הדף היומי מסכת בבא בתרא דף קלט

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא מבית "דרשו" עם הרב מאיר שפרכר שליט"א, הדף היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי מסכת בבא בתרא דף קלט

[מוזיקה] פב בטרה דף קלט מתחילים בעזרת השם במשנה מסופר על רב חסדה במסכת בב קמה דף צא שכשל בין קוצים והייתה לו אפשרות לבחור אם בגדיו יקראו מהקוצים או שגופו יקבל שריטות הוא היה מגביע קצת את בגדיו וגופו היה נשרט ואז הוא היה מסביר ואומר נכון שהגוף חשוב יותר מהבגדים אבל הבגדים אם הם יקרעו מהקוצים לא נוכל לתפור אותם כדי שיחזרו כמו שהם היו לפני כן אבל אם הגוף יקבל שריטות מהקוצים הוא מעלה ארוחה הוא הולך ומתרפס הזה הגמרא מביאה אחרי המאמר של רבי יוחנן שהיה קורא לבגדיו המכבדים שלו כשהאדם לבוש במלבושיו האנשים מכבדים אותו ומקבלים יותר את דבריו לכן אומר רבא אף על פי ש משנה כאן אומרת שיורשים שעוד לא חילקו ביניהם את הירושה ואביהם מניח בנים גדולים וקטנים שהצרכים שלהם שונים מצד אחד הגדולים מוציאים פחות על מזונות אבל הם מוציאים יותר על בגדים אן הגדולים מתפרנסים במלבושים מנכסי אהב לפני שחולקים את הירושה הם לא יכולים לבזבז מדי הרבה כסף על בגדים על חשבון על ידי הקטנים ומצד שני הקטנים מוציאים יותר הוצאות על מאכלים הם לא יכולים אותם הקטנים להיות ניזון מנכסי האב על חשבון האחים הגדולים אלא קודם כל חולקים את הירושה בשווה ואז כל אחד יתפרנס ויקבל מזונות מחלקו בכל זא אומר רבה יש מקרה אחד שאחד מהאחים הגדולים לוקח יותר מהירושה כדי לקנות לעצמו מלבושי כבוד למה כיוון שמדובר כאן באותו אח שהולך אל אנשי השלטון כדי לפעול לטובת כל היורשים מול השלטונות כדי לפתור ולסייע בכל ענייני הירושה וזה טובה לכל היורשים שאותו אח יהיה לבוש במלבושיו כי כך דבריו יהיו נשמעים והוא יוכל לפעול הרבה יותר מאשר אם הוא היה הולך עם בגדים פחותים ודלים שאז דבריו לא היו נשמעים עוד אומרת המשנה אם נשאו הגדולים נשים אחרי מיטת אביהם והם לקחו מהנכסים של הירושה לצורך החופה אז יסו גם האחים הקטנים נשים לפני החלוקה והשתמשו לצורך חופתם בנכסי אבם כדי שהחלוקה תהיה הוגנת ואם הגדולים כבר התחתנו בחיי אבם וקיבלו הוצאות מרובות לצורך חופתם מאביהם בחייו זה לא נחשב כעת כשבאים לחלק את הירושה אלא חולקים את הירושה כמו שהיא כעת בזמן שהאבא מת ולא עושים חשבון מה קיבלו מהאבא בחייו אם אחר כך אמרו הקטנים הרי אנו נושאים נשים ונשתמש לצורכי החופה בנכסי אבינו כדרך שאתם השתמשתם כ שנסעתם אתם נשים בחיי אבינו אין שומין להם אלא מה שנתן להם אביהם בחייו נתן ועכשיו החלוקה מתחלקת בשווה אחרי פטירתו בלי לעשות חשבון למי הוא נתן יותר בחייו התורה אומרת איש כימות ובן אין לו והעברתם את נחלתו לביתו אם אין בנים הבננות יורשות אז כמו שאמרנו לגבי בנים כך גם לגבי כשהבנות יורשות אם הוא הניח בנות גדולות וקטנות אן הגדולות מתפרנסות במלבושים נעים ויקרים מנכסי האב על חשבון על ידי הקטנ הם לא יכולים לקחת יותר בנכסים בשביל שהם טוענות שההוצאות שלהם גדולות יותר ולא הקטנות ניזונות במזונות על חשבון הגדולות לא יכולות לקחת יותר כי יש להם יותר הוצאות של מזונות אלא קודם כל חולקות את הירושה בשווה ז כל אחת תפרנס ותקבל מזונות מחלקה אם נשאו הבנות הגדולות אנשים הם נישאו לאנשים והשתמשו לצורכי החופה ויין לפני שחלקו את הירושה אז ישו הבננות הקטנות גם כן לפני החלוקה והם והם השתמשו לצורכי חופתם בנכסי אביהם אבל זה דווקא כשזה שווה בשווה הם כל אחד הם הם התחתנו אחר כך ולקחו אחר כך וכל אחד לוקח בשווה אבל אם הם נישאו אותם גדולות בחיי האבא ו ת אחרי מות האבא אמרו הקטנות הרי אנו נוסעות ונשתמש לצורך החופה בנכסי אבינו כדרך שהשתמשתם שנסעתם אתם בחיי האבא אתם כשאבא היה חי קיבלתם ממנו הוצאות מרובות בשביל צורכי החופה אנחנו לא רוצות להיות שנגר מה דברים שאתם קיבלתם מההוצאות שאתם קיבלתם מאבא אומרות להן הגדולות לא יש הבדל גדול אנחנו קיבלנו בחייו בחייו יש לו רשות לתת כמה שהוא רוצה למי שהוא רוצה אב לאחר שהוא נפטר החלוקה של הירושה היא בשווה ואין שומין לאותם הבנות שרוצות לקבל כמו שהאחיות הגדולות שלהם קיבלו כשהם התחתנו כמו שכבר הזכרנו התורה אומרת איש כי ימות ובן אין לו אם אין בנים ועברתם את נחלתו לבתו אז הבנות יורשות ואם יש בנים הבנות לא חולקות בירושה של האבא אבל אם יש בנות קטנות מאיפה הם התפרנסו תיקנו חכמים שהבעל מתחייב כשהוא מתחתן עם האישה שהנכסים שלו יהיו משועבדים למזון הבנות שבנותיו שנולדו מאותה אישה יהיו ניזונות מנכסיו עד שהם התבגרו עד שהתחתנו זה כמובן דווקא מדובר שיש בנים שיורשים את הירושה אז הבנות מקבלות מקבלות את חלק המזונות שלהם מהירושה של הבנים אבל אם יש רק בנות שמתחלקות בירושה כולה ודאי שאין לקטנות זכות להיות ניזונות מנכסי הירושה לפני החלוקה ואם כן נמצא זה חומר בבנות מ בבנים שהבנות כשהבנים ירשו ניזונות על חשבון הבנים והן הבנות הקטנות ניזונות על חשבון הבנות הגדולות כשהאבא הניח רק בנות אלא מחלקים את כל הירושה בשווה וכל אחת מקבלת מזונות מהחלק שלה כמו שכבר אמרנו לפני שחולקים את הירושה אחד האחים או הגדולים שבחים לא יכולים לומר ההוצאות של מלבושים שלנו גדולות מאוד ואנחנו רוצים לפני חלוקת הירושה לקחת לצורך הפרנסה שלנו לצורך הבגדים שלנו אלא חולקים את הירושה בשווה וכל אחד לוקח מחלקו בשביל מזונותיו ופרנסתו אבל יש מקרה אחד שאומר רבה שאפשר לקחת לפני חלוקת הירושה בשביל הבגדים של האח הגדול הי גדול אחי גדול האחים שנושא ונותן בנכסים אחרי מות אביהם לבש והכסא מ תפוסת הבית מה שנקרא מהנכסים לפני החלוקה של הירושה מי דעבד עבד מה שעשה עשה ושאר האחים לא לוקחים כנגדו כי נוח להם שישמעו דבריו לפני אנשי השלטון כשהוא בא ומדבר לצורך היורשים וכמו שאמרנו בפתיחת הדברים ואם תשאל מה פירוש במה שאנחנו שנינו תנן שאין הגדולים מתפרנסים בשביל לבוש ובגדים על חשבון הקטנים משמע שאפילו אם זה מדובר על גדול האחים תרצת הגמרא במתניתין במשנה מדובר בשרך שאח הגדול לא טורח בשביל שאר היורשים לפעול עבורם אז אין לאחים שום רווח ממה שהוא מתלבש מלבושים מלבושי כבוד ם תשאל אם מדובר פה בשרך בכזה אח שהוא בטל ולא עושה בשביל האחים בשביל ירושתה פשיטה שהוא לא יכול להתלבש מהנכסים המשותפים התשובה היא שיש חידוש במשנה אנחנו היינו חושבים מה הו דימה ניח להו נוח לאחים שהוא יתלבש במלבושיו ולא תנבל שהוא לא תגנה בזה שהוא ככה במלבושים פחותים וקרועים אז כמה שמלה נתנה במשנה שלא אומרים את הדבר הזה עד הרבה הוא רוצה מלבושי כבוד שיחלק את הנכסים בשווה ויקח מהחלק שלו איזה מלבושי כבוד שהוא חושב שנעים לו במשנה אמרנו שאם נשאו הגדולים נשים ולקחו מהירושה לצורכי חו פתן אחרי שהאבא נפטר יסו הקטנים התחתנו גם כן ויקחו מהנכסים לצורכי חופתם אבל כל זה דווקא כשזה בשווה הם שניהם מתחתנים אחרי שהאבא נפטר והם לוקחים בשביל צורכי חופתם מהירושה ואם אמרו הקטנים הרי אנו נוסים שנסעתם אתם א רוצים גם להתחתן כמו שאתם התחתנתם אין שומעים להם אז אנחנו כבר ביארנו במשנה שהכוונה שהגדולים התחתנו בחיי יבא וקיבלו ממנו נדוניה כראוי עכשיו הקטנים רוצים גם לקבל בשווה כמה שהם קיבלו בחיי האבא הגדולים קיבלו בחיי אבא הקטנים רוצים לקבל אחרי מיטת האבא מהירושה זה אן שומין להם כי אחרי שאבא נפטר חולקים את הירושה בשווה בלי לעשות חשבונות מה הוא נתן בחייו לחלק מהאחים הגמרא מבארת מיקה אמר אם נבאר את המשנה אחרת הרי יש סתירה שבהתחלה אמרו שנשאו הגדולים נישאו הקטנים ואחר כך הוא אומר אם הקטנים אומרים שהם רוצים לשת אין שומין להם אמר רבי יהודה אחיק אמר צריך לבאר כמו שאמרנו במשנה כמו שפירשנו את המשנה אם נשו הגדולים נשים לאחר מיתת אביהן והשתמשו בנכסי אביהם לפני שחלקו את הירושה אז גם כיסו הקטנים נשים לאחר מיטת אביהם ישתמשו בנכסים לפני שח יחלקו את הירושה אבל אם נסו הגדולים נשים בחיי אבין ואמרו קטנים לאחר מיטת אביהם הרי אנו גם נושאים נשים עכשיו ומשתמשים בנכסים כ דרך שנסע אתם אתם וקיבלתם מאבא בחייו נכסים הן שומעין להן אלא מה שנתן להם אביהם בחייו נתן ואחרי שהוא מת מחלקים את הירושה שווה בשווה בלי לעשות חש ונות מה היה בחייו במשנה הסברנו מה הכוונה שאדם נפטר מן העולם והוא השאיר הניח בנות גדולות וקטנות שאם נישאו גדולות ישאו קטנות הכוונה היא שאם הגדולות לקחו מהירושה לצורך חופת אז הקטנות גם כן התחתנו וייקחו מהירושה לצורך ופתן האמת היא שיש ברייתא ששנה רבי חיא ששם מבואר ביאור אחר בדברי המשנה שם מבואר שאם נישאו הגדולות לבעל ולקחו יותר מהכסף של הירושה לצורך ופתן אז אחריהן נישאו הקטנות יינשאו לאנשים ויקחו מהבל של של האחות מהבעלים של האחיות הגדולות שלהם הנשואות כנגד מה שהם לו לצורך סואן לצורך ופתן ככה מבארת הבריתה את דברי המשנה שקטנות גובות מהבעל של אחיותיהן הגדולות את מה שהם לקחו יותר מהחלק שלהם בירושה אם נבאר כך את דברי המשנה נוכל להכריע תשובה לשאלה ששלח לי שלח לרבה מי שלח את השאלה אבוה בר גניבה כך היה שמו ה שלח שאלה לרבה ילמדנו רבנו כשאדם מתחתן עם אישה ויא מביאה נכסים בנדוניה שלה וההסכם בדרך כלל הוא שהנכסים שייכים לאישה אבל הבעל נהנה מהנכסים האלה הוא אוכל פירות מה שנקרא מקבל את הזכויות של הנכסים חלק מההסכם שיש ביניהם הוא מפרנס אותה והיא מביאה לו פירות שנכס מילוג לא ניכנס כרגע לכל ההסכמים אבל מכל מקום בעל בנכסי אשתו שהכניסה לו כשהם התחתנו היה לאבו בר גניב השאלה האם דינו של הבעל כמו קונה או כמו ורש מה ההבדל אז הוא מביא הבדל ילמדנו רבנו אשתה אישה שלקחה הלוואות לפני החתונה ו והמלווה שמח עליה לא דרש ממנה שתר עם מידים שההלוואה תהייה מלווה בשטר זה היה מלווה בעל פה והיא השתמשה בכסף של ההלוואה אכלה את את מאות וכעת עמדה ונישאת וכל הנכסים שלה כעת עברו לבעלה שאלה היא אם המלווה יכול לגבות מהנכסים הוא יכול להוציא אותם מהבעל או לא אז אם הבעל בנכסי אשתו הוא נחשב כמו לוקח אז יהיה דין אחד אם לוקח וי ואם הוא נחשב יורש אז יהיה דין שני השאלה אם לוקח או או יורש ו אם לוקח ו אם בעל נכסה אשתו נקראה כמו שהוא קנה ממנה את הנכסים וכיוון שכאן ההלוואה היייתה מלווה על פה הכלל הוא שמלווה אינו גובה מן הלקוחות אדם לקח הלוואה ממישהו והיו לו נכסים אז אם לא יהיה לו כסף להחזיר את ההלוואה אז המלווה יוכל לגבות מהנכסים אבל אם הוא מכר את הנכסים ללקוחות המלווה לא יוכל לגבות מהלקוחות את הנכסים למה כי זה בסך הכל היה הלוואה בעל פה לא היה כאן שטר אז אם כן זה לא היה כל כך מפורסם אז זה שקנה את הקרקע לא היה צריך לדעת שהקרקע הזאת היה לי השיעבוד או דיל מה או שנאמר שהבעל בנכסי אשתו יורש א הוא נחשב יורש ומלווה על פה גובה מן היורשים ואם כן הבעל יהיה חייב לשלם אמר לי אז רב ה השיב תנינה אפשר להשיב על השאלה שלך מהמשנה שלנו אם נבאר כמו ההסבר השני שנישאו גדולות איסו קטנות יהיה כמו הפירוש הזה ליו מחיו זה הפירוש נישאו הגדולות לבעל ונטלו מנכסיו לצורך ופתן יותר מחלקם בירושה אז אחריהן נישאו הקטנות לאנשים וטלו מהבעל של החויות הגדולות שלהם הנשואות כנגד מה שהם נטלו לנישואיהם יותר ממה שהיה חלקם אז אם כן רואים מכאן שבעל בנכסי אשתו נחשו יורש ולכן הקטנות יכולות לגבות את החוב שלהם מבעלי האחיות הגדולות זה פירוש קצת שונה מהפירושים שאנחנו רגילים אליהם שמגיע מגיעות כאן האחיות הקטנות גובות מהבעל של האחיות מהבעלים של האחיות הגדולות את מה שהאחיות הגדולות לקחו מהם יותר מדי יותר מחלקם ואם כן רואים שהבעל נחשב כמו יורש עצם זה שאף על פי שזה נחשב כמו מלווה בעל פה מה שלקחו האחיות הגדולות יותר כי לא חתמו שטר כאן בעניין הזה עם הדין בכל זאת אפשר לגבות את זה מהבעל רואים שהוא נחשב כמו מה כמו יורש שמלווה שהלווה בעל פה יכול גם להוציא את הנכסים מא מאותו יורש כה הגמרא לא זה הפירוש במשנה אלא מה הכוונה כמו שביארנו את המשנה בעצמה שאם נישאו הגדולות לבל ולקחו מנכסיו לצורך ופתן אז אחריה נישאו הקטנות נסאו הקטנות לבעל ויטלו גם כן לצורך חופתם מנכסי האב שעדיין לא לא חילקו אותם אפשר להסביר בשני צורות בשתי צורות ואם תסביר באופן הזה אין מכאן ראייה שואלת הגמרא היני וכי זה הפירוש במשנה כמו ההסבר השני שגם כך הסברנו במשנה עצמה שאם הגדולות לקחו מהירושה בשביל צורך חופתם אז הקטנות גם כן התחתנו ויקחו מהירושה לצורך חופתם והרי בריתה מפורשת כתוב כמו ההסבר הראשון תנ רבי חיא נישאו גדולות לב ולקחו יותר מחלקם בירושה לצורך חופתם ישאו קטנות מבעל הינו שהם לוקחות מהבעל את מה שאחיהם הגדולות לקחו יותר מחלקם אז רואים מכאן שבעל נכסה אשתו נחשב כמו יורש תרצת הגמרא דילמה אפשר אולי לומר גם אם נבאר את המשנה כך עדיין אין מכאן רעיה כי אפשר לומר שבעל בכסה אשתו נחשב כמו לוקח כמו קונה ואם תשאל אם כן למה האחיות הקטנות באות וגבעות ממנו את מה שהאחיות הגדולות שלהם לקחו מהם יותר מחלקם הרי כלל הוא שלא גובים מלקוחות הלוואות כאלה זה מוגדר כמו מלווה בעל פה התשובה היא מה באמת הסיבה שאם אדם נתן הלוואה למישהו והוא לא קיבל שטר אז אם אותו מישהו אין לו בסוף מאיפה לשלם הוא לא יכול לגבות מהלקוחות את הקרקעות שהם קנו ולטעון ש משועבדות לו כי א אם לא לקחת שטר לא היה פורסם בכלל שנתת את ההלוואה הזאת אז לא היינו צריכים להיזהר לא לקנות קרקעות כי יש עליהם אולי שיעבוד אבל אם דרשת שתר מלוה בשטר צריכים להביא עדים שיחתמו עליו זה דבר שמתפרסם אז היינו צריכים יותר לבדוק אם היינו בודקים היינו מוצאים שהקרקעות האלה משועבדות והיינו צריכים לקחת את זה בחשבון כשקנינו את הקרקעות האלה לכן אפשר לגבות גם לקוחות את הקרקעות אז החילוק הזה זה דווקא שייך בהלוואה אם זה ב רו בעל פה אבל כש הגדולות הלכו והתחתנו ולקחו מהירושה של האבא יותר מחלקם והכניסו לבעליהם פה אין הבדל אם זה בעל פה או בשטר בכל מקרה זה מפורסם שן היא פרנסה של הבנות לצורך ופתן דטלה קלה יש לזה קול ואם כן זה כמו מב בשטר שגובה מלקוחות ללכן גובים גם מן הבעל אבז אם כן אבל אם כן עדיין השאלה עומדת בעל שקיבל נכסים מאשתו כששם התחתנו האם הוא נחשב כמו קונה ואם יבוא מלווה ש אלווה לאשתו לפני שהם התחתנו אם הוא לא קיבל שטר אז הבעל לא יצטרך לתת לו קרקעות כי הוא נחשב כמו לקוח ולא גובים מלקוחות במלווה בעל פה או שהוא נחשב כמו יורש וכשיבוא המלווים שנתנו הלוואות לאשתו בעל פה בלי שטר צריך לתת להם הנכסים האלה בחובה במסקנה הגמרא מביאה שחכמים תקנו שבעל בנכסי אשתו הוא גם כן כמו יורש וגם כמו לוקח מה שטוב לו זה מה שתקנו לצורכו חכמים ולכן אנחנו נוכל להביא ראיות שהוא גם כמו לוקח וגם כמו יורש אמר לרב פפה לרב לאו היינו הנידון שלנו לא כמו דשל ן הוא שלח במכתב שלו בגרתי מי שמת והניח אלמנה ובת והרי הוא מתחייב לאשתו כשמתחתנים שאחרי שהוא ימות אשתו תקבל מזונות מנכסיו על מנתו ניזונת מנכסיו וכיוון ש הוא לא השאיר בנים הוא השאיר רק אלמנה ובת אז ניסא את הבת שהיא היורשת היחידה וכל הנכסים עבו לה וממנה לבעלה אז ל מנתו של האב ניזונת מנכסיו של הבעל מתה הבת ועכשיו הבעל קיבל את כל הירושה שלה וכבר היא לא קיימת היורשת כבר לא נמצאת כאן עד עכשיו כשהיתה הייתה יורשת את הבת אז האלמנה לקחה מנכסי היורשת כי זה היה התנא כתובה שלה ועכשיו היא מתה והבעל ירש אותה אמר רב יהוד בן אחותו של רבי יוסי ורבי חנינא על ידי היה מעשה באו לפני ילדים בשאלה כזאת ואמרו חכמים אפילו שהבעל ירש את אשתו שרשה את אביה אלמנתו הינו ה אלמנה של חיב שכבר נפטר וגם אשתו כבר נפטרה בכל זאת חמותו ניזונת מנכסיו ממה שהוא ירש את אשתו שירשה את אביה אם אמרת בשלם אזי מובן אם תאמר שבל נכסה אשתו הוא יורש אבי משום אחי לכן מובן למה אלמנתו של האב שהיא בעצם חמותו של אותו בעל ניזונת מנכסיו של הבעל שאחראי על נכסי אשתו אלא הם אמרת שבעל בכס אשתו נחשב כמו קונה לוקח ה המן זונת מנכסיו הרי למה היא מקבל אם כן למה האלמנה מקבלת מזונות מהחתן כאילו מבעלה של הבת אם הבעל הזה אם החתן הזה נחשב כמו קונה הרי לא משלמים מזונות האלמנה מלקוחות שקנו מהיורשים אז אם כן מכאן יש לנו הוכחה שהבעל בנכסי אשתו נחשב יורש ולכן חמותו ניזונת מהנכסים האלה עוד ראייה אמר הביה הילו ד שלח רב נן לא דינן אם לא מה שכתב רבין במכתבו לא היינו יודעים שבעל בנכסי אשתו הוא כמו יורש והרי שני ותנן אלו הן הקרקעות שהדין שלהם שונה אנחנו יודעים שבזמן ש1 שבטים נמצאים בארץ ישראל נוהג דין יובל שכל 50 שנה השדות חוזרות לבעליהם אבל יש שדות שאינן חוזרים לבעליהם ביובל אחד מהם זה חלק הבכורה שהבכור קיבל פי שניים בנכסי אביב כשמגיע שנת היובל גם אם אנחנו אומרים שהאחים שחלקו כשמגיעה שנת היובל הקרקעות חוזרים חזרה לרשות תפוסת הבית של שכולם זוכים חזרה בנכסים בשווה ואז חוזרים וחולקים את זה מחדש הבכור שקיבל עוד חלק החלק הנוסף שלו נשאר אצלו זה לא חוזר חזרה לרשות כל האחים שיחלקו אותו מחדש אלא הוא נשאר ברשותו של הבכור זה מקרה אחד של קרקע שלא חוזרת ביובל מקרה שני היורשת אשתו קיבל את הקרקע הזאת בירושה מאשתו זה נשאר אצלו בשנת יובל אם כן רואים מכאן שהוא נחשב יורש כי אם הוא היה נחשב לוקח קונה הכלל הוא שאלה שקונים שדות אז בשנת יובל השדות חוזרות לבעליהן דוחה הגמרא אמר להרבה והשתא עכשיו אחרי שרבין שלח הוראה שממנה אנחנו למדים שנחשב הבעל יורש ושלח מי דינן וכי יש לנו רק הוכחה לצד הזה שהוא נשב כמו יורש הרי יש לנו גם הוכחה שהוא נחשב כמו לוקח הרי אמר ר יוסי ברבי חנינא בזמן שהסנדק הם התקינו תקנה כזאת האישה שמכרה נכסי מילוג הנכסים שכשהם התחתנו כשהתחתנה עם בעלה היא הכניסה את הנכסים האלה בבעלה כדי שהוא יקבל את הזכויות של הנכסים את הפירות מה שנקרא אם היא הולכת ומוכרת את הנכסים בחיי בעלה אף על פי שגוף הנכסים באמת שייכים לה והבעל רק אוכל פירות אם בעלה ימות בחייה אז המכירה שלה הועילה בסדר עד עכשיו היה לה רק קניין בגוף הנכסים עכשיו כשבעלה מת היא זוכה גם בפירות אז מה שהי אחר אועיל אבל אם היא תמ בחיי בעלה ומתה הבעל הוא זוכה בנכסים לבד הוא יורש אותה והוא מוציא את מה שהי מחרה מיד הל הכוחות כי אנחנו מחשיבים את זה שהוא הראשון שמה שקנה את הנכסים רוא מכאן שהוא נחשב כמו לוקח אנחנו אומרים רגע רגע רגע האישה הזאת מה היא מחרה את הנכסים שלה ללקוחות מה היא שכחה שהיא כבר מחרת הנכסים לפניכן לבעלה כשם התחתנו הרעיון שהיא מכניסה את הנכסים לבעלה הוא שאם היא תמות בחייו זה יחשב כמו שהוא קנה בזמן ש מתחתנו את הנכסים האלה ממנה אז הוא הלוקח הראשון אם הוא היה יורש אז הוא לא יכול לגבות את הנכסים האלה כי אז הינו אומרים כך הם התחתנו אז האישה יש לה נכסים שהם שלה גוף הנכסים שלה הוא רק יש לו זכות של אכילת פירות היא לכו מכרעת את הנכסים האלה עדיין יש לו זכות של אכילת פירות כי לזה הנכסים האלה משועבדים לו אבל אבל ברגע שהיא מכרה את הנכסים אז גוף הנכסים מחורים אם הבעל נחשב יורש אז הוא לא יורש את מה שהיא מחרה לפני כן אז הוא לא היה אמור לקבל את הנכסים האלה כשאשתו מתה בחייו מה שהיא מחרה לאחרים אם אתה רואה שמה שה מחרה לאחרים הבעל מקבל משמע שהוא היה לוקח הראשון לפניה אותם לכוחות ולכן הוא גובה את זה מהם רואים שהוא נחשב כמו לוקח אלא אמר רבשי נכון בעל החשיבו אותו שוויו רבנן לפעמים כמו יורש ושוויו רבנן לפעמים החשיבו אותו חכמים בנכסי אשתו כמו לוקח וחדת ליבדו לי כל מקום לפי מה שטוב ללא תיקנו לו לגבי החזרת ה קות ביובל החשיבו אותו חכמים כמו יורש כדי שישאר אצלו בשנת היובל שויו רבנן כיורש משום פסיד דדי כדי שלא יפסיד את הקרקע ולגבי דבריו של רבי יוסי ברבי חנינא שכעת אמרנו אישה שמכרה את הנכסים שלה ש משועבדים לבעלה כמו נכסי מילוג לאנשים אחרים בחיי בעלה והיא מתה וחייו של בעלה הבעל מוציא מיד על הכוחות למה אם הוא יורש אז את זה הוא לא ירש כי הרי היא מתה ולפני שהיא מתה היא כבר מחרה את זה לאחרים מה בן אדם שמכר נכסים לאחרים והוא מת מה היורשים שלו ירשו את הנכסים האלה שהוא מכר וודאי שלא אז אם הדין של הבעל זה כמו היורש שוא לא היה אמור לקבל את זה כאן שויו רבנן כלוקה החשיב אותו כמו הקונה הראשון שקנה את הנכסים של אשתו לפני האלה שקנו מאשתו בחייו לכן הוא מוציאים מיד העל הכוחות משום פסד הדידי כדי שהוא לא יפסיד אותם לגבי הדין של רבין שאמר שאדם נפטר שעיר בת אז האלמנה שלו מקבלת מזונות מהירושה מהיורשים היא התחתנה עם מישהו עדיין האלמנה מקבלת מזונות ואם הבת מתה והמישהו הזה הבעל ירש אותה עדיין האלמנה ניזונת לגבי זה משום בסדה דרבנן כדי שהאלמנה לא תפסיד אם נאמר שבעלה של ביטה הוא כ לוקח והיא לא יכולה לקבל ממנ מזונות עכשיו יו רבנן כיורש בשביל זה לטובת האלמנה חכמים החשיבו את הבעל כמו יורש אם כן אנחנו רואים שחכמים בתקנה שלהם לא חשבו רק על הבעל כמה המקרה הזה הם חשבו על האלמנה אז אם כן גבי הדין של רבי יוסי ורבי חנינא של אישה שמכרה את הנכסים נכסי המילו שלה בחיי בעלה אומרים שתקנו לטובת הבעל שהוא יחשב כמו הקונה שקנה לפני הלקוחות ואם כן הם לא זוכים בזה אם אשתו מתה בחייו למה לא תתחשב בלקוחות הרי יק פסד ד לקוחות שהבעל מוצמים ובכל זאת שוויו רבנן החשיבו אותו כמו לוקח כדי שהוא לא יפסיד למה לא לא מתחשבים בזה שהלקוחות מפסידים הם קנו קרקעות מהאישה וכעת הם לא מקבלים את הקרקעות האלה כי זה עובר לבעל תרצת הגמרא התם כשהאישה מחרה נכסי מילוג אנו הפסידו הנפש הקונים הפסדו לעצמם לא צריך להתחשב בהם כיוון די קבל הם רואים שהאישה הזאת נשואה שמוכרת להם קרקע לאבו לזבן מתה דת תוגברה הם לא היו צריכים לקנות נכסים מאישה שהיא כעת חיה ונשואה עם בעלה ובעלה ראוי לרשת אותה כשהיא תמות רק מה הם הלכו וקנו ממנה אז אם כן הם הפסידו לעצמם מה שאיין כן אישה שמתחתנת עם בעל וכשהיא מתחתנת חכמים דאגו שהיא תהיה כמו שצריך שבעלה פרנס אותה כמה שצריך גם בחייה וגם במי אלמנותה כאן היא עשתה דבר כעוגן ששם התחתנו יש תנאי בית דין שהבעל אמור לפנס אותה בחייו ובמותו זאת אומרת היא אמורה להתפרנס מירושת אז כאן הכל היה כעוגן רק מה בסוף באמת הירושה היייתה לבת כי לא היו בנים ה היייתה בת אז הבת ירשה בסדר אז היא אמורה להמשיך לפרנס את אמא של האלמנה וכש מתחתנת עם בעל עוד פעם צריכים להמשיך לפרנס את האלמנה ואם הבת שש ששמרנו מתה בסדר עדיין אין כאן שום סיבה שהאלמנה לא תמשיך לקבל מזונות מהירושה כי שזה אצל חתנה אז כאן באמת אנחנו ודאי דואגים לאלמנה שתקבל מזונות מה מהירושה הזאת הדרן הלך פרק שמיני פרק יש נוחלין וועד כאן דף קלט
לצפיה בתכנים נוספים: