הדף היומי מסכת בבא בתרא דף קמד

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא מבית "דרשו" עם הרב מאיר שפרכר שליט"א, הדף היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי מסכת בבא בתרא דף קמד

[מוזיקה] ב בטרה ד כמד מתחלים בעזרת השם ד ג עמוד ב במשנה הגמרא מספרת שכאבי של רב ספר נפטר הי כמה ירושים רב ספר לקח מהירושה ועשה בזה מסחר והרוויח והאחים רצו שהוא יעשה את מה שנאמר כאן במשנה שאם אדם מת והוא השאיר נכסים והניח בנים גדולים וקטנים הוא השאיר יורשים אז אם השביחו הבנים הגדולים את הנכסים לפני החלוקה השביחו לאמצע צריך לתת את הנכסים כמו שהם אחרי שהשיח אותם ולחלק אותם בין כולם אמר להם רב ספרה לא אני לא מעוניין שמה שאני השבתי יחלקו בין כולם הלכו איתו לדין תורה לפני רבא אמר להם רבא כיוון שרב ספרא הוא אדם גדול שהוא מנצל כל רגע ללימוד תורה אז זה כאילו שהוא אמר לכם את החלק השני במשנה אם הם אמרו הבנים הגדולים בפני אדים או בפני בית דין או בציבור הם אמרו לאחים שלהם האחרים ראו מה שהניח לנו אבא אנחנו מוכנים לחלק כעת את הירושה וכל אחד ישבח את החלק שלו הרי אנו אם אתם לא חולקים כעת אנחנו עושים ואוכלים אנחנו משבחים את החלק שלנו כדי שרק לנו יהיה שבח אז באמת אם הם השביחו השביחו לעצמן כי זה שלא חילקו את הנכסים זה לא צריך להיות הפסד שלהם כי הם אמרו מפורש שהם רוצים כעת לחלוק אמר רבא אחים של רב ספרא רב ספרא גם אם הוא לא אמר שהוא רוצה לחלק את הירושה ולהשביח רק את חלקו כיוון שהוא מנצל כל רגע ללימוד תורה ודאי שהוא לא התכוון לקחת את הדבר היקר ביותר אצלו שזה הזמן ולהשקיע אותו אמנם זה חסד לעזור לאנשים אחרים א רצה להשקיע את הזמן הזה בדברים גדולים יותר בחסד של תורת חסד לשונה ללמוד תורה וללמד ולנצל את הרגעים האלה ללימוד תורה אז כשהוא הלך והשבח זה כאילו שהוא אמר מפורש שהוא רוצה שיחלקו את הנכסים והוא ישבח רק את החלק שלו ולכן הוא לא צריך לחלק את מה שהוא השביח בין שאר היורשים עוד אומרת המשנה גם לגבי אישה למשל אם האבא אמר שהוא רוצה שהאישה תקבל בירושה כמו הבנים והיא גם כן מהיורשים כן האישה שהשיחה את חלקה בנכסים לפני החלוקה אז זה כמו האחים אם יודיע לשאר היורשים או לבית דין שמוכנה לחלק כדי להשביח רק את חלקה ולא חילקו לה ולכן היא השביחה את חלקה בלי החלוקה אז היא השביחה רק את חלקה אבל אם היא לא הודיעה אלא השביחה סתם אז חולקים את מה שהשביתה לאמצע עוד אומרת המשנה אלמנה מקבלת מזונות מנכסי בעלה עד שה וטובת שהיא רוצה לקבל את הכתובה שלה את החלק שבעלה התחייב לה שכשהיא תת אלמן היא תקבל מנכסיו זה 100 זוז 200 זוז יכול להיות גם יותר ברגע שהיא טבעה לקבל כתובתה היא כבר לא מקבלת יותר מזונות מהנכסים אלא היא אמורה לקבל את הכתובה היא אמרה שהיא רוצה ראו מה שהניח לי בעלי אני רוצה לטול חלק בכתובת אני רוצה להתחיל להשביח את הנכסים כדי לה ח ובית דין לא נתנו לה את חלקה הרי אז היא אומרת הרי אני עושה ואוכלת בינתיים ולא חלקו והא באמת עשתה והרוויחה השביחה לעצמה והא לא צריכה לחלוק עם כל היורשים במה שהשביל בנכסים אמר רב חביבה בנו של רב יוסף ברי דרב יוסף בנו של רבא ברי דרבא בשם הסבא בשמי דרבא לא שנינו שאם הגדולים השביחו את הנכסים בלי להודיע לשאר האחים אז צריכים לחלוק את את השבח בין כולם אלא כשהם השביחו את הנכסים מחמת הנכסים עצמם הם לקחו למשל חלק מהנכסים ומכרו ובכסף הם חרו פועלים כדי שיבוא וישבי אז הם השביחו את הירושה מהירושה עצמה אז השבח לכולם בשו אבל אם השביחו את הנכסים מחמת עצמן הם יגעו יגיעות גדולות כדי להשביח את הנכסים או שהם שחרו משלהם מכספם אז מה שהם השביחו זה רק לעצמן גם אם הם לא הודיעו שהם רוצים לקבל את חלקם כדי להשביח שואלת הגמרא היני וכי זה כך והרי אמר רבי חנינא אפילו אם לא הניח להם בירושה אביהם אלא הודיני בור והכיסוי שלו וסוכרים את הבור כדי להשקות את השדות מהמים השכר מתחלק בין כל הבנים לאמצע דייק הרי הודיני בור זה נקרא שבח ד מחמת עצמו הוא כי הרי הגדולים צריכים לשמור שאחרים לא יקחו מהמים והם תורכים מחמת עצמם ובכל זאת מה שישבו מתחלקים בין כולם תרצת הגמרא יקנו שהם השביחו מעצמם עגיות גדולות אשם שילמו מכספם אבל כאן זה לא הגיאות גדולות זה הגיעה קטנה שוד טרוד אוידה בור לא צריכים להוציא הוצאות עליו כדי לשמור עליו אלא ואפילו קטנים נמ מעצו מן הטרי גם קטנים יכולים לשמור אז כזה תרכה קטנה ודאי השבח הזה מתחלק בין כולם אבל ר גדולה שאחד טרח אז ודאי שהוא השביע אך לעצמו במשנה אמרנו שאם הם אמרו מפורש אנחנו רוצים לחלק את הירושה כדי להשביח בשביל חלקינו ראו מה שהניח אבא הרי אנו עושין ואוכלין אז מה שהם השביחו השביחו לעצמן וכאן מספרת הגמרא את מה שסיפרנו בפתיחה של השיעור על רב ספרא שאביו נפטר והשאיר ירושה שוה קבוע זוזי שקנו הוא לקח את החלק שלו עבד בוסקה השקיע את זה בעסק והרוויח הוח באו האחים שלו טבעו בדין קמי דרבה באו לטבוע אותו בפני רבא לדין שמה שהוא השביח צריך לחלק בין כולם אמר להוא אז רבה הצדיק את רב ספרה והוא אמר לאחים שלו רב ספרה גבר רבה הוא אדם גדול בתורה לא שביק גרסי הוא בודאי לא היה עוזב את הלימוד שלו לטרוח וטרח לאחריני אלא כשההוא השקיע זה כאילו ה אמר לכם בואו ונחלק את הירושה כי אני רוצה להשקיע בשלי ואז מה ש השביח השביח לעצמו ולא חולקים בזה שער היורשים מה שראיינו במשנה האישה שהשיחה את הנכסים אז זה כמו אחד מהיורשים ומחלקים את השבח בין כולם משביח לאמצע שואלת הגמרא אישה בנכסי ית ממה הדתה במקרה רגיל הרי אישה לא יורשת עם היתומים אז אם כן מה היא קשורה כאן לזה ש שביחה היא יכולה לקחת את כתובתה וללכת או שה תטרח בנכסי היתומים אבל היא רק צריכה לקבל מזונות מהירושה ומעשה ידה הם שלהם היא לא יכולה להרוויח מהנכסים כי היא לא מבין היורשים אמר רבי ירמיה מדובר כאן במקרה שאישה כן יורשת את בעלה וכמו שאמרנו במשנה אחד מהמקרים שמביא רשבם אחד מהדוגמאות שהאבא אמר לפני שהוא נפטר שהוא רוצה שהאישה תקבל כמו שער היורשים ואם כן ישא השאלה פשיטה אם היא כמו כל אחד מהיורשים מה החידוש בזה שאם השביחה זה כמו שאחד מהיורשים השביח מתרצת את הגמרא חידוש הוא מהו דמה אנחנו היינו אומרים כיוון דלו דרכה למטר אין דרכה של אישה לטרוח להשביח נכסים אף אגב דלא פריש אפילו שהיא לא פירשה שהיא רוצה לקבל את חלקה כדי להשביח בו כמו דפריש דם אזה כאילו שהיא פרשה ומה שה השביחה זה יהיה רק לה המ שמלן שאם היא לא אמרה את זה אז השבח מתחלק בין כולם עוד אמרנו במשנה שאם האישה אמרה ראו מה שהניח לי בעלי הריני עושה ואוכלת מה שה שביחה זה לעצמה שואלת הגמרא פשיטה מה זה שונה משאר היורשים שאמרו את זה זה שמה שמשבחים זה לעצמם מתרצת הגמרא מהו דת מה אני הייתי חושב שכאן זה יהיה שונה כיוון דשייך למילת דמרי טרח כ כמי טמי זה עשה לה כבוד וזה שבח בשבילה שהיא משקיעה בנכסי בעלה אומרים שהיא טורחת בשביל היתומים החולים אחלה היא מוחלת להם על השבח ו היא חוזרת בממה שהיא אמרה שהיא מוכנה לחלוק כדי להשביח כמש מלן לכן מחדשת המשנה שאם היא מפורש ש היא רוצה לחלוק והיא רוצה להשביח בחלקה אז מה שהשיחה זה רק בשבילה אמר רבי חנינה דבר מאוד חידוש דבר חידוש גדול שזה כמו הלכה שחכמים קבעו בלי טעם המשיא ישה לבנו גדול זאת אומרת זה הבן הראשון שלו שמתחתן עם אישה שמתחתנת פעם ראשונה שמחה גדולה וה אבא מחתן את הבן שלו בבית נוסף שיש לו חוץ מהבית שהוא גר בו אז עומדים את דעתו של האבא שהוא התכוון להקנות לבן הזה את הבית וזה מתקנת חכמים זה דווקא כשהשמחה היא כל כך גדולה דווקא לבנו הראשון הגדול ודווקא כשהיא נישאת בתולה פעם ראשונה ודווקא כשהיא אשתו הראשונה שזה פעם הראשונה שהבן הזה מתחתן ודווקא כשי שיו אביו ראשון משער רחו זאת אומרת זה הבן הראשון הבן הגדול שוא מתחתן ראשון פעם ראשונה עם אישה שבשבילה זה גם הפעם הראשונה השמחה היא כל כך גדולה עומדים את דעתו של אבא שהוא התכוון לתת לו את הבית מתנה אומרת הגמרא עכשיו אם הוא ייחד לו בית ויש גם קומה ראשונה קומה עליונה פשיטה אם יחד לו אביו בית ועלייה זה לא ממש קומה עליונה זה כמו מן א בודים כזה זה כמו עליית גג כזאת אז הוא לא התכוון להקנות לו ג את העלייה רק את הבית הוא קנה את העלייה לא קנה אספק הוא אם יחד לו אביו בית ויש שמה מחוץ לבית כזה אכסדרה מלאה בחלונות שממנה נכנסים לבית מה הוא האם הוא קנה גם את האכסדרה אם תמצא לומר שהוא קונה את האכסדרה אם הספק יהיה כשאחד לו אביו לנישואיו שני בתים שבשביל להיכנס לבית הפנימי צריכים לעבור בבית החיצוני זה לפני מזה ועשו את הנישואים בבית הפנימי מה הוא האם הוא גם קנה את הביית החיצוני תקו זה נשאר בספק רבי חנינא אמר שבן אדם מחתן את הבן שלו אחד מהבתים שלו הוא מ מתכוון להקנות לו את הבית מי טיוי ייחד לו אביו לבנו הגדול לנישואיו בית וכלי בית רק את הכלי בית הוא קנה את הבית הוא לא קנה אמר רבי ירמיה מדובר כאן שהאבא מראה שהוא עדיין רוצה להשתמש עם הבית הזה והוא לא נותן אותו במתנה לבנו כגון שהיה המחסן אוצרו של אביו מונח שם בבית כיוון שהוא עדיין משתמש בבית הוא לא התכוון להקנות אותו לבנו נרדה דמרי מקרה אחר אפילו שבח דיוני אפילו אם הוא השאיר רק שוח של יונים בבית זה מראה שהוא לא נותן אותו לגמרי לבן אלא הוא עדיין רוצה להשתמש בו והוא לא מקנה את זה לבנו רב רב יהודה ורב פאפי אמרי אפילו אם הוא השאיר שם כלי עם דגים מטוגנים בשמן עם קמח הציצה דסנה גם כן הוא התכוון להשאיר את הבית אצלו ולא להקנות לבנו מר זוטרה אומר ש שאפילו אם השאיר סנדל וכך באמת הוא עשה אנסו לברי הוא הוא חיתן את בנו הגדול וחתן אותו בבית אחר שלו וטלה לי סנדלה הוא טלה שם סנדל כדי שבנו לא יקנה את ביתו אז אם כן רואים שלפי דעתו של מרזו ם האבא השאיר סנדל בבית כבר הוא מראה שהוא עדיין רוצה להשתמש בבית הוא לא התכוון שבנו יקבל את הבית מתנה רב השי כשהוא חיתן את בנו נס ולבני לברי ותלה לישיש ד מישחה הוא השאיר שם מלאה בשמן כדי שהבן לא יקנה את הבית עכשיו בהלכה הזאת אמר מר זוטרא היא כמו עוד שתי הלכות הני תלת מילי שלוש ההלכות האלה שבינו רבנן כלכתה בלא טמה תיקנו אותם חכמים כמו הלכה בלא טעם חד ההלכה הזאת שאדם מחתן את בנו הגדול פעם ראשונה עם אישה שמתחתנת פעם ראשונה אז הוא אם הוא חיתן אותו באחד מהבתים שלו יקנה לו את הבית ו תיקנו אותו כדבר בלי טעם שהבן יקנה את הבית משום כבוד החתן שגנ הדבר לשת אישה ואיין לו מקום לגור בו אידך הדין השני תמר רבי יהודה אמר בשם שם שמואל הכותב כל נכסיו במתנה לאשתו ויש לו בנים הספרה לא מתקבלת על הדעת שהוא התכוון לנשל להוציא את בניו מנכסיו אלא לא עשה אלא אחראית אפוטרופסו כדי שהבנים יכבדו אותה ידח הדין השלישי ד אמר רב אדם אומר לחברו נכון אתה חייב לימנה זוז מנה לי בידך למה קלוי לך הפקדתי אצלך אני אומר לך אתה רואה את הבן אדם הזה כאן לידינו שלושתינו פה תנהו לפלוני תתן את מנה הזה לפלוני וזה היה במעמד שלושתן אז הפלו הזה קנה אפילו שאין כאן קניין ואין כאן עדים כיוון שהדבר מצוי בין אנשים לא הטריחו אותם יותר מדי ותיקנו שהאדם השלישי הזה קנה על המשנה הבאה כותב הרש בם שהיה מנהג של המלך שבכל חודש הוא היה מעמיד אדם שיקווה מיסים ממשפחה אחרת חודש אחד מבית אחד חודש השני מבית אחר כל פעם הוא היה בוחר אחד מבני הבית שהוא יהיה זה שגובה את המכס והיה אחד ה בתים שבדיוק האבא נפטר והמלך בחר באחד מהאחים שם עדיין היו שותפים הם עדיין לא חלקו ביניהם את הירושה הוא נפל על אחד מהן לאומנות הטיל עליו את האומנות הזאת כמו שהגמרא מעמידה שמדובר פה שה המלך הטיל עליו להיות המוכס באותו חודש והוא הרוויח על זה כסף אז כיוון שהוא לא בחר באותו אחד דווקא בגלל שהוא בחר בו אלא בגלל שהוא היה בן באותה משפחה אז לכן הרווחים נופלים לאמצע כולם חולקים בזה בשווה עוד אומרת המשנה כשהאחים שותפים יחד ועדיין לא חילקו ביניהם את הירושה אז אם אחד מהאחים נהה חולה אז ודאי שצריכים לרפא אותו מהירושה מהנכסים של כולם אבל אם זה היה בפשיעה של האח זה שהוא לא נזהר לא להתקרר למשל ולכן הוא נהייה חולה והוציא הוצאות כדי שיתרפא נתרפא נתרפא משל עצמו זה הם לא צריכים לשלם לו ההלכה הראשונה שאמרנו שאם אחד מהאחים קיבל את התפקיד להיות מוכס באותו חודש אז הוא נותן את הרווחים בין כל האחים תנא האומנות הכונה לאומנות המלך כמו שביארנו מביאה הגמרא תנו רבנן ברייתא אחד מן האחים שמינו אותו להיות גבאי היינו גובה מס המלך או פול מוסטוסלבסקי אז הרווח שהוא מקבל הולך לכל האחיין חולקים את אתזה בשווה ואם הוא אדם חשוב או חריף או גיבור ולכן מחמד עצמו מינו אותו אז הרווח שוא מקבל את זה לעצמו ואם תשאל אם מינו אותו מחמט שחיפשו מישהו מבין האחיין האלה ומחמת שהוא בין האחיין הוא קיבל את התפקיד אז מחלקים את זה לשאר האחין בין כל האחים פשיטה החידוש הוא לא צריכה ד חריף תפה אף עלפי שהוא מתאים יותר לתפקיד משאר האחים מה הודתי מ חורפי גרים לי אתה היית אומר ש בחרו אותו מחמת החריפות שלו ולכן הרווח יהיה רק בשבילו גמה שמלן לכן החידוש הוא שהרווח הוא לכולם כיוון שהוא בא מתוך הבית מביאה הגמרא תנו רבנן ברייתא אחד מן האחים שהוא כעת מקבל בין כולם את המזונות שלו וכל צרכיו כ כי הם חיים ביחד מהירושה של אביהם ולא חילקו את הירושה שנטל 200 זוז מהירושה כדי שיהיה לו הוצאות ללמוד תורה או ללמוד אומנות והוא רוצה שייתנו לו גם מזונות כולין הרכין לומר לו אם אתה גר אצלנו יש לך מזונות ואם אין אתה גר אצלנו אין לך חלק את כל המזונות מה שאתה צריך ואם תשאל ליתו לי קליך דתי שייתנו לו בכל מקום שבו הוא נמצא הרי חייבים לתת לו מזונות כמו כולם מסייע לירב הונה זה בא לסייע לדבריו שד אמר אבונה ברכת הבית ברובה אם הוא גר איתם הבית היה מתברך בזכותו ויש מבהרים יותר שכש יים ביחד וקונים דברים בכמות גדולה אז ה דברים הם בזול יותר והאמת היא לא לא שהוא לא מקבל בכלל מזונות אם תשאל טבולי לפי ברכת הבית תיתן לו קצת מזונות ויפחיתו מה שנראה שהפסידו לפי ברכת הבית זאת אומרת תן לו כאילו שה היה פה איתכם שיתנו לו כמו שהיו נותנים לו אם הוא היה איתם שלא יתנו לו את כל המזונות שלו תנו לובל חלק כמה שהיה מקבל אם הוא היה גר איתם ביחד אומרת הגמרא באמת זה נכון החינמי באמת זה כן נותנים לו אבל לא נותנים לו את כל המזונות במשנה אמרנו שאם הוא נהייה חולה ונתרפא לא מקבל דמי הרפואה מכולם אלא נתרפא משל עצמו אומרת הגמרא שלח רבין משמי בשם דרבי אילהה לא שנינו במשנה שהממון של הרפואה זה משלו אלא כשההוא נהיה חולה בפשיעה אבל אם הוא נהיה חולה באונס נתרפא מן האמצע הוא מקבל מנכסי האב לפני החלוקה היחידה מ בפשיעה מה הכוונה ל שהוא נהייה חולה בגלל השייה שלו כמו דברו שאמר רבי חנינא דמר רבי חנינא כל המחושים והמאורעות שבאים על האדם הכל בידי שמיים זה גזירת מלך זה לא בשליטתו של האדם להימנע מהם חוץ מצינים פחים אז במסכת בב מציאה רשי מבאר שזה הכוונה צינה קור שנופח באדם מקומות אחרים רשי מבאר שזה שני דברים חוץ ממה שהוא הצטנן כי הוא לא נשמר מהקור או שהוא נהיה חולה מחמת החום שהם באים בפשיעת האדם שהוא לא ניזר מהם שנאמר צינים זה שאדם מצטנן פחים בדרך הקש זה כמו פח ומוקש בדרכו של האקשן שמתעקש לא להישמר כי בידו להישמר מהם ולכן שומר נפשו ירחק מהם יש בידו להתרחק מהם ולהישמר ולהישאר בבריאות עד כאן דף קמד [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: