הדף היומי מסכת בבא בתרא דף קנז

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא מבית "דרשו" עם הרב מאיר שפרכר שליט"א, הדף היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי מסכת בבא בתרא דף קנז

[מוזיקה] בב בטרה דף קנז מתחילים בעזרת השם במשנה בעולם יש אנשים שמרגישים תחושת שליחות לשמר כל מיני בעלי חיים שהם בסכנת הכחדה מה הדעה של התורה על אותם האנשים כותב ספר החינוך מצווה רצד השגחת השם ברוך הוא על כל מיני בעלי חיים בכלל על כן הוא נותן כאן דבר שהוא ברור ומובטח לא יבטל מן המינין לגמרי כל ימי עולם זאת אומרת הקדוש ברוך הוא משגיח בהשגחה כללית כך אומר החינוך על בני אדם הוא משגיח בהשגחה פרטית אבל על בעלי חיים הוא משגיח בהשגחה כללית שלא יבטל מן המינים של בעלי החיים לגמרי כל ימי עולם עד היום הזה ועד לעולם ועד תמיד יהיו כל המינים שהקדוש ברוך הוא ברא בבריאת העולם אף אחד מהם לא יכחד הם לא בסכנת הכחדה יכול להיות שהקדוש ברוך הוא משתמש בהם כדי לשמור על הבעלי חיים האלה חלק מההגה שלו ולכן כותב החינוך הקדוש ברוך הוא מצווה אותנו כשבאים נשחט בהמה לאכול מבשרה אותו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד זה כדי שיתן האדם מליבו את ההשגחה הזאת שהקדוש ברוך הוא משגיח אפילו על בעלי חיים ולכן נמנענו מלכר אותו ואת בנו את האילן ענפיו ביחד כדי לרמז זה אבל אם נגזרה גזרה ונפל הבית עליו ועל אביו הקדוש ברוך הוא העניש את האדם גזר עליו שהבית ייפול עליו ועל אביו הם שניהם מתו באותו יום רק לא ידוע מי מת קודם או נפל הבית עליו ועל מוריש אחרים שהוא יורש אותם הרעיון שהמשנה כם מדברת שהאדם הזה יש לו כאלה שהוא חייב להם כסף ואין לו נכסים שייגבו מהמהם השאלה היא אם כעת הוא ירש את אלה שמורשים לו ואחר כך הוא מת או שהוא מת לפני כן ולא היו לו נכסים ואחר כך אלה שמור להוריש לו את ירשתם רק אחר כך אחרי שהוא מת רק אז הם מתו ואם כן נמצא שהירושה לא עוברת אליו אז אלה שהוא חייב להם כסף לא יכולים לגבות מהנכסים של אלה שמורשים אם נומר קודם כל מת אביו למשל ואחר כך מת הבן מת הוא אז נמצא שהוא ירש את אביו ואחר כך הוא מת נמצא שהבעל חובות שלו יכולים לגבות כעת הנכסים של אביב שהם כעת ברשותו כי הוא ירש את אביו יש כאן ויכוח כעת כי הייתה על הבן היייתה עליו כתובת אישה אשתו כעת אלמנה והיא גובה את כתובתה מנכסיו ובעל חוב שהוא צריך לשלם לו וחוץ מהנכסים האלה שאולי הוא הספיק לרשת לפני שהוא מת אין לו עוד נכסים שמהם אפשר לפרוע ויש כאן ויכוח בין יורשי האב שאומרים הבן מת ראשון אם כן הוא בכלל לא מהיורשים כאן ואחר כך מת האב אז אם כן אנחנו היחידים שיורשים אותו ובעלי חוב והאלמנה אומרים ההב מת ראשון אם כן זה שחייב לנו כסף ירש את אביו ואחר כך הוא מת אותו הבן ואנחנו רוצים לגבות מהנכסים של האבא בשביל החובות שלו בית שמאי אומרים מספק יחלוקו ובית הלל אומרים כיוון ש יורשי האב נחשבים מוחזקים עד עכשיו הנכסים נשארים בחז קטן והבעל חובות וכתובת אישה לא יכולים לגבות מהנכסים האלה מביאה הגמרא בפרק הבא האחרון במסכת תנן התם שם יש משנה יש הבדל בין אדם שנתן הלוואה לחברו והם כתבו וכתבו שטר עם הדים או שהוא לווה את חברו עם מדים אבל לא כתבו על זה שטר המלווה את חברו בשטר ומגיע הזמן פירעון והלווה אין לו מאיפה לשלם אז המלווה גובה לא רק מהנכסים שיש לו אלא גם נכסים שהיו לו בזמן ההלוואה שהתאבדו להלוואה אפילו אם הוא מכר אותם ללקוחות הולך המלווה וגובה את הנכסים מיד הלקוחות מנכסים משועבדים אבל מי שמלווה את חברו בעל פה רק על ידי העדים שיכולים להעיד על זה ואין כאן שטר זה דבר לא כל כך מפורסם לכן אנשים לא נמנעו מלקנות מאותו לווה נכסים לכן אין על זה באמת שיעבוד והמלווה גוה רק מנכסים שכעת נמצאים אצל הלווה נכסים בני חורין מסתפק שמואל בעי שמואל במקרה שהנכסים משתעבדים העלובה לקח הלוואה וכתבו שטר והוא כתב אני משעבד לך לא רק את הנכסים שיש לי עכשיו אלא גם את הנכסים שאני אקנה בעתיד דקני ובאמת ו בעתיד קנה נכסים אחרי ההלוואה ומכר אותם מהוא האם המלווה גובה מהלקוחות שקנו את הנכסים האלו אם אין ללובה מאיפה לשלם או לא אז זה וודאי שכן ליבה דרבי מאיר דאמר לפי דעתו אדם מקנה לחברו דבר שכעת הוא עוד לא בא לעולם לפי דעתו לא תיבא אלך אין לך ספק ד בוודאי ודאי שאלה עכשיו שבאים לגבות מנכסים של הלווה יכולים לגבות גם מנכסים שהוא קנה אחר כך ומחר הם גוים את זה ממה הכוחות שקנו אלא כיתי בא אלך השאלה שלך תהיה הליב דרבנן פי דעתם הם הרי אומרים אין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם האם אומרים את זה רק לגבי פירות דקל אדם מוכר לחברו את הדקל פירותיו שכשיר יגדלו הוא יקבל את הפירות אז הפירות הם בכלל לא בעולם לכן אומרים רבנן שאדם לא יכול להקנות דבר שלא בא לעולם אבל כאן עצם הקרקעות בעולם אפשר להקנות אותם אז אם כן הם משתעבדים לאותו מלווה או שכיוון שהקרקעות כעת הם לא אצל הלוה אז אי אפשר להקנות אותם ולכן הם לא מש מאבדים למלווה אמר רב יוסף בוא ננסה להשיב תשובה ממשנה מסכת כתובות תשמ אדם לקח הלוואה מחברו כתב לו שתר עם עדים אחרי זמן הוא בא וקונה ממנו שדה שלם לו על השדה ומקבל ממנו שטר שקיבל ממנו קנה ממנו את השדה אחרי זמן מגיע הזה שהלווה את הכסף ללוש שלקח את הכסף הוא אומר לו מתי אתה מתכוון להחזיר את החוב אומר לו אני להחזיר מזמן החזרתי לך אמ לו אתה החזרת לי ודאי חכה רגע הולך מוציא לו את השטר מכירה של השדה אומר לו רגע אם לא החזרתי לך את החוב כ ששילמתי לך על השדה היייתה לוקח את זה ואומר לי שלום אומר לי הכסף שעכשיו שילמת זה פירעון החוב אומר החכם בשם אדמון שהדין באמת עם הלווה זה הוכחה מוחלטת שהוא כבר שילם את החוב כי אחרת המלווה לא היה נותן לו שדה בתמורה לתשלום הוא היה לוקח את התשלום בפירעון החוב וחכמים אומרים המלווה הזה היה פיקח שמכר לו את הקרקע כי עד עכשיו אם הוא היה מגיע לאותו אחד שלווה ממנו את ההלוואה ו מבקש מ תשלם היה או ל אין לי מאי לשלם אין לך מאיפה לשלם הנ עכש יש לך תבי לי את הקרקע הת מפני שהוא יו למשק עליו אבל בכ אופ כן אנחנו רים שאפילו קרקעות שלוה שלקח את הלואה קנה אחרי הלוה ג הם משועבדות למה לו בוודאי מדובר כאן שהוא הבטיח לו שגם את הקרקעות שהוא יקנה הוא משעבד לו אמר לרבה לרב יוסף מני במשנה הזאת אתה רוצה להוכיח שהקרקעות שהאדם קנה אחרי ההלוואה והוא מכר אותם לאחרים גם הן משועבדות למלווה לחוב כאן לא מדובר שה לובה שלקח את ההלוואה וקנה את הקרקעות אחר כך מכר אותם לאחרים ללקוחות אם הקרקע נמצאת אצלו א אצל הלובש לקח את ההלוואה מנ ואפילו אם מניקה אמר מני וא אפילו מגליד על כתפי לובה עצמו דברים שנמצאים כעת בחזקתו מה שהוא קנה אחר כך וכעת כעת זה ברשותו ודאי גובים מזה בשביל פירעון החו אבל זה בכלל לא היה שאלה קיק מ בלן כל הספק של הגמרא היה כשכתוב שהלווה משעבד את הקרקעות שהוא עתיד לקנות יקנה וקנה ומכר לאחרים האם עכשיו ילך המלווה ללקוחות ובקש מהם את הקרקע או שהוא כתב אני משעבד את הקרקעות דקנה וקנה והוריש ליורשים הוא כבר נפתר והוא הוריש את זה ליורשים מה האם הוא יכול לגבות מאלה שקנו או שירשו קרקעות ש הלובש שלקח ממנו את ההלוואה קנה אחרי שהלקח את ההלוואה מנסה הגמר להשיב מהמשנה שלנו אמר רב חנ תשמ נפל הבית עליו ועל אביו או עליו ועל מוריש לא משנה אחד מאלה שהוא יורש אותם וכעת השאלה היא מי מת קודם האם זה שהוא יורש אותו ואז אם כן לפני שהוא מת עוד הספיק לרשת את הנכסים או שהוא מת קודם אז לכן הוא לא יורש והייתה עליו חוב של כתובת אישה את אשתו אלמנה והיא באה לגבות את הכתובה מנכסיו שאין לו אלא אם כן הוא ירש לפני שהוא מת ורק אחר כך הוא מת וכן בעל חוב היורשים של האב שלא רוצים בכלל שאותו בן יקבל את הירושה ואז בעלי חובות שלו יגבו הם אומרים הוא מת לפני כל הסיפור הבן מת ראשון ואחר כך מת האב נמצא שהוא בכלל לא מהיורשים הבעלי חובות אומרים האב מת ראשון וכולי שמנו ויכוח האם חולקים או שה יורשים של האבא מוזק ונשאר הנכסים בחזקתם ויסלק דעתך אם יעלה בדעתך שמקרה שאנחנו מדברים עליו עכשיו אדם לקח הלוואה והוא כתב למלווה תראה גם הנכסים שאני עתיד לקנות משועבדים לך והוא באמת קנה דקני והוא באמת קנה ואחר כך הוא מכר לאחרים או דיקני הוא אמר לו אני משעבד לך גם את מה שאני עתיד לקנות והוא קנה והוא לא מכר לאחרים אלא הוריש אם הדינו זה לא משתעבד אז נהי נמי דאב מית ברישה גם אם נאמר כמו המקרה שהוא הכי לטובת הבעלי חובות כאן שמה אתם רוצים לטעון שקודם כל המוריש מת במקרה הראשון האבא נאמר אז אם כן נמצא שהוא ירש הבן ולפני שהוא הספיק לפני שהוא מת עוד הספיק לרשת הרי אנחנו כעת אומרים ש נכסים שהוא קנה אחר כך והם עברו לי רשות היורשים כבר לא משועבדים לבעלי חובות הרי כאן גם אם הוא ירש הבעלי חובות לא יכולים לגבות מהנכסים האלה כי הרי הוא הוריש את זה כבר ליורשים שלו אז אם אתה רואה שבכל זאת ה בעלי רחובות רוצים לטבוע את זה זה אומר תשובה לשאלה שלנו שאם הוא קיבל נכסים אחרי ההלוואה אף על פי שהוא העביר אותם כבר לאחרים במקרה שלנו על ידי שהוא הוריש אותם לאחרים בכל זאת ה משועבדים ובעלי חובות גובים וזה בדיוק המקרה שאנחנו מסתפקים דקני הוא ש אותו בן היה חייב כסף והוא ירש על הצד שהוא ירש ואחר כך הוא הוריש כי הוא הרי אחר כך מת ואתה רואה כאן במשנה שהבעל חובות באים ורוצים לטבוע את החוב הזה ועל הצד שבאמת קודם האבא מת אחר כך בן ונמצא שכש שאבא מת הבן ירש ואחר כך כשהבן מת הוא הוריש על הצד שזה היה הסדר אז היורשים כן ישלמו את זה לבעל חוב אתה רואה מכאן דיקני וקנה זה משתעבד לחובות אמר לו רב נחמן זה לא רעיה אף על פי שזה באמת ממש נראה רעיה רב זאירה חברינו תרגם את המשנה שלא מדובר כאן בחיו גמור אלא במצווה אני מודה אומר הלוה שהאבא אפילו אם נמר הוא אפילו לא התחייב לי שנכנסים שהוא עתיד לרשת או לקנות יהיו משועבדים לי אבל בכל זאת אבא שלכם היה חייב לי כסף ועכשיו יש לכם נכסים שירשת של האבא מצווה ליתומים נפר את חובת אבין זה לא חוב אבל אבל זה מצווה מתקיף להרשי מה אתה אומר שזה מצווה הרי אם נכריע שכשהוא ש לוקח את ההלוואה מוסיף גם הקרקעות שאני עתיד לקנות השתעבדו להלוואה הזאת אתה אומר שזה לא מועיל אם כן מלווה בעל פה הוא החלק הזה שהנכסים שהוא הולך לקנות ם המשת דים או לא משתעבדים זה נחשב כמו מלווה בעל פה בזה שהם לא משתעבדים והרי רב ושמואל אמרו שניהם דמר רו שהייתו לא צריכים להחזיר כזה סוג חוב אם אין להם מהירושה של אביהם שזה המקרה שאנחנו מדברים פה שכל הנושא פה זה האם הוא ירש את אביו ואז יש מאיפה לפרוע יתומים אז אין לו שום נכסים אחרים א מה אתה רוצה רק מזה לפרוע אין יתומים מאיפה לשלם חוץ מזה וזה אתה אומר על הצד שגם אם האבא כתב שמשהו יקנה יתאבד או שהוא לא כתב את זה אתה אומר שהנכסים האלה לא משתעבדים על הצד שאת אומר שהם לא משתעבדים אם כן בעצם זה מוגדר כמלווה בעל פה שזה לא משועבד דבר כזה היתומים בכלל לא צריכים לשלם אפילו לא מצד מצווה מלווה על פה אינו גוב לא מן היורשים ולא מן הלקוחות ואם אתה רואה שבכל זאת כתוב כאן במשנה שעל הצד שקודם כל מת האבא ואם כן הבן ירש אותו ואחר כך מת הבן ואז היורשים ירשו את הבן הזה ה בחוב כן נגוה מהם אז רואים מכאן שגם נכסים ש ה לובש לקח את ההלוואה קונה אחר כך ואחר כך עברו ליורשים שלו הם גם משועבדים לחוב אלה נכון באמת יש לנו ראיה מהמשנה לזה אבל אפשר לומר ה מני מי תנ במשנה שלנו רבי מאיר הי דאמר אדם מקנה דבר שלא בא לעולם ואמרנו שלפי שיטתו בודאי שמועיל אם ה לובה אומר למלוה תשמע גם מה שאני הולך לקנות משתעבד לך אז ודאי שזה מועיל אלא אמר רב יעקב ממקום שנקרא נר פקות בשם משמי דרבינא תשמע יש לי בשבילך הוכחה נפלאה ממשנה במסכת שביעית שם כתוב שטרי חוב כלומר אדם לקח הלוואה ב איר ל לפיה ובאים לכתוב שטרי חוב באים לכתוב שטר המוקדמים אם הוא כותב כאן שההלוואה הייתה בא' ניסן חודש קודם השטרות פסולין זה יכול לעשות כאן ממש אבל יכול להיות שזה שלקח את ההלוואה בחודש האחרון מחר לאנשים נכסים שהם לא היו משועבדים כי אז הוא עדיין לא לקח הלוואה אבל אם הוא יכתוב שהוא לקח את ההלוואה חודש קודם נמצא שלפי השטר הזה הנכסים כן היו משועבדים לומר הוא לקח את ההלוואה בא' יער ובז ניסן הוא מכר איזה שדה שדה שלא היה לי שום שעבוד עכשיו הם הוא יכתוב בשטר שהוא לקח את ההלואה ב' ניסן נמצא שמא ניסן כל הנכסים שלו כבר היו משועבדים אז מה שמחר בז ניסן גם כן היה משועבד לכן שטרות כאלה הם ושטרות המאוחרים אם הוא נגיד כותב בשטר שהוא לקח את ההלוואה חודש אחר כך א' סיוון אז כשרין למה לא כי הרבה כל מה שהוא מכר מ הזמן של ההלוואה ב' יר עד א' סיוון לא יכלו לגבות אף על פי שבאמת הם הם כן היו משועבדים כי בפועל כבר הוא לקח את ההלוואה ב כך אומרת המשנה שם והיסק אםל בדעתך להכריע בשאלה דקני שכש הלובש לקח את ההלוואה התחייב למלווה שנתן את ההלוואה גם מה שאני עתיד לקנות תאבד לך אפילו אם אני קונה ומוכר תוכל לגבות את זה מעל הכוחות או דיקני מתחייב מה שאני עתיד לקנות השתעבד לך והוא קנה והוא הוריש אם נאמר שזה לא משתעבד משהוא קנה אחר כך ו ו מחר אתה אומר שזה לא משתעבד אם כן מאוחרי אם כתוב בשטרות האלה זמנים מאוחרים נאמר שבשטר של הלוואה שהייתה בא' אייר שעל זה אנחנו מדברים כתוב זמן שהלוואה הייתה בא' סיוון המי קשרין למה אתה אומר שאין כאן שום נזק למה אתה מכשיר את זה הרי דיקו זה בדיוק המקרה שאנחנו מדברים יכול להיות שאותו לובש שלקח את ההלוואה בראש חודש אייער קנה שדה ב לג בעומר ביח יר ואחר כך הוא מכר את השדה הזאת הרי אם באמת הסדה הזאתי לא משועבדת למלווה שנתן את ההלוואה כדי קנה לא משתעבד ועכשיו אתה תכתוב כאן בשטר שמתי היייתה ההלואה בא' סיווון אחרי הזמן שהוא קנה נמצא שכן הגבו את הקרקע הזאת שהוא קנה ביח איר כי לפי השטר ההלוואה הייתה אחר כך ובאמת לא יכולים לגבות מהקרקע לצד שד קנ לא משת אז נמר שגם שטרי חוב ה מאוחרים אמורים להיות פסולים אומרת הגמר נכון זה באמת רעיה טובה אבל אפשר לומר המני מי אמר את המשנה הזאת רבי מאיר היא ואמר אדם מקנה דבר שלא בא לעולם ולפי שיטתו באמת דיקני מועיל ולכן זה לא משנה אם הוא קנה קרקעות אחר כך בכל אופן הקרקעות האלה משתעבדים אז אין שום בעיה בזה שהזמן יהיה מאוחר אלא אמר משרשיא בשם רבה משמי דרבה תשמע בוא תשמע ברייתא ממנה אולי נוכל להשיב על השאלה שאנחנו כעת עוסקים בה בריתה מבארת משנה במסכת גיטין ש לשבח קרקעות לא גובים מנכסים משועבדים ובריתה מבארת כייצד הרי שמחר שדה לחברו אדם קנה שדה והשביע את השדה זיבל חרש זרה ובא יום אחד בעל חוב של למוכר ומראה לו שטר השדה שקנית משועבדת לי זה שמכר לך חייב לי כסף אין לו מאיפה לשלם אז הקרקע הזאת משועבדת היא עוברת אליי טרפה הלך גבה את הקרקע כשהוא גוה הולך הקונה למוכר אומר מה זאת אומרת קניתי ממך קרקע ידעתי שאתה חייב להרבה אנשים כסף אז לקחתי אחריות זאת אומרת ביקשתי ממך שהמכירה תהיה באחריות זאת אומרת שאם גובים את הקרקע אתה תהיה חייב לשלם לי תשלם אין לי אז תביא לי לפחות קרקע אין לי אבל היו לך קרקעות כשאני קניתי את זה ממך והם היו משועבדים לי שם יגבו ממני אני אוכל לגבות את הקרקעות האלה מהלקוחות האחרים שאני קודם להם אז נכון כשהוא גובה הוא יכול לגבות את את הקרן מנכסים אפילו משועבדים אבל זה דווקא את הקרן כמה הייתה שווה השדה קנית אותה קח תיקח קרקעות בשובי הזה אבל אני השבחת את השדה הרמתי את הערך שלה כל כך הרבה את השבח שאתה השבחת אתה לא יכול לגבות מאלה שקנו קרקעות מהמוכר שלך רק ממנו אם יש לו קרקעות נכסים בני חורים אתה יכול לגבות ויסלק דתך אם ילה בדעתך דיקני שאם ה בע חוב מתחייב לזה שלוקח זה שנותן ות ההלוואה שגם קרקעות שהוא הולך לקנות גם הם השתעבדו לו והוא קנה באמת קרקעות ומחר וד יקנה וקנה והוריש לא משתעבד אם כן בעל חוב המי גובה שבחה למה רחוב בכלל גובה את מה שהקונה השביח הרי הוא השביח אחרי ההלוואה וכל מה שאחרי ההלוואה זה לא משועבד למלווה שנתן את ההלוואה אז אם כן כש המלווה בא עכשיו לבעל השדה שקנה את השדה שכל כך התחברנו אליו קונה שדה באים לוקחים את זה ממנו כשהוא מגיע אליו אז הקונה צריך לומר לאותו נושה שבא לגבות את הקרקע בחוב שהמוכר חייב לו אומר לו הקונה תשמע מה שהמוכר מכר לי את השדה עצמה הקרן אני מחזיר לך מה שאני השבחת תשיר לי חלק בשדה כ כשווי השבח או שתשלם לי כשווי השבח שזה אתה לא יכול לקחת כי זה כמו דברים שאחר כך ה קונה קנה או בכל אופן דברים שנוצרו אחר כך והם אם אנחנו אומרים שהם לא משתעבדים הם לא יתאבדו אליך אתה בכלל לא יכול לקחת את זה מי מדבר על זה שעכשיו הוא אתה תיקח את זה ואני צריך עכשיו לרוץ אחרי המוכר כדי שהוא לא יוכל לתת לי חסים משועבדים רק מנכסים חורים מי בכלל צריך להגיע לכל זה אתה לא לוקח את החלק של השוי של השבח שאני השבחת זה בכלל לא משועבד לך ומזה שהבן אדם כן לוקח וכל הנידון הוא הוא לא יכול לגבות מנכסים משועבדים כ מ נכסים בני חורין של המוכר זאת אומרת שהנושה כן גובה גם את השבע אז רואים אם כן שדק מה שהוא אם הוא התחייב לו גם מה שאני עתיד לקנות משתעבד לך זה כן משתעבד אומרת הגמרא נכון אבל המני הבריתה הזאת כמו מי נשנתה כמו רבי מאיר אמר אדם מקנה דבר שלא בא לעולם ואמרנו לשיטתו באמת כן משתעבדים דקנה אבל לפי דעת חכמים באמת אין לנו החראה לשאלה זה נשאר בספק אומרת הגמרא אם תמצא הוכחה לומר דקני שכה לובש לקח את ההלוואה התחייב שגם מה שהו עתיד לקנות השתעבד ואם הוא ימכור את זה יוכלו לקבו את זה מהקונים הוא קנה ומכר או דקנה וקנה והוריש תכריע שזה לא משתעבד אז ודאי שגם במקרה של הספק שאנחנו עכשיו רוצים להסתפק לא משתעבד אז לפי הצד הזה אין בכלל ספק אבל אם תמצא לומר אם תמצא הוכחה לומר שכשהוא התחייב כשהוא לקח את ההלוואה שקרקע דקני שהוא עתיד לקנות השתעבדו והוא קנה באמת קרקעות ומחר או הוריש אותם תרצה להוכיח שזה משתעבד אז יהיה לי ספק אחר אם הוא לוה מאחד לקח ממנו הלוואה והתחייב לו גם מה שאני עתיד לקנות יהיה משועבד לך ו לבה אחר כך מיעוד לובה אחר והוא כתב לו גם כן כמו הקודם שהתחייבתי לו גם לך אני מתחייב מה שאני עתיד לקנות השתעבד לך גם אם אני אמכור את זה תוכל לקחת את זה מהלקוחות וחזר אחר כך אחרי שכבר שניים לקח מהם הלוואות והתחייב להם שמשהו עתיד לקנות יתאבד להם גם אחרי זה חזר וקנה ואחר כך הוא מכר את הקרקעות האלה לאחרים מה הוא למלווה הראשון הוא משתעבד לכמה משתעבד כי בשטר נכתב הוא קודם או שהוא מתחייב לבטר למלווה השני כי אנחנו אומרים שהוא חזר בו מהשתלות הראשונה בזמן שהוא שיב לשני את מה שהוא עתיד לקנות אמר רב נחמן ה מילתא הי באילן הסתפקנו באמת בשאלה הזאת ושלחו לנו משם מטם מארץ ישראל שהראשון קנה ורב הונה אמר יחלוקו כי כשהוא קנה את הנכסים הוא השתעבד לשניהם בבת אחת ואף אחד מהם לא קודם לחברו וכן תני רבא ברבוע יחלוקו ומה דעתו של רב השי אמר אבינה בפעם הראשונה שלמדנו בפני רב עשי במהדורה קמה דרב השי אמר לנו שהראשון קנה ובפעם השנייה שלמדנו לפני רב השי במהדורה בטרה דרב השי הוא אמר לנו יחלוקו וכך הלכה הלחתה יחלוקו מנסה הגמרא להקשות מהברית שהבנו קודם מיטיו לשבח קרקעות שכתוב במשנה במסכת גיטין שגובים רק מנכס שיש אצל המוכר ולא מנכסים שהוא מכר לאחרים שהם רק היו משועבדים כיצד והברית מבארת הרי שמחר שדה לחברו אותו אחד קנה שדה והשבח אותה ויום אחד בא איזה בעל חוב של המוכר שהשדה הזאת הייתה משועבדת לו והוא גבע את השדה טרפה הולך הקונה ומבקש מהמוכר שישלם לוכ הוא גובה אז את השדה עצמה שלקחו ממנו גובה את הקרן אפילו ם נכסים משועבדים כמו שאמרנו ם המוכר אומר לו אין לי כסף אז הוא אומר לו אז תביא לי קרקעות אין לי קרקעות הולך וגובה מקרקעות שהוא מכר לאחרים למה זה הקרן עצמו הקרן עצמו הוא גוה גם נכסים משועבדים שהוא מכר לאחרים ואת השבח אבל את מה שהוא השביח אותו קונה שהוא בא וגובה את זה כעת מהמוכר הוא לא יכול לגבות מהלקוחות שקנו ממנו אלא רק מ ים בני חורין שיש לו ואם אין לו הוא לא יכול לגבות שואלת הגמרא ומיתה אם זה נכון ונרצה להכריע שכשאדם לבה מאחד והתחייב לו מה שאני עתיד לקנות השתעבד לך אפילו אם אני אמכור את זה אתה תוכל לגבות מעל הכוחות וכך הוא התחייב גם ללובה השני אם זה נכון שיחלקו והם שניהם יכולים לגבות כל אחד חצי אז במקרה שלנו שאדם לוה לקח הלוואה ומחר שדה הוא בעצם השתעבד כאן לשניים גם למלווה בשעת ההלוואה וגם לקונה במכירת הקרקע אז חצי שבח מבא אלי הלוה יכול לגבות רק חצי מהשבח כי הרי כמו שהש שהנכסים משביחים זה כמו נכסים שהבן אדם קנה אחר כך ומחר שזה משועבד למלווה שלו זה גם השתעבד לזה שקנה את הקרקע בעצמו שגם אליו הלווה שהוא גם מוכר השתעבד שהם יגבו ממנו את הקרקע הוא ישלם לו אז ה משועבד כאן לשניהם אז אם כן הם צריכים להתחלק בשבח אז חצי אחד אמור להשאר אצל הקונה ורק חצי אחר יכול המלווה לקחת אומרת הגמרא נכון מהיא גוה את השבח נעמיד קטנ מה שהברית מתכוונת הכונה שהוא באמת גוה חצי שבח כי החצי השני משועבד לקונה עד כאן דף קנז [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: