הדף היומי מסכת סנהדרין דף ג

הדף היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

הדף היומי מסכת סנהדרין דף ג

סנ הדר דף גשום בעזרת השם 11 שורות האחרונות שדף הקודם הולמאי בשור הקודם למדנו הגמור מתקשה המשנה פותחת דס בשש גז ח בשו לכאורה גז וס כלולים בדוס אז ראינו את פירושו של רביב שהכוונה לפרש דמ בשש באיזה ד ב ל ת הגמור ולמ מה הכוונה יזה עניין שירנו ללא צריך שלשה דינים ואמר רביב שניים שנס לדברי הכל אז רשי מצ שבב נראה מחלוק לגבי ור אבל דין לד הכל אין ד דן אז זאת אומרת שגם ב ריך שלושה ונים מומחים מומן הכוונה סמוכים איש מאיש עד משה רבנו רשי מוסיף נטלו רשות מנוסי לודון כמו שנראה בדפי בשור רב שמ כ מקשה שבדי הגימור מסיקה שלא צריך וס מנוסי לדון רק כדי להיפטר אז זה ההבדל שבס לבוס לא צריך מומחין מספיק ששו אטוס אומרת הגמור כסו ת שלנו למעשה כמו שרשי מעריך הגמור מביאה שיש מחלוק כתוב בפרשת שם חינם אשר ימר כי הוא זה זה בא ללמד אותי מודה במקס סטינה הוא טבע לו 100 ואומר לו כי הוא זה רק 50 שהוא צריך להשבה אז בזה נחלקו יש אומרים שזה עולה על שוימר שבאמת שוימר נשב רק באופן שהוא מוד במקס אם הוא קוי פרקול הוא לא צריך להשבה אבל שיטה אחרת אומרת שיש כאן עירוב פרשיו הפסוק השם הקיו זה לא עולה על שוימר אלא זה עולה על הפרשה שנאמרה להלן עם כסף תלווה שאם אדם בא לחברו ואומר לו הלתי לך 100 והוא אומר הלת ל רק 50 אז יש דין שנשבע שוס מו במקס ו מביא רשי שם צריך וד במקס ואם הוא קוי פרק חזוק שאם טענת הטובע שלב לו אמת לא יכול להעיז פניו נגדו ולומר לא לתני ולכן בקופר הכל פטור אפילו שבוא לא צריך אפי קודן שהוא לא עשה לו חסד אלא אדרבה השמר הוא עשה חסד אז מעיז פנה וכופר הכל ולכן צריך שו גם בכופר הכל אז איך סובר נ ש משנתנו איסרוב פרשי סוב כן זאת אומרת שהפסוק כי הוא זה עולה על לבוא אז יש כאן עירוב פרשיות אז גם שכתוב שם שלוש פעמים אלוקים שזה המקור לשלש דיונים עולה גם על דין קים ורשי מסביר שזה משמע סר הפסוק לא נאמר בלוא כל הפרשה מדברת רק בשי אם כ בלוא ש הי כל המקור לשלש פעמים אוקים שנראה לון משח פש בדרי ובח צריך לדרוש ולחקור את הדים רש זה עצם המעשה חיר זה הזמן המקום באיזה יום ביזה שהל וכדומה אז צריך רי חיר שנאמר משפט אחד אוכם כתוב הפסוק ומק והמו יש למנו שזה דמנס ומק אודומוס שזה דנפש משפטו לכם בדיפ נאמר דח ודורו וחקרו אז גם בדמס מה צריך דריש חקירה ומה דריש חקירה כדי שד בפני ן אנשים ימנו מלות שמה כפור יצטרך להבי דים ודו תהיה עדותה מכוונת בדיוק בדרישה וחקירה והוא יפסיד לכן תקנו שאין דריש וחקירה מספיק שמעידים על עצם העיקר של החוב אז כר גם אותה סיבה תקנו שלא יצטרכו מומחין כי אם יצטרכו מומחין יאמר אני לא רוצה להלוות שמה אני לא אמצא מומחים לקוף אותותו לדין לכן תקנו שמספיק שלשו אדיוס שואל את הגבור אלו מהטו טו הדיוט בדין הומנס לא ישלמו כיוון שברשות חחמ הדנים אומר רשי וכל מומחה לבז נמתה פטור מלשלם והם הרי דנים ברשות אונה הגמורה אם נאמר שלא ישלמו כל שכנתו נול דלס בפני לוין כ אמר אולי הם טו והם יפטרו אותו ואני אפסיד לכן אמרו שגם אם טעו אז ישלמו ולא תיקנו שיש להם ממש דין כמו של מומחים עד כאן פירושו של רבב למשנה בקשה הגמורה שתי כושיות קודם כל אי וכה שבודי לבוס צריך שלוש אלומ צריך שלוש המספיק שלש ו אז למה צריך לפרש שמש מכנת לפרש כונ למה לא נמר המש שונה שני דינים ד בשו איזה ששו גו מומח מכיוון שזה לא אותם שלשו לכן חילקו אותם לשניים וד אם מדובר באותו דבר ש למה כתוב בשש רך כתוב לפי רבב ששו אכמו שהצענו באמת ו ד צריך ש כפס אבל תקנו חומים שמספיק משום רבי חני אז כך כוונת המשנה בש איזה בש אזה שומ כיון שאן דינם שווה לכן פצו אתזה לשתי דרך נוספת ר רבי קומה ודאי שמשנת רקו כמו שאמרנו בזה מספיק שש צריך שלש מומחים אבל זהו בא לחלוק שמה שצריך שלש בדו לוס זה לא מדרס מדרס חד מקוש מספיק דיין אחד בדוס לוס שנאמר בצדק תשפ וכיד אמסו הוא סובר שאין רו פר ש כוסף כאן הפסוק שממנו למדים שיך ששו שלושה פעמים אלוקים זה מתייחס רק לגזל חבולס אלו חזל תיקנו שידונו בשושו משויש וקרוס אומר רשי תגרים סוחרים שבקים בתיב דינים והם ישבו לדון ויזכו את החיו ויחייב את הזכאי ולא יהיה בצדק לכן תקנו שיוש לאשו שואלת הגמור או בטלוס מקרוס יכול להיות שלושה יש קניס אונה הגמור בדרך כלל בשושו אי אפשר דלס בורח גומר לפחות אחד מהם יהיה אחד ששמע מחום ם הדיונים אלחס דין מלווה והוא גם יסביר לשניים אחרים אז יהיה דין אמס שגו שם דים ברשו לדן נגמ ם פ מלשלם בטעות אז רבו י וקס שלא ירכו ללמוד והם יסכימו לדון ככ הם נמר שאם ישלמו רק מומח לא משלם אז הם ילמדו או שהם יפרשו מלדון אומרת הגמור מהמעשה ב חרק הרי לשניה צריך מדרבן אונ הגמ במר שמואל שניים שדנו ד דין א שניק בז חו שעברו לדון דווקא בשלש בזה יהיה ההבדל לרוב ש צריך ששו לסד שמואל גם ב דן כ מד צריך ששו ריק שמדי מספיק אחד אסד שמואל מה ראינו במשנה נזק וחצי נזק וכולו טמ גמור נזק הנו חוס כרי נזק זה חמיש דבורים שעוד ח בחבר משלם אז מספיק שכתוב חבו לזה כולל נזק אונה הגמור משום קבול מסנ חצי נזק של שורם תונ מ נזק שולם של שור מועד וכדומה שואלת הגמור חצי נזק נמה הינו חבולס כי שור טם שחבל באדם גם משם רק חצי נזק אז זה כלול בבולוס אונה הגמור ונ ממנ קונ קנוס חבול זה ממנה הוא הפחיד אותו מדמה וא משלם לו נזק חצי נזק כנס אומר רשי כמו ו בק מסבירה סתם שברים אינם נוכחים ולא היה לבעלים לשומרו כל זמן שלא הועד אז בעצם טעם הה צריך ות פטור לגמרי אלא התיר כנסה אותו כדי שירבה בשמירת שברים אז לכן רצו לנקות את כנס אומרת הגמור אוני מדמה פלגס קנוס אל מדומה פל גניס קמונה והוא אומר מביא רשי מחלקת קמה שסתם שורים קחונים מעיקר הדין היה צריך לשלם נזק שולם רק חלה ופטרה אותו מחצי נזק אז למד למה צרך כתוב חצי נזק וא חצי נזק גם נזק אלא תירוץ אחרס תופל לו חמיש שאשו לא משלמים רק את הקרן ראש זה קרן תונ מחצי נזק שגם הוא זה לא תשלום קרן ו כי הוא משלם פחות מהקרן זה דומה לתשלום קפ שמשלמים יותר מהקרן אז לכן נקטו גם חצי נזק קסנ חצי נזק ונ נזק שנזק שולם של מועד אומרת כת הגמור שש מנון מ שך ש ונים כמו שרב כתוב בפרש שכינו ונקרא בעל הביס אלו אלוקים אלוקים הכוונה דיין הריק חוד ד אלקים ידבר שניהם כתוב בהמשך הרי כאן שניים אשר ירשו אלקים הרי כאן שלשו דברי רבשי רביס רחי נאמר הראשון ק בבו אלוקים הזזה לא בא למניין זה בא לגופו שצריך אלוקים צריך דיין מומחה ואין דורש כיוס ומה רבי ישיה סובר מסביר הרן נכון ש המילה הראשונה נאמרה לגופה אבל אחרי שהתירה כותבת עוד פעמיים אלוקים למניין אז גם הראשון נכלל במניין וצריך שלושה אבל לפי רביס לא דורשים זאת אלא הוא דורש אחרת אדק שני ש ז לאשים של זוגות כריך לק םו לחצן אחד אחד אין כאן רבכ שז יכול להיות שניים כנגד אחד אמרת הגמור שרבי ורש בדורי האם אפשר לדרוש גם את המילה שנאמרה לגופו של דבר ומרת הגור כ בדרך כלל אין דורשי רק כאן אומר לו חבישי אם כן שאלוקים הראשון לא בא לדרשה של המניין ני מקרו נקרב בעל הבית אל שופת מה ההלו אלוקים שמ מינו למנינה אז הרן מקשה לפי מה שרשי פירש שצריך את אלוקים הראשון שצריך מומחין אז איך איהי אפשר להיות כתוב שופת מסביר הרן שרשי צריך לפרש לפי רשי כאן ששופט גם משמ מומחה מכיוון שאלוקים הראשון בא רק להשמיע לנו אם אתה רוצה לומר שב לשמ רק מומח כי למניין זה לא נכלל אז היה צרך להות כתוב לשון אחרת משני האחרים כי הראשון בא ללמד אותי שצריך מומחין השניים הבאים למספר הדיונים צריך לכתוב בזה שופת בשניים אחרים אלוקים מזה שכתוב בשלושתם אלוקים אני יודע גם שצריך מומחים וגם שצריך למניין שלוש ורבי נוסן לידל מנוק הנקת את לשון העולם בזה ש נקת לקים ולא שופת כמש מדס לדי מי שיש לו דין ליקרב לגבי דיונה שילך לדיין הרגיל לא לידיות מסבירים הראשונים שעיקר התירוץ הוא שרבי יונסן סובר ששפת אין הכוונה מומחה לכן בהכרח לתוב אלוקים אבל עדיין היה אפשר לסמוך על זה שפעמיים הבאות כתוב אלוקים אז זה ילמד אותי שצריך שני דיונים וזה ילמד אותי שצריך מומחה אז לכן תרצו שגם הפעם הראשונה נקטו אלוקים ולא שופת כיוון שזה לא נולום לנקות שצריך ללכת למו שהוא נקרא אלוקים אומרת הגמור ורב יש שהוא צריך פסוק לכל שלושת הדיונים לסלי בז ט הוא הוא לא סובר את הכלל הזה שצריך שהבן לא יהיה שקול ולשיטתו אפשר גם להושיב ארבעה או שישה כי אם הוא גם מוד שיך ב למה צריך פסוק לדן השלישי מספיק שני פסוקים לשני דנים עצמי ד שי דין שלישי כמו שרבי ינסן טוען אז מה כ הוא סובר רב זר מהמוד ימר נטוס אחרי רבים להוס הכפלות בא לומר לי הת אומרו לבז אל תשה בזן זוגי אז רשי מוסיף קר דורש מתכוון רשי לומר מה תאמר שרב יש וא חולק על רב זר הרי רב ז דורש מפסוק אונה הגמ סבלו רביש ס כרב יהודה ומר שים סנדר גדולו הייתה רק ששבים וזה זוגות ומה עושה עם הפסוק עוד מעט נראה מה עושה עם הפסוק של נטוס להטו אז הוא סובר כמו שרבי יהודה אמר שים ננד רבי יהודר שים ככה הנו במשנה אז כמו כן בז ש ממנס היה יכול להיות של שניים אמ הפסוק בא ואומר לי שצריך שלושה באמת ארבעה שישה גם טוב אומרת הגמרא אמס לרב יוד שלא צריך שיהיה בזן לא זוגי בנדר גדולו סי קר כתוב הפסוק אספו שב איש מזקני ישראל מסביר הרע ברגע שהר כותבת מפורש את המספר אני לא יכול לומר א בז אני אוסיף עוד אחד הטר אומרת לי 70 רק בדונים אחרים שזה רק מדרש שאפשר להוסיף על פי הכלל הזה הקופונים אז בזה אומר יוד שהיה 70 בשר בידיה של 2 של שלשו מ ש שלא צריך ש לא יהיה שקול כי לא ישנה אין הבדל בינדר גדול לשר נדר לפי רבי יהודה נם רנו במשנה סי זקנים על ראש פ של ציבור סגו בשו ד רבי שמעון רבי יהודר בישו ואמרינן ואמרנו לון רקי בג הש מקשה מה זה ואמרינן זה שרב וד עצמו מפרש וד גרב יהוד וסומו שניים זקני שניים ז שחשו ורשי אומר וסתם ז בש אומר מרג שא להסביר בעצם כן הזקנים לא באים להכריע באיזה דן זה רק סמיכה אז מהקשר שם בז שוקול לכן רשי מסביר סתם זקינים זה בזן אז התר קוראת את זה בשם של בזן ובזן לא יכול להיות שקול אז רואים שרבי יהודה עצמו מודה לעצם היסוד הזה רק בנדר גדולו אומר ששבים אונה הגמור דרבי ישי עדייף רב יהודה הוא חיזק את דבריו יותר מרבי יהודה ד רבי יהודה בנדר גדו הודס את הכלל של בז שק או בשר בית דסלי ורב יש בשר בידנס הוא למד מסנ גדולו שכל בז יכול להיות שקול ואלו מה הוא לומד מזהב יוד הוא לומד מזה לשז לפי רבי ישי מה הוא עושה עם זה מק לו בדי פשס ראינו במשנה שבדין פשס צריך התו לובו על פי אחוד אז אם יהיה זוגות איןו פחות משני אם יהיה 22 אז כדי יה לטוב צריך להיות 12 מול 10 אז איך יכול להיות שיהיה 11 מול 12 חייב להיות 23 אבל בדי יכול להיות בזן שוקל שלת הגמור דתנן משנ לון בז שדס שניר זק ודמה חיב זק הולכים פירוב שניים אומרים חיב ודמה זק חיב נ ק רביש כי לפי רבי יש כיוון שהשלישי נלמד מפסוק ולא משום ת אז צריך שהה דעת שלושתם שווה אונה הגמורה לא אפילו את רבי ישי הוא מוד שיש מחלוקת בין הדיינים הולכים אחרי הרוב ודמו שלכים אחוב מביאה הגמ חולקת על המשנה בש ש במשנה רבי בישו כדי שגומר הדין בשו אם הדיינים תחו ביניהם יש לא ישור רוב ונלך אחריהם שואלת הגמורה אטו בטלוס מגו מדינ בתרי שיש לנו שלושה דיינים משניים אומרים חייב או שניים רמים זכאי אי אפשר לגמור את הדין על פיהם הם רוב משלושה אומרת הגמור אוקומה מפני שגמר דין בשושו צריך שיהיו שלושה דיינים שיאמרו חיב או שלושה דיינים שיאמרו זקא לכן צריך ישו שאם יהיה ויכוח אז יהיה שלושה לצד אחד על מקוס לוסק אקסי שכתוב בת שלשו בגמר דין קסיב הפסק צריך להיות שלו אישו מגד בובב רבב קילל הוא לא יכל להבין את זה אלו מטו שהפסוק מדבר בגמר דין תי סנרד צריו 14 שם יקוח ביניהם כדי שיגום רדים ב7 ותי נדרנו לא מספיק 23 רק צריך 45 כדי שגומר הדין בשל אז המס הרש מסבירים שעיקר הקושיה מנהדר גדולו נקטנו זה לא קושיה כר בטנו מפורש דו מצס ודו מחייבת מדברת עזה שיש בי ל מוסיפים עוד עקר הקושיה מגדו א אומר הבאב למה אתה לא אומר כך כי אחמ מי שעשה שישים לא צריך שהפסק יהי ד כל השים מספיק קרוב כמוכם ושפטו דו וצילו זה מקור ל נש שיסודו אבל לא בפסק אוכ מה שלמד ששו דנס ונקרא בלבי אקים נקרא משקו הפסק יכול להיות שניים מתו שלושה אלו אומרת הגמור הנו הרבי שצריך חמישה אשר רשיון לא שרבים כתוב בלי ו אבל קוראים זאת רשיון אלוקים תר רשיון אלוקים שני דיינים עכשיו נאמר אלוקים למו ירשו אלוקים ונאמר אלוקים למלו עד אלוקים ובדבר שניים רשי מסביר הראשון ונקרב הוא לא מפרט כ סובר שאין דורשים תחיל הקפ יש לנו כאן פעמיים אלוקים ובאחד מהם כתוב רשיו רבים מה למו שניים ככתוב רשיו אף למעקים שניים יש לנו שניים וש יש לנו ארב ז שד הרי כן חמיש מקשה הרמה הרי רבי לא אמר בריס הוא אמר שגומר דשו מסביר הרמ הוא לא בא לומר למה צריך ישו ולא שלשו למדים בפסוק צריך ארבע אלא בפסוק רואים רק ארבעה דיינים מנין שצריך מישו אז הוא אומר כדי שיהיה בז ותמיד יכלו להכריע על פי ש ש מחמש לכן צריך ח מישו אומרת הגיבורה ורבו מה הם עונים על זה ירשיעו כסיב בלי ו אז המאיירים מסביר מצד אחד כתוב בלי ו זה בא לומר לי שמדובר בדיין אחד למה לא כתוב ירשיע כיוון שאלוקים זה גם לושן של אדנות וזה בהרבה פעמים לקטים לושן רבים לכן מצד אחד לושן רבים ירשיעו אבל למעשה זה נכתב בלי ו לומר לי שמספיק אחד ממילא אז מספיק שלושה יוני ולא צריך ישו עד כאן דף ג
לצפיה בתכנים נוספים: