הדף היומי מסכת בבא בתרא דף קנו

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא מבית "דרשו" עם הרב מאיר שפרכר שליט"א, הדף היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי מסכת בבא בתרא דף קנו

[מוזיקה] בב בטרה דף קו מתחילים בעזרת השם שורה שמינית מלמעלה אמר רב נחמן אמר בשם שמואל בחור שמגיע לגיל 13 עושים לו שמחה סעודה הוא הגיע לגיל ברמצווה קבל עלו עול תורה ומצוות בת שמגיעה לגיל 12 גם כן שמחים איתה מאוד שהיא באה לזמן שהיא מחויבת בעול תורה ומצוות מאז והלא הם בחזקת גדולים כמו שרבא אומר במסכת נידה דף מח יש חזקה מאז שהם בגיל הזה אצל בן 13 ויום אחד ואצל בת 12 ויום אחד הם בחזקת גדולים בכל זאת מביא רב נחמן בשם שמואל שיש מקרים שלא סומכים על החזקה הזאת ובודקים לראות אם הם הביאו סימני בגרות שתי סערות לאיזה עניינים לקידושין לגירושין ולחצה שאישה בעלה נפטר בלי להשאיר צאצאים היא לא כמו אלמנה רגילה שיוכה להתחתן עם אנשים אחרים עם בעל אחר אלא היא צריכה להתחתן עם אח של בעלה ואם הוא לא מתחתן איתה הוא מוציא אותה על ידי חליצה אז גם לעניין חליצה היבם דהיינו אותו חולט צריך להיות ודאי גדול ו כאן נראה מדברי שמואל שגם הבת גם היבמה צריכה להיות גדולה ולמוניטין לה אבא אי אפשר לקדש אותה בכל זאת חכמים תיקנו שאחיה או אמ יכולים לקבל בשביל הקדושין אבל כל זמן שהיא קטנה היא יכולה למן לכן אם היא רוצה למן צריך לבדוק שהיא באמת עדיין קטנה כל זה בגיל 12 ויום אח בבת ובגיל 13 ויום אחד בבן הם כבר בחזקת גדולים רק צריך לבדוק ש מביאו סימני בגרות ולמכור בנכסי אביב יתום שקיבל ירושה מנכסי אביב והוא רוצה למכור את זה לאחרים אז אפילו שהוא בן 13 ויום אחד הוא לא יכול למכור אלא אם כן רואים בו שהוא חריף במיוחד במשא ומתן עד שיהיה בן 20 כעת הגמרא הולכת ומפרטת את הרשימה שאמר רב נחמן בשם שמואל המקרה הראשון זה קידושין כשהוא רוצה לקדש בודקים שהוא באמת הביא סימני בגרות שתי שערות וברגע שאתה רואה שהוא קידש כנראה שהוא היה גדול אז אם כן כיוון ד בדקה כיוון שבדקנו לקידושין וראינו שהוא גדול והיא גדולה לגירושין למה לי למה צריך אחר כך עוד פעם לבדוק כשההוא בא לתת לה גט תרצת הגמרא לא נצרך אלא לייבום החידוש שצריך לבדוק לגירושין זה במקרה ש בעלה נפטר בלי להשאיר צאצאים והיא לא כלה להתחתן כמו אלמנה רגלה עם מישהו אחר אלאלה היייתה צריכה להתחתן עם אח של בעלה אח של ב לה היה קטן והוא יבם אותה ואם כן כעת אם היא רוצה שהוא יוציא אותה אם הם רוצים להתגרש צריך לתת גט אז צריך לבדוק שבאמת יש לו סימני בגרות דתנן בן תשע שנים ויום אחד שרוצה לייבם את יבמתו אז כיוון שבעל יבמתו קנאה ונותן גט עד ש יגדל לכן צריך לבדוק שהוא באמת גדול בזמן שהוא בא לתת גט כעת עוברת הגמרא לבאר את המקרה הבא שאמרנו שבודקים אם הוא אם הוא או היא הגיעו כבר ויש להם סימני בגרות לעניין חליצה אומרת הגמרא כאן כתוב שצריך לבדוק גם אותו וגם אותה שהם שניהם גדולים כדי שיוכלו לעשות חליצה זה בא להוציא לפוקה מדבריו של רבי יוסי ד אמר שרק היבם צריך שיהיה גדול אבל היבמה יכולה גם להיות קטנה כדי לקבל חליצה כי כתוב שם איש זה מה שכתוב בפרשה של יבום אבל אישה גם אם היא קטנה אפשר לתת לחליצה בין גדולה ובין קטנה כמה שמלן רב נחמן בשם שמואל ד מקשין אישה לאיש יש הקש בין האישה לבין האיש כמו שהאיש צריך להיות גדול ככה גם האישה צריכה להיות גדולה כדי לקבל חליצה דלא כרבי יוסי כת וברת הגמרא לבאר את הדבר הבא למאונן כדי שהיא תאכל עדיין למען בבעלה ולא להיות מקודשת לו לבטל את הקידושין היא צריכה להיות עדיין קטנה והם הביאה שתי שערות היא כבר כ כבר לא נחשבת קטנה והיא כבר לא יכולה יותר למן בקידושין כמובן ש שלא אביה קיבל בשבילה כי אם אביה קיבל בשבילה קידושין הי מקודשת מהתורה היא לא יכולה מהן מדובר שהיא יתומה ואחיה או אמה קיבלו בשביל הקידושין שמד רבנן זה מוי אז ברגע שהיא ממנת אם היא עדיין קטנה לא הביאה סימני בגרות אז הקידושין בטלים וכאן כתוב שמספיק שביה שתי שיערות היא כבר לא יכולה למן יותר זה בא להוציא מדברי רבי יהודה לאפוק מד רבי יהודה דאמר שלעניין מאון היא לא נקראת גדולה עד שירבה שערות שוכבות שזה ייראה שם כמו שחור מה שמלן ד לא כרבי יהודה אלא ברגע שהיא כבר הביעה שתי שערות היא כבר לא יכולה יותר למאן מה ש אמרנו למכור בנכסי אביו עד שיהיה בן 20 ש רק מאז סתם נער יכול למכור בנכסים שהוא קיבל בירושה מאביב בקרקעות שקיבל בירושה מאביב זה בא להוציא לאפוקי ממנ דה אמר שזה כבר בן 18 לכן הוא בא ומחדש לך לא ההלכה היא רק מגיל 20 וככה ההלכה קודם כל כמו כל ההלכות שאמרנו שאמר רב נחמן בשם שמואל ככה ההלכה כמו שנראה בסוף הרשימה של ההלכות אבל לפני כן הגמרא מביאה עוד כמה פסקי הלכה שהגמרא פוסקת כמו אחת הדעות והל חתה כמו דברי רבא שאמר בשם רב נחמן תוך הזמן כלפני הזמן שאמרנו מגיל 20 כבר נחשב אותו נער גדול שיוכל למכור בנכסי אביו שהוא קיבל בירושה אז לא רק מגיל 20 ויום אחד אלא גם בשנה ה-20 אחרי שעברו תש שנים 19 שנה כשהוא נכנס לשנה ה-20 שלו כבר הוא יכול למכור בנכסי אביב כי השנה השנה ה-20 היא כמו אחרי 20 ודבר נוסף פוסקים להלכה הלכתה כגדל בר מנשה ש מגיל בגרות אצל בן מ-13 ויום אחד ואצל בת מ-12 ויום אחד אם הם חריפים במשא ומתן אם הם מכרו הם יכולים למכור גם קרקעות ככה באמת ההלכה כמו גידל בר מנשה שהוא אמר את ההלכה הזאת וכן ההלכה היא כמו דבריו של מר זוטרא שבן 13 ויום אחד אם הוא לא יודע והוא לא חריף במשא ומתן אז אמנם הוא לא יכול להעיד על קרקעות אבל הוא יכול להעיד על מטלטלין אם הוא יודע עידות על בן אדם שמכר מטלטלין חברו יכול לבוא ולהעיד ההלכה היא באמת הלחתה כמו מר זוטר שאמר את הדבר הזה דבר נוסף פוסקים להלכה הלחתה כמו דבריו של המיר שהוא אמר דבר נוסף על אחד שהוא בן 13 שנה ויום אחד אפילו שהוא אינו חריף אינו יודע בטיב משא ומתן אם הוא נותן מתנה זה נחשב מתנה טובה וכן הלחתה כמו שעכשיו אמרנו דבריו של רב נחמן אמר בשם שמואל בכול הוא שבודקים את הנער בן 13 שנה והנערה בת 12 שנה הם הביאו שתי שערות סימנים לבגרות לקידושים לגירושים לחליצה ולמון ולעניין נמכור בנכסי אביו מגיל 20 עד שיהיה בן 20 אנחנו אמרנו בדפים האחרונים כמה וכמה פעמים את ה חידוש הגדול שאדם חולה נוטה למות שמחלק את נכסיו הדברים שהוא אומר שהנכסים האלה יהיו לפלוני והנכסים האחרים יהיו לאלמוני דבריו זה כמו שהם כתובים בשטר ומסורים למקבל ויש קניין גמור כאן המקבלים קנו קניין גמור את הנכסים מביאה הגמרא המשנה מביאה המשנה חידוש שיש דעה דעת רבי אלעזר שהוא חולק הוא סובר אין דבר כזה מתנת שכיב מרה מתנת חולה שנטה למות ולכן המחלק נכסיו על פיו בדיבור בלבד רבי אלעזר אומר אחד ברי ודאי שלא לא מקנה ואפילו אחד מסוכן אפילו אם הוא שכיב מר חולה נטה למות הוא לא יכול לחלק את נכסיו בפיו הוא לא יכול שיהיה דבריו ככתוב ומסורים פלי פליים ולכן אומר רבי אלעזר צריך לעשות קניין גמור אם זה קרקעות שמוגדרים נכסים שיש ם אחריות הם נקנים בקניין של קרקעות או בקניין כסף או בקניין שטטר או בקניין חזקה שהקונה מתנהג בקרקע כמו שהיא שלו ואם זה מטלטלין נכסי שאיין להם אחריות אז אין נקנין אלא במשיכה עשים קניין משיכה קונה מושך את החפץ אמרו לו חכמים אין דבר כזה חולה נוטה למות שנותן בפיו מנכסיו במתנת שכיב מרה תשמע מעשה שהיה באימן של בני איש בשם רוכל שהייתה חולה נוטה למות ואמרה תנו גבינתי תכשיטי לבתי והתורה אומרת שאם אדם מת ובין אין לו ועברתם את נחלתו לבתו אז הבת יורשת והיא אמרה אני רוצה שיתנו תכשיט לבתי במקום שהיה בנים והתכשיט הזאת היא ב-1 מנה וכשהיא מתה וקמו חכמים את דבריה רואים שמתנה שכיב מר מועילה אמר להן רבי אלעזר מתנת שכיב מרה לפי דעתי לא מועילה סיבה ששם הקנו את התכשיט לאותה הבת כי בני רוכל היו רשעים ולכן חכמים כנסו אותם שמתנתק לביתה כדי להפסיד אותם אפילו שלא כדין והוא קילל את בני רוכל תקבר עמן השם ישמרנו הגמרא תבאר בהמשך למה הוא קילל אותם אבל לפני כן מביאה הגמרא תניה אמר להן רבי אלעזר לחכמים אתם אומרים שמועילה מתנה של חולה נוטה למות מתנת שכיב מרה בלי שום קניין אני אספר לכם מעשה באחד איש מרון מרוני אחד היו לו הרבה חברים והוא היה בירושלים רחוק מהחברים שלו והיו לו מטלטלים הרבה וביקש תנם ב נה לאנשים שהם לא היו לידו ומובן כאן לכאורה שהוא כ כנראה יכול לנות למות לכן הוא ממהר לתת מהר את ה נכסים שלו אמרו לו הסובבים אותו אתה רוצה להקנות מהמטלות שלך לאנשים אין להם תקנה עד שיעשה קניין איזה קניין אז קניין הגב שאדם רוצה למכור גם קרקע וגם מטלטלין אז הקונה עושה קניין בקרקע והוא אגב הקרקע מקבל את המטלטלים גם תעשה קניין אגב שמישהו ייזכה בשבילהם בקרקע וגב זה הם יזכו הוא יזכה בשבילהם ואז הם יזכו גם בקרקע וגם במטלטלין אין להם תקנה עד שיקנה מטלטלין על גב הקרקע מה הלך מה עשה הלך ולקח בית סלע אחד איזה קרקע שהיא כמו סלע שלא ראוי על הזריעה היה בזול סמוך לירושלים ואמר פונו של ה שדה או של הבית סלע הזה לפלוני ועמו צון ומה חביות ודרומי אחר ועמו מהצאן ומה החביות ואותו אחד מת וקמו חכמים את דבריו אבל למה קימו כי הוא עשה קניין אין תקנה אחרת רק על ידי קניין למה אין תקנה אם דברי חולה נוטה למות הם כמו כתובים ומסורים אז מה שהוא אמר זה מספיק למה הי צריך לשות קניין ועוד כאן כתוב שהוא מת אחר כך משמע היה יכול לנותן למות לפני כן אמרו לו לא זה לא נכון אם משמה רעיה אין לך רעיה כי המרוני הזה היה בריא בריא היה בשעת הקניין לכן לא הילו דיבוריו הוא היה חייב לעשות קניין גמור אבל חולה נוטה למות דבריו כתובים ומסורים למה הוא אמר להן בני רוכל תקבר עמם וכולי מה הייתם הקלה הת להו מה הוא מקלל אותם אמר רבי יהודה אמר בשם שמואל כיוון שהם הייו רשעים התורה אוסרת לזרוע כליים לא תזרע רמ כליים זאת אומרת אם אדם יש לו קרם של ענבים אסור לו לזרוע שם חיטים שעורים בנוסף אסרו גם שאר זרעים לקיים בקרם קוצים זה דבר שאנשים לא מחשיבים אותו בכל זאת הם היו קיימו קוצים אצלהם בקרם עכשיו זה לא לפי כל הדעות זה אסור אמר רב יהודה מהר בשם שמואל מקיימי קוצים בקרם היו ורבי אלעזר הולך לשיטתו לטעמי שצריך לעקור קוצים מהקרם משום כליים דתנן המקיים קוצים בקרם אדם שבקר הענבים שלו יש קוצים והוא לא תולש אותם החוצה רבי אלעזר אומר קדש הכרם נאסר כי זה כילים וחכמים אומרים מה פתאום לא קדש אלא רק דבר כזה שאנשים קים למאכל שכמוהו מקיימים אבל קוצים אנשים לא מקיימים למאכל בשלמה קרקם למשל חזי זה ראוי למאכל לכן אסור לקיים אותו בקרם אלא קוצים למה הם ראויים למה הך הזה לכן לפי דעתם קוצים מותר לקיים בכרם אבל לפי רבי אלעזר אסור אמר רבי חנינא מה הי תעמיד רבי אלעזר למה באמת הוא עוסר שכן בערביה מקיימין קוצצים בשדות לגמ להם מכיוון שהם ראויים למאכל בהמה הם אסורים משום כילים בקרם וחכמים סוברים שולחים מפי רוב העולם שהם לא מקיימים בשדות שלהם קוצים בשביל הגמלים ואם כן לפי דברי רבי אלעזר שהוא סובר שלקי קוצים בכרם זה איסור אם כן נמצא שהם עברו על האיסור ולכן כנסו אותם שה תכשיטים יעברו לבת ולא להם אבל לפי פי חכמים שמותר לקיים קוצים בכרם נמצא אם כן שהם לא היו רשעים אז למה באמת קיימו חכמים את דברי האמא שנתנה את התכשיטים דווקא לבת ולא לבנים זה לא משום קנס אלא משום שהיא הייתה חולה נוטה למות שדבריה כתובים ומסורים אמר רבי לוי אף על פי שחכמים אסרו לעשות קניין בשבת מכך וממכר חכמים אסרו לעשות בשבת יש מקרה אחד שהתירו כשקונים קניין משכיב מרע כולה נטה למות זה מותר אפילו בשבת ולא עושים את הקניין כדי לחוש לדברי רבי אלעזר שסובר שכיב מרע חולה נה למות חייב לעשות קניין אלא באמת גם בלי קניין דבריו הם קניין אלא חוששים שמה אם לא יעשו קניין הוא לא יסמוך דעתו שבאמת אלה שהוא רוצה להקנות להם קונים ותרו דעתו עליו לכן התירו שעשו מכח וממכר כדי להשקיט את רוחו של אותו שכיב מרע המשנה הבאה מביאה את דברי רבי אליעזר צריך להדגיש שעד עכשיו היייתה דעתו של רבי אלעזר הוא בכלל לא מקבל את המושג שחולה נוטה למות שכיב מרע דבריו הם כמו כתובים ומסורים אבל רבי אליעזר כאן במשנה הבאה הוא אומר שיש דבר כזה שנקרא מתנת שכיב מרה הוא מסכים עם דברי חכמים רק שהוא מחלק בין שבת לבין ימי החול בשבת חולה נוטן למות שנותן מתנת שכיב מרה דבריו קיימים מפני שאינו יכול לכתוב שטר אבל לא מקיימים את דבריו בחול עד שיעשה קניין ויכתוב רבי יהושע אומר אם בשבת אמרו שדבריו קיימים אף על פי שהוא לא יכול לעשות קניין ולכתוב שטר כל וחומר בימי החול שיהו דבריו קימים שהרי בידו לכתוב שטר ולעשות קניין ויכוח דומה בין רבי אליעזר לרבי יהושע כיוצא בו לפי רבי אליעזר כיון שקטן לא יכול לעשות קנין אז אחרים זכין לקטן חכמים תיקנו שאדם אחר יוכל לזכות בשביל הקטן ואן זכין לגדול לא יכולים לזכות קניין לאדם גדול דברי רבי אליעזר רבי יהושע חולק ואומר אם לקטן אמרו שיכולים לזכות בשבילו אף על פי שהוא בעצמו לא יכול לזכות לעצמו כחומר לגדול שיכול לזכות לעצמו ודאי שאחרים יכולים לזכות בשבילו אומרת הגמרא הסדר של הדעות במתניתין במשנה מני כמו מי הם כמו רבי יהודה היא כי לפי רבי מאיר הדעות הם שונות ד תניה רבי מאיר אומר שדעתו של רבי אליעזר הוא אומר שחולה נותן למות שנותן מתנת שכיב מרה בימות החול דבריו קיימים מפני שיכול לכתוב אבל לא בשבת רבי יהושע אומר אם בהמות החול אמרו שדבריו קיימים אפילו שהוא יכול לכתוב כל וחומר לשבת שיתקנו חכמים שדבריו יהיו קיימים כיוון שזה הברירה היחידה שלו כי לכתוב הוא הרי לא יכול וחוששים שאם הוא לא יוכל להקנות תתערב חלילה דעתו כיוצא בו בדין השני לפי דברי רבי אליעזר זכין גדול כיוון שהוא יכול לזכות בעצמו ולקנות אז גם אחרים יכולים לעשות קניין בשבילו ואין זכן לקטן כי הוא בעצמו לא יכול למנות שליח הוא לא יכול לעשות קניין והוא לא יכול למנות שליח אלה הם דברי רבי אליעזר רבי יהושע אומר בגדול אמרו שאפשר לזכות בשבילו קל וחומר לקטן עד כאן זה הדעה של רבי מאיר בוויכוח אבל במשנה שלנו ראינו את דעתו של רבי יהודה בוויכוח שהוא אומר כמו ש נו במשנה רבי אליעזר אומר שחולה נוטה למות שאומר איך יחלקו את נכסיו בשבת דבריו קיימים מפני שאינו יכול לכתוב אז זה הדרך היחידה שלו להקנות אבל לא בימות החול בימות החול הוא יכול לעשות קניין הוא יכול לעשות שתר רבי יהושע אומר אם בשבת אמרו כל וחומר בחול כיוצא בו זכין לקטן קונים בשבילו בדבר שהוא זכות בשבילו על ידי אחרים ואין זכין לגדול כי הוא בעצמו יכול לזכות דברי רבי אליעזר רבי יהושע אומר לקטן שלא יכול בעצמו לזכות אמרו שאחרים זוכים בשבילו כל וחומר לגדול שיכול בעצמו לזכות וד שאחרים יכולים לזכות בשבילו עד כאן דף קנו [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: