הדף היומי מסכת בבא בתרא דף קס

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא מבית "דרשו" עם הרב מאיר שפרכר שליט"א, הדף היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי מסכת בבא בתרא דף קס

[מוזיקה] בו בטרה דף קס מתחילים בעזרת השם פרק עשירי ואחרון פרק גט פשוט הפרק שלפנינו עוסק בהלכות שטרות התנה כאן במשנה קורא לשטר בשם גט אנחנו מכירים גת שזה ספר שטר שהבעל נותן לאשתו בשביל לגרש אותה אבל זה יכול גם להיות שאר שטרות שנקראים בשם גט יש שטר פשוט מה שאנחנו מכירים שכותבים בו את כל מה שרוצים לכתוב זה יכול להיות גט זה יכול להיות למשל שטר הלוואה זה יכול להיות שטר מכירה ו שמסיימים לכתוב את כל מה שרוצים לכתוב העדים שלו חותמים מתוכו בסוף השטר זה השטר הרגיל אבל יש עוד שטר הוא נקרא מקושר תיקנו אותו במקום שבו היו כהנים קפדנים כמו שהגמרא תבאר ואותם כהנים היו מקפידים על נשותיהם ומגרשים אותם מיד ואז כשהם היו נחים מרוגז היו חוזרים בהם ורוצים להחזיר את גרושות ההם אבל אם הם לא היו כהנים אדם גירש את אשתו היא לא התחתנה עם מישהו אחר והוא רוצה להחזיר את גרושתו יש לו מצווה של מחזיר גרושתו אבל התורה וסרת על כהנים להתחתן עם גרושה ואפילו אם מהגרושה שלהם אז אם כן אותם הכהנים שברוב כעסם גרשו את נשותיהם לא יכלו להחזיר אותם אם היה מישהו עוצר את הכוהנים קצת לפני שהם היו מגרשים אז הם היו מבטלים את הגירושין ואז הם לא הי צריכים להיות אסורים על נשותיהם כי הם לא היו גרושות אז תקנו חכמים תקנה זמנית התקנה הזאת לא נוהגת בזמנינו היא לא כתובה ברמבם היא לא כתובה בשולחן ערוך היה תקנה זמנית שעשו שטרות מקושרים היו לוקחים שטר לפי הרשב כותבים שורה אחת למעלה ומשאירים את השורה השנייה ריקה ואז היו מקפלים את השורה הכתובה על השורה הריקה ותופרים בשני הצדדים אחר כך כותבים באים לכתוב את השורה הבאה לפני כן היו מקפלים אחורה את השורה הראשונה באים כותבים את השורה השנייה ואז משאירים את השורה הבאה רק ואז גם כן היו מקפלים פנימה את השורה השנייה על השורה הריקה ותופרים את השורה השנייה עם השורה הריקה ואז היו מקפלים גם את זה אחורה וכותבים את השורה השלישית ואז משאירים את השורה הבאה רק ואז היו מקפלים פנימה את השורה השלישית על השורה הריקה ותופרים וזה היה שתר מקושר לוקח זמן לעשות את זה לכתוב לתפור וכל התהליך הארוך הזה בינתיים ם הכהנים לא היו באמת רוצים לגרש את נשותיהם אלא הכל היה רק בגלל כעסם הם היו בינתיים נחים מרוגז ואז הם היו נמלכים בהם ולא מגרשים את נשות היו עושים עשו את זה את התקנה הזאת בעיקר בשביל גט קריטו שטר שבל מגרש את אשתו אבל כבר עשו את זה גם בשאר השטרות כמו שהגמרא מביאה א אם כן נמצא שהיה שטר מקושר בתקופה היא היו עושים את זה בצורה הזאת אומרת על זה המשנה ש אם בשטר רגיל כותבים את השטר והעדים חותמים בתוכו מתחת ל כתב אז בשטר מקושר כתבו אחרי שסיימו את השלוש השורות המקופלים האלה היו ממשיכים לכתוב את שאר השטר וכשהיו צריכים לחתום לא היו חותמים למטה בסוף השטר אלא היו חותמים עדיו היו חותמים מאחוריו היו חותמים בצד האחורי אם כתבו בעמוד א' החתימות היו בעמוד ב' היו חותמים בצד השני של השטר עכשיו אם זה א שטר פשוט ש חתמו מאחוריו כולם מודעים שהשטר הזה פסול פשוט שכתבו עדיו מאחוריו פסול אבל אם זה שטר מקושר שכתבו עדיו מתוכו כתבו באותו צד של הכתב הם כתבו בעמוד א' העדים חתמו גם בעמוד א' בזה יש ויכוח אם זה פסול או כשר לפי דעת רבנן לא רק בשת רגיל אם חותמים בעמוד הבא זה פסול אלא גם בשטר מקושר שאמורים לחתום בעמוד הבם חתמו באותו עמוד שכתבו את השטר זה גם כן שניהם פסולים כי הם לא נעשו כתיקון חכמים רבי חנינה בן גמליאל אומר בשטר המקושר הזה שכתבו עדיו מתוכו כשר מפני שיכול לפתוח את קשריו וכפו ולעשותו שטר פשוט עוד אומרת המשנה כמו שהגמרא מרת בד כס אדם הולך לסופר ומבקש ממנו אני רוצה שתעשה לי שטר פשוט ובמקום הזה יש כאלה שעושים שטר פשוט ויש כאלה שעושים שטר מקושר הלך אותו סופר ועשה לו שטר מקושר לפי דעת רבנן זה פסול רבן שמעון בן גמליאל אומר הכל כמנהג המדינה ומכיוון שבמדינה הזאת יש נוהגים לעשות פשוט ויש נוהגים לעשות מקושר אז אנחנו אומרים שבסך הכל הוא היה מראה מקום לו אומר לו אתה לא צריך תרוח לעשות שטר מקושר אתה יכול לעשות שטר פשוט אבל אם עשית שטר מקושר גם טוב יש הבדל בין גט פשוט שעידו בשניים שני עדים חותמים עליו לבין מקושר שהוא לכל הפחות בשלושה עדים על כל קשר יש עד אחד ומכיוון שלכל הפחות צריכים שלושה פעמים לקשור לכפול את הדף אז לכן צריך לאכול פחות שלושה עדים אם עשו פחות עדים בשת פשוט שכתב בו עד אחד ובשטר מקושר שכתבו בו רק שני עדים שניהם פסולים כי צריך לעשות לפי התקנה שתיקנו בשטר פשוט לפחות שני עדים ובשטר מקושר לפחות שלושה עדים כבר אמרנו הסיבה של התקנה לעשות שטר מקושר זה בגלל שהיה מקום שבו היו כהנים קפדנים שהיו מגרשים נשותיהם אחר כך כשהם נחים מוגזם היו חוזרים בהם ולא יכלו כבר להחזיר את גרושיה לכן תיקנו את ה המקושרים האלה אבל כעת הגמרא מביאה שלושה פסוקים מנני מילי איפה יש סמך רמז בפסוק לשני סוגי השטרות האלה שעל סמך זה חכמים סמכו דעתם לתקן את התקנה הזאת של השטר המקושר אז הפסוק הראשון אמר רבי חנינא דמר קרא הפסוק אומר בספר ירמיה מדובר שם על לקראת חורבן בית המקדש הראשון המלך האחרון ממלכי בית דוד ממלכי יהודה היה צדקיהו בשנה העשירית למלך צדקיהו שמך עשה מצור נבוכדנצר מלך בבל על ירושלים ואז ירמיהו הנביא קיבל נבואה מת הקדוש ברוך הוא מצד אחד קשה אבל מצד שני גם מעודדת עם תקווה הנבואה הקשה היא שירושלים תיפול ביד נבוכדנצר אבל הנבואה עם התקווה שעוד יחזרו לירוש ים אחרי 70 שנה חזרו לירושלים ולכן אומר הקדוש ברוך הוא לנביא ירמיהו אני מבקש ממך יבוא אליך חנמאל הוא ירצה למכור לך ה שדה תקנה את זה תקנה את השדה ממנו ותעשו שטר וכך באמת עשה ירמיהו אומר הקדוש ברוך הוא לירמיהו זה סימן שעם ישראל יקנו עכשיו שדות ו יעשו שטרות ויישמרו עליהם למען יעמדו ימים רבים כי עוד יחזרו לירושלים ויהיה להם הוכחה שהקרקעות האלה הסודות האלה הם קנו אותם והם שלהם ועוד עתידים לקנות בסביבות ירושלים בבנימין עוד עתידים לקנות עוד עוד שדות והכל והולכים לחתום שטרות והכל זה מה שאומר שמה הפסוק ורבי חנינא מתייחס למה שאמר קרא נבואה עם התקווה שעוד שדות בכסף יקנו וכתוב בספר וחתום ועד עדים עוד יבואו זמנים יפים עוד יקנו שדות ויכתבו שטרות ויחתמו ידים אז דורש רבי חנינא שדות בכסף יקנו ואז כתוב וכתוב בספר איזה שטר הוא כמו ספר זה שטר פשוט שהוא כתוב כמו כאין ספר יכול להיות שהוא כתוב רצוף והכל ב כסדרו וחתום זה שטר מקושר שהוא חתום וצרור טפור אז אם כן רואים שיש שני סוגי שטרות ומנין לומדים שיש כמות שונה של עדים במסכת סוטה כתוב שכש כותבת עד הכוונה לשני עדים אז והעד הכוונה שניים ומה שכתוב עדים זה בא לרבות עוד עד אחד זה בא לרבות שלושה אז אם כן יש יש כאן שטר אחד שחותמים שניים ושטר אחד שחותמים שלושה ה כיצד שניים חותמים לשטר פשוט ושלושה חותמים לשטר מקושר ואם תשאל מי אמר איפו חנה אולי נמר ששלושה יחתמו בפשוט ושניים במקושרים יש לי פסוק שמלמד אותי על עדים מרובים הוא בא על מקושר מתוך שהשטר המקושר נתרבה בקשריו מחמירים עליו להטריח לעשות בו עוד תפירות וקשרים אז נתרבה גם בעדים שאמורים לחתום בו אם כן נמצא שיש לנו לימוד ראשון מנן סמכו החכמים לתקן את השטר המקושר פסוק שני רפרם אמר לומדים את זה מאחה מה שנאמר שם שירמיהו קיים את מה שהקדוש ברוך הוא אמר לו בנבואה והוא באמת לקח את ספר המקנה את החתום המצווה והחוקים ואת הגלוי ורש רפרם ויקח את ספר המקנא מהר כתוב כמו ספר זה שטר פשוט מה זה את החתום מה חתום וצרור וקשור זה שטר מקושר ואת הגלוי זה החלק הפשוט שמקושר הרי אחרי שכותבים את השלוש שורות לכל הפחות בצורה שמקפלים וקושרים אחר כך את שאר השטר כותבים במקום פשוט לא מקפלים את כל השטר אז זה מרמז על הפשוט שב מקושר זה הגלוי המצווה והחוקים אלו המצוות והחוקים שהם דברים שהבדל בין שטר פשוט לשטר מקושר איזה מצוות וחוקים יש בהבדלים מה כיצד שתר פשוט זה עידו בשניים והשטר המקושר הזה עידו בשלושה שטר הפשוט הזה עידו מתוכו העדים חותמים באותו צד שבו כתובים ה בו כתוב השתרר כתבו את השטר ואז העדים חותמים ובשטר המקושר הזה אז כותבים בצד אחד וחותמים בצד השני זה המצווה והחוקים שיש באותם השטרות וגם כאן שואלת הגמרא מי אמר ש בפשוט יש רק שני עדים ומקושר שלושה היפוך אנה אולי נאמר הפוך שיש שלושה עדים בפשוט ושניים במקושרים פסוק שלישי שמביא רמז לתקנה של חכמים שעשו שטר מקושר מביא רמי בר יחזקל מפסוק בתורה הוא אמר חה הפסוק אומר על פי שני עדים או על פי שלושה עדים נקבעים דברים ברגע שיש לך שני עדים אתהה יכול לסמוך עליהם זה כאילו אתה ראית למה צריכים לכתוב או על פי שלושה עדים יקום דבר אם כבר תתקיים עדותם בשניים למה פירט לך הכתוב אחר כך בשלושה עדים לומר לך שניים לשטר פשוט ושלושה לשטר מקושר ואם תשאל איפו חנה אולי נאמר שמקושר יהיה שניים ופשוט יהיה שלושה ספרה אומרת שמחמירים במקושרים בו שנתבע בעדו אבל הגמרא מסבירה שהפסוקים האלה זה לא הלימוד שממנו לומדים את השטר המקושר כי שלושת הפסוקים נצרכים הני לאח יוד דעתו כי הפסוקים האלה מיותרים לדרוש מהם שטר מקושר כל חד ואחד מהם צריך אותו למילת לדברים שלו הודעתה לכד תניה מה שהפסוק אומר שדות בכסף יקנו אני אומר לך אל תקנה שדות בלי שטר וכתוב בספר וחתום זה הנביא עצה טובה כמש מלן שיכתוב שטר מתקיים וישים אותו בכלי חרס למען יעמדו ימים רבים עד שיחזרו מהגלות אחרי 70 שנה ומה שהפסוק אומר שירמיהו אומר ויקח את ספר המקנה זה לא בא ללמד איזשהו הלכה אלא זה בא לספר מה שאחי אב ומעשה שהוא באמת קיים את מה שהקדוש קש ברוך ה אמר לו בנבואה ומה שהפסוק אומר על פי שני עדים או על פי שלושה עדים למה כתוב על פי שלושה עדים זה להקיש שלושה עדים לשני עדים בוויכוח פלוגתא דרבי עקיבא ורבנן שת רבי שמעון וחכמים במסכת סותה דף ה ש רבנן לומדים שאפילו שני עדים אם הם באים ואומרים על שלושה עדים שהעידו לחייב מישהו אומרים אתם מעידים שאתם באים לחייב אותו מי הרי דבר ראשון כשהילדים באים להעיד אז שואלים אותם חקירות מה קודם כל ש באמת נהייה בטוחים שיהיה אפשר אחר כך להזים אותם דהיינו דבר ראשון שואלים אותם באיזה מקום זה היה ובאיזה זמן כדי שאם אחר כך יבואו עדים אחרים ויאמרו אתם מעדים לא משנה לנו מה על דבר ש בזמן מסוים במקום מסוים בושה וחרפה שקרנים כזונה הייתם בזמן הזה במקום אחר התורה קבעה שמעמידים לדים האחרונים שמזמן את העדים הראשונים והראשונים הופכים להיות זוממים והתורה מצוה ועשיתם לו לאותו עד כאשר זמם רצה לעשות לאחיו המזימה שהוא זמם לעשות לאחיו זה מה שעשו לעד בעצ עצמו רוצה לחייב את חברו 100 זוז הוא ישלם מזוז העדים עצמם חייבים מה שהם רצו לחייב עכשיו אם יש כאן למשל שלושה עדים שהעידו ובאים רק שניים ומזי אותם דורשים רבנן מהקשיים או שלושה עדים שאפילו שניים יכולים להזים את השלושה רבי שמעון לומד שדווקא הם אמרו על כל העדים אתם לא הייתם באותו מקום בזמן ההוא אלי אם אנו הייתם אבל אם אמרו רק על חלק מהם למשל היו שלושה עדים ורק שניים מתוכם אומרים עליהם אמנו הייתם זה לא נקרא עדים זוממים עד שיזו מו שלושתם מקישים בין השניים לבין השלושה ו זה דברי רבי שמעון רבי עקיבא לומד קודם כל הנטפל לעוברי עבירה כי עוברי עבירה העד השלישי לא יכול לומר מה אתם רוצים להעניש את העד השלישי כמו את שני העדים האחרים הרי גם בלדי השלישי בלדי השלישי גם כן היו מקבלים את העידוד של השניים כי מספיק שניים בכל זאת כיוון שהוא נטפל לשניים והוא הצטרף להיות שלישי הוא נענש גם כן ועושים לו את מה שהם זממו לעשות לאותו אחד שהם העלילו עליו ודבר נוסף שהם אינם נקראים זוממים עד שכל שלושתם נפסלים בגלל שאמרו עליהם ממ אנו הייתם באותו זמן במקום אחר אבל אם אחד מהם ימצא קרוב או פסול ונמצא שהעדות שלהם היייתה פסולה אז כל השלושה אין להם דין של עדים זוממים ועדותם בטלה אם כן נמצא שיש מה ללמוד מהפסוק הזה הוא בכלל לא מיותר אז איך אתה לומד ממנו את השטר המקושר תשובה היא באמת אלא מקושר הו מדרבנן כל התקנה הזאת והפסוקים קרא זה רק כשמחת באלמה רמז ובאמת מה הטעם האמיתי טעם המ תקינו רבנן שטר מקושר כי היה מקום אתרה דקה ובדי טובה היה מקום של כהנים שהיו מאוד קפדנים ומגרשים את נשותיהם נשה היו ואחר כך כש היו נחים מר וגזם היו רוצים לחזור בהם ולא יכלו להחזיר את נשותיהם עבדו רבנן תקנתא לכן תקנו חכמים תקנה שייעשו שתר מקושר ודחי ואחי בזמן של הקשירה של השורות שזה לוקח זמן מיד ודעתה הוא תתיישב דעתם ויבטלו את הגט לפני שייתנו לאותה אישה ואם תשאל ל תנח זה מובן למה תיקנו גטין מה שבאמת נקרא גיטין בלשוננו שטר שמגרש בו הבעל את אשתו למה תיקנו שהם יהיו מקושרים אבל בשר שטרות כמו שטר מכירה שטר הלוואה מה יק לממר למה שמה יש שטרות מקושרים וכדי שלא תחלק בן גטין לשאר שטרות שיהיו שווים בכל מעשיהם כי גם שאר השטרות נקראים בשם גט ועד כאן דף קס
לצפיה בתכנים נוספים: