הדף היומי מסכת בבא בתרא דף קנא
דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא מבית "דרשו" עם הרב מאיר שפרכר שליט"א, הדף היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/
הדף היומי מסכת בבא בתרא דף קנא
[מוזיקה] בב בטרה דף קנא מתחילים בעזרת השם שורה 16 מלמעלה מביאה הגמרא סימן חמישה סיפורים שהגמרא תספר השלושה הסיפורים הראשונים על אמהות שני הסיפורים האחרים על החיות נאמר את הנוסח לפי הדקדוקי סופרים אמי הסיפורים על האמהות ד זוטרה רמי אמרם שלושת החכמים האלה מטרתי אחו שתי הסיפורים הבאים זה על שתי אחיות רב תבי ורב דימי בר יוסף הסיפור הראשון אמי דרב זוטרא בר טוביה אמו של החכם רב זוטרא בר טוביה רצתה להתחתן נישואים שניים עם רב זביד והיה לה בן לפני זה כבר רב זוטר טוביה היא לא רצתה שהנכסים שלה ילכו לבעלה השיני רב זביד כתבינו לנכסי לרב זוטר ברטויה הייא כתבה את נכסיה לבנה רב זוטרא בר טוביה והיא אמרה לו שהיא נותנת לו את נכסיה משום דבעי לנסו אלי לרב זביד כי היא רוצה להתחתן עם רב זביד והיא לא רוצה שהוא יזכה בנכסים שלה אנ סבה היא באמת התחתנה עם רב זביד ואחרי זה רב זביד גירש אותה אז היא באה לפני רב ביבי בנו של הביה אתיה לקמ דרב ביבי ורבבה כי היא רצתה שבנה יחזיר לה את הנכסים כל מה שהיא כתבה אותם לבנה זה היה כדי להבריח את זה מבעלה השני רב זביד אמר רבבי ברביה הרי כל מה שהיא נתנה את נכסיה לבנה משום שהיא רצתה להינשא אנסו והרי הי באמת נישאה הנסיבה ואם כן בנה קנה ונשאר אצל בנה ואם כן מחדש רב ביבי ברבייה שכל מה שאנחנו אומרים שהקנייה שהיא מקנה למישהו כדי שבעלה לא יזכה בזה אז בסוף היא זוכה בזה בחזרה ו כל המטרה הייתה רק כדי שהבעל השני לא יקבל מדובר דווקא שבסוף היא לא התחתנה עם השני עם הבעל השני אבל אם היא בסוף התחתנה איתו אז ההוא שהיא כתבה לו את נכסיה זוכה בנכסים ככה אמר רבבי ברביי אמר לי רב הונא בריד רב יהושע הוא טען לרב יבי ברביה איך אתה אומר דבר כזה אולי משום דעתו ממולאי כיוון שהגעתם ממקום שנקרא מולה שם היו גרים הצאצאים של אלי הכהן שעליהם יש קללה שהם לא יעריכו ימים לכן אמריו מ מילי מולית אתם אומרים דברים קטועים דברים פסולים אפילו לפי הדעה מהדה אמר שאומר שמי ש מקנה את נכסיו לאחר כדי שהבעל לא יזכה בנכסים שזה נקרא מברכת וזה מועיל כן וזה קונה לתמיד הנ מי לאך דלא גליה דעתה ודווקא כשהיא לא גילתה בדעתה מפורש שהיא נותנת לאותו אחד רק בשביל שבעלה לא יזכה ואז יש דעה שאומרת שההוא זוכה בזה לגמרי אבל כאן החה גל ידעתה ד מישו מסו הוא היא אמרה לבנה אני נותנת את זה לך רק בגלל ש נצה להתחתן עם רב זביד ושהוא לא יזכה בזה וס והיא גרשה כאן היא התחתנה והוא גירש אותה אם כן זה שהיא אמרה שכל מה שהיא נותנת לבנה זה כדי שבעלה לא יקבל את זה באמירה הזאת היא הצליחה לפעול שכל מה שבנה מקבל זה רק כדי שבעלה השני לא יזכה בזה וברגע שיתגרש מהשני זה חוזר אליה סיפור שני על אמו אמי דרמי ברחמה לפני שהיא נפטרה באורטה לילה קודם כתבתינו לנסה לרמי ברחמה כתבה את כל נכסיה לבנה רמי ברחמה מחרת בבוקר בצפרה כתבתינו לרב אוקבה ברחמה היא כתבה את זה לבן השני את הנכסים שלה את כל הנכסים שלה התר מי ברחמה לקמ דרב ששת הוא בא לפני רב ששת זה שזכה בלילה הוקמה בן כסי הרב ששת זיכה אותו ל הנכסים אזל רב עוקבה ברחמה כמד רב נחמן הלך הבן השני שקיבל בבוקר לפני רב נחמן וקמ בן כסי הוא אמר לו אתה תזכה כי לך זיכו מחורת אחר כך אז שני הרבנים רב ששת שפסק לרמי ברחמה שזכה בלילה ורב נחמן שפסק לרב וקווה ברחמה שזכה בבוקר הם שניהם נפגשו רב ששט הלך לרב נחמן אתה הרב ששט לקמי דרב נחמן אמר ליוש את רב נחמן מה התמה וקמי מר לרב עוקה ברחמה למה זיכית את הנכסים למרוקו ברחמה רוקו ברחמה שזכה בזה בבוקר הא משום דהד רבה אם כ אתה סובר שב נתינתה בבוקר לרב הוקו ברחמה היא חזרה בהמה שנתנה בלילה לרמי ברחמה והרי בסוף היא הרי נפטרה שכיבה צריך לקיים את דבריה כמו מתנת חולה שנותן למות ואם כן כן ברגע שהיא אמרה בהתחלה שנותנת לרמי ברחמה הדיבור הזה הוא צריך להיות קיים אמר לי אז רב נחמן השיב ללא הכי אמר שמואל כך הוא אומר כל מי שנותן מתנה כזאת שאילו עמד מחוליו חוזר בו הוא יכול לחזור בו כמו כאן כיוון שנתן את כל נכסיה אז בסוף אם הקמה מחוליה יכולה לחזור בה כי עומדים מדעתה שכל מה שה נתנה זה רק הל דעת שהיא תמות אז חוזר במתנת גם אם בסוף הוא מת אז לפני שהוא מת הוא יכול לחזור בו ולהחליט שהוא בסוף נותן את זה למישהו אחר ולכן נעמדתי את זה אצל רב עוקבה שהוא זכה בבוקר כי היא חזרה בה אז טען רב ששת אמר לי הי מוד אמר שמואל ייתכן שכל מה ששמואל אמר שאם הנותן חוזר בו הוא יכול לדווקא כשהוא מחליט בסוף ש יו ללא עצמו האם גם כשהוא חזר בו ונתן את הנכסים למישהו אחר מי אמר ג וכי אז גם אומר שמואל שהוא יכול לחזור בו אמר לי אז רב נחמן אמר לרב ששת בפירוש אמר שמואל בין כשהוא חוזר בו ומשאיר את הנכסים לעצמו ובן כשהוא חוזר בו ונותן את הנכסים לאחר הוא יכול לחזור בו ולכן כאן האמא חזרה בה ובבוקר החליטה לתת את זה לרב וקו ברחמה ולכן העמדתי את זה בידיו סיפור שלישי שהיה עם אמו אמי דרב דרב אמרם חסידה היה לה נרתיק מלא שטרות שאנשים היו חייבים לה כסף הבלה מלוג דשטרי כי כשכבה לפני שנפטרה אמרה להב לאמרם ברי שהשרות האלה יהיו לבנה אמרם התו אחו לקמ דרב נחמן באו האחים לדין לפני רב נחמן אמרו לי והם טענו והרי רב אמרם לא עשה קניין משיכה באותם השטרות אמר להוא אז רב נחמן אמר להם דברי כיב מרה זה שהאמא אמרה שהיא נותנת את נרתיק השטרות לרבה אמרם חסידה זה כמו כתובים וכ מסורים דמו זה כמו שהיה שטר שרב אמרם זכה בו ואם כן לא צריך לעשות קניין משיחה אז כאן אם כן השלמנו את השלושה סיפורים שהיו עם האמהות של החכמים כעת עוברים לשתי הסיפור שני הסיפורים שהיו עם החיות סיפור הראשון שהיה עם אחותו אחתי דרב טובי בר רב מטנה כתבתינו לנכסיה הא כתבה את נכסיה לאח שלה רב טובי ברב מטנה זה היה בבוקר בצפרה לפניה אחרי צהריים בא אח השני אתה הרב אחדבוי ב רב מתנה בחלה למה את נותנת רק לרב טובי תני גם לי רב אחדבוי טוב אמר לה אשת אמרי אנשים ישמעו שנתת רק לאחי ולא לי יאמרו כנראה את רצית לתת את הנכסים שלך לתלמיד חכם ויאמרו רק הוא תלמיד חכם מה רצו מרבנן ואני לא מר לו צוב מרבנן אז היא החליטה להכנה וכתבה את הנכסים שלה לא כתבתינו נעלי התה לקמי דרב נחמן בואו לפני רב נחמן אמר לי אז הוא אמר החי אמר שמואל ככה אמר הלכה רבי שמואל כל מי שנותן מתנה שאילו עמד מכליו חוזר בו אז אם כן כאן חוזר במתנת גם אם בסוף הוא מת ולכן היא יכולה באמת לחזור בה והנכסים שלה היו באמת לשני לרב עוקבה סיפור שני מספרת הגמרא הלכות אכתי דרב דימי בר יוסף הבלי היה לה פסיקתא דפרדייה היה לה פרדס קטן כול מדאב חלשה כל פעם כשהייתה חולה נחלשת והייתה סבורה שהא הולכת למות הבה מקן ילי ני עלי היא היייתה מקנה לו את הפרדס וחיימה כש הייתה חוזרת ומרפאת וקמה מחוליה אבת אדרבה היתה חוזרת בה מהנתינה פעם אחת זמנ חדה כש הרגישה חולשה והיא שלחה לקרוא לו שלחה לי אתה קנה בוא ותקנה כמו כל פעם הפעם הוא אמר לה זהו שלח לה לא בעינה אני לא רוצה כל פעם את מקנה לי וחוזרת בך אז היא אמרה לו ך לי אתה קנה כולך דבית בוא ותקנה איך שתרצה שזה ישאר שלך אז הוא חשב שהוא כעת יעשה קניין בצורה שגם אם היא תקום מחוליה היא לא תוכל לחזור בה שכתוב במשנה שדווקא אם החולה נוטה למות נותן את כל נכסיו אז אם הוא קם מחוליו אז הנתינה מבוטלת אבל אם הוא משייר לעצמו קצת אז אפילו אם זה קרקע כלשהי אז המתנות שלו הם מתנות אז זה מה שהוא עשה הזל שייר קצת בשבילה וקנו מנה הוא קנה ממנה את הפרדס כי קימה כשהיא קמה מחוליה עוד פעם דרה בה חזרה בה יא רצתה לקבל את ה את הפרדס בחזרה והיא הלכה איתו לרב נחמן אתה לקמ דרב נחמן שלח לי אז רב נחמן קרא לרב דמי בר יוסף בוא לדין אתה לא אתה הוא לא רצה לבוא כי הוא אמר בליבו מה אית מה יש לי לבוא הרי זה משנה מפורשת השיירה וכאן ומינה שירתי לה קצת ואת השאר קניתי ואם כן הקניין היא לא יכולה לחזור בה שלח לי שלח לו רב נחמן אם לא תבוא היא לא עתית הוא אמר לו שהוא ינדה אותו מכין לך בסלבה דלומה בדמה הוא יכה אותו בקוץ שמכאיב בלי להוציא דם שזה הכוונה לנידוי אז רב נחמן אמר לוו לסדי רב נחמן שהוא בעצם קרא כעת לדין לרב דימי בר יוסף הוא כעת רצה לפסוק והוא פסק לטובת אחותו הוא אמר לעדים שהיו שם שאל אותם איך יב המעשה מה היה הסיפור אז הם אמרו לי אמרו לו שהאישה אמרה כך החי וי דמית חיתתה אוי לאותה אישה שהיא מתה והיא לא תראה את אחיה כי הוא מסרב לבוא זאת אומרת שהיא אמרה מפורש שהקנייה הוא רק בגלל שה הולכת למות אמר לוא אז רב נחמן אמר לה שהיו סביבו אם כן האישה זאת אבא מצוה מחמת מיתה וזה כמו שהיא אמרה דווקא תנאי זה לא כמו סתם חולה נוטה למות שנותן את נכסיו לאחרים שמשיר קרקה כלשהיא אז המתנות שנתן הם קיימות כשהוא אומר מפורש שזה בגלל שהוא הולך למות זה כמו שהוא אומר בתנאי שהוא ימות ומצווה מחמת מיתה חוזר בו גם אם הוא שייר קצת לפניו השאר שהוא נתן אז גם בזה הוא יכול לחזור בו מביאה הגמרא התמר מה שאמרנו חולה שנוטה למות שכשהוא נותן מנכסיו אז המקבל זוכה בלי לעשות קניין מדובר דווקא כשאותו חולה נוטה למות נותן את כל נכסיו שאז אנחנו בטוחים שהוא התכוון לתת מחמת שהוא ידע שהוא הולך למות כי אחרת הוא לא היה נותן את כל נכסיו ואז באמת דבריו הם כמו כתובים ומסורים אבל אם הוא נותן מתנת שכיב מר רק במקצת מנכסיו דהיינו שהוא משייר לעצמו חלק אמרו הרבנים לפני רבא כמי דרבא משמי דמר זוטר ברי דרב נחמן דמר משמי דרב נחמן אמרו לו מאמר בשם מר זוטרה בן רב נחמן שאמר רב נחמן באו ואמרו את זה לרבה על המקרה הזה של חולה נוות למות שלא נותן את כל נכסיו לאחרים אלא רק מקצת הרי כמתנת בריא והרי כמתנת שכיב מרא בדבר אחד הרי כמתנת בריא שאם עמד מחוליו אינו חוזר בו כי הוא נתן רק מקצת למה הוא שיהר לעצמו כי הוא חשב אולי הוא יקום מכליו אז אם כן גם על דעת שוא יקום מכליו הוא נתן ומצד שני הרי היא כמתנת שכיב מרד לא בעיה קניין כמו ש שחולה נותן למות נותן את כל נכסיו אז כמו כתובים ומסורים ולא צריך לעשות קניין אמרו בשם רב נחמן בפני רבה גם כשההוא נותן מקצת נכסיו גם לא צריך עשות קניין וכאן מביאה הגמרא את החידוש הגדול שכש חולה נוטה למות נותן את נכסיו מתי לא צריך לעשות קניין שזה כמו כתובים ומסורים זה דווקא כשהוא נותן את כל נכסיו אבל אם הוא משייר לעצמו קצת דבריו הם לא כמו כתובים ומסורים זה חידוש מאוד גדול שהגמרא כעת מחדשת אמר להור רבה איך אתם אומרים דבר כזה בשם רב נחמן כאלה דברים לא נכונים לא אמרתי לכם לומינ לכו לא תתלו בוקי סריקי אל תתלו קדים רייקים דברים לא נכונים בדברי רבי רב נחמן אני אומר לכם את מה שאמר רב נחמן אחי אמר רב נחמן הרי היא כמתנת בריא גם לגבי זה שבה היה קניין ברגע שהוא נותן רק מקצת מנכסיו זה לא נקרא מתנת שכיבו מר על עניין זה שדבריו כמו כתובים ומסורים שלא צריך לעשות שם קניין זאת אומרת ך להגיד פה דברים ברורים מה שאנחנו תמיד אומרים שכש חולה נטה למות נותן את נכסיו לאחרים דבריו הם כמו כתובים ומסורים זה כשהוא נותן את כל נכסיו אבל אם הוא לא נותן את כל נכסיו אלא רק את חלקם הוא משאר לעצמו קצת דבריו ינם כתובים ומסורים אלא ההוא יצטרך לעשות קניין חידוש בהתחלה היתי וירבה לרב נחמן הוא הקשה משלוש משניות מהמשנה שלנו ששם כתוב שחולה נוטה למות גם אם הוא לא נתן את כל נכסיו אלא הוא שיר קרקע כלשהו בכל זאת מתנתו קיימת מה אלו דלא קנו מני כי לא מדובר פה גם כן כמו המקרה שהוא נתן את כל נכסיו שזה מועיל בלי קניין ולגבי כל נכסיו אם הוא עמד מכליו אז הוא חוזר בו כי עומדים דעתו שהוא התכוון לתת את זה בתנאי שהוא בסוף לא יקום מכליו אבל כן שהוא שיער קצת אז הוא לא יכול לחזור בו כי הוא שיער לעצמו את זה אבל בכל אופן תדייק בדברי המשנה שלא מדובר בקניין אפילו שהוא השייר לעצמו קצת תוחה הגמרא לא מדובר פה שכן עשו קניין כנו מיני שואלת הגמרא אם כן אי אחי הימ הסיפה בוא ונראה את המשך המשנה אם הוא נתן את כל נכסיו לא שר אפילו קרקע כלשהו אז אם הוא עמד מחוליו אין מתנתו קיימת הכל מבוטל ואם מדובר כאן שהיה קניין דכן ו מן המי אין מתנתו קיימת למה הוא יכול לחזור בו אמר לרב נחמ כך אמר שמואל אחי אמר שמואל אם הוא נתן את כל נכסיו שכיב מר שכתב כל נכסיו לאחרים אף על פי שקנו מידו לא היו צריכים לעשות קניין כי כבר אמרנו שכיב מרה שנתן את כל נכסיו זה כמו דבריו הם כמו כתובים ומסורים אבל אפילו אם עשו קניין אם הועמד מחוליו חוזר בו למה כי זה שהוא נתן את כל נכסיו בידוע שלא היה מצווה אל מחמת מיתה זאת אומרת הוא נתן את זה רק על דעת זה שהוא לא יחיה והוא לא יקום חוליו ברגע שהוא קם מחוליו הוא מבטל את הנתינות האלה מביאה הגמרא כושיה כעת שקשו על רבה הייתי רב משרשי לרבה במשנה במסכת שלנו כתוב מעשה ביימן של בני איש אחד ששמו היה רוכל שהיתה חולה והיא רצתה שהתכשיטים שלה ינתנו לביתה אמרה תנתן כונתי לביתי הוא היה שווה ב1 מנה אבל זה לא היה כל נכסיה זה היה רק מקצת מנכסיה והיא מתה וחכמים קימו את דבריה אז רואים שבלי קניין אפילו שזה היה מתנת שכיב מרה במקצת שהיא לא נתנה את כל נכסה זה הועיל פלא פלאים אמרנו שכש חולה נטה למות אם הוא נותן רק מקצת מנכסיו חייבים לעשות קניין תרצת את הגמרא תוספת לחידוש הזה שכל זה דווקא מדובר שהוא לא הזכיר שהוא נותן בגלל שהוא הולך למות אבל הטם שמה מדובר שהיא כן הזכירה שהיא הולכת למות את הצער שלה את הדאגה שלה ממיטתה במצבה מחמת מיתה ובמקרה כזה לפי דעת רבא רב נחמן אז אפילו אם החולה נטה למות נתן רק מקצת מנכסיו הוא לא צריך לעשות קניה מביאה הגמרא קושיה דומה ממשנה מסכת גיטין איתי וי רוינה לרבה אחד שאומר לסביבון גט זה לאשתי או שטר שחור זה לעבדי והוא מת ולא הספיקו לתת את הגיטין האלה את השטרות האלה לא יתנו לאחר מיתה אין גת לאחר מיטה וממשיכה המשנה ואומרת מקרה שזה צריך להיות שזה דומה כי לא כתוב כאן חילוק שאם הוא אמר תנו מנה לפלוני ומת כנראה גם כאן מדובר שלא הספיקו להקנות לאותו פלוני בחיי המת הזה יתנו לאחר מיתה רואים מכאן שאפילו שהוא נתן מקצת מנכסיו לא צריך קניין שואלת הגמרא ממה דלא כאןו מני מי אמר שלא צריך לעשות קניין דומי דגט כמו שדיברנו לגבי גט מה גט לו בר קניין לא שייך שאחרים יעשו קניין בגט לאישה שלא בפניה כי זה חוב אי אפשר לעשות חוב לאדם שלא בפניו אף הי נמי גם כאן מדובר לא כן מיני שלא היה קניין בחייו ובכל זאת זה מועיל מתרצת הגמרא גם כאן נכון שזה היה מתנה של חולה נוטה למות מתנת שכיב מר רק במקצת שחידש כעת שחייבים לעשות קניין מדובר כאן במצוי מחמט מיתה שוא אמר מפורש שוא נותן מחמט שהולך למות ואמרנו במקרה הזה דעתו של רבה ורב נחמן שלא צריך לעשות קניין אבל רב הונ בריד רב יהושע חולק והוא אומר אם זה במקצת הוא לא נותן את כל נכסיו מצווה מחמת מיטה בעלמה בעי קנין וגם אם הוא הזכיר שהוא הולך למות ולכן הוא נותן ואם כן תשאל כתה עני מתנית איך הוא יתרץ את המשניות האלה ששם רואים שאפילו שהוא נתן מקצת מנכסיו בכל זאת לא הי צריך לעשות קניין הוא תרץ שלא מדובר פה שיה מקצעת נכסי לא מדובר פה במחל כל נכסיו די מתנת שכי מרשיו ברגע שאדם נתן את כל נכסיו זה ודי נקר מתנת שכי מר שלא צריך עש קניין לחת אבל ההלכה הי לא כמו רבוי רב יהושע מתנת שכי מרע במקצת בעיה קניין צריך לעשות קניין ו אף על גב דמת בסוף אבל מצווה מחמת מיתה לא בעיה קניין ואפילו שזה שזה היה מקצת מנכסיו כמו דברי רבא דברי רב נחמן שברגע שהוא עשה קניין אפילו אם הוא הקנה מקצת מנכסיו אז זה מועיל ווד מת דווקא מדובר שבסוף החולה ה הוא מת אבל אם עמד מחוליו הרי זה חוזר בו ממתנת ואף עלג קנו מינה אפילו שעשו קניין אז אם כן נמצא כך חולה נוטה למות שנותן את כל נכסיו זה ודאי נקרא מתנת שכיב מר שאמרנו שדבריו כמו כתובים ומסורים ו לא צריך לעשות קניין והבן אדם זוכה באמת א אם הוא נותן מקצת מנכסיו אז אם היה קניין אז וודאי מועיל אבל אם לא היה קניין אז לפי דברי רב הונה בנו של רב יהושע זה לא נקרא מתנת שכיב מרה וזה לא מועיל לפי דברי רבא ורב נחמן אז נכון זה באמת אם לא היה קניין במקצת זה לא מועיל אבל יש אפשרות שזה כן יועיל לפי דעתם אם הוא היה מצווה מחמת מיתה שהוא הזכיר את דאגת מיתתו באותו זמן שאז באמת גם בלי קניין דבריו כמו כתובים ומסורים ועד כאן דף קנע y
לצפיה בתכנים נוספים:
נהנתם? יש לנו עוד תוכן משובח באתר
רוצים ללמוד דף יומי בגמרא? לחצו כאן ללימוד הדף היומי
רוצים ללמוד על פרשת השבוע? לחצו כאן לשיעורי תורה על הפרשה
רוצים ללמוד מתוך ספרי הקודש השונים אונליין? לחצו כאן לקריאת ספרי קודש
צריכים לשאול רב שאלות בהלכה או הנהגה? שאל את הרב שאלות בכל התחומים
רוצים להתפלל? תפילות חובה ורשות? לתפילות חובה, רשות וסגולות
רוצים לברך ברכת המזון? לקריאת ברכת המזון בנוסח עדות המזרח או אשכנז
נוסעים ממקום למקום? לחצו כאן כדי לקרוא תפילת הדרך או תפילה לטיסה