הדף היומי מסכת בבא בתרא דף קלה

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא מבית "דרשו" עם הרב מאיר שפרכר שליט"א, הדף היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי מסכת בבא בתרא דף קלה

[מוזיקה] ב בטרה דף קלה מתחילים בעזרת השם שורה תשיעית מספרת הגמרא ההוא דו מוזק לן דלט אח אותו אחד ש בכל השנים הוא היה כמו בן יחיד היייתה חזקה שאין לו אחים הוא התחתן הקים בית ולא זכה להפקד לא היו לו ילדים ולפני שהוא בא לעזוב את העולם הוא עשה חשבון זאת אומרת הרי כיוון שאין לו ילדים אז אחרי שהוא עוזב את העולם אשתו היא לא אלמנה רגילה אלא היא זקוקה לאיבו היא צריכה להתחתן עם אח שלו אבל הוא מוחזק שאין לו אחים צד שני הוא שמע שיש בעיר שמועה שבחוץ לארץ יש עדים שיכולים להעיד שיש לו אחים אז הוא בא ואמר לפני שהוא נפטר בשעת מיתה דלט ליחי בא ואמר בצורה ברורה שהשמועה הזאת לא נכונה ואיין לו אחים ואם כן כשהוא עכשיו עוזב את העולם אשתו היא אלמנה רגילה יכולה לבנות את עצמה לבנות להבית להתחתן עם מישהו אחר לא תצטרך עכשיו ללכת לחפש את העדים שיכולים להעיד שבעלי היו לה אחים ללכת או להתחתן עם אח של בעלה ביבום או שהוא יוציא אותה על ידי חליצה ה רוצה לפתור אותה מזה עכשיו היה ויכוח כאן בין רב יוסף לבין הבאה האם הוא נאמן אמר רב יוסף מ ליחוש לה למה יש לחשוש ולאסור אותה להתחתן עם אחרים לפני שהיא תקבל חליצה מאח של בעלה חדה דבר אחד ד מוחזק לן דלת דלת לי אחין הוחזק חזקה שה נפטר לא היו לו אחים ועוד הרי הוא אמר מפורש בשעת מיתתו דלט לי שאין לו אחים אמר לי הביה טען לרב יוסף לפי דעתי צריך כן לחשוש שיש לו אחים כי הרי יש שמועה האמרי דיק העדים במדינת הים שיש עדים בחוץ לארץ דיד ע דת לאחים שהם יכולים להעיד שיש לו אחים אז רב יוסף טען אי אפשר לסמוך על השמועה הזאת שיש עדים במקום אחר כי השתה כעת מיעט על כל פנים על עלת נאו קמן הם לא נמצאים לפנינו העדים האלה זה דומה למקרה שהתירו באחת שהשם ישמרנו חטפו אותה אומות העולם בשבי ו זה לא היה ידוע בארץ ישראל שהיא הייתה בשבי והיא באה ואמרה שהיא נשב והיא מעידה על עצמה שהיא מותרת להתחתן עם כהן והיא לא נטמאה כשהיא הייתה בשבי אז על זה אמר רבי חנינא אמר רבי חנינא הדים בצד אסתן ותסר גם אם יש עדים בצד צפון בבבל שיודעים שהיא נשבית שנפלה בשבי אצל אומות העולם ועל פי העדות שלהם יש עליה חשש שהיא אסורה לכהן אבל כיוון שהעדים לא נמצאים כאן לפנינו וכי היא תאסר היא לא תאסר אומר רב יוסף גם אצלנו לגבי אותה שאתה רוצה לטעון שיהיה אסור להתחתן עם מישהו אחר כי היא זקוקה לחליצה כי יש עדים בחוץ לארץ שבעלה היו לו אחים והוא נפטר בלי ילדים והיא צריכה יבו העדים האלה לא נמצאים פה נמצאים בחוץ לארץ אז אם כן אנחנו לא מתחשבים בהם אמר לי הבאה אז הבאה אמר לרב יוסף אני מסכים שבשבוע הילו הקלו אבל אם הלנו בשוויה להאמין לה כיוון שהעדים לא נמצאים בפנינו כי כל האיסור כאן זה איסור קל ש אם היא נטמאת היא תהיה אסורה לכהן וכי אם קלנו בשוויה נקל באשת איש הרי אשת איש שזה בעצם המקרה שאנחנו מדברים כאן שהיא בחזקת שהיא היייתה נשואה לאותו אחד שכעת מת בלי בנים אז היא בחזקת איסור ואתה עכשיו רוצה לומר בסדר אז מה אם יש בחוץ לארץ הם לא נמצאים בפנינו אז תתיר לה להתחתן עם מישהו אחר זה לא דומה זה יותר חמור ואם כן צריך להחמיר כאן ובאמת כך גם אמר לי רבה לרב נתן בר אמי חוש לה תחשוש לדבריו של הבאה ואל תיתן לה להתחתן עם מישהו אחר שמה יבואו עדים ויעידו שיש לאחים ואז היא תצטרך חליצה רק אחרי שתקבל חליצה אז היא תהיה מותרת ינסה למישהו אחר במשנה אמרנו על אחד שמצא אח והוא טוען זה אח שלי יש לו אחים נוספים והם לא יודעים הם אומרים אנחנו לא יודעים ובאים עכשיו לרשת את הירושה של האבא אז נו אם היו שני אחים וכעת אחד מהם טוען זה אחי יש לנו אח שלישי והאבא השאיר ירושה שלוש קרקעות אז כל זמן שם היו שניים כל אחד מקבל קרקע וחצי אחד מהם טוען זה אח שלנו אז הוא באמת צריך לתת לאותו שלישי כאילו מחלקים את הירושה לשלושה חלקים ואם כן הוא נותן לו חצי קרקע את החלק שלו במה שהח הזה צריך לקבל לפי דברך צריך לחלק את הירושה לשלושה חלקים יש כאן שלוש קרקעות אז אם כן כל אחד צריך לקבל קרקע אחת אז אתה תקבל קרקע אחת והחצי הנוסף שהייתה צריך לקבל אתה נותן את זה לאח השלישי שאתה טוען שהוא אח שלכם וכמובן אם אותו אח ימות אתה תקבל בחזרה את החלק הזה עכשיו אם אחר כך אותו אח נפטר ו היו לו עוד נכסים חוץ מהירושה הזאת של האבא בזה המשנה אמרה שהאחים כולם שניהם חולקים כל האחים חולקים למה כי אותו אח טוען אני האח שלכם הוא מסכים עם זה באמת ומרת אותו אחד שאומרים זה אחי אחד מהם אמר זה אחי אותו אחי אותו שלישי טועה נכון באמת אני האח שלכם אז אם כן ביחס לשני האחים שהיו כאן רק אחד מהם מקבל שבאמת זה אח שלהם אז הוא צריך להתחלק איתו בירושה של האבא ואמא השלישי הזה בסוף ימות הוא יקבל את זה בחזרה אבל ביחס לאותו אח שלישי שכעת מגיע הוא הרי באמת באמת בא לקבל את הירושה הוא באמת טוען אני אח אז ללכן הוא מודה שהוא אח של שניהם אז אם יש לו עוד נכסים והוא מת אחר כך ואין לו יורשים אחרים אין לו בנים ובנות אין לו אבא אז ה שני האחים חולקים בירושה שלו זה מה שראיינו במשנה מבארת הגמרא וידך מיק אמרי מה טוענים האחים האחרים במקרה שלנו מה טוען האח השני שהוא לא אומר זה אחי אז אנחנו כבר אמרנו שהוא אומר אני לא יודע אבל הגמרא אומרת שבאמת חייב להיות שהוא אומר אני לא יודע כי אי קאמרי אם הם אומרים במקרה שלנו הוא אומר אחרונה הוא באמת אני מודה שהוא אח אמי למה המשנה אומרת יטול אמו רק בחלקו שהאח השלישי מקבל רק מהחלק של זה שמודה ואומר א זה אחי הרי גם האח השני אמר מודה אז אם כן צריכים לחלק את הירושה לשלושה חלקים כי הרי כל האחים כאן מודים למה בחלקו של זה שאמר זה אחי ותו לא ולא בחלק של האח השני או האחים הנוספים אלא תאמר שמדובר כאן דקאמרי לא חינו שהם מכחישים והם אומרים או במקרה שאנחנו אמרנו ש שהיה שני אחים שטוענים שאחד טוען שיש פה שלישי השני אומר לא הוא לא אח שלי אז למה כשמגיעה לו ירושה פתאום אתה רוצה לקבל חלק אם סיפה תראה את המשך המשנה שאם אותו אח נפלו לו הינו יש לו נכסים ממקום אחר לא מה שהאח שטען שהוא אחיו הביא לו בירושה של אביהם ירשו אחיו אמו זאת אומרת בזה כן מתחלקים שאר האחים שני האחים והרי האמרי לילי חונ הוא הרי האח שני טען שהוא לא מסכים לקבל את זה שיש להם את האח השלישי הזה אז איך הוא עכשיו בא לרשת אותו לכן חייבים לומר שהמשנה מדברת לא צריכה דקאמרי שכל האחים אומרים אין לנו יודעים במקרה של הדוגמה האח השני טוען אני לא יודע אז ללכן הוא לא צריך לתת לזה שבא עכשיו את החלק שלו בירושה אבל הוא כן יורש את אותו זה שבא כי אותו זה שבא מודה שבאמת הוא אחיו מנסה רבא לומר אמר רבא זאת אומרת אולי נדייק שאדם שומר לחברו אתה חייב לי מנה אתה חייב לי מזוז מנא לי בידיך ועלה הנתבע אומר איני יודע מה אתה רוצה להוכיח שהוא יהיה פטור שהרי כשאותו אחד שאחד האחים אומר זה אחי שאחד אחים אומר עליו שהוא אח והוא אומר נכון אני באמת אח אז אני בא וטובע אני רוצה לקבל חלק בירושה של אבא ומה אומרים האחים האחרים אנחנו לא יודעים אז כתוב כאן שהן מוצאים מהם זאת אומרת הם מוחזקים בירושה והם לא צריכים לתת לאותו אח שטוען שהוא אח שלהם מחלק הירושה רק זה שמודה הוא אומר זה אחי הוא נותן אבל האח השני או האחים האחרים אם יש יותר לא צריכים לתת אז רואים פה שאדם אומר לחברו מנה לי בידך כי הרי אותו אח הנוסף שכעת נולד להם פה שכעת התגלה להם פה טוען אתם חייבים לי בירושה תבינו והם אומרים אנחנו לא יודעים אתה רואה שהם לא צריכים לתת לו הבאיה אמר זה לא רעיה יכול להיות שבאמת במקרה של אדם שטוען לחברו אתה חייב להימנע והוא אומר לו אולי אני לא יודע יכול להיות שוא באמת חייב לאולי אי מלאך חייב למה כי הם טוענים כי הטובע טוען ודאי את החייב לי ו הוא אומר אולי הוא שמע בריא ושמע בריא עדיף ואם כן למה במשנה שלנו זה שונה ו וכאן זה שונה שני האחה כי הרי הוא לא אומר אני אח שלכם אלא בא אחד האחים ואומר עליו שהוא אח אז הוא בעצמו לא ודאי אז שני אח כאן ד שונה ד כמנה לאחר בידך דמי זה כמו מישהו שאומר אתה חייב למישהו כסף ואותו מ אותו אחד לא יודע ואתה לא יודע שניכם שמא אז באמת לא נאמר ש נחייב את הנתבע כי התובע בעצמו זה ש צריכים לשלם לו הוא בעצמו גם כן לא וודאי במשנה אמרנו שם דברים כאן על שלושה אחים זאת אומרת שניים שהם ידעו שהם אחים ועכשיו בא אחד מהם וטוען על השלישי שהוא א הוא אחיהם ואם כן כש מחלקים את הירושה אז אם יש שלוש קרקעות אז האח שלו אמר על שלישי שהוא אחיו מקבל כאילו יש כאן שני אחים מקבל קרקע וחצי והזה שטען זה אחי אז הוא צריך לתת לו כאילו יש כאן חלוקה של שלושה אז אם היה שלושה הוא היה מקבל רק אחד אז עכשיו הוא אומר זה אחי אז הוא מקבל גם כן רק אחד ואת החצי הנוסף נותן לאח שהוא טוען שהוא אחיו וברגע שאותו אח שהוא טוען שהוא אחיו מת אז הוא מקבל בחזרת החצי יחזרו נכסים למקומן זה ראינו במשנה כעת מסתפק רבה בארבה אם האח הזה קיבל בחלק שלו האח הנוסף שאמרו עליו זה אחי קיבל בחלק ירושה מאחיו איזה עץ דקל ועבר זמן והדקל התעבה וכעת הוא הוא מושבח יותר ואז האחה הוא מת זה שאמרו עליו זה אחי ואמרנו שבו עצמה רק זה שאמר זה אחי ונתן לו חלק בירושה יורש אבל נכסים שבאו אחר כך מאליהם זאת אומרת נכנסים שסתם היה לו אותו אח אז חולקים כל האחים בירושה שלו שאלה היא זה שהעץ הזה התעבה הדקל התעבה אלא שהקרקע השביחה על ידי ש נשפך לשם איזשהו שטף מים סרטון וזה נהייה מזוב יותר קרקע משובחת יותר סוג כזה שהירושה השביחה זה נקרא עדיין הירושה עצמה שרק האח שנתן את החלק מקבל בחזרה כשהאח מת או שזה נקרא כמו נכסים שבאו לאחר מכאן וכל האחים יורשים את אחיהם אותו שבח ששוחחו הנכסים מאליהם מהוא מבארת הגמרא לא מדובר כאן בשבח שהאח ירש קרקע ריקה ותרח בה חרש זרה וכעת הוא מת והוא הניח את הפירות גמורים כמו תבואה שכבר עומדת לקצירה או ענבים שאמורים ראויים כבר לבציר לקטיפה זה לא תיבא אלך זה לא ספק בכלל זה פשוט שזה כמו נכסים שנפלו לו ממקום אחר דמי וכל האחים יורשים את התבואה את הפירות האלה כי זה הוא טרח מעצמו כי תבא הלך הספק יהיה ושבח שאינו מגיע לכתפיים כגון שהאח ירש עץ דיקלה דקל והוא התעבה מעצמו עם הזמן עלים או שהוא ירש קרקע הרעה ואסקה סרטון ונערם עליה דבר שדין אותה זיבל אותה מה האם זה נקרא כמו חלק מהקרקע של הירושה עצמה שרק האח שנתן תו ש מקבל את זה בחזרה שזה נקרא כמו נכסים שבאו לאחר מכן שכל האחים יורשים בשווה תקו השאלה הזאתי תישאר בספק חכמים נתנו כוח לחולה שנוטה למות שאם הוא אומר איך הוא רוצה לחלק את הנכסים שלו אז כאילו שכתבו את זה בשטר ומסרו את זה לזוכים אבל אם הוא החליט שהוא רוצה לכתוב שטר שנקרא די תיקי שזה מלשון דה למיקם ולהיות היינו הש הזה יהיה לקום ולהיות שאם השטר הזה הוא רוצה להקנות את נכסיו לכל אלה שהוא רוצה שיזכו אם כן כותב הרשב נמצא שהוא לא רצה לזכות על ידי אמירתו את נכסיו לזוכים אלא על ידי אשתר והרי בשביל שהאדם יזכה אז צריך להקנות מחייו של ה חולה אבל אחרי שהוא מת הוא כבר לא יכול לקנות שום דבר היורשים שלו כבר יורשים את את נכסיו את ירושתו ולכן אומרת המשנה מי שמת ונמצא השטר הזה דייתיקי ששם מפורט לפרטי פרטים מי יקבל את נכסיו כמה כל אחד יקבל אבל הדי תיקיה הזאת קשורה על הרגל שלו על ירכו הרי זו אינה כלום כי בחייו הוא לא יקנה לזוכים אלא הוא רוצה שהשטר הזה יקנה אבל עכשיו זה כבר לאחר מיתתו אבל אם החולה זיכה ב בשטר למישהו אחר אבל הוא זיכה בחייו את נכסיו לאותו אחר או שהוא אמר בעל פה שדבריו זה כמו כתובים ומסורים בין המוזיקה לאחד מן היורשים ובין ה מוזיקה לאדם אחר שאינן מן היורשים דבריו קיימין מביאה הגמרא ברייתא תןו רבנן שמפרטת איזה הי די תיקי הצבאה של החולה שנותן למות כל שכתוב בה בשטר דע השטר הזה תה למיקם לקום ולהיות אחרי מיתתו וכיוון שהוא רוצה שזה ייה אחרי מיתתו הוא לא יכול לקנות שום דבר אחרי מיתתו ולכן הזוכים לא זכו ואיזו היא מתנה של אדם בריא שיכולה לחו כשהוא ימות כל שכתוב בה יום הוא כבר מקנה את גוף ה נכסים ולאחר מיטה הבן אדם יזכה גם באכילת הפירות שואלת הגמרא רגע ואם הוא כותב סתם שהוא נותן היום זה לא מועיל אלא רק אם הוא כותב מהיום ולחה מיתה הו דביה מתנה רק אז זה מתנה אבל כשהוא כותב מפורש אני מקנה לך כבר מעכשיו שזה שלך לא אביה מתנה מה זה אז לא יהיה מתנה אמר הביה אז ודאי שזה מתנה רק החיק אמר זה הכוונה של התנה בברייתא איזוהי מתנת בריא שהיא כמתנת שכיב מרע דלא קנ אלא לאחר מיתה אם אדם בריא רוצה להקנות למישהו כמו קניין של חולה שנותן למות והיינו הוא רוצה שאותו מישהו יזכה רק אחרי מיתתו הוא לא רוצה שבן אדם יזכה בנכסים שלו עוד בחייו הוא רוצה לתת את הירושה שלו לאנשים מסוימים בחלוקה מסוימת אבל הוא רוצה שהם יזכו בזה רק לאחר מיטתו הוא כותב את זה בעודו בריא אז הוא חייב לעשות את זה על ידי שטר כל שכתוב בשטר מהיום ולאחר מיתה ואז זה מועיל כמו מתנה של חולה הנוטה למות מספרת הגמרא יתיב ישב רבא בר רב הונה בחדר מקורה שהתלמידים לומדים בו והוא מוקף מחיצות עם חלונות אך סדרה דוי רב ו רבא ברבונה ישב יתיב וקאמר משמי דרבי יוחנן הוא אמר שמי שאמר את ההלכה הזאת זה רבי יוחנן את ההלכה הבאה שכיב מרע חולה שנוטה למות שאמר כיתבו שטר ותתנו זוז מנה מנכסי לפלוני ולא הספיקו לכתוב שטר ולתת לא אותו פלוני עד שאותו אחד מת אין כותבין ונותנין למה שמה לא גמר אותו חולה להקנות את נכסיו לחברו אלא בשטר ואין שטר לאחר מיתה אחרי שהוא מת כבר אי אפשר לכתוב שטר כך אמר רב ברבונה שת ההלכה הזאת אמר רבי יוחנן ואמר על זה רבי אלעזר אמר להו רבי אלעזר לתלמידים כן אני גם מסכים עם ההלכה הזאת הזדהרות בה תיזהרו בדין הזה כך היה הנוסח איך שאמר רבא ברבונה שההלכה הזאת נאמרה על ידי רבי יוחנן ורבי אלעזר הסכים לזה רב שיזי אמר בדיוק הפוך שאת ההלכה הזאת רבי אלעזר המרה ואמר לו רבי יוחנן רבי יוחנן הסכים להלכה שאמר רבי אלעזר הזדהו בה אמר רב נחמן ברי יצחק כמו שאומר רב שיזי יותר מסתבר כבתי ד רב שיזי מסתברא שאת ההלכה אזא אמר רבי אלעזר ורבי יוחנן קיבל את ההלכה הזאת כי אם אמרת בשלמה אם כמו שבאמת אומר שזי שרבי אלעזר אמר את ההלכה הזאת מובן למה רבי יוחנן היה צריך לקבל את דבריו ולחזק אותם הצריך רבי יוחנן לעשו דעלי היה צריך להעיד על דבריו של רבי אליעזר שהיה תלמידו של רבי יוחנן רבי יוחנן קיבל וחיזק את דברי תלמידו רבי אלעזר היה צריך לתת לזה הסכמה אלא אם אמרת שרבי יוחנן אמר את ההלכה הזאת איך ייתכן וכי צריך רבי אלעזר לסאו דלי לרבי יוחנן רבי וכ צריכים את החיזוק והעדות ש שרבי אלעזר מסכים לדברי רבו רבי יוחנן ועוד תשמ בוא אני אוכיח לך דרבי אלעזר הוא זה שמר את ההלכה הזאת ושלח רבין משם משמי דרבי אבהו אבו יודעים ששלח רבי אלעזר לגולה משום רב רבינו הלכה כזאת שכיב מרא שאמר כתבו שטר ותתנו מ הזוז נה לפלוני ולפני שהספיקו לכתוב את השת השכיב מרה מת אין כותבין ונותנין לאותו אחד שמה השכיב מרה לא התכוון לא גמר בדעתו להקנות לו אלא בשטר ואין שטר לאחר מיטתו של החולה ורבי יוחנן העיד על דבריו של רבי אלעזר שהם נכונים והוסיף ואמר תיבדק צריכים לבדוק מה היה הצורה של אותו חולה איך הוא ציווה לתת מנה מנכסיו מה בדק מה הכוונה לבדוק כית רב דימי כשהגיע רב דימי מארץ ישראל לבבל הוא אמר שני דברים בעניין שלנו דבר אחד הוא אמר שאם שכיב מרה כתב נכסיו לאחד ואחר כך חזר בו וכתב את נכסיו לשני אז השני זוכה כדי תיקי מבטלת די תיקי דהיינו המתנה של השכיב מרה האחרונה מבטלת את המתנה הקודמת כי הרי כל מה שהוא זוכה זה רק אחרי מיתתו של החולה אז כל זמן שהוא חי הוא עדיין יכול לשנות את דבריו זה דבר אחד דבר שני אמר רב דימי כשהוא הגיע מארץ ישראל לבבל שכיב מרשה אמר אני רוצה שתכתבו שטר ותתנו מנה זוז לפלוני ולפני שהספיקו לכתוב את השטר הוא מת אז הוא אמר בודקים וכאן הוא פירט איך בודקים רואים אם ביקש לכתוב את השטר כמפה כוחו מיפה את כוחו של של ה מקבל שתהייה לו רעיה ל המתנה אז כותבים לו שטר כי בעצם המקבל כבר קיבל רק רוצים לתת לו שטר שיהיה לו הוכחה שהוא קיבל אז בעצם הקניין כבר היה בחייו של החולה ואם לאב אם הכוונה שלו היייתה לעכב את המתנה שלא יקנה אלא על ידי השטר וכיוון שלא הספיק לכתוב את השטר בחייו והוא מת אז אין כותבין למה כי אין שטר לאחר מיתה וזה מה שהתכוון רבי יוחנן ש בדקים בקשה הגמרא מתיב רבי אבא בר ממל הוא מקשה קושיה כזאת כתוב בריא אדם בריא אדם רגיל שרוצה להקנות מתנה למישהו והוא אמר תכתבו שטר ותתנו מננה לפלוני ה לא הספיקו לכתוב ולתת אז אין כותבים ונותנים תדייק מזה דווקא כש ברי אמר אז לא כותבים ונותנים אולי נדייק שכיב מרש אמר תבו ותתנו ולא כתבו עד שהוא מת אולי כן כותבין ונותנין ויהיה קשה על רבי אלעזר שאמר שלא כותבין ונותנין גם לא בשכיב מרע אותו רבי אבא בר ממל שהוא מוטיב לה הוא הביא את הקושיה הזאת והוא בעצמו מפרק לה הוא בעצמו תירץ מה שדייק שבשכונה אפילו אחרי מיתתו כותבים שטר למישהו הורע לכתוב מדובר כאן שבדקנו וראינו שהוא מייפה את כוחו בסך הכל רצה רק שתהייה לו הוכחה שיקנו לו אבל לא באמת הוא התכוון שהבן אדם יקנה על ידי השטר כיוון שהוא כבר זכה בחיי החולה אפשר לכתוב את השטר כדי לייפות את כוחו כדי שיהיה לו ראיה שבאמת הוא זכה בזה איכי דמי איך רואים שכוונתו רק היייתה להיות מיפה את כוחו שתהייה לו הוכחה שהוא זכה באותם נכסים כמו דבריו שאמר רב חסדה בפרק הבא שכותבים בשטר וקנין מןי הקניין שעשינו ממנו מוסיף על מתנת הדע זה תוספת על המתנה זאת אומרת שהשטר זה תוספת על הקניין השטר זה רק מייפה את כוחו להוכיח שהוא קיבל את ה נכסים החנ מי גם אצלנו מדובר דאמר אותו חולה אמר אף כתוב הו וחתום ו ובולי חוץ מהקנייה שאני מקנה לו כבר מעכשיו אני רוצה שתתנו לו גם שטר ליפות את כוחו תמה רבי יהודה אמר בשם שמואל כך ההלכה שאם הוא התכוון רק ליפות את כוחו כותבים ונותנים אפילו לאחר מיתה וכן אמר רבה אמר בשם רב נחמן ההלכה היא שכיוון שהוא התכוון רק ליפות את כוחו אז אפילו אחרי פטירתו מן העולם כותבין שטר למקבל שקיבל וזכה בנכסים ונותנים לו את השטר הזה עד כאן דף קלה [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: