הדף היומי מסכת בבא בתרא דף קלד

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא מבית "דרשו" עם הרב מאיר שפרכר שליט"א, הדף היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי מסכת בבא בתרא דף קלד

[מוזיקה] פטרא דף קלד מתחילים בעזרת השם שורה חמישית מלמטה תנו רבנן מעשה באדם אחד שלא היו בניו נוהגים כשורה נהגו בצורה לא טובה עמד אהב וכתב את נכסיו לתנא יונתן בן עוזיאל מה עשה יונתן בן עוזיאל בנכסיו של אותו אחד מכר שליש מן הנכסים ולקח לעצמו את הכסף והקדיש שליש מם נכנסים לבית המקדש ואת השליש השלישי הוא נתן ליורשיו של אותו אחד החזיר לבניו שליש ששמע מזה שמע הה הזקן הוא בא להתווכח למה אתה נותן שליש ליורשו הוא הרי נתן את זה לך על מנת שיורשו לא יקבלו את זה בא עליו שמאי במקלו בת תרמילו איך אתה עובר על דברי המת שהוא לא רצה שבניו יהנו מנכסיו כלל אמר לי יונתן בן וזיל שמאי אם אתה יכול להוציא את מה שמכרתי שליש מהנכסים ולקחתי לעצמי את הכסף אם אתה יכול להוציא את מה שהקדשתי שליש מהנכסים לבית המקדש אז אתה יכול גם להוציא את מה שהחזרתי לבנים שליש מהנכסים ומכיוון ש זה ברור שכיוון שבשני הדברים האלה מה שמכרתי מה שהקדשתי לא עברתי על מה שאמר אותו אחד שנתן אז ודאי שזה הועיל אז כיוון שזה הועיל ואתה לא יכול להוציא את מה שמכרתי והקדשתי עם לאו י אתה יכול להוציא גם את מה שהחזרתי לבניו אין מתנה לך ציין כיוון שלעניין מה שמכרתי והקדשתי זה נחשב שקיבלתי את זה במתנה אז גם גבי מה שנתתי להם את השליש לאותם בנים של הנותן זה גם כן מועיל כי זה שלי במתנה גמורה ואני יכול לעשות עם זה קר צוני אז כששמע שמע את הדברים של יונתן בן עוזיאל הוא אמר הטיח עליי בן נוזיל השליך עליי ניצח אותי השיב לי כראוי הטיח עליי בן הוזיאל שואלת הגמרא מעיקר המי סבר מה שמאי חשב אחרת בהתחלה מה הוא היה סבור בהתחלה שהוא בא לטעון שאי אפשר לתת לבנים שליש הוא טעה משום מעשה דבית חורון מה היה הסיפור שם דתנן מעשה במקום שנקרא בית חורון באחד שהיה אביו מודר אמנו הנאה אדם נדר לאסור על אביו להנות ממנו אותו הבן חיתן את הבן שלו היה מסיא את בנו והוא כן רצה להזמין את אבא שלו לסעודה אמר לחברו הרי חצר וסעודה נתונים לך במתנה ואינן לפניך זה לא שאתה מקבל את זה באמת במתנה אלא רק כדי שיבוא אבא ויאכל עמנו בסעודה החברו הבין שזה לא נקרא מתנה כן הוא אמר לו אם שלי הן החצר והסעודה הרי הן מוקדשים לשמיים אני עושה עם זה מה ש אני רוצה אני מקדיש את זה אז הבן אמר לו לא לא נתתי לך את שלי בשביל שתקדיש שם לשמיים אלא כדי שתזמין את אבא שלי לסעודה אמר לו לא נתת לי את שלך לא נתת לי בכלל אלא שתהיה אתה ואביך אוכלין ושותין ו מרצין זה לזה ויהיה העוון תלוי בראשו היינו על עצמו אומר המתנה לא חלה אם אני לא יכול להקדיש זה אומר שזה לא שלי ואמרו חכמים כל מתנה שאינה שהיא מקדישה מוקדשת שהמקבל יכול להקדיש את המתנה אחרי שהוא קיבל אותה אם הוא לא יכול אינה מתנה וכיוון שהמקבל של החצר והסעודה באותה חתונה אין לו זכות להקדיש אז אם כן זה לא נחשב שהוא קיבל את הסעודה והחצר אלא היא נשארת אצל אותו בן שמאי בהתחלה היה סבור שהסיבה שאותו שנתנו לו את החצר והסעודה כדי שאבא יוכל להשתתף בחתונה הסיבה שזה לא נחשב מתנה כי הוא עבר על דבריו של אותו בן אמרתי לך ש נותן לך את ה חצר והסעודה כדי שאבא יוכל לבוא לא כדי שתקדיש את זה כיוון שעברת על דבריי אז לא נחשב מתנה אז אם כן גם כאן הנותן אמר ליונתן בן עוזיאל אני נותן לך את המתנה וזה היה כדי שבניו לא יקבלו כיוון שהוא נתן לבניו וזה לא נחשב מתנה אבל באמת יש כאן הבדל כי במקרה של אותו שנתנו לו את החצר והסעודה באותה חתונה אמרו לו מפורש תנאי כדי שיבוא אבא ויאכל ואם הוא עבר על התנאי והקדיש אז המתנה היא לא מתנה אבל במקרה של יונתן בן עוזיאל אותו נותן לא אמר לו על מנת שלא תיתן לבני ולכן הוא יכול לתת לבני ועדיין המתנה קיימת מביאה הברייתא תנו רבנן 80 תלמידים היו לו להלל הזקן 30 מהן הגיעו למעלה של הלל הזקן עצמו והיו ראויים שתשרה עליהן שכינה כמו משה רבנו 30 מהם לא הגיעו למדרגה של רבא מלל הזקן אבל הם היו ראויים שתעמוד להן החמה השם כמו יהושע בנ בזמן שכבש את ארץ ישראל 20 מהן היו בינוניים הגדול ש בבינוני שבכולן היה יונתן בן עוזיאל הקטן שבכולן היה רבן יוחנן בן זכאי אמרו עליו על רבן יוחנן בן זכאי שהמלה שלו הייתה כל כך גדולה שלא הניח מקרא הוא למד את כל החמישה חומשי תורה נביאים וכתובים כל המשניות וכל כל הגמרות היינו כל הסברות של המשניות וההלכה למשה מסיני ההלכות ודרשות חזל בפסוקים אגדות ודקדוקיה מה דורשים ממה שהתורה מרבה ומחזירה באותיות במילים של התורה ודקדוקיה שחכמים גזרו וקלן וחמורים מתי דורשים קל וחומר בות דברים שיש בדבר הקל שזה כל שכם הדבר החמור וגזרות שוות מתי דורשים להשוות בין שני נושאים על ידי מילה שכתובה בשניהם כדי לדרוש שישבו בין שתי הפרשיות וכן את כל התקופות החשבון של המהלך של השמש הירח וגימטריאות ו דברי תוכחה שהקדמנו יסדו שמיוחדים על סיפורי משל של משלט קובסי כובשים ומשוט שואלים וכן הוא היה בקיא בשיחת שדים כדי לעשות קמעות ולהשביע את השנים שלא יזיקו וכן מה שרגילים בני אדם לדבר על הדקלים כמו שנאמר בשלמה וידבר על העצים זה הינו שיחת דקלים הוא היה בקי בשיחת מלאכי השרת וכן בדבר גדול ודבר קטן מה זה דבר גדול מה שנאמר בספר יחזקאל כל מעשה המרכבה של הקדוש ברוך הוא מה זה הדבר הקטן זה ההויות שדנו הביה ורבה בדורות מאוחרים יותר אחרי רבן יוחנן בן זכאי אבל מה שהם הקשו ותרצו ודנו בדברי המשניות בדברי בדברי חכמים כל זה היה בקי רבן יוחנן בן זכאי ועליהם מתקיים מה שנאמר הפסוק אומר להנחיל אוהבי 310 עולמות שזה גימטריה של המילה יש וזה בזכות שווצריה המלא האוצרות שלהם מלא בדברי תורה וחוכמה זה היה רבן יוחנן בן זכאי שהיה קטן ש בתלמידיו של הלל הזקן וכי מאחר ד קטן שבכולם כן גדול שבכולם על אחת כמה וכמה שהיה מבין דבר מתוך דבר יותר ויותר אמרו עליו נתן בן עוזיאל ושה שהיה יושב ועוסק בתורה כל כך קדושה גדולה היייתה ש כל עוף שפורח באוויר מעליו היה נשרף מהאבל שיוצא מתוך פיו כמלאכי השרת היו מתקבצים סביבו לשמע מפי דברי תורה והדברים הייו שמחים כמו נתינתם בסיני שהם ניתנו באש אחת המשניות שרבי רבן יוחנן בן זכאי היה בקיא בהם זה המשנה הבאה אחד אומר זה בני אז זה ודאי שהוא נאמן להוריש לו את הירושה כמו שאדם נאמן לתת מתנה למי שהוא רוצה מתוך שהוא הה יכול לתת לו מתנה ה יכול גם כן לקבוע שהוא ירש את הנכסים שיש לו כעת אבל הגמרא מעמידה שאותו אחד נאמן אפילו אם אין לו בנים ובנות כרגע חוץ מהבן הזה שהוא רוצה עתון שהוא הבן שלו ואם כן לפי המציאות כרגע כשהוא ימות אשתו היא לא כמו אלמנה רגילה שיכולה להתחתן עם מישהו אחר אלא היא תצטרך להתחתן עם אח של בעלה להתייבם אליו או שהוא יוציא אותה על ידי חליצה שוא אומר יש לו שיש לו בן הוא נאמן וכשהוא ימות אשתו תהיה על מנה רגילה שהיא תוכל להתחתן עם מישהו אחר עוד אומרת המשנה אחד מהאחים טוען לשאר האחים שלו אתם יודעים זה גם כן אח שלנו והוא צריך לקבל איתנו את הירושה בנכסי אבינו אז הוא אינו נאמן על חשבון האחים שלו אלא רק על חשבון עצמו איתו אמו בחלקו אתה טוען שהוא אח של שהוא אח שלכם אין בעיה אתה מהחלק שלך שאתה מקבל בירושה אתה תצמצם את החלק שאתה מקבל תקבל כאילו יש לך עוד אח ואת ההפרש תיתן לו כי אתה מודה שהוא אח שלך אז תיתן לו תמט מהחלק שלך בירושה ותיתן לו אבל שאר האחים לא צריכים לתת לו אתה לא נאמן לקחת מהם על ידי שאתה מעיד על הבן אדם הזה שהוא אח שלכם מכיוון שאתה נתת לו מהחלק שלך בירושה של אבא שלכם אז כשאותו אח ימות אתה היחיד שתקבל את הירושה הזאת יחזרו נכסים למקומן אבל כל זה דווקא בחלק הזה אבל אם נפלו לו אותו אח נכסים ממקום אחר והוא מת אבל כיוון שאותו אח הרי הודע שכל אלה הם האחים שלו רק אחד מהם קיבל ואמר והודה באמת שהוא אח שלהם ומכיוון שאותו האח שאחד האחים מעיד עליו שהוא האח שלהם אותו אח בעצמו גם אמר שהוא אח של כל אלה האחים האלה והראייה שהוא לקח מהירושה של אבא שלהם כיוון שהוא בעצמו הודע שהם כולם אחים שלו אז הם כולם יורשים אותו בשאר הנכסים שנפלו לו במקום אחר ירשו אחיו אמו מה שאמרנו שאדם נאמן לומר זה בני זה שהוא נאמן לתת לו מהירושה זה פשוט אלא למה הלכת מה החידוש שהוא נאמן אמר רב יהודה אמר בשם שמואל לא רק ליורשו אלא ואפילו לפתור את אשתו מן היבום כ זה שהוא נאמן לומר עליו שהוא בנו כדי ליורשו זה פשיטה זה פשוט הוא הרי יכול לתת לו במתנה את מה שיש לו כעת והחידוש הוא שהוא נאמן בשביל לפתור את אשתו מן היבום זה חידוש שהמשנה היייתה צריכה לחדש הצריך עליי מהר שהוא נאמן ואם תשאל הרי זה גם כן שנינו במסכת קידושין אנה מנינה מי ש אמר בשעת מיטתו אבל הוא אומר משהו אחר הוא לא רק אומר יש לי בנים הוא אומר גם יש לי אחים או אז במקרה כזה מה שומר יש לי בנים הוא נאמן מה שהוא אומר יש לי אחים בזה אינו נאמן אבל קודם כל מה בעצם המשנה כאן אומרת שהוא יכול לומר יש לו בנים ואז כשהוא ימות אשתו הי אלמנה רגילה כי בעלה מת עם בנים איפה הבנים בחוץ לארץ במדינת הים אל מה שהוא אומר שיש לו אחים בזה הוא לא נאמן מה זה משנה אם יש לו אחים או אין לו אחים מקרה שאין לו בנים ואם כן כשהוא ימות הוא מת בלי בנים אבל עד עכשיו כולנו יודעים שגם אין לו אחים והוא בא לומר שיש לו אחים ואז אשתו לא יכולה להתחתן עם מישהו אחר כי היא נופרת לייבום לפני האחים שלו צריכה להתחתן איתם לצאת מהמהם על ידי חליצה וזהוא לא יהיה נאמן אבל מביאה הגמרא אתה כבר מבין שהתה המשנה במסכת קידושים מדברת שכשהוא אומר שיש לו בנים הוא לא פותר את אשתו עיבור לא דלא מוחזק לן באחים כי לא ידוע לנו שיש לו אחים אז בכל מקרה גם אם אין לו בנים הרי מה יקרה אשתו לא יוכלה להתחתן עם מישהו אח כי הא צריכה להתחתן עם אח של בעלה אין לו אחים לבעלה אז בכל מקרה יכולה להתחתן עם מישהו אחר מה זה משנה אם הוא עכשיו אומר יש לו בנים אין לו בנים זה זה לא משנה במקרה כזה שמה כתוב שהוא נאמן לומר שיש לו בנים אבל הח הקב המשנה שלנו מחדש המשנה חידוש נוסף אף לגב ד מוחזק לי באחים אף על פי שמוחזק שיש לו אח ואם כן כיוון שכעת המציאות שאנחנו יודעים שאין לו בן אז כשהוא ימות אמור להיות שאשתו לא יוכלה להתחתן עם מישהו אחר כמו המנה רגילה צריכה להתחתן ולהתייבש עם אח שלו כי הוא מוחזק שיש לו אח והוא בא ואומר יש לי בן אומרת המשנה שהוא נאמן מביאה הגמרא מה באמת הטעם שאדם נאמן לומר זה בני ועל ידי זה אשתו כשהוא יעזוב את העולם תהיה כמו אלמנה רגילה יכולה להתחתן עם מי שהיא רוצה מה הטעם באמת הרי הוא לא מוחזק שיש לו בן איך הוא נאמן לומר זה בני מביאה הגמרא אמר רב יוסף את השמועה הבאה רב יוסף אמר כשהוא היה בריא לפני שהוא נהייה חולה הוא אמר מה שהו שמע מרב יהודה שאמר בשם שמואל פני מה אמרו האומר זה בני נאמן הוא מוחזק שאין לו בנים וכשהוא ימות אשתו אמורה להתחתן עם אח שלו וא אומר זה בני הוא נאמן מה הטעם של זה מה הטעם כי הוא יכול לגרש אותה אם הוא רוצה שהיא תוכל להתחתן עם מישהו אחר אחרי שהוא ימות אבל רב יוסף מביאים שמועה שהוא אמר בשם רב יהודה שאמר בשם שמואל הועיל ובעל שאמר גירשתי את אשתי נאמן הוא נאמן מכאן הוא לאבא אם הוא בא ותען שהוא גרש את אשתו אז מכן ולאבא היא בחזקת שהיא גרושה ככה מביאה הגמרא שיש דעה שוברת עכשיו זה לא כתוב מפורש בשום מקום במשנה או בברייתא זה שמועה שנאמרה שם רבי יוחנן אמרו בשם רבי יוחנן שמועה כזאת והסיבה של השמועה הזאת זה דווקא בגלל שהוא בידו לגרש אותה אז הוא נאמן לא אמר גירשתי אותה מכאן ולהבא אז השמועה הזאת מאוד מאוד תמוה לומר שהטעם למה אדם נאמן לומר שזה בנו כדי לפתור את אשתו מייבום כי הועיל ובידו לומר שהוא גירש אותה ותמו לומר דבר כזה מי אמר בכלל בידו לאומר שהוא גירש אותה כל הדבר הזה זה דבר שאמרו בשם רבי יוחנן שהוא נאמן ומה שכתוב שבידו לומר שיש לו בן זה משנה מפורשת אז כשאמרו לרב יוסף את השמועה הזאת אחרי שהוא נהיה חולה והוא נהייה בריא אחר כך אבל הוא שכח את הלימוד שהוא למד ששם ישמרנו אמרו לו פעם אמרת לנו שמועה כזאת בשם רב יהודה אז הוא אמר רב יוסף מרי דאברהם ריבונו של עולם ריבונו של אברהם תלי תניה טולים את המשנה שכתובה מפורש שאדם נאמן לומר זה בני בד לא תניה שהטעם למה הוא נאמן זה על פי מה שאמרו בשם רבי יוחנן שטעם נאמן לומר על אשתו שהיא גרושה כי בידו לגרשה אלא אומר רב יוסף אם נאמר דבר בשם רבי רב יהודה היתמר אחי תמר מה רבי יהודה כך נאמר בשמו שהוא אמר בשם רב שמואל אתה יודע מפני מה אמרו שאומר זה בני נאמן לא בגלל שבידו לומר גירשתי את אשתי אלא הועיל ב בידו לגרשה כעת ועל ידי זה כשההוא ימות תהיה פטורה מייבום אז הוא גם נאמן לומר שיש לו בן אמר רב יוסף כעת השתא דאמרת אתה אומר אמרינן אומרים סברה שלו היל ובידו לגרש אותה אז הוא נאמן גם לומר שיש לו בנים לפי זה בעל שאמר גירשתי את אשתי נאמן אועיל ובידו לגרשה זאת אומרת יש לנו שני דברים שאדם נאמן כי בידו לגרש את אשתו קודם כל מה שאמר רב יהודה בשם שמואל ש הוא נאמן לומר זה בני לפתור את אשתו מן הייבום כי הוא יכול לפתור אותה על ידי שתן לגד וגם בדבר הזה שהוא נאמן לומר שהוא גרש אותה כי הוא יכול לגרש אותה מביאה הגמרא שבדברי רבי יוחנן יש שתי דעות מה הוא אמר כי אתה רב יצחק בר יוסף כשהוא בא מארץ ישראל בבל הוא אמר בשם רבי יוחנן בעל שאמר גירשתי את אשתי אי אינו נאמן אתה נאמן לומר ש גרשת את אשתך איך יכול להיות שאף אחד לא שמע מזה אם זה היה קורה כולם יהיו שמים מזה מנפח מנפח רב ששת בידי רב ששת נופף בידו בדרך שחוק ואמר אם כן הזל לה יואיל לרב יוסף הלך הטעם של אוהיל שאמר רבי יוסף הרי הוא אמר שאדם כן נאמן לומר שהוא גירש את אשתו כי הוא יכול לגרש אותה כהת שואלת הגמרא היני אכי זה כך שזה דעתו של רבי יוחנן הרי אמר רבי חיא בראבי דברים אחרים שאמר רבי יוחנן בעל שאמר גירשתי את אשתי לא כמו שאמר רבי צחוק בר יוסף שהוא לא נאמן אלא אומר חיה ברוין שהוא כן נאמן זאת אומרת יש ויכוח בין תלמידים מה דעתו של רבי יוחנן הגמרא מנסה מביאה תירוץ אחד לא קשיה זה לא סותר אפשר להעמיד את שני דבריו של רבי יוחנן שאין ויכוח בין התלמידים שלו מה הוא אומר וזה לא סוטר מה שכתוב שהוא אינו נאמן כן מדובר ל מפריע הוא לא נאמן לומר אם יש בעיה בזה שאשתו היא אשת איש והוא אומר לא היא לא היייתה אשת איש בזמן הזה כי כבר גירשתי אותה קודם וזה הוא לא נאמן וכאן מה שהוא נאמן זה מכאן ולהבא אם הוא רוצה לומר עכשיו תשמעו גירשתי אותה ומכאן או להבא הוא יהיה נאמן ש מגורשת ככ מביאה הגמרא התירוץ אבל בהמשך הגמרא דוחה שזה לא חייב להיות שזה ההסבר איך יכול להות שתלמיד אחד אומר בשם רבי יוחנן שומן תלמיד אחר אומר שהוא אינו נאמן ככל באמת שיש ויכוח בין התלמידים של רבי יוחנן מה דעתו ולכן לפי הדעה של רב יצחק בר יוסף הגמרא מביאה שייתכן שהוא סובר שבעל שאמר גירשתי את אשתי אינו נאמן אפילו לא מכןו להבא זאת אומרת שזה באמת תלוי בשני תירוצים של הגמרא מה דעתו של רבי יוחנן לגבי אדם שאומר שהוא גירש את אשתו האם הוא נאמן מכאן או להבא שהיא תהיה בחזקת מגורשת לפי שאנחנו מתרצים כעת אז הוא יהיה נאמן לפי כל הדעות בדברי רבי יוחנן ואנחנו נראה בהמשך שהגמרא דוחה שיכול להיות שבאמת זה תלוי בוויכוח בין התלמידים של רבי יוחנן ויכול להיות שיש דעה אחת שצוברת שאפילו מכאן להבה הוא לא יהיה נאמן לאומר שהוא גרש את אשתו מביאה הגמרא היא באה אליו ספק מעניין בעל שאמר שגירש את אשתו אבל הוא טוען שהוא כבר גירש אותה למפריע גירש אותה כבר לפני חודש זא אומרת בכל החודש האחרון כבר הייתה בחזקת גרושה עכשיו לא מאמינים לו על החודש האחרון מה הוא לאימוני מכאן ו להבא האם נאמין אותו לגבי הדינים מכאן ולהבא זאת אומרת אם הוא יאמר עכשיו מעכשיו אני אומר שגיר שתי את אשתי מכאן ולבא אז ודאי שהוא נאמן אבל אם הוא אומר בקשר למפרע שהוא גירש אותה היום אנחנו נגיד טוב א למפרע אנחנו לא מאמינים לו אבל לפחות מה שהוא אמר שהוא גירש אותה הרי על מכאן אולי בא הוא אמור להיות נאמן אז אף על פי שהוא אמר את למפרע אז את חלק דבריו שהוא אמר למפריע אנחנו לא מקבלים אבל חלק מהדברים שהוא אמר לגבי מכאן לבא אנחנו כן נקבל מי פלגינן דיבורה האם חוצים את דיבורו בעצם מה שאמר גירשתי את אשתי הוא נאמן ובמה שהוא אמר שזה היה לפני למפרע בזה הוא לא נאמן או לא פלגינן דיבורה אי אפשר לחתות את דבריו וכיוון שהוא לא אמר שהוא גרש את אשתו עכשיו אז אם כן יש את איש גמורה רב מרי ורב זביד יש ביניהם ויכוח אחד מהם אמר שחוצים את דיבורו ולגבי מכאן ה להבא הוא נאמן פלגינן ואחד מהם אמר לא חוצים את דיבורו לא פלגינן ולכן הוא לא נאמן אפילו לא מכאן או להבא שהיא תהיה בחזקת מגורשת אלא היא בחזקת אשת איש ואם תשאל מה ישנה מדבריו של רבא למה יש ויכוח מה זה שונה מדבריו שאמר רבא באופן פשוט שאדם שאמר דברים אז חוצים את דיבורו ואמר רבה אם בעל טוען בבית דין איש פלוני בעל אשתי באיסור ואם כן הוא חייב מיתת בית דין ומי בא להעיד צריכים הרי שני עדים הבעל ועוד מישהו אחר עוד עד אז כדי להרוג את אותו רשע הבעל נאמן מצטרפין להורגו תדייק להורגו ולא להורגה זאת אומרת הבעל לא נאמן על אשתו שהיא גם כן מרשעת בזה שהיא עברה בררה עם אותו רשע בזה הבעל לא נאמן כי הוא קרוב וקרוב לא נאמן להעיד אז אם כן רבא בעצם אומר כאן שחוצים את דיבורו של הבעל מה שהוא העיד על אותו רשע מקבלים מה שהוא העיד על אשתו לא מקבלים ולכן על אותו רשע יש כאן שני עדים שמעידים והוא חייב מתת בית דין ולגבי אשתו יש כאן רקד אחד כי הבעל לא נאמן להעיד על אשתו אז רואים שחוצים את דיבורו אז למה לגבי אדם שאמר גירשתי את אשתי למפרע כבר לפני חודש למשל אז לא חוצים את דיבורו מה שאמר גירש שהוא גירש את אשתו בזה הוא יהיה נאמן מה שהוא אמר שזה היה לפני זמן בזה הוא לא יהיה נאמן תרא את הגמרא מתי אומר רבא שחוצים את דיבורו זה דווקא לגבי שני אנשים בטרגו בזה חוצים בזה פלגינן לגבי אותו רשע מקבלים את דיבורו לגבי האישה לא מקבלים את דיבורו אבל לגבי אדם אחד לגבי אותה אישה האם היא גרושה או לא בחד גופה בזה לא פלגינן לא חוצים בדיבורו אנחנו לא אומרים שמכאן ולהבא היא תהיה מגורשת ומפריע הוא לא יהיה נאמן ש מגורשת מספרת הגמרא ההו דב קשח היה אדם ש היו לו בנים שהוא בא לעזוב את העולם ללכת לעולם הבא לפני שהוא נפטר שאלו אותו אמרו לי אייתתי למן עם מי אשתך צריכה להתחתן כי הרי אין לו בנים ויש לו אחים האם היא צריכה להתחתן עם אחד מאחיו בתורת ייבום או שהוא גירש אותה בחייו ואז היא פטורה מייבום אמר לו אז הוא אמר להם הא פטורה מייבור מצידי שתתחתן אפילו עם כהן גדול חזי לכהן הרב עכשיו כמובן אעם כהן גדול ה לא יכולה להתחתן אפילו אם היא לא גרושה כי כהן גדול אסור אפילו להתחתן עם אלמנה אבל הוא התכוון לומר שהיא פטורה מיבו כי הוא גירש אותה אמר רבא נאמן אדם שאומר שהוא גירש את אשתו הוא נאמן אז מה הניחוש לה למה נחשוש למה נאסור אותה הרי אמר רב חי ה ברבה אמר בשם רבי יוחנן בעל שאמר תי את אשתי נאמן גם הוא שהוא אמר שהיא לא זקוקה לאיבו מתכוון שהוא גירש אותה אמר לה הביה והרי יש דעה אחרת בדברי רבי יוחנן כי אתה רבי יצחק בר יוסף אמר בשם רבי יוחנן בעל שאמר גרשת את אשתי אינו נאמן אמר לאי רבה ולו מי לא שניתנו וכי לא תי רצנו משהו לא נאמן כאן מדובר למפרע על מה שהיה עד עכשיו ומה שהוא נאמן כאן מדובר מכאן הוא להבא אבל הגמרא אומרת נכון שיש תירוץ אחד כזה אבל כאן מביאה הגמרא שיש תירוץ אחר השינוי הי ניקום ולסמוך האם אפשר לסמוך על התירוץ הזה זה לא מוכרח שזה התירוץ היחיד אפשר לומר תירוץ שני שבאמת יש ויכוח בין התלמידים של רבי יוחנן מה דעתו ואם כן אמר לי רבא הוא אמר לרב נתן בר אמי חוש לדברי הבית תחשוש לדבריו שיכול להיות שבאמת הסיבה שיש ויכוח בין התלמידים של רבי יוחנן האם הבעל נאמן לומר שהוא גרש אשתו או לא זה כי באמת יש ויכוח ביניהם ולא שכל אחד דיבר על מקרה אחר זה דיבר על מכאן על מה שהיה עד עכשיו וזה מדבר על מה שיהיה מכאן ולהבא ואם כן כיוון שיש ויכוח בדברי רבי יוחנן ויש דעה שוברת שהבא לא נאמן ומר גירשתי את אשתי א אם כן צריך להחמיר ולומר שאישה הזאת אנחנו לא נסמוך על מה שבעלה אמר שהוא יכולה להתחתן אפילו עם כהן גדול היינו שהוא גירש אותה אלא היא תצטרך לקבל חליצה מאח של בעלה ורק אז היא תוכל להתחתן עם מישהו אחר כמו שר אלמנה ועד כאן דף קלד [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: