הדף היומי מסכת בבא בתרא דף ק

הדף היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

הדף היומי מסכת בבא בתרא דף ק

[מוזיקה] ב 14 דף ק השו מתחיל בסיעתא דשמיא במשנה שבסוף הדף הקודם מי שוסו דרך אורבים אוורס לתוך סודיו אומר הרשם או שיש להם כבר חזוק מעולם שהם עוברים דרך השדה במקום מסוים או על ידי בעל השדה הוא נתן להם את הדרך ביום מן הימים נוטלו ונוס לום מן הצד רוצה להחליף אומר את הדרך הזו צריך אני רוצה לזרוע כאן אני נותן לכם בצד דרך חדשה פוסקת המשנה מה שסן הדרך חדשה נוסן לא יכול להתחרט ושלו מה שהוא עכשיו רוצה לקחת בחזרה את הדרך הישנה לא הגיע ומתה וילך יש להם שני דרכים למה נראה בגימורי מבאר את המשנה את השיעור של דרכים שונות דרך היחיד אדם שמוכר לחברו דרך בתוך שדהו ליחיד הוא צריך לתת לו ברוחב של ד כי זה רוחב של עגלה מוא מכר לו דרך הרבים צריך להות ברוחב של 16 אמו כמו תמיד רשו ורבים שלמדו מסכת שבס גולס ישקון שרשו ורבים זה רוחב של 16 עמו דרך המלך אין לו שיעור אז הרשב אומר בגורה שבעצם זה לא שייך למשנת זה כמ משנה בסנהדרין וגם זה לא שייך לאס מחיר דרך אגב שפירטנו את כל הדרכים מלך כמו שהגיבור אומרת הוא יכול ל לפרוץ בתים וגדרות לעשות לו דרך לא צריך לנטות ימין ו שמאל מנח זה נלמד אומר הרשב נראה בעיני כתוב במלך לביל טירום לבווי מחוב אז מחוב דורשים גדלי ו משל אחוב יכול ליטול ממון של האחים שלו אכן יכול לפרוץ ולא צריך לעשות שום סיבוב ממשיכה המשנה דרך הקבר שנושאים את המת לקוברו בית הקברות דרך אין לו שיעור אז כאן יש ברשב שתי דרכים בגימור כתוש זה קורשי זה כבוד המת אז תקון אז חומים שצריכים הרבה בני אדם ללבות אותו ומחזיקים אללא הדרך אז מה הכוונה לפי הרשב פירוש ראשון זה גם רק דרך אגב זה לא נגיע לאלכס מחירה אלא שכש מלבים את המת אפשר ללכת בכל מקום שרוצים אבל זה לא כמו דרך המלך שיכולים גם לפרוץ ולהרוס בתים אלא אפשר ללכת בשדות של אחרים אפילו שהולכים על גבי תבואה ולא צריך לנטות ימין ו שמאל פירוש שני אמר רשבם שיו מוכר דרך הקבר לחברו ללכת דרך שדהו לבית הקברות אז מסתו אין לו שיור יכולים ללכת בכל השדה כל מלוי הבת יעברו שם כי יורד ישי הכבוד של המת שהרבה מלוים לוו אותו והר שבן מסיים ועיקר זה הפירוש העיקרי ממשיכה המשנה המימד מקום שעשו בו מימד נראה בגימורי דיני ציפוי אומרו לא התפרש ממדע לציפוי אומר הרשם שההוא צריך להיות בגודל של ביס ארבו קבין בריבוע אז כמה זה אומר הרשב צו למד את החשבון חצר המישכון הייה 100 אמו על 50 אמו וזה בסו שים אפשר לזרוע שם שעתיים אז ביסו זה חצי זה 50 על 50 עכשיו כך שעה יש בה שישו קבין אז ביס ארבס קבין שזה 2 שלי של סאו אז יוצא לא 50 על 50 ש שלי מזה 33 אמבוז ושתי תפוחים רוכב ל 50 אורך אז בריבוע זה 40 מאמוס וארבע תפוחים ושלוש אצבעות ומעט יותר אומרת הגמורה מה ראינו ברשת של המשנה אם אדם החליף דרך מה שנוסה נוסן ושלו לא גיו אז המקש אבר אם כתוב מה שנוסה נוסן זאת אומרת שיכול להחליף ההחלפה חלא כי קופידו מה אכפת לכם שמעתה ולך תלכו כאן עד כעת הלכתם כאן מתה ואלך תלכו כאן אז הדרך הישנה חוזרת אליו אם כך המ שלוי לא גיוי אז מה אפשר להסביר זאת כי טכנית הוא לא יכול להחזיר לעצמו את הדרך מה כל מי שיעבור פה יקרא לו לבזן הוא יבזבז את כל הימים שלו אבל לכאורה יש כן דרך לינד קוט פזר וסיב שישב שם כמה ימים בצומת הדרכים ויחזיק בידו מקל ויאמר לכולם אני מרשה לעבור כאן ומי שעובר מקבל מכות כי יש לו הפסד אז מותר לו לעשות לו דין לעצמו ואם כתוב במשנה שאיין לו כזו ברירה שמס מינו וד נפש אסור לאדם לעשות דין לעצמו בלי בזן אפילוס והאם אכן כך הוא הריק מסכת בפרק המניח שלכל אונש אונג בעצם באמת לאודי נפשי כאן מן הדין אנחנו אומרים שלאג החלפה לא חלה אם כך אם החלפה לא חלה אז למה מה שהוא נתן נתן נראה בגימור החלפה לא יכלה שלוש דרכים אומר רב זימ רוב גזרו שמעית להם דרך הכלוס חחים תקנו שחלפה לא תחול זאת אומרת אפילו שהוא נתן להם דרך אחרת לא יכול לקחת תמורתה את הדרך הישנה כי חוששים שהוא יתן להם דרך שהי הקלון היא דרך הקומה וזה יהיה תרח לרבים ולא יתנו ליבם ללכת להתווכח איתו דרשה חמ ו קרי כל אחד יטיל זאת על חברו וחששו חכמים לתקנת דרבים טוב ממילא אמרו החלפה לא חלה המשר שמשמ דרוב אמר הוא חולק על רב זיד הוא אומר רוב לא אמר שעשו גזירה אלא מדובר דווקא באופן מסוים בנוס ם דרך הקלון אם הוא נתן לו דרך ישרה נתן להם דרך ישרה במקום זה אז הדרך הישנה חוזרת אליו החלפה חלה ואם אנשים עוברים שם יכול לקחת מקל ולהקות אותם שיפסיקו לעבור שם המשנה מדברת באופן שידוע לנו שהוא נתן להם דרך הכלוס ולכן ההחלפה לא חלה עוד מעט נראה אם כך למה לא יכול לקחת בחזרה את הדרך החדשה שהוא נתן רב אשי אמר הוא גם סובר בעצם כמו רב זביד שלא משנה איזה דרך הוא נתן להם גם א נתן להם דרך ישרה אבל לא משום גזירה אלא הוא טוען כל מן הצד כל פעם שהוא מחליף צד דרך הקו סני קרבו לו זה ורכ קוזה מסביר הרשב דכל דרך שנותנים מצד אחד של שם דרך תחילה יש בני אדם שנעשית להם רחוקה מן הראשונה ויש נעשת להם קרבה יותו דלתן העומדים בעיר מצד דרך הראשון נעשת להם עכשיו דרך הקטון כזה מתרחק להם ואין הרשות בידו לגזול את הרבים אז בעצם אין הבדל להלוך הבבה של הרב זביד אלא מה הטם הוא סובר משום גזירה והוא סובר כי בעצם זה דרך הכלוס מקשה הגמורה לפי שלושת הדרכים אם תקון סכום ם היא שחלפה לא תכול אם כך למה את מה שהוא נתן הוא נתן ש יקח אתזה בחזרה את הדרך החדשה ו שחו תיקחו בחזרה את הדרך הישנה כי את זה לא מרשים לקח ממכם ואבו דיד שנתתי נתתי רק על שמך שאני מקבל בחזרה את הדרך הישנה אבל אם לא מח תוו שנתתי לכם אז למה באמת את שני הדרכים הוא צריך לתת לרב אונה הגמור אומני כדעת מי שה משנתנו רבי אליזר ר וד משום רב אליזר ר ש דרך לעצמו הם החליטו שעוברים דרך השדה ש של אדם פרטי מה שבירו בירו אפילו שלא נטלו רשות בעל השדה תמ גמור לרב ליז רבים גזלו נינו לרבים מותר לגזול והגזל חל אומר רב גיד לומר רב כגוי שעוב דום דרך בסודה ידוע שבשדה זו היייתה דרך לעבור לצד השני אבל ביום מן הימים נשכח הדרך לא יודעים היכן היייתה הדרך אז אם זה קורה לאדם יחיד אז הוא לא יכול לבחור לעצמו דרך חדשה אפילו שידוע שבשדה הזו הייתה לו דרך אלא או ש בזני יברור לו דרך או שיגיע להסכם עם בעל השדה אבל רבם זה כמו בזן כי מי יזמין לבזן אז ברגע שהם החליטו שזו הדרך אז החל ממילא מסביר הרש בם משנתנו כרב ליזר וכל שכ משנתנו שהוא עצמו נתן להם אז ודאי שזה כמו שבירו להם דרך וזה שייך להם ובכל זאת שלא לא הגיע הלא יכול לקחת בחזרה את הדרך הישנה כמו שאמרנו שלוש דרכים אבל תוסס טמאים על רשבם למה זה קול שקן שם יש לרבים דרך בשדה הזו לא יודעים הייכן הדרך רו להם דרך מסויימת זכל אבל כאן שלא הייתה להם דרך הוא נתן והוא נתן רק הוא חשב שהחלפת החול אז מה הקשר והוא מוכיח זאת גימור לאלון שזה לא כ כך פשוט זה לא כזה קול שקן לכן כן תס מפרשים באופן אחר אין שום שואלת הגמורה אי וכ שרב ליזר מדבר דווקא באופן שעבדה להם דרך אמ יומר ב ברבו מרב רב בעצמו אומר אין הלוח קרב לזר הרי מסתבר כמותו השבה מביא שיש מחלוק חומי ודמו שאדם שהייתה לו דרך אבל לא ידע באיזה מהארבע שדות שיש כאן אפילו שאדם אחד קנה את כל ארבע ה שדות מהארבע אנשים יכול לומר לו מי אומר איפה הדרך הייתה אבל שבשדה מסוימת היייתה הדרך ודאי שיש להם זכות בשדה הזו אז למה רב אומר שאין לוח ק רב אליזר אם רב עצמו מעמיד את דברי רב אליזר במקום שהייתה להם דרך אונה הגמורה מן דמסו מי ששנה זאת למס לא שנה זאת כלומר רב גידל ורבי ברבונה הם נחלקו מה רב אמר רב גידל הוא אמר ש שרב אמר שרב לזר עוסק באופן שהייתה כאן דרך לרבים הוא באמת לא גרס מה שאומרים שרב לא עושק רב לזו לא הלכה כרב לזו רבי ברב הונה הוא אמר בשם רב שאין הלכ כרב לזון הוא לא גרס מה שרב גיד לומר בשם רב שמדובר דווקא שהייתה להם כן דרך לא הוא מפרש באמת ש שרב לזר מדבר בכל מקרה רבים השתלטו על דרך מסוימת הזחל ועל זה רב אמר אין לוכן מקשים הראשונים לפי רבי ברבו נמה במת הפשט מקודם שאלנו לפי רב לזר נכון אין הלכה כמותו מה הוא בר רבים גזלו מים יש כמה דרכים בזה רבינו ינה מסביר שמדובר שהרבים החליטו שזה תיקון לעיר שיעברו דרך שדה של אחר אז זה כאין מה ששנינו שמלך פרץ לסס לדר וד אלא יש הבדל אומר רבינו יני מלך לכתחילה רשי לעשות כן רבים אסורים לעשות כן אבל בדב הביו דרך לעצמון מה שבו אבל עלזה אמ רב אין הלוקר בלז שואלת הגמור רשבם גורס ו ונ שרו הרי אמר בשם רב שאין רב לזר אז לא מסתבר להעמיד את המשנה רב לזר סתם משנ תהיה לו אז ת ממ איך נפרש את המשנה אונה הגמ משום דרב יהוד דמ רב יהודה מצ שהחזיק רב דרך מצ בדרך כלל זה גבול בין שדות אבל דווקא מקום שרב ווו אותו יקנו אותו להילוך והבלים של המקום ידו ושתקו ל כדי שול אזמל ששנו נתן להם דרך בידיים אם באמת הם החזיקו בדרך הזו הם ישו אותו ותקנו א חבים מה שנוסע נוסע ואסור לקלקל אותו מצד שני הוא לא יכול לקחת בחזרת את הדרך הישנה כמו שאמרנו שלוש דרכים אומרת הגמורה ורב לזר רבי מה קונולי אז הרשבא מסביר כמו שהרן מוסיף בדס הרש בם בשל לפי רב גידל בשם רב שרב לזר מדבר באופן שעבדה לרבים דרך בשדה אז אפשר להבין שברגע שמבררים אז החליטו שכאן זה היה וזה מוחלט אבל לפי רבי ברונ שוא אמר שאינה לו חקר בלז כ הוא מדבר בכל אופן שהוא שם השתלטו הדרך כמו שאמרנו בשם רבנו ינה זה לתיקון העיר אבל במה הקונ בדיבור באלמה שהם החליטו זה כבר נקנה איזה קניין הם עשו אונה הגמור בלוה אש רב לזר אמר רב שבירו דרך הכוונה שהם ביררו על ידי זה שהם התחילו ללכת שם ע אדם קנה שדה מחברו אלך בו ולך ורה לרו בו כמל זס שזה קניין אז גם כאן זה היה הקניין אמרים אין אכלו שיחזיק יש חזוק או שישה את הקרקע לחריש אוע גוד פורץ כלשהו שלמדנו לאל אומר רבי אלזר רבי אליעזר שילוך קונה כסיף כתוב הקדוש ברוך הוא אמר לאברהם אבינו קו בורץ בארץ ישראל ורכ לו אומרת על ידי ההילוך אתה תקנה את זה ורבו שהם סומים שילוך לא קונה או משום חביבו כדי שחב לפני בונו שם יהיו כיורשים ולא גזלנים לא יהי רשות לשות לקדר שלא מגיע להם לא פיסו פ בל מיד הסדין אבל אין הכוונה שהוא קנה זאת ממש על ידי ההילוך אומר רבי חנינה אפילו שחים סוברים שילוך לא קונה אבל יש אופן שזה קונה מדין חזוקה למד חזק סבט אומר הרשב שאדם שרצה לזכות בנכסי הגר גר שמת והוא הניח דירה אז הציע שם הצאות והוא שכב נהנה גופו מהקרקע זה דרך שימוש הבית אז הוא קנה את הבית אז ממילא גם מ חחים לרב אליזר אדם מוכר לחברו בשביל של קרומים שביל בקרמים אויל ונעשה להילוך כיוון שכל השימוש בו זה ללכת בו נקנה בהילוך אז החזק הגם אם הוא הולך הקונה הוא קונה על ידי ההילוך כיוון שהזכרנו שיל שקרו מר את הגמור כי אוסו לקמי רבי יצחק ברמה כשהיו באים לפניו לדון באופן שאדם מחר לחברו שביל של קרומים אז באיזה רוחב זה צריך להיות אמ חננ מפרש שמדובר במי שעובדו לדרך וצריך לברר לו דרך כמה רוח בדרך צריך להיות אומר לו אז היה אומ רבי צחוק ברמי אובול תתנו לו כזו דרך כיכ דורו דבשת וד זהרי שלי של קרומים אז צריך להיות ברוחב שהוא יכול לשאת על כתפו חבילת זמורות והוד הריר לו הסתובב לכל צד ולא הגו הזמורות במחיצות של השביל כזה רוחב צריך להיות אבל לא ימור שזה השיעור אלו דמס ממחיצה שיש לשביל גדר מזה וגדר מזה אז צריך להרחיב את הדרך אם הגדרות הם מדי צרות צריך להרחיב להרוס אותם לעשות הגדרות באופן שיוכל להסתובב כאם בקלות עם חבילת הזמרות כדי שלא יתקע בכלים אבל לא מס מחיצת אם מוכר לו שביל בשדהו שאיין שם מחיצות אז השביל לא צריך להיות כזה רחב מספיק כד שוקל קרה שהוא מרים את הרגל או מנח קרה מניח את הרגל השנייה דהיינו השביל צריך להיות ברוחב של שתי רגליים ברווח שוא יכול ללכת ברווח ה בצדדים המוכר יכול לנטוע יכול לזרוע אתה רוצה ללכת עם חבלת זמורות תלך זה לא מפריע אין לך גדרות מצדדים יש כאן עצים יש כאן זרעים זה לא אמור להפריע מה ראינו במשנה דרך היחיד שיעורה ד אמוס טוני ברייסה למדנו החי רומים הם חולקים השיעור של דרך היכי כדי שיעבור חמ במוי חמור שנוה מא יכול לעבור זה מספיק כמה זה עוד מעט נראה אומר ונ חרים ד גולו הרשב אומר שאי אפשר לגרוס דך כי דגול מקובלנו שזה שמואל קרנ הם שו שתי המרים אזו שיך תניה אזו שגורסים ד גויו אמר אמרים או ו דגוי שי שני גוצו השיעור של דרך היחד זה לא ד שראיינו במשנה אלא שני גמדים או מחצו מה זה גמדים מביא הרשב שתי פירושים או עמות קטנות דהיינו בדרך כלל אמו זה מהמרפק עד סוף אצבע שנקראת אמה סוף האצבע האמצעית א האמות האלה שני גמדים גמד הכוונה לאמו קצרה יותר מהמרפק עד תחילת האצבעות השי וחצי כאלו הרז בן מביא יש שאומרים שאמות רגילות ש עמות וחצי לא לא דד מוס כמו שראינו במשנה ואמר רבונה אלוח דגוי לו טמ הגמור ואומר ונלו חרים שהשיעור של דרך היחד כדי שיבו חמור במוי אונה הגמור איד ואיד חד שיעור זה באמת השיעור זה אותו שיעור רב הונה אמר על שניהם ככה לוח כדי להשמיע לנו שזה אותו שיעור כמה זה כדי שבו חמו משוי שני גמדים ומרצו מה ראינו בהמשך המשנה דרך הרבים 16 אמו מביאה הגמור ו רבון דרך היחד שאדם קונה לעצמו דרך ללכת לשדה שלו ארבע מויס ראינו אחרים אומרים אחרת אבל במשנה ובמסה ארבע אמוס אם הוא קנה מחברו דרך מעיר לעיר הדרך מיוחדת לשתי עיירות שהם עוברים מעיר זו לאיר זו דרך השדה הזו ה צריך להיות ברוחב שמו נמוס דיברנו במשנה שארבע המו זה רוחב עגלה כאן צריך רוחב של שתי עגלות מגיעה עגלה אחת מכאן עגלה אחת מכאן שלא יתעכבו זו בזו צריך להיות דו סטרי השמונ אמוס דרך הרבים אומר הרשב כגון עיר שיש בה שבאים דרך שם מארץ רחוקה זה 16 רוחב כמו רובים לכל דבר דרך אור מקל הדרך שמובילה לעיר מקלות שם בורח מי שרצח בשוגג היא צריכה להיות ברוחב כפול 32 ממוס אומר אבוק מרומז בפסוק תסי בור מקל תוכן לכו הדרך בה דרך יכול להיות כתוב הדרך להוסיף עוד דרך אומר הרשב סתם דרך בתורה זה 16 כמו שרואים קון אז הדרך זה הוסיף עוד דרך דרך ועוד דרך ועוד אומר הרשב אפילו אם לאה כתוב אלא דרך הייתם מבין שתמו כי סתם דרור מסורב כדי שיוכלו מכל היערות לנוס שמה אז הדרך הכוונה להכפיל זאת לשניים מה ראינו דרך המלך אין לו שיעור מביאה הגמור שהמלך פרץ גדר סס לדר בוד זו משנה בסנהדרין וזה דרך אגב נשנ במשנה כמו שדיברנו במשנה מה ראינו דרך הקבר א לו שיעור למה כמו שדיברנו משקור דכו שאין זה כבוד המת להבריח את המלבים אותו מכאן אפשר ללכת כמה שרוצים המנו קבן ו מ זה סוף המשנה רבמ הם היו עושים לעצמם מערות בחייהם לקבור שם בתי משפחה כמו שנראה במשנה הבאה הוא מכר את הקבר שלו או הוא מכר את הדרך לקברים או שמחר מוקו עמודו היו עומדים ויושבים סמוך לבי סקורס בשובה מן הקבר כמו שנרא הספידו היייתה לכל משפחה מקום מיוחד בו הספידו בו עשו את הממד ומחר זאת בוא בני משפוחה וקס בלקור של הקונה את הקונ חומי משום פגם משפוחה זה גנאי שהקרב לא יהיה קבור כאן שאדם זר יהיה קבור כאן אמרו חומים מחזירים את הכסף לקונה וקוברים את המת בקבר שלו שהום אחר זאת כמו כן הממ ספד עושים מקום שמחר עכשיו כך עוברים לעניין של השיב ממוד אז הרשם אומר בחזרתם מן הקבר אחרי הקבורה הולכים מעט ויושבים לנחם האבל או להרבות צער על המת שמת או להרבות בחי ולתת איש שליבו לשוב בתשוב כחי ודום אבל ועומדים והולכים מעט וחוזרים ויושבים מעט כך עושים שבע פעמים זה עושים הכל בבי סבין שזה מוק הממד כד ליבום שח ודום הבל וזה שנראה מביאים את הפסוק בראש ספ קולס הרשב מביא שראיתי כתוב אחרים מפרשים שעושים זאת מפני שהשד מתלים החוזרים בסורס לכן תקנו את המעמד שהשנים הסתלקו מעליהם הבם לא מסכים כך כי אם זה הטעם ה צרי לעשות בכל מקום נראה שרק מקומות מסוימים עשו זאת וגם מה הקשר לבל אבודים רבי למדנו אפס כשעושים את המודוס לא פוחתים משמו לסינו שבע פעמים מתיישבים ועומדים כנגד הול הוים אומ קולס ה הו אובל הבל זה אחד הבולים זה עוד שת זה שלוש ה זה עוד אחד 2 קוות שנהגו לשות כךך עשו ז אמת אמב וד ביהוד בארץ יהודו חלק מר ישרל ר יודו פםד דו אחרי ששו קצת הממונה אמר להם עמדו ולכו למקום אחר ש םום זה כ מה ששים אכ בשבס אם קברו את המת סמוך לשקיעה מותר לעשות כן לא עושים כאן שום מלאכה רק מידות וישיבות אז למהי שרב שבי זה מרבי יוד החומים לא אומרים מה כן עושים ישני מבואר בת הסוד לרמבן ועוד שלפי חומים היו מזכירים צידוק הדין ודברי צער אז ללכן אסור לעשות בשבת אל לדבריך הם אמרו לו שרק עומדים ויושבים מה הבע לעשות בשבת מספרת הגמור אס דרומ פופ סירב אביה אשתו שלרב אביה ה היתה שפפה שכי והיא נפטרה ובד לו בעלה רב אביה עשה לה מים הדומו שוב אז זה מה שהוא עשה לאישה זה הגימור לא מאירה על כך זאת אומרת שגם לנשים עושים דומו שמקום שנהגו אבל אמר רב יוסף טו בטר שתי טעויות אטה ו שאינו יסים אלא בבים עושים זאת לקרובי המת שאינם מטבלים יש את ש קרבים שמבלים חוץ מזה יש קרובים יותר בני דודים כאלה שהם באים להם עושים את כל המוס והוא אפילו הוא עשה ז לכל המשתתפים שם לקרובים זו טעות אחת תו שנוים או בירש ביום הקבורה והוא בום שני עשה ז המחרת הב אמר טעות שלישית בנמו שנוים א בבורס דינו סמוך לנוש ל הואו בעיר כבר היו בעיר ושם הוא עשה זאת רוב אמר בנ תעות רביעית ש א במום שגו סם בעי לאג לעשות ז במקשה הגמור מה הבנו שעושים זאת בבורס אם כן אמרו לא נו בבריה ש תנו לרב יהוד אם כן אבש בסמ ן סורס א' הראשונים לא גורסים בסורס בשבס מ ב מסבירים הרש בית הקבורות היה מחוץ לתחום אז גם אם קברו סמוך לשקיעה ודי רצו מהר לעיר אז מה השאלה למה לא עושים בשבת אין אפשרות לעשות בשבת כי הרי צריכים לעשות סמובור זה חוץ לתו אונה הגמור טענה שחחו הייתה בעיר הסמוך לסקור זה בתוך התחום דתו בש מושס קברו אותו ממש סמוך לשקי ואחרי שהחשיך חוזרים הביתה היו צריכים לעשות ממד אמוש לפי רב יוד מתנו שזרק עמידה וישיבה א אומר הרשב אמרנו שרק ביום ראשון ואם כבר שקה חמה נכנסה שבת זה כבר יום אחר לגבי הקבורה זה נחשב כיום ראשון כי לגבי הנות נינוס לילה מרבון ממי אן ויה באמת רק ור ק ביום רשן בכל ז שיך שהה ז בשבת שק בה הפסוק ביובו נצ ומשקים פ וגומר עד כאן דף ק [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: