמו תנא אחר תניה מצאנו ברייתא דבר גדול דבריו של גדול כמו רבד ברבה אתה אומר דבריו של גדול לא איינו אלא כמו שהברית הקודמת אמרה הדבר קשה כשאומר הדבר הקשה הרי הדבר הקשה כבר אמור המה אני מקיים את הדבר הגדול הביאו אליך דבריו של אדם גדול ויטנה התן של הבריתה הראשונה סובר ששני הפסוקים מדברים על דבר קשה באמת למה צריכים שני פסוקים למה צריך גם לכתוב דבר קשה וגם דבר גדול טרי קראי למה לי אחד פעם אחת לצבא בעלמה יתרום מצוה את משה רבינו איך להנהיג את הסדר של הדיינים וחד פעם שניה לעשייה שמשה רבנו שמע לכל חותנו והוא עשה מה שחתנו יתרו אמר לו והידה החתנה של הבריתה השנייה שאומר שכיוון שיש שני פסוקים זה אומר שכל פסוק מדבר על דבר אחר אז איך הוא יסביר הרי באמת שני הפסוקים מדברים כל אחד על דבר על על עניין זאת אומרת פסוק אחד מדבר על הציווי ופסוק אחר מדבר שבפועל עשו ככה הוא יכול לתרץ אם כן נכון שבאמת כל אחד מדבר על אחד מדבר על ההוראה והשני מדבר על זה שבפועל עשו ככה אבל אם כן ששני מדברים על דבר קשה לכתוב בשניהם את אותה מילה או בשניהם גדול גדול או בשניהם קשה קשה מי פעם אחת גדול ופעם אחת מי קשה שמ מינ ש מדברים בשני עניינים טרטי דבר קשה מדובר על דברים מסובכים שהם לא מסתדרים משר דיינים מעבירים את זה למשה רבנו דבר גדול הכוונה דבריו של אדם גדול מביאה הגמרא בא רבי אלעזר מסתפק שורו של כהן גדול שנגח והמית אדם וכמה דיינים דנים את השור לחייב אותו סקילה האם למיטת הבעלים דידי מד מנלי הפסוק אומר השור יסכל וגם בעליו יומת הכוונה שהוא משלם כופר אבל למדנו כמתת הבעלים כמו שאם היה הבעלים חייו מיטה באמת היו דנים אותו ב-23 דיינים כך מיתת השור ב-23 דיינים וכהן גדול הרי נידון ב-71 אז אם כן גם השור שלו יהיה נידון ב-71 יינים עוד דילמה שנמר למיתת בעלים דלמה מדמן עליה מדמים את מיטתו של השור למיטת בעלים רגילים לא לא משנה מי הבעלים של השור הזה אם הוא כהן גדול או אדם רגיל וידון אותו רק ב-23 הגמרא לא מביאה הכרעה על השאלה הזאת אמר הבעייה אבל לגבי שאר דברים אנחנו מבינים לגבי שאר דינים של כהן גדול אנחנו מבינים שדינו כמו שאר האנשים מידק מי בלי שורום שרבי אלעזר מסתפק רק לגבי אשור של כהן גדול שהרג אדם מכלל ד ממונו פשיט עלי משמע ששאר דיני ממונות של כהן גדול פשוט לא שהם כמו שאר האנשים שדנים את זה בשלושה דיינים אומרת הגמרא פשיטה וודאי אנחנו דיברנו כאן על שור הנסקל כי כתוב וגם בעליו יומת ועושים מקש בין השור לבין בעליו אבל בשר דינים אין שום סיבה להשוות את ממונו ל דיני נפשות של כהן גדול מתרצת את הגמרא מה ודתם אנחנו אומרים היינו אומרים אועיל וכתב א וכתוב כל הדבר הגדול יביאו אליך דבריו של גדול של כהן גדול מביאים למשה או לסנהדרין של 71 ש שקולים כמו משה יביאו אליך הייתי אומר שזה הכוונה כל דבריו של גדול גם דיני ממונות יהיה נידון דיני ממונות של כהן גדול ב-71 כמהש מלן הבעיה שמזה שרבי אלעזר מסתפק לגבי שור הנסקל של כהן גדול עם דינו ב-71 משמע שבשאר הדברים פשוט לא שזה כמו שאר האנשים בשלושה דיינים דבר הרביעי שדנים דווקא על ידי 71 זה האם לצאת למלחמה רשי כותב במשנה שחוץ מהמלחמה שהייתה על ידי יהושע בן נ בזמן כיבוש הארץ כל המלחמות האחרות בשביל להחליט אם לצאת או לא חייבים לשאול סנהדרין של 71 אין מוציאין למלחמת הרשות אלא על פי בית דין של 71 מנן מילי מנין לומדים את זה בהתחלה אמר רבי אבאו דמר קרא שכשמו שה רבנו הסמיך את יהושע להנהיג אחריו הוא אומר ולפני אלעזר הכהן כהן הגדול יעמוד ושאל לו במשפט ההורים לפני השם הרי הכהן גדול יש לו את ההורים והתומים שעל ידם אפשר לגלות את רצון השם על פיו יצאו ועל פיו יבואו מי הוא וכל בני ישראל איתו וכל העדה על מ מדובר כאן הוא זה יהושע שהוא כמלך וכל בני ישראל איתו זה כהן משוח מלחמה היה תפקיד מיוחד של כהן משוח מלחמה שהוא היה מחליט מי יצא למלחמה מי לא היה אומר את כל הדברים שהתורה אומרת מה צריך להגיד כשבאים לצאת למלחמה מי הם אלה שבאים ומי לא והוא היה יוצא איתם למלחמה והוא גם היה יכול לשאול מההורים ותומים וכל הדעה זה סנהדרין של 71 בפשטות מה הכוונה שהם כולם שואלים את ההורים ותומים אז איפה עדיין יש לנו פה פסוק ששואלים את הסנהדרין לפני שיוצאים למלחמה ודיל מה לסנהדרין דכא אמר לו רחמנא דל שאלו בהורים ותומים אולי לסנהדרין אומר הקדוש ברוך הוא תשאלו בהורים ותומים בשביל לדעת איך לפסוק אבל איפה אתה לומד שצריך אישור רשות סנדרין כדי לצאת למלחמת הרשות אלא אומרת הגמרא לומדים את זה מפסוק אחר אבל כדי להביא את הפסוק מביאים קודם כל סיפור כי אדה אמר רב אח בר בזנ אמר בשם רבי שמעון חסידה הוא מספר דבר כזה כינור היה תלוי למעלה ממיטתו של דוד המלך נקב הכינור היה כלפי צפון כיוון שהגיע חצות הלילה רוח צפונית היייתה מנשבת בכינור והכינור היה מנגן מאליו ודוד היה מתעורר משנתו מיד היה דוד המלך עומד ועוסק בתורה עד שעלה מוד הש כיוון שעלה עמוד השחר נכנסו חכמי ישראל אצלו ואמרו לו אדונינו המלך עמך ישראל צריכים פרנסה אמר להן לכו והתפרנסו זה מזה אמרו לו אין הקומץ פרנסה מועטת משביע את הארי ואין הבור שעקרו מקרקעית א עפר ומחזירים את העפר הזה הוא אינו מתמלא מחולייתו אין בידינו מספיק בשביל לפרנס את העניים אמר אר להם דוד לכו ופשטו ידיכם בגדוד לכו תלחמו באותם גדודים ששודדים וגוזלים את השדות של עם ישראל ותוציאו מהמהם ואז יהיה פרנסה מיד כדי לצאת למלחמה היו עושים את השלבים הבאים יועצים באחי תופל את תכסיסי המלחמה ונוטלים רשות מהסנדלים בסנהדרין ושואלים בהורים ותומים שנמצאים בחושן של הכהן הגדול וכאן אמר רב יוסף מה יקרא יכן לומדים בפסוק את הסדר הזה שבין הדברים אנחנו גם נלמד את מה שראיינו במשנה שאין יוצאין למלחמת הרשות אלא על פי הסנהדרין של 71 אומר הפסוק ואחרי אחי טופל בןה ובן אוידה ואביתר ושר צבא למלך יואב אז בעצם יש כאן ארבעה שלבים אחיתופל אחריו בןה וובין יודה אחריו אבייתר ואחריו מלחמה בפועל על ידי שר הצבא ל המלך שזה היה יואב בן צרויה שהוא היה שר הצבא של דוד המלך אז קודם כל אחי טופל זה יועץ בתכסיס המלחמה וכן הוא אומר וצאת החי טופל לאשר יעץ וגומר אחריו בין היה ובין יו ידה הוא היה אף בית הדין של הסנהדרין זו סנהדרין וביתר מה התפקיד שלו אל ורים ותומים מה הקשר מי אמר וכן הוא אומר ובניהו בן יו ידה שאמרנו שהוא אב בית הדין על הקריטי והפליתי לפני ההורים ותומים שמכונים קריטי ופליטי עכשיו לפני מי בניה ובן יהו ידע בפסוק שהבאנו כתוב ואחרי החי תופל בניה ובן יודה ואחריו מי אבייתר ובניהו בן ידה הוא לפניו לפני הקריטי ופליטי זאת אומרת שאביתר זה הוא היה הכהן גדול שהיה בו את ההורים ותומים שהם קריטי ופליטי ולמה נקרא שמן של ההורים ותומים קריטי ופליטי קריטי שקורט דבריהם דבר מוחלט ואמיתי ופליטי ש מופלאים מעשיהם הם פשוט מאוד נעשים באופן מאוד מופלא ואחר כך שר צב על המלך שהוא יואב שאז יוצאים מפועל המלחמה אמרנו שדוד המלך היה מתעורר על ידי כינור אמר רבי יצחק יש אומרים שזה היה בריד רבדה ואמר לה יש אומרים שאמר רבי יצחק ברבו דימי בכל אופן הוא אומר מה יקרא מנין שהכינו היה מעורר את דוד כי הוא אומר על עצמו הוא ר כבודי הור נבל וכינור העיר השחר שהוא היה מתעורר על ידי כינור דבר חמישי שראינו במשנה שנעשה על ידי בית דין של 71 זה להוסיף על העיר ירושלים או על העזרות של בית המקדש יש דברים שנאכל בירושלים בלבד כמו מעשר שני כמו קורבנות בדרגה של קודשים קלים כמו קורבן פסח וכדומה שנאכל בכל ירושלים ויש דברים שנכללים דווקא באזר של בית המקדש כמו קודשי קודשים קורבן חטאת קורבן השם אז אם רוצים להוסיף צריכים שזה יהיה על פי בית דין של 71 מננ מילי אמר רב שמי ברכיה אמר קרא אומר הקדוש ברוך הוא למשה רבנו ככל אשר אני מראה אותך את תבנית המשכן הצורה של המשכן במדבר ואת תבנית כל כליו וכן תעשו לדורות הבא שתרצו לבנות או להוסיף על המקומות המקודשים תעשו על פי משה ששקול כנגד 71 זאת אומרת שצריכים בית דין של 71 מתיב רבה ומקשה מיתה כל הכלים שעשה משה לעבודת המשכן היו צריכים לקחת שמן מיוחד שנקרא שמן המשחה ולמשוך למרוח על הכלים ומשיכת מקדשת לעבודתם שיהיה לזה קדושת כלי שרת מכאן ולך כל הכלים שנעשים לאחר מלאכת הקמת המשכן וכליו הם אינם צריכים משיחה בשמן המשחה אלא עבודתן היא בעצמה מח נחתן זה שעובדים בכלים האלה זה עצמו גורם שהם יהיו בקדושת כלי שרת נשאלת השאלה מהי איזה מין שינוי למרת עושה פה שינוי נימה נאמר מה שאמרנו עכשיו הקדוש ברוך הוא אומר למשה רבנו וכן תעשו לדורות הבאיים אז כמו שעכשיו צריכים למשוך את הכלים בשביל לקדש אותם ככה גם לדורות הבאים תרצת הגמרא ש ניתם שם זה שונה לעניין כ דמר קר וישכם ויקדש אותם מדייקים דווקא אותם כלים שנעשו בימי משה הם מתקדשים במשיחה ושמן ולא לדורות במשיחה שואלת הגמרא ואמה אולי נאמר אותם כלים במשיחה בשמן דוקה ולדורות היא במשיה היא בעבודה לא רק בעבודה יש אפשרות על ידי משיה אמר רב פפה אמר קרא הפסוק אומר ולקחו את את כל כלי השרת אשר ישרטו בעתיד ישרטו בם בקודש הכתוב תלם באותם את אותם כלים שהיו בעתיד על ידי שישרתו בם בשיירות בזה שמשתמשים בכלים זה עצמו מקדש את הכלים האלה שואלת הגמרא אלא אם כן המילה אותם שבא למהה דווקא כלים בימי משה משיכתם מקדשת אבל לדורות לא למה בשביל מה צריך את זה כבר לומדים את זה ישרתו מה שעתיד הכלים של העתיד על ידי השירות הם מתקדשים ת הגמרא איליו אותם אם לא שנו ממעטים מהמילה אותם את הכלים הבאים לאחר מכן אב ואמין הייתי אומר שכלים הנעשים לדורות הבאים מתקדשים במשיכה בשמן ובעבודה גם יחד דגתי וכן תעשו לדורות משמע שצריך גם למשוך את הכלים בעתיד אבל כיוון שישרתו מלמד שגם צריך להשתמש בהם הייתי אומר שצריך את שניהם כדי לקדש את הכלים לכן כתב רחמנא לגבי הכלים שהיה במי משה אותם דווקא הם אותם במשיחה בשמן ולא כלים הנעשים לדורות במשיחה בשמן אלא בעבודה בלבד שמשתמשים עם הכלי לצורך הבית המקדש הם מתקדשים דבר שישי שנעשה על ידי בית דין של 71 זה למנות סנהדרי הקטנה לשבטים של סנהדרין של 23 ואין נוסין סנהדראות לשבטים אלא על פי בת דין של 71 וכולי מינהל מינן לומדים את זה שסנדי גדולה של 71 צריכים לצאת ולהושיב סנהדרין קטנה בכל עיר ועיר כדי ה שכחן במשה כמו שראינו אצל משה רבינו ד אוקיי סנהדראות הוא העמיד סנהדראות בהצעת יתרו ומשה הוא הרי במקום 71 אחד דיינים של הסנהדרין הוא עומד כ משום שהיה שופט ודיין על פי הדיבור מביאה הגמרא תנו רבנן ברייתא מנען שמעמידים שופטים ששופטים על פי התורה לישראל לכל ישראל שזה סנהדרין גדולה של 71 התלמוד לומר שופטים כתוב שופטים ושוטרים תיתן לך בכל שעריך תחילת פרשת שופטים בספר דברים אז שופטים תתן מלמד שצריך שיהיה סנהדרין של 71 ושוטרים היינו שהממונים לפעול בכוח לבצע את גזר הדין של השופטים לישראל מנין תלמוד אמר שוטרים כתוב שופטים ושוטרים תתן אז שופטים תתן שוטרים תתן מן עין שצריך להעמיד שופטים לכל שבט ושבט מנעין תלמוד לומר לשבטיך שופטים לשבטיך ומן העין שצריך גם שוטרים לכל שבט ושבט מן העין תלמוד לומר שבטים ושטרים תיתן לך גם כן לשבטיך אז אם כן לכל שבט כבר ראינו שצריך שופטן לכל עיר ועיר מנין תלמוד לומר שמה לגבי פרשת שופטים לשערך שזה הכוונה בכל עיר וגם שוטרים לכל עיר ועיר מניע תלמוד לומר באותה פרשת שופטים ושוטרים כתוב שמה גם לשערך לגבי השוטרים אז אם כן רואים ששופטים ושוטרים תתן לך זה של 71 לשבטיך צריכים שופטים ושוטרים לכל שבט ו בשעריך זה לכל עיר ועיר רבי יהודה אומר סנהדרין גדולה שבירושלים אותו אחד ממונה על כולן הוא ממונה למנות את ה סנהדרי הקטנות שנאמר תיתן לך השופטים שהם ה-71 הם תיתן לך הם אלה שממנים את שאר הסנריו הקטנות רבן שמעה בן גמליאל אומר זה שכתוב לשבטיך ושטו מכאן שמצווה בשבט לדון את שבטו ולא ילכו בני שבט זה לידון בבית דין של שבט אחר דבר שביעי שראינו במשנה שעושים על ידי בית דין של 71 אם יש עיר שנדחו לעבוד עבודה זרה אז אין נושים תיר נידחת אלא על פי בית דין של 71 מנן מילה מנין לומדים שצריך 71 כדי לעשות את העיר לעיר הנידחת דיני עיר הנידחת שממית אותם במיטת בית דין של חרב סייף וגם שורפים את ממונם אמר חיה אבר יוסף אמר בשם רבי יושעי דמר קרא כתוב לגבי יחיד שעבד עבודה זרה והוצאת את האיש ההוא או את האישה ההיא אשר עשו את הדבר הרע הזה של עבודה זרה אל שעריך היינו לבית דין שבשער של 23 לומדים דווקא יחידים איש ואישה אתה מוציא לשערך לסנהדרין קטנה ש בשערך שבעיר של 23 והי אתה מוציא כל העיר כולה שישבו שיושבי עבדו עבודה זרה אתה לא מוציא אותה לבית דין של 23 שנמצאת בשעריך ב כל עיר ועיר אלא דווקא סנהדרין גדולה דנים אותם של 71 מביאה הגמרא כמה הלכות שראינו במשנה לגבי עיר הנידחת אין נושי רה נידחת בגבול בספר מה הי טעמה כי הפסוק אומר מקרבך בתוכך אמר רחמנא ולא מן הספר לא מהגבול וכן לא עושים שלוש הרי נידה אחת דכתיב כי תשמע באחת הריך אשר השם אלוקיך נותן לך אבל עושים אחת או שתיים למה שתיים דכתיב הרך לשון רבים אחת מערך מבארת הבריתה תנו רבנן זה שכתוב אחת משמע דווקא אחת אבל זה לא ממעט שתיים אלא זה ממעט שלוש אתה אומר אחת ולא שלוש אונו אלה אחת ולא שתיים שלא עושים שתי הרי נידה אחת כשהוא אומר הריך לשון רבים הרי שתיים אמור שאפשר לעשות המני מקיים אחת זה בא למעט ולא שלוש אחת ולא שלוש עכשיו השאלה אם זה נאמר דווקא לבית דין אחד או לכל הבתי דינים שיהיו גם בעתיד הרי סנהדרין של 71 יש תמיד רק אחד האם זה נאמר דווקא בדור אחד שלא יעשו שלוש הרי נידה אחת או שזה נאמר גם לבתי דינים שיבואו אחריהם זמנין המערב היו פעמים שהוא אמר בבית דין אחד אותם דיינים שעשו שתי הרי נידחת הו ד נוסין פעם שלישית אבל אם מתו סנהדרין ומינו אחרים שניים או בשלושה בתי דינים אפשר כן לעשות עיר נידחת שלישית וזמנין פעמים אחרות אמר רב אפילו בשניים ושלושה בתי דינים לעולם הן עושים שלוש הרי נידחת מה הית מה מה הסיבה דרב למה לא עושים שלושה הרי נידחת משום כורך שלא יהיו שלוש ערים חרבות בתוך ארץ ישראל השאלה אם זה הכוונה באותו מקום אמר אש לקיש לו שנינו שהן נושים שלוש עיר הנידחת אלא כשהם במקום אחד שלושתם בגליל או שלושתם ביהודה כי זה עושה שטח גדול שומם בארץ ישראל אבל אם שלושת הערים מפוזרות בשניים ושלושה מקומות אז לפי רש לקיש עושים אפילו שלוש עיר הנידה אחת ורבי יוחנן אמר אין נושאין שלוש עיר הנידה אחת אפילו כשהם מפוזרים במקומות אחרים משום קורח שלא יהיו שלוש הרים חרבות בתוך ארץ ישראל כי כתוב על אירה נדחת שי צריכה להיות תל עולם לא תבנה עוד תענה כבת רבי יוחנן שאפילו בכמה מקומות לא עושים שלוש עיר ענידה אחת אין עושים שלוש עיירות מודחות בארץ ישראל אבל עושים אותם שתיים ואותם שתיים צריכים להיות מפוזרים כגון אחת ביהודה ואחת בגליל אבל שתיים ביהודה או שתיים בגליל אין וסין ממשיכה הבריתה ואם זה עיר סמוכה על הגבול לספר אפילו אחת אי נוסין מה הייתה מה שמה ישמעו נוכרים שחרבה עיר סמוכה לגבול ויכנסו משם ויחייבו חלילה את ארץ ישראל שואלת הגמרא ותיפוק לי יספיק לי הדרשה שאמרנו מקרבך אמר רחמנא ולא מן הספר לא מן הגבול מתרצת הגמרא הבריתה הזאת ה כמו דעתו של רבי שמעון ה דדריש קרא רבי שמעון דורש את הטעם של הפסוק למה לא מחריבים עיר בגבול כדי שלא יחריבו את ארץ ישראל במשנה למדנו סנהדרין גדולה היייתה של 71 כי כתוב שמשה רבנו אסף 70 איש מזקני ישראל והוא היה על גביהן הרי 71 רבי יהודה אומר שהיה רק 70 ככה ראינו במשנה אבל רבנן אומרים 71 כי משה רבנו גם כן היה והוא הצטרף הוא ביחד עם ה70 הרי 71 מה הי טעם דרבנן דמרי ומשה על גביהן מה הטעם של חכמים מנין הם לומדים שמשה רבנו היה בנוסף ל70 זקנים כי הפסוק אומר אמר קרב והתייצבו שם אמך דורשים אמך ואתה ביחד איתם בעדו זאת אומרת אתה נוסף עליהם ורבי יהודה שסובר שהיה רק 70 הוא מפרש עמך משום שכינה הזקנים יהיו עמך מחוץ לאוהל מועד מפני שחינה שמצויה באוהל אבל זה לא בא ללמד שמשה נוסף על מניין השבים הוא לא היה יחד איתם ורבנן מנין הם לומדים שמשה היה ביחד איתם אמר קראה לגבי ה70 זקנים ונשוי איתך במשא העם איתך ואתה ביחד איתם בעדי היו רבי יהודה שסובר שהיו רק 70 איתך הכוונה בדומם לך מיוחסים מנוקים ממום ורבנן שלומדים שמשה נוסף על מניין השבים הם לומדים את זה מאיתך מנן הם יודעים שהם צריכים להיות בדוים לך מזה שכתוב והקל מעליך ונשוי איתך משם נקא לגבי מינוי סנהדראות קטנות של 23 שאפילו הסנהדרין הקטנות של 23 צריכים להיות כמו משה רבנו מיוחסים ומנוקים מכל מום כל שכן סנהדריה גדולה וי אלפה לומדים סנהדריה גדולה שהם צריכים להיות מיוחסים ומנוקים מכל מום כל שכן מסנהדריה הקטנה כמו שהם צריכים להיות כמו משה רבנו ודאי הסנהדרין הגדולה צריכה להיות כמו משה רבנו עד כאן דף טז
לצפיה בתכנים נוספים: