הדף היומי מסכת בבא בתרא דף קלב

הדף היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

הדף היומי מסכת בבא בתרא דף קלב

[מוזיקה] ב 14 דף קל בז שו מתחיל בסיעת השמ תחילת הדף הדף שלפנינו מתחיל באותם מילים שהדף הקודם מתחיל בוא רוב בביח כמו שהזכרנו זה הקשר של הסוגיה שהבאנו בסוף הדף הקודם שכיוון שבזה גם מסתפק רוב באותו ספק בבו רח דהיינו בדף הקודם למדנו שמואל אומר אדם כתב במתו אתכל נכסיו לאשתו או לשאר אלה שדיברנו לבנו למשל אז הוא לא התכוון באמת לתת מתון ונשל את בניו אלא הוא התכוון שהיא תהיה אפוטרופוס היא תנהל את הנכסים היא תחליט כל בה מתי הוא תול כמה הוא תול בזמן זה קמה איתו ל אחר כך השאלה היא שמואל דיבר לכאורה בשכיב מרה מה קורה באדם בריא וזה שייר בשתי אופנים או שהוא נותן כעת את כל נכסה מתנה לאשתו או שהוא כותב לה מהיום מולה אחר מיסה דהיינו נותן לה את גוף הנכסי מהיים הוא משאיר לעצמו את אכילת הפירות עד שהוא ימות מה ם הצדדים משכיב מרו דכ דשת מון מילה הוא יודע שהוא הולך לבוט רוצה שיישמעו למילותיה שיכבדו אותה אז הוא לא התכוון לתת להמתנה הוא התכוון רק לשותה אפוטרופוס אבל בבורי אוקי הוא הרי חי ממילא יכבדו אותה אז למה הוא צריך לכתוב לה אתכל הנ כוסים בהכרח שוא התכוון באמת לתת לה זאת במתנה אודיל מבור נ מניח דשת מונמי מהש הוא רוצה שכבר כעת ישמעו בקולה שהם יודעים שהם עתידים להיות כפופים לאחרי מטו אז הם יכבדו אותה אז גם בבור הוא לא התכוון לתת להמתנה אלא לעשות האפוטרופוס אומרת הגמור תו שמע מבריס אדם הכוסף פירוס נחו וב לאשתו הוא אומר יש לי כאן קרקעות כל הפירות אני נותן לאשתי אומר הזמם או שהוא נותן לה את הפירות שכעת או שהוא מקנה לה את זכות אכילת ה בקרקעות אחר כך הוא צריך לתת לסובה הוא מת או שהוא גירש אותה גובו סווסו מן הקרקע מה שהא קיבלה מתנה את פירות הקרקע זה לא מורה שהיא מחלה על שיבו על גוף הקרקע שמשבש כתובתה מוסיפה ברייסה הוא כתב לה שהוא נותן לה את הקרקע עצמה אבל לא את כולה הוא נותן לה מתנה למצו של הקרקע לשליש ולרביע גובו סווסו מן השר שנשאר בידו מסביר שלא יזוב זו לאזו שהוא כתב רק פירות ודאי שה לא מחלה את השיעבוד מגוף הקרקע אלא גם אם הוא נתן לה חלק בקרקע היא לא מחלה על כסו אוסו ובזה בעצם היו צריכים להתחיל מרביעה פילו שנתן לה שליש ואפילו שנתן לחצי רק תמיד נקטו מרצ שליש ורביע אז נקטו גם כך לשון זו אז זה עדיין לא נוגע לעניינינו עכשיו מגיעים לחלק שרוצים לפש מזה אומרת הברס כוסו כל חוב לאשתו במתנה ויוו לו שטר חוב הוא נתן מתנה לאשתו את כל נכסיו בא' ניסן כעת יוצא שטר חוב מאל דר שזה קודם למתנה הזו אבל זה לא קודם לסובה שלה היא התחתנה כבר לפני הרבה שנים איתו רב לזור אמר תקרא מטוסו ות מודל סווסו הוא רצה רק ליפות את כוחה שהיא לקבל לא רק את הקסו אלא תקבל את כל הנכסים אבל היא לא התכוונה למחול את השיבו שיש לנכסים אלו שמשבש אוסו ולכן אם הבטלה המתנה בטלה כיוון שבל חויב קודם לה אז היא יכולה כעת לבוא וליטול את הקסו שלה מהקרקעות ש משועבדים לה עוד לפני שטר החוב אז לכן הא יכולה לקרוע את שטר המתונה ולעמוד על הקסו ולפחות הנחושים שמגיעים לה מכוח כתובתה היא תקבל שאר הנחושים זה מת ילך לו החוב כך אומר רב לזו חח אומרים תיקר סווסו כי ברגע שהוא נתן למתנה את כל נכסיו אז היא מחלה את השיבו שיש על הנכסים לכסוס קר הא קייבלה זאת מתנה גמורה ותעמוד המוסו היא יכולה רק לדרוש את מתנתה וזה הרי היא לא יכולה לדרוש כ השטר חוב קודם ונמצא סכ רחס מכאן ומכאן נשרת בלי קסו ובלי המתונה והשבע מוסיף לכה יש כאן מחילה בטוס כל מה שהי מחלה את שיבו סווסו שיש על ה נחוס זה רק כיוון שהיא חשבה שה מקבלת כ מתונה כעת תברר שהמתנה לא חלה כי יש ב חוב שקודם אומר רשבם זה לא מכיל בטוס כי באותה שעה מתנה ממת תנה מתנה גמורה הבעל יכל עדיין לסלק את בעל החוי בויס עם כסף מזומן רשבם מוסיף שמה שאמרו תיקר סווסו לאו דווקה כמו שנראה לאלון היא לא מוחלת לגמרי את קובוס אם אחר כך הוא יקנה כוסים אחרים אז ודאי שהיא יכולה לגבות מזה אלא הכוונה כוסים האלו שהיא קיבלה במתנה מזה היא לא יכולה לגבות את הכסוי כי מחלה את שיבות כובו סום כיוון שהם באו במתנס ינום לידה היא לא חושבת בוא נשאיר את השיבו למקרה שבוא בל חויב היא לא חושבת על זה ולכן תקרא כסוס הכוונה לגבי אלו הנכסים אם הוא יקנה עוד נכסים שגם הם משועבדים לסוב אוסו אדם מתחייב בקסו תקנו גם נכסים שכבר קניתי וגם נכסים דוס מקנה ודאי שמזה היא תוכל קבות את סווסו ואמר רבי יהודה נחתם מיס ר דובו בבס חוסי קלו בת אחותי היא הייתה קלתי היא נישאת לבני ובני כתב לה את כל נכסה במתנה אחר כך בא בעל חויב של בני והוא קדם למתנה והוא רצה לגבות את כל הנכסים לתשלום החוב אבל הוא היה קודם למתנה אבל מאוחר לסו וכתובתה היייתה קודמת ובו מיסה לפני חומים ואומרו תקר ססו ותמ מסו ווסים נמצ רחס מכאן מכאן עד כאן הברי מה רואים כאן אדם כתב את כל נכסיו לאשתו אזת מדו שרחוב אז היא לא מקבלת זאת במתו כיוון ששר חויב קודם או לא יוצ ו שרחוב קניה ולא אומרים שהוא מתכוון באמת רק לשותה אפוטרופוס אבל בניו ירשו אותו ובמ באיזה אופן מדובר אשי רנו ו לאפוטרופוס אלו ל בבורי אז נלמד מכאן שבורי באמת הוא לא התכוון לאפוטרופוס אלא לתת למתנה ושמואל דיבר ג בשכירה דוכ גמור לאוו מדובר בשכירה מה שאלת אם כך אז ה בכלל לא קיבלה מתו ה רק אפוטרופוס ורב אביר מוקו בקולו רנ מוקו בשת הרוס ואשתו גרושו לאל בסוף השיעור הקודם למדנו שגמור אומרת כך אדם כתב את כל נכסיו לאשתו רוסו או לאשתו גרושו אז ודאי שהוא תכוון למתנה כפשוטו אם הוא נתן לבת במקום שיש לו בנים או שהוא נתן לאשתו במקום שאחיו יורשים אותו או שהוא נתן לאשתו כשיש לו בנים מאישה אחרת אז בזה הסתפקנו ורהב אבירה אמר שבכל חמשת המקרים חוץ משני המקרים האחרונים שאיש אצל האחים ואיש אצל בני הבעל אנחנו אומרים שהוא התכוון לתת במתו גמור רק בשתי הספקות האחרונים אישו אצל האחים ואיש אצל בני הבעל הוא התכוון רק סותה אפוטרופוס אז ממילא לפי רב אויר אפשר להעמיד את הבריה באשתו רוסו באישתו גרושו אי אפשר לפרש שמדובר שהוא נתן לבתו כ הרי מפורש קוסב לאשתו אפשר למיד או באשת רוסו או באשת גרושו שאז זה ודאי שזה מתונה ר ונה הוא אומר רק בשניים מחמשת הנושים שדיברנו בהם הוא התכוון למתון גמור ביש תרוס באיש גרושו אז אפשר שוב להעמיד את הברייה בשתי אופנים אלו או באיש הרוס או באיש גרושו אז למסה לפרש את הברייה אין הבדל בין רב אביר לרב ינה לשניהם צריך לפרש או באשת רוסו או באישתו גרושו רק הגימור נקטה את אותו לשון שנקטנו בסוף השיעור הקודם רב אביר בקולו רבנה יש טרוסו ואיש גרושו אז למה הדבר נשאר בספק מה קורה בודו בורי שכתב את כ נחוס לאשתו האם הוא הכוו לשותה אפוטרופוס או שהוא התכוון למתון כפשוטו לגבי הי שבנו מביאה הגמור אומר רב יס בר מניו רב נחמן אלו תקר סווסו ותמו מוסו כי מחלה את השיבו בנכסים אלו ונמצא כחס מכאן ומכאן אבל כמו שאמרנו אם הוא יקנה נכסים אחר כך מזה תגב את הסוה רשב מוסיף למה רב נחמ היה צריך לפסוק חומים ברור יוחד ורבים החק רבים כי באמת הגמור קש כעת שלכאורה זה לא מתאים דברי רב נחמן מקום אחר לכן בא רב נחמן ואומר לא זה כן מתאים כמו שהגמר תרץ אומרת הגמור לממר ד יוזל רב נחמ בשרו דנה הרי ממד הדס צריך לומר שלא התכוונה למחול על השיבו של החוסים כשהיא מקבלת מתונה והיא רוצה שישאר גם השיבות סווסו למקרה שמתו לא תחול ורב נחם פוסק חומים ךח מדס ניה הרי שלך בנוי למדנים ושומה שמס בנוי אז הוא אמר אין לי רחמון צלם בנים אז מי ירש אותי ומד כוסף כ חוס לאחרים ואחר כך בוא בנו התברר ששמו לא הייתה נכונה ובנו קיים מתנוס לאחרים מתונה כולו פירש בשס המתונה בגלל שאני חושב שבני מת אני נותן אם היה כותב כך אחנ הוא לא כתב כך אשמר יש כאןו ברורה אי מתו מתונה כרי למה הוא נתן זאת רק בגלל השמועה שהיא לא יודע שבנו קים לא וסון ואומ רב נחמן הלוק רבש בנסה אז רואים ש הולך אח אומד הדס אונ גמור באמת הולך אחר אומדה וגם ו שס היא באמת רוצה במתנה כי הי רוצה שיתפרסם שבעלה מאמין להא חשבה בעיניו לכן הוא כתב לה את כל חוסוב ובהייה נו שהוא כך ההנה אותה שהוא נותן לה את כל חוסוב היא מחלה את השיבו שיש לה לסוסו והיא אומרת היא לא חוששת שבו בבל חוי יטרוף בלי כבר הסתדר עם הבל חוי מי אומר שיש בכלל בל חויב ממילא גם כאן האומד נהי שהיא מחלה ולכן פוסק רב נחמן תיקרא סווסו נמצ סקירה חס מקן מכאן מבה גימור סוגי חדשה וגם היא מקומה כאן כיוון שגם בזה הסתפק רובה בבורי איח נ נוסו משנה מסכת פ הוסב חוסוב לבוב וכוסו לאשתו קרקע כלשהו אבדוק סווסו דהיינו אדם שהוא כתב הוא חילק את כל הנכסים הוא אומר נכס זה יהה ל בן זה נכס זה יהה ל בן זה לאשתי אני נותן מתנה קרק זו אפילו שנתן לה קרקע כלשהו והרשם אומר שהוא לא פירש שהוא נותן זאת לפירון סווסו או לשם מתונה הוא כתב הוא נותן ל זאת במתנה אם הוא כתב מ מפורשות שהוא נותן זאת כחלק מפרון כתובתה אז ודאי שהיא נותנת את שר כתובתה מהמתנה שהוא נתן לבנים כך אומר הרש בם עוד מעט נראה שזה קצת קשה גימור לעלון אבל קפוני אם הוא לא כתם מפורש אם הוא נותן לה סתם מטונה או לפירון סווסו אנחנו אומרים שעבדו סווסו לאו דו ק עיבדו ממש אם הוא יקנה אחר כך עוד חוסים אז ודאי מזה היא תוכל לגבות את שער כתובתה אלא מהנחשים האלו ש הוא נתן לבניו מזה היא לא יכולה לגבות רשבם אומר כמו שנראה לאלון שדווקא אם הוא חילק את כל הנכסים אם הוא השאיר אפילו דקל אחד אז יכולה לקבו לא רק דקל אלא גם מנחוסים שהוא נתן מתון לבניו שלת השאלה משום קוסב לו קרק כלשהו יבדוק סוסו אז נאמרו בזה שלוש דרכים אומר במזון לי ודו מדובר שהוא רצה לתת מתנות לבניו ובניו לא נמצאים כאן לזד בקניין סודר אז האישה מתנדבת לתת סודר שלה במקום הבנים והיא נותנת סודר לבעלה הוא מגביע את הסודר ואומר אני מקנה מתנה לבן זה שדה זו הוא מחזיר לה את הסודר נותת לו שוב את הסודר כדי להקנות לבן אחר אז כיוון שהיא עצמה מתעסקת בזה שהבנים יזכו וגם הוא נתן לה קרקע כלשהו והיא לא ררה כלום מה יהיה עם הסובה שלי כיוון שיש כאן את שתי הדברים יחדיו אז ודאי שהת רצתה לב שלם ש תהיה להם מתו ג מורו ו לא תוכל לטרוף מהם את סווסו עם החלת השיבו שיש הנחושים אילו כך אמר הרב דרך שנייה הושמו לומר אפילו שהיא לא השתתפה בעצם בזיכוי עצמו אלא מספיק שמדובר במחלק לפוני היא עומדת כאן והיא שומעת את כל החלוקה והיא שסקס מה היא שוקת אנחנו אומרים כיוון שהיא שתקה על המתונה שהוא נתן לבנים והיא גם קיבלה חלק כלשהו השתיק דו דמיה אבל אם ה לא קיבלה כלום אפילו שהיא עמדה כאם והא שתקה אנחנו אומרים היא לא רצתה שבעלה יכעס נסס נחס רוח לבע לא שתקה אבל אם יש כאן את שתי הדברים יחדיו היא גם שתקה למתון שוא נתן לבנים והיא גם קיבלה איזשהיא קרקע אנחנו אומרים היא הסכימה ומחלה את שיבו קובוס מנחוסים אלו דרך שלישית רבי עס חני נומה אפילו היא לא היייתה שם והוא לא חילק בפניה רק הוא אמר לשון זו כשהוא אמר שהוא נותן לאישה קרקע כלשהו במ לו טלי קרקע זו בקסו וסך והיא לא ררה אז ודאי שהי מחלה את שבדם משר הנחושים כלומר זה יהיה כובו סך למסה זה לא כל כך מתאים מה שהרשם אמר לה שם הוא נותן לה בסוב אוסו אז ודאי שהיא גובה גם את השע קפוני חנינו אומר שאם הוא אמר זה הקרקע שמקבל בקסוס והי שתקה זאת אומרת שהיא הסכימה שזה מה שהיא תקבל משאר החוסים היא לא תוכל לקבו רשב מציין שאח נחו מיקל רב אומר שצריך שהיא תזכה שמואל אומר מספיק שהיא תשמע והיא תשתוק רבח אומר אפילו לא צריך את זה מספיק שהוא אמר ליקר כזו בסוב סך אז היא הסכימה גם לשאר המתנס מסיימת הגמורה ומכול כסו שונו כאן כל שלושת הדרכים זה רק בקסו כסו הכילו בחכמים כמו שהכילו שהגובה מנחוסים מקרקעות של בעלה מזי בוריס כ אנחנו אומרים ממילא היא רוצה להתחתן לא בגלל זה הא תמנע מלהתחתן אבל שרבה לחוב אדם שלוה לחברו בא לגבות גוב מבינוני אז כמו כן אם יהיה כזה מקרה שאדם יחלק את כל נכסיו והוא יתן לבעל חובו איזה קרקע כלשהו אז הוא לא מכל את שיב שיבו החוב בכל שלושת הדרכים יהיה בחוב שונה שהוא כן יוכל ללכת ולגבות את חובו מנחוסים שהלה נתן במתנה בקשה הגמור על שלושת הדרכים נן שם בספ למשנה רבי ייסי אמר אם קיבלו לאו בשעה שהוא חילק את הנכסים לבנים אז היא קיבלה שהיא מסכימה למתנה היא מוותרת את כובסו אף על פי שלא יקוס לו קרקע כלשהו ובדו סווסו מכלל לתענית הקובר כסי ווק בולבו דהיינו רבי ייסי שמע שאת הנקמה הוא מצריך שתהיה כאן גם שהוא כתב לה איזשהיא קרקה כלשהו וגם שהיא קיבלה על עצמה שהיא מסכימה למונס ש לבנים והיא לא תקווה מזה את סווסו על זה בא רבי יסי ואומר לא מספיק אחד מהשתיים אם קיבלה אפילו שלא כתב לה אבל אם נקן באמת התכוון שמספיק כסיבה שזה שהוא נתן לה כמו שראינו אחד משלושת הדרכים אז רבי ס צריך לחלוק בכזה לשון אף על פי שכוסו לו לא יבד סוסו אלא אם כן קיבלה עלי אז ממילה קשה על כל שלושת הדרכים הם היו צריכים לומר אוכ מסקין ושקיל דקנה שיקח מש מדברי רבי יוסי מה שאלת בגלל שהיא קיבלה היא עיבדה את סווסו כן כי מדובר שהיא קיבלה לה בפירוש שהיא מסכימה ל מתונה וכי תמ טרץ כול רבי יסי שתי חלקי המשנה הכל רבי יוסי וברי ש המשנה רבי יוסי אומר לנו שבזה שהוא חילק את כל הנכסים והוא נתן לקרקע כלשהו עבדה את סווסו ובזה נאמרו שלושת הדרכים למה עבדה לפי ר דובר שהיא עצמה זיקתה לפי שמואל שהיא שמ לפי רבי ייסי חנינה מדובר שהוא כתב לו ב סווסו רבי ייסי בא וממשיך שאם קיבלה על עצמה שהיא מסכימה למתנס אפילו שהוא לא נתן לה חלק כלשהו גם סווסו אחד מהשניים או שהוא נתן לחלק כלשהו או שהא קיבלה עליה אי אפשר לפרש כך ותניה אומר רבי יהודה אי מוסי והיכן שכתוב אומר רבי יהודה אי מוסי הכונה שהוא בא לפרש את דברי חכמים הוא בא לפרש את דברי ק שאם הוא כתב קרל שסו מדובר שוסו שומש ש חילק לבניו וקיבלו ליו כיוון שהיא היייתה שם וקיבלה גם חלק כלשהו חזק שס ב זמטו קימו אין ום כ שולם אבל ס שו וקיבלו ו היא לא אמרה מפורש שהיא מסכימה למתנות שנותנים לבנים היא שתקה אוקיבו לו שה מסכימה למתנה למחול את השעבוד אבל לא התה נוכחת לא דקסוס יכולה לומר שאחר כך באו לומר לי שהוא נתן מתוס לא הייתי נוכחת במקום לא רציתי שהוא יכס נחס רוח עושה סבלה והסכמתי אבל לא מכללתי באמת את השיבו כך מדובר לפי תנק אז רואים מדברי רבי יהודה שלפי תנק צריך שגם הוא יתן לה חלק כלשהו וגם שהיא תקבל על עצמה שהיא מסכימה למה תונס ו תהיה נוכחת שם תוף דקולו הרי קושיה על כל שלושת הרים על רב ושמו רבי ס חנינה אכן פחו דבריהם אומר לרוב לרב נחמן הור רב שהוא סובר שמתי אנחנו אומרים ששה מחלה על כתובתה מנכסים אלו שהוא נתן לבניה דווקא אם הא התעסקה בקניין עבור הבנים או שמואל שאומר שמספיק שהי עמדה כאן והשתקה או רבי חנינה שאומר שמספיק שמר בסוסו מר אתה הרבי רב נחמן מהסביר לי אומר אמר לו רב נחמן שני אמ כ ש שוט בין הבונים נתן לכולם וגם לה הוא נתן הבדו סווסו הא מחלה את הקסו נכסים אלו ולא צריך לכל מה שהמורים האלה אמרו אלא בכתיבה בעלמה שהוא כותב לה גם איזהשהו נכס היא איבדה דהיינו אומר הרשם שהוא פוסק רבי יסי שמספיק באחד מהשניים או שהיא קיבלה על עצמה שהיא מסכימה למונס או שהוא כתב לה ובהנעה זו שהיא מקבלת שאישה גם שופה ל המתונה הי מוכלת את שיבו סווסו מהמתנה שהוא נתן לבניה הרשב מוסיף שמצאתי בתשוב רבינו שלמ רש הקודש זקני זצל שהוא אומר שרב נחמן הוא סובר באמת כרבי ייסי אבל הוא הולך בשיטס רבו שמואל שהוא העמיד את המשנה כשהבעל חילק את הנכסים בפניה והשתקה ואפילו שאמרנו תיובת ופרחו דברי שמואל זה הכל כי שמואל אמר זאת בדס נקמה שהוא אומר שצריך גם כבולה וגם כסיבה ובאמת שמואל מפרש לא כך ינק לכן הקנו עליו א רב נחמ בא ואומר שגם בדס רב יסי יש לתמו ממנו כי משכל שו אז צריך לתרץ מדובר שהוא חילק בפניה והשתקה כמו שתראה את שמואל רב נחמה מסביר מה טעם הדבר כי שיש לה הנה שהוא עשה אותה ש בין הבונים אנב רב נחמן כ שו ש בבונים כ אחרי שביארנו את המשנה נעבור לקשר לעניינינו לכן זה נכנס לכאן בוא רובה בבורי איך בורי שכתב נכסיו לבניו וכתב גם לאשתו קר קכל שהו ועשה שוטבין הבונים האם יבדה כתובתם מנכסים האלו או לא מי אמרי בשכיב מר הו דודו לסלי היא ידעה שאין לו עוד נכסים לגבות משם את הקסו וגם מסתבר שלא יהיו לו עוד נכסים כר עומד למות לכן הייתה צריכה רער כין שהי שתקה התרצתה בקמ אוך לו אבל בבורי למה היא שותקת סובו דרקוני למה אני צריכה להכעיס אותו לומר לו מה אתה נותן מתנות על חשבוני מאיפה אגבה סווה הרי יתכן שבעלי יקנה עוד נכסים ומשם אני אגבה הרי כותבים בשטר הסובה שהוא משעבד גם את הנכסים דוס למקנה אז אני אראה בפועל ולכן אין כאן מחילה אם באמת היא לא מוצאת מאיפה לגבות היא כן יכולה ללכת ולגבות מהנכסים שנתן מתנות לבניו אוי דיל בה גם בבורי אשתי מי לסלי כעת אין לו עוד נכסים מחלק את הכל היא לא מעלה על דעתה שמה הוא יקנה עוד וכיוון שהיא לא מלה על דעתה הייתה צריכה למחות ומכך שהיא שותקת זאת אומרת שהא התרצתה והיא מחלה את השיבות שיש לה בנכסים הלו אומר הרש בם שזה ברור שאם יבואו עוד נכסים שהוא יקנה אחר כך זה ברור שהיא תגה מהם כמו שנראה לאלון רק הכוונה היא שנכסים אילו עם החלה אומרת הגמורה תיקו נשאר בספק מה יהיה הדי בבורי הרשבא מביא שיש מפרשים שבו יהי האם היא תקווה מנכסים שהוא יקנה למחרת אחרי זמן הוא הרי בריא אומר הרשם זה טעות כרי כמו שאמרנו בהמשך הגמור נראה פשוט שבאופן כזה אומר רב כהנה ש יכולה לגבות מהנכסים האלו אז לא מסתבר שרובה נשאר בתיקו ורב כהנה ברור לו כך הגמור הייתה צריכה למ בנסח אחר כמו שמביאים בגמ במקומות אחרים כמו שרש ב מציין לכן הרשב מסביר שוודאי שכל העיבוי הייתה רק על נכסים אלו שהוא נתן לבניו מספרת הגמור ההוא שכיב מריה דומר להוא הוא אמר למקורבו לפני שהוא מת היו לו שתי בנות ואישה אז הוא אמר כך פלג לברוס ופלג לברוס אני מחלק את נכסיי חצי לבת זו חצי לבת זו אבל אני נותן מתנה לט יטס בפירה אני נותן שליש מהפירות של הקרקעות אשתי כעת אנחנו מבינים שמדובר בפירות המחוברים דהיינו כעת יש פירות בקרקעות והם ארי מתחלקות שתי הבנות חצי חצי ה בפירות הם לא התחלקו חצי חצי אלא שליש בת זו שליש בת זו ושליש ילך לאישה הקלה רב נחמן לסורה רב נחמן הזדמן לעיר סורה ולגבי רב חסדה רב חסדה שאל אותו נכנס ושאל אותו אומר לי כי הי גב נמי הוא לא כתב לאשתו קרקע כלשהו הוא כתב לה רק פיירוס האם מחלה את השיבו יש לה על קרקעות האילו שנתן מתנה לבנותיו כיוון שהוא עשה את אשתו שוף בין הבנות בחלוקת הפירות שהיא מקבלת שליש מהפירות אז היא מחלה או שמע כיומן שהוא לא עשה אותה שותף בגוף הקרקע אז היא לא מחלה ותחזור טרוף את כתובתה מהקרקעות שביד הבנות אומר הרש בם זה פשוט כמו שנראה לעלון את כל כתובתי לא תחזור טרוף כ הפירות שהוא נתן לה זה נכנס לחשבון הקסו כמו שנראה לאלון אבל מה קורה עם השר אומר לי אמר לו רב נח אוכי אומר שמואל אפילו לא יקנו לו אל דקל אוד פרסוב אבדוק סווסו אדם נתן מתנות את כל נכסיו לבניו הוא אמר דקל אחד אני נותן לאשתי אבל לא את גוף הדקל לא את גוף הקרקע שתחת הדקל הוא רק מקנה לה את הדקל לפרטיו כל זמן שדקל מוציא פירות הפירות שייכים לאישה ברגע שהקל התייבש אין לה כבר שוב זכות וזה אפשר להקנות גם לד חומים שאפשר להקנות רק דוב שיש בו אילום כ האילן נמצא בעולם הפירות עדיין לא צמחו אבל הוא נותן לה זכות בגוף האילן פירותיו יבדוק סווסו כי עשה אותה שוב בין הפנים בקרקע כהרי יש לה זכות יניקת קרקע כל זמן שהעץ מצמיח פירות טוען רב נח מנו הדין במקרה שלפנינו שהוא נתן לאשתו פירות שמחוברים לשדה ומדיין יונקים מהשדה אז זה נחשב שהוא עשה אותה שותף בין הבנות שההוא חילק את נכסיו בין שתי בנותיו הוא עשה את האישה כשותפה ולכן אנחנו אומרים שהיא מוחלת את כתובתה ולא תוכל לגבות מהקרקעות שניתנו לבנות מוסיף הרש בם מה ששמואל אמר אילון לפירו יסוב הוא לא בא למט פירות מחוברים בלי אילן שעה זה לא נחשב שהוא עשה אותה שותף אלו נקת זאת לחידוש שאפילו שגוף האילן אינו שלה לכש התייבש וגם כעת האילן בלי פירות בכל זאת נחשב כקרקע כי יש לה זכות שכשהוא יצמח פירות זה יהיה שיח לה כל שק יש כאן פירות לפנינו שכבר גדלו ומחוברים לקרקע אז ודאי שנחשבת כשותפה אומר להמר לו רב חסדה אודמר שמואל אוסום דנו לו בגוף דר יש לו קניין בגוף הקרקע זכות יניקה אופו המעשה לא היה בפירות מחוברים הפרות כבר הייו תלושים אמר היבול שכבר קצרתי השנה שליש לבת זו שליש לבת זו ושליש לאשתי אומר לי אמר לו רב נחמן אם כך מדובר מטלר פרות שכ מטלטל אין להם כ שום ל הקרקע מטלת לבד קמינה שבזה היא מאבדת את כובסו כי זה לא חשוב רק אם הוא נושה אות השוב במתנות הקרקע הוא נותן לה קרקע כלשהו אז מספיק שאפילו שהוא נותן לה רק לזמן הוא נותן לה רק זכות יניקה לזמן מסוים זה מספיק אבל מטל תלה זה ודאי לא נחשב כשותף ולכן היא לא יטרה על כסו אוסו אני חשבתי שאתה מדבר על פרות מחוברים לכן עניתי מה שעניתי עד כאן דף קלב ‏y
לצפיה בתכנים נוספים: