הדף היומי מסכת בבא בתרא דף קלג

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא מבית "דרשו" עם הרב מאיר שפרכר שליט"א, הדף היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי מסכת בבא בתרא דף קלג

[מוזיקה] בו בטרה דף קלג מתחילים בעזרת השם תחילת שורה שביעית אמר רב הונה עומק דבריו אפשר להבין על פי סיפור שהגמרא מספרת בהמשך עם אחד שלפני שהוא עבר לעולם הבא שאלו אותו למי ילכו הנכסים שלו האם הם ילכו לאיזה אחד לאדם פלו כנראה שאותו אדם היה מאוד קרוב אליו מאוד הרבה עזר לו אז אותו אחד שבא ללכת לעולם הבא שואל אלא למי למי אני אתן את הנכסים אם לא לא עכשיו הוא לא אמר יתן הוא לאמר לשון מתנה אלא אמרו לו הנכסים שלך למי אולי לפלוני אמר להם אלא למי וזהו הוא נפטר אז באו ושאלו את רב הונה ואז רב הונה אמר את ההלכה שהוא אומר גם עכשיו אדם שהולך לעבור לעולם עולם הבא עולם שכולו טוב כעת הוא שכיב מרע הוא חולה ונטה למות והוא כתב או שהוא אמר שהוא רוצה לתת את כל נכסיו לאדם אחר וכיוון שהוא חולה שנטה למות דבריו זה כאילו הוא כתב כאילו הוא מסר רק הנקודה היא שהוא לא הדגיש אם הוא נותן את זה במתנה או מוריש את זה ב ירושה ויש בזה הבדל כמו שנראה בהמשך אומר על זה רב הונה כמו שהוא גם אמר שם בסיפור אם ראוי ליורשו אם המקבל הוא יורש של אותו אחד נטלן משום ירושה ואפילו אם יש לו עוד יורשים פוסק רבונה כמו רבי יוחנן בן ברוקה ש אומר בדף קל שהתורה נותנת זכות לאדם להוריש לאחד מהיורשים ולא שהירושה תתחלק בין כל הירוש יכול לתת לחלק יותר ולחלק פחות זה תלוי בבחירה שלו ואם כן כשהוא נתן בלשון ירושה אז אותו אחד יורש וכאן במקרה שלנו שהוא לא אמר לשון ירושה והוא לא אמר לשון מתנה אז אם אותו אחד הוא מהיורשים שלו הוא ראוי ליורשו נטלן משום ירושה ואם לאו אם זה לא אחד מהיורשים נטלן משום מתנה לפני שנביא את ההבדל בין תורת ירושה לתורת מתנה מה אכפת למקבל אם זה ירושה או מתנה לפני כן אמר לירב נחמן לרב הונה בעצם אתה פוסק כמו רבי יוחנן בן ברוקה כי הוא היחיד שסובר שאם אדם יש לו שורת יורשים הוא יכול לקבוע מי מביניהם יהיה היורש היחיד כי לפי דעת רבנן הוא מתנה על תנאי שהתורה על דבר שהתורה אומרת מה שכתוב בתורה איך הירושה תתחלק התורה קובעת מה זאת אומרת אתה אומר אחד ירושים ירש את הכל ולכן דבריו בטלים אבל אתה סובר כמו רבי יוחנן בן ברוקה ולכן אם הוא אמר בלשון ירושה או אם האדם הזה הוא ראוי ליורשו אז הוא זוכה נטלן משום ירושה גנוב גנו גנוב הגנוב למלך בשביל מה אתה צריך לומר את דבריך בדרך גנבה אתה רוצה לפסוק כמו רבי יוחנן בן ברוקה תניח את הדברים על השולחן בצורה מפורשת תגיד אם סביר לך כרבי יוחנן בן ברוקה אימה תאמר הלכה כרבי יוחנן בן ברוקה אתה לא הראשון שאומר את זה וגם לא האחרון כבר ראינו שם בדף קל עוד כאלה שפסקו כמו רבי יוחנן בן ברוקה דשמע התיך דבריך מסתדרים רק כמו רבי יוחנן בן ברוקה רק לפי דעתו הוא ד זלה זה הולך אז לא ייתכן שזה מה שהתכוונת אתה יודע מה אני חושב דילמה שמה כי הכה אמרת אולי התכוונת לסיפור שהיה איתך בעצמך פעם דהו דהוק שכיב כמו שכבר סיפרנו הייהה פעם אדם ש בא לעזוב את העולם היה חולה שנטה למות ואמרו לי אמרו לו הסובבים נכסי למן למי הייו הנכסים שלך דילמה פלני שמה לפלוני אמר להוא אז הוא השיב להם אלא למן למי מי ראוי לקבל את הנכסים חוץ ממנו זה כמו שהוא אמר נכסיי לפלוני ואמרת לנו על זה אם המקבל ראוי ליורשו שום בן היורשים אז נטלן הוא לבד משום ירושה והיורשים אחרים לא ואם לאו אם הוא לא מהיורשים נוטלה משום מתנה אנחנו אומרים שאותו לפני שעזב את העולם אותו אחד הקנה לו נתן לו בתורת מתנה את נכסיו האם זה מה שהתכוונת לא רק לפסוק כמו רבי יוחנן בן ברוקה אלא גם לומר שכשאדם לא פירש אם זה לשון ירושה או לשון מתנה אז רואים אם אותו אחד ראוי ליורשו או לא זה מה שהייתה כוונתך בדבריך אמר לי שבלו רב הונה כן אין החיק אמינה זה מה שאמרתי זה מה שהתכוונתי עכשיו הגמרא מביאה שתי דעות למה הלכתם מה ההבדל אם אותו אחד מקבל את הנכסים משום ירושה או משום מתנה הנכסים אצלו במזל וברכה מה זה משנה אם זה ירושה או מתנה אז הדעה הראשונה היה סבור רב אדה בראבה כמי לפני כשישב ללמוד בפני רעוה כמי ד ראבה למימר לומר אתה יודע מה ההבדל כשאדם מתחתן עם אישה אז הוא מתחייב לה לדאוג לה לפרנסתה למזונותיה וגם אם היא תתגרש ו תלמן היא לא תהיה כח בלי שום משען או משעינה יהיה לה משהו על מה להשען עליו איזשהו מזונות שהיא לוקחת מהירושה שלו או אם מתגרשת אז מה הנכסים שלו עכשיו זה דווקא אם הוא השאיר ירושה אז האלמנה מקבלת מ מזונות מהירושה ירושים הוא נתן את כל נכסיו במתנה למישהו אז באופן כללי במציאות רגילה של נותן מתנה אז אדם נתן מתנה למישהו ואחרי זה הוא עוזב את העולם האלמנה שלו לא יכולה לרוץ ותור אחד שקיבל את המתנה ולבקש ממנו בוא עכשיו תתן לי מזונות זה לא עובד ככה אז לכן היה בהתחלה סבור רבד ברעב לומר אם ראוי ליורשו שנותן משום ירושה אז אלמנתו של הנותן ניזון את מנכסיו אחרי שהוא מת ואם לאו אם הוא מקבל את זה מתורת מתנה אין על מנתו ניזון את מנכסיו אמר לי רבה אז רבה אמר טוב שאתה אומר את זה בפניי את הדברים האלה כי ככ אני אוכל להעמיד אותך על האמת כי הרי לא יתכן שמגרה גרעה שהמקרה של אותו שנותן לפני שהוא עוזב את העולם והולך לעולם הבא המתנה הזאתי תהיה פחות ממקרה של אדם שיורש זאת אומרת כיוון שנותן המתנה כאן לא נתן את זה בקניין מהתורה כי בשביל זה הוא צריך לכתוב שטר צ צריכה ש צריך שיהיה קניין כל זמן שהוא עדיין חי ואותו מקבל לא קנה בחיי השכיב מרע אותו חולה שנותן למות אז מנין שאותו מקבל באמת זוכה במתנה שהוא קיבל מאותו שכיב מרע זה תקנה של חכמים אז לא ייתכן שהתקנה הזאת תהיה פחות ממקרה של ירושה רגילה כעת אשתא בירושה שהחלה מהתורה מדאורייתא והיורש זוכה בה ב אופן חזק אמרת אלמנתו של אותו מוריש ניזון את מנכסיו של היורש אז במתנה של שכיב מרה שכל מה שהמקבל זוכה זה רק מדרבנן הכוח של מקבל לא כזה חזק לא כל שכן שהאלמנה ניזונת מהנכסים ובאמת הגמרא מביאה שרב דוחת דברי רב עדה ברהב לא יתכן שזה ההבדל בין מתנה לבין ירושה האם האלמנה לא ניזונת מהנכסים או שהיא כן ניזונת לכן מביאה הגמרא אלא את הדברים שאמר רבא מה ההבדל בין אם מקבלים בתורת מתנה או בתורת ירושה כמו דבריו ששלח רב אחה בר בנו של רב אביה לדברי רבי יוחנן בן ברוקה שאפשר להוריש ליורש אחד על חשבון היורשים האחרים אם אדם אומר לחברו נכסיי לך הוא לא אומר לו בירושה או במתנה נכסיי לך ואחריך לפלוני אתה לא תקבל את הנכסים שם יהיו שלך כמו כל הנכסים שלך אלא בתנאי שאחרי שתעזוב את העולם אז הנכסים האלה יעברו למישהו אחר פלוני אז אם היה הראשון מהיורשים כשאדם אומר לו נכסיי לך אותו לך הוא יורש שלו בן שלו למשל אין לשני במקום ראשון כלום אז אחריו לא מקבל פלוני השני למה שהרי אין כאן לשון מתנה אלא מה יש כאן לשון ירושה מה זאת אומרת אם זה ירושה אתה קובע איך תראה ירושה אם אתה אומר לאחד מהבנים שלך נכסיי לך שהנכסים יהיו ללא והוא יורש יורש זה סיפור של ירושה אין דבר כזה בירושה להגיד אני רוצה שאחר כך זה יעבור למישהו אחר לא הוא ירש אז זה שלו כמו כל הנכסים שלו אתה לא יכול לעקור את הירושה מהיורשים שלו אלא אם כן זה לשון מתנה טוב אתה נותן מתנה אתה יכול לעשות תנאי תראה אני נותן לך את המתנה הזאת בתנאי שאחרי זה יעבור למישהו אחר ואז זה מועיל באמת אחריו זה יעבור למישהו אחר ולא ליורשים של הראשון ובזה באמת ההבדל שמר רב הונה אדם אומר לפני שהוא עוזב את העולם שהוא רוצה שנכסיו יהיו לפלוני אם אותו פלוני הוא ראוי ליורשו אז אפילו אם אותו נותן יאמר אחריך לפלוני אחר ישאר אצל פלוני הראשון אבל אם אותו אחד לא ראוי ליורשו אם הוא אמר לו נכסי לפלוני ואחריך לפלוני אחר אז זה כן יועיל ואחרי הראשון יקבל את הנכסים את המתנה השני אמר לי רבא לרב נחמן הוא שאל אותו הערה והרי האדם הזה רוצה שהירושה תהיה לה הפסק הוא הוריש לראשון בתנאי שאחריו יהיה לשני הנה לו רב נחמן הוא סבר האדם הזה היה סבור שאפשר לעשות הפסק ירושה יש לה הפסק אבל הוא טעה כי הרי התורה אומרת רחמנא אמר ירושה אין לה הפסק וזה כמו אדם שעושה תנאי על מה שכתוב בתורה והתנאי שלו בטל מספרת הגמרא באמת היה סיפור כזה אהודה אמר לי לחברי אדם אמר לחברו מה זאת אומרת לחברו ליורשו נכסיי לך מבין היורשים אני רוצה שאתה תירש את הכל ואחריך אני רוצה שזה יעבור לאיזה פלוני והראשון היה מהיורשים ראוי ליורש אהבה שכיב ראשון זאת אומרת אחרי שהנותן מת אז הראשון קיבל את נכסיו ואחר כך הוא מת אותו מקבל אז מי אמור לקבל עכשיו את הנכסים הלאה אז לפי דברי הנותן אחריך לפלוני זה אמור עכשיו לעבור במקום ליורשים של המקבל הראשון זה אמור לעבור לשני לאותו אחריך לפלוני זה אמור לעבור אבל מצד שני כעת אמרנו שרבא אמר שה יורשים של הראשון מקבלים כי ב ירושה אין הפסק אין דבר כזה אחריך לפלוני בהתחלה היה סבור רב איליש כשהוא היה ולמד לפני רבא כמי ד רבא למימר לומר שננסה איזשהיא פשרה והשני נמי שקיל הוא גם אטול את הנכסים אמר לי אז רב אמר לרבי ליש ללא דיני דח צצת אחי דיני דנים שאינם בקיעים בדין ועושים חצי חצי עושים פשרה כי הם לא בקיעים ככה הם דנים אבל יש בזה הלכה מאוד ברורה מי אמור לקבל את כל לא צריכים לחלוק ביניהם לאו היינו ד שלח רב אחה ברב אביה וכי זה לא הדין ששלח רב אחה בנו של רב אביה שאם הראשון ראוי ליורשו אז אז זה נשאר אצלו ואחריך לפלוני לא מקבל כלום אז באמת רבי ליש קיבל את הדברים ורבא אמר לו קרא עלי מה אתה באת פה עידי טעות אבל תראה מה זה איך הקדוש ברוך הוא בדיוק בזמן שהיית צריך עזרה הוא עזר לך אני השם בעייתה אני השם בזמנה אחישנה אני מביא את הישועה בדיוק בזמן זאת אומרת אלה הצדיקים הקדוש ברוך הוא עוזר להם שלא תהיה תקלה על ידיהם כן זקן הנו הקדוש ברוך הוא שמתי שהם צריכים את הישועה הקדוש ברוך הוא עוזר להם אני יודע לך מוסיף הרשב ואומר את הדברים שהתכוון רב לומר לרב איליש שאתה מעולם לא טעית והפעם היחידה שבאת לטעות הקדוש ברוך הוא הציל אותך שלא תטעה אומרת המשנה אם אדם רואה שאחד מ בניו לא מתנהג כשורה והוא לא רוצה להוריש לו או שהוא רואה שכל הבנים שלו לא מתנהגים כשורה והוא רוצה להוריש את נכסיו למישהו אחר או במילים אחרות לתת את את נכסיו במתנה למישהו אחר ה כותב את כל נכסיו לאחרים והניח את בניו ולא נתן להם כלום אז לפי דעת חכמים מה שעשה עשוי אלא אין רוח חכמים נוחה עמנו כועסים עליו מה זאת אומרת אתה עוקר את הירושה של התורה רבן שמעון בן גמליאל אומר אני מסכים עם דברי חכמים אבל רק במקרה שבניו נוהגים כשורה מה זאת אומרת שהוא עוקר ירושה מהתורה אבל אם לא היו בניו נוהגים כשורה זכור לטוב שכתב נכסיו לאחרים ולא לבניו אז אנחנו כבר אמרנו במשנה את מסקנת הדברים שרבן חולקים על רבן שמוע גמליאל לפי דעתם אפילו אם בניו אינם נוהגים כשורה אם הוא נותן את נסיו למישהו אחר ולא מוריש אותה להם לבניו אין רוח חכמים נוחה ממנו אבל בהתחלה מסתפק את הגמרא ה באו מפליג רבנן אלי דרבן שמ גמליאל האם באמת הם חולקים או לא שהם פשוט סוברים אותו דבר רק שחכמים דיברו במקרה שבניו נוהגים קשורה ולכן אין רוח חכמים נוחה מאדם שמעביר מהם את הירושה ורבן שב גמלי מדבר על בנים אחרים שאינם נוהגים כשורה השם יצילנו ואז זכור לטוב שהוא כותב נכסו לאחרים שהם כן נוהגים כשורה מביאה הגמרא סיפור מאוד מעניין היא מנסה להביא ממנה מהסיפור הזה רעיה אבל הגמרא מביאה שאין מזה רעיה הסוף הבה הראייה מדברי שמואל בכל אופן מה הסיפור תשמע יוסף בן יועזר שהשם יצילנו זכה כולנו שנראה רוב נחת יהודית טהורה מכל עוצי חלצנו אל היה לו בן שלא הינו קשורה הבלי אלית דינרי יוסף בן יועזר הייתה לו עלית ג מלאה בדינרי זהב קם והקדיש את הכל כדי שבנו לא יהנה מזה זיל הלך הבן הזה והתחתן נשיב עם הבת של זה שהיה קולע את העתרות כנראה להתר את הראש גדיל כלילי של המלך דינ מלכה התחתן עם הבת שלו מבט של זה שהיה גודל את התרות הוא היה קולע את התרות של יני המלך טוב חיו ונולד להם בן לכבוד השמחה שנולד לו בן קנה למתנה דג כ שהוליד ה דביט וזבין לה בניתה כשפתחו את הדג מצאו במרגלית קראה אשק בא מרגליה מרגליה אמרה לי אז אשתו אמרה לו טוב קיבלנו מרגלית מאוד יקרה מה נעשה עם המרגלית הזאת אח עכשיו כשירים גדולים א בשביל זה צריך למכור את המרגלית צריך מישהו שישלם על זה במחיר מלא אני נותנת לך עצה לא טמט למלכה אל תביא את המרגלית למלך בשביל העתרות שלו למה נשק למנח בדני קלילי הוא יקנה את זה ממך במחיר מאוד זול מה תעשה מי עוד ישלם לך סכום כזה גבוה זימת לגבי גזברי תביא את זה לגזבר הממונים בבית המקדש שהם צריכים את האבן הזאת בשביל לשים על הכתפיים של היפו ושל הכהן הגדול עכשיו כשאתה נותן ומוכר להם את זה אתה אל תגיד להם מחיר ולא תשמה את משום דירתו לגבוה כ מסירתו לאדות כמו שבדיות כשדם מוסר המוכר מוסר לקונה אז הקונה קונה במסירה הזאת ככה גם המירה לגבוה בעצם האמירה שאדם אומר שהוא נותן במחיר מסוים אם הוא זול אז זה ממש קניין והוא ייה חייב לקבל את הסכום הזול הזה אלא אתה יודע מה תעשה לך לגזבר הממונים של אוצרות בית המקדש למכור להם את ה מרגלית הזאת בשביל האבן לאיפוד של הכהן הגדול אבל תאמר להם שהם יגידו את המחיר שהם רוצים לשלם לשימו העין הוא הם יישומו אותה ויראי שמיים והוא יגיד את המחיר האמיתי באמת כך הוא עשה הלך עם האבן היקרה הזאת לבית המקדש אל הגזבר גזבר בטח שמח מאוד איזה אבן כל כך מתאימה לבית השם הכהן הגדול שמשרת שם את פני השם אמת כשהוא הביא את זה לשם אז הגזברים שמוע העריכו את זה בתלי שר עלית דינרי 13 עליות מלאים בדינר עליות גג מלאים בדינר בדינרי זהבת אבא שלו יוסף בן יועזר לא רצה לתת לו עליד גג אחד של דינרים פה הוא מקבל עכשיו מרגלית ששווה 13 עליות גג של דינרים אבל מה נעשה אומרים לו הגזברים זה באמת כך שווה אבל אין לנו כל כך הרבה כסף אמר לי שבע יש לנו כאן שבע עליות מלאים בדינר להביא לך שיט לקה אבל שש הנותרות אין לנו תראה איזה אוצר גדול היה לו במרגלית אחת כמעט כפול מכל האוצר שהיה בבית המקדש באותו זמן יש לנו רק שבע מתוך 13 אבל אין לנו עוד שש אז הוא עברה עליו רוח טהרה כנראה ראו תשובה אדם בכלל זאת מגיע לבית המקדש כך נראה לומר בכל אופן משפיע והוא החליט להקדיש את השש עליות דינרי זהב לבית המקדש אמר להם שבע הבו לי תביאו לי את השבע שיט הרין מוקדשות לשמיים שש הנותרות אני מוכל ומקדיש את זה הוא אומר שהוא מקדיש את זה לבית המקדש עמדו אלה שכותבים את החשבונות של הקדש וכתבו בשבח של אותו בן תראה מה זה אבא שלו יוסף בן יועזר כמה הוא הכניס עליה אחת של דינרים ובנו הכניס שש עליות של דינרים לפי הלשון הזאת זה לשבח הבן קד אמרי יש אומרים שזה היה לגנותו של הבן תראה מה זה אביו יוסף בן יועזר הכניס עליה אחת אבל הוא הביא עליה ותראה מהזה הוא רוקן את כל ובנו תראה מהזה הוא רוקן את כל הכסף שהיה בבית המקדש בנו הוציא שבע עליות היה לנו כאן הרבה דינרים ועכשיו בגללו התרוקנו כל הדינרים אבא שלו בא ונתן לנו דינרים עכשיו היה לנו היה לנו תוספת למה שהיה לפניו אבל עכשיו הוא תודה רבה על התרומה שהוא נתן אבל אחרי התרומה שלו התרוקן כל האוצר של בית המקדש אז כעת מדייקת הגמרא שסיפור הזה אפשר ללמוד לשני הכיוונים מצד אחד מידק אמרי ממה שבברית שנינו לשון שנאמר על יוסף בן יועזר שהוא הכניס אוצר של דינרים לבית המקדש בכלל דשפיר וד משמע שהוא עשה טוב בזה שהוא העביר את ירושתו מבנו שנהג שהשם ישמרנו שלא קשורה נתן את זה הקדש לבית המקדש ובזכות זה הבן שלו הקדיש עוד שש עליות משמ אם כן הרי כאן הבריתה לא כתוב שיש רבן שמו בן גמליאל שחולק משמ שזה דברי חכמים שמודעים ובמקרה הזה הם כנראה מודעים שכיוון שהבן אינו נוהה כשורה מותר להב להביר ממנות הירושה אבל מצד שני אפשר לומר דרבה מזה שבלשון השני מד קאמרי שאמרו על בנו של יוסף בן יועזר שהוא הוציא את כל הכסף שהיה באוצרות של בית המקדש מכלל דלו שפי רבד משמע שיוסף בן יועזר עשה לא כהוגן כשהוא לקח מבנו את כל הירושה וזה גרם שבנו יוציא מהקדש את כל האוצרות שהיו שם ולפי זה משמע שחכמים שהם אלה שאומרים את את דברי הברייתא כאן חולקים על רבן שמעון גמליאל הם סוברים שגם אם הבן אינו נוהג קשורה האבא לא צריך להעביר ממנו את הירוש אלא בריתה הזאת לק למשמע מנ אין הוכחה לא לכאן ולא לכאן לפי הלשון הראשון משמע כך ולפי הלשון השני משמע הפוך אבל באמת מה היה ועלה מה יצא עם השאלה הזאת האם חכמים חולקים או שהם מודים לרבן שמן בן גמליאל התשובה היא שהם חולקים עליו תשמע דמר לי שמואל שמואל אמר לתלמידו רב יהודה שינה אתה תלמיד שנון וחריף לא תהב בעבור אחסנת אתה אל תהיה במקום שאב מעביר את הנחלה שלו מהבנים שלו ואפילו במקרה שהוא נותן לכולם אבל אחד הוא נותן יותר ולשני נותן פחות ואפילו מברא בישה מבין רע לברא טוה לבן טוב אם הוא מעביר את הירושה ממי שראוי לרשת למישהו אחר אל תהיה שם וכל שכן מברא לברטה כל שכן אם התורה אומרת איש כימות ובן אין לו ועברתם את את נחלתו לביתו אם אדם מעביר מלכתחילה את הירושה מהבן לבת אל תהיה בכזה מעמד בכל אופן רואים שחכמים חולקים על רבן שמעון בן גמליאל והם סוברים שאפילו מבין רע לבין טוב לא מעבירים את הירושה וזה מה שהם אמרו אין רוח חמים נוכה אימנו רק רבן שמו בן גמליאל הוא זה שאומר שאם לא היו בניו נוהגים כשורי ו הוא מעביר את זה למישהו אחר רק אז במקרה הזה אז הוא זכור לטוב שהוא נותן את נחס לא אנש שהם כן הגונים עד כאן דף קלג [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: