הדף היומי מסכת בבא בתרא דף קנט

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא מבית "דרשו" עם הרב מאיר שפרכר שליט"א, הדף היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי מסכת בבא בתרא דף קנט

[מוזיקה] ב בטרה דף קנט מתחילים בעזרת השם דף קנח עמוד ב שורה רביעית מלמטה שלחו מיתם בני קורח שהיו מהמחבר של ספר תהילים מברכים במזמור מד את הצדיק שיזכה כמו לש שתוספות כותבים שיזכה לבנים כמותו תחת אבותיך יהיו בניך אחרי אבותיך תזכה שגם בניך ילכו הם ילכו בדרכך תשימו הקדוש ברוך הוא ישים אותם שרים בכל הארץ תזכה שיהיה לך בנים ובני בנ ם צדיקים יש כאן הערה בברכה הזאת וכי לא היה יותר מתאים לברך תחתך יהיו בניך שהבנים ילכו בדרכך בדרך הטובה למה תחת אבותיך יהיו בניך דרשו בני ארץ ישראל שיש כאן דין הנכד הולך אחרי אבי אביו תחת אבותיך ישר יהיו בניך זאת אומרת מדלגים כאן על דור מדלגים על הדור של הבן אדם עצמו יש את אבותיו ויש את בניו כי הנכד יורש את אביו בצורה ישירה והוא מדלג על אביו במקרה שאנחנו כעת נדבר עליו בן שמחר בני ארץ ישראל השתמשו בלשון של לווה אולי כי זה סוג של הוא לקח הלוואה נכסים שהוא עתיד לרשת והוא מכר אותם את אותם נכסי אביו בחיי אביו שכשאין יעזוב את העולם והוא יירש אותו זה יבוא לקונים ובסוף התוכנית לא הלכה כמו שהוא חשב אותו מוכר שמחר את נכסי אביו שכשהם יבואו לרשותו כשהוא ירש את אביו הם יעברו ללקוחות הוא מת לפני אביו אז הנכד בנו הוא יורש את הסבא באופן ישיר והלקוחות לא יכולים לבוא ולטון רגע אבא שלך מכר לנו את הנכסים של הסבא שכשהיא ימות והוא אמור לרשת אותו אז במקום שהוא ירש את האבא אז הנכסים יהיו מכורים לנו אז איך אתה בא ולוקח את הנכסים האלה הוא מוציא מיד על הכוחות ולומדים את זה מהפסוק שהבאנו ובני ארץ ישראל למדו שזה דין גמור מה שכתוב תחת אבותיך היו בניך היינו שהבנים הם יד אחרי אבי האבא הם יורשים את אבי אביהם זה לא שהם יורשים את אביהם וכיוון שאביהם ירש את אביו אז הם גם יורשים את הנכסים האלה לא ברגע שאיין כאן את הבן כי הוא מת בחיי אביו הנכדים יורשים את הסבא בצורה ישירה זה בכלל לא עובר דרך הבן ולכן הלקוחות לא יכולים לזכות באותם הנכסים בבבל לא הבינו את ההלכה הזאת אף על פי שקיבלו אותה ואמרו זוהי הלכה שקשה בדיני ממונות אנחנו לא מבינים את הטעם כי הם סברו שמדובר כאן בסך הכל בברכה שמברכים את הצדיק שהוא יזכה שבניו ילכו בדרכו תחת אבותיך היו בניך תשית שרים בכל הארץ מדובר פה בברכה לא מדובר פה בהלכה שמדלגים על הבן והולכים ישר לבנו ולכן הם אמרו שזה הלכה שקשה בדיני ממונות והגמרא מביאה כאן שתי הערות אם מדובר כאן שהבן לווה אנחנו ביארנו שזה לא באמת שהוא לווה אלא מדובר שהוא מחר בנכסי אביו אבל אם הוא לווה כמו הלשון לווה בנכסי אביו מה הם הפיק מה הוא יוציא מיד הלקוחות הרי לא לקחו מאביו כלום ועוד אם הוא לוה מה העניין כאן של לקוחות יש פה מלוים לקוחות ודתי אלא מבארת הגמרא כמו שאמרנו איתמר אם נאמרה ההלכה הזאת מארץ ישראל החימר היא נאמרה בצורה הזאת כמו שאמרנו בן שמחר בנכסי אביו בחיי אביו משהו עתיד לרשת הוא כבר מחר ללקוחות ובסוף אותו בן שמחר מת בחיי אביו אז כשאביו מת הלקוחות לא זוכים כי זה לא עובר בכלל בירושה לבן אלא זה עובר לבנו בנו של הבן הוא מוציא את הנכסים שמכר אביו מיד הלקוחות כי מתברר שמעולם הנכסים האלה לא היו ברשותו של אותו מוכר ברשותו של הבן אלא ז עובר ישר לבן בנו ובבבל אמרו שההלכה הזו היא שקשה בדיני ממונות אנחנו מקבלים את ההלכה הזאת אבל אנחנו לא מבינים את הטעם שלה כי לי מולי אותם לקוחות התענו לבן של הבן אבוך אבא שלך הבן מזבל ומכר לנו שכש אביו ימות במקום שהוא ירש לעבור אלינו ואתה בא ומוציא את זה מאיתנו מפיק למה כי לפי בני בבל מה שכתוב תחת אבותיך היו בניך זה לא הכוונה שזה דין ככה זה ברכה שאדם יזכה שהבנים לכו בדרכו אבל בני ארץ ישראל לפי דעת אתה מה הי קושיה זה לא קושייה דילמה מצי אמר אולי ובאמת הגמרא מעמידה שזה באמת כך בן הבן יכול לומר לאותם קונים הירושה לא עברה בכלל אצל אותו אחד שמכר לכם אצל אבא שלי המנוח עליו השלום זה עבר ישר אליי מכוח אבו דב כתנה אני יורש לא את אבי אלא את אבי אבי בצורה ישירה ואני אוכיח לך את זה מהפסוק שפתחנו בו את השיעור תידע נכתב הפסוק אומר בתהילים תחת אבותיך לא תהיה אתה ואחר כך בניך אלא יו מיד בניך תשימו תשים אותם לשרים בכל הארץ מסקנת הדברים הגרא מעמידה שבני בבל דעתם היא שהפסוק הזה הוא בסך הכל ברכה שהבנים ילכו בדרכי אבותיהם ואבות אבותיהם ואם כן זה טמוע למה הנכד לוקח מהלקוחות את מה שהאבא מכר להם הרי קודם כל האבא יורש והוא את מה שהוא ירש כבר העביר ללקוחות אז אם כן הנכד לא אמור לרשת כלום ואם כן למה באמת הנכד מוציא מיד הלקוחות לכן זה הגמרא מביאה שזה הלכה שקשה בדיני ממונות אל כעת הגמרא סבורה שזה ממש דין מה שאנחנו אומרים שהנכד יורש את הסבא והפסוק הזה תחת אבותיך היו בניך זה ממש דין לפי זה לא מובן למה בני בבל אמרו שההלכה הזאת ה תמוה בדיני ממונות אז לכן הגמרא כעת מנסה לחזור ב ממה שהעמידה שעל ההלכה הזאת התכוונו בני ארץ ישראל מנסים להביא הלכות אחרות שעליהם התכוונו בני ארץ ישראל ומנסים להבין למה באמת ההלכות האלה הם תמוות ובכל זאת הם ככה נפסקים להלכה אבל כמו שכבר אמרנו במסקנת הדברים זה מה שנשאר שההלכה היא שאם הבן בחיי אביו מחר בנכסי אביו לקוחות שהוא אמר להם שהם זכו בזה אחרי שהאביב ימות והוא יירש בסוף הוא לא הספיק לרשת כי הוא מת בחיי אביו אז הנכד מוצים מיד הלקוחות איינו הנכד יורש באופן ישיר הגמרא מנסה אלא הי קשייה הקשיה אם נאמר שיש איזה הלכה שנאמרה בארץ ישראל שהיא תמוה זה נאמר אולי על מקרה של בן בכור שמכר את חלק הבכורה בנכסי אביו בחיי אביו ובסוף מת הבן בחיי אביו ואחר כך מת אביו בנו של הבן מוציא את חלק הבכורה מיד ע הכוחות וזוהי שקשה בדיני ממונות למה כי מה חלק בכורה עושה אצל הנכד אם אתה אומר שיש כאן חלק בכורה זה רק בגלל שהבן היה בכור והוא אמור לקבל פי שניים בנכסי אביב אז אם זה עובר דרך אותו בן בכור אז אם כן זה עובר ללקוחות ולא לנכד איך אבו ה מזב אי הו מפיק עם אביו מחר איך הוא מ על הכוחות וכי תימה אם תאמר הנמי גם כאן אומר הנכד מכוח סבא אבוא דאבא כתנה אי אפשר לומר את הסברה הזאת כי כאן הוא מחר את חלק הבכורה ום מכוח הסבא אבו דאבא אתה מגיע כינה אז בחלק בכורה מה יבי דת אתה הרי לא בכור אבא שלך היה בכור הוא היה אמור לקבל חלק בכורה לא אתה אם אתה יורש ישר את הסבא איך אתה מקבל חלק בכורה וא אם כן מובן למה זה הלכה תמוה אבל דוכה הגמרא לא זה לא תמוה מה ה קושיה דילמה שמה מצי אמר הנכד יכול לומר ללקוחות יש כאן שילוב מצד אחד אני באמת יורש את הסבא ישר מכוח אבוה דאבא קטינה ומצד שני אני יורש אותו כאילו אני אבא כאילו אני אבא שלי אני הורש אותו כאילו אני האבא שלי ואבא שלי הרי בכור במקום אב קמינה או כמנה אז אם כן ההלכה הזאת יש לה איזשהו דרך להסביר אותה אם יש איזה הלכה תמוה מביאה הגמרא אולי שלוש הלכות שקשורות לעדים שבהתחלה היו כששרים ואחר כך נפסלו אז בעצם אנחנו כעת הולכים לדבר על שלוש הלכות שקשורות לעדים שבזמן העדות שלהם היו כששרים ואחר כך הם נפסלו ומנסים על כל אחת מההלכות האלה לומר שזה דבר תמוה וזה מה ששלחו בני ארץ ישראל וזה הלכה שקשה בדיני ממונות והגמרא דוחה ששלושת ההלכות הבאות הם מונות מאוד הלכה הראשונה בהלכות עדות אלה הקה שאם אתה מחפש איזשהו דבר תמו בדיני ממונות אולי נמר שהקשה זה הדבר התמו אם אדם חתם עידות בשטר היה יודע לו אדם לחברו עדות בשטר והוא חתם על השטר אבל אחר כך הוא נהייה פסול לעדות למה כי הוא נהיה גזלן הוא חתם עד שלא נעשה גזלן ונעשה גזלן ונפסל לעדות עכשיו טוענים שהשטר הזה מזוייף ומחפשים מישהו שיבוא ויקיים יעיד שהחתימו של העדים כאן חתימות טובות עכשיו בזמן שהעד הזה חתם הוא היה עד כשר אבל עכשיו הוא כבר לא כשר כי הוא נתפס שהוא גזלן ש שהוא גזל אחר כך והוא נפסל אחר כך נפסל רק מכאן ולאבא מזמן הגזלה ועל אז הוא אותו עד שהפך להיות גזלן אינו מעיד על כתב ידו כי הוא כבר לא נאמן אבל האחרים מעידים על חתימת ידו ועל זה קשה השתא אם א הוא לא מאימן אם הוא לא נאמן לומר על החתימות שלו שזה שלו אחרים ה מאמנה אחרים יהיו נאמין נאמנים אולי הוא חתם בשקר מה תעזור העידוד של אחרים שמכירים את החתימה שלו ואולי נאמר שזו הקושיה שבגללה סיימו כששלח מארץ ישראל וזו היא שקשה בדיני ממונות אבל הגמרא אומרת לא זה לא קשה מהי קושייה דיל מהעול מדובר כאן כגון שהעדים מעדים עכשיו שהוחזק כתב ידו בבית דין כשהוא עדיין היה כשר על ידי עדים אחרים לפני ש שהוא נהייה גזלן אז אם כן ההלכה הזאת כן מובנת אז אי אפשר לומר א עליה שזו ההלכה שנאמרה מארץ ישראל והי תמוה אלא היא קשי קשיה אם נשלחה הלכה מארץ ישראל וקשה עליה בדיני ממונות אולי נאמר שזה ההלכה הזאת שגם קשורה לאדם שהיה עד כשר ונהיה פסול היה יודע לו עדות בשטר אדם היה יודע העדות לחברו והוא חתם בשטר שלו אבל זה היה עד שלא תיפול לו אותה קרקע בירושה עכשיו הוא בעצמו נוגע בדבר כי הקרקע הזאתי כבר אמורה להיות ירושה בשבילו הוא ה אינו יכול לקיים כתב ידו כי הוא נוגע בדבר זה קרקע שלו אבל האחרים יכולים לקיים כתב ידו על זה סימו כ ששלחו מארץ ישראל זוי שקשה בדיני ממונות כי אם הוא לא נאמן על החתימות שלו איך אחרים יהיו נאמנים וגם על זה הגמרא שואלת מה הי קושייה למה זה לא מובן דילמה שמה החנ מי גם כאן מדובר כגון שכבר הוחזק כתב ידו בבית דין בזמן שהוא היה לא נוגע בדבר אלא אם נשלחה הלכה מארץ ישראל והיה קשה קשיה קשה עליה בדיני ממונות הול נמר ש ה ההלכה הזאתי ה זו שנשלחה ועליה היה קשיה גם כן מדובר פה על עד שהיה כשר והוא נהייה פסול לעדות כי הוא נהיה קרוב היה יודע ללא אדם לחברו בעדות בשטר והיה חתום על שטר לטובת חברו עד שלא נעשה חתנו לפני שהוא התחתן עם הבת שלו ואחר כך הוא התחתן עם הבת שלו ונעשה קרוב נעשה חתנו וכעת הוא כבר לא יכול להעיד כי הוא קרוב אז הוא אינו מעיד על כתב ידו אבל האחרים מעידן ועל זה תשאל אם הוא לא מאימן הגמרא מבינה שהסיבה היא כיי הוא לא נאמן כי הוא קרוב אז מה חרנה מאמני אז אם כן זה תמוה בדיני ממונות איך אחרים נאמנים בהתחלה מביאה הגמרא את אותה קושיה ששאלנו עד עכשיו כי תמה אם תאמר החנה מי גם כן מדובר כגון שהוחזק כתב ידו בבית דין לכן על מה שהיה קודם אחרים נאמנים להעיד שהוא באמת היה כשר וכתב שלו התקיים על ידי אדים בבית דין ועל זה הגמרא דוכה הרי אמר רב יוסף בר מניומי אמר בשם רב נחמן שהמקרה הזה מדובר אף על פי שלא הוחזק כתב ידו בבית דין הוא אינו נאמן ואחרים נאמנים אז אם כן זה דבר תמוה בדיני ממונות אומרת הגמרא לא זה לא דבר תמוה מה הי קושיה מה הקושיה אתה אומר שהסיבה שחתן לא נאמן להעיד בשביל חמיו זה כי הוא לא נאמן מי אמר שהוא לא נאמן דילמה אולי הסיבה שהוא לא מעיד זה גזירת מלך ד זה גזירה של הקדוש ברו י הוא לא מאמן הוא לא יכול להעיד ואחרי מאמנה אחרים כן נאמנים ול משום ד משקר זה לא שאתה לא סומך עליו כי אתה חושש אולי הוא מעיד לטובת הקרוב שלו אלא זה בגלל שזה גזרת הכתוב גזרת מלך דם לא תאמר כך לא תאמה אחי אני אשאל אותך שאלה תמיד קרובים חשודים שמשקר בשביל הקרוב שלהם משה ואהרון אחד על השני או לחותם משום דלא ו הסיבה שהם לא לא נאמנים להעיד ל משה לא נאמן לחמי אהרון לא נאמן לחמי כי אתה חושב שהוא משקר אתה לא חושב שהוא משקר אל מה בכל זאת הסיבה שהוא לא נאמן גזרת מלך הוא שלא יעידו להם החנה מי גם כאן גזירת מלך הוא שהוא לא יעיד על כתב ידו לחותנו אבל אחרים יכולים כן להעיד אז אם כן זה לא הלכה תמוה אלא לעולם ההלכה שנשלחה מארץ ישראל יקדם רנן מעיקרה כמו המקרה הראשון שאמרנו בין מחר על חשבון משהו עתיד לרשת מאביו ללקוחות הוא היה בטוח שהוא ירש אבל בסוף הוא לא ירש ומת בחיי אביו וכשמת אביו הנכד מוציא את הירושה הזאת וזה לא עובר ל לכוחות ודק הקשי עלך שאלת למה זה תמוה הרי הפסוק אומר דין תחת אבותיך יהיו בניך שהנכד יורש בצורה ישירה את אביו זה בכלל לא עובר דרך האבא שהוא הבן של אבי האבא של המוריש בני בבל סברו ההוא בברכה כתיב שמה שהפסוק אומר תחת אבותיך היו בניך זה לא דין שהנכד יורש את הסבא ישר אלא זה ברכה כותב הרשב הצדיקים יש להם בנים ובני בנים לרשת אותם תוספות מביאים שזה שיזכה הצדיק לבנים כמותו כמו שכתוב בהמשך שתם מוסרים בכל הארץ ישימו אותם שרים וחשובים נכבדים בכל הארץ אז אם כן בעצם זה באמת הלכת תמוה למה שהנכד ירא שישאר את הסבא זה הרי אמור לעבור דרך האבא ואם זה עובר דרך האבא אז האבא כבר מכר את זה ל הלקוחות וזה אמור לעבור ללקוחות לכן אמרו על ההלכה הזאת שהיא מההלכות התמוהות שבדיני ממונות הגמרא מנסה להקשות ומי מצית אמרת וכי אתה יכול לומר שהפסוק שה דים הולכים ויורשים את אבי אביהם זה לא דין אלא ברכה כתיב אבל עניין דין הלא והרי תנן שנינו במשנה אבא ובן היו באיזה בית ונפל הבית עליו ועל אביו או עליו ועל מורשים אחרים שהוא יורש אותם ו הבן אדם הזה היו לו חובות והנכסים ש לו אם יש לו נכסים אמורים להיות משועבדים לחובות האלה הייתה עליו כתובת אישה יכול להיות שעכשיו הכתובה הזאתי בעצם הפכה להיות שעבוד שהנכסים משועבדים לו כי היא נתה עכשיו אלמנה ויש לו בעלי חובות שהוא חייב להם כסף והנכסים שיהיו לו אם יהיו לו משועבדים להם וכעת יש כאם ויכוח בין הבעלי חובות לבין היורשים של האבא האם הבן הזה שחייב להם כסף האם הירושה עברה אליו ואם כן הבעלי חובות יכולים לגבות את הירושה הזאת או שלא היורשים יורשי ההב אומרים לא הבן מת ראשון הוא לא ירש את האבא ואחר כך מת האב אז אין לכם ממה לגבות הבעלי חובות אומרים בוודאי שיש לנו ממה לגבות הבן ירש את אביו האב מת ראשון ורק אחר כך מת הבן אז יש ויכוח בוא נבין איזה מי מי הם אלה שמתווכחים כאן מהי לו וכי לו נומר יורשי ההב הכוונה בנים של הבן נאמר שמדובר פה שאותו אחד שהיה עם אביו בבית שנפל היו לו בנים והם היורשים שלו ומי הם המורישים האחרים שהבן אדם הזה היה אמור לרשת אותם אח אחים שלו נאמר שהוא היה עם אחיו ונפל בבית עליו ועל אחיו והי סלק דעתך אם יעלה בדעתך לא מצי אמר הנכד לא יכול לבוא ולומר אני יורש ישר מהסבא מכוח הבוע דאבא קתינה למה כי הפסוק דכ כתיב ותחת אבותיך היו בניך זה לא דין אלא רק בברכה כתיב אז אם כן בכל מקרה גם מת הבן ואחר כך מת ההב שאתה רוצה לומר שאז אין מאיפה לגבות מה יוי למה אין מאיפה לגבות נמ להו בעלי חובות הבעלי חובות יכולים לטעון לנכדים ירושת אבוהון קש קלנה על הצד שהנכדים זה שנאמר עליהם תחת אבותיך היו בניך זה רק ברכה אבל בעצם הם לא יורשים ישר את הסבא אלא אבא שלהם ירש את הסבא והם יורשים את אבא שלהם אם כן מה זה משנה מי מת קודם כל מקרה בין אם האבא מת קודם ואז הבן ירש אותו אנחנו אומרים שהבעל חובות גובים מהירושה הזו ובין אם הבן מת קודם ואחר כך אבא שלו מת אז אתה אומר שהבן לא יורש בסדר אבל הבנים שלו בני בניו הרי מה שהם יורשים זה מכוחו אז קודם כל זה עובר אצלו ומכיוון שזה עובר אצלו הבעלי חובות שלו בעצם יכולים לזכות כי הרי הם יכולים מקבות מהירושה שלו זה עבר דרכו אל הבנים אל בני הבנים של אותו סבא אז אם כן כיוון שדבר דרכו הבעלי חובות יכולים לגבות מהנכסים האלה כי הנכסים משתעבדים להם דוחה הגמרא לא לא זה הכוונה של המשנה היורשים של הבן זה לא הבנים שלו מדובר פה שבכלל אין לו בנים יש כאן את הסבא את הבן זה לא כל כך מדויק לקרוא לו סבא יש פה את ה אותו ואת אביו אבל אין כאן אחדים ומי הם יורשי האב האחים יש את ההוא שהיה עם אביו ולאביו יש עוד בנים שהם האחים שלו ומורשה הכוונ נה הדודים אחים של האבא אחי דבועה ואם כן נמצא שאין מהמשנה זאת שום ראיה ואפשר באמת לומר שהפסוק תחת אבותיך היו בניך זה סך הכל ברכה ואם זה בסך הכל ברכה נמצא שכל מה שהנכדים יורשים את הסבא זה דרך הבן אבא שלהם ואם כן לא מובן למה בני ארץ ישראל שלחו שאם אדם מכר נכסים שהוא עתיד לרשת בחיי אביו והוא מת בחיי אביו ואחר כך מת אביו למה אנחנו לא אומרים שהלקוחות זוכים בזה הרי קודם כל זה עובר ללקוחות רק אחר כך אם אין לכוחות זה אמור לעבור לנכדים ובאמת זה דבר שהוא קשה בדיני ממונות כעת עוברים לנושא אחר באו מני מרב ששת שאלו את רב ששת שאלה כזאת נאמר יש כאן רחל ולאה שהיו נשואות ליעקב ורחל יש לה בן יוסף ולאה יש לה בנים ראובן ושמעון ויוסף מת בחיי רחל נאמר השאלה היא הבן הזה יוסף מה הוא שיירש את אמו בקבר נאמר שאפילו שהוא כבר מת בחיי רחל כש רחל תמות הירושה תעבור דרכו להנחיל להכין שלו מנב שכיוון שהוא מת מי היורשים שלו נאמר שאין לו בנים אז היורשים שלו זה האחים שלו מ האבא ראובן ושמעון מביאה הגמרא שתי ראיות שהוא לא יורש את אמו בקבר ראיה ראשונה אמר לו רב ששת ניתו למדנו בריתה מדברים כאן שהאבא והבן היו אחד רחוק מהשני ולכן כשהם מתו לא יודעים מי מת קודם או האב שנשבע במקום רחוק ומת שם ומת בנו במדינה שממנה אבא יצא או בן שנשבע ומת ואביו היה ב דינה והוא מת שם לא יודעים מי מת קודם אומרת הבריתה יורשי האב ויורשי הבן יחלוקו היחיד מי מי זה רשה האבא מי זה רשה הבן הי למה כדי קטן ה שמדובר פה שהבן היה הבן הירחית של אותו אבא אז הי ניו יורשי אהו מי הם יורשים של האבא והי ניו מי הם היורשים של הבן זה אותם אנשים אם לבן אין בנים אז יורשי אהב יורשים גם את האבא וגם את הבן ואם יש לו בנים אז הבנים האלה יורשים גם את האבא וגם את הבן אז לא יכול להיות שעל זה מדובר כאן אלא ליו החיק אמר וכי לא מדובר במקרה הזה אב שנשבע ואיין לו בן ומת בן בתו במדינה היה לו בת והבן שלה מת במדינה במקום אחר ובן בתו שנשבע ומת אבי אמו במדינה זאת אומרת מדובר כאן לא על אבא ובן אלא על אבא ובן בתו ולא דינן אי מיניו מת ברשע לא יודעים מי מת ראשון יורשי ההב אומרים שבן בתו מת קודם ואם כן הסבא ירש את בן בתו והם יורשים אותו ויורשי הבן אומרים ש קודם כל האבא מת ואם כן בן בתו ירש אותו ואחר כך בן ביתו מת ואם כן הם יורשים אז יורשי האב ויורשי הבן יחלוקו ואם הייתה אם זה נכון שהבן יורש את אמו גם אחרי שהוא מת ואחר כך ירשו אותו אכו מן האב היורשים שלו נאי נא מי דבן מת ברשע מה עוזר הטענה של היורשים של האבא שהבן מת ראשון גם אם הוא מת ראשון לירת לאבו דמי בכברי אז כשאבי אמו מת הוא יורש אותו בקברו ולתן הוא לאחוה מנבואה אז ירשו אותו אכו מאביו אז בכל מקרה יורשים יורשי הבן אל עליו שמ מניו אכי לא נוכיח מכאן שאיין הבן יורש את אמו בקבר להנחיל להכין מניו אז אם כן נמצא שאם הוא מת קודם אז הוא לא יורש את אבי אמו אלא היורשים של אבי אמו יורשים ואם כן יש מכאן הוכחה באמת ש בן לא יורש את אמו בקבר להנחיל לאחים שלו מן האב הוכחה שנייה אמר לרב אחא בר מניומי להבאה ממשנה אפננה מתנה במשנה שלנו כתוב נפל הבית עליו ועל אמו בית שמאי ובית הלל אלו ואלו מודעים שיחלוק הו והיא מיתה אם הבן יורש את אמו אפילו אחרי מיתתו כדי להוריש ליורשים שלו אז נאי נמי בן מת ברשע גם אם הוא מת לפני אמו אז הוא יורש אותה אחרי מיתתו לירת לאמי בקברי הוא יורש את אמו בקבר ולר טונו לאחי מאבו אז ירשו את אמו היורשים שלו כי הוא יורש את אמו בקבר אל עליו שמ מנה וחילון אמר שיש מכאן הוכחה שאיין הבן יורש את אמו בקבר להנחיל להכין מן האב שמ מנה זאת אומרת רואים מכאן שאם הבן מת בחיי אמו הירושה לא עוברת דרכו אלא היא עוברת ליורשים אחרים של אמו היא לא עוברת דרכו ליורשים שלו אלא היורשים של אמום אלה שיורשים אותה וטעם המי מה באמת הטעם שהבן לא יורש את אמו בקבר להנחיל לאחים מן ההב אמר הביה נאמרה סיבה כתוב שנחלה עוברת תסוב נחלה משבט אחד לשבט אחר בבן שאם הוא יורש את אמו שאמו יכולה להיות משבט אחר אז הוא יורש והוא הולך לפי השבט של אבא שלו אז הנחלה עוברת מהשבט של אמא שלו לשבט שלו אז יש השבת נחלה העברת נחלה משבט לשבט ונאמר סיבה בבעל כתוב גם שבעל יורש את אשתו שהוא מעביר את הנחלה מהשבט של אשתו לשבט שלו אז כיוון שכתובה לשון השבא אצל שניהם לומדים מה הסיבה האמורה בבעל כמו שאצל הבעל אין הבעל יורש את אשתו בקבר כאן מדובר כשהיא בקבר זאת אומרת אם היא כבר מתה אז הירושה של הקרובים שלה זה לא נחשב שהיא יורשת אותם ואז זה עובר לבעלה אף יבה אמורה בבן גם אל הבן אין הבן יורש את אמו בבר כ מדובר כשהבן בקבר הוא לא מעביר את הירושה מאמו לקרובים שלו כשהוא בקבר נחי להכין מאב לקרובים שלו מספרת הגרא ההו דמר לי לחברי אדם מר לחברו נכסי דבר סיסין קרקעות שקניתי מאדם ששמו ברסיסי מזב לך זה אני מוכר לך עכשיו הוא מוכר לו את כל הקרקעות שהוא קנה מאותו אדם ששמו ברסיסי עכשיו היייתה לו קרקע אחת ששמה של הקרקע היה של בר סיסין הב אחד הרד מקרי ד בר סיסין אבל הוא לא קנה את הקרקע הזאת מאותו אחד אמר לי הלבד ברסיסי היא זה לא קר ק שקנית ברסיסי ולכן היא לא מכורה לך וקרו וד מקר ד ברסיסי בסך הכל קוראים לה של ברסיסי באו לדין תורה לפני רב נחמן דרב נחמן אוקמה בד ד לוקח רב נחמן פסק כי גם את הקרקע הזאת מעבירים לקונה אמר לי רבה לרב נחמן אני חולק מה דין האחי המוציא מחברו עליו הראייה המוכר הוא המוחזק צריך קונה להוכיח שהקרקע הזאת היייתה של ברסיסים והיא לא רק נקראת של ברסיסים אז אם כן נמצא שיש ויכוח כאן בין רב נחמן לרבה אומרת הגמרא מאוד מעניין שבמקום אחר נראה הדעות שלהם הפוכות רמי דרב דרבה וד רב נחמן דרב נחמן דהו דאמר לי לחברי אדם שאל את חברו מה הי בית בביתה תגיד מה אתה מחפש פה בבית זה בית שלי אמר לי מה זאת אומרת נכון זה היה בבית שלך קניתי את זה ממך מנח זונטה אז איפה השטר תשאל אותי התשובה שהשטר שלי כבר השטר הזה כבר לא קיים אני לא יכול למכור אני לא יכול לשמור אותו לנצח ובפרק חזקת הבתים למדנו שאחרי שלוש שנים שאדם מוחזק במקום יש לו חזקת שלוש שנים הוא כבר לא צריך לשמור את השטר והוא מוחזק במקום הזה אי אפשר להוציא אותו מפה ואני הכלית שני חזקה והי יש לי כאן חזקה שלוש שנים אמר לי מה זאת אומרת אתה יושב פה שלוש שנים אני גם כן יושב כאן שלוש שנים הנה בשכון גב אב אני גררתי בחדרים הפנימיים וכל יום עברתי דרך מקום מגוריך והשתמשתי שם ומכיוון שאני גם כן הייתי מוחזק פה לא מחיתי בך התה לקמי דרב נחמן בא מחזיק לפני רב נחמן לדין אמר לי לך תוכיח שהחזקת כאן בלי שעבר דר קך הבעלים הראשונים זיל ברו אכילתך למה כי הבית הזה בחזקת הבעלים הראשונים ולא בחזקתך אמר לירב לרב נחמן דין האחי וחיך הו הדין הרי מי בפועל מוחזק כאן כעת השני והמערער הוא זה שיצטרך להביא ראייה שהוא עבר כל פעם דרכו המוצאים מחברו עליו הראייה אם כן קשייה דרבה דרבה בסיפור שכעת קראנו רואים שרבא סובר שמי שכעת מוחזק הוא נחשב המוחזק והמוכר צריך להעביר רעיה ובסיפור של ר סיסין הוא אמר שהבעלים הראשונים נחשבים מוחזקים והקונה צריך להעביר ראיה ויש סתירה בין דברי רב נחמן לדברי רב נחמן כאן בסיפור לגבי החזקת שלוש שנים שאותו אחד טוען אני גרתי בחדרים הפנימים הוא אמר שהבעלים הראשונים נחשבים המוחזקים והקונה צריך להביא ראיה ובסיפור של בר סיסין הוא אמר שמי שטוען שהוא קנה הוא המוחזק והמוכר צריך להעביר רעיה אומרת הגמרא זה לא סותר דברי רבא על דברי רבא לא כ שהם לא סותרים כאן בסיפור של בר סיסין החה מוכר קא בנכסי המוכר נמצא בנכס הזה הוא מוחזק בו רק מה היא נקראת של בר סיסין לכן הוא המוחזק אז לא מוציאים ממנו אלא הקונה צריך להוכיח שהוא קנה אותם מבסיס כדי שהוא יזכה בה אבל הטם במעשה שהמוכר טוען אני הייתי גר כאן בחדרים הפנימיים לוקח כ בנכסי בפועל בחדר החיצוני שבו הקונה טוען שהוא מוחזק הוא היה גר הקונה היה גר ללכן מי שרוצה להוציא ממנו צריך להביא רעיה לכן המוכר צריך להביא רעיה ודברי רב נחמן על דברי רב נחמן גם לא סותרים נמי לא קשיה בסיפור של בר סיסין החה אף על פי שהמוכר הוא ה ק כי הרי הוא מכר את הנכסים שהוא קנה מבר סיסין וזה גם כן נקרא בשם של בר סיסין אף על פי שהמוכר הוא המוחזק כיוון דמר לי המוכר אמר שהוא מוכר את כל הקרקעות דבי בר סיסין והרי הקרקע הזאת מקרי היא נקראת בפי כולם דוי ברסיסי עלית ידי רמיה עליו מול לגילוי לגלות דליו ברסיסי היא שהוא לא קנה את זה מבריס אלא ה סתם נקרא כ כי זה באמת תמוה למה אנשים קוראים לזה כך אם לא שבאמת היא הייתה פעם של ברסיסים ולכן המוכרת צריך להביא רעיה אבל חה כאן שהבן אדם היה גר במקום והמוכר טוען אני הייתי בחדרים הפנימיים תמיד עברתי דרכך לא החזקת כמו שצריך הסיבה למה הקונ צריך להביא רעיה לא יהיה הלא נאמר שעדיין הוא לא החזיק שלוש שנים אלא הוא מוכיח את הבעלות שלו על ידי שטר דנקי שטר הרי החזקה זה במקום שטר כי לא דורשים מבן אדם לשמור את השטר לתמיד אחרי שלוש שנים שהוא מוחזק במקום הוא כבר לא צריך לשמור יותר את השטר אלא יש לו חזקת שלוש שנים נאמר שעדיין לא היה לו חזקת שלוש שנים אלא היה לו שטר מילו אמרינן לי וכי לא היינו אומרים לו אם המוכר טוען שהשטר מזויף קיים שטריך וקום בנכסי קודם תקיים את השטר ותוכיח שהוא לא מזוייף ורק אחר כך תוכל להחזיק בקרקע אז אותו דבר גם כאן כיוון שאותו מוכר טוען שאני הייתי גר איתך כל הזמן ואם אני הייתי גר איתך זה לא נקרא חזקה אז הקונה יצטרך להביא ראייה שהוא גר לבד ואם כן יש לו כאן חזקה מועילה ובלי זה הוא לא יכול להחזיק כאן במקום הדרן הלך פרק תעי פרק מי שמת ועד כאן דף קנט [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: