הדף היומי מסכת בבא בתרא דף קלו

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא מבית "דרשו" עם הרב מאיר שפרכר שליט"א, הדף היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי מסכת בבא בתרא דף קלו

[מוזיקה] בב בטרה דף קלו מתחילים בעזרת השם במשנה מסופר כאן בגמרא שרבא בר אבוה היה חולה באו לבקר אותו רב הונה ורב נחמן ביקש רב הונה מרב נחמן תשאל את רבא ברבוע כמו מי פוסקים להלכה כאן במשנה שלנו שמדברת על אדם בריא שרוצה לתת מתנה את נכסיו לבניו מחייו אבל הוא רוצה כל זמן שהוא חי שתהייה לו הזכות להנות מהנכסים זה נקרא אכילת פירות הנכסים ורק גוף נכסיו יהיו קנויים לבניו כבר בחייו אז יש ויכוח כאן במשנה כשהוא כותב את נכסיו לבניו והוא כותב את הזמן מתי הוא הקנה את נכסיו לבניו האם צריך שיכתוב להם נכסי נתונים לכם מהיום כי הרי אי אפשר להקנות אחר מיתה שאדם מת הוא כבר לא יכול לשות לעשות קניינים השאלה אם הוא חייב להוסיף את המילה מהיום ולאחר מיתה ודאי שהוא צריך להקנות מהיום את גוף הנכסים ואת הפירות מאחלת הנכסים יכלו הבנים לקבל אחר מיתתו השאלה אם צריך לכתוב את המילה מהיום לפי דברי רבי יהודה צריך ורק אז בניו קונים בחייו את נכסיו אבל הזכות באכילת הפירות נשארת שלו וא אחרי שהוא מת הבנים מקבלים גם את הזכויות של הנכסים מה שנקרא אכילת פירות לעומת זאת רבי יוסי אומר אינו צריך לכתוב את המילה מהיום אז אני מבקש ממך אומר רב הונה לרב נחמן תשאל את רבא ברבוע כמו מי ההלכה האם ההלכה כמו רבי יהודה או כמו רבי יוסי האם צריך לכתוב את המילה מהיום או לא אמר רב נחמן מה יש לי לשאול את השאלה הזאת אני בכלל לא מבין את טעמו של רבי יוסי מה פירוש שלא צריך לכתוב את המילה מעכשיו מה הוא רוצה להקנות את נכסיו לבניו לבניו אחרי מיתתו הרי אחרי מיתה הוא לא יכול להקנות שום דבר יכלו לקבל את זה כמו כל דיני ירושה אבל אם הוא רוצה שזה יהיה בתורת מתנה כי הוא רוצה להרוויח כמה דברים אז הוא איך הוא יכול להקנות את זה אחרי מיטתו אם הוא רוצה להקנות הוא צריך להקנות את זה מחייו לא מבין את הטעם של רבי יוסי מה יש לי לשאול את רב ברבונה האם נפסקה ההלכה כמותו או לא אמר לו רבונה אתה קודם כל תשאל כמו מי ההלכה ואני כבר אסביר לך מה הטעם באמת הם שאלו את רבה ברב הונה והוא אמר להם ההלכה היא כמו רבי יוסי לא צריך לכתוב את המילה מהיום ואז באמת רב נחמן שאל את רב הונה הבטחת שתאמר מה אתה נו מה באמת הטעם של דברי רבי יוסי הרי ידוע שרבי יוסי בר חלפתא נימוקו אמו כשהוא הייה אומר הלכה הוא גם היה מנמק את ההלכה שלו מה באמת ההסבר אז אמר לו רב הונה כמו שהבטחתי אני באמת יאמר לך רבי יוסי סובר הרי כתוב כאן בשטר מתי הוא נכתב מתי האבא הקנה את נכסיו לבניו בחייו בשביל מה כתוב את הזמן הוא היה יכול לכתוב שטר בלי זמן בלי תאריך כשהוא כתב את הזמן זה בשביל שזה יחשב כאילו הוא אומר שהוא מקנה כאילו הוא כותב שהוא מקנה מעכשיו לאחר מיתה וזה הסיבה אם כן שהבנים קונים את גוף הקרקע בחיי אביהם אלא שאביהם משאיר לעצמו את זכות אכילת הפירות של הקרקע עד מיטתו שאז הם יזכו גם בפירות מכיוון שכן אומרת המשנה האב אינו יכול למכור את גוף הקרק והפירות לאנשים אחרים מפני שהן כתובים לבניו וגם הבנים אינם יכולים בן אינו יכול למכור את גוף הקרקע והפירות לאחרים מפני שיש לאב זכות אכילת הפירות אין ברשות האב ולכן אם מכר האב את הנכסים שהוא קנה במתנה לבניו רק הפירות מכורים עד שהוא ימות ואחר כך הבנים יזכו גם בפירות כי הרי גוף הקרקע שייכת להם ורק בחייו של אבא היייתה לו זכות אכילת פירות שאת זה בלבד ו מחר ואם מחר הבן אז אין לה לוקח בהן כלום עד שימות האב למה כי כל זמן שהאבא חי הזכות אכילת פירות היא שלא ואי אפשר למכור את זה יש הבדל מאוד גדול בין המקרה שלנו שאדם מקנה את נכסיו לבניו בחייו והוא משאיר לעצמו את זכות אכילת הפירות לבין המקרה שה גמרא מביאה כעת לגבי אדם שכותב לאשתו גט אבל הוא לא רוצה שהיא באמת תהיה גרושה הוא רוצה להמשיך לחיות איתה רק הוא לא רוצה שיהיה ספק אחרי שהוא ימות אם היא צריכה עכשיו לבדוק אולי הוא מת בלי בנים ואז היא צריכה דווקא להתחתן עם אחיו או או שאחיו יתן לה חליצה הוא רוצה לפתור אותה מהיבול אז הוא נותן לה גט כבר מהיום ולאחר מיתה אבל זה שנינו ששם כשהוא כותב את זה שהוא נותן לה את הגט מהיום ולאחר מיתה זה לא מחליט באופן מוחלט שהגט הזה הוא גט טוב והוא יכול לאחר מיתתו הוא יכול מהיום ולאחר מיתתו אלא זה נשאר ספק ואם כן כי כתב מהיום ולאחר מיתה מהה איך זה מועיל הרי לעניין גיטין אנחנו יודעים שזה לא מועיל כמו ששנינו הנן אדם כותב לאשתו הרי זה גך מהיום ולאחר מיתה אז זה ספק גת גת ואינו גת ואם בסוף הוא ימות בלי בנים כיוון שהיא ספק מגורשת אז ה לא תוכלה להתחתן עם אחיו ביבום אלא תהיה חייבת לקבל ממנו חליצה ולצאת להיות מותרת להתחתן עם מישהו אחר חולצת ולא מתייבמת ואם כן למה זה שונה מהמקרה אצלנו שאנחנו אומרים שזה הועיל כשהוא מקנה לבניו מהיום ולאחר מיתה ואחרי מיתתו הם זוכים לגמרי לא רק בגוף של הקרקע אלא גם בנכסים מתרצת הגמרה יש באמת הבדל גדול שם הטם לעניין גט לא שייך לומר שחלק חל מהיום חלק מהגת וחלק חל לאחר מיתה אלא מספק לן יש לנו ספק האם הכוונה היייתה לתנאי הי תנא היינו הרי זה גיטך מהיום כשאמות מתי שהוא ימות אז היא תהיה מגורשת המיטה שלו היא התנאי של הגט וברגע שהוא ימות התברר שבאמת מעכשיו כבר היה הגט קיים הי חזרה או אפשר לומר אפשרות אחרת שהכוונה שלו היייתה שהוא חזר בו בהתחלה הוא נתן לה את הגט ואז הוא חזר בו והוא החליט שהגט לא לא יתחיל מעכשיו אלא רק אחרי שהוא ימות והוא לא יכול לגרש אחרי שהוא מת אין לו כבר כוח אז לגרש ולכן הגת לא חל אבל כאן החה יש אפשרות לקיים את שני הדברים החיק אמר לי ככה הוא אמר לבן שלו או לבנים שלו מהיום גוף הקני גוף הקרקע היהיה קנוי לכם מהיום ולאחר מיתה תזכו גם בפירות זה תקנו לאחר מיתה וכיוון שאפשר לקיים את שתי הלשונות אז ברור שהוא התכוון לשניהם אלא שיש ויכוח האם צריך לכתוב את המילה מהיום או שמספיק עצם זה שכתוב זמן מתי כתבו את שטר המתנה על הבנים וזה כבר כאילו כתוב מהיום שלפי דעת רבי יהודה זה לא מספיק צריך לכתוב מהיום ולאחר מיטה האבא מקנה את נכסיו לבניו ורבי יוסי אומר אינו צריך לכתוב מהיום וכאן הגמרא מביאה את הסיפור שהבאנו בפתיחה של השיעור שכש רבא ברבוע נפל למשכב חלש באו לבקר אותו על לגבי רב הונה ורב נחמן אמר לי רב הונא לרב נחמן תשאל אותו באי מיני כמו מי ההלכה כרבי יוסי או אין הלכה כרבי יוסי אמר לי אז רב נחמן אמר לרב הונה למה שאני אשאל שאלה כזאת אני בכלל לא מבין את עמי דרבי יוסי לא ידענא למה אפשר בלי לכתוב מהיום להקנות מתנה מה הוא רוצה להקנות לבנים שלו המתנה אחרי שהוא ימות אחרי שהוא ימות הוא לא יכול לעשות שום קניינים איך הלכה הי באמני איך אני בכלל צריך לשאול איך אני אשאל אותו כמו מי הלכה אם בכלל לא מבין את הטעם של רבי יוסי למה בכלל שנפסק מותו אמר לי אז רבון אמר לרב נחמן אתת הדבר ראשון תשאל אותו כמו מי ההלכה את הטעם אני כבר יוכל להסביר לך אחר כך את באי מיני היא הלכה היא לא אתה תשאל אותו האם ההלכה כ רבי יוסי או לא וטעמי אנע מין הלך אני אסביר לך אחר כך מה הטעם של רבי יוסי ומיני אז רב נחמא באמת שאל את רב ברבוע האם הלכה כרבי יוסי או לא אמר לי אמר רבו לרב נחמן טוב שהספקת לשאול אותי ככה אני יכול להעביר לכם את המסורת לדורות הבאים כך שמעתי מרב אחי אמר רב הלכה כרבי יוסי טוב אז אם כן אנחנו כבר יודעים כמו מי ההלכה אבל רב נחמן עדיין לא יודע מה הטעם של רבי יוסי ההלכה כי רבי יוסי השאלה מה הטעם שלו אז אחרי שהם ייצאו מהביקור חולים אצל רבא ברבוע בטר דפיקו אמר לי אז רבונה אמר לרב נחמן הבטחתי לך שאם אתה תשאל אני כבר אגיד לך גם מה הטעם של רבי יוסי אני אגיד לך אינו טעמי ד רבי יוסי זה הסיבה שלפי דעתו לא צריך לכתוב את המילה מהיום כי זה ברור מעצמו דאמר זמנו של שטר זה שכתוב את הזמן מתי השטר הזה נכתב מוכיח עליו שאין ברצונו שיכול אחרי מיתתו אלא מהיום כי אם הוא היה רוצה שיכול אחרי מיתתו מה זה משנה מתי כתבו את השטר וזה שהוא כתב את הזמן מתי כתבו את השטר כי הוא התכוון שזה יהיה כמו מהיום ולאחר מיתה שכבר מהיום הקניין יכול ואם כן הקניין חל גם בלי שכתוב מהיום תניה נמי אחי באמת כך כתוב הברייתא רבי יוסי אומר אינו צריך לכתוב מהיום וכמו שאמרנו רבי יוס נמקו אמו תמיד מנמק את שיטתו והוא גם מסביר למה לפני שזמנו של שטר שהוא כתב בשטר מתי כתבו אותו באיזה תאריך מוכיח עליו שהוא לא התכוון שהקנייה יהיה אחרי מיתתו אלא כבר מהיום ולאחר מיתה מביאה הגמרא שאלה באה מיני רבה מרב נחמן במקרה שבשטר כתוב שעשו קניין באקנה מהוא האם גם שם יש ויכוח האם גם שם לפי רבי יהודה צריך לכתוב מהיום אז רב נחמן אמר לי בקנאה רבי יהודה מודה שאלא צריך לכתוב מהיום כי כתוב שעשו קניין אז ודאי שזה היה מהיום ולאחר מיתה רב פפי אמר תלוי איזה נוסח קניין כתוב בשטר איקה הקנית דצריך יש נוסח קניין שצריך לכתוב גם מהיום והק קנית ד לא צריך יש נוסח קנין שכתוב בשטר שלא צריך לכתוב בו מהיום מה ההבדל אם כתוב בתחילת השטר הקני היינו שהנותן אמר לנו לעשות קניין ובסוף השטר כתוב קנינה מיני שבאמת עשינו את הקניין אז לא צריך לכתוב בשטר שהוא מהיום כבר כי הרי מה צריך לומר בסוף השטר שקנינו ממנו פשוט אם אתה כותב שהוא אמר לך לעשות קניין ואתה כותב כן שטר ודאי שעשית קניין אלא מה זה מתכוון לחדד אותו יתור לשון שהקנייה היה מהיום אז לא צריך לכתוב מהיום אבל אם כתוב להפך בתחילת השטר כתוב קנינה היינו שעשינו קניין קנינה מיני ובסוף השטר כתוב וקני הוא אמר לנו לעשות קניין אז בעצם אין כאן יתור לשון כי בעצם הם בהתחלה כתבו שהם עושים קניין אחר כך מסבירים למה הם עשו את הקניין אז צריך לכתוב בשטר מהיום מתקיף לרב חנינא מיסורה בקשה איך אתה בכלל מדייק מהלשון הזאת מיק מידיך יש דבר דנן לא דינן אנחנו לא יודעים את ההבדל וספרי ידי וסופרי הדינים יודעים מי בכלל יודע את ההבדל אם כותבים קודם שהוא אמר לנו לקנות או כותבים קודם שקנינו הרי אנחנו בעצמנו לא כולנו מבינים שיש הבדל בדבר הזה אז אם כן ודאי שאיין כאן כוונה מיוחדת בשינוי של הלשון קניין אומרת הגמרא מי אמר שספרי הדיינים לא יודעים את ההבדל שאלו את הסופרים של הב שאילון הוא לספרי ד הבי והם ידעו טוב את החילוק הם וכן שאלו את הסופרים לספרי דרבה וגם הם ידעו טוב את החילוק מביאה הגמרא רב הונא ברי דרב יהושע אמר אין הבדל אם מקדימים את הלשון ש קנינו או שהוא אמר לנו לקנות אלא בין אם הוא כתב הקני וקנין מיני שהוא ציווה לעשות קניין ועשינו קניין ובין אם הוא כתב הפוך קנינה מיני עשינו קניין וקני הוא אמר לנו לעשות קניין לא צריך לכתוב מהיום ובזה אין ויכוח רבי יהודה גם מודה שלא צריך לכתוב מהיום ומתי הויכוח בדוחן פתגמי זכרון הדברים דא בענ פנה שהיה בפנינו שהם כותבים בסך הכל את מה שהיה שאותו אבא הקנה לבניו את נכסיו בחייו ולאחר מיתה בזה פליג בזה הויכוח אם צריך לכתוב מהיום או לא שלפי רבי יהודה צריך לכתוב ולפי רבי יוסי לא צריך לכתוב מהיום אבל אם כתוב קניין כולם מודעים שלא צריך לכתוב בו מהיום ככה כמו הנוסח הזה אמר רב כהנה אמרית לשמע כמ דרב זביד מן הרדה אמרתי את השמועה הזאת לפני רב זביד מן ההרד שהסדר הוא שרבה הסתפק לשון קניין האם צריך לכתוב לפי רבי יהודה מעכשיו או לא ורב נחמן אמר שלא צריך ורב פפי אמר שזה תלוי אם קודם כל הקדימו את הלשון שהנותן אמר להקנות ואחר כך כותבים שעשו את הקניין או הפוך ורב הונה בנו של רבי יהושע אמר שאיין הבדל אם הקדימו או לא הקדימו את הלשון שהוא אמר להקנות אלא בשני המקרים כיוון שכתוב קניין אז לא צריך לכתוב עכשיו וכל ההבדל בין רבי יהודה לבין רבי יוסי זה רק כ שהשטר הוא סך הכל זכרון דברים ולא כתוב כן קניין ככה אמר רב קנה לפני רב זביד מן ארדה את השמועה הזאת ואמר לי רב זביד אתון אחי מניטו לה אתם לומדים את השמועה בצורה הזאת אנחנו כך שנינו את הדברים אחי מתנין לה לא שרבה שאל את רב נחמן ורב נחמן השיב לו אלא אמר רבה אמר רב נחמן הוא אמר את הדברים בצורה שהייתה פשוטה אצלו ש בשטר של קניין לא צריך לכתוב מעכשיו אין הבדל מה הוא הקדים מה העדים הקדימו שהוא אמר לנו לקנות או שקנינו אינו צריך לכתוב מהיום גם לפי רבי יהודה בין הוא כתב קודם אקנ תיקנו ואחר כך קנינה מיני קנינו ובן שכתב הפוך קודם קנינה מיני קנינו ואחר כך כתוב שאמר לנו הקני תקנו לא צריך לכתוב מהיום ומה ההבדל בין רבי יהודה לבין רבי יוסי שלפי רבי יהודה צריך לכתוב מהיום רק בשטר שכותבים העדים זכרון דברים שהיה בפניהם דוכן פתגם מדו באנ פנה לא מוזכר קניין וזה פליגי וזה רבי יהודה חולק ואומר שצריך לכתוב מעכשיו במשנה אמרנו אם אדם כותב את נכסיו לבנו שיכול מעכשיו ולאחר מותו אז הקניין חל שהבן זוכה בגוף הנכסים אבל את הפירות האבא אוכל כל ימי חייו ולכן אם האבא מכר את הנכסים אז זה לא מכירה גמורה רק לאכילת פירות הוא מחר למה כי הרי גוף הנכסים שייכים לבן ואם הבן מחר אז עדיין האבא יש לו זכות אכילת פירות שזה שלו זה לא הוא לא נתן את זה לבן וכשאבא ימות אז זה יעבור לבן גם בזכות אכילת פירות ואז כיוון שהבן מכר את זה למישהו אז הוא זוכה גם בגוף הקרקע וגם בפירות השאלה היא מה קורה אם השם ישמרנו תמר מחר הבן את הנכסים שקיבל מאבי במתנה בחיי האב ומת הבן בחיי האב זה לא שהאבא מת קודם ואז הנכסים עברו לבן ואז זה עבר לקונה אלא הבן מת בחיי האבא שם ישמרנו הם עוד לא הגיעו לידי הבן במקרה הזה יש ויכוח האם הלוקח האם הקונה זוכה או לא אמר רבי יוחנן לא קנה לוקח ורש לקיש אמר קנה לוקח במה ההבדל הסיבה שרבי יוחנן אמר לא קנה לוקח כי לפי דעתו מה שיש לאבא קניין לזכות אכילת פירות זה כמו קניין הגוף דמ זה נחשב כמו שיש לו קניין בגוף הקרקע בעצמה והבן לא היה יכול למכור אלא על מנת שכשהוא ייזכה בנכסים אז הם יהיו מכורים לקונה אבל הוא מעולם לא זכה בנכסים כי הוא היה אמור לזכור אחרי שאבא ימות אבל הוא הרי לא היה נוכח בזמן שאבא מת כי הוא מת לפניו לכן הוא לא זכה מעולם בנכסים ולכן הנכסים לא מכורים ורש לקיש אמר קנה לוקח למה מה שיש לאב קניין בפירות זה לאו כקניין הגוף דמי זה לא נחשב שיש לו קניין בנכסים עצמם ואם כן את הנכסים עצמם הבני היה יכול למכור אלא מה כל זמן שאבא חי יש לו זכות להנות מהנכסים כול פירות הנכסים אבל גוף הקרקע באמת מכור ולכן כשאבא ימות אז גם זכות אכילת הפירות יעבור לידי הקונה שואלת הגמרא והרי כבר נחלקו רבי יוחנן ורש לקיש בוויכוח הזה האם קניין הפירות שיש לאדם זה כמו שיש לו קניין בגוף של הנכסים עצמם הפליגו באחד הזמנה דיטמר כמו ששנינו המוכר שדה הו לחברו אבל הוא מוכר את השדה רק לזכות אכילת פירות לכמה שנים את גוף הקרקע הוא משאיר אצלו רבי יוחנן אמר כשאותו אחד רואה בשדה תינה ראשונה שביקרה שצמחה או ענבים או שר פירות משבעת המינים שגודלים ראשונים ואז התורה מצווה שכשאדם יש לו שדה וגדלו שם פירות משבעת המינים שהשתבשה והם ארץ ישראל אז צריך להביא את הראשון שביניהם ירושלים להביא את זה מתנות כהונה לכהנים של מצוות ביכורים ואז הוא קורא מקרא ביכורים הוא בא שם לבית המקדש ואומר שהוא מודה לקדוש ברוך הוא על האדמה אשר נתת לי עכשיו כאן הקדוש ברוך הוא נתן לו פירות הוא לא נתן לו אדמה כי יש לו רק זכות אכילת פירות ו לפי רבי יוחנן אף על פי שיש לו זכות באכילת הפירות קניין פירות זה כמו קניין הגוף זה אומר שיש לו גם קניין בגוף הקרקע לכן הוא מביא ביכורים מהפירות וקורא מקרא ביכורים רש לקיש אמר מה זאת אומרת האדמה שנתת לי הקדוש ברוך הוא לא נתן לך אדמה נתן לך פירות לכן מביא ביכורים ואינו קורה הוא לא יכול לומר האדמה שנתת לי ורבי יוחנן מבאר ואומר למה מביא וקורה כי הוא כסבר קניין הפירות שיש לקונה בקרקע זה כמון ן הגוף דמ אז לכן הוא אומר אדמה שנתת לי יש לי קניין הגוף באדמה ורש לקיש אמר מביא ואינו קורה כי קניין הפירות שיש לו זה לו כקניין הגוף ד אין לו אדמה הוא לא יכול לומר האדמה שנתת לי בשבל מה צריך להגיד את אותו וכוח שני פעמים שתי פעמים גם כאן לגבי מקרא ביקורים וגם לגבי אבא שנתן לבניו את נכסיו בחייו והוא זוכה בפירות עד שהוא מת מתרצת הגמרא גם לרבי יוחנן וגם לרש לקיש יש חידוש בדעתם לגבי אבא שנתן לבנו את נכסיו אמר לך רבי יוחנן אף על גב ד בעלמה מקרים רגילים אני סובר קניין פירות הוא כמו קניין הגוף ולכן אדם יכול לומר על פירות ביקורים מאדמה שבסך הכל י יש לו בקניין פירות הוא יכול לומר האדמה שנתת לי כי זה כמו קניין הגוף אבל החה כאן לגבי אבא שנתן לבנו את נכסיו אצטריך הייה צריך לחדש שגם כאן קניין פירות זה כקניין הגוף למה כי בלי זה היה עולה בדעתנו לומר סל כדת חמינה הבא לגבי ברי אכולי אכיל אב רגיל למחול לבנו וארשה לו למכור גם את הפירות כמש מלן ללכן אני צריך לחדש שאב לא מוכל כיוון שיש לו קניין פירות שהוא כקניין הגוף המכירה לא חלה רבי שמעון בן לקיש אמר אף על גב ד בעלמה במקרים רגילים אני סובר שקין פירות הוא רק פירות לאו כקניין הגוף דמ זה לא נחשב שיש לאדם קניין גם בגוף הקרקע כאן לגבי אב שנתן לבנו נכסים האחה אצטריך הייתי צריך לחדש שגם במקרה הזה קניין הפירות הוא רק פירות ולא קניין הגוף ס קת חמינה היה עולה בדעתנו לומר כל לגבי נפשי כל שאבא שיער לעצמו את הפירות אפילו במקום בנו במקום ברי נפשי עדיף עליי לעצמו עדיף לו והוא לא מוכל אפילו לבנו ואם כן כשהוא נתן לו קניין בקרקע והוא השאיר לעצמו קניין פירות הוא לא נתן לבנו את כל הגוף הקרקע אלא השאיר לעצמו גם קניין בקרקע ואם כן במקרה הזה קניין פירות יהיה כן קניין הגוף גם הש מלן לכן צריך לחדש לפי רבי שמעון בן נקיש שכשאנחנו גוף שאם אדם יש לו רק קניין פירות אז אין לו בקניין הגוף כלום מקשה רבי יוחנן לראש לקיש איתו רבי יוחנן לראש לקיש איך אתה אומר שקנייה פירות הוא רק פירות וזה לא נחשב שיש לו קניין בגוף הקרקע הרי הבריתה מדברת על חולה שנוטה למות שאומר לחברו הנכסים שלי נתונים לך ואחריך כשאתה תמות ירש פלוני את הנכסים ולא היורשים שלך ואחריו ם אותו פלוני ימות ירש פלוני ש את הנכסים ולא היורשים של השני אז הדין הוא כמו דבריו שמת הראשון קנה השני מת השני קנה השלישי זה אם המתו לפי הסדר אבל אם מת השני בחיי הראשון כשימות הראשון אז הנכסים יעברו ליורשים שלו יחזרו נכסים ליורשי הראשון וזה לא יעבור לשלישי זה הבריתה ואם זה נכון אם מיתה כמו דבריך רש לקיש שקנייה פירות זה רק פירות זה לא כקניין הגוף אם כן למה יחזרו הנכסים למה הנכסים עוברים ליורשי הראשון הרי לא היה לו קניין הגוף אז מה היה כאן בן אדם אחד לפני שהוא מת הוא הקנה את נכסיו לראובן בסדר מה זאת אומרת הוא יקנה לו את הנכסים לא נתן לו את זה במתנה גמורה לא נתן לו את זה בקניין הגוף כי הרי הוא אומר לו אני רוצה שאחריה כשאתה תמות זה יעבור לשמעון נו אם זה שלך לגמרי איך זה יעבור לשמעון לא זה לא שלך לגמרי יש לך רק זכות אכילת פירות אבל אחריך זה יעבור לשמעון ואחרי שמעון זה יעבור ללוי זאת אומרת ש הם זוכים בסך הכל בקניין פירות ואם כן למי שייכים גוף למי שהיה גוף הנכסים לא נותן וכשהוא מת למי זה עובר ליורשים שלו בעצמו אז אם כן אם שמעון מת בחיי ראובן ואם כן הזכות החיילת פירות לא עוברת מראובן לשמעון אז זה גם לא עוברת מראובן ללוי אבל זה לא אמור לעבור גם ליורשים של ראובן אלא ראובן התה לזכות אכילת פירות כשהוא מת זה חוזר ליורשים של הנותן יחזרו הנכס ורשה נותן מי בא אלי אמר לי הסביר האיש לקיש לרבי יוחנן כבר תירץ את השאלה שלך תרגמה רב אושיה בבבל שבמקרה שאדם אומר אחריך למישהו אחר שמה זה שני שמה זה שונה ודאי כוונתה נותן לתת לראשון לא רק את הפירות אלא גם את גוף הקרקע מה שהוא אמר שאחריו יהיה לפלוני זה ה היינו מה שהשתייך יהיה לפלוני יהיה לשני אומר לשמעון כיוון ששמעון לא היה קיים בזמן שמת ראובן אז זה נשאר א אצל ראובן כיוון שראובן מת זה עובר ליורשים שלו וכן את אותה קושיה רמי הקשה רב בר רב הונה לפני רב כמי דרב ואמר לו רב ותירץ כמו שירץ במת רב ושיה אחריך שני כשבן אדם אומר לחברו אני מקנה את זה ך ראובן ואחריך לשמעון ואחריך ללוי זה שונה שאפילו אם אנחנו אומרים שקנייה פירות הוא רק קניין פירות במקרה הזה אנחנו מודעים שזה גם הגוף התכוון לגמרי להקנות לאותו ראובן ואחריו אם ישאר משהו לשמעון וכן הלאה אם כן אין קושיה על דברי רבי שמעון בן לקיש כעת שואלת הגמרא קושיה על רבי יוחנן והתן שנינו במקרה הזה שדם נותן את נכסיו לראובן ואחריך לשמעון ואחריך ללוי וכשמת ראובן ובאו להעביר את הנכסים לשמעון גילו שהוא מת בחיי ראובן אז כתוב בבריתה חזרו ליורשי הנותן זאת אומרת כיוון שאי אפשר להעביר את הנכסים לשמעון אז אם כן בעצם יוצא שהיה כאן לראובן רק קניין פירות ולמי היה קניין הגוף לנותן וכש הנותן מת את הגוף הנכסים הוא לא הקנה לראובן ואחריו לשמעון אלא זה נשאר אצלו וכשהוא מת זה עבר ליורשיו ולכן כש אם כראובן מת שמעון כבר מת מת לפניו שמעון מת בחיי ראובן אז יחזרו הנכסים ליורשים ליורשי הנותן זה ממש כמו דברי רבי שמעון בן לקיש אז אם כן יהיה מכאן קושייה על רבי יוחנן מתרצת הגמרא רבי יוחנן תארץ שבאמת יש ויכוח תנאים תנאי האם קניין פירות שיש לראובן שהוא הראשון זה כקניין הגוף או לא לתניה שנינו ברייתא הוא אומר לחברו סים שלי יהיו קנויים לך ואחריך לפלוני וירד הראשון ומר ראובן שהוא היה הראשון ואחריו זה שמעון ומחר מהקרקעות ו את הכסף שהוא קיבל הוא אכל הוא השתמש בזה אז לפי דעת רבי אחרי שהראשון מת השני מוצים יד על הכוחות למה כי כל מה שהייתה זכות לראובן זה רק היה קניין פירות לא היה לו זכות בגוף עצמו והוא לא היה יכול למכור את זה אלה הם דברי רבי רבן שמעון בן גמליאל אומר אין לשני אלא מה ששיער הראשון ואם הראשון לא שיהר כלום אין לו כלום כי קניין הפירות שה שהיה לראשון זה היה כמו קניין הגוף היה לו קניין בגוף הנכסים הוא היה יכול למכור אותם שואלת הגמרא הורה מי היא בבריתה הבאה ר נו שהדעות של רבי ורבן שמעון בן גמליאל נשנו בדיוק הפוך מהברית הקודמת שם אדם אמר לחברו נכסי לך אחרי מותי ואחריך לפלוני אז לפי רבי יורד הראשון לקרקע ומוכר אותה למישהו אחר ואוכל את מהמאות שהוא קיבל יכול לבזבז את הכסף דברי רבי והמכירה הועילה רבן שמעון בן גמליאל אומר אין לראשון אלא זכות אכילת פירות בלבד קשיה יש סתירה מדבריו של רבי בבריתה הראשונה שהוא אמר שהקן הוא רק של הפירות ולא קניין הגוף ואסור לו למכור על דבריו של רבי שאמר ש מותר לו למכור וגם כשי דרבן שמ בן גמליאל שבביתה הראשונה אמר שהמירה חלה כי הקניין הפירות שהיה לראשון היה כמו קניין הגוף על דבריו של רבי שמעון בן גמליאל בבריתה השנייה שהוא אמר שאסור למכור מתרצת הגמרא דברי רבי על דברי רבי לא קשי לא קשיה הבריתה הראשונה דיברה שאת גוף הקרקע אסור לראשון למכור לגופה ואם מכר אז המכירה לא הועילה והשני יכול להוציא מהקונים מהלקוחות הבריתה השנייה דיברה לעניין מכירת הפירות או אכילת הפירות שזה באמת ודאי הוא יכול למכור כי זכות בפירות ודאי שיש לו גם דבריו של רבן שמון גמליאל לא סותרים את רב האחרים של רבן שמן גמליאל לא קשיה הבריתה השנייה דיברה לא ימכור לכתחילה את גוף הקרקע כדי שיוכל להשאיר לשני כמו הציווי שציווה אותו הנותן והייתה הראשונה דיברה בדיעבד אם הוא מכר את הקרקע המכירה קיימת כיוון שהזכות שהייתה לו בקרקע של אכילת פירות לפי דעת רבן שמן בן גמליאל זה זכות בגוף הקרקע היה לו קניין בגוף הקרקע ולכן המכירה שלו הועילה ועד כאן דף קלו ‏y
לצפיה בתכנים נוספים: