הדף היומי מסכת מכות דף טז

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת מכות מבית "דרשו" עם הרב מאיר שפרכר שליט"א, הדף היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי מסכת מכות דף טז

[מוזיקה] מכות דף טז תחילים בעזרת השם דף טו עמוד ב שורה השביעית מלמטה במילים במי קמפלגי במקום שבעלי תשובה עומדים שם צדיקים אינן עומדים שם כך אומר רבי אבאו במסכת סנהדרין דף צט יש כמה וכמה הסברים איך ייתכן אדם שכל ימיו היה צדיק שהוא לא יכול לעמוד במקום שבו בעל תשובה עומד אפשר לומר פירוש נוסף על פי הגמרא שנעסוק בה בעזרת השם היום יש מצוות שבעלי תשובה רק הם יכולים לקיים אותם צדיקים גמורים לא יכולים לקיים מלבד המצווה המצויה ביותר מצוות התשובה שהיא מצווה בפני עצמה שאותה רק בעלי תשובה יכולים לקיים אבל יש מצוות נוספות כמו למשל יש מצווה שרק גזלן יכול לקיים מצוות והשיב את הגזלה במילים אחרות זה נקרא לו הניתק לעשה זאת אומרת האיסור לא תגזול ניתק מתבטל או נתקן על ידי מצוות עשה של והשיב את הגזלה בדרך כלל כשאדם עובר על איסור לא תעשה הוא לוקה מקבל עונש מלכות אבל אם זה לא תעשה שהתיקון שלו הוא על ידי עשה כמו מקרה של גזלה שהתיקון הוא על ידי והשיב את הגזלה מקרה כזה אין לו כין לא מקבלים מלכות יש ויכוח רבי יוחנן וריש לקיש כשאנחנו אומרים שהאדם אינו מקבל מלכות האם הכוונה היא ש לא משנה אם הוא קיים את העשה או לא קיים את העשה עצם האפשרות שיש לו שהוא יכול לקיים את המצוות הששל והשיב את הגזלה כבר הוא לא יכול לקבל מלכות זאת אומרת כל גזלן לא יכול לקבל מלכות לפי דעת רבי יוחנן כמו נוסח של הגמרא אצלנו אז ברגע שהאדם יכול לקיים את המצוות עשה אותו גזלן ברגע שהוא יכול לקיים את מצוות והשיב את הגזלה הגזלה נמצאת כאן עוד 100 גזלה נמצאים הוא יכול להשיב אז כבר הוא לא מקבל מלכות אף על פי שהוא לא קיים את עשה בפועל לעומתו ריש לקיש אומר גזלן לוקה מעמידים אותו בפני בחירה בית דין אומרים לו או שאתה כעת משלם קיים מצוות והשיב את הגזלה או שהוא כעת לוקאה הוא לא יכול לטעון רגע אבל אני יכול מחר להחזיר את הגזלה אני יכול שבוע הבא להחזיר את הגזלה אז אם כן הוא לא רוצה לקבל מלכות אין דבר כזה זאת אומרת אם הוא הוא לא מקיים בפועל כרגע את ה והשיב את הגזלה הוא לוקה על לא תגזול במה קמפלגה במה הוויכוח הוויכוח של רבי יוחנן וריש לקיש הוא שלב אחד קודם הרי כדי לתת לבן אדם מלכות או כל עונש חייבים קודם להתרות בו שאם הוא יעשה מעשה זה הוא יענש בעונש זה גזלן שרואים אותו הולך לגזול רוצים להתרות בו שיזהר לו אם הוא יגזול הוא יקבל מה לא יודע מלכות מי אמר אולי הוא ישיב את הגזלה ואז הוא לא יקבל מלכות זה התראה של ספק אתה לא יכול להתרות פה דבר מפורש דבר דבר ברור דבר מבורר השאלה איך מטרים בצורה כזאת רבי יוחנן אומר "מה בעיה?" כן אני אטראה בו את ראת ספק שמעת את ראה מר סבר רבי יוחנן סובר את ראה ספק שמעת ראה להגיד לו שאם הוא יגזול ו הוא לא יחזיר הוא יקבל מלכות ובאמת אם הוא יחזור הוא לא יקבל מלכות ומר סברש לקיש סובר התראה ספק לא שמעתה אתה חייב להתרות בו את ראת ודאי לכן אומר אש לקיש אם אותו לא גזלן כעת רואים שהוא הולך לגזול אומרים להם שאם הוא יגזול הוא יהיה חייב מלכות וזה באמת נכון אם הוא יגזול הוא יהיה חייב מלכות כי יעמיד אותו בפני אפשרות מאוד ברורה או שהוא מיד משלם או שהוא מקבל מלכות לכן ההתראה הייתה התראה נכונה כי מיד הוא מתחייב מלכות מיד בזמן הגזלה אלא מה אם הוא יחזיר את הגזלה אנחנו נאמר טוב הוא ביטל מעצמו את העונש של מלכות על ידי שהוא החזיר את הגזלה אבל בחיוב של מלכות הוא התחייב באותו רגע שהוא גזל רבי יוחנן ורש לקיש הולכים לשיטתם גם לעניין שבואה ואז דו לתעמיו דיתמר אדם נשבע שבועה שהוא יאכל כיכר לחם זה היום ועבר אותו היום ולא אכל את הכיכר רבי יוחנן ורש לקיש מסכימים דאמר תרואי הוא אינו לוקה השאלה היא למה רבי יוחנן אומר הסיבה שהוא אינו לוקה אף על פי שהוא עבר ר על אחת מעשרת הדיברות מצוות לא תעשה שלא תיסא את שם השם אלוקיך לשו אדם לא ישבע בשם השם לשקר בכל זאת הוא לא לוקח על תעשה הזה משום דהי לו שאין בו מעשה הוא נשבע שהוא יאכל ובאיזה דרך הוא עבר על השבועה בזה שהוא נמנע מלאכול הוא עשה הוא לא עשה זה לו שאין בו מעשה כל לו שאין בו מעשה לפי רבי יוחנן אין לו כי עליו ריש לקיש מסכים עם ההלכה אבל הוא חולק מה הטעם של ההלכה הוא אומר נכון ההלכה היא שאינו לוקה אבל הסיבה היא משום סיבה אחרת דהוי התראת ספק כשבאים ומטרים התראה באותו שנשבע אם הוא לא יאכל את הכיכר הוא יקבל מלכות אם אתה מטריאה בו בתחילת היום הרי למדנו במסכת סנהדרין דף מ שהתראה צריכה להיות תוך כדי דיבור א לפני שהוא עובר את האיסור אז הרי יש עכשיו הרבה זמן במשך היום שהוא יכול לאכול את הכיכר הזאת ואם תאמר שמדובר פה ממש סמוך לסוף היום אז רש"י כותב במסכת שבועות דף כאן המטרי יכול לכוון שיעבור היום בתוך כדי דיבור של ההתראה ומבה שאם נאמר הוא יתרה בו כל הזמן עוד פעם ועוד פעם אז אנחנו לא יודעים איזה מההתראות באמת הייתה מכוונת על רגע שבו באמת היום עבר וברגע הזה הוא עבר על הלא תעשה הזה של השבועת שו בכל אופן זה נחשב התראת ספק ולפי דעת רש לקיש כל התראת ספק לא שמעת רעה זה לא נקרא שהטר בו ואם לא התרת בו אתה לא יכול לתת לו עונש למה רבי יוחנן לא אמר את הטעם של התראת ספק כי לפי דעתו זה כן נקרא התראה לכן צריך למצוא את הטעם של לו שאין בו מעשה רבהיו רבי יוחנן ורש לקיש דיקו את הוויכוח שלהם עלבה דרבי יהודה מדברי רבי יהודה דתניה כמו ששנינו ברייתא על המצווה החביבה של קורבן פסח מצווה להקריב ביד ניסן ולאכול את הקורבן פסח בליל הסדר מזהירה התורה לא תותירו ממנו בוקר של יום טוב ראשון של חג הפסח אלא תאכלו אותו בליל הסדר בלבד ואם אדם השאיר בשר של קורבן פסח עד בוקר הוא עבר על לא תעשה הוא אמור לקבל מלכות אבל התורה מוסיפה הנותר ממנו עד בוקר באש תשרוף ובו וגומר אומר רבי יהודה בא כתוב על ידי שהוא הוסיף באש תשרוף ליתן עשה אחר לא תעשה שללא תותירו ממנו עד בוקר לומר שאין לוקין אפילו אם הוא עבר והותיר מהבשר עד בוקר שלמחורת אל הפסח הוא אינו לוקה דברי רבי יהודה ויש ויכוח איך מדייקים בדבריו רבי יוחנן דיק ככה אחי טעם מהדבה כתוב דווקא בגלל שהפסוק ניתק את עליו על ידי שהוא עשה מצוות עשה הוא אומר תשמע מה השארת יש פה לא תעשה לא להשאיר עד בוקר השארת יש מצוות עשה שלב שתשרוף את מה שנשאר לכן לא לוקים על לא תעשה שלא תותירו מה משמע הלא באה כתוב אם לא היה מצוות עשה של באת תשרוף לוקה אף על פי שהמקרה הזה דומה מאוד לאדם שנשבע שהוא לא שהוא יאכל אדם נשבע שהוא יאכל כיכר באותו יום ומאוד דומה שהרי בכל היום יש לו מצווה לאכול את הכיכר הזה אותו דבר גם כאן בכל הלילה יש מצווה כל הלילה או חצות הלילה זה ויכוח לא ניכנס כרגע בכל משך זמן אכילת קורבן פסח מוותל עליו לאכול אבל אין רגע מפורש ומבורר שאפשר להתרות בו ואותו דבר כמו שרש אמר לגבי ישבועה אפשר גם לומר כאן אין המטרה יכול לכוון שיעבור במקרה שלנו הלילה בתוך כדי דיבור של התראה אז אם כן זה נקרא התראת ספק ובכל זאת בלי זה שהיה כמצוות עשה של הנותר ממנו עד בוקר באש תשרוף היה חיוב מלכות דווקא בגלל שיש עשה של באש תשרוף אין מלכות משמע שזה שיש כאן התראה ספק זה לא מפריע לי כשמע התראה ואפשר ללקות עם התראה כזאת וריש לקיש דיאיק מדברי רבי יהודה את שיטתו לעניין איסור לא תעשה שאין בו מעשה אין לוקין עליו והוא דיק כך אחי תדב כתוב פסוק אומר אל תשאיר מהבשר עד בוקר השארת תשרוף אם התורה לא הייתה מוסיפה השארת תשרוף מה הייתי אומר לוקה על הלא תעשה שלא להשאיר אף על פי שאיך עוברים על לא תעשה לא להשאיר על ידי שיושבים ולא עושים על ידי שנמנעים מלאכול מבשר קורבן הפסח על מהו שאין בו מעשה בכל זאת לא קין עליו שואלת הגמרא על רבי שמעון בן לקיש לפי דעתו אם אתמטרה בבן אדם ולא בטוח שכעת מה שהוא עושה זה איסור זה נקרא התראת ספק לא מקבלים מלכות נמי עבודה התראת ספק הוא הרי במקרה של המותיר מבשר קורבן פסח זאת אומרת המטרה בו הרי זה לא התראה לפני איסור ודאי כמו שהסברנו זה התראה ספק כי יכול להיות שהוא יאכל את זה אחר כך את הבשר אז אם כן היה אמור להיות שהוא לא לוקה בגלל שזה התראה ספק בכל זאת אנחנו רואים שרבי יהודה אומר שהסיבה שהוא לא לוקה זה בגלל שהתורה אומרת מצווה תעשה מה שנשאר תשרוף בלי זה כמו שדיק רבי יוחנן הוא כן היה אלוקי אפילו שזה התראה ספק אז איך רש לקיש הסתדר עם מדברי רבי יהודה כאן שמדייק מהמצווה של א קורבן פסח שדווקא בגלל המצוות עשה של באש תשרוף ולכן אין מלכות על אותרה מבשר קורבן פסח האם מותרים מבשר קורבן פסח אנחנו סתדר עם זה הרי לכאורה מכאן מוכח הרי כאן זה מקרה של התראת ספק אנחנו רואים שבלי העשה של באש תשרוף הוא היה מלכות אתה רואה מכן שהתראה מכאן שהתראתה צפק נחשבת התראה מה הוא יענה על זה הינמי ודאי התראה ספק הוא אונה הגמרא שלקיש סבר לקידחתנה דרבי יהודה הוא סובר כמו בריאה שמביאה דעת רבי יהודה שהוא סובר שם שהתראת ספק באמת אינה התראה דתניה ברייתה אישה התחתנה עם בעל אחד התגרשה ממנו וכעת שהיא באה להתחתן עם בעל אחר היא אמורה להמתין שלושה חודשים והיא לא המתינה היא התחתנה עם בעל אחר ואחרי שבעה חודשים נולד לה בן וכעת אפשר להבין מה הסיבה שחכמים תיקנו שצריך להמתין שלושה חודשים כי כעת הבן הזה אנחנו לא יודעים מי האבא שלו הוא נולד אחרי שבעה חודשים יכול להיות שבעצם הוא בן של הראשון והוא אחרי תשעה חודשים של ימי עיבור ויכול להיות שהוא בן של השני הוא נולד אחרי שבעה חודשים אנחנו לא יודעים מי אבא שלו מקרה שאדם יש שניים שיש לו ספק מי מביניהם אביו אם הוא הלך וכעביו אנחנו לא יודעים מי אביו הוא היקה את שני היקע את זה וחזר והיקא את זה הוא ודאי היקה את אבא שלו כי יש כאן בעיה עם ההתראה אתה לא יכול להתרות פה באופן ודאי לפני שהוא מכה שלא יכה את אבא שלו כי אולי אבא שלו זה השני בכלל ואצל השני אולי זה הראשון אבא שלו וכן לגבי קילל קילל את זה וחזר וקילל את זה שבשני המקרים האלה יש עונש מטעת בית דין מכה אביו ועשה בו חבלה או במקלל אביו בשם כאן במקרה שלנו אי אפשר להתרות בו באופן ודאי כי אנחנו לא יודעים מי הוא אביו ולפי דעת רבנן בכל זאת הוא חייב מיתת בית דין אף על פי שהתראה שהתרוה של ספק שמ התראה ולפי דעת רבי יהודה נראה בהמשך שהוא יהיה פטור רואים שהתראה ספק לא נחשב את התראה מקרה שבו כולם מסכימים שהוא חייב אם הוא היקע את שניהם בבת אחת או קילל את שניהם בבת אחת אז ודאי חייב רבי יהודה אומר רק במקרה הזה שזה בבת אחת חייב כי אתה יכול לטרות בו באופן ודאי שאם הוא יקה את שניהם יהיה חייב מיתה או אם הוא יקלל את שניהם יהיה חייב מיתה אבל אם הוא יקעו הוא קילל בזה אחר זה לפי דעת רבי יהודה פטור כי זה התראת ספק ועל פי הברייתה הזאת רואים שרבי יהודה סובר שהתראת ספק אינה התראה ויש לקיש סובר כמותו שואלת הגמרא ורבי יוחנן שדייק מדברי רבי יהודה לעניין קורבן פסח שלוקים גם עם מטרה הייתה ספק לא היה ברור לנו שהבן אדם כעת עובר איסור בכל זאת הוא לוקה אם הוא עבר על האיסור אחרי ההתרה נמי הרי לשיטתו גם הודאי לו שאין בו מעשה הוא כמו שדיאה קריש לקיש הרי המקרה של קורבן פסח שהתורה מצווה באיסור לא תעשה לא להשאיר מבשר קורבן מפסח עד הבוקר אם בן אדם השאיר זה אומר שהוא נמנם מעשיית מעשה של אכילת בשר הקורבן זה לאב שאין בו מעשה ובכל זאת בלי שיש כא מצווה תעשה אחריה לא תעשה לשרוף את מה שנשאר היינו אומרים שאלוקים אז רואים שיש מלכות על לו אפילו שאין בו מעשה ואם כן קשה על רבי יוחנן שסובר שלו שאין בו מעשה אין לו כן עליו אונה הגמרא רבי יוחנן סרלה כמו דברי רבו של רבי יהודה כמו רבי יוסי הגלילי כהד אמר אבידי ברבין אמר בשם רב אמרם שמר בשם רבי יצחק שמר בשם רבי יוחנן רבי יהודה אומר משום רבו רבי יוסי הגלילי כל לא תעשה שבתורה היא מול שיש בו מעשה שעל ידי מעשה עוברים על הלא תעשה לוקין עליו אבל אם הואב שאין במעשה אין לו קין עליו וכמו דעתו של רבי יהודה בשם רבו רבי יוסי הגלילי סובר רבי יוחנן חוץ משלושה מקרים הנשבע שבועת שקר והעושה בהמת חולי תמורה במקום בהמת קודש הוא מעמיד בהמת קורבן ולידה בהמת חולין והוא אומר שהקדושה של הקורבן תעפור תעבור לבהמת החולין שהוא עובר על איסור לא תעשה שלא יחליפנו ולא ימיר אותו ואם אמר ימיר בהמה בבהמה ויה הוא תמורתו יהיה קודש שתי הבהמות הם קדושות עכשיו אחת היא בקדושת הקורבן שהייתה בה ואחת עכשיו יש לה קדושה תמורה היא היא גם כן קדושה אבל האדם עבר על לא תעשה ו זה לא לו שיש בו מעשה זרי דיבור בכל זאת לא קין עליו והמקלל את חברו בשם השם שלוקין עליהם אפילו שהוא לא עשה מעשה אלא הוא רק דיבר בכל אופן רואים שרבי יהודה סובר בשם רבי יוסי הגלילי שלו שאין במעשה לא לוקים עליו וכך באמת סובר רבי יוחנן שואלת הגמרא בין לפי רבי יוחנן ובין לפי רש תקיש קשיה דרבי יהודה דרבי יהודה בברייתה לגבי נותר רואים שלפי דעת רבי יהודה לוקין עליו שאין בו מעשה אם לא שהתורה אמרה את המצוות עשה של באש תשרוף וגם על התראת ספק שמדויק פה שהיו לוקים אפילו שאתראה היא ספק אם לא שיש מצווה של באש תשרוף כי דווקא בגלל שכתוב מה שנשאר מבשר קורבן פסח עד בוקר באש תשרוף לכן אין לו כין משמע כך מדיק רבי יהודה משמע שאם לא היה מצוות עשה של הנותר באש תשרוף אל עצם הלא תעשה שלא תותירו ממנו עד בוקר אומר רבי יהודה שהיו לוקים ככה אומר בברייתה הראשונה וכמו שאמרנו רבי יוחנן דיאק ממנו שאף על פי שזה התראה ספק יכול להיות שמע התראה רש לקיש דיק אף על פי שזה לו שאין בו מעשה יכול להיות לוקין בכל אופן מדויקים שני הדיוקים בברייתה הראשונה בדברי רבי יהודה רואים שכך הוא סובר גם שאלוקים עליו שאין בו מעשה וגם על התראת ספק וכעת הבאנו שרבי יהודה מביא בשם רבו רבי יוסי הגלילי שלו שאין בו מעשה אין לו כן עליו וגם לגבי התראת ספק רש לקישי ברייתה שרבי יהודה סובר שהתראת ספק פטור אז אם כן דברי רבי הסותרים מתרצת הגמרא את שתי הסתירות גם הסתירה הראשונה לגבי התראה ספק שבברייתה הראשונה דייק רבי יוחנן שלפי רבי יהודה הטראת ספק שמה התראה ומצד שני לרבי שמעון בן לקיש שהביא ברייתא ששם רואים שרבי יהודה סובר שהתראה ספק לא נחשבת התראה זה לא סותר כי באמת יש ויכוח בין תנאים טרי תנאים מה דעתו של רבי יהודה על בד רבי יהודה במראייתה אחת זה תנא אחד בדעת רבי יהודה והבריתה השנייה זה תנא אחר בדעת רבי יהודה וכן הסתירה השנייה בדברי רבי יהודה לגבי לו שאין בו מעשה שבברייתה הראשונה שממנה כל אחד דייק את שיטתו גם רבי יוחנן וגם ריש לקיש אז רש לקיש דיאיק משם שליו שאין בו מעשה לא קין עליו והיא לרבי יוחנן הוא הביא כה ברייתא שרבי יהודה אומר בשם רבו רבי יוסי הגלילי שאין לוקין עליו לא קשיה הדידי לגבי בשר קורבן פסח שנותר זה דבריו של רבי יהודה עצמו שאלוקין עליו שהם בו מעשה ומה שהביא כאן לברייתה בדברי רבי יוחנן זה דברי רבי רבו רבי יוסי הגלילי שהוא סובר שלו שאין בו מעשה אין לו כין עליו במסכת חולין יש פרק שילוח הכן מפורטות שמה הלכות של מצוות שילוח הכן התורה אומרת אם אדם רואה כן ציפור שהם רובצת על האפרוכים או הביצים הוא צריך קודם לשלח את האם ואז הוא יכול לקחת את הבנים יש כאן איסור לא תעשה לא תיקחה על הבנים אלא שלח תשלח אתם ואת הבנים תיקח לך אומרת שמה המשנה הנוטל אם על הבנים מעל הבנים הוא לוקח את הם הוא לא משלח אותה רבי יהודה אומר הוא לא יכול כעת לקיים מצווה תשלח תשלח את הם כי זה נאמר לפני שהוא לקח ברגע שהוא לקח את האם הוא כבר לא יכול יותר לקיים מצוות שלח תשלח והוא לוקה על זה שהוא עבר על האיסור לא תיקח האם על הבנים וכעת אינו משלח זה דעת רבי יהודה וחכמים אומרים אף על פי שהוא עבר על הלו תעשה בזה שהוא לקח את האם הוא יכול להיות משלח ועל ידי זה אינו לוקה הוא נפטר מהמלכות על הלא תעשה שהוא עבר כמו לו הניתק לעשה הוא עבר על הלא תעשה תעשה שלו תיקח הם על הבנים והוא קיים את זה את העשה שלאחריו על ידי שהוא שילח אתם ממשיכים חכמים זה הכלל כל מצוות לא תעשה שיש באחר כך קום עשה שעל ידי זה הוא מתקן את הלא תעשה ולכן אין חייב מלכות עליה אמר רבי יוחנן בדברי חכמים שאמרו משלח ואז אינו לוקה תדייק שהוא כן ילכה אם הוא לא ישלח אתהם לא מצאנו עוד מקרה שיהיה מלכות בלו הניתק לעשה אם הוא מבטל את העשה אין לנו אלא זאת ועוד אחרת רק המקרה הזה ועוד מקרה אחד כאן לגבי שילוח הכן ובעוד מקום אחד אבל במקומות אחרים אם יש לו תעשה שלאחריו יש מצווה עשה לא שייך שהוא מבטל את העשה באופן שהוא לא יכול לשוב ולקיים את העשה רבי יוחנן לא פירש באיזה איזה עוד מקום מצאנו ששייך שילכה עליו הניתק לעשה הוא רק אמר שיש עוד מקרה חוץ משילוח הכן אמר לרבי אלעזר לרבי יוחנן היך היכן מצאנו אותו דין אמר לי כשתחפש ותעיין בדבר תמצא לך תשכח אז רבי אלעזר יצא נפק דיאק ובאמת מצא אשכח דתניה כמו ששינו לנו ברייתא מי שאונס נערה בתולה התורה מצוו שאם אותה נערה מעוניינת שזה בדרך כלל לא מצוי ולא תהיה לאישה אם הוא מגרש אותה הוא עובר על הלא תעשה שלא יאכל שלך כל ימיו ואם הוא עבר על זה והוא גירש אם ישראל הוא שהוא יכול להתחתן עם גרושה מחזיר את גרושתו ואינו לוקה כ כי אחרי שהוא עבר לה תעשה שלא יאכל שלך הוא כיים תעשה שלא תהיה לאישה ואם כהן הוא שאסור לו להתחתן עם גרושה אפילו גרושתו לוקה על זה שהוא עבר ללא תעשה שלא יאכל שלך ואינו מחזיר כיוון שכהן אסור לו להחזיר את גרושתו אז גם כאן אפשר לדייק בדברי הברייתא לגבי ישראל מחזיר ואינו לוקה משמע שאם הוא לא יחזיר הוא כן לוקה אף על פי שזה שזה לו הניתק לעשה שואלת הגמרא אתה אומר שהוא מקבל מלכות אף על פי שזה לו הניתק לעשה אם הוא לא מקיים את העשה הניחזה טוב לפי רבי שמעון בן לקיש דתני שהוא סובר בליו הניתק לעשה קיימו ולא קיימו בזה זה תלוי אם אמרו לו בית דין לקיים את העשה והוא לא קיים הוא לוקה לכן גם כן שייך שהוא לוקה אפילו שהוא עבר על לא תעשה שיש מצוות עשה שאפשר לקיים אחר כך אלא למען דת ביטלו ולא ביטלו לפי רבי יוחנן שהמלכות תלוי בזה שהוא ביטל את האפשרות לקיים אחר כך מצוות עשה זאת אומרת הוא עבר על לא תעשה והוא ביטל את האפשרות לקיים אחר כך מצוות עשה כדי לתקן את הלא תעשה אבל בלי זה הוא לא לוקה למה כי יש לו אפשרות לתקן כל זמן שיש לו אפשרות לתקן הוא לא לוקה אף על פי שהוא לא תיקן אז בישל למה זה מובן לגבי שילוח הכן כן השכחת לה יכול להיות אופן שהוא מבטל בידיים את העשה כשהוא שחט את ההן ואז הוא לא יכול לשלח אותה אז הוא לוקה אלא גבי או נס בתלו ולא בתלו משכחת לה איך יכול לבטל בידיים את העשה להחזיר אותה שנוכל לחייב אותו מלכות היא דקטלה אם הוא הרג אותה אז אם כן הוא אמנם לא יקבל מלכות אבל לא בגלל שזה לא הניתק לעשה אלא כי קם לי בדרבא מני יעמוד לעונש החמור ממנו הינו יהיה חייב הרי מיטה מיטת בית דין אז איך ייתכן שהוא לא יכול מצד אחד להתחתן איתה לקיים אתעשה של א ולא תהיה לאישה ולכן הוא לוקה על לא יאכל שלך אמר רב שימי מחוזנה כגון שקיבל לקידושין מאחר אחר שהמנס קיבל בשבילה כסף קידושין מאדם אחר הוא היה שליח לקבל בשבילה כסף קידושין מאדם אחר וכיוון שהתקדשה למישהו אחר אז הוא לא יכול עכשיו לחזור ולהתחתן איתה אפילו אם היא תתגרש ותתעלמן מאותו אחר כי אדם שגירש את אשתו אם היא התחתנה עם מישהו אחר הוא לא יכול לחזור להתחתן איתה מחזיר גרושתו מי שניסאת זה איסור ובאופן כזה הוא ביטל בעצמו את העשה על ידי שהוא קיבל בשביל הכסף קידושים ממישהו אחר דוכה הגמרא אמר רב אם ממנתא אותו שליח אישיתי שליח אותה אה אנוסה גרושה מינתה את המהנס המגרש שליח לקבל בשביל הקידושין ממישהו אחר אז היא היא כמבת ללי הוא רק שליח היא זו שביטלה אתעשה לא הוא אז אם כן למה את נותן לו מלכות ואם היא לא מנתה אותו שליח היא לא שביתי שליח אם כן כל כמיני וכי כל אחד כמותו יכול לקבל קידושין בשביל מי שהיא ולא כלום היא זה לא נחשב לך קידושין מה אני יכול לקבל קידושין בשביל איזה אישה אחרת בלי שהיא תמנה אותי שליח ודאי שלא אז אם כן היא לא מקודשת לשני וכיוון שהיא לא מקודשת לשני הוא יכול להחזיר אותה בתום מחזיר גרושתו שלא לא התקדשה למישהו אחר ולא ניסאת למישהו אחר אלא אמר רב שימי מנהרדע אתה יודע מתי הוא מלטל את העשה בידיים שהוא לא יכול לחזור ולהתחתן עם גרושתו הזו שהוא היה מהנס כגון שדירה נדר הוא נדר ממנה שהוא שהם לא יכלו לההנות זה מזה ברבים כעת אי אפשר להפר את הנדר הזה כי אי אפשר להפר נדר שנדרו אותו ברבים אז אם כן כיוון שהם נאסרו זה בזה בהנאה אה על ידי נדר הוא לא יכול כעת לקחת אותה לאישה אז הוא ביטל תעשה של תהיה לאישה שהוא אמור לקחת אותה לאישה אלא נשאר לו רק הלא תעשה שלא יאכל שלך והוא כעת לא יכול לקיים את העשה של לקחת אותה בחזרה שואלת הגמרא מי אמר שאם אדם נדר ברבים הוא לא יכול להפר אניך למנדה אמר נדר שהוא דרבים אין לו הפרה אז אתה צודק אלא לפי המנדה אמר שיש לו הפרה מה יקלמר הרי עדיין לא התבטא לגמרי עשה הוא יכול להפר את הנדר ואז הוא יכול לחזור ולקחת אותו אותה אונה הגמרא מדירה לה על דעת רבים הוא אומר לרבים שהוא נודר על דעתם נדר כזה אין לו אפרה דמר מימר ההלכה היא הלכת נדר שהודר ברבים אם הוא רק הוודר ברבים לפי דעתו יש לו הפרה לנדר הזה אבל אם הוא הודר על דעת הרבים אין לו הפרה שואלת הגמרא על רבי יוחנן שאמר שחוץ משילוח הכן ומהנס שגירש אנו אין לנו אלא זאת ועוד אחרת אין עוד מקרה שאדם עבר על לא תעשה שיש אפשרות לקיים את זה לקיים מצוות עשה ועל ידי זה לתקן את הלא תעשה כדי שלא יקבל מלכות אבל הוא הלך וביטל את העשה בידיים ולכן כעת הוא לוקה אין לנו עוד מקרה ככה אמר רבי יוחנן חוץ משני המקרים האלה שואלת הגמרא וטו לקה וכי אין עוד מ מקרים והיקא יש עוד שלושה מקרים והסימן הוא גזל משכון ופאה מקרה הראשון גזל לרחמנא אמר התורה אומרת לא תגזול ואם הוא גזל יש לו מצוות עשה והשיב את הגזלה מקרה שני משכון מלווה שבא לקחת משכון מהבית של הלווה שלקח את ההלוואה אסור לו להיכנס לתוך ביתו לקחת את המשכון אבל יש לו אפשרות לקיים מצוות עשה רחמנא מה לא תבוא אל ביתו לאבות אבותו לקחת ממנו את המשכון ואם הוא עבר ונכנס הוא יכול לקיים מצוות עשה של השב תשיב לו אהבות בערב כבוא השמש ובשניהם גם בגזל וגם במשכון משכחת לה שייך שיבטל תעשה וילכה בין לפי ריש לקיש שהוא אמן ואמר כימו ולא קימו ש כל זמן שהוא לא קיים את העשה אפילו שהוא יכול לקיים את העשה הוא עדיין חייב מלכות וכן לפי רבי יוחנן שהוא סובר ביטלו ולא ביטלו שהמלכות תלויים בביטול העשה אם הוא ביטל את האפשרות לקיים את העשה רק אז הוא לוקע אבל כל זמן שיש לו אפשרות לקיים את העשה הוא לא לוקע שייך שיבטל כגון אם הוא ישרוף את החפץ שהוא גזל או את המשכון הוא מבטל בידיים את העשה אז אם כן במקרים האלו אמור ללקות אונה הגמרא הטם בגזל ובמשכון אם הוא יגרום נזק לחפץ הגזול או למשכון הוא חייב לשלם על זה גם אם החפץ עצמו איננו בכל זאת הוא צריך לשלם כיוון דחייב ותשלומים אינו לוקה ומשלם יש עליו עדיין את הציווי להשיב על ידי שהוא ישלם אז אם כן נמצא שהוא לא ביטל לגמרי את האפשרות לקיים את תעשה ולכן הוא אינו לוקה שואלת הגמרא מתקיף ל רבי זירא והיק משכונו של גר ומת הגר יכול להיות שמדובר כאן בגר צדק שהתגייר שמאז שהוא התגייר הוא לא נחשב קרוב של אותם שהיו קרובים שלו בזמן שהוא היה גוי ואם אין לו בנים אחרי שהוא יתגייר אז אין לו יורשים ואם הוא נתן הלוואה לגר כזה ולקח ממנו את המשכון נכנס לביתו לקח משכון ושרף את המשכון ומת הגר כעת הוא לא יכול להחזיר לו את דמי המשכון מקרה כזה נאמר שהוא ביטל את האפשרות לקיים את מצוות עשה והוא ילכה אונה הגמרא הטם לגבי משכון שעה ששרף את המשכון גבר תשלומין הוא היה חייב לשלם והיה יכול לקיים תעשה אלא שעל ידי מיטת הגר הוא נפטר מהתשלום כיוון שאין לו יורש להשתעבד לשלם לו ושיעבודה דגר ודקפקה נמצא שהוא לא ביטל תעשה בידיים אלא ברגע שהגר מת אז התבטל השיעבוד ולכן אינו לוקה שואלת הגמרא וכיין עוד מקרה שאדם ביטל מעצמו את האפשרות לקיים תעשה ולכן הוא לוקע ללא תעשה שהוא עבר קודם והיא כ מצוות פאה שיש כאן איסור לא תעשה דרחמנא אמר אתה קוצר שדה אל תסיים לקצור את הכל תשאיר בצד או במקום אחר תשאיר קצת תבואה לעניים לא תחלפ צדך בקוצריך ואם אדם עבר על זה והוא לא השאיר הוא יכול לקיים על ידי מצוות עשה של להני ולגר תעזוב אותם וגומר את משהו קצר שישאיר להני משכחת לה שייכ יבטל את העשה בין בקיימו ולא קיימו שאם הוא לא קיים את העשה הוא לוקה ואפילו בביתלו ולא ביטלו שייכשה שהוא יבטל את האפשרות לקיים תעשה על ידי שהוא תחן את החידים ועכשיו הוא כבר לא יכול לקיים מצוות פאה דתנן כמו ששנינו מצוות פאה לכתחילה לתת לעני לקצור בעצמו את הפאה להפריש מן הקמה להשאיר מהתבואה לפני שהוא קצר אותה הוא לא הפריש מן הקמה מפריש מן האומרין מהאלומות מהחבילות של התבואה לא הפריש מן האומרין מפריש מן הקרי מהגרגרי תבואה שבגורן עכשיו כשאדם עושה מהתבואה שלו ערמה גורן אז עדיין לא חייב בתרומות ומעשרות אבל ברגע שהוא החליק את ההרמה זה נקרא מרוח אז התבואה מתחייבת בתרומות ומעשרות אז עד שלא מרח הוא יכול להפריש ככה מהערמה ברגע שמרחו אז הוא עדיין יכול לקיים מצוות פאה אבל קודם צריך להפריש מעשרות ואז הוא נותן לו אבל משמע מהברייטא שזה רק עד המירוח עד הרימה שהוא השלים את הערבה וכולי ברגע שהוא כבר לקח את החיטים ותחן אותם כבר אי אפשר יותר לתת פאה אז אם הוא הלך ותכנתן את התבואה אז הוא ביטל את האפשרות לקיים עשה ועל ידי זה לתקן את הלא תעשה שהוא ביטל על ידי שהוא לא השאיר פאה אז למה לא מנו את המקרה הזה בין הלוים שנתקו לעשה ששייך ללקות עליהם על ידי ביטול העשה אונה הגמרא רבי יוחנן סובר כמו דעת רבי ישמעאל דאמר אף מפריש פאה לא רק מן ה מן הקמח אלא אפילו מן העיסה הוא יכול עדיין להפריש פאה שואלת הגמרא ורבי ישמעאל נמשכחת לכות שהוא מבטל תעשה לגמרי על ידי דאכל שהוא אכל את העיסה לכן אומרת הגמרא נכון באמת בפאה שייך לבטל תעשה לגמרי וללקות וא שרבי יוחנן אמר שאין לנו מלכות רק בזאת ועוד אחרת באמת עוד אחרת הכוונה הפאה אה שילוח הכם ופאה שייך שהוא ילכה אבל באונס לא שייך שיבטל תעשה בידיים לגמרי ואם שאלנו שהרי הוא יכול להדיר אותה על דעת הרבים ועל ידי זה הוא לא הוא ידיר אותה הנאה שלא יוכלו לנות זה מזה ואז הוא לא יוכל להחזיר אותה כי הוא לא יכול לטל את הנדר דר איך אמרנה על דעת רבים אין לו הפרה דווקא הפרה לדבר הרשות סתם אני רוצה בסוף כן לתת לאישה להנות מהדברים שלי או שאני אהנה מהדברים שלה אבל בהפרה לצורך דבר מצווה יש לו הפרה כיוון שיש לו מצווה תעשה ולא תהיה לאישה אז הוא יכול להפר את הנדר כי ה דהו מקרדרדקי היה מלמד את תינוקות דבפש בנוקה היה מכה את הילדים יותר מדייר רבה רבה עשה נדר על דעת הרבים שהוא לא יוכל יותר ללמד את התינוקות והדרי רבינה רבינה הפר את הנדר כדי שהוא יוכל לחזור וללמד את הילדים להשתכח דדיק כבתי כי לא היה מצוי עוד אחד מדייק כמותו ואם כן זה היה לצורך מצווה כנראה מדובר פה שהזהירו אותו מאוד שלא יעשה את זה יותר או שהוא מעצמו כבר לא היה מכה אותם יותר מדי אחרי הדבר הגדול הזה שנעשה לו אבל בכל אופן רואים שלצורך מצווה מותר להפר אפילו נדר על דעת הרבים במשנה למדנו מקרים שחייבים עליהם עונש מלכות האוכל נבלות שזה בעל חי שמת לא על ידי שחיטה כשרה או טריפות שזה אם יש איזה מום שמונע את אריכות ימ ימיו של הבעל חי או שקצים רמסים וכולי חייבים אדם שאוכל מהם מלכות אמר רבי יהודה הין דאכיל מי שאוכל בניתא דביקרבה לפי רשי זה תולעת שמצויה בקרוב מלכינלי נותנים לו מלכות משום שהוא עבר על תעשה של אכילת שרץ השורץ על הארץ מספרת הגמרא הודה אכיל בניתה באמת היה אחד שאכל בניתה דבי קרב היינו את אותה תולעת שמצויה בכרוב ונגד רב יהודה באמת רב יהודה נתן לו מלכות אמר הביא אדם שאכל פוטיטא שזה סוג שרץ המים שזה שמו לוקה ארבעה פעמים 39 מלכות כי הוא עבר על ארבעה לוים שני לוים כלליים בכל השרצים שכתוב אל תשקצו את נפשותכם בכל השרץ השורת וכתוב ולא תתמו בהם ואיזה עוד שניים על שרת שמיים אחד בספר ויקרא כתוב וכל אשר אין לו סנפיר וכסכסת בהמשך כתוב מכל שרת שמיים בהמשך כתוב לא תעשה מבשרם לא תאכלו זה לו אחד בשרת שמיים וליו שני וכל אשר אין לו סנפיר וכסכסת לא תאכלו זה בספר דברים אבל אם כן בסך הכל יש לנו ארבע לוים בשרץ המים ואם הוא אכל נמלה שהישארץ הארץ לוקה חמש פעמים מלקויות על חמישה לוים שני לוים כלליים ועוד שלושה לוים משום שרץ השורץ על הארץ כמו שכתוב בספר ויקרא וכל השרט השורץ על הארץ שקץו לא יאכל וכתוב עוד בפסוק הבא שם כל הולך על גחון וכל הולך על ארבע עד כל מרבה רגליים וכל אשר את השורץ על הארץ לא תוכ אוכלו ו שני פסוקים אחר כך כתוב עוד פעם ולא תטמו את נפשותיכם בכל השרת הרומס על הארץ אז אם סך הכל יש כאן חמש אם אכל שרץ עוף צרעה שהיא גם שורצת על הארץ אז היא נחללת גם בשרץ הארץ הוא לוקח שש מלכויות על שישה לבים שני הלוים הכלליים שאמרנו בשרץ הארץ אל תשקצו ולא תתמו בם ושלושה לוים של שרץ הארץ שאמרנו שקץ הוא לא יאכל א השרץ שורץ על הארץ לא תאכלו ולא תתמו את נפשותיכם בכל השרץ הרומס על הארץ ועוד לו משום שרץ העוף כמו שהפסוק אומר בספר דברים וכל שרץ העוף טמא הו לכם לא יאכלו אז אם כן בסך הכל הוא לוקה שש אמר רב אחי הפסוק אומר אל תשקצו את נפשותיכם הכוונה היא שהוא לא ישה את נקביו המשה את נקביו מלעשות את צרכיו עובר משום לא תשקצו אמר רבי ברבי אימן מן דשתה בקרנה דאומנה מי ששותה בכלי מאוס שמוציאים איתו דם ומן שמקיז לתוכו דם כעבר משום לא תשקצו הוא עובר גם כן על לא תשקצו כיוון שהוא משתמש בכלי מאוס אמר רבברבונה הרי כשאדם אוכל נמלה שלמה חיה כבר אמרנו שהוא לוקה חמש פעמים כי הוא עבר על חמישה לוים אם הוא ריסק תשעה נמלים ואין בהם ביחד כזית והביא עוד אחד חי והשיב מענכזית אז הוא לוקע עוד לו שש חמש משום החמש לוים הרגילים שאנחנו יודעים על הבריאה השלמה החיה ועוד אחד משום שכעת יש כאן כזית שלם של נבלה שאיסור יש איסור לא תעשה על אכילת נבלה כי בזמן האכילה מתה הנמלה החיה נמצא שהוא אכל כזית נבלה רב אמר בשם רבי יוחנן יכול אפילו להיות שהיו רק שניים מרוסקות והוא הוסיף שלישי את הנמלה החיה והצטרפו לכזית רבי יוסף אמר אפילו אחד והוא אפילו רק שניים אחד חי ואחד לא ולא פליגה בעצם אין כם ויכוח אלא יש הבדל איזה גודל נמלים הברי אם הם גדולים בקצת כבר יש כזית והבזוטרי אם הם קטנים צריך הרבה בשביל להצטרף לכזית אבל הרעיון הוא אותו רעיון ועד כאן דף תז Дай
לצפיה בתכנים נוספים: