הדף היומי מסכת בבא בתרא דף ק
דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא מבית "דרשו" עם הרב מאיר שפרכר שליט"א, הדף היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/
הדף היומי מסכת בבא בתרא דף ק
[מוזיקה] בבא בטרה דף ק מתחילים בעזרת השם דצ ט עמוד ב במשנה למטה מי שהייתה דרך הרבים עוברת בתוך שדו אנשים רגילים לקצר דרך השדה שלו בהתחלה הוא נתן להם זה לא הפריע לו אבל עכשיו זה ממש מפריע לו שמקצרים דרכו דרך הסד שלו עכשיו הוא לא יכול לקחת מהם את הדרך הזאת כי הוא כבר נתן להם רשות הם כבר מוחזקים לעבור דרך השדה שלו אבל הוא רוצה לתת להם דרך אחרת נטלה ונתן להן דרך אחרת מן הצד זה לא מועיל מה שנתן נתן הדרך החדשה שהוא נותן להם הם אומרים לו תודה רבה מקרב לב על הדרך החדשה אבל הדרך הישנה גם נשארת של הציבור שלו לא הגיעו הדרך הקודמת שהוא רצה שהיא תהיה שלו לא חוזרת אליו זה דבר אחד עוד אומרת המשנה אחד מוחר לחברו דרך מוכר לו דרך בתוך שדהו דרך היחיד הוא לאלא אמר לו מה הרוחב של הדרך אז הוא חייב לתת לו ארבע אמות מה הרוחב של דרך הרבים 16 אמה מה הרוחב של דרך המלך שהוא פורץ לו גדר לעשות לו דרך אין לה שיעור שנזכה לבדה לחיים טובים ומתוקנים אבל כשאדם אחר הרכות ימים ושנים טובות הולך לבית עולמו ואנשים מלווים אותו לקוברו דרך הקבר משום כבוד המת גם כן אין לשיעור כך תקנו חכמים מקום המעמד שבו עושים מספד לנחם אבלים דייני ציפורי אמרו שזה בית ארבעה קבין זה יוצא בערך קצת יותר מ-40 על 40 עמה ההלכה הראשונה שלמדנו במשנה מקוממת אנשים עוברים דרך השדה שלו הוא נתן להם רשות הוא היה טוב עכשיו זה מפריע לו הוא רוצה לתת להם דרך אחרת אז הדרך האחרת ה היא באמת נתונה להם ועכשיו הדרך שהוא רוצה שהיא תחזור להיות שלו לא הגיעו המי המי שלו לא הגיע למה אתה אומר שהוא לא יכול להחזיר לעצמו את הדרך הראשונה הדרך הישנה לנקות פזרה ולהטיב שיקח מקל בידו ישב בצד הדרך ואמנה מאנשים לעבור בדרך הישנה נתתי לכם דרך אחרת דרך חדשה מה נלמד מכאן שמה תמינה לא הביא דיש דינה לנפשי אדם לא יכול לבד לעשות דין לעצמו ואפילו במקום שיש לו הפסד פסיה הרי נעמדנו במסכת בב קמה שאיין ויכוח כולם מודעים שבמקום שאדם יש לו הפסד הוא יכול לעשות דין לעצמו אז אם הוא צודק שהדרך הישנה חוזרת אליו שישב בצד הדרך עם הקל עוה ולא יתן לאף אחד לעבור שם מתרצת את הגמרא שלושה תירוצים למה באמת הדרך הישנה נשארת של הציבור תירוץ ראשון אמר רב זביד משמו של רבא משמי דרבה תראה ברור שבן אדם יכול לעשות דין לעצמו אם יש לו הפסד אבל כאן חכמים תקנו שהדרך לא חוזרת אליו כי מה זאת אומרת נתת דרך אחרת לציבור זה אותה דרך טובה שהייתה להם דרך ישרה או שאתה נותן להם איזה דרך עקומה אנחנו גוזרים שמ תתן הוא יתן להם דרך קלטון הסבר שני רב משרש משמי דרבה אומר באמת אם הוא יתן להם דרך ישרה כמו שהייתה להם אז הוא בל את הדרך הקודמת והוא יוכל למנוע מהמהם לעבור בדרך הישנה כאן מדובר אבל באדם כזה שנותן לציבור שעד עכשיו הייתה להם דרך ישרה כעת הוא נותן להם בצד שדה הוא דרך הקטון דרך מעוקלת לא דרך כמו שהייתה להם עד עכשיו אלא דרך פחות טובה לכן במקרה הזה מה שהוא נתן של הציבור כי הוא נתן את זה לציבור ומה שהיה לציבור נשאר אצלהם כי הוא לא נתן להם בתמורה לדרך זאת דרך שהיא טובה באותה המידה רבשי מסביר הסבר שלישי הוא אומר גם אם הוא רוצה לתת להם מהצד דרך יישרה וטובה זה לא טוב בשביל כולם כל דרך שהיא מן הצד זה כמו דרך קלטון היא כי אומנם קרובה לזה יש כאלה שעכשיו הדרך טובה להם יותר ממה שהיה קודם ומצד שני יש כאלה שהדרך שהייתה קודם היא יותר טובה בשבילהם וכעת הדרך החדשה רחוקה להם רחוקה לזה ואין לו רשות לגזול את הרבים אז אם כן מובן למה הדרך שעד עכשיו הייתה של הרבים נשארת אצלהם אבל השאלה היא למה הוא לא יכול לטעון הכל כאן היה טעות מה שנתתי דרך חדשה זה היה על דעת שהדרך הישנה תחזור אליי ואם היא לא חוזרת אליי אז גם הדרך החדשה אני לא מוסר אותה לרבים לימה להו שיאמר לרבים שקולו דחו תשאירו אצלכם את שלכם את הדרך הישנה ואהבו דידית אני רוצה להשאיר אצלי את הדרך החדשה שהכל יהיה בטל כאן מתרצת הגמרא שני תירוצים תירוץ ראשון המני מי הוא התנ של המשנה שלנו רבי אליעזר היא לתניה רבי יהודה אומר משום רבי אליעזר הלכה מאוד מקוממת הוא אומר רבים שברו דרך לעצמם בתוך שדה חבר של מישהו מה שברו בררו זה הופך להיות שלהם שואלת הגמרא מה זאת אומרת מה לפי רבי אליעזר הרבים גזלנים לינו מותר להם לגזול שדות בלי חשבון אמר רב גידל אמר בשם רב לא מדובר כאן במקרה מיוחד כגון שהרבים יודעים שבשדה הזאת עבדה להם דרך באותה השדה והם כעת בוחרים לעצמם דרך חדשה באותה שדה חכמים תיקנו שבמקרה כזה הרבים יכולים לברור לעצמם את הדרך אז אם כן יש לנו הסבר אחד לדברי המשנה שהיא כמו דעתו של רבי אליעזר כמו כשרבים איבדו דרך בשדה של מישהו יש להם רשות להחזיר את השדה לעצמם להחזיר את הדרך לעצמם כל שכן כאן כשבעל השדה נתן להם דרך אף על פי שזה היה בטעות מבאר הרשב סובר הרשם ש באמת הדרך תישאר אצל הרבים לפי דעתו של רבי אליעזר אבל אי אחי אם כן שרבי אליעזר דיבר רק במקרה מסוים ההלכה שאמרנו שהיא מקוממת שהרבים יכולים לברור לעצמם דרך בתוך שדה חברם ומה שברו בררו זה רק מדובר כשעבדה להם דרך אז נשאלת השאלה הרי רבא רב הונה אמר בשם רב אין הלכה כרבי אליעזר נשאלת השאלה למה מהמ רב ברבונה אמר בשם רב אין הלכה כרבי אליעזר הרי הסברה אומרת כמו דבריו התשובה היא נכון אחרי שקיבלנו את הסברה החדשה הזאת שמדובר פה במקרה מיוחד שבאמת היייתה דרך לרבים כאן בשדה רק שהיא עבדה והם כעת בוררים לעצמם דרך אחרת במקום הדרך שהייתה להם או אם היינו יודעים שזה דעתו של רבי אליעזר היינו פוסקים הלכה כמותו אלא שמן דמתני ה רב גידל בשם רב שאמר שמדובר בדבריו של רבי אליעזר דווקא במקרה שעבדה להם דרך מתניה הוא באמת לא סובר כמו רב אבר רבונה בשם רב שאיין הלכה כרבי אליעזר הוא סובר שבאמת הלכה כרבי אליעזר מה שאמרנו איין הלכה כרבי אליעזר זה רק כשלא ידענו שהוא מדבר דווקא במקרה הזה שעבדה להם דרך בתוך שדהו שואלת הגמרא ובאמת לפי רבא רב הונה בשם רב שדעתו היא שלא פוסקים כמו רבי אליעזר אז איך הוא יעמיד את המשנה שלנו טע ממאי למה באמת כש בא ל השדה נתן דרך חדשה לציבור והוא רוצה כעת לחזור בו בגלל שהוא לא לקח בחשבון שהשדה שהדרך הישנה תישאר אצל הציבור בכל זאת הוא יהיה חייב להשאיר את הדרך החדשה לציבור והוא לא יכל לחזור בו מה באמת הסיבה למה מתרצת הגמרא משום דבריו של רב יהודה דמר רב יהודה מעבר מיצר שהחזיקו ב רבים לעבור בו והם עשו בו חזקה הם סידרו את הדרך ישרו אותו תיקנו אותו והבעל שדה לא מיכה בהם נתן להם אסור קלקלו אסור לבטל את הדרך הזאת כי הוא בוודאי מכל כעת שואלת הגמרא רב ברב הונא בשם רב לא שמע שרבי אליעזר מדבר דווקא כשעבדה דרך לרבים בתוך שדהו אלא דרך שהרבים בררו להם מה שברו בררו אז לפי דעתו בדברי רבי אליעזר רבים במה הקנולי איך הרבים קנו את הדרך הזאת באיזה קניין מה זאת אומרת שהם בררו לעצמם מתרצת הגמרא בהילוך בזה שהרבים הלכו שם זה עצמו קניין תניה בריטה הלך בה לאורכה ולרוחבה אדם שבא לקנות שדה והוא הלך לאורך ולרוחב השדה קנה מקום הילוכו קנה את כל השדה דברי רבי אליעזר בעצם זה שהוא הלך שם וחכמים אומרים אין הילוך מועיל כלום זה לא נקרא קניין עד שיעשה פעולת חזקה ממש שיחזיק יעשה מנעול יעשה גדר יפרוץ כלשהו יעשה קניין חזקה גמורה ללכת בשדה זה לא קניין חזקה לפי דעת חכמים אבל לפי דעתו של רבי אליעזר עצם ההליכה זה קניין אמר רבי אלעזר המורא מה הי טעמה מה טעמו של דרבי אליעזר התנא שלפי דעתו בהליכה לבד אפשר לעשות קניין דכתיב הפסוק אומר כקדוש ברוך הוא מבטיח לאברהם אבינו את ארץ ישראל הוא אומר לו קום התהלך בארץ לאורכה ולרוחבה כי לך אתננה איך אתה תקבל את הארץ על ידי שתלך בה ורקה ולרוחבה בהליכה רואים שזה מועי לקניין ורבנן שהם סוברים שבהליכה לבד זה לא קניין איך הם יבערו את הפסוק התם שם הקדוש ברוך הוא אמר לו לאברהם תתהלך בארץ לאורכה ולרוחבה משום חביבות דאברהם הודק אמר ליחי בגלל החביבות שלו כדי שיהי נוח לכבוש את ארץ כנען לפני בניו כשעם ישראל יבוא לבוש את ארץ ישראל יהיה להם יותר קל הם לא יראו כמו גזלנים אלא כמו יורשים שבאים כעת לגאול בחזרה את השדה את המקום של אביהם כי אברהם אבינו כבר התהלך בארץ הזא לא ייה פה לאלה שרוצים לקטרג לקנטר או לבוא ולהיות בעלי דן כאילו עם ישראל לא יכולים לקבל את ארץ ישראל יאמרו להם אברהם אבינו כבר קיבל את הארץ הקדוש ברוך הוא נתן לו את הארץ הוא כבר התהלך בה לאורכה ולרוחבה כעת בניו באים בתורת יורשים אבל חכמים סוברים בדרך כלל שהליכה לבד היא לא קניין אבל יש מקרה שזה כן קניין אמר רבי יוסי ברבי חנינא מודים חכמים לרבי אליעזר בשביל של קרמים שאדם מוכר לחברו ששם עם חברו רק מהלך הוא כבר קונה בקניין חזקה הועיל והשביל הזה נעשה להילוך אז זה דרך ההנאה במקום הזה זה דרך השימוש במקום הזה זה נקרא חזקה נקנה בהילוך מכאן הגמרא עוברת לנושא נוסף שכבר ראינו חלק ממנו במשנה כשאדם מוכר לחברו מקום מסוים והוא לא פירט את הגבולות את הגודל מה ה גודל הקטן ביותר שזה ודאי הוא מחר כיוון שדיברנו על שביל של קרמים אז הגמרא פותחת בזה כשבאו אנשים לפני רב יצחק ברמי כי עטו לקמי דרב יצחק ברמי ום שאלו אותו אדם רוצה למכור לחברו שביל של קרמים מה הגודל בסתם שהוא מוכר לו אז הוא אמר להם זה תלוי אם זה שביל כזה שיש גדר מכאן וגדר מכאן אז צריך לתת אבולי כיכי דד תונה דבשת ודר כמו אדם שנושא מסע של זמורות שיכול להסתובב צדדיו והזמרות לא יגעו במחיצות של השביל שאדם יכול ללכת ב בשביל הזה עם חבילה ארוכה של זמורות והזמרות לא נוגעים במחיצות שבשני צידי ה שביל וזה לא אמרנו אלא דמס מן מחיצת שיש מחיצות לשביל אבל בכזה שביל שלא מסים מן מחיצת שזה פתוח ואיין שתי מחיצות בשני הצדדים אז הדרך הא יותר צרה כי היכי שקיל קרה ומנח קרעה שביל צר למעבר בלבד שוא יכול להרים רגל ולהניח רגל שיכול רק לעבור שם לא צריך לת לא צריך לתת יותר מזה במשנה נו מה הגודל של דרך היחיד שהרוכב הוא ארבע עמות יש דעה אחרת בבריתה תנא אחרים אומרים שדרך היחיד היא כדי שיעבור חמור במסעו וכמו מההלכה אמר רב הונה כך ההלכה כמו דעת אחרים שהשיעור הוא כדי שיעבור חמור במסעו כמה זה השיעור אז מביאה הגמרא ששמואל קרנה הם היו דייני גולה הם אמרי הם אומרים יש לפי נוסח אחד רשבם שזה הם הביאו ברייתא שהשיעור הוא שני גמדים ומחצה אז הפירוש השני ברש בם גמדים הכוונה עמות שתי אמות וחצי ואמר רבונה על הדברים שאמרו דיני גולה הלכה כדיני גולה וזה לא סותר מה שאמר רבונה הלכה כאחרים כי אידי ואידי חד שיעור ההוא השיעור של כדי שיעבור חמור במסעו ושתי אמות ומחצה זה שיעור אחד וזה דעת אחרים דרך היחיד שאדם מוכר לחברו דרך היחיד זה השיעור שהוא חייב לתת לו וכמה זה השיעור של דרך הרבים אמרנו במשנה שהרוכב הוא 16 אמה כעת מביאה הגמרא תנו רבנן ברייתא רשימה של דברים מה השיעור שלהם אז על דרך היחיד כבר ראינו את הדעה של התנא במשנה שהרוכב הוא ארבע אמות כמו רוחב של עגלה אחת וכאן הבריתה מביאה עוד עוד רוחב של דרך שמובילה מעיר לעיר אבל זה רק לבני שני הערים אין אנשים אחרים שעוברים בדרך הזאת הרוחב של דרך כזאת זה שמונה עמות שיכלו לעבור שתי עגלות ולא יתעכבו יכלו שניהם לעבור שם באותו רוחב כל עגלה זה רוחב של ארבע עמות ואם זה דרך שמובילה מעיר להיר אז צריך שתהייה לפחות רוחב של שמונה עמות אם זה דרך הרבים שזה לא מיועד רק לאנשי הערים כאן אלא זה מיועד בשביל כל מי שבא אפילו מארצות רחוקות אז רוחב הוא 16 אמות דרך שמובילה להרי מקלט יש דרשה מיוחדת שצריך להיות כפול מדרך הרבים 32 אמות אמר רבונה מה יקרא איך לומדים את זה מהפסוק דכתיב הייה מספיק שיהיה כתוב תכין לך דרך מה זאת אומרת שהתורה כותבת עם אוד ה הדרך זה בא ללמד דרך כפולה מהדרך הרגילה של 16 אמה 16 אמה ועוד 16 אמה זה 32 אמות במשנה למדנו שדרך המלך אין לשיעור וההסבר הוא כיוון שהמלך פורץ בתים והגדר שלפניו לעשות לו דרך והוא לא צריך לתת הוא לא צריך להטות ימין או שמאל ואין ממחין בידו שנזכה כולנו לבדל לחיים טובים וארוכים ומתוקנים דיברנו על דרך הקבר שגם היא אין לה שיעור והסיבה היא משום כבוד המת יקר הד שחווה במשנה אמרנו שהמקום של הספדים המעמד הגודל שלו דייני ציפורי אמרו בת ארבעה קבין אמרנו שזה קצת יותר מ על 40 אמה תנו רבנן אדם שמוכר את מקום כברו שהכין לעצמו בחייו או את דרך כברו או את מקום המעמד שיסדו אותו שם שעומדים ויושבים שם כמו שנראה בהמשך סמוך לבית הקברות כשחוזרים מהקבר ובית אספו אז חכמים תיקנו שהמכירה מבוטלת וה מוכר מחזיר לקונה את הכסף ובאים בני המשפחה וקוברים אותו על כורחו של הקונה משום פגם המשפחה זה גנאי בשבילהם אם לא יהיה לבן משפחתם מקום קבר כעת מפרטת הגמרא את המנהג של המעמדות שהיה נהוג במקומות בזמנים מסויימים תנו רבנן איין פוחתין משבעה מעמדות ומושבות למת כש חוזרים מהקבורה היו הולכים קצת ויושבים ואז נעמדים הולכים קצת ועוד פעם יושבים ועושים את זה שבע פעמ כנגד השבע פעמים הבל ששלמה המלך אמר במגילת קהלת הבל זה הבל אחד הבלים זה עוד שני הבלים סך הכל שלושה אמר קהלת אבל זה עוד אחד זה ארבעה הבלים עוד שניים אז זה כבר שישה הכל הבל זה כבר שביעי ועושים את זה כדי לנחם את ההבל או כדי להרבות צער על מת מיטתו של אותו נפטר ולהרבות בבכי לתת הלב לחזור בתשובה כי החיים פה בעולם זה זמני וצריך לנצל אותם מעשים טובים אמר לי רבח ברי דרבה הוא שאל את שאל לרב השי כנראה במקומו לא היו נוהגים את המנהג הזה של מעמדות אז הוא שאל איך יבד במקומות שנהגו לעשות את זה איך היו נהגים לעשות אמר לי אז הוא אמר לו כנ תניה יש ייטה שמפרטת מה היה הסדר של אותו מנהג אמר רבי יהודה בחבל ארץ יהודה בראשונה לא היו פוחתים משבעה מעמדות ומושבות למת ואיך היו עושים את זה כגון עמדו יקרים עמודו אחרי שישבו קצת הממונה היה דרכו לומר עימדו יקרים עמודו ואז אחרי שלחו קצת הוא היה אומר להם שבו יקרים שבו אמרו לו חכמים לרבי יהודה שמענו שאסור לעשות את זה בשבת אבל מה שאתה כאן מתאר אם כן אף בשבת גם אם קברו את המת בערב שבת סמוך לחשכה ונכנסה שבת גם כן מותר לעשות כן כי לא עושים כאן שום חשש מלאכה ובאמת זה פלא למה באמת בשבת לא היו נוהגים לעשות את זה מספרת הגמרא אחתי דרמי בר פפה אחות של רמי בר פפה שהייתה נשואה אבנ שיבלי לחכם בשם רב אביה היא נפטרה שכיבה עבד לה אז רב אביה בעלה עשה בשבילה את המעמדות והמושבות שהזכרנו והיה כאן ב דבר הזה ארבע טעויות אמר רב יוסף טעה טרטי הוא מביא שתי טעויות שני דינים שהוא טעה דבר אחד שאין עושין מעמד ומושב אלא בקרובים של המת והוא עבד אפילו ברחוק הוא עשה אפילו באלה שלא קרובים דבר שני הוטה שאין עושין אלא ביום הראשון שהמת נקבר והוא עבד ביום השני אחרי שנקבר המת טעות שלישית הבעייה אמר בהנ מיתא בזה גם שאין עושין את המעמד והמושב אלא בבית הקברות והוא עשה את זה בעיר טעות רביעית רבא אמר ב נמית בזה הוטה שאין נושין מעמד ומושב במקום שנהגו לעשות ואטם לא נהוג שם לא נהגו לעשות את זה מנסה הגמרא להקשות מטו ראינו בברייתא שחכמים אמרו לו לרבי יהודה אם כן שכל הדבר הזה של מעמדות ומושבות זה ש אחרי הקבורה יושבים ובוכים על המת ואז אומר להם עמדו ואז עוד פעם אומר להם תשבו אז מה הבעייה אף בשבת מותר לעשות כן ואם אמרת שעושים את זה בבית הקברות שזה אחד מהתנאים בית הקברות בשבת וזה עוד אמור להיות ביום הראשון של הקבורה מה ב מי קובר בשבת אלא רואים מכאן זה שאפשר לעשות את זה בשבת ש לא חייב להיות דוקא ביום הראשון וזה לא חייב להות דוקא בבית הקברות כנראה מדובר פה שקברו ביום שישי וביום השני מאז הקבורה דנו בשבת מחוץ לבית הקברות בעיר עושים את זה נוכה הגמרא לא באמת כמו שאמרנו דווקא ביום הראשון ודווקא בבית הקברות עושים את המעמדות והמושבות וכאן למה רצו לטעון שיהיה מותר אפילו בשבת כי מדובר כאן בעיר הסמוכה לבית הקברות דמ תיו הוא הביאו את המת בין השמשות ממש אחרי שהחשיך ואז עושים מעמד ומשה בבית הקברות כשחוזרים כיוון שזה עדיין נקרא ביום הראשון של הקבורה ו זה נחשב גם כן בבית הקברות ולכן היה צד לומר שיה מותר לעשות את זה אפילו בשבת שנזכה שיתקיים בנו בילה המוות לנצח ומחה השם דימה מעל כל פנים ואתם מדביקים בהשם אלוקיכם חיים כולכם היום ועד כאן דף ק
לצפיה בתכנים נוספים:
נהנתם? יש לנו עוד תוכן משובח באתר
רוצים ללמוד דף יומי בגמרא? לחצו כאן ללימוד הדף היומי
רוצים ללמוד על פרשת השבוע? לחצו כאן לשיעורי תורה על הפרשה
רוצים ללמוד מתוך ספרי הקודש השונים אונליין? לחצו כאן לקריאת ספרי קודש
צריכים לשאול רב שאלות בהלכה או הנהגה? שאל את הרב שאלות בכל התחומים
רוצים להתפלל? תפילות חובה ורשות? לתפילות חובה, רשות וסגולות
רוצים לברך ברכת המזון? לקריאת ברכת המזון בנוסח עדות המזרח או אשכנז
נוסעים ממקום למקום? לחצו כאן כדי לקרוא תפילת הדרך או תפילה לטיסה