הדף היומי מסכת בבא בתרא דף קסה

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא מבית "דרשו" עם הרב מאיר שפרכר שליט"א, הדף היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי מסכת בבא בתרא דף קסה

[מוזיקה] בו בטרה דף קס מתחילים בעזרת השם תקסד עמוד ב שורה רביעית מלמטה אמר רב אמרם אמר בשם רב שלוש עבירות אין אדם ניצול מהן בכל יום ואלו הן רור עבירה ועיון תפילה שאחרי שהוא מתפלל הוא חושב רו שהקדוש ברוך הוא ישלם את שכרו ויעשה צרכיו וישמע תפילתו כי הוא יתפלל בכוונה ולשון הרע שואלת הגמרא לשון הרע יעלה בדעתך סל דעתך שאין אדם ניצול מהם בכל יום כל בני אדם המספרי לשון הרע וכי לא מצאנו כאלה שזרים ולא מדברים לשון הרע אלא הכוונה אבק לשון הרע שזה לא ממש לשון הרע כמו שאדם אומר יש אש אצל פלוני היינו יש שמה מבשלים שם והכל זה יכול להיות שם מכניסים אורחים וזה יכול להיות שהם אנשים רוטנים זה דברים שזה תלוי בניגון תלוי במציאות מדבר כזה אין אדם ניצול בכל יום אמר רב יהודה אמר בשם רב רוב בני אדם נכשלים בדברים שהם כאין גזל הם אורים לעצמם התר במשא ומתן לעכב אצלם ממון חברם והם משקרים ומיו מהמהם נכשלים באריות והכל נכשלים בלשון הרע וגם כאן הגמרא מתפלת בלשון הרע סל ק דתך כולם נכשלים בלשון הרע אלא אבק לשון הרע במשנה ראינו את דבריו של רבן שמעון בן גמליאל שאומר הכל כמנהג המדינה והגמרא מיד מתפללת מה בא רבן שמן בן גמליאל לומר וכי תקמה לתלי וכי רבנן סוברים שזה לא הולך כמו מנהג המדינה על מה נאמרו דבריו המרב האשי ד הם נאמרו הלכה בפני עצמה הרי מדובר על שני סוגי שטרות יש את השטר המקושר שהשורות הראשונות היו מקפלים ותופרים ויש את השטר הרגיל אז במקום כזה באטרה דנגי נוהגים לעשות רק שטר פשוט רגיל ואמר לי אביד לי פשוט הוא אומר לסופר תכתוב לי שטר פשוט כמו מנהג המקום והלך אותו סופר הזל ודלי הוא עשה לו שטר מקושר אז ודאי יש קפידה וזה פסול אין בזה ויכוח וכן במקום שנהגי נוהגים לעשות רק שטר מקושר ואמר לי לסופר הוא אומר לו תעשה לי שטר מקושר אביד לי שטר מקושר כמנהג המקום והוא הלך ושינה זל עבד לי ה הלך עשה לו שטר פשוט ודאי שיש פידה וזה פסול מתי הוויכוח רבנן ורבי רבן שמן בן גמליאל קי פליגי במקום שעושים את שניהם מאטר דני איגי גם בשטר פשוט וגם במקושרים ואמר לסופר אמר לי אביד לי פשוט תעשה לי שתר פשוט והוא הלך ושינה אזל עבד לאשת מקושר דת רבנן מר סבר כשאמרתי לך תעשה לי פשוט זה היה קפידה הקפדתי דווקא ופשוט הוא עשה מקושר פסול ר סבר רבן שמה גמליאל סובר סך הכל הוא התכוון שלא תרח לעשות מקושר והוא יכול לעשות פשוט מראה מקום הוא לא אבל אם הוא יעשה מקושר עוד יותר טוב ולכן זה כשר אמר הביה הדבר הזה שאומר רבן שמען בן גמליאל מראה מקום מולו גם רבי שמעון וגם רבי אלעזר כולו סביר עליו הם אלה כולם סוברים שאדם מצווה דבר מסוים הוא רק נתן אפשרות מראה מקום הו לו והוא לא מקפיד אם יעשו לו אחרת רבן שמע בן גמליאל הדה מרן אמרנו שאם הוא אמר לו תעשה לי פשוט הוא עשה לו מקושר אדרבא זה אפילו יותר טוב רבי שמעון דתנן אדם אומר לאישה התקדשי לי בכוס זה של יין והכוס נמצא של דבש או הפוך תתקדש לי בכוס של דבש ונמצא של יין או התקדשי בדינר של כסף ונמצא של זהב או אמר לה התקדשי לי בדינר של זהב ונמצא של כסף או על מנת שאני אשיר ונמצא ני או אמר על מנת שאני עני ונמצא עשיר לפי דעת רבנן אינה מקודשת רבי שמעון אומר בכל המקרים האלה אם הוא הטעה לשבח למשל הוא אמר לה התקדשי לי בדינר של כסף ונמצא של זהב הרי זו מקודשת למה מה שהיא התרצתה להתקדש בשל כסף מראה מקום היא לא התכונה לומר אני מוכנה אפילו בשל כסף אבל אם תיתן לי דינר של זהב בוודאי שאני אשמח יותר רבי אלעזר דתנן האישה שאמרה לשליח לך ותקבל לי גטי תקבל את הגט בשבילי מבעלי ממקום פלוני שהוא נמצא באותו מקום וקיבלו לה במקום אחר הוא פגש אותו במקום אחר ושם הוא קיבל ממנו את השטר לפי דעת רבנן פסול ולפי דעת רבי אלעזר הוא מכשיר רבנן מר סבר כשהיא אמרה לו תקבל מבעלי במקום פלוני זה קפידה אני רוצה שתקבל דווקא שם במקום אחר אתה לא השליח ואתה לא יכול לקבל בשבילי את הגט יכול להיות שהיא לא רצתה שהוא יקבל ממנה שם את הגט כי יכולה להתבייש כשיראו במקום ההוא איך שהוא מקבל בשבילה את הגט ומר סבר דעתו של רבי אלעזר מראה מקום הוא לא בסך הכל התכוונה לומר שם תמצא אותו אבל אם הוא לא שם אתה לא צריך לחפש אותו במקום אחר אבל אם מצאת אותו במקום אחר אדר אדרבה תבוא עליך ברכה אגב נראה שדברי רבי אלעזר זה ממש מתאים עם המושג מראה מקום מלו הראתה לו מקום הוא נמצא במקום פלוני אתה מצאת אותו במקום אחר עוד יותר טוב במשנה ראינו שבשטר פשוט צריך שיהיו חתימות של שני עדים ובשטר מקושר צריך שיהיה חתימות של שלושה עדים ובמשנה כתוב שאם זה שטר פשוט שכתוב בו רק עד אחד או שטר מקושר שכתב בו רק שני עדים זה פסול וכולי שואלת הגמרא בשלמה שטר מקושר שכתוב בו שני עדים פסול יש כאן חידוש הצריך סלקת החמי היה הו בדעתנו התורה אומרת שעל פי שניים עדים ייקום דבר הועיל ובעל מה בשני עדים כשר הנמי נכון שצריך לעשות שלושה עדים אבל אם הוא עשה שני עדים כשר כמה שמלן התנה במשנה הוא מחדש לנו ד פסול אלא אם שטר פשוט שכתוב בו רק עד אחד צריך לחדש שזה פשוט שזה פסול פשיטה זה פשוט שזה פסול אמר הבה החידוש במשנה לא נצרך אלא חדש ד אפילו עד אחד חתום בכתב ועד אחד מעיד בעל פה השטר פסול לגבות איתו מלקוחות מספרת הגמרא על המימרה כן הכשיר שטר שחתום עד אחד בעד אחד בכתב עצמו ועד אחד מעיד בעל פה הוא הכשיר כזה שטר אמר לי רב השי למימר והרי הביי ביאר שהכוונה במשנה שאם יש עד אחד בכתב ועד אחד מעיד בלי חתימה אל בעל פה זה לא מועיל וזה החידוש מה דעתך בעניין הזה אמר לי השיב המאמר לא שמיע לי לא שמעתי את דבריו כלומר לא סבירה לי אני לא מסכים איתו אלא קשיה אם כן קשה מה החידוש במתניתין ששטר פשוט אם יש עליו רק עד אחד הוא פסול הרי תמיד פוסלים עד אחד צריך שני עדים חידושו הקמ שמלן דשני עדים בשטר מקושר כמו עד אחד בשטר פשוט מה עד אחד אחד בשטר פשוט התם הפסול שלו הוא מדאורייתא מהתורה אף החה כשיש רק שני עדים בשטר מקושר נמי הפסול הוא מדאורייתא וההוכחה תידה ד שלחו מתם חבריה לרבי ירמיה שלחו משם מארץ ישראל חברי בית המדרש לרבי ירמיה הסיפור שלהם שהוציאו אותו מבית המדרש ושלחו כמה שאלות וכשהוא השיב עליהם החזירו אותו שאלה ראשונה שאלו אותו עד אחד חתום בכתב ועד אחד מעיד בעל פה מהו שהצטרפו להיות כמו שני עדים שחתומים על השטר הליבה לפי דעתו של תנ קמה דרבי יהושע בן קורחה שסובר שלא מצרפים שני עדים אם הם לא ראו ביחד שניהם את המעשה לא תיבא אלך לא ילך את השאלה הזאת אלא יהיה פשוט ואפילו שניים בכתב ושניים בעל פה לא מצרפי אפילו כשיש שניים חתומים בכתב ושניים שמעידים בעל פה אם הם לא ראו ביחד את הסיפור הם לא מצטרפים אלא כי תיבא אלך השאלה שלך הספק שלך יהיה לפי דעתו אליבא דרבי יהושע בן קורחה שהוא סובר שאפילו אם ראו את המעשה אחד אחרי השני מצרפים את שניהם אז אולי רק כששניים חתומים בכתב או שניים מעידים בעל פה אז מצרפים וד מצרפה עד אחד לעד השני והם נחשבים כשניים אבל עד אחד שחתום בכתב ועד אחד מעיד בעל פה אולי לא מצרפים פינן או דיל מה או נאמר זה לא שונה אפשר לצרף גם עד אחד בכתב לעד שמעיד בעל פה שלח להו רבי ירמיה לחברי בית המדרש אני איני כדאי ששלחתם לי אני לא ראוי בכלל להשיב לכם אלא כך דעתי הקטן תלמידם נוטה שהצטרפו ואם כן יש מכאן ראייה לדבריו של המאמר שמצטרפים החידוש של המשנה זה לגבי שמשווים בין שני עדים ב שטר מקושר לעד אחד בשטר פשוט כמו בעד אחד בשטר פשוט זה פסול מהתורה ככה גם בשני עדים ב מקושר אמר לי אז רבשי אמר למימר מהסיפור של רבי ירמיה אין ראייה כי ענן אחי מתנין לה אנחנו שנינו את זה בצורה הזאת תשלחו להחברה לרבי ירמיה חברי בית המדרש שלחו לרבי רמיה שאלה אחרת שניים שהעידו אחד העיד בבית דין זה ואחד היד בבית דין אחר זה מהו שיבואו בית דין זה ששמעו את האחד אצל בית דין זה ששמעו את השני והצטרפו לקבלת העדות וזה יחשב כמו שני עדים לי בדת קמה דרבי נתן פי דעתו שהוא סובר שלא מצטרפים שני עדים אם לא העידו שניהם יחד בבית הדין לא תבא אלך אין ספק פשוט שלא אפילו בבית דין אחד בחד בית דין לא מצטרפים נמי לא מצטרפים גם כן לא הצטרפו א כיתי בלך הספק יעליב דרבי תן שסובר שאפילו שהם לא העידו ביחד בבית דין מצטרפים עדיין יהיה ספק אולי רק בחד בית דין הו למצטרפי בבית דין אחד לפי דעתו מצרפים שני עדים אבל בשני בתי דינים בטרי בית דינה לא מצטרפים לא נצרף כשיד בפני בית דין אחד ואחרי זה השני יד בפני בית דין אחר לא נצרף את שניהם יחד או נומר או דילמה שזה לא שונה ושלח להור רבי ירמיה לחברי בית המדרש אני איני כדאי שאתם שלחתם לי את השאלה הזאת אל כך דעתי תלמידם ותה שהצטרפו אז אם כן נמצא שלפי הנוסח הזה שרב השי קיבל אין ראייה מהסיפור הזה לדברי הממ מביאה הגמרא מר בר חיה אמר אנחנו קיבלנו שכך הך ישלחו לי חברי בית המדרש לרבי ירמיה שניים שהעידו בבית דין זה וחזרו והעידו אותם השניים בבית דין זה וחזרו והעידו אותם השניים גם בבית דין שלישי מהוא שיבוא אחד מכל בית דין ששמע אותם והצטרפו לקבלת העדות וזה יחשב כמו עידות לשפוט על פיה אפשר לקחת דיין מהבית דין הראשון דיין מהבית דין השני דיין מהבית דין השלישי הצטרפו שלושתם כ כי בעצם בהרכב הוא היה עם עוד דיינים שהם קיבלו אבל כעת פשוט לוקחים דיין מכל בית דין ורוצים לצרף אותם לבית דין חדש האם אפשר או לאלא לפי דברי רבי נתן ליב דרבי נתן שסובר שאפילו שלא העידו יחד בבית דין מצטרפים לא תיבא אלך זה לא שאלה ודאי ש כן אשת הדים מצרפי נן דיינים וכי צריך לומר מבעייה ודאי שמצרפים וזה ודאי בסדר אלא כי תבא אלך ש שלך תהיה ליבא לפי דעתו של לפי דעתם של רבנן לפי תנ קמה דרבי נתן שלא מצרפים שני עדים אם הם לא העידו שניהם יחד בבית הדין הספק יהיה אולי רק עדים הו דלא מצרפי נן אבל דיינים כן מצרפים מצרפי או שנמר עוד ילמה שזה לא שונה ושלח להם רבי ירמיה חברי בית המדרש שלחו לשאול אותו אני איני כדאי שאתם שלחתם לי אלא כך דעת תלמידם אני הקטן נוטה שהצטרפו רב ינה אמר אפשרות נוספת נוסח נוסף החי שלחו לי אני קיבלתי שכך שלחו חברי בית המדרש לרבי ירמיה בית דין של שלושה שישבו לקיים את חתימות השטר היה שטר וה מלווה הגיש אותו ללווה או הקונה הגיש אותו למוכר והוא טוען שזה מזויף הלכו קראול העדים לא היו עדים אז קראו לאנשים אחרים שמכירים את החתימות של העדים וקיימו בפני בית הדין את החתימות שזה חתימות כשרות וקיימו בהתחלה בפני שלושה ומת אחד דיינים אחרי שהוא קיבל את העדות האם צריכי למכתב במותב תלת האינ אוחד תו היא כשכותבים עכשיו את הקיום הם צריכים לכתוב כמו שהיה ישבנו במושב שלושה דיינים קיבלנו את העדות ועכשיו אחד מהם איננו כדי שזה לא ייראה כשקר שבסוף חותמים שני עדים שלא צריכים לכתוב ככה ושלח להוא שלח להם רבי ירמיה לחברי בית המדרש אני איני כדאי שאתם שלחתם לי שאלה כזאת אל קח דעת אני הקטן תלמידם נטה שצריכים לכתוב למכתב במותו שלושה ישנו מותו תלתה אנ חד איננו אחד תויו ועל אחת מהתשובות האלו לדעה הלוהו הכניסו לרבי ירמיה בחזרה לבי מדרשה אחרי שהוציאו אותו פני שהוא ישיב להם כהוגן ועד כאן דף קסה [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: