הדף היומי מסכת בבא בתרא דף קע

הדף היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

הדף היומי מסכת בבא בתרא דף קע

[מוזיקה] ב דף ק השו מתחיל בעזרת השם 11 שורות האחרונות של הדף הקודם בנקוד רשם גמלי למבר מ רובן נתן מתנה קרקע לחברו שמעון כתב עלזה שטר ואך זס השטר שמעון מחזיר לראובן את אותו שטר חזרו מתוס השדה חזרה לבעלותו של ראובן ר מתו ס מה שלא עשה קניין או שטר חדש השדה בבעלות שמעון מבררת הגמור גמליאל אומר הסבר נס סוס זמן שרות כך אנחנו מפרשים את דברי מש שנתן לו את השטר אז ברגע שהשטר חוזר אליו אז המתנה חוזרת מזקף לו רב אם נ גננ אם שמעון איבד את השטר או שגנ ממנו השטר גם תבטל מתנה אל רבי בקנו במסר מפג הרשב מציין שכבר למדנו בפרק המח ספינו מחלוק בין רבי לחומים רבי סובר אותיות דהיינו אותיות שכתובות בשטר נקנות במסירה שאם יש לי שטר חוב שאדם חייב לי כסף אני רוצה למכור את החוב לחברי עצם זה שאני מוסר לו את השטר אז הוא קונה זאת אפילו שדברים בעלמה לא יכולים לעשות קניין ברגע שכתוב בש שר הדברים האלו אז הם נקנים עם קבלת הקלף חחים סוברים לא צריך קסי מלבד המסירה אז השים גם וסיר בם בשור מכח ב במתנה אז ברגע שהוא מחזיר את השטר אז הוא מחזיר לו את הבעלות ורבו ס איוניקס במסיר ולא מספיק החזרת השטר רשב מעריך דלא יק בן חננ שפוסק כחכמים כנגד רשבג כי יוכ רב לא חק רבים רשבם פוסק שאסי אסני זה מסירי כמו שהוא מביא כמה מקורות לכך תו רבון עוד מעט נראה את הקשר לדנינו אבו לידון בשטר ובחזקה אדם שמערער על שדה מה אתה יושב כאן השדה הזו שלי יש לו ידים שהשדה הזו היייתה פעם שלו וזה שיושב בשדה הוא בא לדון בשטר ובחזקה הוא אומר קרקע זו קנית ממך ועדיין השטר בידי וגם יש לי עדים שאכלתי ש חזוק כך מפרש הרשם כך יפורש למכונה עוד מעט נראה כמה פירושים ולפי הפירושים הקודמים הכוונה חזוקה שיש לו דים שהוא החזיק בקרקע שהוא עשה כין חזוקה אז נידו בשטר דברי רבי רבש גמלי בזוקה וכבר נראה מה פירוש דבריהם במה קו מפליג במה הם נחלקו ומתוך כך נדע את פירוש הברייה אז פירוש ראשון כיוס רב דימי כשרב דימי הגיע מארץ ישראל לבוב אמר באוסי ומדובר שרובן אומר לשמעון מה אתה אומר הקרקע הזו שלך לא תשמע יש לי שטר שאתה מכרת את הקרקע ללוי ולוי מסר לי את השטר וחוץ מזה יש לי גם חזוק ששונים אז רב ש גמלי סוב אי לכן צריך חזוק צריך דים שהוא אמר לו שמעון לרובן לי חזי קוקני והוא עשה חזוקה בקרקע קרקע נקנית בחזקה אבל מה שיש לו שטר שבשטר כתוב ששמעון מחר ללוי זה לא שווה כלום השטר לא כתוב על שמו ואין אותיות ניקנו זה מסירה ורבי סבע אויס סניק זה מסיר לשיטתו שומר כ ב בפרק המס לגבי מח שת החוב אז כר גם כאן אז רובן שיש לו שתר שבו כתוב ששמעון מכר את הקרקע ללוי ושטר כעת בידו זה מוכיח שהקרקע שלו אומ להב לרב דימי אם כן מה יוצא מדבריך פלוק לדמר יוצא כאן מחלוקת כנגד מה שאמר מורי ורבי רבי שהוא פירש שרב ש גמליאל סובר שסקס במסירה ולפי דבריך הוא סובר אין במסיר אומר אומר לו רב דימי ותפ אני לא חושש לחלוק על רבי אומר אומר ל הבי אוק מלך לא התכוונתי סתם לומר שאתה לא יכול לחלוק עם רבי אלא מסניה בריסה הנל שהבנו לטרצ אלו מרצר היא מתפרשת בהכרח כמו שפירש אות רבי פירוש אחר אין לנו ואם כן לדברך קש רב שם גמלי רב שם גמלי אל מרבה פירוש חדש השטר הזה לא מדובר שראובן מחזיק שטר שמחר ללוי אלא בשטר מחיר רגיל ראובן מחזיק בשטר ששמעון מחר לו את השדה אבל אוח מסקינג שנ צדם אחד מהעדים שחתומים על השטר קורב הוא קרוב או לראובן או לשמן ואז הוא פסול למשל הוא גזלן ובלוגר מר ורב זג רביוז סגי ד מרקרס מה שהעדים חותמים על הגץ זה רקום העדים לא יהיו כאן בעצם הם קורט מקורט לא הדים שחמים על הגט אלא הדים שבפניהם נמסר הגט לאישה אומר הרשם כתוב קוסב לו זה הולך על כתיבת הגת לא חתימה צריך עדים שיראו שהתגרשה אז גם כאן אומר רבי נכון שאין עדים בשטר כי אחד מהעדים הוא פסול אבל השטר הזה נמסר בפני עדים אז נידו בשטר ראובן יש לו חזוקה בקרקע על ידי השטר שנמסר בפני אדים לא צריך להביא די חזוקה רק צריך להביא אדים שהשטר הזה נכתב ונמסר לו בפנים ורב ש גמליאל סב לו קרב מו דמר עדסים מקרס הדעים שחותמים על הגת הם קורים את הקשר בין הב לאישה אז כר גם הוא סובר לגבי כל שטר שד חסים מהעיקר הוא מפרש וכוס לו וחוסם הכוונה שחתמת העדים ולכן הוא אומר השטר לא שווה כלום כי על השטר לא חתמים שני עדים כששרים דע מסיר לא יועילו לתת לזה כוח של שטר לכן הוא אומר בחזקה אם יש לו דים שאמר לו חזק וקני ואעשה חזוקה אז הוא הוכחה שהקרקע שלו השטר לא שווה כלום שואלת הגמור איך אפשר לפרש כך ואומר רבי אבה אפילו שרב לוזו מכשיר עלד מסיר זה הכל אם לא חתמו בכלל בגת אבל מודו רב לוזו במזו מתוכו שהוא פוסל אם חתמו בגת חיים פסולים וכדומה אז השטר פסול אל אמרבי אבינה אקל מודים שם כוסו בו בשטר המכיר שראובן מוכיח על ידו שהוא קנה את השדה משמעון וזקנו דוס שלדים בז כתבו שהם חקרו את העדות ונמצא דוס מזויפת שהוא פסול רבב שרב לוז ד שהשטר פסול אם נכתבו בדים פסולים אז גם רבי וגם רשבג מודים בזה תורס חיים מקשה למה בעצם כתבו כזה נוסח שיקראו את השטר אז מתרץ שבעצם הם רצו לסמוך על לידה מסירי אז הה היה ומינה שלמה רבבה אומר שרב לוזו מודה ש מזוייף מתוי כוי כי חוששים שמה ישמחו על העדים שחתומים והם הרי עדים פסולים אבל כאן שהזן כתב מתחת לשטר שהשטר העדות מזויפת אז אולי כן נשאיר את השטר ונסמך עלד המסירה לא גם זה מזו מתווי והשטר הזה פסול גם על דיד מסיר אפשר לדון על פיו נלקו רבי ורשב א בשטר שאינו דים כלל ובזה מדובר כ בברי יש לו שטר בלי דים יש לו רק ד מסיר שהשטר נמסר לו ויש לו ד חזוקה ומר בשר הש מספיק ובקרב מדומר אדסי מקסה לכן השטר לא שווה כלום ונדון רק על פי אד חזוקה והי בסמה מדובר באמת שראובן הוא מחזיק שטר שכתוב בו ששמעון מחר לו את השדה ו שמון טוען נכון אני כתבתי את השטר הוא לא מזויף אבל הכנתי את השטר כדי למכור לך את השדה ולא מסרתי לך זה בסוף לא התה מחיר ושטר נאבד לי ואתה מצאת אותו אז מה יש לנו כאן אם היה טועם מזוייף ה צריך לקיים את החתימות וכל זמן שלא מקיימים את החתימות אי אפשר לגבות בו אי אפשר להוכיח על ידי השטר שהשדה נקנתה לראובן אבל כאן הוא מודה שהשטר לא מזויף אבל הוא טוען מעולם לא מסרתי לך את השטר מעולם לא מכרתי לך אז בזה הם נחלקו במוי ד בשטר שכוסו צורך לק מוי האם הזה שמחזיק את השטר צריך לקיים אותו או לא קו מפליגה כלו למדנו את המחלוקת הז גם בפרק הקודם דרבי סובר מויד בשטר שכוסו אין צוריך לקיימו זה לא דומה לשאר דינים שאנחנו אומרים הפש אוסר פש איטר דהיינו שמן יכל תון השטר הזה מזוייף ואז אם לא מקיימים את החתימות הוא לא שווה כלום אז נאמין לו במיגו הפה שעושה הוא שאיתי הוא אומר השטר לא מזוייף אבל השטר לא נמסר לידך אומר הרשב שלא נחשדו ישראל לעשות שטרות מזויפים אלא שהחמירו חום הם להצטרך קיום כשערים וטוענים זוף אבל אם הוא עצמו מודה שסבתי הוא לא נאמן לפסול אותו רב שם גמל סוב צוריך לקו לכן הוא אומר ד מחזק בש כ השטר כל זמן שלא נקיים את החתימות יכול לקיים את החתימות בלי לקיים את החתימות אי אפשר לדון על פיו כ אפילו שהוא מודה שהוא כתב אותו הוא טוען אבל שהוא לא מחר לו את זה לכן צריך להביא את חזוק שואלת הגמ איך אפשר לפרש כך ואמ וי דותם הפוכות תניה שניים הדוקים בשטר יש שכתוב בו שראובן חייב לשמעון אל זוז וראובן ושמן שניהם מחזיקים בשטר מלמר שלי הוא אתה עדיין חייב לי ונופל ממני ומוס ואתה מחזיק ת בשר ביחד איתי ומר נכון שלכו הוא אבל וא פר לוך כ פרתי לך את אלף הזוז החזרת לי את השטר נאבד לי השטר ומצאת אותו אז למס מה יש לנו כאן שעלו ומודה שהוא כתב את השטר אבל הוא טועה שהוא כבר פרוע זקים השטר בחומו וקיימו הד את החתימות ואז יוכל לגבות בפשט אז הוא יקבה את כל החוב דברי רבי זאת אומרת שבלי קיום הוא נאמן תון שהוא כבר פרע את החוב במיגו מזויף רב גמל אמר יחלוקו כין ששניהם מחזיקים בשטר יתן לו חצי החוב ובינם בו תשנו ביזו לסלה לרבי ודתן בתחילת מסכת בצי שניים אוחזים בטס זמרני מצוו זמרני מסיו זהש של בפוס מחציו וזה ש ב חקו אז כר גם כאן גם אחרי הקיום למה הוא גוב את כל החוב שגבה רק חצי חוב כי גם השני מחזיק בשטר וומ רב נחמן במקו ישפ בז כתבו מתחת לשטר שם קימו את החתימות כולם קו השטר הזה מקוים שניהם אוחזים בו שניים אכז יחקו כי פליג בש מקוים רבי סוב מד בשטר שוס אפילו שהוא מודה שהוא כתב אותו א הואם פרתי צורך השני לקיימו אז הוא אומר סקים ו מקים גו פלגה רק אז הוא יקבל חצי רבי לא מתכוון לומר שאחרי הקיום הוא יקבל הכל יקבל חצי כי שניה מזיקים בשטר ואלו רבי מתכוון בעיקר לומר שאם הוא לא מקיים חספ בלמו כזמן שהוא לא מקיים את השטר הלוי ונאמן לטון שהוא פרוע ורב שם גמלי סוב משר שכוס אין צךש ל לכן ויחלקו גם בלי קיום אז מה רואים שרש בג הוא שסובר שאין צוריך לקיימו ורבי הוא סובר שצורך אז להפך מה שרצינו לומר אומרת הגמור היפוך את הברס הזו שהבאנו מסכת בומצי שדוק משטר צריך להפוך את השיטות שרבי סובר שלו ועמל יחלוקו גם בלי קיום ורש בג אומר שאם לא מקיימים הוא לא גבה כלום רק אחרי הקיום אז הוא יכל לכבות חצי ובס לפוך ונפרש פירוש חדש בברייס שפתחנו בה לפי כל הפירושים שעת כעת אז רבי ורשם גמליאל נחלקו האם יש לו שטר שהוא כשר או שהשטר שבידו לא כשר הוא צריך לסמוך על יד חזוקה אבל כאן יש פירוש חדש השטר כשר אבל מה אוכ בלקו מפליגה מדובר שהוא טוען שיש לו חז קז ג שונים שהיא במקום שתר מכיר מה הכוונה לבר אדם שטוען למרר מה אתה אומר שהשדה הזו שלך לא מכרת לי את זה יש לי שני מיני חזקות א' שטר המכירה שעשית לידיים בידי וגם יש לי עדים שאני כבר יושב בקרקע הזו שלוש שנים אז רבי סובר נידון בשטר הוא צריך לברר ומת את דבריו להביא את השטר כמו שטען איד חזו כבלי השטר לא יועילו לו כיוון שהוא טוען לא מסרתי לך שטר מעולם ולא מכרתי לך ושלא כדין החזקת והוא טען שטר יש עדיין בידי אז אילו הוא לא היה טוען שטר בידי נתון כבר אבדתי אתש חזוק רק עד שלוש שנים אד זר בשרו אב כיוון שהוא אמר יש לי שטר הוא צריך להביא את השטר וברגע שהוא מביא את השטר הוא כבר לא צריך תביא את החזקה כי זה שטר זה יותר חזק חזוק זה תחליף לשטר בא רב ש וחולק לא נידו גם בחזק לחוד גם בלי השטר כל שק מביא את השטר ודאי זה טוב אבל יכול לא להביא את השטר ולהביא את ד חזוקה כי מה בכך שהוא אמר שיש לי שטר אומרת הגמור כי הרבצ יוסף אסג בזוזה ברביב רב הה חיב כסף לרבי יוסף אוק רבי צחק נח אומר אמר הב לרבי צחוק פרטיו בפני פני ופלוני אלו יכולים להעיד שאני פרעתי לך את החוב אומ לרבי יצחק יבו פלני ופלוני ויעידו שבאמת פרעת בפנים אומר אומר ל רבב אי יוסו אם אני לא אביא את הדים לא יבואו לכאן לאנ אני לא נאמן לומר פרתי בלי ידים קמלון אמר ס בעדים בלי שטר אי צריך לפ בעדים הוא נאמ ליתו פתי אומר נלו רבי יצחק אשמת אני סובר כשמך אתה בעצמך אמרת דמ רבי אבי אומ ומר ל פר בפני פלני ופני צריך שבוא פלני פלני ויעידו אפילו שאם הוא היה טוען פרתי ה הה נאמן ג בלידים ברגע שהוא אמר שהוא פרה בפני פלוני ופלוני הוא צריך להביא את העדים כמו שרבי אמר צריך לב והשבה מציין שרק אם הוא לא יביא בכלל את האדים אז הוא לא יוכל לטעום פורטי אבל אם ה יביא את האדים ואם יאמרו לא לא ראינו את הפרי הס חויב אז הוא לא יפסיד הוא יהיה נאמן ליטון שפורה אנחנו אומרים כיוון שלא מול עליו להעמיד עדים אז הוא טעה בכך אבל כל זמן שהוא לא מביא את העדים בכלל הוא לא נמן תו פורתי אומר לה אמר לו רבבה ואומר רב גידלו הרב לגבי ה הברייה שפתחנו בה ללוח כדברי ונשים בן גמליאל שוא אמר שנידון גם בחזקה לבדה אפילו שהוא אמר שיש לי גם שטר כיוון שחזקה בעצמה מספיקה במקום שטר אפילו שאמר שיש לי שטר הוא לא צריך להביא את השטר ממילא גם כאן כך ורב מנמק למה הוא פוסק כדי רב ש גמליאל ואף רבי לא יאמר אלו לברו גם רבי שנחלק עליו זה רק כיוון שהוא טוען כיוון שהוא אמר יש לי שתר הוא צריך לברר את דבריו אז גם רבי מודה שאילולי הוא היה טוען שיש לישר היה נמ בד חזוקה אז כיוון שזו כל המחלוקת בין רבי לרש בג האם צריך לברר את דבריו או לא מסתבר כרש בג הוא לא צריך להפסיד בגלל שהוא הוסיף מילים מיותרות שיש לו שטר ממילא טוען רבבה גם אני כך בזה שהוספתי מילים מיותרות שיש לי עדים למה אני צריך להביא אותם תאמין לי שפעתי אומר אמר לו רבי צחוק אנו נמה לבר קמינה כלומר אני סובר כמו רבי שברגע שאמרת אתה צריך לברר אבל מסיים רשבם אפילו שהכלל הוא שכש רבי חולק עם חברו וחק רבי כאן הלוח קרבש גמליאל שהוא לא צריך לברר כי יש לנו כאן פסק שכך פסק רב אומרת המשנה מי שפורה מקצ חוייבו אדם שלבה מחברו אל זוז הוא כתב על כך שטר ועכשיו הוא בא לפרוח 500 הוא חושש שהשטר נשאר בידו אחרי תקופה יבוא לגבות שוב את כל הלף נחלקו השיטות בזה רבי יהודה אמר יחליף יקרא את אותו השטר ויכתבו לו שטר חדש על 500 מהזמן הראשון כמו שנראה בגימור רבי ס אמר לא השטר נשאר בידו של המלווה יכתוב שובו הוא כותב לו קבלה שקיבלתי 500 והלו צריך לשמור זאת אומר רבי יהודה נמצ זה צך ש שבור מן הבורים אם הוא יאבד את שטרו יחזור המלו ויגבה את כל חובו אומר לרב יוסי כך יופ למלווה של בדגת שימור שברו ולא המלווה ולא יורע הכו חוש הזה להחליף את השטר נראה בגימור מה העדיפות של המלווה לעשות כך ולמה מעדיפים את טובת המלווה אומר הרשבא נראה בגימור על פי הפסוק במשלי עבד לאיו לאיש מלבי אומרת הגמורה ראינו שתי שיטות במשנה מה עושים אומר רבון מרב אין לוכ לאק רב יודה שהידים עצמם הם יחליפו ויכתבו לו שטר חדש ולוק רבי יוסי שאמר שכוס שובו והלוי צריך כת לשמור את שבור מן הבורים אלו שיטה שלישית ורב הוא תנה הו פוליג יכול לחלוק על תנו ז מרר אחר מזמן תאריך של הלואה כ שיוכל לגבות משעבוד מאז אמ לרב נחמ לרב הונ ואמר ל ר לרב הונ שמע לרוני אם רב היה שומע את הברי שנביא בעזרת השם בדף הבא מה שרב יהוד אומר ש מזמן רשן העוד הרב היה חוזר בו רב והיה מודה שוחק רב יהודה דהיינו רב נחמן הוא לא הבין מה כוונת רב הוא חשב שרב סובר שרב יהודה סובר שקורעים לו את השטר וכותבים לו שטר חדש על 500 מהתאריך של היום אז לכן הוא אמר הלכה לא כמותו לא צריך להפסיד את כל המשועבדים מזמן ההלוואה לכן הוא אמר שבז כותבים שטר חדש אבל וא הדין שהעדים יכולים לכתוב שטר חדש אז הוא אומר הוא שמע את דברי רבי יהודה במשנה שרבי יהודה במשנה לא אומר מפורשות שכותבים לו מזמן ראשון אם היה שומע את הבריה שכוס שתח מזמן ראשון אז ה היה חוזר בו והיה אומר הלו חק רב יהודה או מרלי אמר לו רב הונה לא שמיע לי רב ידע ברייסה ולא יודע ולא חזר בו כ הוא באמת בא לחלוק על רבי יהודה בשלי מבית דינ בזן יש להם כוח לקרוא ולכתוב שטר חדש מהזמן הראשון אפילו שאי אפשר כעת להכיל שיבו מאז הזתה הראשון אתה קורע אתה מבטל את השיבו שלו אתה כותב שיבו חדש איך אתה כותב שיבו על חודש קודם ל חצי שנה קודם רק בזן יכולים לעשות זאת בזן הם עלים אלקו ממונה הם יש להם כוח להפקיע ממונו של אדם אפק בז נפק אז הם מפקיעים את ממונם של כל אלה שקנו שדות מהזמן הראשון על ידי השטר החדש אלו עדים שוסו שחוסן הם כבר כתבו וחתמו בשער הראשון חוזרין וויסין שחוסן כעת מהזמן הראשון איך יש להם כוח להכיל שיבו מהזמן הקודם אומרת הגמורה ולוי אדים לא יכולים לשות זאת רב עצמו אמר שכן ואומר רביד מרב אד קוסן אפילו סור שורו חס מי שאיבד את שטרו על קר קשו קנ הוא אמר להד אם תכתבו לי אחר כותבים אפילו רה שטרות הואבת שני כותבים לו שלישי שלישי כותבים לו רביעי אז הם כן יכולים לכתוב אונה גימורי באמת אין כוח בידם ש לידים לחזור ולכתוב שטר אחר שיכלו לגבות מלקוחות מהזמן הראשון כי אפשר להחיל שיבו למפריע מה שרב יודה אמר בשם רב זה באחד מהשניים רב יסף בשת מתונה בשטר מתונה אין אחריות אם בלח בא וגובה את הקרקע הזה הוא לא חוזר לנוס המתונה אז כיוון שכולם יודעים שהוא נתן לו את השדה למה לא יכתבו לו שטר מתונה חדש אין כאן בעיה של לכוס ורב אומר אפילו בשטר מחירה בשטר שאין בו אחוס כמו שלמדנו בשיעור הקודם שכותבים מפורש שאם באחיות זה רק להוכיח שהקרקע שלו זה אפשר לכתוב אפילו רה שטרות אבל להכיל שיבו זה אי אפשר זה יש רק לבזן קוייח עד כאן דף קע א
לצפיה בתכנים נוספים: