הדף היומי מסכת בבא בתרא דף קמ

הדף היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

הדף היומי מסכת בבא בתרא דף קמ

[מוזיקה] בו 14 דף קמ הש בעזרת השם אמצע שורה שלישית מלמעלה פשיטה למדנו המשנה שאדם שמת והנהר בנים שהם יורשים אותו ויש גם בנות שהם אמורות לקבל מזוי נס מנכסיו אז יש הבדל בין כוסים מרובים לנכסים רוטים אומרת הגמורה מה קורה אם היה שינוי פשיטה אז זה פשוט לי מרובין סמטו בשעה שמתב הם היו מרובים היה בזה כדי מונס לאלו ואילו עד שבגרו אבל אחר כך התייקרו המזויינים או שהתקלקלו חלק נכווים וכעת אין מספיק כבר זוכו בון יורשים בשעה שמת אביהם וזה נחשב כבר נחוסי מרובין אז פשס למנף קמינה שבונים הם יורשים הם מזונו את הבנות כמה שיצטרכו ככל שיהיה בני חוסים א רשבם יש כאן חידוש גדול והראש חולק על רשבם הוא כותב שיקחו הבנות חלקם המגיעים כפי שומש של שלס מיסה סביהם והבנים ירשו חלקם שהה מגיעם באותה שעה וכל מה שחסרו הנכסים חסרו לבנות ולבנים לכל אחד כפי לחוקר ולי והפרי שנותן דוגמה האבא הניח 100 זהובים ושמו שהבנות יצטרכו עד שבגרו 10 זהובים 90 ישאר לבנים הנחוש אם פחתו בערה זהובים אז לכל 10 נפחת זוז זהוב אז אן הבנות ז אלא תשעה זהובים שמגיע לחלקם אבל הראש חולק ודאי שככל שיש בנחוס הם צריך לזון אותם אבל זה יש לי כאן ספק מה קורה מוטים בשעה שמת האב זה היה בגדר מוטים לא היה כדי לזון את אלה ואלו עד שבגרו וסרבו רשבם נותן דוגמה הוזלו המזונות מ האם ברשו סיור שבנים ק אלקור שוח והם ירוויחו את המותר הרי הורש בנים הם יסתלקו מכאן הכל הולך לבנות הם יחזו על הפסחים אז הבנות מרווחות את מה שזה גדל אומרת הגמ תוש דמ רבי סי אומר רבי חן יסמן שקודמו ומו בנחוס לפני שהבנות העמידו אותם בדין שיטלו את כל החוסים טרופס הם הלכו ומחו מה שמוחו מוחו וכעת אי אפשר להוציא לקוס כין מצ מזש ובונוס מנחוס משועבדים כל שק מנחוסים מרובין אם הם מכו איש וצי משם אז מה רואים שגם מנחוסים אווים יש להם תפיס עסית בנחוס יש להם כוח למכור זאת אז אם יתרבו החוסים יש להם חלק בזה וזכותם בזה עומדת מביא הגמור יוסי ורב רמי קמ רביבו רבי רמיה ישב בפני רביבו וקובו מני ואסתפק כמה ספקות ספק ראשון אל מוסוי מהו שמעד בחוסים אדם שמת והנה הבונים שהם יורשים אותו הניח בנות שהם אמורות לקבל מונס והוא הניח גם אלמנה שכל ימי על מנות ה צריכה לקבל מזוי אין כאן נכסים אלא כדי מוזין הבוני והבוס עד שה בוגרו אבל אם נכניס גם את מזינ האלמוני לחשבון זה יהיה נחוס מטים אז זה הספק מי אמריק דסל מזונה כיוון שגם לאלמוני יש מזינ ממעט אז היא גורמת למעט ואז החוסים לא נחשבים כרובים אלא כ מועטים אז ממילא נצטרך להפריש מנחוסים מוזו יש ובוס עד שי בוגרו ורק המותר יה לבונים ואחרי שבזזו את המותר הם יצטרכו לחזור על הפתחים למזונותיה אודיל מקנס בלסו כיוון שאם אלמונה מתחתנת עם ס קל לקבל מזס אשנ מסלו אז כביכול לא מתחשבים בה נכון שיש לה אבל לא מתחשבים בה אלא מחשבים את החוסים נחוס מרובים ומה עושים אז הרשב מביא שתי דרכים דרך ראשונה שכן מפרישים החוסים לבנות כדי מזו עד שבגרו וכל השע רשו הבנו הבנים כדי חוס מרובים עלמונת הזון רק מחלק הבנים לא מחלק הבנות אבל אכור ה קשה קרים מחשיבים זאת כ מרובים לא מפרישים בכלל הבנות אלא הכל מונח אצל הבנים והם איזונו את הבנות הם זונו את האלמנה אז הרשש מסביר שכיוון שיש כאן אלמנה ואולי יקח הרבה זמן עד שתתחתן ולא יספיק למזונותיה יש להם טענה שכן ישליש נכסים עבורם אבל זה עדיין נחשב כנכסים מרובים שאילו זה נחוס ים מוטים אז הבונים ישאלו ול למונ את הזון אנחנו אומרים שזה חוסם הרובי אז יונו יחד האלמנה והבנים אבל הבננות הם להם כן מקציבים דרך שנייה ברשם שכיוון שלפי צד זה האמונה לא ממעטת זה נחוס מרובין ואפילו שתקבע מלהתחתן זה כמו נחוס רוב צ מעטו כבר זח בם יורשים וזה מונח ביד הבנים וכולם זנים ביחד זה ספק אחד אם תצלם הקים למינס ולסלון כיוון שיתכן שהא תתם בקרוב ולא תקבל אש תנמ לסלו אז לא ממת מנחוסים יש לי ספק נוסף בס אישתו מהו שת בחוסים אדם שנסע אישה שהייתה להבת בנישואים קודמים והוא סיכם איתה הוא התנה איתה הוא קיבל על עצמו שחמש שנים הוא יזון את בת אשתו אם הוא מת באמצע חמשת השנים הבנים צריכים להמשיך לזון אותה עד סוף חמשת השנים עכשיו עושים חשבון אם נכלול את מה שהם צריכים לתת תשתו זה נחוס עם מוטים אם לא נכלול זאת זה נחוס ע מרובין מי קנס בסלו בשונה מאלונה גם א תתחתן בתוך חמשת השנים יצטרכו לתת זה חוב לחמשת שנים ממילה מטו וכיון שנכווים זונו היא והבנות ובו מיש על הפוכים אודיל מקומי סוסלו יכול להיות שהיא תמות ואז לא יצטרכו לתת לה ולא ימתו זה נחשב כרובין ואפילו שהיא כן חיה כל חמשת השנים כמו נחוס רובים שאחר כך תמתו כבר זוכו בם יורשים אז בפש הכוונה שמרוב שהכל ישאר אצל הבנים והם יתנו מזס לבנות אבל הרשבא מבואר כאן והבונוס זונו עד בגר כן צריך להקציב לבונוס סבס וזון עמון עם הבנות או עם מום יש גורסים עם הבנים למה אז המשו מסביר שכיוון שהאמונה יש לה זכות לזום בנחוס המס רק מתקון אס חומים אז לכן מקודם פירש הרשב שתי פירושים ייתכן שמזון סלמונה מוטל בשווה עלב נב לבונוס אבל לכן כולם זנים ביחד עד שיגמר הכסף אבל בס איש של המס זה לא תקס חומים זה חוף פרטי שהוא קיבל על עצמו לכן זה מוטל רק על היורשים לכן זה הבונוס לא זקות מזה צריך להקציב להם אזוינס כדי שביטוי תיטול רק מחלק הבנים ספק נוסף ואם תמצא במה סיטו קמדו למיסו בתוך חמשת השנים לסלו ולא עם אמטו לא מחשיב אותה בחשבון יש לי ספק נוסף בעל חוי מהו שמת בן חוסים אדם מת הנ בוני ובוס ויש גם בעל חוי שבא לגבות את חובו עתיד יב לבות את חובו האם נכליל גם את החוב בחשבון ואז חוסים או לא מר ח ג ברחוב ימות יבוא יורש גבו את החוב ממת ממילא זה נחשב כו שבוז ובוים מחוב עדיין לא בא לבות את חובו לאמת ואז שוב אומר הרשב זונו בנים ובנות עד ש רי בלו כמו נס הבונים לוקחים הזנים את הבנות וכשר אם ימוסו זו בסעד בגר ומלו יפסידו למה אחרי שהוא טורף הבונוס הם קודמות אומר הרשו גם כיוון שהחוב זה חוב שב קיבל על עצמו ולא אתקון ס חומים לכן זה מוטל על חלק הירוש ש שבונים נטלים ולא על חלק שבוס נטלות במזונותיה זו גרסה אחת שרבי הסתפק קודם כל באלונה שזה הכי פחות יש לנו צד שהאמת בחוסים ואז אומר אם תאמר שהיא לא ממעטת אולי בסיטו כן ממעטת אם תאמר שבסיסו לא ממעטת אולי ברחוב כן ממעט עכשיו יש קד רגיס שהוא התחיל להפך הוא שאל קודם כל בעל חוי מהוא שימת בחוסים ואם תמצ שבעל חוב ממהט אז אולי דווקא בעל חוב שהוא ודאי שהחוף קיים לעולם גם אם הוא ימות אי ש ה מתה בתוך ח ה שנים אז לא צריך לתת אמר שת מד מנחוסים האם היא גם מטת או לא אם תמה שבי שתוי כיוון שאף אם ניסת החוב נשאר אז היא מטת ל מונוס שם ה ניסת כל לא צריך לתת לה ו שתמה בן החוסים ועוד ספק על מונוס ובס אדם מת וא הניח אלמונה שצריך לזון אותה ובת שצריך לזון אותה שניהם בתנאי כסוי אין מספיק לשניהם איזה מם קומס כך הסתפק רב רמי לפני רב בהו אומ אמר לו רב בוו זי לאדנה עכשיו לך הביתה א לי תשובה בשך ו למוח תבוא למחרת כיוס למחרת תומר לי פשת מיסוד את הספק האחרון אני יכול לשות לך דומה רביב אמבסה אוסו חומים תקנו שלמון אצל הבס כבס אצל האחי מנחוסים מה הבס אצל אח כשב הוריש נחוס ותים הבס זינס ואחי סוכים לבת יש דימות כי לבת יש מזס חים אין מזס אז אפילו שהם יורשים אבל הכל הולך לבנות אף אלמון אצל הבס ישלמו ובת אלמונה זונ והבס תישלל סוכים אפילו שהוא מתחייב לשניהם בתנאי סובה למונה מתחייב יותר ולכן אם אין מספיק לשניהם אז האלמנה הי תטול מזינ מה ראינו במשנה עד מומה בשביל שאני זוכר הפסדתי וכולו אז מה שמע בשביל שאני זוכו ובמקומות אחרים אני יש לי כוח יותר נקוס אז במקום כזה שיש נחוס מותם אני מפסיד הם זונו ואני אצטרך לשאול על פוחים מהקו מה כוונתו היכן רואים ש ז יפה כחו אומר בשביל שאני ז ור אז מגיע לי יותר הפסדתי שני לאזן מס אמ רוב מהקשר עסק בתורה א ב מי שיש לו שני בנים אחד עוסק בתורה אחד לא עוסק האבא מת אז רק מי שעוסק יורש אין שום קדימות למי שעוסק בתורה אש חוסים אני יורש הכל אפילו שיש כאן מיליון הכל אני יורש ניקב ש תמיד רק מזינ הפסדתי בחוסים מטין שרק הבת ניזונת ואני צריך לשאול על הפוכים אלא טוען הדמון שניהם יזון עד שיגמר הכסף אומרת המשנה מה קורה עם אדם מת והנה הר בונים שהם יורשים ובונוס שהם אמורות לקבל מזוינים עד שי בוגרו או עד שהם תחתנו והוא השאיר גם טומטום טומטום הכוונה מישהו אטום אטום יש לו שם אור שמכסה ולא ניכר אם הוא זכר או נקיבה אז למיסה נראה בגימור שיש מחלוק האם הוא ספק זכר ספק נקווה פשוט לא יודעים מה קורה שם או יש אומרים שהוא ספק ברי הו הו ברי בפני עצמו לא זכר לו נקיבה אז בזמן שנחסם מרובים שאז הבונים יש להם כוח יותר הם יורשים ומ זנים את הבנות אז חורים דוכס נקיס הם אומרים לו מי אומר שאתה זכר לך אל הנקס תקבל רק מזוינים זה לפי מדומה שהוא ספק אז קבל לפחות מזינ נראה בגימורי כמו שרש מצין שלפי המדומה שהוא בר בפני עצמו אז הוא בא אצל הזכורים כ הזכורים ידם ל עליונה אבל הם דוחים אותו לנקיס וגם הנקב ידחו אותו הוא לא יקבל לא מזוי נס ולא בירושה כי הוא ברא בפני עצמו מה קורה אם השאיר נחוס נבא אז הנקב ורים ושם ודאי לכולל הוא לא יקבל כלום כי יתכן שהוא נקווה למן דומה שהוא סופק אז לא מגיע לו ירושה אבל נקי אומרות לו אולי אתה זוכו לא מגיע לך מזינ למענו משו בריה אז ודאי שלא מקבל כלום כיוון שהזכרנו טומטום מביא המשנה עוד לגבי זה הומר אם תלדי שתי זוכר תול מונה אז אחר זה כשיולדים [מוזיקה] או שמדובר שהוא נוטל למוד ומחלק את נכסיו ומצ לכן דבר מס או שהוא אדם רי ואיך הוא זיכה לעובר שהוא זיכה לו על די אחר אתת אומרת אומר לאדם תשמע אשתי מעוברת אני רוצה אם הוא זכר לתת לו מונה אז תזכה עבור במונה אז כך יולדו זח הורטל מונה רשמ מציין שגמור תקשה מכאן על רבונה שהוא אומר שאי אפשר לזכות לאובר אם הוא אמר אם אשתי תלד נקי תקבל מוסים אז גם יולדו נקי נותן סמסים הגמורה בשעור הבא נראה היא תעמוד על כך למה מש נתה כזאת דוגמה שנקים ה נותן יותר מה קורה אם הוא אמר אם זוכו יקבל מונה אם נקו מוסים וולדו זוכו ונקווה זוכ טל מונ קסים יולדו טומטום אינו נוטל כלום נראה בגימור למה לפחות שקבל מונה כורה מבואר כאן שובר בפני עצמו הוא לא זכר לו נקיה עכשיו מה הכוונה וולדו זוכר ונקבה אז הרשב מביא שיש מפרשים שהכוונה שילד תמים גם זוכ גם נקב אז הזוכ ול מונה ונקבה תטול 200 אבל הרש בם חולק על כך כרי האבא לא אמר אם יולדו זוכו ונקבה אז הזוח יקבל ככה נקב תקבל כך הוא אמר אם זו כמונה אם נקים וסים לא אלה על דעתו לד תומים ונראה בגימורי שאם הוא לא מפרש תאומים הגמור אומרת לגבי מבשר אבל הרשב מבין שהוא הדין לגבי שוא באופן של משנתנו שהוא מזכה להובר עצמו אז על תומים הוא לא חשב הרשב אומר שמ לא חפץ בלידת תומים או אין לידה תומים בכלל אעם ז נקב כימה שמע זוכו לבדו ונקב לבדה אז מה הכוונת המשנה אומר הרש בם שילדו זוכו ונקב הכוונה אם ילדה זכה או נקבה אז אזכר היתול מנה ואם מדובר בנקבה נוטלת 200 ומה החידוש אומר הרש בם החידוש הוא שאיל הו לא פירש אלא אחד מהם כמו ברישה הוא פירש רק זכר או רק נקבה אז אם הא ילדה את המין השני הוא לא יקבל כלום אבל אם ילדה תואמים אז בכל מקרה לא יקבל כלום למה ספני של מבקשה מה החידוש ברור ש הוא הזכיר רק זוכר אז ה נולדה נקיבה לא תקבל כלום וכן להפך ופני שלום הרשש מקשה כך שאדרבה הרשב הי צריך לומר באמת אין חידוש בזה שזו נוטל מונ סמסים עקר החידוש הי שיוולדו טומטום אינו נוטל אפילו לא מונה אז דברי הרשב מוקשים מה קורה אם אומר כל מה שתלד אשתי אטול מונה מס ממה שהוא אמר אז גם ילדה טומטום הרי זה יטול כי זה נכלל בכל מה שתלד מסיים את המשנה ומי שר שלהו אדם מת והוא הניח רק ילד אחד והילד הזה הוא טומטום או שוא הניח כמה טומטומים היו יר שס הקול מסביר הרש בם אם הוא ספק זכר ספק נקיבה אז מימו נפשך יש לו או שהוא זכר או שהוא נקיבה גם אם הוא נקבו כשאין זכרים נקיבה יורשת גם למנ דומה שהוא ברי בפני עצמו הים אז נכון כשיש בנים אומרים לו אתה לא יורש כשיש בנות אתה לא יורש אתה יה אבל כשאין בנים ואיין בנות אז הוא כן יורש אומר הרשב שתי נימוקים או זה לא גורע מכלל בן עין למדנו לא שכתוב בן אין לו עם י היה אפשר לכתוב בן אולו בלי י אז הי אומר עין אולוב כמו כן בבת אם אין לו יבס עיין עליה אולי יש להם זרע אז כמו כן תעיין גם טומטום נכלל בבן ובת אם אין בנים ובנות הנמה כתוב פסוק הורב אלו משפחת וסו והוא הכי קרוב אם אין לו זרע אחר אז ודאי שילדו הטמטום קרוב אליו יותר מאשר אחי ואבי וכולי אומרת הגמורה מה כתוב ברישה שאם יש נחוס רובים ויש כם בונים ובו טומטום אז הבונים דוכס לאיפה אלקבס ושוקל כבס והבנות הוא מתחלק איתם במזו אוקו סיפה לגבי מי שאומר יולדו אישתי שאם הוא אמר יולדו אישתי זוכו אז קבל מונה לכבות קבל מוסים יולדו טומטום אינו טל בכלל אם הוא ספק זכר ספק נקבה לכן אתה אומר ש לפחות מזינ הוא יקבל בחוס מרובים כמו נפשך אם הוא בן יקבל ירושה אם הוא בת תקבל מזינ אז כר גם כאן לפחות מונו יטול כי מונ שח מונה מגיע לו בין אם הוא זכר בין אם קבה אומר אביה דוכי אינו נמה כל משנתנו הולכת עם השיטה שהומתו הוא לא בן ולא בת ולכן בספה יולדו טומטום לא נטל כלום ברי שגם כך הכוונה אז חורים דוחין אותו אצל הנקב וגם אצל הנקי לא יקבל כלום ורב חולק ד ישלו נפשך אם הוא זכר ה מקבל בתור ירושה אםק בתור מזס מוסיף הרשב וספ רש שכתוב שבוים הנק זכים אצ סורים בזה רוב מודה שד ואין לו כ הרי אם הוא ספק זכר ספק נקבה אז באופן כזה אז מזס אין לו כולה זכר וגם ירו שאין לו כי אולי כ אוליק אזנ אין לו א בסעיף את המקשה שרואים שזה בריה ולכן אם הוא אמר יולדו זוכו יקבל מונה נקב תקבל מוסים טומטום לא מקבל כלום סיפה אסון לרבו שים גמליאל דתנן צריך לתקן כמו שהרשם מביא שזה משנה מסכת תמורה יולדו טומטום ואנדר גינוס רב ש גמליאל אמר אין גדוש שיכול עליהן אז הרשב מאריך מביא את כל המשנה לא ניכנס לזה אבל למה יזה מדובר שם לגבי אדם שרוצה להרים על הפכו הפרה שלו מעוברת והיא מבקרת אם היא תל את זכר הוא יהיה פחור הוא רוצה להרים שלא תכול עליו קדוש פחור אז מה הוא אומר אם זה זוכר מקדיש זות לאילו אם זה נקווה הוא מקדיש זות לשלמים ואז אומר הרב ש גמליאל שאם ילדה טומטום או אנדרוגינוס טומטום אז זה אטום לא יודעים זכר נקבה אנדרוגינוס יש לו את שתי הסימנים של זכר ונקבה אומר רב שם גמליאל הוא בר בפני עצמו לא זכה בנקיבה לכן לא חל עלי לא קדושת שלומים ולא קדוש אולו וגם קדוש ספטר רחם של פכור לא חל עליו כיוון שזה לא זוכו אז המלה משנתנו כרש בג והרי ש כחכמים אז הריש כחכמים לכן אומרת הריש שמוס מרובין ממו נפש יש לו כנקבה כי או הוא זכר או נקבה סיפ ר שם גמליאל ולכן אין לו כלום א באמת לפי חומים גם בספה הוא יקבל לפחות 100 כרי האבא אמר אם זכר 100 אם קבל 200 הוא ספק זכר קה יקבל 100 אלא הספק דרש גמליאל מקש הגמור מבריס טום טום ירש כבן וז כבס לכאורה מה כוונת הברי לפעמים כך לפעמים כך אז בשלו שהוא ספק אז ירש כבן נחוס אם הנחו טין הוא יורש כבן מהבנים כלומר בפועל הוא לא יטול כלום כי רק הבנות מקבלות מזס אז הוא לא עדיף מבונים שש פוכים וזב בובים ש ממו נפשך יש לו מזוי נס כי או שהוא יורש או שהוא בת אז הוא מקבל מזוי נס אל להבעה שהוא אומר שהוא בפנ עצמו ולא נותן כלום לא עם הבנים ולא עם הבנות מ זו כבס אז תוסס מקשים מה הקושיה הרי הביה ודאי יודע שיש מחלוקת ברב ש גמליאל לחומים האם הוא ברי או ספק רק הוא סבר כיוון שבספר רואים שהמשנה נוקטת שהומתו הוא ברי זאת אומרת שמשנת רבש בגליל לכן צריך לדחוק גם את הריש לפרש כ גם את הריש שאין לו כלום והביס אבל אפשר לפרש היא סוברת כח חומים שהוא ספק ולכן הוא ניזון כבס ממו נפשך אז טס מאריכים כ ס אומרים שהגיבור הבינה שאם הבי הה סובר שבאמת זה תלוי במחלק אז היה עדיף להעמיד את המשנה כדעת שני תנו כמו שרובה מעמיד ולא לדחוק את כוונת המשנה דוכס ואין לו בכלל אלא הגמור הבינה ש ב סבר שכאן כולם מודים גם חחמ מודים ר ש גמליאל כי אין דעתו של אדם קרובה להקנות אלא לזכר נקבה ודעי ולא לטמטום אז ממילא שואל את הגמור איך הבא פרש את הברי אם תתו כולם מודים בזה אונה הגמור תמיך שאתה מבין שניזון כבס הכוונה שהוא מקבל מזינ ולכן זה מתאים רק רובה לרובה מי איך תפרש את הראשה של הבריה שלפעמים הוא ירש כבן הוא יורש למיסה והרי אמרנו שמדובר בנחוס בנחוס מים אז נכון שהבנות דוחות אותו אבל אצל הבנים הוא מקבל הרי הבנים מחוזים עלל הפוכים אלא בהכרך מה הכונה ירש כבן גם לפי רו ר רש לו מזו ינסן לו רק דוחים אותו אצל הבנים והוא ירש ממו נפשך אבל יראו שאין בפועל אם כך לפי הבית אפרש כר גם את הסיפה אוכנה ממה שכתוב ניז כבס לפי הבי התפרש ר ליזון דיינו דוחים אותו מהירו של המזון בפמ כןמ [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: