הדף היומי מסכת בבא בתרא דף קלא

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא מבית "דרשו" עם הרב מאיר שפרכר שליט"א, הדף היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי מסכת בבא בתרא דף קלא

[מוזיקה] בב בטרה דף קל מתחילים בעזרת השם דף קל עמוד ב שורה חמישית מלמטה אמר להו רבה רבה אמר לשני תלמידיו רב פפה ולרב הונה יד רב יהושע פסקתי הרבה פסקי דין בין אנשים כשפת לטובת אחד מהצדדים נתתי לו שטר ששם כתוב שהוא זכה בדין כדי שיהיה לו רעיה אם פעם אחת יבוא לידכם כזה פסק דין כיתי פסק דדין עדידי לקמח הו ואתם תראו את השאלה ואת פסק הדין שפסקי ותראו שיש פרכה לדברים והפסק לא היה נכון חזיתו באי פירחה לא תקראו אל תקראו את פסק הדין הזה לגזרים ותהיו בטוחים שזה טעות תבואו אלי עד תיתו לכמ התלי טמה אם יהיה לי טעם להסביר לכם אמין לכו אני אומר לכם ואם לא עד רבה תבואו גידו לו את האמת תעירו את עיני הדר נבי אני אחזור בי באמת פסק זה כל זמן שהקדוש ברוך הוא נותן לי אורך ימים ושנות חיים לאחר מיתתו לא מקרא תקראו לא מקרא תקראו אל תקראו את הפסק דין הזה לגזרים אבל מצד שני כיוון שאתם רואים ש הדברים האלה הם טעות מגמר נמי לא תגמרו מני אל תלמדו ממנו הלכה למעשה אלא תפסיקו כמו מה שהדעה שלכם נוטה מה הסיבה שלא תקראו את זה לגזרים לא מקרא קרני דב התם כי אם אני הייתי עדיין כאן בעולם הזה דילמה אהה מן לחומה שמה הייתי יכול לומר לכם את הטעם הנכון ולדחות את הפרחה שלכם ולקיים את הדברים מצד שני מגמר נמי לא תגמרו מני אל תלמדו הלכה למעשה ממה שאני פסקתי אם אתם סוברים אחרת ויש לכם לדברים דין לדיין אלא מה שאיני רואות אתם צריכים לדון כפי מה שדעתם נוטה כל הנושא הזה של פסק נכנס כאן אחרי שפסקו הלכה כמו דברי רבי יוחנן בן ברוקה שיש לו ויכוח עם חכמים אם אדם יכול להוריש לאחד מהיורשים יותר מהשני כגון לומר על אחד מתוך עשרה אחים שהוא יהיה היחיד שיקבל את כל הירושה של האבא האם האבא יש לו כוח להוריש את כל הירושה רק לאחד מבניו והבנים האחרים לא ירשו לפי דעת חכמים אבא לא יכול להתנות על מה שכתוב בתורה שכל הבנים יורשים ולתת רק לאחד מהמהם רבי יוחנן בןן רוקה אומר אם זה אחד שראוי ליורשו אחד מהבנים אם יש בנים אז הרי הבן ראוי לירש את אבא שלו אז האבא יכול לומר כן זה הבן הזה יקבל את כל הירושה והבנים האחרים לא ירשו בכלל פסקנו הלכה כמו רבי יוחנן בן ברוקה כעת מסתפק רבא בי רבא האם זה נאמר דווקא כשאדם עומד ממש לקראת המעבר לעולם הבא כשהוא שכיב מרע רק אז הוא יכול להוריש את כל נכסיו לאחד מהיורשים או שגם בברי שאומר על הבן אחד מבניו שהוא ירש אז איך מה היה הדין האם גם אז קונה מצד אחד אפשר לומר כי כמר רבי יוחנן בן ברוקה מה שהוא אומר שאבא יכול לומר על אחד מבניו שהוא יהיה היורש היחיד זה דווקא כשהוא שכיב מרע או חולה מסוכן שהוא ראוי להוריש מיד דבר אורות הוא אבל בזמן שהוא עדיין בריא אולי נאמר שרבי יוחנן בן מרקה לא דיבר ואז באמת אדם לא יכול להנחיל לאחד מבניו את כל הירושה או דילמה או שנאמר כמו שבאמת מסכנת הדברים שרבי יוחנן בן ברוקה לא דיבר דווקא בכזה מצב של לקראת המעבר לעולם הבא אלא אפילו בברי אפילו אם הוא עכשיו עומד להתחתן עוד לא נולדו בכלל הבנים שלו גם אז הוא יכול לקבוע מי מבניו רשו יותר ומי לא רשו בכלל או פחות ובאמת זה ההכרעה של ה של הגמרא אמר לירב משרשיא לרבה יש לי תשובה לשאלה ששאלת וודאי רבי יוחנן בן ברוקה דיבר גם על אדם ממש לקראת החתונה שהוא מסדר את הכתובה מתחייב התחייבויות לאשתו יכול לומר שהוא מתכוון להוריש לבנים מסוימים יותר מבנים אחרים ואמר לו רבי נתן לרבי שסידר את המשניות שנית אתם שנית בארץ ישראל את משנתכם כרבי יוחנן בן ברוקה פסקת הלכה כמו דעתו באיזה משנה במסכת כתובות דתנן שם כתוב אנחנו הרי יודעים שיש תנאי בית דין שאדם מתחתן הו הרי מתחייב לאשתו התחייבויות ממוניות שהם נכתבות בכתובה ויש שניים מתוכם שהם תנאי בית דין אחד נקרא בנין דכרין תקנה על הבנים הזכרים והשני נקרא בנן נובן בנות נקבות תקנה בשביל הבנות הנקבות התנאי בית דין שתקנו חכמים לטובת הבנים הזכרים מדבר על על המציאות הזאת שאנחנו יודעים שאישה מתחתנת אז אבא שלה והיא בעצמה תורכים להכניס נדוניה לבעל ככה שבאמת יהיה רווח בבית אבל הקדוש ברוך הוא הטביע שאדם מאוד רוצה להטיב עם הבנים שלו אבל הדבר הוא הדבר שיכול להר בעיה הוא שהרי אדם יכול להתחתן עם אישה אחת ויכול להיות שהוא חלילה התאלמן ממנה ואז הוא תחתן עם אישה אחרת אבל הוא הרי יורש את אשתו האישה לא יורשת את בעלה אם יש בנים וכדומה האישה מעיקר דין תורה לא יורשת את בעלה אבל הבעל יורש את אישתו אז נמצא אם כן שכל הנדוניה שהיא הכניסה הוא ירש עכשיו מה יקרה אם ה חלילה תלמן אדם לא יודע כמה זמן הקדוש ברוך הוא קצב לו בימי חייו לאורך ימים ו שנות חיים אבל אולי ייוולדו להם שני בנים שלושה בנים ואחר כך האישה תלך לעולם הבא והוא תחתן עם אישה אחרת ואולי ממנה בכלל יולדו עוד עשרה בנים והוא הרי ורש א את האישה הראשונה וכשהוא יעזוב את העולם יהיו לו יהיו לו 12 13 בנים הירושה תתחלק בין כולם בשווה והאבא שהכניס נדוניה בנישואים הראשונים והאישה שהכניס אתה לדוניה הם רוצים שדווקא הבנים של האישה הראשונה הם יקבלו את הירושה ואם יש להם חשש אולי יתחלקו בירושה עם כל הבנים חוכמה לראות את הנולד עד כדי כך איזהו חכם הרואה את הנולד לחיות את זה שרוצים דווקא לבנים שיוולדו מהאישה הזאת שהם יקבלו את הירושה אז הם אם הם ידעו ששאר הבנים התחלקו ולא רק הבנים שנולדו מהאישה הראשונה אז ימעטו ב נתינה של הנדוניה לכן תקנו חכמים כדי שהאבא יתן בעין יפה לבתו כשהיא מתחתנת את הנדוניה שהבעל מתחייב מה שאת כנסת כאן ומה שהוא יורש אותה החלק הזה ינתן רק לבנים הזכרים שיוולדו ממנה רק לאותם שניים או שלושה בנים שנולדו מהאישה הראשונה הם אלה שירשו את החלק הזה לפלים קודם כל אנחנו כבר רואים כאן את הדעה של רבי יוחנן בן ברוקה שאדם יכול לומר לאשתו תשמעי אני מחליט בין הבנים כמה כל אחד מהם ירש ואני אומר לך מה שבית דין תיקנו חכמים תיקנו שהבנים הזכרים שייוולדו לך ממני הם יקבלו את החלק שלך שאת מביאה ואבא שלך שיהיה ברי מביא הם קבלו את החלק הזה יותר על החלק שהם רשו עם שאר החם בש ש הירושה אני כבר עכשיו אומר איך הולכים לחלק את הירושה שחלק יקבלו יותר מהחלק האחר כבר רואים כאן את הדברים שאמר רבי יוחנן בן ברוקה שהאבא מנחיל את בניו יכול לקבוע בירושה ומתי הוא אומר את זה מתי לפני שמתחתנים הרי זה תנאי כתובה דז הוא ברי אם כן רואים מכאן שדברי רבי יוחנן בן ברוקה נאמרו גם באדם בריא שיכול להוריש את ירושתו כפי ראות עיניו בין היורשים להרבות לזה ולהמעיט לזה אבל בכל אופן אנחנו נתבונן ככה בדיבורים שהיו בין רבי נתן לבין רבי הקדוש מחבר המשניות אומר לו רבי נתן לרבי הקדוש המשנה שכתובה שבמסכת כתובות היא כמו רבי יוחנן בן ברוקה כי שם כתוב שזה תנאי בית דין אותה תקנה שהבנים הזכרים שנולדו מהאישה הראשונה קבלו את אותם הנכסים שהאישה הראשונה הכניסה לבעלה בנישואין ולכן אפילו אומרת המשנה שם בכתובות אם הבעל לא כתב לאשתו בכתובה שהבנים הזכרים בנין דכרין שיהיו לך ממני דיביין ליך מניי הם ירשו את את כסף כתובתך אנו רטון כסף כתובתך מה שאת מכניסה כאם ב כשאנחנו מתחתנים יותר על חול קאון דמ כאון בנוסף על חלקם מם שר אחיהם אף על פי שלא כתבו את זה בכתובה הוא מתחייב בהתחייבות הזאת כי זה שתנאי בת דין הוא שכל אישה יבטיחו לה את ההבטחה הזאת וזה כאילו נכתב בכתובה זה מתאים עם דברי הרב יוחנן בן ברוקה שכמו שאמרנו האבא יש לו את הזכות לקבוע שבן אחד יקבל בירושה יותר מהאחרים ולכן אפילו שהבעל אומר את זה בלשון ירושה אפשר לדייק אינון רטון ירשו בירושה אם יגידו אם הוא היה אומר הם יקבלו מתנה אני מקנה להם את זה בתורת מתנה אז גם חכמים מודעים שאם הוא עושה את זה לפי תנאי מתנה זה יכול להועיל אבל כאן מדברים על ירושה אתה רואה מכאן שזה כמו דברי ר רבי יוחנן בן ברוקה שאדם יכול להוריש לבן אחד ולאחרים לא ובהתחלה אמר לו רבי רבי אמר לרבי נתן הנוסח היותר מדויק במשנה זה סבון שהבנים הזכרים מהאישה הראשונה יקבלו בתורת מתנה את חלק את החלק של ירושת אמם יותר מ יותר על מה שמקבלים בשאר הירושה מקבלים את זה באמת בתורת מתנה זה מה שתנן ובתורת מתנה גם חכמים מודעים שאדם יכול לתת לאדם שהוא לא מיורשים אפילו מנכסיו תורת מתנה זה אפשרי ואחר כך אמר רבי מה שאמרתי שצריך לשנות את הנוסח של המשנה ילדות היייתה בי זה לא היה דברי חוכמה ואיך העזתי פני בנתן הבבלי לומר לו דברים כאלה שהם אינם דברי חוכמה חייב להיות שתנאי בית דין זה של הירושה שהבנים הזכרים שנולדו מהאישה הראשונה שמקבלים יותר על שאר הירושה הם מקבלים את זה בתורת ירושה ולא בתורת מתנה מה הראייה אלא דקלן מה שידוע לנו וקיבלנו מרבותינו שכתובת בנין דכרין כתובה הזאת מה שהבנים הזכרים אחרי הסתלקות אביהם לאורך ימים אחר אריכות ימים שנים הם באים לגבות את הירושה אז מחלקים קודם כל את מה שהאמא הכניסה אחר כך את שאר הירושה ובאים ובודקים ורואים שאיין כאן מה לרשת למה כי האבא מכר את ה את כל נכסיו רוב נכסיו אי אפשר לגבות את הכתובה הזאת אי אפשר לגבות מהנכס שים את ה את מהמה שאמ הכניסה כי לא נשאר מזה זה נמכר הקרקעות האלה נמכרו ואין כאן אין כאן מה לגבות בירושה אז אומרים טוב אז אם ככה הרי האמא הכניסה נמר לאבא בזמן שהם התחתנו סכום של אל זוז הנכסים שלו אולי התאבדו ל התחייבות שאבא התחייב לה שאת ה1000 זוז האלה הוא מוריש דווקא לבנים שייוולדו ממנה אז בוא נקווה מה משאר הירושה עכשיו אין אלף זוז בירושה טוב בוא נלך לאותם שקנו קרקעות מאבא ונמר להם שיש לנו שטר שהקרקעות האלה היו משועבדות לנו כהרי האבא כאילו היה חייב לנו את ה אלף זוז שאמא הכניסה לו כשהם התחתנו וכל הקרקעות שלו אולי ייו משועבדים לזה ואם כן אתם שקניתם קרקעות מאבא קניתם קרקעות שיש עליהם שעבוד ש ה משובות לנו ואנ רוצים לגבות את הירושה של בנין דכרין מהקרקעות האלה שלכם אבל אנחנו יודעים שלא הם לא גובים מה הכוחות אין דבר כזה אם האבא לא השאיר מספיק כדי לגבות כתובת בן דכרין אז הם לא מקבלים לא תפ מ משעבד לא גובים משועבדים בקק שנמכרו לא גובים מעל הכוחות וסל דת חזבון אם עלה בדעתך לומר שהדרך שהאבא נותן את הנכסים והתוספת מה שהאישה הראשונה הכניסה לבנים שנולדו ממנה אם תאמר שזה בתורת מתנה הנכסים באמת משועבדים לזה המלו טרפ מי משעבד למה באמת לא גובים מכסה האב שנמכרו אחרי הקידושין ושת אבדו להתחייבות הזאת אלא שמ מנה רואים מכן שהנוסח הנכון זה לשון ירושה רתו נן ובאמת ירושה התוקף שלה מתחיל במיטת האב כ הנכסים שמחר קודם לא משועבדים לזה לכן לא גובים נכסים משועבדים מכל מקום מהדברים האלה אנחנו קודם כל רואים כמו שכבר אמרנו ש הדברים שרבי יוחנן בן ברוקה אמר ש אבא יש לו זכות להוריש לבן אחד יותר מבנים אחרים זה לא דווקא נאמר בשכיב מר כי מהנ שמת דט הי ברה מי שמענו שסובר את הסברה הז שאפשר להוריש לאחד מבניו יר משאר בניו ראינו שזו דעתו של רבי יוחנן בן ברוקה וכעת קיימנו גם את הדברים כ רבי נתן מתפלא איך רבי כותב את המשנה בסתם כמו דברי רבי יוחנן בן ברוק אז בהתחלה רבי אמר לו לא זה גם כמו דעת רבנן כי זה לשון מתנה סבון אבל אחר כך רבי אומר אני חוזר בי כי הרי אם זה היה תורת מתנה הנכסים הייו אומרים ל משועבדים לכתובת בנין דכרין לדבר הזה שמתחייבים לבנים שיוולדו עם האישה הראשונה שהם יקבלו את מה שהיא הכניסה ואתה רואה שנכנסים ל משועבדים משמע שזה כן לשון ירושה ואם זה לשון ירושה אז צדקו דבריו של רבי נתן שהמשנה הזאת היא באמת כמו רבי יוחנן ברוקה ואם כן הרי על מה מדברים פה בן אדם לא מתחתן כשהוא שכיב מרע שמ מינה רואים מכאן שדברי רבי חן בן ברוקה דיברו אפילו באדם בריא וגם הוא יכול להוריש את נכסיו אפילו בזמן שהוא בריא לומר שבן אחד יקבל ושאר הבנים לא או שחלק מהבנים יקבלו יותר וחלק מהבנים יקבלו פחות אז אם כן הוכחנו שדבריו נאמרו גם בברי עכשיו דנים בעצם הנקודה שאדם מתחייב לאשתו את מכניסה עכשיו נכסים ואנחנו כותבים בכתובה כל מה שהכנס כדי שזה ישאר שלך תתגרשי אות תלמידים תכל לקבל את זה ואם היא תמות בחיי בעלה אז הבנים שיוולדו ממנה הם אלה שיקבלו את זה זה תנא תנאי כתובה אחד שיש אנחנו נדבר בהמשך על תנאי כתובה נוסף התנאי של הבנים הבנות הנקבות שגם הזכרנו את זה קודם אק לא פירטנו בדיוק מה זה התנאי הזה שבית דין תיקנו תנאי שני שה בעל מתחייב לאישה התורה אומרת שאיש כימות ובן אין לו ועברתם את נחלתו לבתו זאת אומרת שהבנים יורשים והבנות מה איתם מתחייב הבעל בכתובה של אשתו שהבנות הנקבות שיוולדו לא ממנה הם יהיו ניזונות ב במזונות מנכסיו עד שהם התבגרו או עד שהם התחתנו זה תנאי שני זה התנאי של הבנות הנקבות עכשיו יש כאן שני תנאים תנאי לזכרים ותנאי לנקבות בנושא הזה איך בדיוק ההתחייבות הזאת עובדת אמר לרב פפא להבא בין לפי המנדה אמר שאומר שהנוסח במשנה זה לשון מתנה סבון ובין למנדה אמר שאומר שהנוסח הוא לשון ירושה רטון הרי איך בכלל אפשר להקנות אין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם הבנים עוד לא באו לעולם איך אפשר להקנות להם את כסף הכתובה במתנה או בירושה ואפילו לפי דברי רבי מאיר ואמר אדם מקנה דבר שלא בא לעולם אדם יכול להקנות לחברו דבר שעוד לא בא לעולם שכשהוא יבוא לעולם הוא יהיה קנוי לחברו הנ מילי זה דווקא נאמר שחברו בעולם לדבר לבן אדם שכבר ישנו בעולם כיוון שהמקבל ישנו בעולם הנותן יכול לשעבד את עצמו שייתן לו מה שיבוא אחר כך לעולם אבל להקנות לדבר שאינו בעולם שהמקבל עדיין לא בעולם רבי מאיר לא אמר שאפשר אלא הוא מודה שאי אפשר ואם כן רבי היה יכול לענות לרבי נתן שבאמת המשנה היא גם כמו דעת חכמים ולא רק כמו דעת רבי יוחנן בן ברוקה וגם רבי יוחנן בן ברוקה מודה שאי אפשר להקנות אלא כאן הסיבה שכולם מודעים שכשיש למה כאן מודעים שאפשר כן להקנות כי יש כאן תנאי בית דין וזה שונה ובמקרה כזה אפשר להקנות גם לדבר שלא בא לעולם בית דין יש להם כוח להפקיע ממון ואם כן הם יכולים לקבוע לתת ממון של אחד למישהו אחר על פי הכלל של הפקר בית דין הפקר התורה נותנת לבית דין כוח להפקיע ממון מאחד ולתת אותו לשני ואם כן אחנ מי גם לגבי כתובת בנין דכרין תנאי בית דין שני חכמים גם מודעים שאפילו בלשון ירושה אפילו בלשון רטון אז אנחנו אומרים שאפשר להקנות את כסף הכתובה וכיוון שזה תנאי בית דין אז אפשר להוריש אפילו לבן לבנים ממנה משה מהאישה הראשונה ולא לבנים האחרים כי זה תנאי בית דין מה חכמים סוברים בדרך כלל שאדם לא יכול להוריש לחלק מבניו יותר מאחרים או להוריש לבן אחד ולאחרים לא זה לפי הכללים הרג גילים של הירושה כשיש תנאי בית דין גם הם מודעים שאפשר אז אם כן למה באמת רבי לא ענה את התשובה הזאת אמר לי אז הבאיה השיב לרב פאפה כי הסיבה שרבי לא השיב את התשובה הזאת כי רבי נתן היה טוען שעדיין מוכרח שהמשנה הייהה כמו דעת רבי יוחנן בן ברוקה משום דכמה פיק לה שאתה בחרת להוציא ולנקוט במשנה בלשון רתו בלשון ירושה ולא בלשון סבון בלשון מתנה משמ שאתה סובר כמו רבי יוחנן בןן ברוקה שאבא יכול להוריש לבן אחד ולבנים אחרים לא כי אם היית רוצה להשתמש בתקנה של תנאי בית דין שאפשר להפקיע מאחד ולתת לשני היית יכול לכתוב בלשון סבון בלשון מתנה הדר אמר הבה אחר כך הוא חזר בו והוא אמר ו מלמר זה לא נכון מה שאמרתי שרבי נתן הה יכול לה ח שרבי סובר כמו רבי יוחנן בן ברוקה דתנן כי הרי בהמשך המשנה בכתובות כתוב שם שאם הבעל לא כתב לאשתו בכתובה את התנאי השני בנן נקון הבנות הנקבות דיביין ליכי מנ שיוולדו לך ממני יבין יטון בביתי ישבו בביתי וזן והתנן מנכסי ויקבלו מזונות מנכסי אפילו אחרי הסתלקותו מן העולם מהירושה שלו עד ילקחו לגברי עד שהם ינסו לאנשים אז זה תנאי זה בדרך כלל אדם כותב בכתובה אבל גם אם הוא לא כתב את זה הוא מתחייב בהתחייבות הזאת שהוא תנאי בית דין שכך מובטח לכל אישיו זה כאילו נכתב בכתובה והרי כאן זה הרי לא ירושה כי הם לא מקבלות את זה בתורת ירושה אלא הם אוכלות מזונות מהנכסים של הירושה אז אם כן יש כאן לשון מתנה והרי גם רבנן מודעים שאם אבא אם הבעל מתחייב לזה במתנה כתובת בנות נקבות זה בלשון מתנה ולזה בירושה הכתובה של הבנים הזכרים גם אם זה בלשון ירושה בכל ז הרי רבנן מודים שאם יש כאן לשון מתנה בשטר כל שטר שכתוב בו לזה בירושה ולזה במתנה אפילו רבנן מודו אפילו הם מודעים שיכול להוריש לבן אחד יותר משאר בניו ואם כן כיוון ששתי התקנות נתקנו ביחד זה כאילו שהם נאמרו תוך כדי דיבור ואמרנו שבמקרה שאדם אומר שהוא נותן לאחד ב לשון מתנה ולשני בלשון ירושה והוא אומר את ה שני הדברים בתוך כדי דיבור לשון המתנה שוא יכול לתת מתנה לאחד שהוא לא מהיורשים או שהוא לא אמור לקבל כל כך הרבה בירושה אם הוא נותן לו אתזה בתורת מתנה זה מועיל אז אם הוא אמר לאחד בתורת מתנה ולשני בתורת ירושה וזה היה בתוך כדי דיבור מה שהוא אמר לשני בתורת ירושה זה היה תוך כדי דיבור שהוא אמר לאחד בתורת מתנה אמרנו שגם רבנן מודעים שזה מועיל ושניהם זוכים במה שהוא נתן להם כי לשון מתנה הולך גם על גם על מה שהוא נתן בלשון ירושה אז אם כן גם רבנן מודעים ש התנאי הזה יכול להועיל ואם כן אין לנו הוכחה שהמשנה היא דווקא כמו רבי יוחנן בן ברוקה מי אמר ממאי ד בחד בית דין התקון ששתי התקנות נתקנו בבית דין אחד בזמן אחד ואז אתה אומר ש הלשון מתנה שנאמר על ה תנאי של הבנות מועיל על הלשון ירושה שנאמר על התנאים של הבנים די מהרי בידין התקון אולי בכ זה נתקן בשני בתי דינים שונים בשני זמנים שונים ואם כן הלשון מתנה לא ילך על הלשון ירושה וזה יועיל רק לפי רבי יוחנן בן ברוקה ולא לפי דעת רבנן שהם סוברים שבלשון ירושה אי אפשר לתת לאחד יותר מאחרים תרצת הגמרא לא ס כדת לא ייתכן שזה נתקן בשני בתי דינים קטן רישה כתוב שם בתחילת המשנה בכתובות זה מדרש דרש רבי אלעזר בן עזריה לפני חכמים באותו יום שמינו אותו להיות נשיא בבית המדרש ביבנה שהיו יושבים שם כמו בצורה של קרם שורות שורות במתיבתא בישיבה ביבנה אז שמה שמה דרש רבי אלעזר בן עזריה שמשווים בין התנאי שהבנות ירשו והתנאי שהבנות זונו מה משווים ביניהם מה הבנים אינם יורשין אלא לאחר מיתת אביהם אז הם מקבלים את מה שהאמא שלהם הכניסה לו לפני שהתחתנו אף הבנות לא זונו אלא לאחר מיתת אויין אבל בחיי איין הוא לא מחוייב מצד התנאי כתובה לתת להם מזונות משווים בין דבר בין תנאי אחד לתנאי השני מה בכלל משווים ביניהם אם אמרת בשלמה בחד בי דינ תקון ששתי התקנות נתקנו באותו בית דין באותו זמן אני יודע אלפין תקנה מתקנה מובן למה לומדים את התקנה של הבנות מהתקנה של הבנים אלאם אמרת שזה נתקן בשני בתי דינים בתרי בדינה תקון וזה בשני זמנים שונים איך ילפינן תקנה מתקנה איך לומדים את התקנה של הבנות מהתקנה של הבנים הגמרא דוכה את זה ממ מ מה שחייבים לומר שהם נתקנו בבית דין אחד כיוון שלומדים תקנה מתקנה דיל מה שמה לעולם אומר לך אם הלך בטרי בית דין העדכון הם נתקנו בשני בתי דינים שונים אבל בית דין הבתרא הבית דין השני שתיקן את התקנה השנייה תקון כבית דין הכמה הוא תיקן כמו הבית דין הראשון כיחיד תקשה תקנת תקנת כדי שלא יהיה קשה מתקנה על תקנה אחרת עד כאן דף קלא [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: