הדף היומי מסכת בבא בתרא דף קלז

הדף היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

הדף היומי מסכת בבא בתרא דף קלז

[מוזיקה] ב דף קלז אשו מתחל בעזרת השם סוף דף קודם סוף שורה תשית מלמטה למדנו שרבי חן לוקיש נחלקו רביח סבר כ פס כקנין הגוף ריש לוקיש סובר ל כקנין הגוף רבי לוקיש למד מבריס אדם אומר לחברו נכוי לכו אני ותן לך מתנה את כל נכסי חריך אחרי מותך חוסם לא יעברו ורשך אלא ירש פלוני ואחר בחי ששני ימות ירש פלוני אדם שלישי מיס רישון כון שיני מיס שני אחרי הראשון כו שלישי אבל מה קורה עם מיס שיני בחי ראשון ירז נחוס ליורשי רישן כשימות הראשון אז היורשים שלו הם יורשים אותו כרי הוא לא זיקה לשלישי אלא בכוח השני הוא לא אמר לראשון אחוס לכו ואחריך לפלוני ואם אין פלוני יתנו לשלישי רק אחרי השני השלישי אז ברגע שזה לא הגיע לשני אז גם השלישי לא קונה אלא זה נשאר אצל יורשי הראשון ואפילו שהוא לא יקנה זת לראשון אלא רק ים פירס רק כל ימי חייו קריו אמר לו ואחרי חולי פלוני בכל זאת כיוון שאחרי חלא קיים זוכים יורשי הראשון בגוף ופירס ממילא טוען רבי יחנון אם תאמר כמו שאני אומר שכי פירס זה חשוב כקנין הגוף לכן אני אומר הרי לראשון יש את קיל ה פיירוס וזה כקנין הגוף אז נכון שהמוח סודר לפרוס אז לא קנה בע לפרס את הגוף כי בשו כי הוא אמר לו בהדיה שאני מוכל רק את הפירות ולא את הגוף אז כאילו שוא אמר לו שאחרי שעבור הזמן שסיכמנו שהפירות שלך הגוף והפירות שלי אבל כאן הראשון הבעל הבית לא שיר לעצמו כלום אלא מה הוא אמר יהיה פירות לראשון פירות לשני והשלישי אצלו זה ישאר לאו לו מועד אז את הגוף נתן לשלישי אבל כיוון שיש כאן שניים שיש לראשון כיים פיר שקין הגוף וגם הוא עצמו הסתלק מהעניין אז ברגע שאין למי להעביר אז זה נשאר צ ליור שישן אבל ואם מיס כדברך שקי פרסל כנין הגוף אז מה פתאום זה חוזר לראשן ליור שס מבולי כי לראשון נתן רק פיירוס רק לשלישי הוא נתן גוף כי הוא לא הגביל את כוחו בזה ממילא כיוון שהוא נתן לרישון רק פיירוס ואיין אחריו איש יקבל לא את הגוב אולא את הפיוס א צריך לחזור לנותן או ליושב אומר להמ לוקיש כבר תרגמו רב ישעי בבוב הם היו בצ ישרל רבי יוחן לוקיש אז אומר לו רבי ישעי בבוב התקשר בזה והוא תרגם אחרי חו שינה כאן כשהוא אומר אחריו ירש פלוני אז הוא מתכוון לתת לראשון גוף ופירס הוא כאילו אומר לו כל ימי חייך היהיה הכל שלך הפרי והגוף ומה שהתייר יקבל פלוני אם הראשון רוצה יכול למכור את הגוף כמו שנראה לאלון כך סבר רשבג וכך הלוכ אז ממילא אחריך שונה וכן ר רב ברונ דרב באותה ושיה שקש לקי הקש רב ברונ לפני רב חרי חושני שואלת הגמור כעל רבחן ואברי אחרת שאם אמר חר לפני ואחרי פניני שלישי שני חרשן לא יב רש אלא חזור סן אז מה רים כאן שאפלו באחרי שפש אמר חושי בכל זאת אומרים שכי הפר של ראשון ל ככן הגוף דומה כל שכן סתם כפז ודאי לו אז מה מפורש כ כמו ריש לוקי קשה לרבי חנון אונה הגמור תנו אומר הרשם לא גורסים אלו נוי ודאי שלפי רש לוקיש נשאר התירוץ כמו שאמרנו שחרי חו שינה רק לרבי ח מתרצים שבאמת התנו נחלקו האם כ פר דרשנו הוא כקנין הגוף או לא ואני סובר כמן דומה שקן הגוף דומה כן רואים ש בנוים תניה אדם אומר נחוס לכו ואחריך לפלוני ויורד רישון כל זמן שהוא חי זה אצלו הו מוחר ואוכל אוכל ו דווקא העיקר שהוא מכר רק בדרך כלל למה מוכרים כוא צריך אוכל השני אחרי שהראשון מת ב השני מוצ דלוס כיכי פירש לראשון לאף ככן הגוף דומה לכן מה שהוא מחר זה רק מה שיש לו יש לו פירוס מחר פירוס כל חיה ברגע שהוא מת זה עובר לשני ולא אומרים אחרי חושנה דברי רבי רב שם גמלי אר אין לשני אלא מה ששר ישן אחריך הכוונה נותן לך לגמרי אם ישאר משהו זה יעבור לשני וכאן הוא לא שיר כלום ממילא איך מפרשים את המחלק לפי רבי ח מפרשים שהם נחלקו האם קן פרס כן הגוף או לא רבי ס פרס ככן הגוף דומה וגישתו גם שנוי שלמדנו שיחזור ליור שסן אם הוא אמר שלוש והשני מת בחיי הראשון רב ש גמלי ס כן הגוף דומה מה ששנינו שז רש זה כששם גמליאל ואני אומר רבי יחן שם גמליאל ניקח פוסק לפי רש לוקש אומר הרשם הם לא נחלקו בזה כולם סוברים כי פירוס לא ככן הגוף דומה רק רבי סובר שאחריו זה גם רק כם פירוס ולכן השני מלקוס וכש שני ואין כאן שלישי יחזרו ליור שס כפ הגוף דומה רב שם גמליאל סובר שיפסק הגוף דומה אבל כאן אחריך זה שונה מקנה לראשון גוף ופרס ואין לשני אלאמה שש וכעת אומר הרשב אין סתירה בלוס כי מצד אחדו פסקים וקיש ש הגוף דומה קרבי ורשב נראה שפוסקים כ שם גמליאל אבל זה לא סותר כח שנ בקשה הגמור ורמני למדי אדם אומר נכו ואחר ני די רבג לרש א אכי פס בלבד פשס מה הכוונה שיש לו רק פירות הוא לא יכול למכור את הגוף ואם הוא מחר אז אחרי מותו השוס אז מה קורה כאן נהפכו השיטות קש דרבי דרבי דרב שם גמלי רב שם גמליאל אונה הגמור דרבי דרבי לא קשה הו לגופו הו לפיר הברס הראשונה שלמדנו שרבי אומר שאם הראשון מחר השני מוצי זה כשהוא מכר את הגוף אין לך רק פירות אתה לא יכול למכור את הגוף אז אחרי שהוא מת אז עובר לשני הבריה שכעת הבנו שיר דריש מיחו יכל יכול למכור את זכות הפירות הוא אומר לאדם אני יש לי את השדה הזה כל ימי חיי אתה רוצה להיות במקומי אבל אחרי אותי זה יעבור לשני זהו יכול למכור רב שם גמל רב שם ג קשי או לכתחילה עודי עבד גם רב שם גמליאל מודה שלכתחילה לא ימכור את הגוף למה כרי הנוסן רצה שאחריו זה יעבור לאדם שני אז הוא רוצה שכן תשיר לו אז ממילא הברס אומרת כך ירד רישו כל בסתם דברי רבי כי לפי רבי ממלא לה יכול למכור רק פירוס אז פיירוס מותר לכתחילה למכור ברב שם גמ אומר אין לו לריש לירד ולמכור סתם כי אם הוא מוחר סתם מוחר גם את הגוף ואז הוא עבר על דעס הנוסן אלו מה אם רוצה למכור אכילס פיירוס זה ודאי שלכתחילה הוא יכול הברס הראשונה שהבאנו שאם הוא מכר אז הוא מחר ככ אומר שם גמליאל כי זה באמת בדיעבד אם הוא מחר אי שני אלו מ רש אומרת הגמור אומר הבי כתוב במשנה בסוטה שראש אורום זה בין אלו שמב אולם הם מבלים את העולם אומר הבי איזה ה ראש אורום זה המיסי איצק בחוס קרב שם גמליאל הלכה כמותו ואדם אומר לזה שקיבל ראשון ואחריו לפלוני אומר לו תמכור את זה וכך זה ישאר בידך הכסף שתקבל ישאר ביד הרושם שלך כי אם לא תמכור מה שישאר יעבור לשני אז זה הוא ראשו כי הנוד לו מה אתה חוטא מה אתה משכנע אותו לעשות דבר שכנגד הסס שהוא כן רצה שישר לשני ואתה לא מרוויח כלום מזה וורום אבל מה שהוא עושה זה עובד לו זה נקרא אורום הוא חכם אומר הרשב רק המיסי אצו הוא נקרא ראשי המוכר עצמו הראשון הוא לא רושה דיברנו ששים ל מודה שלכתחילה אסור לעשות כן אבל זה לא כל כך חמור לקרותו רושה כרי למעשה הוא השליטו בגוף פרס לעשות בהם כרצונו אומר רבי יחנון ל וחק רבשי ב מגבל אבל מוסיף רבי יוחנן ואומר ומיד רבי שם גמליאל מודה שאם נוסן במתנס שכי מרה לא יעשו כלום אדם אמר הנכסים אלו יהיו לך ואחרי כול פלוני הראשון הלך והוא לא מכר זאת והוא לא נתן זאת מתנס בורי הוא נתן מתנס שימרה וזה ייתכן בשתי אופנים שלמדנו ליל או שהוא היה בריא רק הוא הקנה זאת לאדם אחר מהיו חמיסה או שה שכי מרה והוא נתן זאת מתנה לאדם אחר שני מתנות האלו שבות שהם חלים רק אחרי המיסה אז ממילא אם הראשון נתן זאת כזו מתנה זה כו לום וכשהוא מת זה עובר לשיני ולא להלו שנתן להם מתנה מה התמה אומר הב מתנ שיקו או לאמיס הוא כבר קודמו אחריו מסביר הרשב כשאדם אומר לחברו נחוס לכו ואחריך לפלוני הוא מתכוון לומר לו החוסים יהיו שלך כל זמן שתצטרך להם ברגע שתפסיק להצטרך לחוסים החוסים יעברו לשני מתי מפסיק להצטרך להם ברגע שהוא מתחיל לטרוף הוא מתחיל לגסוס אז מיד אם גמר המיסה שלו זה כבר עובר לאחר ךו מה שאם כן כשאדם נותן מתנה לחברו לאח מסוסו אז הוא רוצה שהנכסים יצו מרשותו רק אחרי שתיגמר מסוסו רגע אחרי מסוסי אז נמצא שאם הרי שו נתן מת מטנס חימר לאדם אחר אז זה לא עובר לאדם האחר למה כעוד לפני שזה עובר אליו זה כבר עבר לשני כי ברגע שהראשון מת אז אם גמר מסוסו זה כבר עבר לזה שאחרי ךו אז לא חלה מתנ שימרה שואלת הגמור מי אומר הבי וכה שמתנה שימרה חלה רק אחרי גמר מיסה תמ מת שכר מסקו נחלקו בזה הרים הבא יאמר אם גמ מיסה ולפי זה נמצא שאם הראשון נתן מת שימרה אז זה שהוא נתן לו מתנה והשני שהוא עומד אחריך הם שניהם זוכרים את זה כאחת שניהם זוכרים איזה אינג ממיס הם צריכים להתחלק בנחוס ורוב אמר רק לאח הגמר מיס ממילה אחריך קודם למתנ שר הסתירה בדברי הב אומרת הגמור עוד הרבי הב מהי הבה חזר בו והוא מודה לדברי רובה אומרת הגמור די אולי להפך בתחילה אמר הב מה שאמרנו שמו אמי ואחר כך הוא חזר בו והוא התווכח עם רו ואמר אם ג מיס אומרת הגמור לאסל כדו שהוא חזר בו מזה כיד סתם שנותן לאחרים ממון של אין בדעתו להוציאו מרשותו עד אחרי גמר מסוסי כי כך רואים גם לגבי גט שאדם נותן לאשתו גט שיכול רק אחרי מיסה אז הוא רוצה שזה יכול רק אחרי גמ מסוס תנן אדם אומר לאשתו זה גיטך אם מיסי אם אנ המות אז זה גת או שוא אומר לו זה גיטך נותן לה גת ואומר לה זה גיטך מחולי זה אחרי גמר חולי הזה דיינו לאחרי מיסה או שהוא אומר ל מפורשות זה גיטך לאח מיסה לא יאמר כלום כולו גם לגרשה רק אחרי מיס ג חמיס רשב מבי שגמור בגית העמידה הזאת דק רב סי כי לפי רב יסי למדנו ליל זמנו ששילוב אז למשל באי מיסי אז זה כאילו שמר מה מסי ואז זה כנג קפ מה רואים מכאן שרק אחרי מיסה הוא מגרש אותה אז כמו כן כשאדם נותן מתנ שימרה הוא מתכוון שאחרי זה זה יחול כי הוא מתכוון שזה חול אם גם המיס אז זה גט כ אז הוא עדיין חי זה חל כאחת אז ממילא כיוון שאנחנו רואים כך לגבי גט אז נכון אומר התור חיים בתחילה סבר הב שיש הבדל בין גט למתנ שכיר אבל כעת שיש לנו סתירה בדברי הביה אז מסתבר יותר שהוא חזר בו והוא אמר שגת כים מרשים אז כמו שבג רואים שזה חל חג רג שמר אומר רבי זיר אומר רבי חנון לו רבון שמ בן גמליאל ואפילו אובוד צ ירוס הוא נתן לו את כל נכסיו אמר לו אחרי ני והנכסים חלקם היו עבוד עם כנענים הלך הראשון והוציא אותם לחוס אז השחרור חל וין לשני אלאמה שש אין לו את העבוד הגמור פשיט כיוון שיש לו זכות לעשות מה שהוא רוצה גם את זה הוא יכול לעשות אנ הגומר לבד איסור יןך יכול לומר לו לא התכוונתי שתעשה ייסורים במתנה שנתתי לך אתה עושה איסור השחר ד ב ו כשלון שלא אומרים כך אומר רב סף אמ רב חן ושים בגמל פילו האסון הראשון תכריכי למיס והוא אסר אותם בנוה כמו שלומדים בסנהדרין אז זה נאסר בנוה ואין שני כלום אומרת הגמור פשיטה א הגמ מכל לתון לו לשינו איסור הנו לך נתתי לך את זה עלמנת להענות בם בני עודם אדם נוח לו שאנשים יהנו מזה לא שיילך לאיבוד ורשים מסבירים שמדובר שאין מצווה בעשיית התכריכים כעסה יותר מדי כמש מלון שזו לא טענה דיברנו לגבי אחרו וגמורה שזה נגע לגבי ארבעה שמינים כידוע ביום הראשון של סוכות ארבעה סמנים חייבים להיות לוחם מ שלוחם אם אדם נוטל אתרוג שאול או לולב שאול הוא לא צא לחובתו אומרת הגמרא דורש רב נחמן ברב חסדה אדם אומר לחברו ר גזה נוס מתונה כל ימי חייך ואחריך אחרי שתמות זה יעבור לפלוני ופלוני הוא כבר לא מגביל אותו הוא כבר יוכל לעשות אתזה מה שהוא רוצה הוא לא אומר חוב לפלוני ד ם שלישי רישן ווצ בוי רוצה לצל במצוות יסמינים בנו למקס רבי ור גמלין לפי רבי הוא לא יצא די חובתו כי יש לו בזה רק פס הלא יכול למכור זאת לאדם אחר אז חסר בלוחם לפי רב שם גמליאל כיוון שאם הוא רוצה יכול לאכול זאת או למכור זאת כ הוא אמר לו רק מה שתייר זה ילך לשני ממילא זה לוחם אז קיף לו רב נחמן צחוק עד כאן פליג רבי ורב ש גמליאל אוסום לגבי מחירה של אחרו דמסו ש סובר קן פרס שיש לראשון כקניין הגוף דומה ולכן יכול למכור לאחר והמכירה חלה לעולם ואפילו לר שלוקי דיברנו אחריך שונה משער קי פירוס ומרס הרבי סבר כי פירוס ל כין הגוף דומה אבל כולם יודעים שיש לוקי פירוס אם כוכ באתרוג אם מפק נופיק ב אם לדס רבי הוא לא יצא חובתו בנטילת אתרוג זה למ נילי אז למה הוא נתן לו את זה הרי אין אין לו פירות אחרים באתרוג ואת הגוף הוא לא יכול למכור וא לא יכול לאכול אז בהכרח מה הוא התכוון לומר שאתה תוכל לקיים בזה מצווה נטילה וזה נחשב לוחם כי כל זמן שהראשון חי אין לשני בו כלום וזה לא דומה לסר ג שותפינו אומר הרשב כי שם כולם שותפים באותו זמן אבל כאן כל זמן שהראשון חי זה לא משועבד בכלל השני גם לדס רבי אלו תואן רב נחם יצוק מפק לצאת ידי חובה כולם פליג אופק ב מה כן מכו את האתרוג ויכלו בונו למחלק רבי ורבי שים גמליאל שלפי רבי מוחו אז ילך השני אחרי מסס הרש ויוציא מד קיח אם הוא אחר זאת הוא צריך לשלם לו דמה הרוג לשני גמלי אין לשני אלא מה שש רישן אומר רשבם מה החידוש ברור זה הר מחלוק ברבי ברשב אומר הבם היה אפשר לומר שכל המחלוקת זה רק בקרקע כי בקרקע רבי אומר יש לך רק את זכות הפירות אתה לא יכול למכור זאת אבל בפירות באתרוג מה אני יכול לעשות בזה אין בזה פירות וגוף האכילה זהזה זה עצמו פרי אז אולי גם בזה הוא מוד רשים גם לי הרבי שאם הוא אכל זאת או שהוא מחר זה חל כומה שמן לא גם בכאלה דברים ה נחלקו דרך אגב דנים עוד בניין אתרוג אומר רבי ברבונה אחי שקו ארג בדפוס הסבי או שהם ירשו מאביהם אתרוג ועדיין לא יתחלקו או שעדיין לא התחלקו ויש כאן כסף וקנו עם הכסף הרוגים כל זמן שלא התחלקו נוטלו אך וד מם אחד מהאחים ויצו בוי בלי דעת חבריו אז רואים אם יוכו לא אוכלו אם האחים לא מקפידים הוא יאכל זאת יצו למשל הרשב נותן שלוש דוגמאות יש הרבה אתרוגים בדפוס הסבי אתה תאכל את זה אנחנו נאכל אחרים או שיש הרבה אתרוגים בעיר תאכל את זה נקנה אחר או שכבר יצאו ידי חובת מינים אם לא צריכים בכלל את האתרוג אה זה כי למעשה כולו שלו הם יקחו א דברים אחרים במקומו ואם לאב שמקפידים שלא יאכל זאת לא יוצאו כי כתוב ולקחתם לוחם משלכם שיהיה כולו שלו ולא מספיק שיש לו שותפות אומר הרש בם בחולין דורשים בגדיכם שגם טלית של שוטפים חייבת בציצית הרי וסיכם שגם אישת השותפים חייבת בפוש סחלה טרומו סיכם גם תבואת השותפים חיי בתרומה אינו חנם אומר הרשב אם היה כתוב פריץ אדר כם אפילו ש שופס כיוון שכתוב לוחם צריך שיהיה כולו שלו היי כתוב לוחם לא של רבם לא כתוב לכו אומר רשבם זה ה גמור בסוק הדורשת לקח אם היה כתוב לקחת לכו הייתי אומר שרק בז ניקחו עבור כולם לקחתם לכם כל אחד מכלל ישראל צריך ליטול אבל צריך להיות לגמרי שלו ואסרו השותפות הוא לא יוצא בזה אומר הרש בם מנהג שלנו ככה היה המנהג בזמן הראשונים שלא היה מספיק אתרוגים קנו אתרוג אחד לכל הקהל אז איך כל אחד נוטה בזה נטילת דלד מינים ביום הראשון צריך להיות לוחם ביום תשני אז ודאי שאפשר לצאת בשאול בזול אפילו אבל ביום טב רישן צריך להיות משלכם אומר הרשב דעתנו מסכמת לתת כל אחד למתנה את חלקו לחברו אז כל אחד בשעה שהוא נוטל אפילו שש לו פרשות כאילו שהוא פירש וזה לא גורם מתון המנס להחזיר שבשעה שכל אחד נטל זה לגמרי שלו אחר כך הוא מחזיר זאת לקהל המילים הבאות מי ודווקא דלו מוחק הרשם ואומר פירוש של שוי טימו ואינו מן הגימורים ברמבם משולח רוך כן נראה שהם גורסים זאת לא ניכנס לעניין עוד מביאים דרך אגב את היסוד הידוע שמתו המנס להר זו שהזכרנו ממש כעת אומר רוב אדם אומר לחברו אגזה נוס ומתונה על מנס שתחזרו לי נושא עלמנת שתחזיר לו אותו אחרי שתקיים את מצוות נטלת ד מינים טלוי וי צבוי חזירו אם אחר כך הוא חזר זאת יצו אפילו ביום הראשון כי ברגע שהוא קיים את התנאי אז יגל מיסל מפריע שהמתנה חלה בשעה שזה היה אצלו זה היה לגמרי שלו ר יש לו תנא שצריך להחזיר מתו מנס לאר זה שמו מתונה לא החזירו אלא הוא מכר את האתרוג שהוא אכל אותו לא יצו כי התגלה שזה לא ה מתונה זה הה גזל ביודו כולו קיים את התנאי אז הוא לא יצא ידי חובת נטילת אתרוג קומש מלון מתון המנס זו שמו ונה וזה נחשב לוחם אומר הרש בם לכאורה כתוב בגימור הגיט בעוד מקומות בשס שכל תנאי שהוא לא כפל אותו כך סובר רמר וככה לוחה זה לא תנאי וכאן הוא לא כפל הוא לא אמר המנ שתחזיר היו לי ואם לא תחזיר לי המתונה לא תהיה מתונה הוא לא עשה תנאי קופול הוא רק דיבר על כיוון אחד המנ שטר זה רולי אז באמת טויס בסוק אומרים שאין נו חנם מדובר שהוא כפל תנאו רק לא רצו להעריך אבל הרשב אומר כאן יסוד שבדין ממינס לא צריך לכפול את התנאים כי במונ רואים הרשב נותן כמה דוגמאות ממסכת שמספיק אומ דנדס אז ודאי שיש כאן אומ דנדס שהוא אומר אני רוצה רק בתנאי זה לתת לך את המתנה רק לגבי גיטין וקידושין אז צריך תנאי כפול חוזרים לאחר יחו מספרת הגמורה הי איץ הייתה אישה דע וו דיקלה בער דרב ביבי ברבי לרב ביבי ברבי הייתה שדה ובאמצע שדה היה דקל שהיה שייך לאישה את הדרך ל הדקל לא היה לה אז נכנסה כל פעם לשדה אושר הביבי וקטפה פירות דקל קולי מזד סוז למגזרי כל פעם שנכנסה לכתוב פירות הקופי דילו הביבי הקפיד שהיא דרסה על הזרעים שלו אז היא ראתה שזה לא עסק הכניס נעלי כל שני חיוב היא אמרה לרב ביבי אני נותת לך מתנה את הדקל כל ימי חייך זאת אומרת שאחרי שרב ביבי ימות זה לא יעבור ליורשים אזה יחזור אליה ואם היא כבר לא תהיה אז יעבור להורשה הלך רב ביבי ברבה אוזו אק עלי לבנוי כותן הוא אמר הלוך הכבשים גמליאל אז בואו נמכור את זה ל לאדם אחר א זה יישאר אצלו אז מה הוא עשה באמת הוא הקנה זו נתן מתנה לבנו הקטן אומר הרש בם ואפילו שלמדנו לאש רב שם גמל גם מודה שלכתחילה אסור לעזור זת אז הוא סבר שדווקא כשהוא אומר לו אחריך לפלוני אז הוא רוצה שיתיר לאותו פלוני פחות קצת אבל אישה זו היא לא אמרה שאחרי אותך זה יעבור לאדם אחר זה יחזור אליי אומר הרשב כדו לגמרי כפס אוד אלו לעצמו שיחזור אליה לקורת רוחו שרבי בן התכוונה ואפילו לתנו לכתחילה לכל מי שיירצה למה הוא יקנה זו דווקא לבנו יקטן אומר הרשב כי אם הוא קנה לבנוי גודל אז תלך האישה ותחזור ותקנה זאת ממנו היא תרצה שזה ישאר אצלה לכן הוא קנה לבנוי קטנו שוא לא יכול להקנות אדם אחר אנמה אומר הרשב כיוון שבנו שמח על שולחנו אז רבי בעשה חשמון אני מפרנס או וכנגד זה אני אוכל את פירות הדקל השב מסים נה שמת לאגסים קטן הקלי לבנוי השתרבב כאם מסוגיות אחרות שהרבה פעמים כתוב לבנו קטן אומר וברי ישוע הוא התבטא כלפי רב ביבי משום דוסו ממול כיוון שאתה מגיעים ממולה ממלה זה העיר שבה מגיעים בני עיני עי כמו שרשן מעריך כאן אמריו אתם אתם אומרים דברים כרטים שהם בממש או פירוש שני דברים בעלמון זה ושושן על שם מקומם מגיעים ממולה אתם אומרים מימו מביא כאן יש באמת מפרשים שלא סתם הוא אמר שהם באים ממעולה כי באמת זה גם מסמן את זה שהם נפטרים בגיל צעיר זה הייתה קללה לבני לי שמרב בו ונושים כמו שונ אז מה הוא אומר ע אפילו רמר שמה רשנה ומוחו אלו לאחר כש אמר אני נותן לך את הנכסים ואחריך לפלוני לאדם זר אז אם הראשון מוכר אז השני לא יכול להוציא מם אבל לעצמו כשהוא אומר אחריך לעצמי כמו האישה הזו שאמרה אחרי שרביב ימות זה יחזור אליי לא זאת אומרת בדיוק להפך ממה שרביב סבר רביבי סבר שפה עוד יותר טוב כיון שלא אמר אחרי כל אדם אחר אלא שיחזור אליי אז לפי גמ מותר אפלו לכתחילה למקום בא רב הונ ברש ומהפך את הקרה על פיה לא רק שאסור לכתחילה אלא בזה מודה רב שים גמליאל שהוא לא מקנה לו אל הפירות הוא רוצה שזה יחזור אל מה שישאר ולכן אומר לו מה שהקנת לבנך לא הועיל כלום אלא יש לך את פירות הדקל כל ימי חייך אז זה יש לבנך במקומך א ברגע שר הביבי ימות זה יחזור לאישה או להושע חוזרת כת הגמור רשבם אומר שלכאורה צריך לגרו זות לפני מעשה שביבי זה מובע כאן דרך אגב בדומה למה שרוב אמר לגבי אגנס רזר אומר רוב רב נחמן אדם שאומר לחברו שור זה נוס ל במונה המנ שתחזרו לי הוא אומר לו אני נותן לך מתנה את השור הזה לחודש נניח אחרי שיעבור החודש תגמור לעשות מה שאתה צריך תחזיר לי את זה עבר החודש מחזיר לו אבל עוד לפני זה הקדישו הוא אמר שור זה הקדש ואז והחזירו הרי זה מוקדש ומזו זאת אומרת שנתקיים התנאי כי הוא החזיר זאת אז גלוי מפריע שזה הה שלו ואם זה היה שלו אז זה הקדש חל אומה לרוב לרב נחמן מה ידרי הוא אמר לונ שתחזירו לי מה אתה מחזיר אתה מחזיר לי שור שהוא קדוש מה יש לי לעשות עם זה אז הוא לא קימ את התנאי אז ממילא אז הקדש לאחל אומר לי אומר לו רב נחמן חר מה הוא חיסר לו הוא לקח ממנו שור ואחזיר לו שו ארב ש חזינן היממ שתחזירי הוא אדרי אפילו שהוא הגדיש לפני זה ברשו מדמים זאת למה שרואים לגבי גזלן למשל אדם גזל חמץ ועבר עלי בפסח אז נעשה הבנוי הוא יכול לקחת את החמץ ולהחזיר זאת לגזל ווא מקיים וש גזלו הריש יכול לפניו אז כך גם כאן אם המנ שתחזרו הוא מחזיר לו אפילו שזה קדוש ממילא הקדש מתחל אבל הי אומר למנ שתחזרו לי מה מתכוון לי מוקולי אם אתה מחזיר לו שור שהוא הגד שוא לא יכול להנות מ זה אז לא החזרת לו ואם לא החזרת לו המתונה לא חלה ממילא ההקדש לא חל וממילא המתונה כן חלה כ הו מחזר אמת דבר שלא קדוש כהקדש לא חל הרשב מביא שנראה בעיני שאם אדם קיבל שור מתום נס לאחזר וואו מד בתוך הזמן הוא פטור מלשלם הוא לא שול חי בוסין ואפילו לא שוח בגני וידה הוא מקבל מתונה רק אם הוא פושע והוא לא מחזיר לו בפשיעה אז המתון בטלה הוא צריך לשלם לו עד כאן דף קלז ‏y [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: