הדף היומי מסכת בבא בתרא דף קמב
דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא מבית "דרשו" עם הרב מאיר שפרכר שליט"א, הדף היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/
הדף היומי מסכת בבא בתרא דף קמב
[מוזיקה] בבא בטרה דף קמב מתחילים בעזרת השם דק מ עמוד ב שורה 26 מלמטה מספרת הגמרא ההו דמר לה אדם חולה נוטה למות אמר לאשתו לדביט הוא אני מקנה את הנכסים שלי לעובר הזה היד מעברת משאת מעוברת האם אדם יכול להקנות לעובר אנחנו נראה בתחילת קמב שלוש דעות דעת רב ששת שאפשר להקנות לעובר דעת רב הונה אי אפשר להקנות לעובר ולכן כאן אמר רב הונ הוי האדם הזה נחשב שהוא מזכה לעובר ומזכה לעובר על ידי אחר לא קנה עד שיוולד התי ו רב נחמן רב נחמן הקשה לרב הונה כי רב נחמן אנחנו נראה בדף תחילת דף קמב שהוא סובר דה באמצע מצד אחד הוא מסכים שאי אפשר להקנות לעובר אבל מצד שני אם הוא אומר שהוא מקנה לו לכ שיוולד אז אפשר כן להקנות לו ורב הונה מביא רעיה מפורשת מהמשנה שלנו אדם שאומר אם ילדה אשתי זכר אטול מנה זוז מתנה ואם באמת ילדה אשתו זכר נוטל מנה רואים שאפשר לזכות לעובר אמר לירב הונה משנת נו איני יודע מי שנה אותם לא מצאנו דעה כזאת מנסה הגמרא להביא שלוש דעות של תנאים שלכאורה סוברים ככה שאפשר לזכות לעובר ולי מלי רב הונה היה יכול לומר לרב נחמן שהמשנה שלנו היא כמו הדעה המפורסמת של רבי מאיר היא דאמר אדם מקנה דבר שלא בא לעולם מתרצת הגמרא אימו ד שמת ליל רבי מאיר שאדם מקנה דבר שלא בא לעולם זה דווקא כשהוא מקנה את זה לדבר שכבר ישנו בעולם המקבל ישנו בעולם אז הנותן יכול לשעבד את עצמו שיתן לו מה שיבוא אחר כך לעולם אבל להקנות למקבל שהוא לא קיים דבר שאינו בעולם משמט לרבי מאיר ו שמענו שהוא סובר שאפשר להקנות הוא מודה שאי אפשר אז אם כן ה דעה הראשונה שהיה אפשר לומר שהוא סובר שאפשר להקנות לעובר דחינו שלא מצאנו שהוא כך סובר מביאה הגמרא את התן השני שייתכן שהוא סובר שעובר במי אמו קונה ואם כן נשאלת השאלה לי מלי שרב הונה יאמר לרב נחמן ש המשנה שלנו היא כמו דעתו מי הוא התנה השני שאפשר לומר שהוא סובר שהוא בר קונה רבי יוסי רבי יוסי בר חלב תהי אמנם רבי יוסי אומר שהוא בר קונא אבל זה דווקא מדובר בירושה ולכן הגמרא תדחה ירושה זה דבר שהרבה יותר קל לקנות כי הוא בא מאליו לא צריך לעשות קניין ו יותר מזה כולם מודעים שכש אדם מת ולא השאיר יורשים אלא רק הובר במאי אמו אז יכול להיות שכשהוא עדיין הובר יהיו דעות שסברו שהוא לא יורש אבל וודאי שכשהוא יוולד הוא יהיה היורש הראשון אז אם כן ירושה שבאה מאליה זה קניין הרבה יותר חזק שאפילו הובר קונה אבל אין מכאן עדיין ראייה שרבי יוסי יסבור שהוא קונה גם בקניין שאדם נותן לו מתנה אבל בהתחלה הגמרא מנסה לומר שאולי הוא זה שיצבור שהוא בר קונה שמענו שרבי יוסי אמר הוא בר קני קונה חלק בנכסי אביו היינו את הירושה כי שהוא עדיין הוא בר תנן כמו ששנינו כהן שהתחתן עם בת ישראל אז כל זמן שהיא קניין כספו של הכהן שהם נשואים היא אוכלת בתרומה ברגע שהכהן מת היא חוזרת לבית אביה כינורה היא לא יכולה יותר לאכול תרומה כי היא כבר לא נחשבת אשת כהן אבל אם יש לה בן מהכהן הזה אז היא נשארת שיכולה לאכול בתרומה רשבם מבאר שדעת של רבי יוסי היא שכש כהן מת והוא השאיר אישה מעוברת כל זמן שהעובר במאי אמו הוא עדיין נחשב ישראל רק כשהוא יוולד הוא נחשב כהן ולכן אם אותו כהן שמת היה לו עבד כנעני שגם עבד כנעני התורה אומרת שהוא אוכל בתרומה כמו אשתו אז אותו עבד כנעני כל זמן שהוא היה עבד כהן הוא היה אוכל בתרומה עכשיו כש אדונו מת עכשיו הוא בעצם אמור להיות ירושה ל העובר שעוד לא נולד אותו עובר כבר זוכה בעבד הכנעני הזה וכמו שסובר הרשב כל זמן שהוא עדיין במאי אמו בת ישראל הוא נחשב ישראל לכן הוא פוסל את העבד של אביו מלאכול בתרומה וכל זמן שעדיין הוא בר במ אמו אינו מאכיל את אמו בתרומה ורק כשהוא יוולד אז גם ה עבדים יכלו בתרומה וגם האלמנה תאכל בתרומה דברי רבי יוסי בכל אופן רואים מכאן שדעתו של רבי יוסי שעובר יש לו חלק בירושה של אביו אולי הוא יסבור את הדעה שעובר קונה דוכה הגמרא זה לא דומה שן ירושה זה שונה שהיא באה מאליה מאביו לכן יש לו כוח לתפוס אבל לזכות בנכסים זה אין ראייה שרבי יוסי סובר שהעובר יכול מביאה הגמרא את התנא השלישי שאפשר לומר שהוא סובר עובר קונה רבי יוחנן בן ברוקה שאנחנו מכירים את השיטה שלו בענייני ירושה שהוא סובר שאבא יכול בין היורשים שלו לומר שאחד מהם ירש ואחרים לא או שאחרים ירשו פחות ואם כן לימ רב הונה יכול לומר לרב נחמן שהמשנה שלנו הא כמו דעתו של רבי יוחנן בן וקידה אמר לא שנה לשון ירושה ולא שנה לשון מתנה אין הבדל אם אמרו בלשון ירושה או שאמרו בלשון מתנה כי הרי זה ברור שאדם יכול לתת מתנה את נכסיו בחייו איך שהוא רוצה למי שהוא רוצה וכמה שהוא רוצה אבל בלשון ירושה לפי דעת רבנן אם הוא מחלק בסדר שונה מהסדר שהתורה קובעת בדיני ירושה אז הוא מתנה על מה שכתוב בתורה ודבריו בטלי אבל רבי יוחנן בן ברוקה אומר שגם בלשון ירושה הוא יכול בין יורשים לתת לאחד יר מאחרים דתנן כמו ששנינו את דבריו של רבי יוחנן בן ברוק שאומר אם אדם אומר ירש כל נכסי על מישהו שהוא בין היורשים שלו ראו ורשות בר קמין לכאורה זה כולל גם אם הוא אמר לובר במי אשתו כיוון שהוא ראוי רשות דבר קימים אז אם כן אולי נומר שהוא סובר שאפשר להקנות לעובר דוחה הגמרא אמור דשמ לרבי יוחנן בן ברוקה מה ששמענו שהוא סובר שהוא יכול להוריש לאחד מהיורשים ודווקא כשהוא דבר שישנו בעולם שכבר נולד אבל לעובר דבר שאינו בעולם מי אמר וכי מצאנו שהוא סובר שאפשר לא מצאנו שואלת הגמרא אולי נשלב ונאמר לימה לי שרב הונה יאמר לרב נחמן שהמשנה הייא כמו רבי יוחנן בן ברוקא ורבי יוחנן בן ברוקה סבר לה כמו רבי יוסי שאדם יכול להוריש גם לעובר אומרת הגמרא אם ככה היה סובר רבי יוחנן בן ברוקה כמו רבי יוסי אתה צודק אבל מי אמר לסבר לה מי אמר שרבי יוחנן בן ברוקה סובר כמו רבי יוסי אם כן הוכחנו שאין תנה שסובר שאפשר לזכות לעובר במ אמו אז אם כן מובן מה שאמר רב הונה שהוא לא יודע מי זה ששנה את דברי המשנה שלנו כי הוא לא מצא שום טנה שסובר שאפשר לזכות לעובר שואלת הגמרא אם כן אולי באמת נעמיד את המשנה באופן אחר שלא מזכים לעובר אלא מזכים כאן לאותו אחד שבא לבשר מה נולד ולי מלי בשרני שאדם אומר מי שיבוא ויבשר לי אם ילדה אשתי זכר אותו מבשר יטול מנה לא מדברים פה בכלל על הוולד עצמו שיוולד שייטול מנה תרצת את הגמרא אי אפשר להעמיד את המשנה שהיא מדברת על אותו ד שיבוא לבסר את הבשורה הטובה כי אחי אם ככה וקטן סיפה כתוב שמה בהמשך שאם אין שם יורש אלא אותו טומטום שהוא ספק זכר ספק נקבה אז מה יוצא אתה בא ואתה אומר שתה בא לבשר שבעצם זה לא בן ולא בת אלא טומטום אז אז אותו שמבשר אמור לקבל אבל לא בתור ירושה כתוב שם לשון ירושה הוא יורש את הכל משמ שמדברים פה עליו ולד על העובר לא על המבשר אי במבשר יורש מדת למה כתוב כאן לשון ירושה אלא ודאי המשנה מדברת שבאים לתת לעובר עצמו וכתוב כאן שהוא קונה אז על זה אמר רבונה אני לא יודע מי שנה את דברי המשנה הזאת לא מצאתי טענה שסובר שאפשר לזכות לובה שואלת הגמרא אולן אמר אפשרות שנייה להעמיד את המשנה במקרה שאבא מזכה לולד ש כבר נולד לי מלי בשילדה שהזכר יזכה במנה תרצת את הגרא אי אפשר להאמין את המשנה בצורה הזאת כי אם כן יחי דקתני סיפה כתוב בהמשך ואם אמר כל מה שתלד אשתי אטול בין אם זה בן בין אם זה בת או אפילו טומטום הרי זה ייטול אז הוא מקבל את מה שאבא הבטיח מה הלשון מה הלשון כל שתלד אם מדובר פה ש כבר ילדה היה צריך לומר כל שילדה זה מי באה אלי שואלת הגמרא ולי מלי אולי רב הונה ימר לרב נחמן אפשרות שלישית איך להעמיד את המשנה שמדובר כאן שהוא אמר שהוא מזכה לעובר לכש תלד לכ שתלד אשתי זכר תנו לה תנו לו מנה הוא מזכה לו רק א שהוא יוולד עכשיו זה מאוד מאוד מתאים לומר דבר כזה ל רב נחמן כי הוא באמת סובר המזכה לעובר לא קנה אבל אם הוא אמר שהוא מזכה לכ שתלד אשתו את אותו עובר אז העובר כן קנה אבל אי אפשר לומר שרב הונה יתרץ את זה כי הוא לטעמי לשיטתו דמה רב הונה שאדם מקנה לעובר אפילו אם הוא אומר לקשת לד אשתי תנו לבני לא קנה כי בשעת האמירה הוא לא יכול להקנות לו כי הוא עובר הקניין לא מועיל גם כשההוא יוולד לאמר רב נחמן לפי דעתו באמת המזכה לעובר לא קנה אבל אם הוא אומר שהוא מזכה לעובר כ שתלד אשתו את אותו עובר אז הוא אז העובר קנה רב הונה הוא זה שאומר אין דבר כזה להקנות לו עובר ואפילו אם הוא אומר לכ שתלד ללא קנה רב ששת הוא סובר שאפשר להקנות לעובר הוא אומר אחד זה ואחד זה בין אם הוא עובר והוא מקנה לו כשההוא עובר ובין אם הוא מקנה לו לקשת ילד קנה אמר רב ששת מנה מינלה היכן יש לי ראיה שעובר קונה תניה ברייתא גר שהתגייר ואם כן הוא נחשב כמו תינוק שנולד וכל הקרובים שהיו לו כשהוא היה גוי לא מיוחסים כקרוב שלו ורק אם נולדו לו ילדים אחרי שהוא התגייר אז אם כן הם יורשים אותו וכאן מדובר שהוא מת וחשבו שאין לו יורשים והלכו כולם ולקחו זכו בנכסיו בזבזו ישרא נכסיו אחר כך שמעו שיש לו בן או שהייתה אשתו מעוברת חייבים להחזיר לו את כל מה שלקחו כי יש לו יורש ואם החזירו באמת הכל ואחר כך שמעו שהבן מת מת בנו או שהפילה אשתו עכשיו האישה של אותו גר לא יורשת את בעלה אישה לא יורשת את בעלה אלא אם כן הבן ירש ואז כשהוא מת האישה יכולה לרשת את הבן אבל כאן מדובר שאין יורשים בסוף מי שהחזיק בנכסים בפעם השנייה אחרי שמת בנו הפילה אשתו הוא זה שקנה אבל מי שהחזיק בראשונה אם הוא לא עשה קניין שוב הוא רוצה להסתמך על החזקה הראשונה שהוא עשה כשבן היה חי או כשהייתה אשתו של הגר מעוברת לא קנה זה הבריתה אומר רב ששת ואם יעלה בדעתך הסלק דעתך עובר לא קני אז אלה שהחזיקו בנכסי הגר שמת שהשאיר עובר הרי העובר לא קנה למה לא לחזוק ה בפעם השנייה ב הם צריכים עוד פעם לעשות חזקה הרי הם החזיקו כבר לאחד הזמנה אלא על כורחך שהעובר קנה ואם כן הקניין שלהם כשההוא עדיין היה עובר לא הועיל כי הוא זה שקנה ורק אחרי שהוא מת מי שעשה קניין הוא זכה אמר הביה נכון העובר קנה אבל דווקא ירושה שהיא באה מאליה מאביב שני זה שונה שיש לו באמת כוח לתפוס אבל שמישהו יקנה לעובר זה לא רבה אמר באמת העובר לא קונה בכלל אפילו לא ירושה ושני התם שם לגבי נכסי הגר מה הסיבה שהחזקה הראשונה לא הועילה כיוון שהם היו מסופקים בהתחלה אם יש לו בן או עם אשתו מעוברת הם לא התכוונו בחזקה הראשונה לזכיה גמורה רפוי מרפין בידיי ומעיקר זה היה רפוי בידיהם כבר מההתחלה מה ביני ומה ההבדל בין הבי לבין רבה הרי לפי שניהם רק מי שהחזיק בפעם השנייה קנה יק בניו ההבדל ביניהם יהיה במקרה ששמעו בעובר שמת והחזיקו בנכסים ובסוף הוא לא מת ורק אחר כך הוא מת לפי דעתו של הבאיה כיוון שבאותו זמן הוא היה חי אז הוא זכה בירושה אז הם לא זכו אבל לפי דעת רבה שהעובר לא קונה אפילו ירושה שבאה מאליה ומי שזוכה מי שבא בקניין בטוח בלי ספק והולך וקונה בנכסים הוא באמת זוכה אז כם במקרה הזה הם באו וקנו בצורה בטוחה כי הם היו בטוחים שאין שום יורש כי הם חשבו שהוא מת אותו בן אז ככיוון שבזמן הזכיה הם היו סבורים שה בן של הגר מת אז הם באו לזכות זכייה בצורה כן ודאית לכן הם זכו לפי דעתו כעת מנסה הגמרא להקשות על דברי רב ששת תשמע תינוק בן יום אחד כבר יורש מאביו נוכל ומנחיל מוריש ליורשיו משמע דווקא מאז שהוא נולד הוא יורש בן יום אחד אין אבל כשההוא רק עובר משמע שהוא לא יורש אז איך אמר רב ששת שהו בר יורש מתרצת הגמרא הרי אמר רב ששת כאן מדובר שתינוק יורש בנכסי האם נוכל בנכסי האם שאמו מתה והוא בא לרשת אותה ואחר כך כש הוולד הזה כשהתינוק הזה מת הוא מוריש לאחים שלו להכיל להכין שלו מן האב זאת אומרת מדובר כאן אדם שיש לו בנים התחתן עם אישה שיכול להיות שאין לא היה לה בכלל בנים ו מהאישה הזאת היא היה לה נכסים והאישה הזאת נולד לה בן וכעת הוא בן יום אחד ואז היא מתה הבן הזה יורש אותה ואחר כך כשהבן הזה מת חוא לא אומרים שהירושה של האישה ילכו ליורשיהם שלה יורש אותה כי הוא הה קודם לרשת לפני אביה לפני אחיה לפני כולם אז הבן ירש וכשהוא מת הוא מוריש לאחים שלו ודווקא כשהוא בן יום אחד לפחות דווקא אם הוא כבר נולד אבל כשהוא רק הובר הוא לא יורש את אמו לפני שהוא נולד מה התמה מה הסיבה כיוון שכש מעוברת מתה שם ישמרנו הוא מית ישע העובר מת לפניה וכיוון שכן הוא לא יורש אותה אחרי שהוא מת אין הבן יורשת אמו בקבר ולכן הוא לא יכול להנחיל להכין שלו מניו אלא מי כן מקבל את הירושה היורשים של האמא יכול להיות אבא שלה זה יכול להיות האחים שלה שואלת הגמרא מי אמר שכשהוא בא במאי אמו ומתה אמו מי אמר שחייב להיות שהוא מת לפניה לממר דומת ברשע והרי היה מקרה אב עובדה הוא פרקס אחרי שאמא שלו מתה העובר פרקס שלושה פרכוסים לט פרכוסי נראה לחורה שהוא היה חי אפילו אחרי שאמו מתה אמר מר ברב השי לא הוא כבר מת לפניה אלא מה הפרכוסים שלו זה מיד דהבה אזנב לטאה שמפרקת כמו זנב של של אטעה אחרי שנחתך ממנה אין בחיות ובכל זאת אזניו מפרכס כך גם התינוק שפרק הוא לא היה חי זה אפשרות אחת לתרץ למה אין קושיה מהברית על דברי רב ששת שיכול באמת להיות שהוא בר קונה מה שכתוב שרק בן יום אחד נוכל יורש ומורי זה דווקא לעניין הזה כדי שהירושה לא תהיה ליורשים של האמא אלא ליורשים של הבן תירוץ שני מרד רב בשם רבה משמי דרבה אמר באמת אולי הובר כן יכול לחיות אפילו ש שאמו המעוברת מתה ויכול להיות שהוא יכול להוריש את הירושה של אמו לאחים שלו מהאבא המשנה שם בא לומר שכיוון שהיה רגע אחד בעולם הירושה מתחלקת גם אליו לעניין זה שמחלקים את ירושה בשביל לדעת כמה לתת לבכור אנחנו מחלקים את זה וכוללים גם אותו בירושה לעניין זה דווקא כשהוא בן יום אחד מחשיבים אותו בין היורשים כדי לדעת כמה לתת לבכור פי שניים אבל כשההוא רק עובר הוא לא ממהט בחלק הבכורה זאת אומרת כשהיו נאמר ראובן ושמעון שני אחים ראובן בכור והיה עובר יוסף אז אם הוא רק הובר בזמן שהאבא נומר מת אז אנחנו אומרים שבחור נוטל פי שניים זה אומר שמחלקים את הירושה של שני האחים לשלושה חלקים והבכור מקבל שני חלקים והפשוט מקבל חלק אחד נמצא שחלק הבכורה זה שליש אבל אם יוסף נולד והוא היה בעולם אז הוא יורש גם כן והוא ממעט בחלק הבכורה זאת אומרת מחלקים את הירושה לארבעה חלקים כי יש כאן שלושה אחים והחלק בכורה יהיה רק רבע עכשיו בין כך ובין כך גם אם הוא רק היה עובר בזמן הירושה אחרי שהוא נולד הוא מקבל חלק בירושה אבל אחרי שנתן הוא כבר שליש חלק בכורה מה שנשאר שני השליש שנשארו מחלקים עכשיו ל שה גם לבכור גם לפשוט וגם לזה שנולד אבל זה יוצא שהחלק בכורה הוא יותר כי לא חילקנו את הנכסים לארבעה חלקים כי לא חשבנו את העובר אלא חילקנו את נכסים רק לשלושה חלקים זאת אומרת נמצא ששליש זה חלק בכורה מה התמה מה באמת הסיבה שהוא בר לא ממעט בחלק הבכורה כי הפסוק אומר וילדו לו על זה לתת לו פי שניים רק נותנים פי שניים בין אלה שנולדו זה אמר רחמנא וכמו דבריו שאמר מר ברי דרב יוסף בשם רבה משמי דרבה בן שנולד לאחר מיטת אביו ואינו ממהט בחלק הבכורה מה הייתה מה טעמו כמו שאמרנו הפסוק אומר וילדו לו בין אלה שנולדו מחלקים לתת לבכור פי שניים זה מה שאמר רחמנא וכאן כשההוא עדיין היה עובר לקע הוא לא נולד לכן הוא לא ממט בחלק הבכורה את הדרשה הזאת שמר בנו של רב יוסף אמר בשם רבא ככה למדו בעיר סורה מה תנוחי שנו את הדרשה בצורה הזאת עיר פ פומבדיתא גם כן היה להם שמועה שאמר מר בנו של רבי יוסף בשם רבה אבל הם אמרו שמועה אחרת בשמו מה התנועה אחי גם לעניין בכור ולעניין ירושה אבל הלכה אחרת ודרשה אחרת אמר מר בנו של רב יוסף בריד רב יוסף בשם רבא משמי ד רבה בכור שנולד לאח מתת אביו כגון שנולדו תאומים ואחד מהם הוא בכור אינו נוטל פי שניים למה לא מה הי תמה הפסוק אומר כי את הבכור יכיר לתת לו פי שניים אמר רחמנא האבא צריך להכיר את הבכור כדי שתחייב לתת לו פי שניים וכאן הוא מת לפני שנולד הבכור לקה לט ד הקיר הוא לא הכיר אותו כי לפני שהבכור נולד הוא כבר הוא כבר לא כאן בעולם מביאה הגמרא היא הלכתה ההלכה היא ככל ני לישני גם כמו מה שאמרו בסורה וגם כמו שאמרו בפומבדיתא את הדברים שאמר מר בנו בריד רב יוסף בשם רבה משמי דרבה גם לגבי מה שאמרו בסורה ש ובר לא מחשבים אותו בשביל לדעת מה החלק הבכורה ואם נאמר היו לנו כאן שני אחים ועובר אז מחלקים את הנכסים לשלושה חלקים והבכור מקבל חלק אחד חלק בכורה ואחר כך כשהעובר נולד אז מתחלקים בשני החלקים הנותרים שלושת האחים ואחר כך אם נולד העובר ורק ואז האבא מת רק אז מחשיבים אותו בשביל חלק הבכורה וכיוון שיש כאן שלושה אחים מחלקים את הירושה לארבעה חלקים והחלק בכורה זה רבע זה מה שאמרו בסורה וגם מה שאמרו בפומבי לגבי שרק אם האבא ראה את הבכור הוא מקבל פי שניים אבל אם הוא נולד אחרי מיתת אביב הוא לא נטל פי שניים לגבי הוויכוח אם אפשר להקנות לעובר אמר רבי יצחק אמר בשם רבי יוחנן המזכה לעובר לא קנה ואם תאמר שבמשנה כתוב שאדם יכול לומר אם תלד אשתי זכר הוא יקבל מנה וכש נולד הזכר הוא מקבל מנה שם זה שונה אועיל ודעתו של אדם קרובה אצל ל בנו הוא גומר בליבו להקנות לו אפילו כשההוא ברך ם אמו אבל בסתם אדם שמקנה לעובר לא קנה אמר לשמואל לרב חנא מבגדד או בגדד בגדתה פוק איית לי בעשרה תצא ותביא לי מניין של עשרה אנשים ואמר לך באפיו אני אומר לך בפניהם כדי שזה תפרסם המזכה לעובר קנה ומה ההלכה הלחתה המזכה לעובר לא קנה אבל זה דווקא כמו דברי רבי יוחנן כשהוא מזכה לעובר אחר ובר שלו כיוון שדעתו של אדם קרובה אצל בנו הוא גמר בליבו להקנות לו אפילו כשהוא ךם אמו וקנה עד כאן דף קמב
לצפיה בתכנים נוספים:
נהנתם? יש לנו עוד תוכן משובח באתר
רוצים ללמוד דף יומי בגמרא? לחצו כאן ללימוד הדף היומי
רוצים ללמוד על פרשת השבוע? לחצו כאן לשיעורי תורה על הפרשה
רוצים ללמוד מתוך ספרי הקודש השונים אונליין? לחצו כאן לקריאת ספרי קודש
צריכים לשאול רב שאלות בהלכה או הנהגה? שאל את הרב שאלות בכל התחומים
רוצים להתפלל? תפילות חובה ורשות? לתפילות חובה, רשות וסגולות
רוצים לברך ברכת המזון? לקריאת ברכת המזון בנוסח עדות המזרח או אשכנז
נוסעים ממקום למקום? לחצו כאן כדי לקרוא תפילת הדרך או תפילה לטיסה