הדף היומי מסכת בבא בתרא דף קמג

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא מבית "דרשו" עם הרב מאיר שפרכר שליט"א, הדף היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי מסכת בבא בתרא דף קמג

[מוזיקה] בו בטרה דף קמג מתחילים בעזרת השם דף קמב עמוד ב שורה 17 מלמטה מספרת הגמרא היה אדם אחד שהייתה לו אישה ראשונה והיו לו ממנה ילדים והוא הלך והתחתן עם אישה שנייה יכול להיות שהוא התגרש או תלמן וכעת כשההוא בא התחתן עם האישה השנייה הוא מקנה את הנכסים שלו לבנים שיוולדו מהאישה השנייה אמר לדביט הו הוא אומר לאשתו השנייה הנכסים שלי יהיו לה בנים ד יהבו שיהיו לי ממך מנך מקנה לכאלה שעוד לא התחילו להיווצר בכלל הם אפילו לא עוברים אין שום תוקף לקניין הזה בא הבן שלו מהנישואים הקודמים עת הברייק ה שישה בנו הגדול מאשתו הראשונה אמר לי מה יהיה עליי למה אתה לא נותן לי נכסים מהנכסים שלך ההוא גב רמת עלי אז אביו אמר לי אמר לו זיל קניק אחד מברא לך תקנה גם אתה כ אחד מהבנים שיוולדו זה מוגדר בהמשך הגמרא כמו מי שמקנה לחמור שכמובן אין כאן שום תוקף לקניין והוא אומר למישהו אחר אתה תקנה כמו החמור מה זאת אומרת אתה אתה יכול עכשיו להבטיח לאשתך אתה יכול להבטיח אבל אתה לא יכול להקנות לבנים שעוד לא נולדו את הנכסים שלך אז אם כן מה שהקנת להם זה לא קניין זה כמו שאתה מקנה לחמור במחילה מכבוד הבנים שיוולדו אבל עכשיו אתה מקנה לבנך הגדול כמו הם זה כמו קנה כחמור שאלה היא האם בשביל הבן שכבר קיים הקניין הזה נחשב קניין האם הוא זכה במשהו יותר זה ברור שהנך אלה שעוד לא נולדו ודאי לא קנו לא קנו דעקה תילי תנאו הם עדיין אינם אלא הם ירשו ביחד עם את הירושה כמו דיני ירושה רגילים אין להם שום חלק מיוחד בירושה הספק הוא היי הי תחולק לטליה במקום בניה הבן הזה שיקנו לו איתם האם הוא כן מקבל חלק נוסף כי אביו יקנה לו בחייו חלק או לט לי חולק לטליה במקום בניה הוא לא יקבל חלק נוסף אלא הוא יהיה כמו כל האחים יש ב ויכוח בין רבי אבן ורבי מישע ורבי ירמיה שהם אומרים דמרי שהוא כן מקבל חלק נוסף אית חולק לטליה במקום בניה לבין רבי אבאו ורבי חנינא בר פפי ורבי יצחק נפח דמרי שהם אומרים לא ל תחולק לטליה במקום בניה אמר לי רבי אבא ו לרבי ירמיה כמו מי ההלכה לך את קתן כמותינו או לך עקבתי הו או שהלכה כמותכם שהוא מקבל חלק נוסף בגלל מה שאביו קנה לו אז בהתחלה רבי ירמיה אמר לי לרבי אבהו פשיטה דלת קתן ודאי הלך כמותינו שהוא מקבל חלק נוסף דהרי כשישנה מנחו אנחנו זקנים ממכם ולהביא לך את עקבתי הו ההלכה לא כמותכם דדד קיתון אתם צעירים אז רבי אבהו אמר לי איזה מין סברה זאת מידי בקשיש תלי מילתא פסק ההלכה תלוי בזקנה בטעם הטלי מילתה זה תלוי בנתינת הטעם והטעם שלנו מסתבר יותר ומה הטעם שלכם טעם המי הטעם שלנו אני כבר אמרתי אותו לרבי אבין והוא הנהן בראש זי לגבי רבי אבין לך תשאל אותו הוא גם כן היה איתכם בדעה שלכם שהבן הזה כן קיבל חלק מיוחד והסברת ני עלי הסברתי לו מה הטעם שהבן לא אמור לקבל חלק מיוחד הוא קיבל את דברי קרקיש בראשי במדרשה הוא הנהן בראשו והסכים לדברי בבית המדרש שהבן הזה לא מקבל חלק מיוחד בירושה הזל לגבי רבי ירמיה הלך לרבי אבין לשמוע את הטעם של ההלכה אז רבי אבין אמר לי אמר לו מה הם אילו אמר לי אם אדם אומר לחברו תקנה אתה כמו החמור מכן הרי הוא לא קנה כי הוא תולה את הקניה שלו בקנייה שהחמור קונה כמו שהחמור הוא לא בר קניין גם זה לא קנה אז אם כן אותו דבר פה הרי שאר האחים לא קנו כי הם עוד לא נוצרו בכלל הם הינם אז אם הוא אומר שהוא יקנה כמותם אז גם הוא לא יקנה תמר כמו ששנינו אדם שאומר לחברו אתה תקנה כמו החמור כמו שהחמור יקנה אז האדם הזה לא קנה נפלא אז זה נושא אחד ואנחנו כעת עוברים לנושא חדש אדם שאומר לחברו לא תקנה אתה כמו חמור אלא תקנה אתה וגם החמור מה הוא התכוון רב נחמן אומר הוא התכוון ששניהם יקנו אבל הוא לא טונה את הקניין של אחד בשני אז החמור אומנם לא קונה אבל האדם קנה מחצה ורב אמנונה אומר הוא התכוון להקנות לשניהם וכיוון שהחמור לא קונה גם הוא לא קנה לא אמר כלום ורב ששת אמר הרי האדם יודע שהחמור לא קונה וכשהוא אומר תקנה אתה וחמור הוא מתכוון להגיד תקנה את הכל כי ה החמור לא קונה כלום ולכן קנה הכל אמר רב ששת יש לי רעיה לדברי שכשאדם אומר תקנה אתה והחמור הוא קונה הכל מנ מנלה מנין יש לי רעיה דניה אדם מפריש תרומה זה הדבר הראשון שמפרישים על העוול שגדל שהתורה לא נתנה שיעור כמה צריך לתת אבל חכמים אמרו אדם בינוני נותן על כל 50 אחד אז יש לו כאן 50 קישוים והוא רוצה להפריש קישוי אחד לתרומה אבל אין לך מר בקישור נתניה רבי יוסי אומר אין לך מר בקישוט אלא החלק הפנימי שבו זאת אומרת החלק הפנימי של הקישור הומר ואם כן זה לא כל כך אגון להפריש אותו על הכישו האחרים המתוקים עכשיו בכל הקישים האחרים שהם מתוקים החלק הפנימי שלהם האמצעי שלהם הוא גם כן מר אלא מה יכול להיות שבקשו הזה יש קצת חלק גדול יותר מר מבשאר הקישואים לכן הוא רוצה להפריש קישו מתוק חלק מתוק בקישור על כל החלקים המתוקים שבכל השאר ה-49 קישוים לכן לפי כך כשהוא תורם מוסיף עעל החיצון ה שבו עוד שיעור של כביצה לפי דברי הרשב וככה הוא תורם נמצא אם כן שהקשו הזה שחלק ממנו הוא מתוק החלק החיצוני וחלק ממנו הומר החלק הפנימי אפשר להפריש אותו תרומה על שאר הקישים העמי למה לא נאמר שזה כמו מי שאומר לחברו תקנה אתה והחמור זה אותו מקרה לחורה ואם כן לא תחול התרומה גם מהחלק המתוק רואים מכאן אומר רב ששת שכשאדם אומר לחברו תקנה אתה וחמור אז אמנם החמור לא קונה אבל אדרבה אותו אדם קונה את הכל וגם כאן הוא תרם את כל חלק המתוק על שאר הקישים והוא תיקן את כולם דוכה הגמרא זה לא רעיה כי תרומה אנחנו באמת לא רוצים להפריש מאמר על המתוק זה אסור אפילו אבל אם אדם כן יפריש מהמר על המתוק אפילו אם הוא יפריש רק חלק מר כתרומה התרומה חלה רק מה המצווה היא כדי שאדם לא ישה חטא שהוא הפריש מהטוב על הטוב מהמתוק על המתוק ולכן ודאי שהתרומה תחול כשהוא מפריש מתוק ומר יחד אנחנו לא אומרים שהמרד כמו בעניין קניינים חמור שאיין לו קניין המר הזה בעצמו יכול להיות בתרומה והתרומה יכולה לכול עליו לבד גם כן אלא שמי שייעשה את זה הוא נושא חטא הוא עושה עוון שהוא נותן לקדוש ברוך הוא תרומה דבר לא טוב ולכן כיוון שהתרומה כן חלה אז זה שונה ממקרה של כנה אתה ו אמור וזה מה שמביאה הגמרא שם זה שונה התם שני התם דמדאורייתא מעיקר דין תרומה מהתורה מעל תהי זה טוב זה חל דאמר רבי אילה מנן למדים שאדם תורם מן החלק הרע על החלק היפה שתרומתו תרומה שנאמר אל תפריש מהרע על הטוב ולא תיסעו עליו חטא ב במכם את חלבו ממנו אם אתם אם אתם רוצים שלא תישאו חט אתם יודעים מה תעשו כדי שלא תישאו עליו חטא בהרמן את חלבו ממנו אם תרימו את החלק המשובח את חלבו ממנו לא תישאו חטא לא יהיה לכם חטא עכשיו השאלה היא נגיד אם אינו קדוש אם אני מפריש מהמר את האמצע של הקישו על על כל הקישואים על המתוק אם נאמר שבכלל לא חל התרומה איזה חטא אני נושא בכלל לא הפרשתי תרומה אם אינו קדוש נשיאות חטא למה למה זה עבירה תומר לי להפריש שוב אלא מכאן למדים שהתורה מן הרעל היפה שתרומתו תרומה אלא שהוא נוסה חט ואם כן מובן למה אפילו אם אדם יומר לחברו תקנה אתה וחמור האדם לא קנה את הכל עדיין במי שמפריש קישו שיש בו גם חלק מר וגם חלק מתוק התרומה חלה כי החלק אמר בעצמו היה יכול להיות תרומה וזה שונה מחמור שאין לו בכלל קניין שהוא בעצמו לא יכול לקנות מנסה הגמרא להביא ראיה שנייה לדברי רב ששת אמר לרב מרדכי לרב השי מתיב רב אביה תיובתא רב אביה מקשה ממשנה הקושיה על אלה שחולקים על רב ששת ובעצם זה ראיה לדברי רב ששת במסכת קידושין מסופר מעשה בחמש נשים ששתיים מתוכם היו אחיות ובהן שתי אחיות וליקט איש אחד כלי של תאנים שלהם של החמש נשים האלה כלכלה של תאנים ושלהם הייתה אבל זה לא ממש היה שלהם אלא זה היה מגידולי י שלהם אבל זה היה שנת שביעית אז הפירות הם הפקר של שביעית הייתה ולכן הוא היה יכול לזכות ב כלי עם התאנים ואמר לאותם חמש נשים הרי כולכן מקודשות לי בכלכלה זאת עם הכלי של התאנים הזה וקיבלה אחת מהן בשליחות על ידי כולן השאלה היא האם יש כאן קידושין אמרו חכמים אין האחיות מקודשות שתי האחיות אפילו אחת מהן לא מקודשת כי הרי אנחנו לא יודעים איזה מביניהם מקודשת וההלכה היא שאם אדם קידש אישה הוא לא יכול לחיות איתה חיי נישואין אז היא לא מקודשת בכלל אז כאן כיוון שהוא לא יודע איזה מבין האחיות מקודשת לו אף אחת מהן לא מקודשת ומה לגבי השלוש נשים האחרות תדייק רק האחיות ודהן מקודשות אבל שלוש אנשים הנוכריות האחרות שהן לא קרובות משפחה הזו לזו והן ראויות להתקדש לו אם הן התרצו וקיבלו את הקידושין בשליחות על ידי אחת ן תפס בהם הקידושין מקודשות והמי למה הרי זה דומה לאדם שמקנה לחברו ולחמו קנה את וחמור היא במחילה מכבודם לא שהכוונה באמת שם חמור אבל שתי האחיות האלה כמו שחמור לא תופס קניין לא תופס בהם קידושין ושלוש האחרות זה כמו כנה אתה אז אולי נאמר שזה דומה למקרה של כנה טה וחמור ואם כן לפי אלה שסוברים שאותו אחד לא קנה אז גם השלוש אנשים לא התקדשו ומזה שאתה רואה שהם כן מקודשות משמע כמו דברי רב ששת שזה שאמרו לו קנה אתה וחמור לא רק שהוא קונה אלא הוא עוד קונה את הכל אמר לי השיב רב השי לרב מרדכי שהביא את הקושיה הזאת של רב אביה עכשיו אני מבין למה חלמתי בדיוק היום על הבן של רב אביה היינו דחזי רבונא ברבייה בחל מ פתרון החלום הוא ד מוטיב רב אביה תיובתא שיביאו לי את הקושיה שהקשה אביו של רב הונה רב אביה אבל יש לי תירוץ על הקושיה הזאת לאו מ אוקימנא בכי ללא תרצ את הקושיה שמדובר באותה משנה שאותו מקדש אמר בזמן שהוא קדש את החמש נשים הוא פירש רק הראויה מכם לביה תתקדש לי ושתי האחיות האחרות לא ראויות אז אותם הוא לא התכוון מח לכלול בקידושין ולכן רק השלוש האחרות מקודשות וזה לא דומה למקרה של כנה אתה וחמור כעת עוברת הגמרא לנושא שלישי מספרת הגמרא הוד אמר לה לאשתו לדביט הו נכון שאת לא יורשת אלא הבנים ירשו אישה לא יורשת את בעלה אבל אני רוצה שאת תהיי מהיורשים נכסי ייו ליך ולבניך ויש כאן עכשיו שתי אפשרויות מה הוא הקנה לאשתו בנכסיו אפשרות אחת אמר רב יוסף היא קנתה מחצה והבנים מחצה מהנכסים אם יש אפילו עשרה בנים היא תקבל חצי מכל הנכסים והם יתחלקו בחצי השני ויש לי ראייה לזה אומר רב יוסף מינ מינ לד תניה רבי אומר בתוך ההיכל בבית המקדש שהיה שולחן בצד צפון שעמדו עליו 12 לחמים של לחם הפנים ובכל שבת זכו הכהנים לקבל חלק בלחם הפנים אומרת התורה והייתה לאהרון ולבניו כמה מקבל אהרון וכמה שאר הכהנים כמה מקבל הכהן גדול וכמה שאר הכהנים מחצה לאהרון ומחצה לבניו רואים מכאן שמי שנותן מתנה ליחיד ולמרוד הכוונה שהיחיד יטול כנגד המרובים אותו דבר גם כאן אצלנו אשתו תקבל חצי ושאר הבנים את החצי השני אמר לה הביה לרב יוסף זה לא דומה בשלמה התם בשלמה שם לגבי החלוקה של לחם הפנים גם אם הפסוק לא היה מזכיר את אהרון הוא היה בר חלוקה והוא היה נוטה לם אחב הכהנים כי הוא גם כהן למה התורה היייתה צריכה לכתוב שהוא מקבל לאח היא פרט בי רחמנא לכן התורה מפרטת שהוא מקבל כדי שהוא יקבל יותר למשקל פלגה אבל כאן כשאדם אומר שאשתו ובניו יקבלו בנכסיו בלי שהוא היה נותן לה אישה עליו בת ירושה היא היא לא היייתה יורשת כלום אז כאן כשהוא אמר שהא תקבל דיה שתתו כאחד מן הבנים ולא חצי כנגד כולם שואלת הגמרא היני וכי זה כך והרי היה מעשה עובדה אבה לגבי אדם חולה שלפני שהוא מת כשההוא היה שכיב מרע הוא אמר לאשתו הנכסים שלו יהיו לאשתו ולבניה ככה היה בני הרדה ושמואל ציווה עגבי שמואל שייתנו לה מחצית מהנכסים ולשר הבנים מחצית פלגה וכן היה מעשה בטבריה רבי יוחנן עשה בדיוק אותו דבר הגבי רבי יוחנן פלגה ותו עוד קשה כי את רב יצחק בר יוסף הוא אמר היה פעם שהטילו מס על העשירים ועל השרים שהם קצת עשירים שיתנו בשביל כתר המלכות ההו דמי כלילה ד שדו דבי מלכה הטילו את זה בית המלך על העשירים כמובן אבולי רואים ש בולי זה עשירים זה מביא מסביר למה קוראים לאותה תקנה שתיקן הלל בשנת השמיטה שיעשו פרוז בול פרוז זה הכוונה תקנה בול הכוונה עשירים הבולה על העשירים הטילו את המס הזה על העשירים ולא רק עליהם גם על היסטרו השרים אף על פי שהם לא כל כך עשירים גם עליהם הטילו שישלמו מס בשביל כתר המלכות ואמר רבי ניתבו הבול הפלגה וסטרו הפלגה יטילו ויתנו העשירים חצי מהמס והעשרים חצי מהמס ולא אומרים ש השרים יתנו כמו חלקם אלא הם צריכים לתת חצי רואים מכאן שאף על פי שהעשירים הם יותר עשירים והם היו צריכים לתת יותר בכל זאת כוון שהוא מצווה על שני סוגי אנשים הוא מתכוון שסוג אחד יתנו חצי והסוג השני יתנו את החצי השני אותו דבר גם אצלנו הוא אמר שהאישה והבנים יקבלו את נכסיו האישה חצי והבנים חצי דוחה הגמרא וכי זה דומה החי השת וכי כך זה גם יהיה כעת במקרה שלנו התם שם לגבי כתר המלכות מעיקרה בלי ש היה את התקנה שייתנו העשירים ועשרים כי אבוקת ו יבו לאבוקה ת הציווי היה לעשות את הכתר על ידי העשירים והשרים שהם קצת עשירים אסטרוג אבו מסו בד היו רק מסייעים להם וידע מלכד דומס הוא יודע המלך שגם בלי שהוא יתן ציווי מיוחד לשרים הם יצטרכו להשתתף השת מד הבו סטרוג כאן מה שהוא אמר שלא רק העשירים תנו אלא גם השרים שמעו צריך להוסיף את זה שהשרים גם יתנו לממר זה כדי שיהיה כאן אמירה מיוחדת וני פלגה וני פלגה זה לא שהעשירים יתנו את הרוב והשרים יתנו רק חלק אלא התחלקו מחצצה ומחצה אבל במקרה של אחד שאומר לאשתו שהיא תקבל חלק וגם עם הבנים בירושה שלו בלי שהוא היה אומר היא לא היייתה מקבלת כלום עכשיו כשההוא אומר יכול להיות שכוונתו היייתה שהיא תתחלק כמו כולם ואן רעיה שלקבל חצי חצי כעת מביאה הגמרא קושיה על רב יוסף מתיב רבי זירא האומר שהוא מתנדב לתת נדבה לבית המקדש יהי רצון שנזכה גם אנחנו בקרוב לזכות הגדולה הזאת לפחות שתהייה לנו אפשרות כזאת אדם רוצה לתת נדבה גדולה מנחה גדולה לבית המקדש אדם יכול להביא קורבנות הוא יכול להביא מבהמות הוא יכול להביא מעופות הוא יכול להביא מסולת מנחה רוצה לקבל על עצמו אבל מנחה גדולה כראוי וכיאות לבית השם והוא אומר הרי עליו מנחה יסרון סולת זה כמות מאוד גדולה וכיוון שצריך לבלול עם מסולת גם שמן זית ואנחנו יודעים שבכלי שמכיל עשרונים אי אפשר לבלול את הסולת עם השמן וגם לא חייבים בכלל לבלול את הסולת עם השמן זה דבר שביל לא מעכבת בו הבלילה לא מעכבת שיבלו את הסולת עם השמן זית אבל צריך ו דבר שראוי לבילה צריך שיהיה אפשרות לבלול ועד 60 סרונים אפשר לבלול את הסולת עם השמן אבל מעל זה כבר אי אפשר ולכן חיייבים להביא בשני כלים השאלה היא הוא הוסיף ואמר שהוא רוצה להביא את זה בשני כלים יש שתי אפשרויות מה הוא צריך כעת לעשות אפשרות אחת מה שבאמת כתוב שהוא מביא 60 סרונים בכלי אחד וממלא אותו לגמרי ואז את ה-40 הסרונים הנוספים להשלים ל100 הוא מביא בכלי אחד אחר ובדיעבד אם הוא הביא בשני כלים חצי חצי 50 סרונים בכלי אחד ו50 20 בכלי אחד יצא רק בדיעבד ה מביא אין אבל לכתחילה שלא יעשה את זה אלא יחלק כמו החלוקה הרגילה ואם יעלה בדעתך כמו דברי רב יוסף סלק דעתך כל כיג אבנה פלגו פלגו מחלקים חצי חצי כמו שנו מקנה לאשתו ולבניו מנכסיו אשתו לא מקבלת את החלוקה הרגילה כמו כל היורשים אלא היא מקבלת חצי אז גם כאן אפילו לכתחילה גם נמי נחלק 50 עשרונים בכלי אחד וח סרונים בכלי השני חצי חצי אז אם כן יהיה מכאן קושיה על דברי רב יוסף דוכה הגמר חישת ויכן כך גם נעשה כעת אצלנו התם שם שהוא מביא מתנדב להביא 100 עשרונים סולת למנחה וודאי לקורבן גדול אנן סעד אנחנו יודעים ד גבר מעיקר לקורבן גדול כמכוון הוא התכוון להביא מנחה קורבן גדול הוא רצה להביא כמה שיותר לבית המקדש ודקה אמר מה הסיבה שהוא אמר שהוא הביא את זה בשני הק דידה הוא יודע שאי אפשר בכלי אחד להביא יותר מ-60 סרונים כי זה לא ראוי לבילה לבלילה לערבוב כיוון לא אפשר להטו בכלי אחד אז הוא מביא בשני כלים אבל הוא רוצה שלפחות בכלי אחד יהיה את הכמות הגדולה ביותר כמה אפשר להיטו תינן כמה שאפשר למלא בכלי אחד ממלאים אז ממלים 60 סרונים ואת השאר מה שנשאר עוד 40 בכלי שני אבל כשההוא אומר לאשתו שהוא את נכסיו לאשתו ולבניה שם לא שאר את הסברה הזאת אלא אנחנו אומרים שהתכוון מחצה ומחצה וככה הלחתה באמת כבתי דרב יוסף כמו דבריו של רב יוסף שאומר שנותנים מחצה לאישה ומחצה לשאר הבנים והלכה במסכת בב בטרה כמו רב יוסף בשלוש מקומות גם כאן וגם בסוגיה של שדה לגבי צורת חלוקה של שדה בדף יב ההלכה כמו רב יוסף וגם לעניין שעסוקים באותו עניין שמה גם כן אמרה דעתו של רב יוסף בדף קיד וגם אצלנו לעניין שכשהוא אמר לאשתו שהוא נותן לה ולבניו מנכסיו הוא התכוון מחצה להו ומחצה לבניו מספרת הגמרא ההו ד שדר פסקי דיר לבית אדם שלח בדים ממשי יקר מאוד מתנה לבני ביתו הוא לא פירש מי מקבל את המתנה הזאת מביאה הגמרא שיש שלוש אפשרויות אפשרות ראשונה אמר רבי עמי אם הבנים שלו לא נשואים אז אין לו קלות והבנות שלו כבר נשואות אז בודקים הבדים הראויים לבנים מ לבנים והבדים הראויים לבנות מיועדות לבנות וכל זה לא אמרנו אלא כשהבנות נשואות והבנים לא דלת לה קלתה אין לו קלה אבל אם הבנות כבר נשואות וגם הבנים יש לו קלה הבנים שלו נשואים הטלי קלתה לכלתי שדר עומדים בדעתו שהוא התכוון לתת לכלתו או לכלותו ולא לבנותיו הנשואות וכל זה דווקא שהבנות שלו כבר נשואות אבל היא בנת הי לא נשיון אם הבנות שלו לא נשואות אז אנחנו אומרים שהן קודמות לא שבק בנתי ומשדר לכלתי כוונתו היייתה לשלוח לבנותיו ולא לכלתו עוד מספרת הגמרא ההוד אמר להו אדם לפני שהוא נפטר אמר לאלה שהיו סביבו שהוא נותן את כל נכסיו למי לבני לשון רבים הבלי ברא וברטה היה לו בן אחד ובת אחת שאלה היא האם אדם קורא לבן בלשון רבים מקרון שליבר בני או דילמה או שנאמר לא קרוש לברא בני אדם לא קורא לבן יחיד בן הכוונה היייתה שהוא רוצה לתת גם לבתו למוכה לברת במתנה רוצה שבתו תחלוק בירושה עם בנו שבתו תקבל במתנה חלק אחד ובנו יקבל בירושה את החלק השני מוכיחה הגמרא שבן אחד אפשר לקרוא לו בלשון רבים אמר הביתה שמה כתוב בני דן מי היו הבנים לשון רבים של דן בן אחד חושים אמר לי רבה מי אמר אולי היו לו יותר בנים ומה שהוא אומר חושים אמר לרב דילמה כד תן הדוי חזקיה אולי זה כמו שדרש חזקיה שהיו מרובים הבנים של דן כמו חושים של כנה כמו ענפים של כנה אלא מביאה הגמרא הוכחה אחרת שאדם יכול לקרוא לבן אחד לשון רבים בנים אמר רבה הפסוק אומר ובני אדם שקראו לו פלו הבנים שלו זה אליאב רואים שאפשר לקרוא לבן אחד בנים רב יוסף אמר פסוק נוסף והבנים של איתן מי היו הבנים ש שלו עזריה רואים שאחד קוראים לו בלשון רבים אז אם כן הכוונה היא לתת לבן את הירושה עוד מספרת הגמרא אהודה אמר לו הוא אדם שלפני שהוא נפטר הוא אמר לאלה שסבבו אותו שהוא רוצה לתת את הנכסים שלו לבנים שלו לבני והיה לו בן ונכד הבלי ברא ובר ברא הנכד היה מבן ש היו לו שני בנים ואחד מהם נולד לו בן והוא מת אז אם כן יש לו בן ונכד מהבן השני שמת השאלה היא האם קרוין שלבר ברא ברא האם אנשים קוראים לנכד בן הכוונה שהבן והנכד ירשו בשווה או לא יש בזה ויכוח רב חביבה אמר כן אנשים קרו אין שלבר ברא ברא אנשים יכולים לקרוא לנכד בן מר בר רושי אמר לא לא קרו אינשי אנשים לא רגילים לקרוא לבר ברא ברא נכד הם לא רגילים לקרוא בן תני קוות דמר ברשי שאנשים לא קוראים לנכד שלהם בן שאם אדם אסר לעצמו הנאה מהבנים שלו המודר הנאה בנדר מהבנים שלו מותר לו להנות מבני בניו מותר בבני בנים אז אם כן רואים שבן אדם מתכוון כשהוא אומר בן רק לבנו ולא לבן בנו עד כאן דף קמג ‏y
לצפיה בתכנים נוספים: