הדף היומי מסכת בבא בתרא דף קנז

הדף היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

הדף היומי מסכת בבא בתרא דף קנז

[מוזיקה] ב 14 דף קנז השוב מתחיל בעזרת השם במשנה המשנה שלפנינו גם המשניות הבאות עוסקות בירש ומירי שמתו וספק ממת קודם ונראה נף כ מינז בכל ספק אומרת המשנה נופל הביס אולוב ועל וביב על ראובן ועל יין קב אביב לא יודעים מי מת קודם אוי אולוב ועל מישוב על ראובן ועל אחיו למשל ואין להם קרוב יותר זאת אומרת אם אחי ראובן מת קודם אז ראובן יורש אותו ואוי סולוב על ראובן היייתה כסוס אישו כשהוא מת הוא צריך לשלם צריך לשלם בנכסיו כתוב לאשתו ובעל חויב הוא צריך לשלם לו והוא לא הניח נכסים עכשיו יש ספק האם ראובן ירש את יקוב ואז הנכסים השתעבדו לשלם את הכסוי ואת החוב או לא יורש יואב המ הבן מרש ואחר כך מעשב המשנה נוקטת את האופן הראשון שנוף על הביס על ראובן ועל יעקב אז יושי יעקב למשל ה האחים של ראובן שמעון לוי או אמר רשבם אפילו חנוך ופללו בני ראובן שהם גם יורשים את יקו באופן ישיר כמו שנראה בעזרת השם בהמשך הם טוענים קודם כל ראובן מת דהיינו אם זה חופו קודם כל אבינו מת או שזה שמעון אז קודם כל אחינו מת ואחר כך מס יקב אז אנחנו יורשים משירות את יעקוב ונכסים לא עברו בכלל דרך ראובן ממילא זה לא משועבד לתשלום כסו לתשלום בעל חויב כמו כם באופן השני של אולב על מיישוב אז יורש מיישוב אומרים הב מס רישן ובחומרים אהב מס רישן ואחר כך מסבן ואתם יורשים את הבן ממילא נחוס משועבדים לחוף של הקסו וברחוב אז נחלקו בזה בש בילל בשם הי אומרים יחלוקו וכמו שגמור ביומס מבערת אפילו שיורש ודאי שיורשים את הממן הזה ובעל חוב בא מספק להוציא מידם יתכן שיש לו זכות ייתכן שאין לו זכות ואיין סוף כמצ מבדי בכל זאת בשמה סוברים שת רואים בליוס כגו דומ אז שניהם נחשבים כדים ובסמים נחוס ס בחזקת יב כי הם סוברים ששת גוגב ממי הבלו וכן הסוב של האישה הם באים וצים מיד היורשים מספק ייתכן שיש לנו זכות בנכסים האלו ייתכן שהנכסים היו בדרו לפני שהוא מת אי אפשר להוציא ממה מסופ צ מח א אור אומרת הגמור סם הגמור מביא את משנה בפרק הבא הגמור שאלה שנרצה לפשוט את השאלה מ משנתנו בפרק הבא נלמד אמל וסבי רוי בשטר אדם לבה מחברו וכתבו שתר חתמו על אבדים גויו מנחוסים משועבדים כשהוא בא לגבות את החוב וללוי ין מאיפה לשלם הוא יכול לגבות גם מקרקעות שהוא מכר אחרי יעלבו אומר הרש בם וגמור בצי אומרת לפי חומים אחוס תו סיפה לכן אפילו שלא כתבו בשטר מפורש שהוא שעבד את הנחושים כאילו שזה כתוב אדם לא זורק את כספו לריק הוא לכך התכוון שהוא יכתוב בשטר החיות אלא ששכח הסופר וטעה וממילא כיוון שהוא שעבד לו אפשר לגבות קוחוס הל קוחוס היו אמורים לשמוע מזה שתע יש לו קול והם הפסידו את עצמם שהם קנו קרקע שמשוביץ מנחוסים בחים נכסים שביד הלווה לא נחוס עם שום מחר כך שנינו בפרק הבא ועל זה בוא שמואל הסתפק שמואל דקנה וקנו מה הוא הוא כתב לו אני משעבד לך בחוך כל הנכסים לא רק שיש לי לגם את הנכסים שאני אקנה בעתיד כמו שכותבים היום בסוב כמו שכותבים בשטרות אומר הרשב דק חוסים שכבר קניתי ום בידי וד סדנו למקנה ובאמת כך היה הוא אחר כך קנה חוסים והוא מכר אותם וכעת באים לגבות את החוב ואין לו מאיפה לגבות האם יכול ללכת אל הקרקעות האלו שכבר נמכרו ולגבות מהם או שם השיעבוד שהוא שעבד לו לא חל כי בשעה שהוא שיעבד לו הנכסים האלה לא היו בידו ממשיך שמואל ואומר כך ליב דרבי מאיר שהזכרנו כמה פעמים במסכת דומר אודו מקנה דובו שבלום למשל כמו שהרשם מביא אדם שאומר לאיש איש הרי את מקודשת לי ל עמוד בעלך אז הקידושים חלים כשמת בעלה כך סובר רב מו לאת בדקו כי אם רב מאיר סובר שאדם יכול למכור פירות דקל שעדיין לא צמחו אז ודאי שיכול לשעבד קרקעות שכבר נמצאים בעולם אל עדיין לא באו לידו אלוקית בולי אי האם שיבו כן אפשר או לא רשב אומר שתי דרכים או כיוון ששי הבוד כמו שאמרנו הקרקעות כבר בעולם הם רק לא באו לידו כן יכול להכיל להם שיבו שיבוא לידו אומר הרשב עוד פירוש ייתכן שחיזקו חחים שיבו יותר מניין כדי שאנשים ירצו להלוות הם ידעו ש משעבדים להם גם נכסים שיקנה אחר כך אז ירצו להלוות ולטינו ל דנז בפני לבין או שב לא זה הספק לפי חומים האם אפשר לשעבד דקנה אומר רב יוסף תושמע ממשנה מס חס כסוס הרשב מביא את תחילת המשנה אדם בא לחברו מוציא שר ו אתה חייב לכך וכך השני טוען לאדם מזוייף או נכון א כפרטי ויש לי הוכחה לכך הוא מוציא שטר שכתוב בו שהמלווה הזה שהוא טוען שהוא הלוה לו והוא עדיין חייב לו אחרי הזמן של ההלוואה ומכר לו שדה אז אדמון אומר הלובש יכול עתון אילו באמת אני חייב לך כמו שאתה טוען שיש לך שטר בידך שאתה טוען שתה עדיין חייב לי אז למה באת ומרת קרק היית צריך כסף היית צריך לגבות את חובך ממילא זו ראייה כנגד השת חוי והוא לא יכול לגבות את החוב מביא את הגמור וחמרים זה המל אפקח שמסקר שכש יכול לטעון מה פתאום אתה כן חייב לי אתה תון פורתי שווד ב למה מכרתי לך שדה אני פחדתי שלא יהיה לך מאיפה להחזיר לי את הכסף יהיה לך מזומנים תרבי אותם וכל להגיד לי אין לי כסף לכן באתי מכרתי לך קרקע הקרקע אתה לא יכול להעלים ומזה אני אגבא את חובי עכשיו כך הקרקע הזו זה דקנה כ מכר לו את זה אחרי כתיבת השטר וכתוב שהוא יכול באמת לטעון שכל המכירה הייתה כדי שאני אוכל לגבות מזה את חובי אז רואים שאפשר לגבות מנכסים שהוא קנה אחר כך למה כ שעבד לו גם דקנה אומה לרוב לרב יוסף איזו רעיה אתה מביא מ מני אמר אתה מדבר על לגבות ממנו עצמו מני פשוט שגוים אפילו מגל מדל כספי אדם הוא עצמו לבה גובים ממה שיש לו גם את הגלימה שלו גם את הבגדים שלו גובים בלי שיבו שיבו הגוף יש לו כי כל השאלה שלנו ששמואל העמיד דקנה אדם שיעבד נכסים שהוא יקנה והוא קנה נכו החיל ומחר את הנכסים או ק שעבד נסים שהוא יקנה אחרי הלבה ויש ליורשו מ האמ שהוא כתב לו דקנה חל בת השיבו ואפשר כעת לגבות משעבוד מלקוחות או מיורשים או לא כי השיבו לא אכל ואי אפשר לגבות משעבוד אז מה הבאת אין משם לשות אומר רב חונ ולכן הקשר לעניינינו אותו שמ משנתנו מה למדנו נופ הביס אוו ו אווסי בלוב אז בדוגמה הראשונה ראובן ויעקב שתיהם מתו לא יודעים אם רוב מת קודם או יעקב מת קודם יורשע אמרים הושים שיעקב אמרים הבן מסרי ואחר כך מסב ממילא הנכסים לא משועבדים לחובות של ראובן הובע לחו אמרים הב מסרין וכולי וראובן ירש והנכסים השתעבדו וכעת ראובן מת ואתם יורשים את ראובן הנכסים כבר משועבדים אסל כדור דקנה אדם שמעבד נכסים שהוא יקנה ואחר כך קוח או דקנה חר כך ריש לא משתעבד ד מזבר גם לפי הצעד שיעקב מת קודם וראובן יירש אותו דק הרי הבן קיבל את אלו אחרי האלב ואחר כך הוא מת ורשו ליורשו ובכל זאת רואים שגובים לפי הצד הזה אז רואים שקנ וקוש משתעבד אומלו רב נחמן זעירין חברין תרגמו זיר חברנו תרגם את המשנה מה שהמשנה אומרת שלפי הצד הזה שאב מריש גובים את החובות זה רק מצווה לעשים לפרו יחו סבים לא כיוון שהוא כתב לו דקנה כי באמת גם אם כותבים דקנה והוא קנה ומכר זה לא משתעבד הכושים יש להם מצווה אפילו שהוא לא כתב ני יקנה לשלם את החובות מנכסים שהם ירשו ממורי שם שחייב חובות ולכן לפי הצעד שיעקב מת קודם וראובן ירש וכעת אתם יורשים את ראובן יש לכם מצווה לפרוע מנכסיו את החובות שלו מזקף לו רבש אם כך זה כמו מיל ועל פה הו לגבי דקנה שין שיעבוד זה רק כמו מיל ועל פה שיש מצווה על העשים לפרוע יש מצווה רב ורב שמואל דמר תרו מיל ועל פה אינו גוי ולא ימינה יורשין ולא ימינה לכוס ככה אומרים לכמו בפרק הבא שמואל סובר שמה שאמרנו מצווה לאסים פר חו סבם זה רק מיל ובשטר שאז יש להם מצווה לפרוע גם עם מטלטלים של משועבדים אומר הרשב נכון שהלכה לא כמו שמואל נראה בעזרת השם בהמשך שמי בעל פה גובה מן היורשים כדי של טילו אתלת בפני אלובין אבל שמואל עצמו הרי אומר שלא משמואל עצמו הרי הסתפק איך הוא הסתפק אם מפורש במשנה את המשנה אי אפשר לפרש משום מצווה אלא משום שיעבוד המפורש במשנה שקנה משתעבד אל אומרת הגמור למה שמואל לא פשט משנתנו אומני משנתנו רב מירי דמר ודו מקד ב סתם משנ רב מר וכל השאלה שלנו זה לפי חומי כמו שפתחנו את השאלה אז אי אפשר לפשוט מהמשנה אומר רב ייקב מנהר פקוד שם מקום משמי רבנה תושמע למדנו משנה מסכת שויס שורי חויב ה מוקדון פסולים אז מוקדון יתכן בשתי אופנים או שנכתבו באמת בטו בניסן וכתבו בשטר א' ניסן או שכתבו את השטר בא' ניסן ובאמת ההלוואה הייתה בטו ניסן בשתי אופנים זה מוקדם כי הלוואה היייתה בטו ניסן והוא ילך ויגבה מלכוס שקנו כוסים לויו מא עד טו ניסן באמת הנכסים האלה לא השתעבדו כי זה הודה לפני ההלוואה הלוואה התה רק בטו הרשב מציין אם הלוה היייתה באחד בניסן בפני עדים וקנו מידו להשתעבד נכס ולמלווה רק לא כתבו את השטר ו ניסן אז זה לא מוקדם לכתוב בשטר א' ניסן כש הבוד מתחל בא' ניסן מציין הרשבא לפי הבאה אז גם אם נכתב השטר בא' ניסן וההלוואה הייתה רק בטו אז דו בחסם אזיו אש חולקים על הביה הקופונים באופן הראשון באופן השני לא לפי הביה אז זה פסול כי ה יבוא לגבות גם מנכסים שאין לו זכות לגבות אבל להפך ומאו חורים הוא לב בניסן והוא כתב את השטר בתשרי או שכתבו את השטר ביום שלבה אבל הוא החר את הזמן עומדים כעת בניסן והוא כותב תשרי כשרין כי רק הוא מפסיד הוא מכל לו את השעבוד של חצי שנה הזו הוא יטרוף לכוחות רק מתשרי עכשיו טוען רבי עיק בן ארקוד וסל כדי תוך דקנה שאם אדם משעבד נכסים שהוא יקנה אחר כך קונה ומוח או דקנה קונ ירש לא משתעבד מכורי המקרין קנו הוא לבא בניסן וכתבו תאריך חצי שנה אחר כך בתשרי הרי שם הקנה נכסים בין ניסן לתשרי והם באמת לא השתעבדו כי זה דקנה כי בשע סלבו זה לא היה בידו למסה כשהוא יבוא עם שטר שכתוב תשרי הוא כן גבה מלקוס האלו כי יאמרו השטר נכתב בתשרי הלוה הייתה בתשרי והם קנו לפני תשרי אלא בהכרח שד קנ משתעבד ולכן מחורים כשירים כי גם באמת אם ההלואה היייתה בניסן והשטר כתוב בתשרי אז בכל מקרה גם הנכסים שהוא קנה בי נס לתשרי משועבדים כ הוא כתב ניקנה דוכה הגימור שוב ד ולכן מורים כשרים אומר הרשם כך אם הוא כתב בשטר אחריות אז מסת הוא כתב את כל האחיות גם דקי וגם דוס למקנה כ אין אחריות לחצאין אז אין שום חשש לפי רב מר ודאי שאפשר לשעבד קנה אם לא נכתב בו כלל אחריות אז אין מה לשוש כי רב מאר סובר שלא אחור ספ ולא גובה בכלל משעבוד מה נחשוש לכזה שטר שהוא כתב דקי הוא לא כתב דקנה בזה באמת מחור עם פסולים כמו שהקנו כי אז באמת יבוא לכבוד שלאו כדין אבל לא חוששים לזה כי זה לא שכיח לכתוב אחריות לחצאין או שלא כותבים בכלל אחיות או שכותבים דקי וד קנה אז אי אפשר לפשוט מהדס חומים בעניין אומר המשר ש משמי רובה תוש מה אז הרשבא מביא יש משנה מסכת גיטין שאין מוצים לאכיל ספירוס לשח קרקוס למוז ובונוס מנחוס משעבוד מקלום לא אי אפשר לגבות מנכסים שכבר נמכרו או שכבר הורישו אותם אז מפרשת הבריה מה שנוגע לעניינינו לשוח קרקוס קצב מה הכוונה שווח קרקוס הרי שמוך סוד לחוו והשבח הו הלוקח השביח את השדה הוא זיבל אותה הוא חרש הוא זרע ובו בל חויב עכשיו הגיע בעל חויב של המוכר הוא בע ללוקח אומר לו אתה קנית שדה שמשבח שלי אתה קנית הזה אחרי ההלוואה וטופו הוא לוקח לו את השדה עכשיו הלוקח הזה הוא קנה את השדה באחיות דהיינו סיכם עם המוכר אם יקחו לי את השדה אתה תחזיר לי את הכסף הוא בא כעת אליו ורוצה את הכסף של השדה וגם את הכסף של השמח שהוא השקיע שאבל חוב גם לקח כשהוא גוי וכשהוא בא לגבות מהמוכר גוי וס הקרן את הקרן של השדה שהוא שילם מנחוסים מ שעבודים גם מנכסים שהמח שלו מחר אחרי אחרי המכירה הנכסים האלה השתעבדו כבר לאחריו שלו ושה שווח שלקח לו וב רק מנחוס נכסים שבידו תק לם כי אפשר לדעת כמה שח יהיה הקופונים לעניינינו מה רואים כאן שהבל חוי שהגיע ללקח הוא גבה ממלו גם את הקרן וגם את השבח אחר כך הוא בא אל המוך אז אומרים לו את הקרן תגה גם משעבוד אתש מחרים אביס קד ור דקנה שאדם משעבד דקנה אחר כך כומו או דקנה אחר כך קרש לא משתעבד בעל חוי ומ גוי ושוחה הר ה שווח הזה זה לא היה בש סלב זה הושק אחר כך את השו בכלל לא יכול לגבות אלומה אם רואים שיכול לגבות את השח אז רואים שגם דק משתעבד גרוד אז למ לא נפשט מה קורה לפי חומים דקנה מוסיפה כת הגמור עוד ספק אם תמצ דקנה אח כשעבד או תעבד אז אין מה להסתפק בספק שלפנינו אבל אם תמצא ו אם משתעבד וכמו כן לפי רב מייר שברור שמשעה לובו ולבו וחוזר קונו מהוא דהיינו הוא לבה מראובן הוא כתב למשעבד לך גם את הנכסים שאני קנה בעתיד אנחנו כעת לפי הצעד שהשיעול הזה חל עוד לפני שהוא קנה הוא לבה גם משמעון וגם לא הוא כתב את אותו דבר ואחר כך אחרי שתי הלוואות הוא קנה נכסים ומכר אותם או שהוא מת והוריש אותם ליורשים כעת באים שניהם ראובן ושמעון לטרוף את הנחושים אין מספיק לשניהם אם יש מספיק לשניהם אז אין דין תוירה אין מספיק לשניהם אז מה הספק לכמה הם משתעבד האם הניכוס משועבדים לראובן כי קודם כל הוא השתעבד לו או לבסר משתעבד כיוון שהוא הוא נכן התחייב לראובן שהוא משעבד לו גם את הנכסים שההוא יקנה אבל בפועל מתי חל השיבו כשהוא קונה את הנכסים ועוד לפני שהוא קנה הוא הוא כתב את אותו דבר לשמעון אז כביכול הוא חזר בו ממה שהוא כתב לראובן הוא כתב כת לשמעון אני מתחרט אני כן משעבד את זה לך אז שהוא קונה את זה משעבד רק לשמעון אומר רב נחמן הו מילס בוילון גם אנחנו הסתפקנו בזה ושלחנו את השאלה לארץ ישראל ושלחו מום שלחו לנו תשובה מארץ ישראל רישון קונו זה השבט קודם לראובן אז ראובן הוא גובה הכל רבו אמר יחלוקו כיוון שהוא כתב לשניהם דקנה אז לשניהם שיעבד זאת וכיוון שזה לא היה בידו רק אחרי שתי הלואות אם הוא קנה את זה בין שתי ההלוואות א כבר השתעבד לראובן אבל ככיוון שהוא קנה זאת אחרי שהוא לבה גם שהוא לוה גם משמעון אזז שתי שתי השעבודים חלים כחס אין שום קדימה לאחד מהמהם אז הם אלה יחל יקו אבל רשבם אומר לא חצי חצי אלא כל אחד לפי מעותיו למשל הקרקע שהוא קנה ומכר שווה 1000 לראובן הוא חייב 1000 וכל השדה משועבדת לו שמ חייב רק 500 אז רק חצי ס משועבדת לו זרו ניקח 750 ושמן ניקח 250 וכן טוני רבי ברבו יחלקו אומר נה מדור דרבש כשרב ש למד פעם ראשונה אומר לון רונו ואחר כך הוא חזר בו מהדור 14 לרב השי כשהוא חזר על לימודו פעם שנייה אומר לו חלוקו הרשב מביא מתשובה רבי גוהן שרב השי חי 60 שנה אז היץ מסביר שהוא חי בישיבה הוא חי לפחות 80 שנה 60 שנה הוא היה ראש הישיבה ובכל שנה הוא חזר על כל לימודו בשני חודשי הקלה ניסן ותשרי זה ירח קלה שכולם באים ללמוד אין עבודה בשדה אחרי 30 שנה אז הוא סיים את כל לימודו והוא חזר שוב ב30 שנה הבאות אז יש מדור קה מ3 שנה ראשונות מדו 14 30 שנה האחרונות מסימת הגמורה ואלכס יחלוקו מס מקשה הגמורה מבריס שהזכרנו לאל לשח קרקו אסקי צד הרי שמו חסוד לחב וש ביכו ובו בלו ורפו כשהוא גוי את החס שלו גוי וסקר מנחוסים משועבדים ושח רק מנחוסים נחירים הקופונים מה רואים שהבל חויב הגיע והוא טרף את השדה ואת השבח למה הוא טרף הרי הוא חייב לבל חוב חוב הוא חייב לבעל השדה אחיות אלו מה הבל חוב קודם אומר לו אני קנית אני הלתי לפני שאתה קנית אז זה כבר השתעבד לי עכשיו אתה קנית שדה משועבדת אבל השבח הגיע אחר כך השבח השתעבד לשניהם ביחד כי זה אמרנו כעת שיחלקו השבח הוא הגיע אחר כך אז הוא השתעבד גם לבל חוב לתשלום חובו וגם לקונה של הקרקע לתשלום החז שלו ממיסה אם אתה אומר שאם אדם לבה משניים הוא כתב לכל אחד יקנה ואחר כך הוא קנה נחוס זה משועבד לשניהם יחד חצי שבח מבולי אז הוא אמר לו חצי שבח נשאר אצלי כי יש לי גם ש לשוח כיוון שיש לי אחיות וחצי שווח שיח לך כי יש לך שעבוד מחמת החוב שיש לך עליו אונה הגמור באמת מה גוי נ דקונ חצי שווח לא את כל השבח אומר הרשב שינו סמו זה לא סתם דיחוי ככה לא באמת וממה שראיינו במסכת ש בסכת מצי ששמואל אומר לוגו בשוח הלכה לא כך הוא גובר רק חצי שבח וכן הלוכ גב אומר הרשב כאן שמואל הסתפק אדם כותב דקנה האם משתעבד או לא ואמרנו שאם דקנה לא משתעבד אז גם שח לא משתעבד ושם הוא כותב שמואל אומר בשוח זה דקנה אומר רשבם שתי דרכים או מה ששמואל אומר שם מסצ זהר לידר מר או באמת כאן הוא הסתפק בדס חומים ואחר כך בלי ראיה לא הבנו מקודם ראייה ממש מבריס הוא פשט מסור שקנ משתעבד עד כאן דף קנז ‏a
לצפיה בתכנים נוספים: