הדף היומי מסכת בבא בתרא דף קסו

הדף היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

הדף היומי מסכת בבא בתרא דף קסו

[מוזיקה] ב 14 דף קסמו השום בעזרת השם במשנה שבסוף הדף הקודם המשנה שלפנינו עוסקת באופן שיש סתירות או דברים לא ברורים בשטר אומרת המשנה דין ראשון כוסו בוי בשטר ההלוואה כתוב זוזין מו פלוני לבה מפלוני זוז דן שהם ל שהם 20 סלעים למעשה יש לנו כאן סתירה כי כל סלע זה ארבע זוז אז 20 סלים זה 80 ו אומר שזו 100 אז 80 או 100 אין לו למלווה אלו 20 רק 20 סלים דהיינו 80 זוז יד בלשר תחתינו כבר הי בא להוציא מחברו ושמה הוא התכוון לומר 100 זוזים גרועים וחסרים שהם שווים רק 20 סלים אותו דבר אם כתוב זוזין מו 100 זוזים שהם 25 שליים אבל כתוב דינו לוסין סלוים 30 סלים אין לו י לו מונה רק 100 זוז כך מפרשים 100 זוזים שהם 30 סלים קלים שקצת נפחת מהם הכסף זה שווה בעצם רק 25 שלים יד בלשת ל תחתינו דין שני שטר הלואה שכתוב פה כסף זוזין דינון כמה ני אמחק המספר שה צריך להות כתוב 100 200 נמחק אין פחס משתיים כי זוזים זה רבים לא זוז אחד השתי זוז יותר מזה לא יכול לגבות אותו דבר כסף סלון דינון ונמחק אין פחס משתי שתי סלים דרקוס דרקוס רשב מביא מעזר דרכונו מטבעות זהב דנון ונמחק המספר אין פוחס משתיים דין שלישי כוסו בו מלמ למונה ומל ומוסים הרשב הביא לאלון שהם היו כותבים שתי חלקים בשטר חלק העליון של השטר היה כתוב שרובן לבה משמעון כך וכך אח בחלק התחתון היה כתוב שהוא משעבד את כל הנחושים לחוב של כך וכך אז למעלה כתוב שהחוב הוא 100 למטה כתוב 200 או להפך מלמ לא כתוב מסים מלמ תמונה הכו אולך אחר התחתון אז הרש בם אומר לא בשורה האחרונה השורה האחרונה כבר למדנו אין למד משית אחרנו לפני השורה האחרונה ולמה מסברים הראשונים במקרה הראשון של המשנה אז הוא בא לפרש אז מפרשים הסכום הנמוך יותר אבל כאן זה לא לפרש כתוב אותו דבר פעמיים וכל פעם כתוב מספר אחר לחלוטין אנחנו אומרים שהוא חזר בו זה חזור ם הסכום הראשון והאחרון הוא קובע אם כן שהתחתון קובע לא מוקוס מליון בכלל שאם תמוח אויס מן התחתון למד מנולין רשבם נראה בגימור שהוא גורס אחרת שאם לא יקוס אבו סחס אלמד מנולין ונראה בגימור מביאה הגמור טונו רבון אומר כסף כתוב בשטר כסף לבה פלוני בפלוני אזם פ מדינ כסף אם כתוב כסף דינור ול או שכתוב ודיור כסף אפוס משני דיורין של כסף אם כתוב כסף בדיור ולבה אין פס מ בשני דינור דהב כסף דהיינו הוא לבה כסף בשווי של שני דינרי זהב עוד מעט נראה אוממה מה ראינו בברייס כסף אם כתוב כסף לא כתוב כמה אם פס מדין הכסף מי אומר ם מנסה אולי הכוונה לחתיכת כסף אז תוסס אומרים מהקושי טופסו מו טופסטו אומרים טויס בדרך אחת שנס יכול להיות חתיכה יותר פחות קטנה מדינו יותר קטנה מדינו אז אולי ניתן רק את החתיכה הכי קטנה שיכולה להיות אומר רב לוזו אינו נמה כאן כתוב דוסו במשתה מטבע של כסף המטבע זה דינו ו מפריטה בדרך כלל פרוה הכונה פרוטה של נחוש אבל כאמה מדובר הי בכסף כתוב בשטר כסף מסבירים טופס הכוונה למטבעות פחוות מדינו אומר רב פופה מדובר בסג פריט קספה לא הולך שמה מטבעות אחרות אל דינ תו רביס אחרת לגבי זהב דהב כתוב ולבה זהב אין פוחס מדינ דהב אם כתוב דהב דיורין או בדיור דב אי פס משני דיורין דהו אם כתוב דהב בדיין אי פס משני דינור כסף דהב ולבה זהב בשובי של שני דינרי כסף או מד זהו הכוונה לג זהב שפחה מד אמז מדובר מטבע פרי דן המטבעות פחות מדי של זהב אגמי שבשום מקום אין מטבע שפחות מדינר בזהב מה ראינו ביס זו בדיור פני די כסף זוהב מי אומר אולי מה שכתוב זוב עולה על דברים והי מדה ופריכה דהיינו גרוטאות של זהב בתרי דידה וקומה הוא מתכוון לומר בשווי של שני דינרי זהב מה שכתוב זהב לא הכוונה ש כתוב הרי דינרים גם דינרי כסף בשווי של שני דינרי כסף לא הזהב עולה גם על מטבע וגם עלע על החפץ שהוא לבה הוא לבה זהב בשובי של שני דין הרי זהב אומר הביה יד ב ש על תחתנו כיוון שאפשר לפרש כך שבשני דינרי כסף ולבה זהב אפשר לפרש בשני דינרי זהב אז יד בלשת ל התחתנו יש לו רק את הנמוך מביניהם ובמקום המוסגר כאן גורס הרשם אוכ רנמה אז בדרך כלל רישה הכוונה לתחילת הברייה סיפה זה סוף הברייה אבל כאן ראינו שתי בריסס וריש הכוונה לשתי הקטעים הקודמים דהיינו תחילת הברייה הנוכחית של זהב וסוף הברייה הקודמת של כסף דהיינו מה שלמדנו בברייס הראשונה כסף בדינים אמרנו אין פח שני דינור של זהב כסף למה נאמר יד בלש ל תחתנו ויש לו כסף בשווי שני דינרי כסף וגם הרש של הברס דב דיורים ודינים דהב אז למדנו אין פוחס משני דיורים זוב למה נאמר שני דינרי כסף זהב זת אומרת זהב בשובי שני דינרי כסף למה אתה אומר שכוונה ל שני דינרי זהב אומר הבשי ר ש שתי המקרים הקודמים קוסב דינרי סיפה דקוס דיורין דינר של כסף הוא מצו יותר זה הולך יותר בשוק כ פחות יקר אז כאומרים דיורין סתם אז זה דיורי כסף כ כשמדברים מ דינרי זהב אומרים דינרי זוב אז גם כשאומרים דינרי אז ה מתכוון לזו לכן בשני המקרים הראשונים כתוב דינרי מה שאם כן במקרה האחרון כתוב דיורין אז דיורין אנחנו אומרים כסף והוא לא יכול להוציא ממנו רק זהב בשובי שני דינרי כסף ומ מנוד לדיור שזה זהב וזה כסף דתני רשבם גורס דתנן זו משנה בסוף פרק ראשון של מסכת קריסוס המשנה עוסקת בדין קורם של אישה יש כאן שתי מקרים מקרה ראשון זה של קורלי אישה שילדה זוכ שבה ימים מ היא טובלת אבל היא עדיין מחוסרת כיפורי מסורה בקודים עד שתביא את הקורבן מתי היא יכולה להביא את הקורבן אחרי ימי מלויס אחרי 40 יום ביום 41 מביאה קורבן אולו חטו אם יש לה כסף אז היא מביאה כבס לאילו עוף לחוס והניה מביאה שתי עופות אחד ולו אחד חטו יש עוד דין של זובו כשאישה רואה דם מ נידו ואז יש לה שבעה ימים שא נידו ומיום השמיני והלאה מתחילים החדש היום שזה ימי זיוס שאם היא נתרה ו אז ב1 יום האלה אם היא רואה שלושה ימים רצוף אז היא נהית זובו שזו צריכה לספור שיבו נקים ביום השמיים מביאה קורם אז אומרת המשנה אישש יולו סופק חומש ליידוס סופק חומש זיוס הל הספק חמש לידות יש ספק אם זה ניפל שהוא מחייב בקוב או שזה רוח בעלמה או חומ יבוס היא אבדה את החשבון של המספר של ימי נידוס ימי זיוס יש לה חמש ספקות של זיוס מביאו קו מח חלס בזבחים ת מותרת בקודים וין השרו חיבו הרשב מסביר שהקורבן זה כמו טבילה כמו בטבילה במקווה אפילו שהיא טמאה מכמה וכמה טומס טבילה אחת מסירה ממנה את כל הומס בבת אחת כר גם העניין ש מחוס לכיפורים ברגע שמביאה קורבן אחד היא כ מותרת בקוים אלו מי אם זה באמת ודאי אז כמו שנראה כבר הי צריכה להביא חמש קורבנות אבל כאן שזה ספק הרי כלל הבת הקורבן על הספק זה דבר שבקושי התירו כי חוס אי אפשר להביא בתניא אוי לא מביאה אם אני חייבת זו לחובו אם אני לא חייבת זה סנדו חוס חטו וף אפשר להבי על הסופ כי ממילא רק הדם הולך למזבח את כל האוף אוכלים הקונים אז הקונים לא אוכלים כזה ספק חט או ספק שהיא פטורה אז ממילא כיוון שזה הולך לקבורה אז מב זה רק בקושי אז חיבו אותה רק בקמן אחד אבל אווו חומש דוס חומש זיו דוס מביא קור מחוד כלת בזבחים כמו שדיברנו זה כמו טבילה במיק שמתארת מכל הומס אבל שרח צריכה להביא עוד ארבע קורבנות הרשם אומר שחוש לידו זה דווקא שהיה אחרי מלוס דנו אחרי 40 לזכר או 80 לנקי אבל אם זה בתוכי פילה אז לא מחייב את הקור נוסף למדים מזה סרדס ממשיכה המשנה מיסה ועמדו קינים קינים זה זוג אופות כן זה זוג של שני וירים או שני בני וינו בירושלים בדין ריזוב המחיר מאוד תעקר כל זוג עלה דינר זהב אומר רבוני ש בן גמליאל אמו עוין הזה אני נשבע בביס מקדוש אם מולין הלילו אם אני אלך לישון הלילה עד שיהיו בדנ הורים עד שמכיל מחיר יוזל לדינרים מה זה דינרים כסף אז כבר רואים כאן את ההבדל דינרי זהב דינרין כסף אומרים דינרים סתם אז נכנס לבז ולימד כדי שהמחיר ירד אז הוא אמר כך נכון שלוחה שהיא צריכה להביא חמש קורבנות אבל אני עכשיו יאמר שלוחה כמו רב שמ ורב עקיב שהם אומרים מספיק קורבן אחד או איש שדוס חודו מביא מ כ בזים ואישרו הם למדים ז מהפסוק כמו שרב מצין לגמור ב כריסס הקופונים זהוא רצה כדי שהמחיר ירד כ הביקוש ירד ובאמת הצליח וודו ב ביים ברבוסים כל כן כל זוג עלה רביעית דינר שני תורים ברוב דינר זה 1 חלקי 100 מהמחיר הקודם זה 48 פרוטוס כמו שהרשה מחשב הקופונים רואים שדיירי זוב דינרין זה סתם דינרים זה כסף מה ראינו במשנה כוסו מלמעלה וכולו כתוב למעלה 100 למטה כתוב 200 או להפך הו אוחר תחתון והמשנה מסיימת עם קסלין וכמו שאמרנו הרשב גורס שאם לא יקוס החס מתחתון ילמד מנולין המביאה הגמור ו רבן אלמד החת מ בוחס רק אםע אחת חסרה אבל לא בשתי כגון חון מנני ועון מענני אבל לא חין מנני ולא עון מענני דהיינו כך אם ההבדל ממה שכתוב למעלה למה שכתוב למטה זה רק באות אחת אז אומרים שהסוף אותה הוא קיצר אם חסרות שתי אותיות זה הסופ לא מקצר ולכן אם כתוב למעלה חנני ולמטה כתוב חנן בלי הי ואז אדם שקוראים לו חנני הוא בא ו אומר אתה לוית ממני יש לי שטר הלוי וטוען לא תראה למעטה כתוב חונן אני לוויתי מחונן כפרתי לו והוא החזיר לי את השתה זה נעבד ואתה מצאת אותו אז אומרים לו אתה לא צודק אומרים זה מת חנני והסופר דילג את הי הולכים אחרי השם העליון אבל אם כתוב למעלה חנני ולמטה כתוב חן ול טוען שהוא לבע מאדם שקוראים לו חן אז הוא נאמן ורק אם מגיע אדם שקוראים לו חן הוא יכול לגבות עם זה אומרת הגמרא מה ישנ שתי אוסיס דלוי כי דיל ממסר מ שים בן ארב אוסיס יש שמות ש יש להם ארבע אותיות אז אם הוא יחסיר שתי אותיות לפלג ד שמו חצי שם הוא יחסיר זה הסוף הוודאי ניזר אנחנו אומרים אם חסרות שתי אותיות אז זה וודאי שזה לא טעות של הספר אלא הוא חזר בו והוא החליט שהוא לוה מאדם אחר ו אוס חסנ דיל במסר משם בין שתי אוס למשל נוח אז אם הוא יחסיר אות אחת פלג שמו אז ודאי שהוא נזר לא להחסיר גם אות אחת אל אומרת הגמור ש בן דמו את רוב השם הוא לא הולך להחסיר שתי אותיות לפעמים זה רוב השם שם של שלוש אותיות חנן למשל אז אם יחסיר שתי אז רוב השם יחסר ממילא הסופר מקפיד לא להחסיר אף פעם שתי אותיות גם בשם ארוך יותר ולכן אם חסרות שתי אותיות אנחנו אומרים שמי שכתוב למטה הוא הנכון מה ראינו שאם חסר בתחתון מילה אות אחת אז למדים העליון אומר רב פופ פשיט לי זה פשוט לי שאם כתוב ספל מלמלו וכפל מלמט הכל הולך אחר התחתו מה הכוונה הרשב מסביר שמדובר באדם שהפקיד אצל חברו הוא כתב לו ש וכעת הוא בא את הפיקדון ולמעלה כתוב ש הפקיד אצלו ספל ספל ש שממלאים בו מים וכדומה למטה כתוב שהוא הפקיד אצלו כפל כפל זה טלית שראויה להתקפל למה נקטו את זה לא דוקא הוא אדן שני כלים אחרים רק רוצים להביא במת את הספק הבא אז התחילו עם זה עוד מעט נראה את הספק הרז בן מביא שיש מפרשים שהכוונה לכסף רק כסף בגימטריה ספל וכסף בגימטריה כפל והבל הו אומר הרשב על הפירוש הזה אז אקול אולך אחר תחתון כ אנחנו אומרים אין כאן איזה חיסרון של אות שאפשר להשלים יש כאן סתירה כאן כתוב ספל כאן כתוב כפל מה ראינו במשנה שאם יש סתירה למעלה ולמטה למעלה כתוב מונ למטה כתוב 200 או להפך הקול הולך אחר התחתון אז ממילא אנחנו אומרים שהוא הפקיד אצלו טלית אבל זה יש לי כן ספק אומר רב פופה בואי רב פופה להפך כפל מלמלו וספל מלמטה מה מי חיישין לזבוב האם אנחנו חוששים שגם למטה היה כתוב כפל הק הגיע הזבוב בעוד הדיו היה לך והוא חיסר את רגלה של הקו ונעשה צמח ואני כן אלמד מהעליון שזה כפל אוי לוי דהיינו בעצם ראינו במשנה שאם יש סטירה במה שכתוב למעלה למה שכתוב למטה אז התחתון קובע אבל אם אפשר לומר שאיין כאן סתירה אלא חסר ות אחת אני אומר הוא החסיר אות אחת אז ממילא גם כאן אם נאמר שזה דבר נורמלי שיתכן שהגיע הזבוב והוא שינה זאת אז יותר מסתבר לומר שכן מתאים למעלה ולמטה ונאמר שבאמת מה שהיה שגם למטה הה כתוב כפל רק הזבוב חיסר אז המילה יוכל לקבו טלית ולא ספל המסבירים הראשונים להפך אין חשש שהה כתוב סמך ובא זבוב ומשך צורת רגל ונעשה כקוף זה לא רגיל שזבוב יעשה כו ישר אז מה קורה טיקו נשאר בספק אז מהפ פוסקים אומר הרשב המצח אול כיוון שבז לא יודעים מה לקבוע אם זה כפל או ספל אי אפשר להוציא מיד המחזיק ולכן אם הוא בא לטבוע אחד משני הכלים אומרים המצ מחבר ל רה ואם השני מכחיש אומר שהכלי השני אז לא צריך לשלם כלום את הכלי שהוא מודה ל לא טובע אותו מה שהוא טובע אין לו רעיה רשבם ל שיטוס שלכל אורך המסכת הוא פוסק סומכוס שמו בסופ חולקין אומר למה לא למה כאן אני אומר שלא יוציאו כלום למה לא חולקין את ההבדל בין ספל לפן נגיד חצי אומר הרשם חולקין זה כש המעשה לא ידוע הוא ספק במציאות כמו שור שנוגח הספור ולא יודעים אם את העוב הוא גם נגח או לא או נופל הביס אוליו שלמד ד כחס אז בזנו אומרים כון שיש לנו ספק במציאות יחלוקו אבל כש הדיינים לא יודעים כמו כאן שיקו ספק דדנה אומרים לדיינים אנחנו לא יודעים מה לומר אנחנו שותקים ממילא מחזיק יחזיק במשה בידו מספרת הגמור אהודה קוסבי היה שטר ש כתוב בו שהוא לבה מחברו רוב לבה משמעון למשל שיט 100 וזוז 600 וזוז מה 600 שולחו ר שרב קמד הביה רב שר שאל את הבה רב שר ועמיד שני צדדים איך לפרש עוד מעט נראה דרך אחרת האם הכוונה שיסו איסטרה הכוונה ל600 סלעים שכל סלע זה ארב זוז וזוז ועוד זוז אחד הדיל משס פריט זוזה 600 פרוטות נחושת ועוד זוז אומר אמר לו הבה את הצד השני תוציא מכאן ד פריט בשור לא כותבים 600 פרוטות בשטר ס מסכמים זאת זוזה במקום 192 פרוטות כותבים דינ אז מהרס מה נשאר לנו שתי צדדים מעלה צד נוסף או שז 600 צים ועוד זוז או 600 זוזה ח זוזה 600 זוז ועוד א זא אומרת 600 אח זוז הכיוון שיש לנו ספק יד בלשת ל התחתנו והוא יוציא רק 601 זוז הרשב מביא עוד פירוש רבינו חננ לפי פירוש זה לא גורסים את מה שמוסר כאן שימו זוזה וחד זוזה הקמה אמר שימו אסתירה וזוז דהיינו הסתירה זה חצי זוז כיוון שאבא לשט ל תחתנו הוא יקבל 600 חצאי זוז ועוד זוז אבל הרשב אומר שהסתיר פשיט זה חצי זוז סל מדינה אבל סט סתם טרסטר זה סלוים אלכן הרשב מסכים עם הפירוש שאמרנו שאפשר לומר 600 סלעים שכל סלה זה ארבע זוז ועוד זוז אפשר לומר 601 זוז יד לשט תחתנו וקבל רק 601 עד כאן דקו רבוב
לצפיה בתכנים נוספים: