הדף היומי מסכת בבא בתרא דף קנב

הדף היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

הדף היומי מסכת בבא בתרא דף קנב

[מוזיקה] דף קנ בז שו מתחל בעזרת השם תחילת הדף אימה מביא הגמור מקס בי רב לשמואל מתנ שי מר שכוסו בקנין כתוב בשטר שהוא חילק את נכסיו עם קנין עשה כן סודר למתון שהוא נתן בב משמי דרב אמר בני ישיבתו של הרב אמרו משמו של רבם ארכב רי רכש הוא הרכב את נ על שני סוסים דהיינו יש כ אזה שתי כוחות כמו שנראה מיד ושמואל אומר לא ידע נמה ידון בו אני לא יודע איך לדון כזו מתונה ומתונה לא חלה הרשב כותב שבהכרח מדובר שהוא כתב את כל נכסיו לא ייתכן שמדובר ע מתנש חימר במצ ארבעה נימוקים נימוק ראשון הה צריך ות כתוב מפורש מתנש חימר בקצ נימוק שני במשנה למדנו שאם שיר קרקע כלשהו מתנוס מתונה והתנה לא מבדיל בין כתב בשטר קניין בין לא כתבו בתוכו והרי בהכרח מדובר אם קניין כמו שדיברנו בשיעור הקודם אז איך אומר שמואל לא ידע מדו בו והוא לא קנה הרי כיוון שנכתב קניין וזה מתנס מקצ כמו שדיברנו בשיעור הקודם כתוב שכונו אז איך שמואל אומר שהוא לא יודע ולא יכונו ומחצה שקל מקשה שלכה המם סותר מה שהוא כותב לון שאין אין הבדל ביןם כתבו את הקניין בשטר לבין הסו קניין בלי לכתוב אותו המתרס המכס שקל שעיקר כוונת רשבם להקשות שאם שמואל בדבר מתונה במקצת קשה ממה ששנינו במשנה ששיר קרקע כל שהוא קנה אפילו שמדובר במשנה שהוא עשה קניין אם כן בהכרח נצטרך לתרץ שיש הבדל בין כתב הקניין בשטר ללא כתב אז זה דוכה הרשם שעדיין יהיה קשה מהמשנה כי כתוב סתומה והתנ לא חילק בין כתב ללא כתב אבל למעשה לפי מה שבאמת הרשב נשאר שרב ושמואל מדברים שהוא כתב את כל נכסיו אז אין הבדל בין כתב הקנין לעשה הקנין בלי לכתוב אותו נימוק שלישי הרי פסקנו בסוף השיעור הקודם למדנו שגמור פוסקת שמתנה שימר במקס צריך ר קניין אז איך כ מביאים אלוקס בעניין ונימוק רביעי שנראה לאלון שמקשים מדברי רב יהודה משמואל שרי מר ש כוסף כל חוסוב אלא בהכרח מדובר בכוסו כל נחוס הגיבורה מסבירה את שתי השיטות בירב משמי לרב אמר ארכב טרי רכשה כמו רך ורכ שכתוב מגיל הסטר כלומר הטיל שתי כוחות לצורך מתון זו מצד אחד הוא כתב בשטר נוסח של מתנ שימרה כותבים שהוא היה חולה ומטל במיטתו הוא נתן זאת מצד שני הוא כתב קניין עשה קניין שקין לא נצרך בצבע שכיר כקל ד קסור סור דומה אז הקנין נותן לזה כוח שמת סבורי הרי סבורי הרימ הרי סבורי שם עומד אינוז כיוון שדברי שור דומה אז כדי לקנות אחרי מיס לא צריך קניין בהכרח שמה שהוא עשה קניין זה ליפות כוחו של מקב מתונה שגם אם הוא יבריא הוא לא יוכל לחזור בו מצד שני הרי כשר שמ ניני אפילו שלעפ אפשר להקנות לחברו אלא במים עד שלוש טון כמו שהזכרנו לאל אי אפשר בקניין אבל כאן בשכירה כמו שדיברנו לאל אפשר להעביר גם מיל ועל פה אז גם אם אמר וסל פלני המתונה תחול והלוואה תעבור לפלו תעבור לפלוני שהוא נתן לו את זה כיוון שיש לזה כוח שמת שימרה כי זה כתוב בנוסח של שימרה זו שיטת רב ושמואל אמר לו ידע נאמ אודו בו יתכן שהוא לא קנה כלל אפ ימוד בסוף כיוון שבמי בעלמה הוא יכול לקנות ל ד כס סורים דומה הוא הרי נתן את כל נכסיו אז יתכן שבזה שהוא כתב קניין אז הוא חזר בו והוא לא רוצה לתת לזה כוח מנשיר אפילו שהוא כתב נוסח של מטן השימר הוא לא רוצה שהוא יקנה באביר בלמ אלא תען שמואל שמו גום קנוס אלו בש דנו בסוד שמפורש בשת ומה הוא מקנה לו באותו קניין כימרה שזה חל רק אחרי מיסה ואין שטר לח מיסה כנין דווקא אם הוא יקנה לו מחיים הרשבא מוסיף כמו שהזכרנו אז בם להיל וכאן שגם אם הקניין לא כתוב בשטר אפילו לא כתבו בכלל שטר אלא שציווה ונתן מחיים כול נחוס בצבה שימרה אבל הוא קנה גם הוא הקנה לו בקין סודר אז הקיין לא תופס כ הוא התכוון להקנות לו רק אחרי מיסה כמו מתנ שימרה וברגע שהוא מת נפלו נחוס ים כמה יורשים הוא לא יכול לקנות לו וברגע שעשה קנין אנחנו אומרים שאולי רצה דווקא עם הקניין ולא עם האמיר בעלמה ממילא אומר שמואל אני לא יודע מה אדון וכיוון שספק אז נשארים החוסים ביד היורשים בקשה הגמור סתירה בדברי רבו שמואל ורומי דרב דרב דשמואל דשמואל דולח רובין משמי רביב אויד תדעו לכם ששולח רב לוזו לגוי לו משום רבינו מי זה רבינו רב שכי מר שאומר כסו מונ לפלוני למ הרשו מקשים שמונה לא נקנה בשת אז הרש מתרס שמדובר קרקה בשובי מונ כרק נקנ בשטר ומס אין נוסן ש גולנוס באמירה בעלמה אלו בשטר ואין שטר חמיס מסביר הרשב שאפילו שאמרו כל דברי שי סוור דומה זה רק ליין נתינת מומן לא ליין כתיבת שטר כיוון ש שהוא ייתכן שהוא רצה לקנות רק על ידי כתיבת השטר והם לא הספיקו לכתוב את השטר מחיים אין שטר חמיסה ואומ הרב יוד אמר שמואל הוא חולק אלכסה קוסמים וסים כ אנחנו אומרים בעצם הוא רצה לקנותו באמירה מה שהוא אמר לכתוב לו שטר זה רק לאפות את כוחו שתהייה לו רעיה ביד אז כ שד רב דרב כ שד שמואל ד שמואל מקודם הבנו שרב אומר שהוא התכוון רק ליפות את כוחו יש לזה גם כוח שמת נשכים גם כוח שמת נז בורי שמואל אמר שיתכן שהוא התרצה דווקא עם הקניין והקניין לא יכול חול אחרי מיסה כאן ה אומרים להפך אונה הגמור דרב דרב לא יקשה הודקו מני במקרה הראשון דיברנו שכתוב קניין או שעשו קניין בלי כתיבה עוד לקונו מני אם הוא עשה קניין אז רוצה ליפות את כוחו רכי חל מיד אז לא בא לגר רק להוסיף אבל כאן שהוא לא עשה קניין הוא רק אמר שיכתבו לו שטר אז לא ראינו שהוא רוצה להקנות אותו מיד אז התכוון שאדרבה יתכן שאדרבה שהשטר בא לרע את כוחו שמתו ת אחול רק על ידי השטר ושטר לח מיסה זה תירוץ סתירה דברי רב זה לא סתירה דשמואל דשמואל קש במי פסקו כוי במקרה הקודם דיברנו שהוא אמר שיתנו לו את כל הנכסים ועשו קניין אז יתכן שהוא רצה דווקא על ידי קניין כאן מדובר שהוא אמר שיכתבו שטר אבל שייכתבו שם כמו שנראה לאלון שזה יהיה רק תוספת לייפוי כוייח ממילא אם זה רק תוספת הוא בא רק לפות את כוחו ולא לרע את כוייח מת משכי מרע אומר ריטבו אז נמצא שאין מחלוקת ברב ו שמואל כל אחד דיבר באופן שונה רב דיבר שהוא אמר סתם שיכתבו לו שתר אז באופן זה כולם מודעים שמתו אלא חל שמואל דיבר באופן שהוא פירש שהשטר יבוא רק לייפוי כוח ובזה גם רב מודה שמתו חלה מביא הגמור יוסי רב נחמ בר צחוק דרוב ויוסי רוב כמד רב נחמ ני רב נחמן ישב לפניו ישב רובה ומאחורי רוב ישב רב נחמן בר צחוק ורוב שאל את רב נחמן מי אמר שמואל שמו גנוס או בש חמי ואמר רב יוד אמר שמואל הזכרנו בשיעור הקודם ש שכוס כל לאחרים אף על פי שכ מוד או מתז בידוע ש קנין א ממס מיס ולכן יכול לחזור בו אם הוא ברי אבל אם הוא מת אז המקל מתו נקנה ולא אומרים שמו גום קנוס א בשת חמיס הסתירה בדברי שמואל ואכ ביודי ואשק רב נחמן סימן לו ביד ורוב שתק אז פירוש ראשון אומר הרש ם הוא סימן לו שהוא יודע תירוץ ורוב הבין מעצמו מה התירוץ הנמה הוא רימז לו ביד כן יפוי כוח עשה לו כזה סימן שהוא מדובר שהוא רצה רק ליפות את כוחו כי קום כשרב נחמן קם אומר רב נחמן רצק לרמה אח ולוך מה הוא יראה לך מה הוא רימז לך מה הוא ענה לך אומר לי בפס קוחו מה שדברנו ששכיר שכוס קונ חוס לאחים אף פי שקום ד אומת חוזר אבל אם הוא מת הוא לא חוזר מדובר שהיה בן נוסח שפ כוח איד מפס כו חז ק מני מוסף על מתנתו הוא אמר להדם נכתוב בשטר שהוא נותן את כל חוסוב בוודו כימרה וקני ד מעדים שעשו קניין בתוספת על המתו שחלה בדיבור באלמה אז זה רק בא לחזק וזה לא בא לגרה ולכן אם הוא מת כונה אומרת הגמור פשיט זה פשוט לנו קוסב ו זה וכוס לו זה שכי מר שכתב את כל נכסיו לראובן במתנ שכי מרה לא ישנ אם הוא רק אמר לא ישנ אם הוא כתב כדי לברר את כוונתו חר כך הוא חזר וכתב או נתן לשמעון אבל בין לרו ובין לשמעון הוא לא מסר את השטר אז בזה פשוט לנו איינו דכי וסר עבדי מאמר דייתיקי מבטל דייתיקי הצב שימר דית שימר כמו שבנו לאיזה נוטריקון דול מקבה אז הצווי השנייה מבטלת הצבוע הראשונה כי שימרה יכול לחזור בו אז הוא חזר בו זה פשוט לנו מה קורה כוסו וזיק לו זה הוא כתב את כל חוסיו לראובן ומסר לו את השטר שיהיה לו ביד רעיה אחר כך כוסו הזיקו לזה לשמעון בזה נחלקו רב אמר ריקו ושמואל אמר שניקו רב אמר ריש קונו הרי כמט סבורי כיוון שהוא זיקה לווא נתן לו את השטר אז זה כמו מתנ שימר שכתוב בקניין ורב לשיט שר קטרי רכשה שהוא נתן לזה כוח ש מתנס בורי שהוא לא יכול לחזור בו אז המטו נחל כבר לראשון הוא לא יכול לחזור בו לתת לשני ושמואל אומר שניקו הרי כמת נ שימרה זה כמו מתנ שימרה שהוא נתן את כל חוסוב בלי קניין שעם אומת חוזר ושמואל הרי יסד יסוד כל שאם אומת חוזר חוזר מתנוס אז גם כשההוא עדין חולה יכול לחזור בו ולכן השיני קנה דהיינו כמו שמבואר ברשב שמואל יטוסו לגבי מתנ שחמ שכוסו בו קינין ששמואל אמר שהקנייה לא מוסיף כוח של מתנס בורי אז כר גם כאן מה שהוא מסר לו את השטר זה לא מוסיף כאן כוח שמת נס בורי אלא שיש הבדל באופן שדיברנו ליל שהוא עשה קינין השמואל אומר ייתכן שהוא רצה שרק הקניין יעבוד ולא המתונה שבעל פה והקניין קינין חמיסה לא חל אבל כאן שהוא לא עשה פעולה של קינין הוא רק מסר לו את השטר לרעיה אז זה לא מיסקין בעצמו כדי לעקור את מתנ שימרה לכן אומר שמואל שהמת חלל השני דהיינו במקרה של קוסה זיקו זה מתנ שימרה בלי יפו כוח ובלי אוס כוח אומרת הגמור המחלק הזו ממש המקס הקודמת וג בזמ במ שרוס בקנין שרב שר רוא לא יכול לחזור בו כך אומר גם כאן ושמואל אומר שזה לא נותן זה כר מתנס בורי אונ הגמור צריכ ת רק המחלק הראשונה שהבאנו היית אומר בקרב שוא לא יכול לחזור בו משום ניסו סודר נתן לזה כוח שמס בורי אבל במקרה שלפנינו שהוא רק מסר לו את השטר לא ק מני לשמואל שזה נשאר דין שמת שיכול לזור בו לכן צריך את מחלו קס השנייה והתמר בו אם היה היה מופיע רק המחלו קס השנייה היית אומר באוכ אומר שמואל יש כאן רק מסירת שטר לכן שמואל אומר שאיין כאן כח שמת נס בורי ויכול לחזור בו אבל בארבע מקרה הקודם שעשה כין סודר אי ממודל רב שיש כאן איפוי כוח שזה כוח שמת נס בורי שלא יכול לחזור בו צריכם מביאה הגמורה עוד גרסה בחידוש ששמואל אמר ונלך ע מסקנת הרשב בפירוש הגמורים בסור מנו בעיר סורה שם בישיבה שם הם שנו את המחלק בר שמואל כפי שהבנו זיק וכוס זיק לזה בפוביס בישיבה שהייתה בנו אכ אומר רב שלחו מירב לשמואל תלמידי ישיבת רב שלחו לשאול את שמואל ילמדנו רבנו שכ שכוס כל וסב לאחרים ו דמהו לפי הגרסה של סורה אז מדובר רק שהוא כתב ומסר לו את השטר בפומ בדיס הם גרסו שהמקרה שדנו היה באופן שהתמודד היינו כתב מסר את השטר וגם עשה קינין כי סודו מה הדין אז שולח לו שלח להם שמואל אין אחר כי אין כלום הריש קנה לגמרי ו לא יכול לחזור בו דהיינו כמו שאמרנו ליל שמואל סובר שאם הוא רק מסר את שטר הצוואה אז זה דיברנו בסורה אמרו שזה לא מועיל לא ליפוט ולא לגרה נשאר לזה דין שמת נשכיר בפומ בדיס רק הוסיפו שאם הוא לא רק מסר לו את השטר הוא גם עשה איתו קנין כליפ אז פקוח גדול יותר והוא לא יכול לחזור בו וזה לא כמו מתנ שכיר שכוסו בוקיני שמרנו בתחילת השיעור ששמואל חושש שאיין כאן מתון בעל פה רק בקניין לא כיוון שהוא עשה כל כך הרבה הרבה חיזוקים הוא טרח הוא גם עסר לו את השטר וגם עשה קינין הרוצה רק ליפות את כוחו ולא לגרה אז המתנ שחי רחלה וגם הוא לא יכול לחזור בו סובר מני סברו בני הישיבה אנ מיל לאח שאם הוא עדיין חולה וא חזר בנתן לאחר אז אם הוא בסוף מת החזור אוחל ו הראשון זכה אבו לץ אלוהים אם הוא עומד מחוליו הוא עברי כיוון שכל הקין ה רק מחמס מיסה א בזה שמואל יודע שהוא כן יכול לחזור בו אומר לו רב חסדה לא כי יוסה רבונה מכופר כשרב הונה הגיע מהמקום שנקרא כופרה פירשו בי לעצמו ה בין לאחרים כיוון שיש כאן כזה יפוי כוח כמו שדיברנו שהוא גם זיכה לו וגם כתב ומסר וגם עשה קניין בודאי לאפות את כוחו שהוא לא יכול לחזור בו אפילו אם הוא עברי מספרת הגמור אהו דכו מיני היה שימרה שכתב את כל חוסוב הוא מסר את השטר לזוכה והוא גם עשה איתו קניין והוא הבריא ווא רצה לחזור בו הוס קמד רבו אומר מה לוך מה אני אעשה לך אני לא יכול לעזור לך אתה לא יכול לחזור בך דקנס כד מקנו איש לא קנת כמו שאנשים מקנים באודם שכי מרה רשבם אומר בדרך כלל שכי מרה או הוא רק כותב או הוא רק מקנה או שהוא כותב ומקנה בזה יכול לחזור בו אבל אתה גם כתבת גם זיכית מסרת את השטר גם עשית קניין וזה כמו שסיכמנו בין לעצמו בין לאחר הוא לא יכול לחזור בו ורשב מסכם ואשת שמעינן מדד מילה והגו רש מדס מגיע מילה דומר שמואל בשמן דק כבס בדינה הכלל הוא שרב ושמואל חולקים אז בדין בדיני ממונות הלכה כשמואל אז יש לנו כאן חמש חידושים שככה לוכ חידוש ראשון מטנ שחי מרה שהוא כתב איזה קינין אם הוא לא מסר את השטר בזה אמר שמואל חוששים שמה הוא לא רצה לתת לו רק בעל פה אלא על ידי הקניין והוא רצה אחרי מותו שיכול לקניין אז מתון אלו לה דין שני אם זה נעשה באופן של יפוי כוח דהיינו שהוא אמר לכתוב בשטר צבו שבנוסף על המטו שבעל פה קנין מיני אז יש אזה דין שלמת שכי מרה שהשכיר יכול לחזור בו אם הוא עברי אפילו שהוא עשה קניין כי אנחנו אומרים כל מה שהוא נתן זה רק כיוון שהוא חשב שהוא ימות דין שלישי שכיר שאמר כיס ותנו מונה לפלוני אז חוששים שהוא התכוון להקנות רק על ידי השטר ואין שט לח מיסי אבל אם הוא אמר בדרך איפוי כוייח שהשטר רק יוסיף על מטון שבעל פה אז על זה אמרנו אלכס נוסן דין רביעי שכי מר שכתב נחוס וב לאחד ומסר לו את השטר ואז הוא רוצה לחזור בווא נתן לאחר כיוון שהוא מסר שטר והוא לא עשה קניין זה לא בא לגרה זה מתש חימר רגילה הוא יכול לחזור בו ולכן השני זכה דין חמישי כתב את נכסיו וגם עסר לו את השטר וגם עשה קניין אין אחר קניין כלום וביין אם הוא רוצה לתת לאחר בין אם הוא הברי ווצה לחזור בו הוא לא יכול לחזור בו עד כן ‏daf kfn b
לצפיה בתכנים נוספים: