הדף היומי מסכת בבא בתרא דף קסו

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא מבית "דרשו" עם הרב מאיר שפרכר שליט"א, הדף היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי מסכת בבא בתרא דף קסו

[מוזיקה] בו בטרה דף קסו מתחילים בעזרת השם דף כס עמוד ב במשנה שטר של הלוואה שכתוב בו שני דברים סותרים כמו שההלוואה הייתה 100 הזוז שהם 20 סלים עכשיו 100 זוז זה 25 סלים אז לפי מה אנחנו נלך לפי מה שכתוב 100 זוז או לפי מה שכתוב 20 סלעים הולכים לפי הסכום הנמוך מביניהם אם כתוב בו זוזין 100 דינון סלאן 20 אין לו אלא 20 סליים וכן אם כתוב כאן זוזין 100 שהם 30 סלים דינו לטין סליים ובאמת זה לא 30 זה 25 אז הולכים לפי הסכום הנמוך יותר 100 זוז אין לו אלא מנה שזה מ הזוז עכשיו מביאה משנה רשימה שכתוב לשון רבים אבל לא כתוב כמה מקרה ראשון כתוב שההלוואה הייתה על כסף זוזין זוזים לשון רבים דינון שהם כמה זוזים נמחק כמה זוזים אין פחות משתיים מיוט רבים שתיים וכן אם כתוב כסף סליין דינון כמה סלים לא כתוב נמחק אז גם כן אין פחות משתיים שתי סלעים וכן אם כתוב בשטר דרכונה של זהב דינון ולא כתוב כמה נמחק ההמשך אן פחות משתי דרכונה של זהב שתיים ממשיכה המשנה ואם כתוב בו בתחילת השטר למעלה מנה ומלמטה בסוף השטר כתוב 200 או שכתוב בשטר מלמעלה 200 ובשטר מלמטה מנה כאן לא הולכים לפי הסכום הנמוך מביניהם אלא הכל הולך אחר התחתון מה שכתוב בסוף אם כן שתמיד הולכים לפי מה שכתוב למטה למה כותבים את העליון כדי שאם תמחק אות אחת מן התחתון אז ילמד מן העליון מה היה כתוב כאן למטה יה הגמרא תנו רבנן ברייתא אם אמר היינו כתב בשטר שהוא לבה כסף מה הכוונה אין פחות מדינר כסף ואם כתוב כסף דינרין או דינרין כסף אין פחות משני דינרין כסף ואם כתב כסף בדינרי ככה הגמרא ממידה בהמשך שזה לא בדינרי אלא בדינרי אז הכוונה דינרי זהב והמאיר מסביר שהיו משתמשים יותר עם דינרי כסף לכן סתם דינרים היו קוראים דינרי כסף דינרים דינרי זהב היו קוראים מפורש דינרי זהב אז אם הוא אמר דינרי התכוון לומר דינרי זהב אז דינרי הכונה דינרי זהב הוא אמר כסף בדינרי הם פחות משני דינרין דהב של זהב כסף היינו כסף בשובי שני דינרי זהב בבריתה אמר מר שאם כתוב בשטר כסף אן פחות מדינר כסף ואימה אולי נאמר שהכוונה חתיכה של כסף נסקה אמר רבי אלעזר דכתיב בשטר כתוב מפורש מטבע כסף שואלת הגמרא אולי הפירוש שוא לבע מטבעות קטנות של כסף ועם הפריט אמר רב פפה מדובר כאן במקום שאין מטבעות קטנות של כסף המטבע הקטנה ביותר מכסף היא של דינר כסף בט דלא סג פריט ד קספה בריתה נוספת תנו רבנן אם כתוב בשטר שההלוואה הייתה של דהב זהב אין פחות מדינר זהב ואם כתוב דהב דינרים זהב דינרים או דינרין זהב דינרין דהב אין פחות משני דינרין דהב כי כתוב לשון רבים ואם כתוב דהב בדינרי זהב בדינר אז זה זהב בשובי שני דינרים של כסף כמו שאמרנו דינרים קראו לדינר כסף אז זהב דינרים הכוונה זהב בשווי שני דינרים של כסף הם פחות משני דינרים של כסף אבל בזהב בדהב ברייתא אמר מר שאם כתוב בשטר דהב זהב אן פחות מדינר זהב דהב מי אמר שזה הכוונה דינר זהב אמ נסקה אולי הכוונה חתיכת זהב מי אמר שזה דינר זהב אמר רבי אלעזר דכתב בשטר כתוב בפירוש מטבע זהב אז לכן הכוונה מטבע שואלת הגמרא אבל מי אמר דינר ואם הפריט אולי הכוונה מטבעות קטנות של זהב מתרצת הגמרא לא עושים מטבעות קטנות של זהב בשום מקום המטבע הקטנה ביותר הדינר זהב פרי תדה לא אב די אינשי בבריתה היה כתוב שאם כתוב בשטר זהב בדינרי אין פחות משני דינרין כסף זהב היינו זהב בשובי שני דינרי כסף שואלת הגמרא וימה אולי נאמר שהפירוש של השטר הוא שיהיה זהב שחוק בשובי שני דינרי זהב דב ופרי פריכה בטרי דינה רד כמר מתרצת הגמרא אמר הביה יד בעל השטר על התחתונה כיוון שאפשר לפרש את השטר שני דינרי כסף זהב שהוא חייב שני דינרי כסף ב מספק אי אפשר להוציא לובה יותר אתה לא יכול לומר שזה זהב שחוק בשווי שני דינרי זהב כי יכול להיות שזה הכוונה שווי של שני דינרי כסף בזהב וכן ראינו בבריתה הקודמת רשע דקתני כתוב שם שאם כתוב בשטר כסף בדינרי אז בבריתה כתוב בדינרי אבל תכף נראה שמתקנים את זה דינרי אין פחות משני דינרים זהב כסף היינו כסף בשובי שני דינרי זהב ומולי ומר אימה כספא נסח בתרי דינרי כספא כמר אולי הפירוש הוא גוש כסף בשובי שני דינרי כסף אמר רב אשי מדובר שם בראשה בבריתה הקודמת לא דינרין אלא דכתב דינרי דינרי הכוונה דינרי זהב כמו שהסברנו ולכן הוא נותן לו דינרים של כסף בשווי של שני דינרי זהב כי דינרים אומרים דינרים כשאומרים דינרי הכוונה של זהב כי מתכווננים לומר דינרי זהב כי יותר מצוי להשתמש עם דינרים של כסף אז סתם דינרים הכוונה כסף וכשבאים לומר זהב אומרים דינרי זהב או שומרים דינר בקיצור ו מבארת הגמרא הסיפה מה שכתוב בבריתה השנייה דכתב זהב בדינרי שהכוונה שישלם זהב בדינר של כסף שסתם דינרים הם של כסף ומנה תמר מנין אתה אומר שיש הבדל דשני בין אם כתוב דינרי הכוונה דינרי זהב ל דינרים שהכוונה דינרי כסף דתנן שנינו משנה האישה שהפילה חמש פעמים ולא ידוע אם יש לה שם של יולדת או שזה היה נפל ואם כן אין לה הלכות יולדת היה ספק חמש לידות או ספק חמש זיוות היא ראתה והיא לא יודעת אם זה זיוה או נידה אז מביאה שני תורים או שני בני יונה אחד לעולה ואחד לחטאת פעם אחת מביאה קורבן אחד היא לא צריכה להביא חמש פעמים מכיוון שזה מספק אז אף על פי שבדרך כלל חטאת העוף נאכלת כאן החטאת העוף לא נאכלת מאז והלאה ברגע שהיא הביאה את הקורבן שמשלים את הטהרה שלה אוכלת בזבחים היא מותרת בקודש ואיין השאר היינו עוד ארבעה קורבנות עליה החובה אבל אם היו עליה חמש לידות ודעות או חמש זיוות ודעות אז לא מספיק שהיא מביאה קורבן אחד אלא נכון שלעניין להשלים את הטהרה הקורבן האחד הזה מספיק ואוכלת בזבחים הא נחשבת טהורה לגמרי והיא אפילו יכולה לאכול כבר קודשים והשאר אבל היא חייבת עוד להביא ארבעה קורבנות עליה שהם חובה היא תביא אותם מתי שהיא תרצה מעשה ועמדו מחיר הכינים כיני תורים או בני עונה בירושלים בדינרי זהב אמר רבן שמעון בן גמליאל הוא נשבע בבית המקדש במעון הזה עם עלין הלילה עד שידאג שהמחיר ירד שיהיה המחיר בדינרי של כסף בלבד אתה כבר רואה שת דינרי הכוונה דינרי זהב דינרים הכוונה של כסף באמת נכנס רבן שמועל בן גמליאל לבית הדין ולימד שגם האישה שהיו עליה חמש לידות וודאות או חמש זיוות ודעות היא מביאה קורבן אחד ואוכלת בזבחים והיא לא חייבת להביא עוד ארבע קורבנות אין השאר עליה החובה אלא היא פטורה לגמרי מספיק שמביאה קורבן אחד על כל החמישה לידות או על כל החמישה זיוות הגמרא כאן לא נכנסת מה היה הדרשה אבל בכל אופן המציאות היייתה שכיוון שאנשים כבר לא היו חייבים להביא כל כך הרבה כיני עופות לקורבן המחירים ירדו ועמדו קינין בו ביום ברבעים ברבע דינר כסף בכל אופן רואים ש דינר הכוונה דינר זהב דינרי הכוונה דינר זהב דינרים הכוונה דינרי כסף במשנה למדנו שאם יש הבדל בין מה שכתוב מלמעלה בשטר למה שכתוב למטה וכולי הכל הולך אחר התחתון אז למה כותבים למעלה כדי שאם למטה לא יהיה מפורש אז נלמד את מה שכתוב למטה ממה שכתוב למעלה תנו רבנן ילמד התחתון מן העליון דווקא באות אחת אבל לא בשתי אותיות זאת אומרת אם למעלה כתוב א למשל חנני או נני שזה השם ולמטה כתוב רק חנן או נן אנחנו לא אומרים שהסופר חזר בו והשטר נכתב על מישהו אחר על חנן או על ענן אלא הוא קיצר אבל אם זה שתי אותיות למשל חן מ חנני או ען מענני זה כבר אנחנו אומרים שהוא חזר בו הוא לא הולך אותו סופר לקצר למטה בשתי אותיות אלא כנראה הוא פשט הוא פשוט חזר בו וכתב את השטר בשביל מישהו אחר שואלת הגמרא מה ההבדל מה הישנה למה זה שונה חיסרון של שתי אותיות דלא שאנחנו לא לומדים ממה שכתוב למעלה אם חסר למטה שתי אותיות דילמה מטר מישם בין ארבע אותיות אולי כל השם יהיה סך הכל ארבע אותיות ואב ליפ פלגי דשמע ואם כן נמצא שאם הוא מחסיר שתי אותיות הוא מחסיר חצי מהשם ואין דרך להחסיר חצי מהשם ולכן הסופר מקפיד לא להחסיר שתי אותיות שמה פעם אחת יהיה כאן שם בן ארבע אותיות שאם הוא יחסיר שתי אותיות נמצא שהוא החסיר חצי שם ולכן אם אתה רואה כאן שחסרים שתי אותיות למטה בשם למטה זה אומר שפשוט הוא כתב את את שטר בשביל מישהו אחר עם שם אחר וזה לא בשביל אותו אחד שהשם שלו כתוב למעלה הי אחי אם כן אם הסברה היא כי הוא לא רוצה לכתוב חצי שם ולכן הוא לא מחסיר שתי אותיות עו אחת נמי דילמה מטר מישם בין שתי אותיות אז שלא אז אם כן אין הדרך של הסופר גם להחסיר אפילו אות אחת כי שמה השם יהיה שם של שתי אותיות ואם הוא יחסיר אות אחת נמצא שהוא כתב חצי מהשם ואב פלג דשמ אלא לא זה הסיבה ששתי אותיות אנחנו אומרים שאם הוא החסיר אנחנו כבר לא לומדים ממה שכתוב למעלה אנחנו אומרים שכיוון שכאן כתוב שם עם שתי אותיות פחות זה אומר שזה שם אחר וזה נכתב למישהו אחר היינו תמה כי בדרך כלל לא רגילים להחסיר שתי אותיות דילמה מרמי שםה כתוב למעלה שם בן שלוש אותיות ולמטה תהיה כתובה רק אות אחת ואב לרובה דשמ ימצא שהוא החסיר רוב של השם בוודאי שאי אפשר ללמוד מלמעלה שתי אותיות שהן רוב השם אבל אות אחת תמיד מותר ללמוד מלמעלה כי אף פעם לא יכול להיות שאות אחת תהיה רוב השם כי אם זה שם של שתי אותיות אז אות אחת זה חצי אם זה שם של שלוש אותיות אז סך הכל אות אחת זה סך הכל שליש אז זה יכול להיות שהוא כסיר אבל הוא וזה לא אומר שהוא כתב בשביל מישהו אחר אותו שם שכתוב למטה אלא הוא באמת התכוון ל אחד שכתוב למעלה רק שהוא פשוט החסיר אות אחת אמר רב פפה זה פשוט לי שאם יש שטר של פיקדון שאחד הפקיד אצל חברו תחילת השטר כתוב שהפיקו היה ספל זה כתוב מלמעלה ובסוף כתוב שהפיק און היה כפל זה מה שכתוב מלמטה כפל זה למשל טלית שראויה לקפל אז כיוון שלמעלה כתוב ספל ולמטה כתוב כפל וראינו במשנה שאם יש סתירה בשטר הכל הולך אחר התחתון אז גם כאן אומרים שהפיקו היה של כפל אבל יש לי ספק בא רב פפא אם למעלה כתוב כפל שזה היה פיקדון זה כתוב מלמעלה ולמטה כתוב ספל ספל מלמטה מי האם נאמר גם כאן שלכים אחרי התחתון והפיקדון היה ספל או מחי שינן לזבוב כשכתוב כאן ס יכול להיות שבאמת הסופר כתב ק אלא שבא הזבוב וחיסרון ספל זה לא דרך שהזבוב יקח ס' ויעשה אותה כמו ק למשוך את זה אבל זה כן דרך שאולי הוא קצת יחסיר מה מהקו והפך את זה שזה נראה כמו ס האם במקרה הזה שאפשר ליישב את שתי הלשונות ולומר שבעצם בשתי המקומות היה כתוב כפל אז אז נומר שבאמת הפיקדון היה של כפל או לא טיקו זה נשאר בספק מספרת הגמרא ההוא היה שטר דו כתב בי היה כתוב שם 600 וזוז שיט 100 זוזה 600 ממה אז שלח רב שרוייה את השאלה הזאת לפני הבי כמי ד הבי האם הכוונה 600 איסר וזוז שיט 100 איסטר זוזה או 600 פרוטות וזוז או דילמה 600 פריטי זוזה אמר לי הבה 600 פרוטות ודאי שזה לא דל פריט דלא קת ובשטר תוריד את האפשרות הזאת כי לא כותבים בשטר 600 פרוטות דסו מסכן להו ומשי להו זוזי מצרפים את כל הפרוטות והופכים אותם למניין של זוז כל 192 פרוטות כותבים את זה זוז לא יכול להיות שכותבים 600 פרוטות אלא מה הי אמרת מה נשאר ספק או שזה 600 הסרים וזוז שיט מהיסטריה זוזה או 600 זוזים ועוד זוז 6001 זוז שיט 100 זוזה וחד זוזה זוזה ויד בעל השטר על התחתונה מספק והוא יקבל 601 זוז כך מבאר הרשב בפירוש שהוא כותב על זה נראה לי אמר הביה המן דב למכבי חתימות ידי בבי דינה אדם רוצה שבבית דין יהיה דוגמה של החתימה שלו שאם הוא יחתום יכלו להשוות את זה עם הדוגמה הזאת ולדעת אם זה החתימה שלו לא ליכו בסוף מגילת שלא יחתום בסוף הקלף וישאיר רק מלמעלה דילמה משכח לאחר וכתב ד מסיק בזוזי אולי אדם רע ימצא את הקלף הזה עם הדוגמה של החתימה וא יוסיף מעליה שאותו אחד שהחתימה היא שלו חייב לו כסף ויש לו פה את החתימה ותנן הרי שנינו אם המלוה הוציא עליו כתב ידו של הלובש שהוא חייב לו כסף אף על פי שאין עדים הוא גובה מהנכסים שמצויים כא אצל אותו לוה נכסים בני חורין אז אם כן אמצא שאותו אחד יכול להפסיד אלא שיכתוב את החתימה שלו בתחילת הקלף כדי שלא יכלו לכתוב מעל זה שהוא חייב כסף לאף אחד עד כאן דף קסו
לצפיה בתכנים נוספים: