הדף היומי מסכת בבא בתרא דף קלט

הדף היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

הדף היומי מסכת בבא בתרא דף קלט

[מוזיקה] ב דף קל השו מת בעזרת השם במשנה כאן עוסק את המשנה במי שלא כתב את נכסיו לבנים מסוימים אלא הוא השיר ירוש דריסה וכעת הוא מת והניח בונים גדולים וקטנים כולם יורשים בשווה עכשיו כך הם רוצים להישאר בקופה משותפת וכולם יונו והתפרנסו פרנסה הכוונה מלבושים מונס הכוונה מזונות אוכל ושווה אז יש טענה אם יש גדולים וקטנים אומרת המשנה הנה הבונים גדולים וקטנים אין הגדולים מספר נסים על ידי הקטנים על חשבון הקטנים ולא הקטנים זונים על הגדולים אלא חולקים ושובה אז הרשב מסביר שפרנסתו מרובה מפרנסת הקטנים הם צריכים יותר כסף ללבוש וכסות מצד שני מזון הקטנים טיפולם מרובם מ שגדולים לכן אומרת המשנה הקטנים על הגדולים מתפרנס מקופה המשותפת והגדולים מעקבים על הקטנים מנזון בתפוסת הבית אלא קודם כל מתחלקים ויתפרנס ויזון כל אחד מחלקו ממשיכה המשנה מה קורה במקרה שהקופה העין תה משותפת ונוסו הגדולים הגדולים נסו נשים והם לקחו את צורכי החופה מתפוס הבית אחרי שהבי המת קודם החלוקה הסו הקטנים אז גם הקטנים יכולים לקחת מהקופה המשותפת את צורך ניסוים ואם אומרו קטני הריסים כדרך שסם אתם הגדולים אין שמ להם אלא מה שסן המביא הם נוסן דנו הגמור תסביר לחוה זה סותרת הריש אמרנו שנוסה הגדולים מיס הקטנים כעת אומרים שלא אז הגמורה תסביר אם נוס הגדולים אחרי מיסם אז הם לקחו על חשבון הקטנים הקטן יכולים גם לקחת אותה קופה אבל אם הגדולים נישאו בשעה שהם היו עדיין לפני שהם התמו מאביהם ואביהם נתן להם צורכי נישואין שנוסע מביאים נוסע תם לא יכולים לדרוש מחשבון הירושה כנגד זה לקבל גם משעת נישואיהם ממשיכה המשנה שאותו דין יהיה גם בבונוס כשלא ישאיר בנים אלא בנות המשנה חוזרת על הכל רק כדי לסיים שיש הבדל בירושת בנות לירושת בנים אז אומרת המשנה הנהר בונס דוס אטנס אותו דבר אין הגדול מספרנו על ידי קטנוס ולא קטנוס זוניס על דולוס לחול קס בשובה ואז כל אחת מתפרנסת ניזונת מחלקה נוסדו אחרי מסס נתנו צורכי חופה מהקופה המשותפת אסונו גםס כדרך שסתם בשעה שעב עדיין היה חי אין שום זהזה מסיים את המשנה זה חמר בבוס מבונים שכשיש בנות שיורש וישבנים יורשים וכשיש להם גם אחיות ההבדל הוא כך שבוס זס ל הבונים כשאדם מניח בנים ובנות שם עדיין לא בגרו דין לא סו א הבו הם יורשים הכל אבל הבונוס י ם בנ כסו זנוס נראה לום בתחלת הפרק הבא שאם הנכסים מרובים אז לכתחילה לוקחים לבנות שיהיה להם מספיק מניחים אצל הפטרוס כמו שנראה גם מנחוסים הוטין אז הם מקבלים אזוינס על חשבון הבונים דברה הרשב מנחוסים רובין קצת קשים אבל ונ זנוס על הבונוס אבל כשאדם לא הניח בנים רק בנות יש בנות קטנות יש בנות גדולות אין ביניהם הבדל כולם ניזונות בשווה כולם מתפרנסות בשווה כולם מתחלקות בירושה בשווה כי תנאי כסו שהבנות יונו זה רק אם הוא ניח בנים הבנים יורשים הם צריכים לזון את הבננות אם הבנות יורשות לא נאמר בכלל תנאי כסו זה אז ממילא הגדולות והקטנות שוות בזה אומרת הגמורה אומר רובה הי גודל אחי גדול האחים דלש וחס מביסה הוא נטל מקופה משותפת לפני שהתחלקו ושת הב והוא קנה לעצמו בגדים מכובדים מ דעובד עובד אומר הרשב כיוון שהגדול הוא נושא ונותן בנכסים אז כולם גם אחו נהנים מכך שהוא לבוש מלבושים נהים ואז שומעים לדבריו דבריו נשמעים עושים איתו עסקים טובים אז ממילא הם לא יכולים ליטול כנגדו מהקופה אבל רוב נקת לשון דיעבד מה דובד עובד אבל לכתחילה אין לו לבזבז בממון אחב כל כך בקשה הגמור על רוב נתנן א גדו מספר נסים על הקטנים משמע גם גוד לאחים אם הוא נטל הקטנים יכולים ליטול כנגד אונה הגמור מניסן בשר אומר הרשב אדם בטל שאין להם רווח בדבר שהוא מתלבש יפה רוב דיבר באופן שוא נוסא ונותן מנכסים אז יש להם מנו הגמ מדובר בשער פשיט ברור שהוא לא יכול טול יותר מהקופה המשותפת אונ הגמור נידל גם באופן כזה האחים הקטנים נוח להם שאחיהם הגדול נ יפה שהוא לא מנובל כומה שמלון שלו ואם הוא לקח מהקופה המשותפת יכולים ליטול כנגדו מה ראינו במשנה נוסו גדולים איסו מהקמה אז כמו שהסברנו בגימור שלפי משמעות הפשוטה של המשנה אז המשנה סותרת את עצמה המשנה אומרת נוסו גדולים איסו קטנים הקופה המשותפת ואחר כך כתוב קטנים שמשמע שלא שומעים לדבריהם אומר רבוד אומ נוסד לאח מיסס זה כתוב בריסוק הקופה המשותפת לאח מיסן אב ממשיכה משנ נוס גדו בחיים ואח מיסן הרי הס לוקחים הקופה המשותפת אותו סכום כדרך שסתם אין שים אם אלאמה שס מביא הם נוסן וזה לא נכלל בכלל בחשבון הירושה מה למדנו הניח בוסס מביאה הגמור שולח אבוא ברגני לרוב אבו ברגני שלח לשאול את רוב ילמדנו רבינו אישה שמתחתנת והיא מכניסה את נכסה לבעלה כדרך נשואה אז מה קורה לוסו היא לבתה מיל ועל פה בלי שתר ואכלו והיא אכלה את הכסף שהיא לבתה אנש אומרים שלב דווקא אחלה ועמדו וסס ועכשיו כל הנכסים שייחים לבעלה בעל לקיח הווה או יירשוה האם חכמים החשיבו את הבעל בנכסי אשתו בין בחייה בין אחרי שהיא מתה ווא יורש אותה כדין יקח כאילו שהוא קנה אצלה את הנכסים או כדין יירש ונפ כמילה כמה דינים שיוצאים מכך כמו שנראה וגם נפק מינימ שהוא מעמיד בשאלה לוב סבוך לו כי אדם שלוה בשטר ואחר כך הוא מוכר נחושים או שהוא מוריש חוסים אז בכל אופן אפשר לגבות מנחוסים האלו אבל אם הוא לבה מיל ועל פה שאין לזה קול אז אם הוא הוריש את נכסיו לבניו אז אפשר לגבות מקרקעות שההוא הוריש לבניו אבל אם הוא מכר קרקוס אי אפשר לגבות לקוס מפני תיק נולום כ אנשים לא יודעים מי לבעל פה הם לא שהם לוקחים את הקרקע שקרקע משועבדת ללכן אמרו אי אפשר לבוד מלקח השאלה היא לא יקח אב הבעל נחשב כלא יקחו מיל על פה איגווסו ומעל פה גומ יורשים אומר אמר ל רוב ת משנתנו נוסו גדול אסוס ליו נוסו דולס לבל דהיינו הגדול הם לבו כביכול מדפוס הבס על חשבון אחיותיהם לצורך הנישואים והכניסו את הכל הבעל הי סוקת סמרת המשנה מ בעל הם הולכות אל הבעל והם גובות ממנו זאת אומרת שזה שהבעל נחשב יירש לכן מיל על פה נקבע ממנו אמרת הגמור וי ניסוס לבעל איסוס לבעל מממון אביהם שעדיין מונח ועומד בדפוס הסיס הם יטלו משם והם יכניסו לבעליהם כנגד אותו ממון שנטלה הגדולה אבל מבעל הגדולה הם לא יכולות ליטול כי זה מיל על פה שלא גוה מלקוס אומרת הגמור אי אפשר לפרש ככה את המשנה ותו בח שנה בברי סוד לבעל אסוד מבל זאת אומרת שמוציאים מיד הבעל את הממון שהכניסה כנגד חילק קטנוס אז רואים שהוא ירש כיבו יקח מיל ועל פה לא טורף עבודים אונה הגמור באמת ייתכן שהבעל לא יקח אבל כאן זה כמו מיל בשטר דל ש פרנוסה פרנוסה שקטנות צריכות לקחת לצורך נישואים דס לקל יש לזה קל אזק בשטר שגוב ג אומר רב פופה לרוב רו רצה לפש שרבי רש אז אומר נכון משם לא הצלחת לפש א אני אביא לך מקור אחר שול רב בגרת כילא זה מה ששלח רובים באגרתו מה רובין כתב בגרו מי שמס והניח למונו ובס הבת יורשת את כל הנכסים אלמו הוא כותב לסת בת חוסה זוני מנכסי כל ימי מגר מלוך כל זמ שתהיה אלמנה כמו שרשן מביא לאלון עד שהא תנסה או עד שדב כתובתה או עד שרצ היורשים לכתובתה כמו שמפורש בסוב הקופונים אז הוא השאיר אלמנה הזאת מנכסיו שהבת ירשה ניס הבס הבת שירשה את כל ממון אביה היא ניסת ו הכניסה את הנכסים לבעלה אז שוב אלמוס זס מוסב מ בז רשבל אומר רב יהודה המיר י ח ע כזה לפני ואמרו עכשי כו ב אפילו שז לא לוקחים ו שמפורש בג אל כג אז רים שש אומר הב אתה אומר מפורש מה באיגרת של רובן למה צריך להגיע לאיגרת של רון אבדל רונדי שרש נן משנ מסכ ס כתוב בתו שאדם קונה מחברו קרקע שדה אחוזו אש מגיע יבל זה חוזר למו אבל דווקא מקר מפרט את המשנה אלו שאין חוזרים לבעליהם ביובל הבחירו אדם שירש את אביו חלק רו זה מתונה לאפ שניים וכשמגיע היוב לא צריך להחזיר את החלק הזה לאחו להתחלק בזה ויר שסי שטוי וכמו שגמור מבארת שם התן הזה סובר שירוש הסבל דריסה אז זה נשאר אצלו לעולם אבל אם אתה אומר שהבעל מש שהוא נושא את אשתו הוא נחשב כלא יקח על נכסיה אז גם אחרי שהיא מתה הוא נשאר על בכלל מכח וממכר בנכסים אלו צריך לחזור ביובל ליורשי אשתו אומ לרוב הביה אדרבה מה אתה אומר לא צריך להגיע לאיגרת ששלח רוב זו משנה ואשת שולח מי ה דינן אחרי שיש לנו את האיגרת אנחנו יודעים שהוא ירש יש לנו סטירה לכך לכאורה אומר רבי יסי ברבי חנינה בהו ש הסכינו נהדרים בזמן ביישני גלתה 10 גלויות אחת הגולות היייתה בעיר ושה ובשעה שסנדי ישבו באושה הם התקינו לגבי ניכסה מילוג אישה שנפלו לנכסים למשל היא ירשה את אביה אחרי נישואיה או שלכתחילה הכניסה קרקעות בשעת נישואיה אבל היא לא הכניסה זאת בכתובתה שהיא נכס צו עם ברזל אלא נכסי מילוג ניכס מילוג הכוונה שהגוף שלה והבעל אוכל פירות כמו שהוא מולגה מסיר את הראש מסיר את הנוצות הוא כל הזמן אוכל פירות אז למדנו שהם תיקנו שם אוישו שמוחו ניכס מילוג בחיב לו היא מכרת נכסה מילוג איך היא מוכרת הרי הפיר שייכים לבעלה ואם הוא ואם היא תמות אז בעלה יורש אותה גם את הגוף אז מסביר הרש בם שהיא סיקמה עם ל קייח אם ימות בעלה ואז הגוף והפיוס היו שלה אז הלקח יזכה בזה אם היא תמות לפני בעלה והוא ירש אותה אז ה לקח סיד הוא לקח ימור ומיסו הבעל מוצי מיד לקוס עכשיו כך אם תאמר שהבעל ה לא קח מש שוא נסע את אשתו אז לכן הוא קדם הוא אומר ללקח אתה קנית את זה מאשתי אני קניתי את זה לפניך בשעה שנסעתי אותה אבל אם תאמר שבא בנכס אשתו משס ניסוי נחשב כרש אז למה תקנו בהו ש שהבעל מוציא הרי האישה מורשת לו וה הרי מחרה ואדם שמכר את נכסיו אחר כך הוא מת אז לא יורשים אותו אלא ודאי מכך שרואים שתיקנו שהבעל מוציא זאת אומרת שהתקן הייתה שהבעל יהיה לו יקר בנחוס משעה שהוא נסע אותה ולכן הוא מוציא מיד לקוס אז יש לנו כאן סטירה אל המערבה ש לתרץ את כל הסטירות שראינו בעל שויו רבונו כרש ושוו רבו לקח לפעמים כך לפעמים כך וכטוב ליבדו עשו לטובת הבעל לכן ג שויו רבו כרש משום ס אם נחשבו כ קח אז ביב הצטרך להחזיר את הנחו לשמח את אשתו אז קבעו שהוא ירש ונכנסים ישרים אצלו לעולם גם בד רבי ייסי ברבי חנינה שאשתו מחה ניכס מילוג אז בהוא שהכינו שביו רבונו כלו קיח משום סד דדי אם הוא יהיה יירש אז אלו קיח הוא יזכה בזה לכן אמרו הוא הוא קיח והוא זוכה בזה מוצאים יד על ככס גבי דרוין אז בעצם מה רוין אמר שאם הבת ירשה את אביה והיא ניסת לבעל אז הבעל צריך לזון את האלמנה של חמיו בעצם אם נאמר שהוא לא יקח הוא לא יצטרך לזון כי מזון סלמון לא גוב עשע בודים אבל משום פסד למונ כיוון שאם נאמר שהוא יהיה לו קיח אז האלמוני לא תוכל לזון משום שלא תפסיד שויו רבו כרש אפילו שהוא מפסיד בעצם חוששים יותר לפסד של אלמונה כיוון שהיא יש לה את ההתחייבות הזו למונס עוד לפני שהוא קיבל את ההתחיבות מאשתו לפני שהוא נשע את אשתו לכן לא טוב לנו להפסיד ד שואלת הגמור מה רואים כאן שחששו יותר לפסד למונה מאשר להפסד הבל וגרב יחנינה סדו שקנו מהאישה כס מלוג ושבו רבו כ יקח כדי שהוא לא יפסיד זאת אומרת שחוששים יותר להפסד שלו אומרת הגמור מה השוה אוסום בלו שקנו מאישה נשואה אנו הפסידו הנשו הם הפסידו את עצמם כן קבל אתם יודעים שהאישה נשואה לבעל זב מג הם לא היו אמורים לקנות נכסים ניכס מילוג מאישה שיושבת תחת בעלה ורואה לי יורשה כשתמות אלו הערימו לוצי מידו יפסידו אבל שם של מונה היא לא נהגה בשום אורבה אדרבה היא קיבלה את ההתחיבות עוד לפני שביתה ירשה את את בעלה ביתה עדיין לא נודה אפילו אז ודאי שהיא קודמת וצריך יותר לחשוש להפסד שלה אז למעסה רבה שרץ כן הכל אבל הוא לא פירט מה יהיה הדין במה שהתחלנו הרי שאלנו שאלה אישה שלוותה ונישאת והכניס את הנכסים לבעלה האם מילעל פה גובה מהבעל או לא אומר הרש בם פירש רבינו חננאל ורואה הני דבריו הרשב מסכים את דברי חננאל שמסתבר שהוא נקו כיש למה משום פסד המלווה שהמלווה לא יפסיד כי רואים כאן כמו באלונה שאין טענה על אלמונה אז אומרים שהיא לא תפסיד אז החשיב אותו כרש אז כח גם כאן אדם שהלווה לאישה פנויה הוא לא אמור להפסיד ולכן מחשיבים את הבעל כייר שמילב על פה גווה ממנו אדרון הלוך ישכן ונתחיל בסיעתא דשמיה פרק תשעי פרק משס כמו שהזכרנו מתנו קסו אחד התנו שהבוס שישארו אחרי מותו עד שבוגר או עד שנסו הם יז מנכסיו למעשה יש כאן שתי דרכים בראשונים איך לפרש את המשנה ונלך בדרכם שרוב הראשונים הגם ששב מש מקצ כדרך השניה אבל אפשר להבין בדברי הרשב גם כדרך חוב הראשונים אז מפרש בדרך זו אומרת המשנה מי שמס והניח בונים הוא בונוס והבונוס מגיע לם אזוינס אבל הבונים הם יורשים כשיש בנים ובנות רק הבנים יורשים בזמן שנחוש מרובין נרא בגימור מה הכוונה מרובין הבונים ירשו והבונוס יזום הנכסים שביד הבנים הרש בם אומר מזונות ופרנסת נישואים עד שבגרו עד שלקחו לאנשים דהיינו עד שינסו טויס חולקים שפרנסתו לא כלול בזה אבל אם הוא הניח רק נחוס ים הוטין נראה בגימור מה הכוונה מטין אבונו זונו דיינו מעמידים את החוסים ביד אפוטרופוס שהוא יזון את הבנות והבונים אי שול על פוכים דואגים יותר לבנות שהם זונו לבונים הוא לא יתחייב מונס עד מומר לא ייתכן בשביל שאני זוכו מגיע לי יותר נראה בגימור למה הפסדתי אני לא אזון בכלל אלא לא אפסיד ויהיו זונים ביחד עד שיגמר הכסף אומר רב גמליאל רני א דבריד אומר הרשב וכ כי בסוב למדנו כל מוק שמרב גמליאל רדמ לוכ כמ מבררת הגמור וק מרובין שאז אפשר לתת לבנים נהל את הנכסים והבנות זונו מהם שתי שיטות אומר אבידר כדי שזו ם אם יש מספיק בנחוס לפרס מזס אלו ואילו לבנים לבנות ש חודש אז זה נחשב כמ רובין רק אם יש פחות זה נחשב כמו הטין רמבן מסביר כיון שבד רק הבנים יורשים כונ חומים שהבנות זונו אז אם התכונת תתקיים בחודש יתכן שבאמצע הזמן הזה עו כבר ינסו לא רצו חכם לתח את הבונים יותר מזה בירושת ממשיך אביד ואומר אחרי פטירתו של רב באתי ללמוד לפני שמואל אז אמרתי לפניו כמרי קמד שמואל שמעתי מרב אומר אז אמר לי זו מה שרב אמר לך זה דבר רבן גמליאל בר רבי אבל חומים אומרים מה הכוונה מרובים אם יש מספיק כדי שיזו מהן אלו ואל הבנים ובנות עד שי בוגרו כרי התנאי שהם מקבלות מזוי עד שבוגר עד שינסו המוקדם מביניהם לכן צריך שיהיה בזה זה כזה סכום תמנ רובן כשרבין הגיע מארץ ישראל לבוב אז הוא אמר אומר רבי יחן ואמר לו אומר רבי ברברן אמר רבי יחן כל שזו אלו ואילו עד שב גור מרוב אבל אם יש פחות מכאן הרי אלו מות טמ גמור לק לאלו ואילו עד שבגרו אם אין מספיק לאלו ואלו עד שבגרו שק בונס לכולו אז מוטין והכל הולך לבנות כך ממשנה שבונים אין להם כלום והם חוזרים על הפתוחים הרי יש בזה יותר דנו ניתן מה האבא השאיר 10,000 זוז והוא הניח בן ובת לפי החשבון לזון טבעת עד שתתבגר צריך 6000 זוז לבן צריך עוד 6,000 זוז אין כאן 12,000 יש כאן 10,000 אז מה אז אז הבן יחזור על הפוכים למה הרי גם אחרי שנקצב לבת 6000 זוז עדיין נשארו 4000 זוז אלו אמרו כוונת המשנה מוצים לזנס לבוס עד שי בוגרו דיינו לוקחים 6000 זוז מעבידים את לפטרוס שישמור שיהיה לבת מזינ עד שתתבגר והשער 4000 נותרים לבונים ודאי שהבנים מקבלים 4000 כדי לזון מזה כדי להתפרנס מזה מה שהם רוצים יכולים לעשות עם זה מה שכתוב שבוני מישל על ה פוכים דהיינו אחרי שהם יבזבזו את כל 4000 זוז אז הבונוס עדיין יהיה להם יש בקופה 6000 זוז וימשיכו לזון והבונים ישלו על הפוכים עד כאן דף קו למטס
לצפיה בתכנים נוספים: