הדף היומי מסכת בבא בתרא דף קנ

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא מבית "דרשו" עם הרב מאיר שפרכר שליט"א, הדף היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי מסכת בבא בתרא דף קנ

[מוזיקה] ובטר דף קנ מתחילים בעזרת השם שורה 18 מלמעלה במילה פשיטה מה המשמעות של המילה מטלטלין מה זה כולל כלים ודאי האם זה כולל חיטים שעורים מביאה הגמרא חולה נוטה למות חכמים נתנו תוקף לדיבורים שלו כמו שהם כתובים בשטר אם הוא אומר מטלטלי יהיו לפלוני אז המטלטלין שלו קנויים לאותו פלוני מה זה מטלטלין כל כלי תשמישו כל מני תשמישי כן ה כלים אבל חיטים ושעורים הוא לא קנה לבר מחיט ושערי הם לא נקראים מטלטלים הם נקראים תבואה אבל אם אותו אחד לא אמר מטלטלי אלא כל מטלטלי לפלאיה אז הוא קונה אפילו חיטים ושעורים ואפילו ריחיים שיש שני אבני רחיים יש את האבן שהיא בקרקע על הקרקע ויש את האבן שמעליה ו מסובבים אותם אחד על השני וכך טוחנים את הקמח אז האבן הרחיים העליונה כיוון שהא מטלטלת לצורך תיקונה ואותו אחד הקנה כל מטלטלי זה כולל גם את הריחיים העליונות לב מהאבן ריחיים התחתונה ש היא לא מטלטלת לא מטלטלים אותה למקום אחר כשבאים לתקן אותה מתקנים אותה במקומה ואם הוא אמר כל ד מטלטל הוא לא אמר כל מטלטלי אלא כל דבר שמטלטל אז זה כולל אפילו את האבן רחיים התחתונה גם אותה הקן כיוון שאפשר לטלטל אותה השאלה הייא לגבי אבד יב להו אבדה אבד כנעני הוא נחשב כמו מקרקע כיוון שהתורה עושה הקש התורה אומרת והתנחלתם אותם את העבדים הכנעניים אל תשחררו אותם תורישו אותם בירושה לבניכם אחריכם לרשת אחוזה הקש בין עבדים כנעניים לבין קרקע אז אולי נאמר שעבד נחשב כמו קרקע או כ מטלטל אדמי ב בני אדם עבד הוא לא נחשב קרקע ואם כן דינו כמו מטלטלין אמר לי רב אח ברי דרב אביה לרב השי בוא וננסה לו להשיב מהמשנה תשמה מי שמוכר לחברו עיר שלמה מדובר פה בעשירים המוכר לחברו את העיר הוא לא פירט מה המכירה כוללת הוא כולל בכלל המכירה את הבתים החצרות בורות מים שיכין ומרות זה גם כן סוגים של מקומות כינוס מים ובתי מרחצאות ושבחו של יונים ומקום ש עושים שמן בית הבדין ושדות בית השלחין שמה מבואר את כל הפירושים מה בדיוק הכוונה בכל אופן אומרת המשנה אבל הוא לא מכר לו עם העיר את המטלטלין שבתוך העיר בזמן שהמוכר אמר בפורש מוכר לך את העיר היא וכל מה שבתוכה אז אפילו אם היו בה בהמה או עבדים וכדומה הרי כולן מכורים תדייק אם אמרת בשלמה שעבד הוא כמו מטלטלין דמ משום מהכי לכן כשהוא לא כלל אי וכל מה שבתוכה לא מזדון ברשע הוא לא נמכר בחלק הראשון של המשנה אלא אם כן הוא אמר אי וכל מה שבתוכה אלא אם אמרת שעבד הוא כמו מקרקעים בזה דמי המי לא מזדון למה הוא לא נמכר בכלל העיר הוא כמו הבתים והחצרות קרקע אז נרצה להוכיח מכאן שהוא נחשב מטלטלין אומרת הגמרא ולמי מה אתה רוצה לומר שהעבד הוא כמו מטלטלין דמי אזמה אפילו אם היו בבהמה או עבדים משמע שיש ב חידוש יותר גדול משאר המטלטלין אלא מה העית לך לממר מה תתרץ כן ודאי שהוא לא כמו שר המטלטלין שנ היו שונים ממטל מטלטל דנד ממלט דלא נד אלה ש מתנדים בכוחות עצמם העבדים והבהמות הם שונים משאר המטלטלים שהם לא מטלטלים מעצמם אלא הם כ מטלטלים אותם ולכן המשנה מדגישה אפילו עבדים שהם מטלטלים ש מתניידים מעצמם הם מחורים בכלל העיר ואם כן אפשר לתרץ שבאמת אבדים הם כמו קרקעות אפילו תימה כק כמקרר קע דמי ואם ככה תשאל למה זה לא פשוט שהם כלולים ביחד עם העיר למה רק בחלק השני שאמר אי וכל מה שבתוכה הם קנויים כי זה שונה שני מקרקע דנית גם אם אתה אומר שעבדים הם כמו קרקעות אבל הם מתנדים מעצמם הם שונים מהבתים והחצרות שהם קר כד לא נעד שהם קבועים ולכן רק אם הוא אמר שהוא מוכר את העיר וכל מה שבתוכה זה כולל את אותם העבדים אז אם כן אין ראיה מהמשנה הזאת אמר לי רבינא לרבה שיטה שמע בוא ננסה להשיב תשובה האם עבדים הם נחשבים כמו מטלטלים או כמו קרקע ממה ששנינו משנה קודם הכותב את כל נכסיו במתן לעבדו אז זה כולל גם את העבד עצמו העבד הכנעני זוכה בעצמו אז הוא יוצא בן חורין אבל אם הוא שיר קרקע כלשהו שאותה הוא לא מוסר לאותו עבד אז לפי דעת חכמים אנחנו טולים שהקרקע זה הכוונה לאותו עבד ולכן הוא לא יצא בן חורין כי אותו הוא לא הקנה לעצמו אז הוא לא יצא בן חורין רבי שמעון אומר לעולם הוא בן חורין כי הוא אמר לו אני לא מקנה לך קרקע כלשהי והעבד הזה הוא עבד הוא לא קרקע עד שיאמר כל נכסי נתון לך פלוני עבדי חוץ מאחד מ-10 אל אחד מריבו שבהם שזה באמת יכול להיות הכוונה לאותו עבד שהוא יכול להיות חשוב אצל האדון כמו אחד מ-10 אל מנכסיו ואמר רב דימי בר יוסף אמר בשם רבי אלעזר חכמים עשו מטלטלין שיעור אצל עבד לא רע קרקע אלא גם מטלטלין לפי דעת חכמים שאמרו שכשהוא שייר הוא נותן לעבד את כל נכסיו והוא שייר ככ כל שהיה אנחנו אומרים אולי זה העבד אז גם אם הוא שייר מטלטלים כלשהם אנחנו אומרים שאולי זה העבד וזה דווקא מה שם עשו זה שהמטל לין אם הוא שיער מטלטלין כל שם זה נחשב שיעור אצל העבד שאנחנו אומרים שאולי הוא התכוון לעבד אני מוכר לך אני מקנה לך הכל חוץ מ מטלטלין כל שהם אז יכול להות שתכוון אותו עבד ולא עשו מטלטלין שיעור אצל כתובה דהיינו אדם שמתחתן ומתחייב לאשתו התחייבות ממונית שאם היא תתגרש ו תלמן היא תקבל את זה מנכסיו אבל אם בחייו הוא חילק את כל נכסיו לבניו ולאשתו שיר קרקע כל שהיא אז אם היא הסכימה היא ויטרה והיא לא מקבלת חוץ מאותה קרקע שום דבר ועל זה נאמר כאן שאמר רב דימי בר יוסף בשם רבי אלעזר ש מושיר לם מטלטלים כלשהם אז היא לא הפסידה את כתובתה ואמר לי אמר רבא לרב נחמן מה הי תמה מה הסיבה שביחס לאדם שנותן את נכסיו לעבדו הכנעני אם הוא אמר לו שהוא משייר מטלטלין כל שהם שאותם הוא לא נותן לו זה נחשב שיעור ויכול להיות שהכוונה לעבד עצמו ולכן כיוון שהוא לא זכה בעצמו ה לא זכה בכלום ולגבי כתובה מהבעל מחוייב לאישה ונכסיו משועבדים לשלם את כתובתה אם הוא נתן לה מטלטלים כל שהם זה לא פותר אותו והנכסים שלו עדיין משועבדים לכתובה ההבדל הוא כי העבד עבדה מטלטל הוא הוא נחשב מטלטלין ומטלטל למטלת ושיעור ברגע ש הוא אומר לו תראה א נותן לך את נכסי חוץ ממטל לין כל שם הרי העבד הוא מטלטלין מתכוון אליו רואים על כל פנים שעבד הוא כמו מטלטלין ולעומת זאת כתובת אישה דינה שהיא גובה מקרקעות הוא ומטלטל לקרקע לאב שיעור אם הוא אמר לה שהיא תגבה הוא שיער לה מטלטלין כל שם זה לא נחשב שיעור כי עדיין הקרקעות משועבדים לכתובתה אם כן רואים שעבד נחשב כמו מטלטלין אמר לרב אשי מה פתאום אנחנו לא ביארנו את הטעם למה עם הדו נתן את כל נכסיו לעבדו והוא שיהר מטלטלין כל שם אז ה עבד לא יוצא לחירות זה לא בגלל שיכול להיות שהוא שיהר דווקא את העבד יכול להיות שהעבד הוא כמו קרקע בוודאי שהוא לא שיהר את העבד אל את העבד הוא כן הוא כן נקנה לעבד עצמו זאת אומרת שהוא יוצא לח הוא אמור לצאת לחירות ומה הסיבה שבכל דות הוא לא יוצא לחירות זה לא בדווקא במטלטלין זה גם בקרקעות הטעם הוא אותו טעם גם קרקעות אנחנו לא אומרים שאם הוא שיער קרקע הוא התכוון לאותו עבד שהוא כמו קרקע והוא ישאר אותו שאותו הוא לא הקנה לעצמו ולכן הוא לא יוצא לחירות אלא משום דלו קרות גיט בגלל שזה לא נחשב שהשטר הזה קורט בין העבד לבין האדון נותן לו שטר תשמע כל נכסיי נתונים לך זה כולל גם אותך אתה אמור לצאת לחירות חוץ מ קרקה כל שים מטלטלין כל שם עכשיו האדון צריך תמיד לשמור את השטר הזה שכתוב שם שהוא שאר לעצמו משהו מסוים אז הוא לא קורט בינו לבין העבד עדיין נשאר מחובר אליו זה מתנין לה זה מה ששנינו זה הסיבה שעבד לא יוצא לחירות כי משווים בין עבד לבין אישה כמו שאישה שמקבלת גץ צריך להיות גט קריטו קוראת בינו לביין האישה ככה גם בשטר שחרור שהאדון משחרר את האב צריך שזה יהיה קריטו שהם כבר לא מחוברים יותר ובשטר הזה אם הוא משאר לעצמו משהו אותו אדון צריך תמיד את ה שטר צריך תמיד את הקשר עם העבד שמחזיק את השטר הזה כן כאן כתוב ששיערתי מטלטלין ששיערתי קרקע זה לא דבר שקורת ביניהם ולכן השטר הזה לא מוציא אותו לחירות אמר רבה אמר רב נחמן חמישה נותנים שנותנים מתנה יש הלכה מיוחדת כשהם כותבים את כל נכסיהם עד שייכתבו את כל נחסם ואלו הן שכיב מרה עבדו אשתו ובניו ומברכת והגמרא מפרטת אך אד לאחד שכיב מרה תנן חולה נוטה למות שנקרא שכיב מרה שכתב את כל נכסיו במתנה לאחרים ושיער לעצמו קרקע כלשהו אז אפילו אם הוא קם ממיטת חולי ו הוא לא יכול לחזור בו ו מתנתו קיימת אבל אם הוא כתב ממש את כל נכסיו ולא שיר אפילו קרקע כלשהו אם הוא קם מכול יו אין מתנתו קיימת עומדים דעתו שהוא התכוון לתת את זה רק בתנאי שהוא לא ייקום מכל יום דבר שני עבדו דתנן הכותב כל נכסיו במתנה לעבדו יצא עבד בן חורין כי גם הוא כלול בנתינה הזאת אבל אם הוא שיהר לעצמו קרקע כלשהי קרקע כלשהו לא יצא הבד בין חורין וכמו שאמרנו שני פירושים או שזה העבד עצמו אותה קרקע או שכיוון שיש עדיין חיבור ביניהם כי האדון צריך תמיד את השטר הזה כדי להוכיח שהקרקע כל שהיא נשארה אצלו אז זה לא נקרא קריטו בינו לבין העבד דבר שלישי אשתו דמר רבי יהודה אמר בשם שמואל אחד שכותב את כל נכסיו לאשתו ויש לו בנים לא מסתבר שהוא לא רוצה לתת להם לרשת אלא הוא רק התכוון שהיא תהיה ממונה על הנכסים לא עשה אותה אלא הטרופה ובניו דתנן שנינו ה כותב כל נכסיו לבניו וכתב לאשתו קרקע כלשהו אז כיוון שהוא כתב לה קרקע כלשהו ולבניו הוא כתב את כל נכס אבדה כתובתה רק הקרקע כלשהו שעליה הסכימה ממנה היא גובה ולא משאר הנכסים דבר הח הברחת דמר מר אישה שרוצה להבריח להעלים את הנכסים שלה מהבעל שהיא כעת הולך להתחתן איתו היא לא רוצה שהם יהיו משועבדים אליו שיוכל להנות מהם אז היא הולכת לאיזה מישהו אחר והיא מקנה לו את כל נכסיה אז הא במקרה כזה צריכה שתכתוב את ל נכסה על אדם אחר ואז ברור שכיוון ש לא השאירה לעצמה כלום ודאי הייתה כוונתה לתת לו את זה רק עד שתתגרש תלמן ברגע שמתגרש אתו מתלמדת זה חוזר אליה ובקולו בכל אלה שהזכרנו גם אם הוא שייר במקום קרקע מטלטלין הוי שיעור חוץ ממקרה אחד כותב כל נכסיו לבנה וכתב לאשתו קרקע כלשהי אז זה שהיא לא איבדה את כתובתה זה דווקא הושיאר לקרקע אבל אם הוא שיר ל מטלטלין אז הנכסים שלו עדיין משועבדים לכתובה והיא לא עיבדה את כתובתה למה ד מקרק תקינו רבנן חכמים תיקנו שתקבע את כתובתם מהקרקעות שלו אבל מ מטלטל לא לא תקון רבנן חכמים לא תיקנו שתקבע את כתובתם מהמטלות ולכן זה לא נחשב שהוא שיהר המימרא אם המטלטלים האלה שהוא שייר דכתיב בכתובה כתוב בכתובה שמשעה אתה ויתנה הו בעיניו הם נמצאים כאן בעינם אם הוא שייר מהם ולא כתב אותם לשאר בניו אבי שיעור כי מהם יכולה לקבועות את כתובתה אדם שאמר הנכסים שלי לפלאיה לפלוני מה ההגדרה של נכסים עבדה אקרי נכסי העבדים הם בכלל נכסים והם נתונים לאותו מקבל דתנן כמו ששנינו הכותב כל נכסיו לעבדו יצא בן חורין כי עבדו הוא בכלל נכסיו קרקע היא גם כן נקראת נכסים דתנן נכסים שיש להם אחריות היינו קרקעות במה הם נקנים באיזה קניינים בכסף או בשטר או בחזקה שהקונה מתנהג בקרקע כמו בעל הבית נועל פורץ גודר בגדים גלימה גם נקרים נכסים דתנן כי בהמשך שם כתוב על מטלטלין שהם נחשבים נכסים שאין להן אחריות שהם אינם נקנים אלא בקניין משיכה שהקונה מושך את החפץ ובזה הוא זוכה אתה רואה שזה נקרא נכסים ממהות זוזים גם נקרים נכסים דתנן שנינו שם בהמשך ושאין להם אחריות הי מטלטלין נקנים עם קרקעות עם נכסים שיש להם אחריות בקניין שקונים קרקעות זאת אומרת אדם רוצה לקנות גם קרקעות וגם מטלטלין הוא עושה קניין בקרקע והוא זוכה גם במטלטלין באיזה קניין קונים קרקה אמרנו או כסף או שטר או בחזקה מניין לנו שהנכסים שאין להם אחריות זה כולל גם מאות כמו שהיה דרב פפה הפקיד אצל אנשים שהיו גרים ב 12 אל זוז אב אל זוז בוז והוא רצה לשלוח את רב שמואל בר אחה שייגבה מהם את המהות האלה וכדי שיהיה לו את כל הסמכות והכוח לגבות אז הוא יקנה לו את זה הקני עלי לרב שמואל ברחה איך הוא הקנה לו את המות בקניין הגב הס הוא הקנה לו את מפתן ביתו ואת המטלטלין וכשהוא עשה קניין במפתן הבית הוא זכה גם במטלטלין אז רואים אם כן שמה שכתוב שקונים באגב הקרקע גם את המטלטלין זה כולל מאות אז רואים שמאות זה גם נכלל בקניין הגב הזה שמענו נכסים שאיין להם אחריות נקנים הגב נכסים שיש להם אחריות מטלטלים נקנין הגב הקרקעות הכוונה גם למות הגמרא ממשיכה את המעשה שהיה שם שבאמת זה היה פתרון טוב ללכת אל אותם אנשים בבי חוז כש זכו במאות שרב שמואל ברח המאות האלה היו שלו והוא באמת קיבל את זה כי עתא כשהוא חזר והביא את הכסף לרב פפא נפק להפה רב פפה יצא לקראתו בשמחה עד העיר שנקראת טווח בכל אופן רואים שמאות נקראים נכסים שטרות גם נקראו נכסים מה הראייה דאמר רבא בר יצחק שני סוגי השטרות הן אם אדם אומר לאלה שנמצאים לידו אני רוצה שתזכו בשדה הזה לפלוני והם זכו בשדה לפלוני אפשר לזכות לאדם שלא בפניו ה הוסיף ואמר כיתבו לו את השטר אז עד שההוא לא קיבל את השטר הנותן חוזר בו בשטר אבל השדה כבר שייכת לפלוני כי כבר עשו קניין בשבילו אינו חוזר בשדה אלא אם כן אנחנו מדברים פה על ה סוג השני של השטר הוא אמר תזכו בשדה על מנת שתכתבו ותתנו לו את השטר א אז ברגע שעוד לא נתנו את השטר אז הוא חוזר בו בין בשטר ובין בשדה כיוון שהוא טלה את הקנייה של השדה בכתיבה של השטר כיוון שהוא חוזר בשטר אז גם השדה לא קנויה לאותו אחד ורב אחי ברבין הוסיף ואמר בשם רב הונה שטר שלישי שלושה שטרות הן שני אלה שכבר הזכרנו תראי אני דמרן וידך שטר שלישי אם הוא רוצה למכור למישהו והוא כותב שטר לפני המכירה קדם מוכר וכתב את השטר יה מוכן כאותה ששנינו שמותר לעשות דבר כזה לכתוב שטר מכירה לפני המכירה וגם כשהקו לא נמצא כאן בפנינו כותבין שטר למוכר ואף על פי שאין הקונה אין הלוקח אמו אז אפשר לעשות את זה ואם אדם עשה כזה שטר ו הקונה עשה קניין בקר והמוכר מקנה לו עם הקרקע גם את השטר כיוון שהקונה הזה החזיק החזיק זה בקרקע נקנה לו שטר המכירה בכל מקום שהוא בקניין הגב וזוהי ששנינו שמטלטל והכוונה כאן לשטר נקראים נכסים שאין להם אחריות נקנים עם הקרקע עם הנכסים שיש להם אחריות בקניין שקונים קרקע או כסף או בשטר או בחזקה כמו שאמרנו בהמה גם נקראת נכסים נן המקדיש נכסיו לבית המקדש והייתה בהן בהמה שראויה להיתקרב לגבי המזבח אז בהמות זכרים יקריבו אותם לקורבנות עולות ובהמות נקבות ימכרו לצורכי זבחי שלמים בכל אופן רואים כאן ש בהמות נקראים נכסים עופות גם נקראים נכסים דתנן המקדיש נכסיו והיו בהן דברים הראויים לגבי המזבח יינות שאפשר לנסך על המזבח שמנים שאפשר לבלול עם המנחות ועופות שאפשר לעשות קורבנות עולת העוף חטאת העוף אז מפורט שם במשנה מה עושים עם כל אותם דברים המוקדשים בכל אופן רואים מכאן שהעופות כלולים בנכסים הוא הקדיש את נכסיו אז העופות שלו קדושים תפילין גם הם נקראים נכסים דתנן המקדיש את כל נכסיו גם התפילין שלו מוקדשים כדי שיוכל להניח את התפילין אז מעריכים כמה התפילין האלה שווים מעלים לו את התפילין בדמים והוא פודה את התפילין האלה והוא משלם את הכסף להקדש בכל אופן רואים שהתפילין הוקדשו כשהוא הקדיש את נכסיו אם יש לו תפילין רואים שתפילין נקראים נכסים מה שיש לנו ספק אם הוא נקרא נכסים או לא היא באה אלי הו ספר תורה מה היא אדם שנתן לחברו את נכסיו ואותו נותן יש לו ספר תורה האם זה כלול או לא מצד אחד כיוון דלא מזדון ד אסור לז בוני כיוון שספר תורה זה לא דבר שנמכר כי אסור למכור ספר תורה תורה לאו נכסו זה לא נקרא נכסים ו דיל מה או נאמר כיוון שיש שני מקרים שאפשר למכור ספר תורה מתי ד מזדון ללמוד תורה וליסה אישה אם אדם בשביל ללמוד תורה צריך כסף וזה הדרך היחידה שלו על ידי שימכור ספר תורה או אדם שצריך להתחתן והדרך היחידה שלו להשיג כסף זה על ידי שמוכר ספר תורה אז התירו לו למכור אז כיוון שזה דבר נמכר במקרים האלה נכסי הוא זה כן נקרא נכסים ואם כן אדם אמר שהוא נותן חסו לפלוני זה יכלול גם את הספר תורה טקו ז ישאר בספק לגבי ספר תורה אבל בשאר הדברים שהבאנו זה נקרא נכסים ואדם שנתן נכסיו לפלוני הוא כולל גם את הדברים האלה ועד כאן דף קנ
לצפיה בתכנים נוספים: