הדף היומי מסכת בבא בתרא דף קמה

הדף היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

הדף היומי מסכת בבא בתרא דף קמה

[מוזיקה] ב 14 דף קמ השור מתחיל בעזרת השם סוף שורה רביעית מלמעלה לימה בסוף השור הקודם הזכרנו בריסה מוקים שנגו להר ז קידושין אם אחרי הארוסין התבטלו הקידושין עוד מעט נראה למה אז נוהגים להחזיר את כסף הקידושין מחזיר מוקם שנהגו שלא להחזיר אין מחזיר על זה למדנו ששמואל אמר שכל המנהג הוא רק באופן שההיא מתה הכלה מתה אז היורשים שלה צריכים להחזיר את כסף הקידושין שההיא קיבלה לחתן במקום שנהגו כך אבל אם הוא מת החתן מת אין מחזירין כי יכולה לומר תנו לי בילי סמכו המניעה היא לא ממני אומרת הגמור לימה שהטענה ששמואל הזכיר תנו לי בעלי וס מחים מתנוי זו מכלו קסטים האם באמת במקרה כזה שמיס אורוס לא צריך להחזיר בכל מקום או שגם זה תלוי בנגם בקוי מוס נתניה וכל הברס תבוא בהמשך המארס סו אישו ואחרי האירוסין הוא מת או שהוא גירש אותה הוא צריך לשלם לסובה בסולה גו מוסעים אם הא הייתה בטולה בשעת הקידושין אז היא גובה מוסים זוז זה כסף כסו אסו ואלמוני אם הייתה אלמנז אז היא גובע רק מונה הרשב מציין שגמור בקסוס מסתפקת האם באירוסים כבר יש כסו או שמה רק אחרי נישואין אז אפשר לומר שהביס מדברת שהוא כתב לסובה ואז ודאי שיש כובה ממשיכה ה מוקם שנגו להז קידושי מחזירין מוקם שנהגו שלא להז קידושין אין מחזירין דבר רבי נוסן רבי נוס באמ באמ הלכה ברורה מוק שהגו להחזר מחזירים מוקם שהגו ש להחזיר אין מחזירים אז מה קורה כאן רב יהודה נוסי אקמה הוא חוזר ממש על דבריו אלולו נולי במ וסור מסר חסרים חסרות מילים בברי וק בס לנור כחתן חוזר ב ורוצה לגרש אותה אז חוץ מזה שהקדוש נשארים אצלה היא גם גוב סווסו הוא הדין הוא מת רק עוד מעט נחשב הוא מת אם מת אז קודם כל זה פשוט וד אבל מסו אז מו שג להחזר מחזיר שגו ש להחזיר אין מחזיר וד אי מחזר זהמ בן ובן שז שזר נו אז לכור בזה הם נחלקו אומרת הגמ שממ הורוס מת לא צריכים להחזיר קידושים ו כלג אם הוא מת לא צריך להחזיר יכולה ן פג שמו מה בקידוש לבע נוג כשאדם מקדש אישה האם הוא נותן זאת לאיבוד שידב דהיינו גם התמו ולא יזכה ליסה אותה יהיו עבודים או לא רבס קדוש לבנו ולכן אם היא מתה אז מג מחזיר רבי ד נוסי סובר קידוש לטיבו ניתנו אז הגמור מיד שואלת מה אפש איך אפשר לומר כך שרבי יוד נוסי סובר שלעולם לא מחזירים קידושין הרבד נוס בעצמו אומר וקם שנהגו להז מחזיר קונ הנהג אומר כך לגבי קידושין זה לטיבו ניתנו ובכל מקום זה לא חוזר וסבלו בזה אני מודה לך התכשיטים שהוא שולח לרוסו אחרי הקידושין וד בזה מוק שגוזר מחזיר רב מסביר מה רבי יהודה מה רבי יהודה אומר שקדוש ודאי לא חוזרים בכל מקום הרי יש מקומות שנוהגים שמחזיר אז מה הכוונה ל קידוש לטיבו ניתנו מסביר רבני יונה שלמן דום הזה של טיבו ניתנו אז בעצם הוא מתייאש לגמרי מהם והוא גומר בליבו לתת את הקידושים על דעד שהם לא יחזרו אליו בשום אופן שהוא ממילא גם כשנוהגים להחזיר זה מתונה בעלמה אז יכולה האישה לומר אין חפצי לתת מתונה אומרת הגמרא והנ תנו שכבר נביא כהנ תנו נחלקו באותם מחלוקת שרבי דנוס ורב נוסן האם קידוש תיבו ניתנו אולא נתניה קיצו בקיור אדם כד שישה בכיכר כסף 25 מונ עוד מעט נראה מה קרה אז בסולו גוי ומוסים דהיינו מלבד הקידושין הכיכר שנשר אצלה היא גם גובה 200 זוז ועל מונה אם הייתה על מונה בשס הקידושין אז היא גובה מלבד הכיכר שנשאר אצלה מונה ות מסבירים שהביסה נקטה קיקו שאפילו שהוא קידש אותה בכזה סכום גדול בכל זאת היא גובה גם את הקסו דברי רמו רבי יהודה אמר בסולו גוי ומוסים ול מונה מונה מהכיכר של הקידושין זה משירה לעצמה ומחזר לוס השר דנו בעיקרון הקידושים צריכים לחזור רכי מקזזת את הקסו ואת השער מחזירה אבסי אמר קיצו ב20 נוסן לו 30 חצוים קיצו בש נוסן לו 20 חצון ואר בגימורים אז קודם כל במה עסקינן באיזה אופן עוסקים כאן שמדברים על גביית כסו והכסף קידוש נשאר אצלה או לא נשאר אצלה הי מש מסו היא מתה ולכן אומר רבי יהודה שהא צריכה להחזיר את השער מסלו סוה איך בכלל יש לה כסו שבכל זזים תחזיר הכל וזהו ואלו שמי סו ולכן האלמנה גובה כסו המים מחזר לושר לפי רב יהודה וני מנולי בי סמח היא לא צריכה להחזיר את הקידוש שקיק ישאר אצלה תגבה גם כובה ואלו באיש ישרל שינסו אחרי רוסין ה זינתה ואז היא אסורה על בעלה הוא צריך לגרש אותה כדי שסי שזז בילו היא באה לגבות את סווסו ובמ אברוצו זינתה מסלו כסו היא מפסידה את סווסו ולו באונס משר שרלו היא מותרת להישאר תחת בעלה הגמור דורשת בסוטה והיא לא נתפוס או אז היא אסורה או נתפוס או היא מותרת ואם הוא בא לגרש אותה של כדין אז למה היא צריכה להחזיר לו את הקידושין הכיכר הישאר אצלה היא תקבל כסו ואלו מדובר באיש קון שנסו והיא אסורה לו כמו שדורשים שם בקסוס והיא לא נתפסו יש אחרת שגם כשהיא נתפוס היא אסורה לבעלה מי זה השס קוין אבל כיוון שהיא לא פשעה כי זה היה בונס היא לא הפסידה סווסו אז הוא חייב לגרש אותה וזה הם נחלקו ו בקידושי לטיבו ניתנו פליגה רב מאיר סבע קידוש לטיבו ניתנו ולכן אפילו שבעל כורחו הוא חייב לגרש אותה הוא כבר התייאש קידושין אז הקי קור נשאר אצלה והוא גם נותן לה כסו רבי יהודה סב לב לטיבו תנו במקרה כזה הוא לא התכוון לתת את הקידושין אז נכון שצריך לשלם כסו אבל היא צריכה להחזיר את הקיור אז מתקזזים ביניהם ורב ייסי מספק אבונו אלו הוא מסתפק האם כרב מיר או כרב יהודה והוא סובר שמומן המוטל בסוק חולקין אז בכסף הקידושין הם מתחלקים היא מחזירה חצי ונשאר אצלה חצי אז החצי שהיא צריכה להחזיר יכולה להשאיר אצלה לקזז את קוסו אז רבי יסי הוא נקת חשבון של חצאי שקלים אומר הרי טבו כדי שיוכל לנקוט דובו והיפוכו קיצו ב1 נו יס לו 30 קצו ב3 נויש לו 20 ומה הכוונה הסכומים שאמורים כאן זה בעל מונה שהקשו שלה זה מונה הוא קדש אותה כשהיתה למונה אז הקסו זרק זוז ולכוח אומר רבי סי כך קיצו ב-20 הוא קידש אותה ב-20 שקולים כל שקל זה ארבע זוז 4 * 20 זה 80 אז 8 זוזים מתחלקים 40 שייך לה 40 שייך לבעלה 40 שהיא צריכה להחזיר אז היא מקזז ות לסובה אז היא קיבלה 40 מתוך 100 ולקוח קיצו ב-20 אז מה הנוסה לו 30 חצוים הוא צריך להוסיף עוד 30 חצאי שקלים שזה 60 זוז אז יש לה 60 ועוד 40 יש לה 100 אם קיצו ב30 30 שק כפול א זו זה 120 אז חצי נשאר אצלה 60 נשאר אצלה אז מה נשאר עוד 60 הוא צריך להשלים ל-40 כדי להגיע ל1 זוז של אלמונה נוס לו 20 חצו חצאי שקל שזה 40 זוז אומר רב יוס בר מניו א רב נחמן בכל מוקם שנהגו להחזר כשמתה האישה את הקידושין מחזירים ג ותרגום נהר דו בכל מוקם קנה נרדו במחוז שנרד בובל נהגו שמחזירים שער בובל מי רב ורב יוסף דמר ו מו ירי דרי המתנות שהוא שולח אחרי הקידושין זה חוזר כשהיא מתה קידושי לא אדרה קידושים לא חוזרים הרשב מוסיף שנראה בדף הבא שגם כתוב שם שסבלו נויס חוזרים אז מה צריך לומר כאן שוב מר אדרה אז מסביר שיש שתי סוגי סבלונות שתי סוגי מתנות יש מתנות שוא נותן לה שא תשתמש בהודעה ארוסה תכשיטים הכוונה ויש שר מתנות שהוא רוצה שישאר לאחרי שהתחתנו אז שניהם חוזרים ש מת אבל קידושים לא חוזרים אומר רב פופה אלחס בין שמיס הוא בין שמיו הי וגם והודו או שהוא סתם חוזר בו ומגרש אותה מויר הדרה קידוש דרה הדרה בו הי אם היא חוזרת ב והיא דורשת גט אפילו קידוש מדרה הממ אומר לא קידוש שדרה גם במקרה כזה גזיר שמרו קידושי טוס בוסו אם אנשים יראו שהיא מחזירה את הקידושין אז יאמרו כנראה שתברר שהייתה איזה טעות והקידושין לא חל לו בכלל ואז שהוא יקדש את אחותה אז הוא אומרו שהקדוש תופסים באמת הקידושים לא תופסים כיוון שזה אחו סי שטוי לכן גזרו חחים שהקדוש שים לא יחזרו שאנשים ידעו שהיה כאן קידושין רק הוא גירש אותה הב שוא אמר אין חשש אפשר להחזיר את הקידושין גיט חח לא כולם יודעים שהיא קיבלה גט אומרת הגמורה ווד הרב ש בדוסי זה לא נכון זה דבר בדוי דקד שמה בהו ול שמה בהו יש אנשים ש שמעו על החזרת הקידושין ועל הגט הם לא שמעו אז הם יחשבו שהיה כאן קידוש תעס תבו מקשה אבל המגרש עצמו יודע שהוא נתן ג והוא לא יבוא לשת את אחותה אז הוא מתרץ שהמגרש לא אכפת לו לעבור על איסור וולום לא ימנעו אותו כיוון שראו את הגט לכן גזרו שלא יחזירו את הקידושין מה ראינו במשנה שש שינוס ניגב בבזן ו רבו חיור חמישה דינים נמרו בש וינוס דין ראשון ניגב בבזן כמו שראינו במשנה זה לא מתנה בעלמה זה כמו הלוואה דין שני וחוזר זבו נוסו ראובן הביל בשעה שהוא התחתן ל מתנה של שינוס שמן לא צריך להחזיר לרובן אלא כשהוא התחתן כל זמן שרובן לא מתחתן לא צריך להחזיר לו דין שלישי ואין בו משום ריביס גם אם רובן הביא לו מתנה של 100 מותר לשו לביא מתנה של 200 אין בזה ריבית עוד מעט נראה דין רביעי ון השביס משמ טוסו אם בין החתונה של רובן חתונה של שמעון עברה שנס שמיטה לא אומרים שהחוב נפקע המר תראה למה דין חמישי ונפחו ות בפי שניים אם זה חוזר במצע לבנים ם האבא שלח וכעת זה חוזר אז הבכור לא מקבל פי שניים כי זה רו כמו שנראה אומרת הגמור גב בזימה כמיל דמ זה כמו הלוואה הרשב מביא שיש גרסה אחרת גב בז זרז בנו ש כמיל דהיינו לדעת כנו לבו שיחזיר לו רק בחתונה לפני זה לא מה ראינו עוד ם משומרי למה דב הוא לא נתן ז דעת ריבית הוא לא התחייב לת יותר אם הוא רצה הוא נו ם יכול לתת 100 מה שהוא מוסיף 200 זה מתך שמחוסר אומר הרשב מסף מסביר שסתם הלוואה אסור לתת מתנה אפילו שלא קצבו זאת כזה ריבס מחסור מד רבון שם אנחנו אומרים ה נתן זאת מחמת ההלוואה שינוס אנחנו אומרים שזה לא מחמד זה אחוס לכן מותר מהרנו כמו שהגור בלס אומרת שעדיין לא הגיע זמן פירעון שלו הוא לא נשמט בשמיטה כי מה כתוב בתו שמגיעה שנס שמיט ג אומרת שיכלתי כבר לנגוס כבר הגיע זמן הפיון התר אומרת לי אל תגוס אם לא הגיע זמן הפיון אז השס לא משמטת אזכר גם כאן כיוון שבזמן שהגיע המיט הוא עדיין לא התחתן השני עדיין לא חייב להחזיר לו את זה החוב לא נשמט מה ראח ל פי שניים אז כמו שדיברנו לגבי וב בשעור הקודם ד ר ו למורז כיוון שלא ה מוחזק ביד האב קשו מת זה חוב שמגיע אחר כך אז הרשב מציין שלמדנו בדף ק ח שאין הפח נוטל פי שניים בן מילווה בין הם גבו קרקה בין הם גבו מויס כי זה לא היה מוחזק בידה בשעה שהוא מת אומר רב קנה כלו לד שניס הכלל הוא כך אוב מוסה זה שצריך להחזיר הוא היה בעיר כש השושבין שהוא שלח לו בשעה שהוא התחתן הוא הוא עשה את החתונה אז הוא היה אמור לדעת מהחתונה והוא לא הגיע היבול למיסה אפילו שהוא לא הזמין אותו ו יכול לגבות ממנו בבזן את השווינו גם אם הוא לא היה בעיר אבל שום הקול טבלי שמע את הקול של הפעמונים שמשמיעים כל הבוא לשמח עם החתן גם ברים הסמוכות יבוא למסה לא ישום הכל תבלה אבוד הוא צריך לדאוג להודיע לו תדע לך אני מתחתן ביום זה וזה וכיוון שהוא לא הודיע לו תרמס אסלי למה לא הודעת לי הייתי בא הייתי שמח אבל זה לא פותר אותו שלו משלם והרמה מסביר כיוון שאתה הפס שיצאת מהעיר היית צריך להיות בעיר והיית שומע מה החתונה אז כיוון שהיית צריך לשמוע היית צריך לבוא ולתת לי אתה לא יכול להתחמק אבל ועד כמהו כמה הוא צריך לתת לו כי זה ברור שהוא צריך לקזז הוא אומר לו כך אם הייתי יודע מהחתונה הייתי מגיע והייתי אוכל היה עולה לך כסף אז עכשיו שלא הייתי ולא אכלתי תקזז את זה אומר הבי נהגו בני גנון נהגו בני החופה עד זוזה אם חוב השושנות היה עד זוז אז הוא לא צריך להביא לו כלום למה כי איסה בקפ חלה בקריסה הוא מביא זוז או חצי זוז נותנים לו מנה בשווי כזה אז הזה מתקזז אז אם הוא לא הגיע לחתונה אז הוא אומר לו לא צריך לשלוח לך כלום עד ארבו אם הוא צריך להביא לו ארבעה זוז משש סו משלם פלגה כ רגילות שמביא מתנה של ארבע זוז נותנים לו אוכל בשובי שני זוז אז חצי הוא מקזז מכאן וי לוכי מדובר ביותר מארבעה וזיזים איניש איניש כשיוסי אומר רשבם לפי מה שהוא חשוב ומביא הרבה ורגילים לכבדו מיני מעדנים יפחתו לו מדי שושי אותו כפי מה שהיה אוכל צריך לשאר זאת כל אחד לגופו של עניין תונו רבון אוסו אמוי בפומבי ראובן התחתן ושמעון הביא לו שוויס אבל החתונה הייתה בגלוי בפומבי שמחה מפורסמת ועכשיו שמעון מתחתן ורובן צריך להחזיר לו אבל שמעון עושה חתונה צנועה והוא רוצה שרובן יחזיר לו הוא ביקש לס בסינו הרשב אומר או כד שעורו או כ רוצה לצמצם את הסעודה ימלו בפ במו כדרך שסמי אני קיבלתי את השנית ח בחתונה מפורסמת בשמחה יתרה אני חפץ כמו שעשיתי לך כל זמן שאתה לא עושה חתונה באותה רמה שאני עשיתי אני לא צריך להחזיר לך אותו דבר אוס בסולו כשהוא התחתון להתחתן עם בתולה עכשיו כשהוא צריך להחזיר השני הזה מתחתן עם אלמנה הו ביקש למונ יכול ר לו בסו לא יך כדך שעושי סימי שתרם בטולה אז אני אחזיר לך אותו דבר או סומ ב שניו הוא מתחתן זיווג שיני ואז הוא הביא לו את הש שינות וביקש ברשו עכשיו זה מתחתן פעם ראשונה יובלו לטיסו אישו אחרס אסמוך לא השמח אחר יותר ממה שמחתני שני חפץ בשמחה יתרה אוס מחס הוא התחתן עם אישה אחת הוא הביא לו ששנות הוא ביקש לס 22 הוא מתחתן עם שתי נשים רוצה שיביא לו פעמיים חצי חצי יכול מלו בסמוך כדרך שוסי סומי אגב הברס הקודמת שפתחה בעניין של בפומבי מביאה דרך אגב הגימור ברייסה אחרת שפותחת בפומבי הגם שזה נושא אחר לחלוטין הברייה שלפנינו מדמה את סוגי הבקיעים באגודה בלוחה בפלפול ל סוגי עשירים לסוגי בעלי ממון אז המיסה מתחילה כך הטיר ניסין אדם שהוא עשיר בנכסים שדות קרמים זיתים שכולם רואים הטיר פומבי או שהוא יר בעושר גלוי יש לו הרבה בהמות שכולם יודעים בהם זהוא בעל גודס מי שבקי בגודש אז הוא דורש בכל מקום ברבים בתי משתאות במים טובים כולם נספים לשמע ויש לו כל חוכמה הרשב אומר בע לשמנו שמתוך שאן הגדות צריכות עיון יכול לדרוש בכל מקום התיר סלוים שול חוני שהוא עשיר מסתר תמיד בני מטבעות התיר תקוע ה רשבם מביא שיש מפרשים בתים הרבה שמסתכל בהם תדיר אבל לי נראה אומר הרשב שהם נוכס כתוב שתקועה היא היייתה העיר שבה היו שמנים משובחים שממנה הביאו שמן ל מנוכס מי שיש לו הרבה שמנים התקוע זהו בעל פלפול שוא יודע לפלפל אז הרשב מסביר דימה למטבעות ולשמן את הפלפול על שם שמרוויח יום יום תדר בפלפול טעמים הרבה כל יום מחדש חידושים בתורה כשער המטבעות טעמי השמן שמביאים את הכו שמתחלפים הרבה טעמים הטיר משך אדם שהוא עשיר בדבר ש מדוד תבועה שלא מסכרים איתה כל הזמן מכניסים את זה לאוצר ופעם בשנה מסתכלים מ זה זה גם מתיר כמס כמו כמוס עמדי חתום באוצרות מי שיש לו אוצרות זהו בעל שמוס הוא יודע לחות במסמרים שמגיע הזמן צריך להורות תורה אז הוא מוציא את הסחורה שלו מסיימת הברייה אקול צריך למור חיתי כולם נצרכים יום יום למי שמוכר חיטים לאכילה מי זה זה גימורי מי שיודע סוס הגימור תרוצי משנה אזה בריסס בלי זה לדעת כלום אפשר ללמד ללוחם מתוך המשנה זה הכל צריך למחית זה בעל הגימור עד כאן דף קמ
לצפיה בתכנים נוספים: