הדף היומי מסכת בבא בתרא דף קסא

הדף היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

הדף היומי מסכת בבא בתרא דף קסא

[מוזיקה] ב 14 דף ק סמא הש מתחיל בעזרת השם 17 שורות האחרונות שדף הקודם אחון ראינו במשנה שבג מקושר העדים חותמים מהחיוב מה הכוונה איך ונדים חסמין שתי שיטות רבו אמר בין קשר לקשר כבר נראה ורב איר מי ברב אומר החוי הקסו הוא כנגד הכס מבחוץ כנגד כל הכתב הכל יבואר בהמשך אז קודם כל לגבי רב הונה אומלי רומי ברחו א לרב חסדה לרב הונה דאמר שחותמים בין קשר לקשר קוסל כדית לכאורה מה כוונתו בין קשר לקשר מגבהים בפנים הרי אמרנו שכותב שורה משאיר שורה ריקה כותב שורה משאיר שורה ריקה אז כל שורה ריקה שם העדים חותמים לפי זה מה הכוונה מאחו רוב מסביר טויס ס מאחורי הכתב דהיינו לא בסוף אחרי כל הכתב מאחוריו מעל גביו מעל גבי כל שורה אז כך אומר וחום לבחי זה כך אני מבין לא ייתכן והוא מקושר דכס לקמי דרבי הגיע לפניו גת מקושר ואומר רבי אין זמן בו זה אני לא רואה את התאריך כ התאריך היה כתוב בחלק של התוף שמקושר הטופס של לפניו שהוא פתוח שם לה כתוב תאריך אומ לרבי שמעון רבי לרבי שמו בן קשור מובל זה בחלק שהוא קשור שם כתוב התאריך פלי אז הוא פרם את התפרים וחזיה טוען רומ ברכו מביאים שהם חותמים בין קשר לקשר מבפנים אז גם זה מובל ולא רואים אותו אז היה צריך לתמו אין זמן בזה ועיד בזה מבו לרבי אומר לי אמר לו רב חסדה מ סברס בין קשר לקשר מגבוה מתכוון רבונה לא בין קשר לקשר מהברים מ בחוץ מאחורי השורות דהיינו בתחילת הגט מאחורה מאחורי השורות שם חותמים שלוש לים לפחות ורואים את הידים בין חריצי הקשרים כמו שדיברנו במשנה שואלת הגמור וניחוש מזייף וכוס המה דבו הוא יוסיף עוד שורות בסוף השטר שבשטר מקושר וחס מסד הרי בראש השטר מאחורה כבר ידים חתומים יכול להוסיף מה שהוא רוצה כ העדים לא חותמים למטה שאז אי אפשר להוסיף למיסה הראשונים טמאים למה לא תיקנו שיחתכו ולא ישאר שום גיליון ריק אומרים הראשונים שצריך להשאיר שם מקום ריק לאפק שדונים מקיימים את החתימות וכותבים שם אישור שהחתימו מקומות אז יש חשש אונה הגמ דוסי בי שור וקים בסוף השטר מסיימים שור וקים אז יודעים אחרי שור וקים כבר אי אפשר להוסיף שום דבר שואלת הגמר חושי אחרי שור וקים יוסיף מה שהוא רוצה ועוד שורר וקים מחרי אחרי מה שהוא הוסיף אונה הגמור אחד שורר וקים סינן תרי שור וקים סנן אם רואים שכתוב פעמיים אז רואים שזה זיוף שואלת הגמ וליו ויקשור וקים הוא ימחוק את שתי המילים האלו וכוס מהד בוא יוסיף מה שהוא רוצה זיוף ועוד הוסב שורב וקיום אונה הגמורה אומר רבי יחנון תלוו מקוים מס כשירו אם הסופר טהה והוא דילג על תיבה אחת או שתיים יכול לתלות אותה לכתוב אותה בעושים כזה או אוזן ומוסיפים בין השורות חר כך בסוף השט הוא מקיים הוא כותב מה שכתבנו מילה זו בזו בין השורות שור וקיים ולזה הדים חותמים אבל מח פס ואף על פי ש מקו מה שהוא הגיע וכתב על המחק דינו שהוא כתב בסוף מחק זה וזה מה שכתבתי על המחק שור קום זה לא מועיל אבל ומ מחק פסול אל במום שור וקום וכש שור קום אם באמצע הכתב יש מחיקה ועל זה כתוב דברים אחרים הוא בסוף כותב ששם ושם יש מילים מחוקות ועליהם כתוב כך שור וקים אז אין בעיה אבל אם זה בסוף השטר למשל סיום השטר בדרך כלל זה ענן שהם קנו במונה ד כושר למקנה בי אחר כך ת כתוב שור קיום אז רואים שאחרי למקנה בי יש מחק בשיו של שתי המילים שורב וקיום כל שקד המרחק יותר ארוך ושם כתוב דברים אחרים אז אנחנו אומרים ייתכן שהיה כתוב כאן שורב וקיום והוא מחק זאת ווא הוסיף כל מה שהוא רוצה ואחר כך הוא גם מקיים את מה שכתוב על המחק וכותב שורר וקיום אז ממילא אין חשש לפי רב הונה כי במו קם שורב וקם יהיה מחק זה יהיה פסול אז ביארנו את ד ונה כעת עוברים לשיטה השנייה ולרבי רמיה ברב דאמר החיר כסו הוא כנגד הקסים בחוץ אז הם חותמים מלאים את כל מקום השטר מאחורה אז לא צריך שורב וקום בסוף השטר אז שואל רומ חומ לרב חיסדא ליחוש דל מקסב מגבו עם מיי דבו הוא יוסיף בפנים בזיוף מה שהוא רוצה איי כנגד זה צריך להיות חתימות של דים אז יש גרסה כאן מבי מביא הרשב מרבינו חננאל שאפילו שאין עוד דים כנגדו אז יאמר הנחתי את החלק מבחוץ כי לא רציתי להרבות בעדים אבל לפנינו הגרסה ומתמסר יוסיף להחתים דים בזיוף כנגד השורות שהוא מוסיף ואמר אנו לרב בבד אפילו שלמקו שד בשלוש עדים רציתי לפרסם את הדבר והרביתי הרבה עדים ב כתוב בגיטי שאפשר להוסיף כמה שרוצים אז מה נעשה לכך אומנ לו רב חסדה מסברס שלפי רבידים סדרון חסימה השטר כתוב לרוחב שטי ואז העדים כותבים בצד השני לרוחב או להפך מאוזן אז הם כותבים מאוזן מונח מונח לא תמיד להפך ד מטו למלו חסי כמו שכתוב בירושלמי גפש אדו לרבו וקושו אדב ורקו כותבים לרוחב והם חותמים לאורך ומתחילים כנגד השורה האחרונה וכך הידים חותמים ויש כאן שתי גסות ברשם או כנגד שיטח נוזה חזה וזה הרשש מסביר שהעד הראשון חותם הוא מתחיל נניח בראש הימני של אורך השטר והוא חותם לאורך והבא אחריו מתחיל קצת יותר פנימה כנגד השורה אחת לפני האחרונה וכך הוא חותם לאורך או הבר גורס אחר זאת אומרת ברצף כנגד השורה האחרונה מתחיל עד אחד לחתום ומיד אחריו ברצף נניח שורה שלישית או כנגד שורה רביעית הוא מתחיל לחתום מהשני וככה השלישי אז ברגע שמתחילים לחתום כנגד השיטה האחרונה הוא לא יכול להוסיף עוד ולזייף מהצד השני להוסיף עוד שורות כי השטר מתקיים רק מ כנגד החתימות ולמעלה שואלת הגמר ליחוש ימסר ירוס בשיט חונו נכון להוסיף אי אפשר אבל לגזור אפשר אולי בשורה האחרונה יש איזשהו תנאי או פירון דבר שמזיק לבעל השטר וגיז לשית האחרונו הוא יגזור את השורה האחרונה מה תאמר הרי כנגד זה בצד השני יש לאורך את התחלת שם של העד העד חת חותם ראובן בן יקד וגע אזה לראובן בדי המילה ראובן תיגזר ביחד עם השורה וישאר בן יקו יבד זה גם כשר הו מזכ אשר בבן יקו יבד דתנן שני מסכת גיטין ע שחתם בן איש פלוני עיד ומכירים שחתימה של ראובן בן יעקוב קושו אונה הגמורה בגת מקושר לפי רב רמי חותמים כך כסיב ראובן בן בח דורה כנגד השורה האחרונה אז כותבים ראובן בן ויקד לו יותר למעלה כנגד השורה שאחת לפני האחרונה ואז אם הוא יחתוך את השורה האחרונה אז מה יחר גם ראובן בן וישאר רק השורה שכעת היא אחרונה ומאחורה כתוב יעקב עד זה לא מספיק אונה הגמורה וחוש דיל מגז לראובן בן הוא כן נגזור את השורה האחרונה עם ראובן בן ו מזכ שבי קבד נמר שיעקוב הוא היה עד תנן אדם שחותם איש פלוני הוא כותב את השם שלו עד בלי שם כושר אונה הגמ סלא כותבים ד חותמים רק ראובן בן יעקב יש רק יעקב זה ודאי לא כשר ו יודעים שהם המלכות אדם ששמו יעקב שזה הכתב שלו אומרת הגמ ד בשחם ה רואים שזה הכתב של ראובן אז הוא אמר אני יכול לחתוך את ראובן בן אישר יעקב עד ויאמרו שראובן חותם בשמו של אביו לכבוד אביונה הגבור אדם לא עוזב את שמו וחוסם בשמי דבואה אין כזה חשש שבז יכשירו ויאמרו שהוא חתם בשמו של אביו שואלת הגמורה ודיל מסמונה בלמוד שבי לא כי הוא חותם בשמו של אביו אלא הוא עשה את יה קבד כסימן כמו הצורה שעושים בטבעת שאז יודעים שהוא חתם את זה יש כזה מושג שחותמים באיזה שהוא סימון כמה דוגמאות דור רב צר קברי רב שהוא היה צריך לחתום אז הוא עשה צורה של דג וכולם ידעו זה החתימה שלו במקום לכתוב את השם שלו רבי חנינה צייר חרוטי הוא צייר חיירו ענפים של דקל במקום חתימת שמו הרשמן כותב מי שמפרש טעם למה הוא כתב דג למה הוא עשה אחרות אינו לטו אבל הוא מוסיף שם על שם מעשיהם זה רב נהג לאכול דגים החנינה נהג בתמרים עשו סימן לפי זה המרשל כותב שרב דגדג בדגים גדולים לכבוד שבת כמו שמובא במסכת שבס רב חנינה קנה לכל שבת תמרים טובים אז כל אחד חתם בזה רב חסדה חתם סמח סמח זה חסדה משמו האות משמו רבש יין גם משמו יש עיין באמצע ישי רוב ברבונה מקוטה הוא צייר תורן של ספינה אז אולי הוא כותב יעק מכירים שזה החתימה של ראובן ונה הגימור לחוצי איניש לשו לשמי דבו סונ זה חוצפה לקחת את השם של האבא לשת אתזה סימן לכן אין חשש כך תרצ שאין חשש שוא יחתוך את השורה האחרונה מר זוטר אמ לא מלך כולי כל התירוצים החוקים שתירצו לפי רבי רמי ברבה אפשר לתרץ פשוט הכלל הו לשיטתו כל מקושר שעידו קל בשיט חס פוסל כל שטר מקושר הידים חותמים מאחורה לאורכו מראשו לסופו או שמתחילים מלמעלה למטה או מלמטה למעלה והעדים צריכים לחתום בשווה להתחיל בשווה ולסיים בשווה ולכן גם אם מתחילים כולם כנגד שיטה אחרונה מלמטה למעלה ובין הם מתחילים למעלה לכיוון מטה הוא לא יכול להוסיף בסוף השטר שאז החתימות לא יהיו כנגד התוספת הזו וגם אי אפשר לקצר את השטר כם הוא יקצץ אז כל העדים יקצץ חלק משמ והוא לא יוכל לכוון שבדיוק יקצץ בכולם ישאר לכולם בן יקב וכולי לכן אין חשש מביא הרשבא רבינו חננאל שאפילו שתירצו את דברי רבי רמיה אבל בכל זאת רבונה יותר מדויק במשנה כי במשנה שנינו שרב חנים גמליאל אומר א שמקושר שכתבו ידוב מתוכו כשר כי יכול לעשות או פשוט לפי רבי רמי שהם חבים הצד השני איך הוא יכול לעשות במכוש הפשוט לפי רבונה זה מובן שואל אבל הרש בם למה למה במשנה חנינה לא אומר גם להפך שגם פשוט שכתבו אדוב מאחוריו יהיה כשר כי יכול לעשות אותו מקושר כי לפי רב ונז הרי לאותו כיוון חותמים אומר הרשם זה לא קשה למה כי הרי פשוט יש לו שני עדים ואם תעשה אותו מקושר מקושר בשני עדים פסול אבל להפך מקושר שדף שלושה אז אם תפשוט אותו יהיה פשוט אפילו 1000 כשר אין בעיה עוד טענה כמו שנראה בא קסד במקושרים את התאריך כותבים שנה אחר כך אז אם תיקח מקושר ותעשה אותו פשוט התאריך מאוחר זה כשר אבל להפך אם תיקח פשוט תעשה אותו מקושר אז זה יהיה מוקדם לגבי מקושר כי תמיד קשים שנה אחר כך ושת מוקדם הוא פסול כ קושר שכב מתוש שאפ ט אב להפ לא עדכ ד ק [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: