הדף היומי מסכת בבא בתרא דף קל

הדף היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

הדף היומי מסכת בבא בתרא דף קל

[מוזיקה] ב 14 דף קל השום מתחיל בעזרת השם במשנה במשנה הקודמת למדנו אדם שמחלק את נכסיו בלו שני ירושה והוא מרבה חלק אחד מהבנים יותר מחלק אחיו לא יאמר כלום ומס על מה שכוסו בתרו ממשיכה המשנה באותו נושא כמו שהזכרנו במשנה קודמת יש את שיטס רבי יוחן בויקו שהוא חולק וכאן נראה את דבריו אז תנק אומר כך הרמר איש פלני רושני במום שיש בס ואפילו שהאיש פלני הזה הוא אחיו שהוא הבא בתו שם הבת תמות בלי ילדים אז האח ירש אותו אבל ככיוון שיש לו בת אם הוא אמר שהאח ירש אותו לא יאמר כלום כמובן כמו שמשנה קודמת יכול לתת לאחי במתנה אבש רושה לא ימר כלום כמו כן אם הוא אמר ביתית רושני במום שיש בן וכשיש בן הבת לא יורשת לאומר כלום שס מקוס בטו הוא את הרוש שמקומה אחרת מה שקבע וירו עכשיו הרשב מיד מקדים שגמור מדייקת מדברי חומ מדברי ק שמשמ דוקא אם הוא אמר על פלוני במקס על במק בן אבל אם הוא אמר על בן בין הבנים שהוא ירש הכל או שהוא ירש יותר אז הוא קונא ולפי זה הת ש משנתנו לא מתאים המשנה הקודמת אז נראה בגימור שתי דרכים רבי חמו אמר ש לישו שהוא ירש יותר או שהוא ירש כל דברב קיומן אם הוא אמר אבל מי שאין ר ורשוי אין דברב קיומן אז בפשט מה הכוונה שאם יש כאן כמה בנים וכל הבנים רואים ליורשו במקצת והוא הגדיל את חלק אחד מהם או שהוא אמר שהוא ירש הכל דבר כיומיים אם הוא אמר על בס בין הבונים או הוא אמר על אך בבוק שיש בס אז לא אמר כלום אז לכאורה זה ממש כדברי תנ קמה לפי מה שייקנו מלו שנ תנ קמה אז נראה כבר בגימור שתי דרכים שואלת הגמורה מה אמרת נקמה שאם הוא אמר לח במו בס או על בזמו בונים לא אמר כלום ת בדוק ב או אם הוא אמר על בן בין הבונים שהוא ירש הכל או אם הוא אמרל בס בין הבוס יש לו רק בנות והוא אמר שבת זו היא תירש הכל או שה תרש יותר מאחותה דור קומי מספ רבי ימר אם אמר על מי שר לישו י לכור בן בין הבונים ובז בין הבוס ד קומים רק אם הוא אמר מי שאין ר ורשו אין ד קומים אינו נקמה אזרי ממש דברי תנ קמה כית מה תרצה לתרץ לי באמת יש כם מלקס קוצה לקוצר בין חומים לרבי חנון רבי חן קו אפילו אחר במקו בס ובס במקו בנקו אמר מה שהוא אומר על מי שרוי ליורשו אין הכוונה מי שראוי כעת ליורשו במקצת אלא אם הוא אמר על מי שאחר כך בסדר הירושה מי שבא בתור דהיינו אם הוא אמר על בת מקום שיש לו בנים שהיא תירש דבר וקיומן אם הוא אמר על אח במקום שיש לו רק בנות אז הוא ובק יומין רק אם זה שני בסדר הירושה או יותר משני אז לא אמר כלום למשל הרשם נותן דוגמה אדם שיש לו בת ויש לו אחים והוא אומר לא ביתי תירש לא האחים שהם הבאים בתו אם לא היה לו בת ולא היה לו אבא אז האחים הבאים בתו לא הם ירשו אותי אלא דודי רש אותי זה לא יאמר כלום ואיך נפרש שדברי חומים דברי תנ קמה אז אומר הרש בם או ששתי המשניות המשנה קודמת משנתנו נשנו בדרך זו ואין צריך למה זו קטונה דהיינו תנק התחיל במשנה קודמת שאם אדם אומר על בן בן הבונים שהוא ירש הכל או שהוא ירש יותר ליומה כלום ואין צריך לא ממשיך את הנקה משנתנו שאם הוא אמר איש פלוני רושה למקם שיש בס ודאי שלא ימר כלום רבי יוחנן בברקו בא וחולק על שני הדברים לא רק אם הוא אומר על בן בין הבונים אלא גם אם הוא אומר על בת מקום שיש בונים או על אח מקום שיש לו בנות או דרך שנייה אומר הרשב שבאמת הביאו דברי חומים כאן במשנה קודמת במשנה קודמת הביאו את דעס חומים כדי ללמד את דעתם שאפילו על בן בן הבונים ליום הכלום במשנתנו נקטו בדס תנקה בנס חומים באופן שהוא אמר על אח המוקם שיש לו בת על בת המקום שיש לו בן כדי להביא לנו אל דברי רבח רקו שהוא בא לחלוק על אפילו על אופן זה דהיינו המשנה הקודמת נשנתה להשמיע לנו אתכ של חומים שהם סוברים אפילו על בן בבונים לא כלום נתנו ד הכח שרבי חרקו שאפילו מ שרחוק בדרגה אחת בס ירושה גם דומין אז אי אפשר לפרש כך אומר המשנה אומר הגמור ניבי שמואל בנו שרבי חקמ נלקו אבו אבי רבי יחקו וחכמים על אחב או על בז שלא ימר כלום על מה נחלקו רק באופן זה על בן בבונים שרוי לרשת במקצת והוא מגדיל את או שהוא אומר כלל רושה תהיה שלו הוא בז בן הבון זה מקום שאין לו בנים שמר ארש זה חל הוא למד מפסוק כמו שנראה ו אומרים לא ירש אז איך נפרש את משנתנו אומרת הגמור שתי דרכים מד מכך שרבי שמל אומר לא נקוב וחומים ת אומרת שהוא צריך להתייחס למי שאמר אחרת מקל את הנק נק ש רבי שמואל סוב נחלקו החומים נלקו עם רבי שמואל באיזה אופן החלקו אבי רבי יוחנן ק חמים במשנתנו כדס חבריו של רבי שמואל שהם סוברים שמק בין חומים קוצ קוצ כמו שפירשנו ד נו חומים שאפילו על בן בן הבו לאמר כלום ודס רבקו שאפילו מאמר על אחוק שש ב בן ו באמת אין מוקס ב רבי שמל וחברו כולם סוברים שכל המוק ב רבי חן בן בריקו וחומים זה רק בבן בין הבונים או בז בין הבונוס וכולי מה שרבי חקו אמר אם אומל מי שראוי ליורש כימים הינו בן בן הבונים שראוי כעת ליורשו במקצת ומשנת כוד רבי חן בברקו כל משנתנו זה דברי רבי ן ביקו הוא שמע את הנק במשנה הקודמת שם ריבו דמי ח בן בניו אם הוא אמר בל ש ירושה לא ימר כלום אז על זה הוא בא לחלו ור חסרים משנתנו וכך צריך לשנות משנתנו במם שיש בס הוא אומר על אחי שרש אותו או אם הוא אומר בשני במקום שיש בן לא יאמר כלום מהשמה או בבו הוא אומר על בת אחת בין בנותי שיש לו רק בנות שהיא תירש או אומר בן בן הבונים אם אמרר ש ורק אם הוא אומר על מי שאין ורשוי למשל אש פקום שיש בס או על בד המקום שיש בן אז לא יאמר כלום אומר רב יהוד ומר שמואל אלו כרבי בריקו אז הרשב אומר שהכוונה לפסוק כמו הדרך השנייה בדס רביח בריקו שברור שכל דבריו זה רק בבן בן הבונים וכדומה כך משמע מפש משנה וכך משמע מפשטות לשונו של שמואל שהוא לא סיים ואמר אפילו אחו בבן וכך לכאורה מתפרש הלימוד שלו כמו שכבר נראה בגימור מהפסוק וגם להל בדברי הביה משמ כך ולכן אומר הרשב לא ישנימ אמר פלוני בני רש חצי נכסי ושאר הרכים התחלקו בחצי השני לא ישני מו אמר הוא ירש הכל דור קיומן ואין הבדל אם הוא כותב כך או שהוא אומר כך דלא קדס הראשונים שחולקים מחלקים בין כתיבה למירה הרשב אומר אין חילוק רק הרשב מציין שבדף הבא נראה ששמו אומר הקוי סב כל חוסוב לאישתו והוא כביכול מנשל את בניו הוא לא התכוון לנשל אותם לא עשו אלא הטרופה הוא התכוון שהאישה היא תנהל את הנכסים א באמת הבנים ירשו אותו ונראה בגימור בדף הבא שהוא הדין אם הוא נותן את כל נכסיו לבן אחד אז אנחנו אומרים שהוא התכוון רק שהוא יהיה אפוטרופוס אז איך זה מתאים עם מה שאנחנו כעת אומרים שע וחק רביח רוייקו שהוא באמת יורש הכל הבן הזה אז באמת יש מחלקים מכתיבה לאמירה אבל הרש בם סובר שאין הבדל אומר הרש בם ההבדל הוא שם מדובר שאמר בלא ש מתונה אז אנחנו אומרים שלא ש מתונה אפשר לפרש מתו נג מורו אפשר לפרש מתנס אפוטרופוס לכבד אותו שהוא כביכול הוא מקבל את הכל לנהל את הנכסים אבל זה לא שהוא יהיה בעל הבית על כל הנכסים הם הבנים שלו ירשו אותו מה שאם כן יראו שאי אפשר לפרש בשתי דרכים אין כזה מושג שיורש והוא רק אפוטרופוס יורש הכוונה שהוא ד במקום המוריש מה שעל המוריש יש לו ולכן אם הוא אמר בל ש ירושה אז ודאי שמישהוא אמר שהוא ירש הוא יורש מציין הרשמן כ שכבר נראה זה הכל חוץ מחלק בחרו אם יש כאן בכור הוא לא יכול לקחת לו את חלק הפרו על ידי זה שוא אומר שבן אחר רזות כמו שלומדים בפסוק כמו שכבר נראה וכינו מרוב עלו רבי יחן בוקו אומר רבי חיקו מה מקורו בפסוק או מקרו כתוב בתר אדם יש לו שתי נשים אחת אהובה ואחת צנועה ושניהם ילדו לילדים וצנועה היא ילדה את הבכור אז לא יוחל לבקר והבכור בסנו יקבל פי שניים אז התר אומרת ואוו בים אנכי זבו צריך להות כתוב שובנו לא הוא מנחיל אותם הם נוכלים על פי סדר הירוש שתר אומרת לא זה ב הפסוק לומר ביבית יל י לכל שירצה מבניו אן יכול לחלק אחרת הוא יקבל יותר הוא יקבל פחות והן שיכול להחליט על אחד הבנים שהוא ירש את הכל מיף הרשב שלפי הדרך הראשונה שראינו להל שיש דעה שרבי יוחן ברוקו סובר שאפילו אח מוקים בס או בס ומוקם בונים גם אפשר להנחיל אז צריך לומר שגם זה נלמד בפסוק ו החי זבון נובלו דווקא אלא יורשו וכל מי שהוא הבא בסדר הירוש נכלל בזה אומב טוען הבי לרובה למה נצרך הפסוק אומ וח לבק נקה ה מה כתוב בהמשך לא יוכ לבקר הוא לא יוכל ליטול את חלק הפרו לתת זאת לבן אחר ממה שמע שרק את חלק הפרו לא יכול להעביר פכו לאח אחר אבל את שאר הנכסים מלבד חלק הפכו הוא כן יכול להנחיל אחד מבניו אז למה צריך את הפסוק ביז בונו אנגור ה מב שני פסוקים צרכים כמו שרא בברי אבחון אומר משום רבי אליעזר מה תמוד ימר לא יוך לקר הי כתוב בהמשך הבכור בסנו כ הוא מקבל פי שניים מה בא לומר ו לק לפי שנאמר וו בים אנכי זבו שזה משמ שהוא יכול להחליט מבנ מרש אם כך אז גם את חלק הבו יוכל לקחת מהבחור ולתת לבן אחר ש לדינו אפשר לומר זת ומהפה שופ ווי שנוטל וק בוזק כל בן שיורש את אביו יורש לא רק נכסים שהיו מוחזקים ביד האב בשעה שהוא מת אלא גם נכסים שהגיעו לרשותו אחרי שהוא מת גם בזה הבנים יורשים אותו כמו שראינו ליל לגבי חלק פושט לא כתוב בכל אשר וץ אלוי בכל זאת הרסנו רשו לאב לען כלכל מי שירצה אפילו שכוחו של הפושט מאוד חזק בנחלת אביו שהוא נוטל גם ברווי לא רק במוז בכל זאת אהב יכול להחליט אתה לא תירש בן אחר רשות כו שה וו חלק וו אין בזה כוח חזק כל כך שזה כתוב בכל אשר ימוצו רקמה שהיה ביד השס מיס בזה הוא מקבל פי שניים ל שכן שאב יוכל ליטול את חלק הר ממנו ולתת זאת לבן אחר לכן תמוד לא יוכל לבקר נשאלת השאלה ו רק ו לק ולא נצטרך את הפסוק בי אלא כמו שהבטן אומ לא לקר אני יכול ללמוד שחלק פש הוא כן יכול להחי לכל מי שיירצה מה שכת דר תלמד מזה ב שחלק פ אפש להר חלו ח אח כל מי שירצה שתי הפסוקים נצרכים צריך פסוק שבור אי אפשר וצריך פסוק שחלק פשוט כן אפשר להעביר אמר רב זריקה אומר רמי אומ רבי חנ אומר רבי רב ארב אומר רב לרב זריק לא כך קיבלתי מרס שרבי אמרק אני קיבלתי איתמר שאיירו דהיינו הגיע מעשה לפני רבי שהיה אב שחילק את נכסיו בלא שן ירושה אחרת מסדר התר דינו אמר שבן אחד ירש את הכל שבן אחד הרש יותר ורבי פסק עלו חק למיסה כרבי חמ בריקו אומרת הגמור במקו מפליגה במן החלקו רב זריקה ורבבה אז ברור אומר הרשב הוא שמע כך מרב איסו והוא שמע כך מרב אוסוב באמת מהנ קמינה אם אוירו או שהוא אמר הלוכ אונה הגמורה נחלקו בזה מר סובר אלוח דיפה אם הוא אמר שככ לוכ ה פסק ככ לוחה זה מקור יותר חזק אם רק הוא רקר בלוח למיסה שהגיע לפניו מעשה אי אפשר ללמוד מכך למקרים אחרים כי יתכן שלא כל הפרטים ידועים מובא הרבה פעמים בשס מקלו תמר באמת התברר שהייתה טעות למשל אומר הרש בם זה שראה שרבי פסק שהאב הזה שחילק את נסיו אחרת החלוקה חלה הוא מת טעה הוא חשב שסיבה שרבי פסק כך זה כי הוא פוסק רבי יוח בויקו מי אומר אולי ההב הזכיר גם לא ש מתונה ולמדנו לא שהוא מזכיר גם ללא ש מתונה וגם לאו ש ירושה אז זה מתקן את העניין וזה גם לפי חכם ממכל לכן עדיף לומר שהוא פסק וכה כרבי יחם רוייקו ולא שבמקרה מסוים ראינו שהוא פסק שדבריו של הב חלו ומרס השני ס אדרבא מסרב אם יש לנו כבול של רבי פסק כך הלוכ למיסה אז אפשר לסמוך ללמוד מדבריו שכך הלוחה אבל אם בדרך לימודו הוא אמר הלוכ פלוני אי אפשר לסמוך על כך כי כמו שנראה לאלון אולי התכוון לומר בדרך לימודו כך נראה לי שדבריו של רבי וחם רוייקו מסתברים יותר אבל כשבא הלוחה למיסה הוא מדקדק יותר מביאה את הגמור תונו רבנן אין למידין הלוחה אי אפשר ללמוד לעשות בפועל לא אם מפי לימוד רשבם גורס גמורה ולא מפי מיסה עד שימרו לו הלוך למיסה אומר הרשב שתי הנקודות שהזכרנו אומרת ברייסה אי אפשר לנהוג על פיהם דהיינו גם אם שמענו מהרב דרך לימודו הוא אמר יש כאן מחלו קס מסתבר שפלוני חכם צודק אז התלמידים לא יכולים לינוק ככ לוח למיסה שמה אם יבוא לפניו מיסה בפועל הוא ידקדק יותר והוא יראה שצריך לפסוק אחרת כמו חלומי פי מייסי אם הוא יראה שרבו פסק ר במעשה שבא לפניו אל יקבע שככה וחה אולי הוא לא שמע את כל הפרטים כמו שהזכרנו עד שימרו ללוכ למיסה דהיינו הוא בא לפני הרב אומר לו המעשה שכך וכך והרב פוסק לו אז פה לא שייך לומר שאולי הוא לא יודע את כל הפרטים הוא הריבי את הפרטים לפני הרב אז הוא יכול ללמוד מכך למקרים אחרים אבל הרשב מעריך כאן שלא יתכן שכל מה שנראה בגימורי השס מלא בזה שפוסקים הלוח כך הלוח כך אי אפשר ללמוד מזה אז על מי נסמוך אם לא נסמוך על דברי הגימור לכן אומר הרשב שמקום אחר אמרו אלמד הלוכ מת משנה דהיינו מה שכתוב במשנה שמובא שתי ידועות במשנה ואומרים הלוכ כתבור של אחד מהם מזה אי אפשר ללמוד אבל הלכות שכתובות בגימור שסידר רבש אז ודאי שלמי נשאל לו זה ומה שכתוב ככ וכ ממשיכה היסה שואל ואמרו להלו למיס שכך וככ ו ילך ויש מיס אז תמיד שיבוא כזה מקרה לפניו לא צריך לשאול שוב אבל בבד של ידמה אם יבוא מקרה אחר וצהל שזה לא בדיוק אותו דבר רוצה ללמוד לדמות מלס למסה לא ידמה אומרת הגמר שלא ידמה כל הת כולו דימוי מדמין לו כמו שהגמר באיבן אומרת ששלמה המלך הסביר בדימוי אומר אש אומר באמת ברוב דיני התירה כמעט כולם אפשר לדמות ובלבד שלא ידע טריפוס בטיפוס של בהמה שבזה אי אפשר ללמוד מעבר אחד לעבר שני למשל אי אפשר ללמוד טרפות הכבד מטריפות הר חילו בניטל בניק כל איבר יש לו חיות אחרת נתניה איזו לזו אם ראינו שבעבר זה למשל ניק זה טריפ אז גם בעבר אחר ואל תתמה שהרי חוו מכאן מסו וו מכא ווסו דוגמה שמו שמבואר בחולין אם הבהמה ברגלי נחתכה בצ מגידים אז וסו הרפה אם הוא חותך את הרגל גבוה יותר לכאורה כל שכן שהי מתה לא אז החוו ממילא טריפוס זה יוצא מן הכלל שיש ל אדמות מלס למנסה אומלי רבס לרבי חנון שאל רבסה תלמידו של רבי יוכן את רבו כי אומר לומר לוכ אוכ אנחנו לומדים פ לפני הרבי ואתה אומר לנו הלוך הכר וכך נבד מיסה האם אפשר לעשות הלוך ל המיסה לפי אותה הוראה אז הרשבא מציין לאל שבעצם אמרנו מדברי הרום אפשר ללמוד אבל רבי חן החמיר ל עצמו הוא לא רצה שילמדו מדבריו אומר תדו לוך למיסה רק אם בא מעשה לפני פסקתי אומר הרשב משס מיסה אודו ור לידון הוא מכ לי בסו אבל אם הוא אומר דרך לימודו אולי הוא לא דגד כל כך אומ לורו לרב פופה ולרב הונ בריד רב ישע כי יוסה פיסק דדין דידי למחו אני פסקתי דין וכתבתי ומסרתי זאת לאדם שיהיה לו ראייה שכך פסקתי לו זה מגיע לפניכם זיסו בפרח יש לכם יש לכם קושיה על הפסק שלי אז לא תקראו אל תקראו זאת לבטל את דברי עד סיסו לכמו תבואו לפניי לברר זאת ואז נראה אסלי תימה אם יש לי מה לפרש לתרץ את הקושיה שלכם המין לכו אולי תסכימו לדבריי ולוי אם באמת אני אשמע את הקושיה שלכם ונראה שאתם צודקים דרנ בי אני אחזור בי לכן תבואו לברר מה קורה אם זה יבוא לפניכם לאח מיסה וכלות תכלו לבוא אליי גם לא מקרא תקראו אבל ו מגמר נ תגמרו לאקר תקר אל תקראו את הפסק יבוסם דלב אם הייתי חי יכול ות שהייתי מפרש לכם ושמה גם אתם תמצאו תירוץ לכושית אז תניחו זאת בצד מצד שני אם יבוא מקרה דומה לפניכם מגמ תגמור מני לדון כך כמו שאני פסקתי כי יש לכם באמת קושיה על דבריי ויתכן שאתם צודקים ויתכן שאם הייתי חי התי חוזר בי ין לדין אלו מה שאינו ס אז מה מביא הגמור בניד שם מדובר במציאות שהדיין חושש אולי המציאות השתנתה לא המציאות שלפניך זו המציאות שלפיה אתה צריך לפסוק לפי הנתונים שלפניך והוא הדין לדבר שתלוי בסברה תפסוק לפי הסברה שנראת לך רשבם מביא גמור בסנהדרין נלמד מהפסוק ואמו כם בדבר המשפט אין לו לדיין מה שאמו כעת מה שהוא רואה כעת לפניו במציאות וגם מה שמסתבר לו כעת הסברה עד כאן דף קל ‏y
לצפיה בתכנים נוספים: