הדף היומי מסכת בבא בתרא דף קמא

הדף היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

הדף היומי מסכת בבא בתרא דף קמא

[מוזיקה] ב דף קמא השו מתחי בעזרת השם אמצע שלורה שלישית מלמעלה למד במשנה אומרם יולד אשתי זוכ וכולי אז המשנה נקטה דוגמה שהוא נותן לזכר 100 ולבת הוא נותן 200 לממר מה רואים כאן דבס דיפ מבן בת עדיפה לו יותר נותן לה יותר ואומר רבם שרב ש ב יוחי הזכרנו זאת לאיל כל ש מניח בן ליורשו הקדוש ברוך הוא ל אברו סימן שהקדוש ברוך הוא כועס עליו שנאמר כתוב פסוק איש קומוס ון אילו ועברתם אנחלו ל ועברתם עבורו אברו כס שנבר וא אז איך יתכן שאדם יעדיף את בתו אונה הגמור שלוש דרכים דרך ראשונה לענין ירושה בן אופלי כי כך יקרה שם המת על נחלתו זה ישאר בשבו אבל כשהוא מוריש לבתו היא מסבת את הנחלה לשבט אחר היא תתחתן עם אדם משבט אחר לענין ארוכה כשהוא רוצה לתת כסף ביטו עדיף לי כי היא לא יכולה כל כך לחזר אחרי מזונותיה זוכו דרך שניה שמ ומר אוכל משנתנו במבקר סינן כשאשתו יולדת את הילד הראשון הוא כן הרב חסדה ומר הרב חסדה בס חילו שלאדם יש בת תחילה שמן יופ לבונים למה אקמ ד מרבי אחו כשיש בת גדולה היא מגדלת את אחיה שבאים אחריה אז יפה שיהיה לו בתחילה וק שלט בין הבישה כך לא שולטת בו נורה יולד בן ראשון יש בו ין ורה ממילא משנתם מדבר בכרס אז הוא מעדיף שתהיה לו בת אומר רב חסדה ולדידי בנטו נדיף אני מבוני אני מעדיף בנות מבנים מביא הרש בם שיש מפרשים שרב חסדה דיבר בבקרת כשיטת אבל הלשון משמ לדידי משמ שמדובר משהו פרתי לא ולא דבר כללי מבקר הרי לכל אדם עדיף אומר הרשב ונראה ביני שלא נתקיימו בנים כם בנות לקח מתווה לבנות הרשב מסיים ו התיישב לי יפה דעתו של רב חסדה טופס מביאים שרב חסדה היו לו כמה וכמה בנים לכן הוא מפרש באופן אחר רב חסדה הוא הדיף את בנותיו כיוון שהם היו נשואות לדוי לדו רובה רומה בר חומה ומרוקו בר חומה דרך שלישית שהיא בעצם כין הדרך הראשונה רק אומרים מי הנ שסובר כך ו בסמה או מנ משנתנו רב יהודי שאדם חפץ בברכה של בתו הי רב יהודה הנ מ רבי יהודה דקול תניה כתוב הפסוק והשם ך עהם בקול מה הכוונה רמ אומר שלא ולו בס בכול הכוונה שהייתה לו ברכה גם בזה שלא הייתה לו בת ומה הברכה מסביר הרמבן כ אם הייתה לו בת למי הוא היה משיא אותה לאדם מבני כנן ודאי שלא הם ערור להשיא אות הדם מחוץ לארץ אז אישה בדרך כלל הולכת הכן שבעלה גר אז הייתה הולכת לחוץ לארץ צמו זור לכן זה ברכה בשלו שלא תהיה לו בת רב יהוד אמר בדיוק להפך הברכה הייתה שאוס ב ובא כל שמו אז מה אתה רואה כאן שרבי יהודה אומר שברכה יש כשיש בת אבל שמס לרב יהודה ברנס רחמון אל אברם גם בת לא הייתה חסרה לו אבל עדיפה מבן ממס שבת עדיפה מבן לא רואים כאן הוב יהודה ניה זו בסוב שמעיקר הדין אין חובה לאדם זון את בניו רק מצווה לזו משום סלם אז נחלקו השיטות למי יש יותר מצווה תק אומר מ ו ס זה כ לא חלק מה זה פירוש הגמור מספה למה ונ כי הם עוסקים בתו אז דאי צריך לחשוש שלא יזלזלו בשעה שהם צריכים לחפש מזונות דב אז רואים שרבי ו ש יותר לכך שהבנות לא יזלזלו בכבודם לחפש אחרי אוכל אז משנתנו כרבי יהודה שואלת כ הגמור או הוד ולא שנגמור משמע שזה קושיה על מה שאמרנו קושיה על המשנה רבנו גרשם אומר לא זה לא משום קושיה אלא רוצים פירוש מה הפירוש דברי הביסי היס אומרת שאדם שהבטיח ואז יולדו זו חו קיוו אז זוכר נוטל שידורים של זהב שזה מנ וחצי כי י כל דינר זהב זה 25 דינרי כסף מנ זה 100 דינרי כסף קילס שני דינרים שני דינרי זהב נו חצי מונ במי באיזה אופן מדובר אומר טופס לק לממה שמדובר כגון שב אמר דוז ל ששו נקו שניים כי למה נקטו כ בכזה אופן נכון שרצו לנקות שזוכו יותר אבל למה לא הפי מספרים של המשנה יולד זות מוסים ק מונה למה 150 ו50 אומר רש אמרית למתמ רב קנה אמרתי רב קנה פרשי שריס מדברת במרס הוא דיבר על דת תאומים ולשני הכיוונים הוא סירס למפריע מה יהיה דומר הוא אמר כך הוא כנראה ידע שאשתו אמורה ללדת תאומים אז הוא אמר זוכ חילו אם יוולד זכר חילו הוא יקבל מוסים נקבו החרוב ולא י כלום אם נקבו חילו אם הנקבה תיוולד ראשונה היא תקבל מונה זוכ אחריו הוא גם מקבל מונה ועכשיו ולדו זוכו נקבו ולא דינן ה מ ברש לא יודעים מהזכר יצא קודם נקבה אז זוכו שולמו ממו פשך כי בין נולד ראשון ב אחרון מקבל לפחות מונ אדו מונח האחר אבמ נמות ל בספק כם הזכר נולד ראשון הוא צריך לקבל אותו הוא מקבל 200 הנקבה כלום אם הנקבה נולדה לתחילה אז היא נות לת המונה וזו מונה לכן במונה השני וולקין אז נמצא שהזכר נוטל מנה וחצי של שישו דיורים נקבה רק חצי מונה שני דין ריזוב שואלת הגמרא תניה יולדו זו נקב אין ו אלו מונ איך מש כחס לו אין לו מונ משמ שיש לך אב מינה שאפילו שהוא אמר איטלו שני מונים בכל זאת אין לו אלא מונה זאת אומרת שמדובר באופן שיש אבא מני שיקבל יותר ואין לו אל מונה באיזה אופן מדובר אומר אבנ במיני כמהי לא מדובר בכלל שהוא הבטיח לו לתת הוא לא יתנה לתת לבן שיוולד או לבת שתיוולד אלא למי שיוסר לו מה אשתו ילדה דתני מביאים כאן את תחילה דברי בריסה אשתו היייתה אמורה ללדת הייתה מבקרת והוא אמר כך הבשרני במ נפטר רח מושל אשתי מה נולדת שבזה נפתר חמה נפתר חמה אם זוכר אם מושר לי ש ילדה זוכר אטול מי המבשר אטול מונה אז יולדו זוכו אם באמת כך קרה טלמונה במקרה כזה שהוא דיבר רק על זוכו אם ילדה נקוה הוא לא ייטול כלום כ על זה הוא לא דיבר כמו כן אם האבא אמר אם נקיה ארני שילדה נקו הוא יקבל מונה אז אם באמת יולדו למונה אבל אם היא ילדה זוכו הוא לא מקבל כלום וכאן מוסיף הרשב וגורס כך אם האבא אמר אם זוכר מונה אם נקי ומונה נו אמר אם רני שילדה זוכ יקבל מונה ירני שלדה נקי תול מונה אז יולדו זונ ולדו לונ וכאן חוזרים לגרסה שלפנינו במקרה כזה יולדו זוכו ונק ילדה תאומים אין לו ילו מונה וזה באמת ההדגשה אין לו ילו מונה היינו חושבים הור אמר יולדו זוכו יטול מונה יולדו נק יטול מונה אז אם היא ילדה את שניהם והוא בא לבשר לו על שניהם הוא יטול מונה על הזוח ומונה על נקווה אומרת ברייסה לא אנחנו אומרים שהאבא התכוון לומר שגם בתאומים הוא יקבל רק מונה אז בזה מדובר בברסה מיושב מה ששאלנו אב עכשיו שואלת הגמורה זוכ ונק ולא יאמר הרי לא הלל דעתו לדעת תומים על זה הוא לא דיבר הוא אמר אם הס יאמר שילדה זוכו קבל מונה אם הוא יאמר נקב יקבל מונה על ידי תומים הוא לא יתנה כלום אז הוא לא יקבל כלום ומזה מוכיח הרשב במשנה שכשאדם מדבר על זכר או נקבה אז זה לא כולל תאומים אומרת הגמור דמר נמה אם זוכ נקבה נמהל מונ דהינו אתנ לא הלך לפרט את כל מה שהאבא אמר אב באמת מדובר שאבא אמר אם סרני שזוכו יקבל מונה ירני תו מונ ארני שז קומים הוא גםו מונ ככ גסה לפנינו אבל הרית מקשה הראשו מקשים אם הוא פירט מפורש שאם זוכ נק זג טול מונה אז ברור מה החידוש אין לולו מונה למה שנחשוב שיש לו יותר לכן אמר הריוו שצריך לגרוס וכך הוא מצא בספרים אחרים דמר זנ נובא אמר כך אםר שלד ז ר ונ אם ר שז קיו אז הייתי חושב או מונ על זל קי אומרת היס לא אין לא ילמ אנחנו אומרים שהוא התכוון רק כמו בז לבד אנקב לבד אומרת הגמור אם מדובר שהאב פירט הכל אלמ פור ז פ ז פים אז מה צריך לפרט את כל הפירטים שיאמר המר רח מש ונגמור מה שפירש הם זכר ניפל שם יבוא ו פילה אשתך הוא לא יטול כלום כי סתם זוכ נקי זה בר כיו ולא מת מביא את הגמור פסק שבונה כדי להקשות עלי במשנתנו מספרת הגמור אהו דמר לו לדיו אדם שאמר לאשתו שהייתה מעוברת נחוס לעד מברס אני נותן מתנה את הנכסים לעובר שאת מעוברת בו אז או שמדובר בשכיב מר שכל דבור סור כמורים או שמדובר בבורי ואעשה קניין הוא זיכה לו על ידי אדם אחר שנמצא בעולם אומר ונ לאובר ומזכה לאובר גם שהוא מזקה ד אחר העובר עצמו לא יכול לקנות הוא ניגש לאדם ומר לו תעשה קנין עבור העובר אני רוצה לזכות לו לא קונו ממילא העובר הזה לא קנה כלום אס רב נחמן לרב הונ משנתנו מה ראינו אמודו אישת זוכ אלמונה אז אם באמת יולדו זוכר למונ אז רואים שאפשר לזכות לאובר אומר אמר לו רבונה מסינו איני ידיה מנו לא מצינו לא יחיד ולא רבים שסוברים כך שאפשר לזכות לאובר משנתנו מוקשת אומרת הגמר לא יודע מ שנו ולי רב מרי ודוד שבל רשבם אומר שהקושי היא לא רק סתם שומר לו רב מר אלא הקושיה הי יותר הרבון עצמו סובר על וחק רב כמו שמפורש בומס אז כמו שרמ אומר שאפשר להקנות דבר שלא בא לעולם כך גם אפשר להקנות לעובר אפילו שהעובר עדיין לא נמצא בעולם הגמור לאמס לרב מיר שאפשר להקנות לדוב ש בלם ד ש בל משס א לפי הגרסה שלפנינו פירוש הדברים הוא שרמר דיבר רק שאפשר להקנות דבר שאיננו בעולם לדבר שישנו בעולם למשל אדם מקנה לחברו שישנו בעולם פירות דקל שעדיין לא צמחו אבל להקנות למי שעדיין לא בעולם כמו הובר אי אפשר להקנות אבל הרשב גורס אחרת רשבם גורס במקום לב אשמר בדוב שיש בלם בדוב ש בלום ממס דהיינו דבר שנמצא ב בשס קינין אלא שעדיין לא הגיע זמנו לקנות למשל אחד הדוגמאות שרב מר דיבר בהם גוי שהוא בתהליך גיור והוא ניגש לאישה ישראלית והוא אומר לה כעת אני גוי לא יכול לקדש אישה אבל הרית מקודשת לאחר שס גע יום אז הוא נמצא בעולם הוא נמצא האישה נמצאת בעולם רק הזמן עדיין לא הגיע עוד מעט צריך להתגייר ורק אז הוא יוכל לקדש זה אפשר אבל ובר שאיננו בעולם בכלל זה לא מצינו אף אחד שסובר שאפשר להקנות לו שואלת הגמור ולי מלי ש רבוני יאמר לרב נחמן משנתנו רב יוסי דומר אובר קוני בירושת אביו אבל אני סובר כחכמים אז למה הוא אומר לו אין יודע מ שנו היכן רואים שכך סובר רבי יסי דתנן ובר פוסל נו מכיל דברי רבי ייסי במה מדובר אז כמו שהרשם מביא גמור בומס המשנה בומס אומרת כך מה שרבי יסי אומר כאן לפנינו שהכלל הוא שעבד של כון אוכל בתרומה אז מה קורה אם אדם ויש לו עבדים אבל אשתו מעוברת אז אפילו שיש לו עוד בנים שהם יורשים והם כהנים אז האבודים שהם ירשו אמורים לאכול תרומ אבל כיוון שיש כאן עובר שייתכן שהוא בן ויש לו חלק בירושה והעובר הזה אומר הרשב שם יש עוד דרך בגימור ומס הרשב הולך עם דרך אחת העובר במעי זורו זרו דהיינו שכהן נושא ישראלית אז וודאי שכש הבן נולד אז הוא כון הוא מתייחס אחרי אביו אבל כל זמן שהוא בר הוא מתייחס אחרי אמו כביכול והוא עדיין זר הוא עדיין ישראל כשהוא יוולד הוא יהיה כהן ממילא כיוון שיש לעבד איזה חלק באבודים שהוריש אביו אז הם לא אוכלים זה לא כלול בפסוק וליד ביס יכלם לחמו כי זה לא יליד של הכוהן עד שהוא יצא לאויר אלום וגם והנו עם אכיל דהיינו אדם שכהן שנסע ישראלית אז היא אוכלת רומה ישס כון אוכלת בתרומה גם אחרי שהוא נפטר אם יש לה זרע כון היא ממשיכה לאכול בתרומה אז מה קורה אם הוא נפטר הכון והוא לא הניח אחרב ילדים אבל אשתו מעוברת ממנו אז כמובן כשהעובר יוולד היא תאכל בתרומה כי יש לה זרע מהכול אבל כל זמן שהיא מעוברת אז עדיין הוא זר והוא לא מאכיל את אמו בתרומה כמובן שאיין לה עוד בנים אם יש כבר ילדים שנולדו לפני זה אז הם מאכילים אותה הקופונים מה רואים כאן מהחלק הראשון של הובר פוסל שרבי יסי סובר שהעובר יש לו חלק בירושה ולכן האבודים לא אוכלים כי הם שייכים גם לישראל גם לאובר אז משנתנו רב סי אונ הגמור שרוש מו אדם יורש זה בא מאליו זה גם אוב יכול לרשת אבל להקנות לו אדם רוצה להקנות לאובר זה גם רבי סי מוד שאי אפשר שואלת הגמור שאמר ונ לרב נחמן משנתנו רב לא ישנ מתון אפשר לתת לעובר מנין רואים זאת אתנן למדנו לאל רבי חמר אם אומר על מי שר ליורש דור כימים אדם שיש לו כמה בנים והוא אומר שבן אחד הוא ירש אותו הוא יקבל את הכל או שהוא יקבל יותר דברק יומים וגמורה מבינה שגם בעובר בין הבונים כי גם עובר הוא ראוי ליורשו דהיינו הרשב מוסיף לכ שיוולד לפי רבי ויסי אז העובר כעת יורש גם לפי חחים שחולקים הרב יסי אבל עובר כשהוא יוולד ודאי קבל חלק בירושה אז ממילא אז אפשר לומר שמשנת דבח ברוקו ולכן כשהוא אומר שאם יוולד בן הוא יקבל מונה אז הוא זוכה בזה מדין נחול את רבי יוחן רוייקו שזה ודאי שאפשר לעשות גם לעובר ככה הגמורה מבינה כת הקופ שיולד אומרת הגמורה לא אמול שמס לרבי יוחנן בברקו לדבו שיש בלו בן בן הבונים שהוא כבר נולד לדו ש ב כמו הובר מי אומר אומרת הגמ לילי רבי וחן מברוק משנתנו סוב רב יסי שרב יסי הרי סובר סיכמנו שוב יורש בעודו אובר לפי רבי ייסי שובר כבר יורש בדו אובר אז וודאי שאם רבי יוחן בוקוס סובר כמו רבי ייסי אז גם אובר הרי יש לו חלק בירושה אז הרוא ליורש במיקס אז אפשר להגדיל את חלק ירושתו אז ממילא משנתנו סוברת כדעת רבי יוחן בוקו שסובר כמו רבי זי לכן הוא יכול להקנות להובר שלו שהוא אחד הבנים שלו חלק גדול יותר ירושה אז הוא מקנה לו מנה בירושה אומרת הגמור מסבלו מי אומר שרבי חק סבר כמו רבי יסי לכן אמר רבונה אני לא יודע מי שנה את משנתנו בקשה כת הגמור מה רב הונה אמר לרב נחמן אתה צודק במשנתנו כתוב לא כמו שאני אומר משנתנו מבואר שאפשר להקנות לאובר אבל אני לא יודע מי שנה את משנתנו למה הוא אומר לו כך ולי במיני משנתנו כלל לא מדברת שהוא מזכה לאובר אלא כמו בברסה שלמדנו לאל שהוא אומר מי ש רני מה ילדה אשתי ילדה זוכו אז המבשר יקבל מונה ומבשר ודאי יכול לתת מונס ישנו בולו אמר הגמור אי אפשר לפרש ככה את המשנה הווספה מה כתוב שאם ילדה טומטום הוא לא מקבל אב שם ירשו יש לו רק טומטום יש לו רק בן טום טום יורש הכל אם משתת מדבר ב מריני יש מת המבשר יורש משהו אז איך נכנס בכלל המבשר כאן אז בכרע שמשנת מדברת שהוא מזכה לבן עצמו שיוולד ממילא אמר אבונה נכון שכך כתוב במשנה אין יודע מש שואלת ששובה גמור לי מלי בולדו שמדובר במשנתנו שאבא אמר אם יולדו זוכו תנו לו מונה מדובר שהיא כבר ילדה את הזוכר דהיינו אשתו ילדה הוא לא יודע מה היא מה ילדה אז הוא אומר אם ילדה זוכ נו לא מונה לא מדובר בך מזק לובה מדובר מזקה לתינוק שכבר נולד אומרת הגמור לא יתכן ווספה שטום טום לא מקבל אמומה כל מה שתלד אשתי הרי זה כל מה שתלד כל שתלד כל שולד מבו אלא בכח שמדובר שעדיין ובר אומרת הגמור לימ דומ לשלד שרב הוני אמר שמשנת מדברת שהוא אמר אם תלשתי זכו תנו לו מונה לשילד הוא לא מזכה כעת לעובר הוא מזכה לו לכיול אז זה לא מזכה לאובר ובזה לכאורה הגמור מבינה שרב הונה מודה במעשה קודם דיברנו שהוא הקנה הוא אמר לאשתו מקנה כעת לאובר זה לא יכול לעבוד אבל כשהוא מקנה לאובר לכש שיוולד אז זה כן יכול לעבוד המשתה מדברת באופן כזה אומרת הגמורה לא רב הונה לטעמי שאין הבדל דאמר רב הונה אף לקשת לד גם מי שמזכה לאובר בכזה אופן אמר נכסיי לזה שאת מעוברת בו לכ שייוולד הוא יזכה בזה לא יכונו כי כיוון שבשעת הקנה הוא עובר וכעת הוא לא יכול לזכות אז גם כשהוא יוולד הוא לא יכול לקנות על ידי האמירה שהייתה כשהוא עדיין היה ובר וכמו שראה בתשב הדבר ו ט הנ בזה דכ ד [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: