הדף היומי מסכת בבא בתרא דף קנא

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא מבית "דרשו" עם הרב מאיר שפרכר שליט"א, הדף היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי מסכת בבא בתרא דף קנא

[מוזיקה] בב בטרה דף קנא מתחילים בעזרת השם שורה 16 מלמעלה מביאה הגמרא סימן חמישה סיפורים שהגמרא תספר השלושה הסיפורים הראשונים על אמהות שני הסיפורים האחרים על החיות נאמר את הנוסח לפי הדקדוקי סופרים אמי הסיפורים על האמהות דזרה רמי אמרם שלושת החכמים האלה מטרתי אחו שתי הסיפורים הבאים זה על שתי החיות רב תבי ורב דימי בר יוסף הסיפור הראשון אמי דרב זוטרא בר טוביה אמו של החכם רב זוטרא בר טוביה רצתה להתחתן נישואים שניים עם רב זביד והיה לה בן לפני זה כבר רב זוטר טובה היא לא רצתה שהנכסים שלה ילכו לבעלה השיני רב זביד כתבינו לנכסי לרב זוטר ברטויה הייא כתבה את נכסיה לבנה רב זוטרא בר טוביה והיא אמרה לו שהיא נותנת לו את נכסיה משום דבעי לנסו אלי לרב זביד כי היא רוצה להתחתן עם רב זביד והיא לא רוצה שהוא יזכה בנכסים שלה אן סבה היא באמת התחתנה עם רב זביד ואחרי זה רב זביד גירש אותה אז היא באה לפני רב ביבי בנו של הביה אתיה לקמ ד רב ביבי ורבבה כי היא רצתה שבנה יחזיר לה את הנכסים כל מה שהיא כתבה אותם לבנה זה היה כדי להבריח את זה מבעלה השני רב זביד אמר רבבי ברביה הרי כל מה שהיא נתנה את נכסיה לבנה משום שהיא רצתה להינשא אנסו והרי הי באמת נישאה הנסיבה ואם כן בנה קנה ונשאר אצל בנה ואם כן מחדש רב ביבי ברבייה שכל מה שאנחנו אומרים שהקנייה שהיא מקנה למישהו כדי שבעלה לא יזכה בזה אז בסוף היא זוכה בזה בחזרה ו כל המטרה הייתה רק כדי שהבעל השני לא יקבל מדובר דווקא שבסוף היא לא התחתנה עם השני עם הבעל השני אבל אם היא בסוף התחתנה איתו אז ההוא שהיא כתבה לו את נכסיה זוכה בנכסים ככה אמר רבבי ברביי אמר לי רב הונה בריד רב יהושע הוא טען לרב יבי ברביה איך אתה אומר דבר כזה אולי משום דעתו ממולאי כיוון שהגעתם ממקום שנקרא מולה שם היו גרים הצאצאים של אלי הכהן שעליהם יש קללה שהם לא יעריכו ימים לכן אמריו מ מילי מולית אתם אומרים דברים קטועים דברים פסולים אפילו לפי הדעה מהדה אמר שאומר שמי ש מקנה את נכסיו לאחר כדי שהבעל לא יזכה בנכסים שזה נקרא מברכת וזה מועיל כן וזה קונה לתמיד הנ מי לאך דלא גליה דעתה ודווקא כשהיא לא גילתה בדעתה מפורש שהיא נותנת לאותו אחד רק בשביל שבעלה לא יזכה ואז יש דעה שאומרת שההוא זוכה בזה לגמרי אבל כאן החה גל ידעתה ד מישו מסו הוא היא אמרה לבנה אני נותנת את זה לך רק בגלל ש רצה להתחתן עם רב זביד ושהוא לא יזכה בזה וס והיא גרשה כאן היא התחתנה והוא גירש אותה אם כן זה שהיא אמרה שכל מה שהיא נותנת לבנה זה כדי שבעלה לא יקבל את זה באמירה הזאת היא הצליחה לפעול שכל מה שבנה מקבל זה רק כדי שבעלה השני לא יזכה בזה וברגע שיתגרש מהשני זה חוזר אליה סיפור שני על אמו אמי דרמי ברחמה לפני שהיא נפטרה באורטה לילה קודם כתבתינו לנסה לרמי ברחמה כתבה את כל נכסיה לבנה רמי ברחמה מחרת בבוקר בצפרה כתבתינו לרב אוקבה ברחמה היא כתבה את זה לבן השני את הנכסים שלה את כל הנכסים שלה התר מי ברחמה לקמ דרב ששת הוא בא לפני רב ששת זה שזכה בלילה הוקמה בן כסי הרב ששת זיכה אותו ל הנכסים אזל רב עוקבה ברחמה כמד רב נחמן הלך הבן השני שקיבל בבוקר לפני רב נחמן וקמ בן כסי הוא אמר לו אתה תזכה כי לך זיכו מחורת אחר כך אז שני הרבנים רב ששת שפסק לרמי ברחמה שזכה בלילה ורב נחמן שפסק לרב וקווה ברחמה שזכה בבוקר הם שניהם נפגשו רב ששט הלך לרב נחמן אתה הרב ששט לקמי דרב נחמן אמר ליוש את רב נחמן מה התמה וקמי מר לרב עוקה ברחמה למה זיכית את הנכסים למרוקו ברחמה רוקו ברחמה שזכה בזה בבוקר הא משום דהד רבה אם כ אתה סובר שב נתינתה בבוקר לרב הוקו ברחמה היא חזרה בהמה שנתנה בלילה לרמי ברחמה והרי בסוף היא הרי נפטרה שכיבה צריך לקיים את דבריה כמו מתנת חולה שנותן למות ואם כן כן ברגע שהיא אמרה בהתחלה שנותנת לרמי ברחמה הדיבור הזה הוא צריך להיות קיים אמר לי אז רב נחמן השיב ללא הכי אמר שמואל כך הוא אומר כל מי שנותן מתנה כזאת שאילו עמד מחוליו חוזר בו הוא יכול לחזור בו כמו כאן כיוון שנתן את כל נכסיה אז בסוף אם הקמה מחוליה יכולה לחזור בה כי עומדים מדעתה שכל מה שה נתנה זה רק הל דעת שהיא תמות אז חוזר במתנת גם אם בסוף הוא מת אז לפני שהוא מת הוא יכול לחזור בו ולהחליט שהוא בסוף נותן את זה למישהו אחר ולכן נעמדתי את זה אצל רב עוקבה שהוא זכה בבוקר כי היא חזרה בה אז טען רב ששת אמר לי הי מוד אמר שמואל ייתכן שכל מה ששמואל אמר שאם הנותן חוזר בו הוא יכול לדווקא כשהוא מחליט בסוף ש יו ללא עצמו האם גם כשהוא חזר בו ונתן את הנכסים למישהו אחר מי אמר ג וכי אז גם אומר שמואל שהוא יכול לחזור בו אמר לי אז רב נחמן אמר לרב ששת בפירוש אמר שמואל בין כשהוא חוזר בו ומשאיר את הנכסים לעצמו ובן כשהוא חוזר בו ונותן את הנכסים לאחר הוא יכול לחזור בו ולכן כאן האמא חזרה בה ובבוקר החליטה לתת את זה לרב וקו ברחמה ולכן העמדתי את זה בידיו סיפור שלישי שהיה עם אמו אמי דרב דרב אמרם חסידה היה לה נרתיק מלא שטרות שאנשים היו חייבים לה כסף הבלה מלוג דשטרי כי כשכבה לפני שנפטרה אמרה להב לאמרם ברי שהשרות האלה יהיו לבנה אמרם התו אחו לקמ דרב נחמן באו האחים לדין לפני רב נחמן אמרו לי והם טענו והרי רב אמרם לא עשה קניין משיכה באותם השטרות אמר להוא אז רב נחמן אמר להם דברי כיב מרה זה שהאמא אמרה שהיא נותנת את נרתיק השטרות לרבה אמרם חסידה זה כמו כתובים וכ מסורים דמו זה כמו שהיה שטר שרב אמרם זכה בו ואם כן לא צריך לעשות קניין משיחה אז כאן אם כן השלמנו את השלושה סיפורים שהיו עם האמהות של החכמים כעת עוברים לשתי הסיפור שני הסיפורים שהיו עם החיות סיפור הראשון שהיה עם אחותו אחתי דרב טובי בר רב מטנה כתבתינו לנכסיה הא כתבה את נכסיה לאח שלה רב טובי ברב מטנה זה היה בבוקר בצפרה לפניה אחרי צהריים בא אח השני אתה הרב אחדבוי ב רב מתנה בחלה למה את נותנת רק לרב טובי תני גם לי רב אחדבוי טוב אמר לה אשת אמרי אנשים ישמעו שנתת רק לאחי ולא לי יאמרו כנראה את רצית לתת את הנכסים שלך לתלמיד חכם ויאמרו רק הוא תלמיד חכם מה רצו מרבנן ואני לא מר לו צוב מרבנן אז היא החליטה להכנה וכתבה את הנכסים שלה לא כתבתינו נעלי התה לקמי דרב נחמן בואו לפני רב נחמן אמר לי אז הוא אמר החי אמר שמואל ככה אמר הלכה רבי שמואל כל מי שנותן מתנה שאילו עמד מכליו חוזר בו אז אם כן כאן חוזר במתנת גם אם בסוף הוא מת ולכן היא יכולה באמת לחזור בה סיפור שני מספרת הגמרא הלכות אכתי דרב דימי בר יוסף הבלי היה לה פסיקתא פרדסה היה לה פרדס קטן קולימה דבה חלשה כל פעם שהייתה חולה נחלשת והייתה סבורה שה הולכת למות הבה מקן ילי עלי היא הייתה מקנה לו את הפרדס חיקמה כשא היייתה חוזרת ומרפאת וקמה מחוליה אבת אדרבה הייתה חוזרת בה מהנתינה פעם אחת זמנ חדה כש הרגישה חולשה והיא שלחה לקרוא לו שלחה לי תה קנה בוא ותקנה כמו כל פעם הפעם הוא אמר לה זהו שלח לה לא בעינה אני לא רוצה כל פעם מקנה לי וחוזרת בך אז היא אמרה לו שלחה לי אתה קנה כולי חד בית בוא ותקנה איך שתרצה שזה ישאר שלך אז הוא חשב שהוא כעת יעשה קניין בצורה שגם אם היא תקו מחוליה היא לא תוכל לחזור בה שכתוב במשנה שדווקא אם החולה נוטה למות נותן את כל נכסיו אז אם הוא קם מחוליו אז הנתינה מבוטלת אבל אם הוא משייר לעצמו קצת אז אפילו אם זה קרקע כלשהי אז המתנות שלו הם מתנות אז זה מה שהוא עשה הזל שייר קצת בשבילה וקנו מנה הוא קנה ממנה את הפרדס כי קיימה כשהיא קמה מחוליה עוד פעם דרה בה חזרה בה יא רצתה לקבל את את הפרדס בחזרה והיא הלכה איתו לרב נחמן אתה לקמ דרב נחמן שלח לי אז רב נחמן קרא לרב דמי בר יוסף בוא לדין אתה לא אתה הוא לא רצה לבוא כי הוא אמר בליבו מה אית מה יש לי לבוא הרי זה משנה מפורשת השירה וקנו מ שירתי לה קצת ואת השאר קניתי ואם כן הקניין היא לא יכולה לחזור בה שלח לי שלח לו רב נחמן אם לא תבוא היא לא עתית הוא אמר לו שהוא ינדה אותו מכין לך בסלבה דלומה בדמה הוא יקה אותו בקוץ שמכאיב בלי להוציא דם שזה הכוונה לנידוי אז רב נחמן אמר לו הו לסדי רב נחמן שהוא בעצם קרא כעת לדין לרב דימי בר יוסף הוא כעת רצה לפסוק והוא פסק לטובת אחותו הוא אמר לעדים שהיו שם שאל אותם איך יב המעשה מה היה הסיפור אז הם אמרו לי אמרו לו שהאישה אמרה כך החי וי דמית החית אוי לא אותה אישה שהיא מתה והיא לא תראה את אחיה כי הוא מסרב לבוא זאת אומרת שהיא אמרה מפורש שהקנייה הוא רק בגל שהיא הולכת למות אמר להוא אז רב נחמן אמר לאלה שהיו סביבו אם כן האישה הזאת אבא מצווה מחמת מיתה וזה כמו שר דווקא תנא זה לא כמ תם חולה ט עמ שנ נסי לאחרים ששר קרקע כלשהי אז המתנות שנתן הם קיימות כשהוא אומר מפורש שזה בגלל שהוא הולך למות זה כמ שהוא אומר בתנאי שהוא ימות מצווה מחמת מיטה חוזר בו גם אם הוא שייר קצת לפניו השאר שהוא נתן אז גם בזה הוא יול לחור בו מביאה הגמרא התמר מה שאמרנו חולה שנטה למות שכשהוא נותן מנכסיו אז המקבל זוכה בלי לעשות קניין מדובר דווקא כשאותו חולה נוטה למות נותן את כל נכסיו שאז אנחנו בטוחים שהוא התכוון לתת מחמת שהוא ידע שהוא הולך למות כי אחרת הוא לא היה נותן את כל נכסיו ואז באמת דבריו הם כמו כתובים ומסורים אבל אם הוא נותן מתנת שכיב מרה רק במקצת מנכסיו דהיינו שהוא משייר לעצמו חלק אמרו הרבנים לפני רבא כמי דרבא משמי ד מרזו ר ברי דרב נחמן דמר משמי דרב נחמן אמרו לו מאמר בשם ארזו ר בן רב נחמן שאמר רב נחמן באו ואמרו את זה לרבא על המקרה הזה של חולה נוצה למות שלא נותן את כל נכסיו לאחרים אלא רק קצת הרי כמתנת בריא והרי כמתנת שכיב מרע בדבר אחד הרי כמתנת בריא שאם עמד מחוליו אינו חוזר בו כי הוא נתן רק מקצת למה הוא שיהר לעצמו כי הוא חשב אולי הוא יקום מחוליו אז אם כן גם על דעת שהוא יקום יכו ו הוא נתן ומצד שני הרי היא כמתנת שכיב מרה דלא בעיה קניין כמו ש שחולה נותן למות נותן את כל נכסיו אז זה כמו כתובים ומסורים ולא צריך לעשות קניין אמרו בשם רב נחמן בפני רבה גם כי שהוא נותן מקצת נכסיו גם לא צריך לעשות קניין וכאן מביאה הגמרא את החידוש הגדול שכשלה נוטה למות נותן את נכסיו מתי לא צריך לעשות קניין שזה כמו כתובים ומסורים זה דווקא כשהוא נותן את כל נכסיו אבל אם הוא משייר לעצמו קצת דבריו הם לא כמו כתובים ומסורים זה חידוש מאוד גדול שהגמרא כעת מחדשת אמר להו רבה איך אתם אומרים דבר כזה בשם רב נחמן כאלה דברים לא נכונים לא לא אמרתי לכם לומין לכו לא תתלו בוקי סריקי אל תתלו קדים רייקים דברים לא נכונים בדברי רבי רב נחמן אני אומר לכם את מה שאמר רב נחמן אחי אמר רב נחמן הרי היא כמתנת בריא גם לגבי זה שבא הי הקניין ברגע שהוא נותן רק מקצת מנכסיו זה לא נקרא מתנת שיומר על עניין זה שדבריו כמו כתובים ומסורים שלא צריך לשות שם קניין זאת אומרת צריך להגיד פה דברים ברורים מה שאנחנו תמיד אומרים שכש חולה נטה למות נותן את נכסיו לאחרים דבריו הם כמו כתובים ומסורים זה כשהוא נותן את כל נכסיו אבל אם הוא לא נותן את כל נכסיו אלא רק את חלקם הוא משאר לעצמו קצת דבריו הומינם ככתוב ומסורים אלא ההוא יצטרך לעשות קניין חידוש בהתחלה התי וירבה לרב נחמן הוא הקשה משלוש משניות מהמשנה שלנו ששם כתוב שחולה נותן למות גם אם הוא לא נתן את כל נכסיו אלא הוא שיר ק הכל שהוא בכל זאת מתנתו קיימת מה אילו דלא קנו מיני בכ לא מדובר פה גם כן כמו המקרה שהוא נתן את כל נכסיו שזה מועיל בלי קניין ולגבי כל נכסיו אם הוא עמד מכל יו אז הוא חוזר בו כי עומדים דעתו שהוא התכוון לתת את זה בתנאי שהוא בסוף לא יקום מכל יום אבל כ שהוא ישאר קצת אז הוא לא יכול לחזור בו כי הוא שיער לעצמו את זה אבל בכל אופן תדייק בדברי המשנה שלא מדובר בקניין אפילו שהוא ששיער לעצמו קצת קצת וכה הגמרא לא מדובר פה שכן עסו קניין כנו מיני שואלת הגמרא אם כן אי אחי הסיפה בוא ונראה את המשך המשנה אם הוא נתן את כל נכסיו לא שר אפילו קרקע כלשהו אז אם הוא עמד מחוליו אין מתנתו קיימת הכל מבוטל ואם מדובר כאן שהיה קניין דכן ומיני המ אין מתנתו קיימת למה הוא יכול לחזור בו אמר לרב נחמן כך אמר שמואל אחי אמר שמואל אם הוא נתן את כל נכסיו שכיב מר שכתב כל נכסיו לאחרים אף על פי שקנו מידו לא היו צריכים לעשות קניין כי כבר אמרנו שכיב מרה שנתן את כל נכסיו זה כמו דבריו הם כמו כתובים ומסורים אבל אפילו אם עשו קניין אם הוא עמד מחוליו חוזר בו למה כי זה שהוא נתן את כל נכסיו בידוע שלא היה מצווה אלא מחמת מיתה זאת אומרת הוא נתן את זה רק על דעת זה שהוא לא יחייה והוא לא יקום מחוליו ברגע שהוא קם מחוליו הוא מבטל את הנתינות האלה מביאה הגמרא כושיה כעת שקשו על רבא היתי רב משרשי לרבא במשנה במסכת שלנו כתוב מעשה באימן של בני איש אחד ששמו היה רוכל ש הייתה חולה והיא רצתה שהתכשיטים שלה ינתנו לביתה אמרה תנתן כונתי לביתי הוא היה שווה ב1 מנה אבל זה לא היה כל נכסיה זה היה רק מקצת מנכסיה והיא מתה וחכמים קיימו את דבריה אז רואים שבלי קניין אפילו שזה היה מתנת שכיב מרה במקצת שההיא לא נתנה את כל נכסיה זה הועיל פלא פלאים אמרנו שכש חולה נותן למות אם הוא נותן רק מקצת מנכסיו חיייבים לעשות קניין תרצת את הגמרא תוספת לחידוש הזה שכל זה דווקא מדובר שהוא לא הזכיר שהוא נותן בגלל שהוא הולך למות אבל הטם שמה מדובר שהיא כן הזכירה שהיא הולכת למות את הצער שלה את הדאגה שלה ממיטתה במצבה מחמת מיתה ובמקרה כזה לפי דעת רבה רב נחמן אז אפילו אם החולה נוטה למות נתן רק מקצת מנכסיו הוא לא צריך לעשות קניה מביאה הגמרא קושיה דומה ממשנה מסכת גיטין איתי ו רבינ לרבה אחד שאומר לסביו תנו גט זה לאשתי או שטר שחרור זה לעבדי והוא מת ולא הספיקו לתת את הגיטין האלה את השטרות האלה לא יתנו לאחר מיתה אין גת לאחר מיתה ו ממשיכה המשנה ואומרת מקרה שזה צריך להיות שזה דומה כי לא כתוב כאן חילוק שאם הוא אמר תנו מנה לפלוני ומת כנראה גם כאן מדובר שלא הספיקו להקנות לאותו פלוני בחיי המת הזה התנו לאחר מיתה רואים מכאן שאפילו שהוא נתן מקצת מנכסיו לא צריך קניין שואלת הגמרא מהד לא קנו מניים מי אמר שלא צריך לעשות קנין דומ י דגט כמו שדיברנו לגבי גט מה גט לו בר קניין לא שיח שאחרים יעשו קניין בגת לאישה שלא בפניה כי זה חוב אי אפשר לעשות חוב לאדם שלא בפניו אף הי נעמי גם כאן מדובר לא כנו מני שלא היה קניין בחייו ובכל זאת זה מועיל תרצת הגמרא גם כאן נכון שזה היה מתנה של חולה נוטה למות מתנת שכיב רק במקצת שחידש כעת שחייבים לעשות קניין מדובר כאן במצבי מחמת מיטה שוא אמר מפורש שוא נותן מחמט שהולך למות ואמרנו במקרה הזה דעתו של רבא ורב נחמן שלא צריך ל קנין אבל רב הונ הברד רב יהושע חולק והוא אומר אם זה במקצת הוא לא נותן את כל נכסיו מצווה מחמת מיתה בעלמה בעי הקניין וגם אם הוא הזכיר שהוא הולך למות ולכן הוא נן ואם כן תשאל כית מתנית איך הוא יתרץ את המשניות האלה ששם רואים שאפילו שהוא נתן מקצת מנכסיו בכל זאת לא הי צריך לעשות קניין הוא תארץ שלא מדובר פה שיה מקצעת נכסה ולא מדובר פה במחלה כל נכסיו די מתנת שכיב מר שויוה ברגע שאדם נתן את כל נכסיו זה ודאי נקרא מתנת שכיב מרא שלא צריך לעשות קניין פעיל חתה אבל ההלכה היא לא כמו רבונה ברי רב יהושע מתנת שכיב מרע במקצת באיה קניין צריך לעשות קניין ו אף על גב דמת בסוף אבל מצווה מחמת מיתה לא בעיה קניין ואפילו שזה שזה היה מקצת מנכסיו כמו דברי רבה דברי רב נחמן שברגע שהוא עשה קניין אפילו אם הוא הקנה מקצת מנכסיו אז זה מועיל והו דמת דווקא מדובר שבסוף החולה ה הוא מת אבל אם העמד מכוו הרי זה חוזר בו ממתנת ואף על גב ד קנו מנה אפילו שעשו עניין אז אם כן נמצא כך ו נוטה למות שנותן את כל נכסיו זה ודאי נקרא מתנת שכיב מר שאמרנו שדבריו כמו כתובים ומסורים ולא צריך לעשות קניין והבן אדם זוכה באמת אם הוא נותן מקצת מנכסיו אז אם היה קניין אז ודאי מועיל אבל אם לא היה קניין אז לפי דברי רבונה בנו של רב יהושע זה לא נקרא מתנת שכיב מרה וזה לא מועיל לפי דברי רבה ורב נחמן אז נכון זה באמת אם לא היה קניין במקצת זה לא מועיל אבל יש אפשרות שזה כן יועיל לפי דעתם אם הוא היה מצווה מחמת מיתה שהוא הזכיר את דאגת מיתתו באותו זמן שאז באמת גם בלי קניין דבריו כמו כתובים ומסורים ועד כאן דף קנא ‏e
לצפיה בתכנים נוספים: