הדף היומי מסכת בבא בתרא דף קכט

הדף היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

הדף היומי מסכת בבא בתרא דף קכט

[מוזיקה] בו דף קכט השו מתחיל בעזרת השם אמצע שורה חמישית ראינו במשנה המחלק נכוו על פיו הוא חילק את הנכסים לפני מותו לילדיו ריבו לאוד ומית לאחד מהבנים וכולי וכמו שהרשע מביא המשנה ממשיכה שאם הוא חילק בלאש ירושה אין בדור כלום וס בתו אבל אם הוא כתב לא שטונה אפילו הוא הזכיר גם ל שירוש אבל הזכיר גם ל שטונה בין בתחילה בין באמצע בין בסוף אז ד קימים מבררת הגמור אידו מתו בחילו איך דומה באמצע איך דומה בסוף מביאה הגמור כמה דרכים כי יוס רב דימי כשרב דימי הגיע מארץ ישראל לבוב אז הוא מוסר בשם חכמי ארץ ישראל הראשון הוא אומר רבי יחנון תנוס סוד ניס לפני וירשו דהינו שהוא הזכיר גם לאשמתו בהתחלה וירו בסוף ז בתיו וזה מעיל כמו כן אם הוא אמר רשו ש זולת ז בסוף או ש הזכיר ארו נוס רשו ז באמצע אבל כל זה ודוק בעוד אחוד סוד אס שדה אחת לאותו אדם הוא הזכיר גם תונ ביחד ע לארוש אז זה מועיל אב בודדת למשל שבמזרח נוס לרובן סוד פניס שבמי אז לא שירוש בשדה אחד לא שמתו בשדה אחרת או סוד חס הוא שני בני ודם למשל הוא אמר ונירש חצי סוזו ינוסן חצי השני לשמעון בזה ו הוש ירושה לא מועיל לכן המקרא הראשון אז ראובן לא יקבל את השדה המזרחית המקרה השני ראובן לא יקבל רק שמעון כלא שו אלא אם כן זה מדובר באותה שדה ובאותו אדם שהוא הזכיר גם לא שרוש כל שכן אם יש כאן שתי חסרונות שמדובר בשתי דות שני בני אדם דהיינו אמר ובסס לשמעון דה אחרת ודי שרק שמן זוכה ולא ראובן שיטה שניה מוסר רב דימי רב זור אפילו ודדו אנחנו אומרים שברגע שז ושן מתונה באחת השדות אז הוא התכוון לוש מתונה גם לשדה השנייה ולכן גם אם הוא אמר סוד פניס רש וסוד פניס תנוס לרוב אז בשתיהם הוא זוכה וכמו כן סוד חסו שני בנידון שמדובר עלותה שדה חצי מהשדה הוא נתן לרוב וחצי מהשדה הוא הוריש לשמעון אז ה שטונה עולה על שניהם וזה חל עכשיו וכמו שנראה לאלון זה כבר לא סיום דברי רב לוזו אלא הגמור מדייק את מדבריו אבל בשתי סודו ו שני בני אדום שזה אנשים שונים ושדות שונות לא לא מועילה לא שו מתונה של אדם זה על שדה שלו כדי לומר שגם השדה השנייה שנתן לאדם האחר ולא שרו שגם זה יחשה בלא שמתו וזה יועיל רשבם אומר שהם נחלקו רבי יוחנן לוזו בסברות באלמה כך מסר אבדימי בשם אמר ארץ ישראל כיוס ושרון הגיע מר רבו ולא אמר הוא מסר זאת בשמם שהם אמרו זאת כדין בפני עצמו בלי קשר למשנה אבל למישה כר גם צריך לפרש את המשנה דהיינו אם אדם אמר ינוסן סוד פלוניס לפלוני וירש פלוני סוד פלוניס דהיינו שתי שדות לשני בני אדם שונים רבי ח אמר כונו גם השני שוא אמר ל ש ירושה כונו כיוון שהוא הזכיר ב באותה מתונה לא שמונה לאדם הקודם בשדה הקודמת הבל זור קו זה שוא אמר לו ארש אומר ליב לרן אסו ו אחד מדבריך נוכל לנו אין לנו ושיה על זה אחד מדבריך קשה לנו דהינו בששת בשם רבז זז שהבנו לה שרב דימה אמר בשמו קש כאן בדדו בשני בסו מה שרב זור אמר לפני שזה מועיל שיש קשר אותו אדם אבל ש שני בני אדם ו שתי סדות לא אז כאן רואים אומר הרשם שמה שסיימנו ליל אבל בשתי סדות שני בני דום לו זה לא מדברי רבי לוזר אם זה מדברי רבי לוזר אז מה בכלל הב מ שיש כושיה זה תוספת של הגמרא אז שתי המברה שרבי לוזו שאתם מוסר ושרב די מסר הם משלימות אחת את השנייה אל דרבי ירחן דרבי יר חנון קשה כ רבדי מי אמר בשמו שאפילו בעוד אומר חוד אם זה שתי סדות אז לא שומ תונה בשדה אחת לא מועילה לגבי השדה השנייה ששם הוא הזכיר רק לא שרוש אם כך כל שכן אם זה שני בני אדם ושתי שדות אז ודאי שזה לא מועיל ואתה אומר בשם רבי חנון שאפילו שני בנישתי שדות זה כן מועיל אנ לרון המרנו וליב רבי חנון באמת המרים אני ורב דימי נחלקים מה הייתה שיטת רבי יחנון אז לפנינו שלוש שיטות רב דיי בשם רבחן סובר שמתי מועיל ל ש מתונה כדי לתקן את לוש הירוש שהוא הזכיר רק אם מדובר באותו אדם באותה שדה לפי רבי לוזו אחד מהשניים או שמדובר באותו אדם או שמדובר באותה שדה לפי רובי משם רבי יחנון אפילו שני בני אדום ושתי שדות כמן שזו צבה אחת עכשיו הגמור מביאה את שיט סרי לוקיש הוא סובר שבשני בני אודם ושתי ודוס יש רק לו שנחת שהי תועיל שנחבר את שתי הלשונות יחד לומר שאפילו שהוא הזכיר לו שרש כין שהוא הזכיר גם לא שטונה אז זה יעי לשניהם ורוקי שמר ומר פני פלוני אירוס ניניס שנסתם במתנה וירשום דהיינו אם הוא אמר לשניהם ביחד אומר הרשב נוס סופס לרוב סופס לשמן ושום אז לכאורה הוא התחיל תנוס לשניהם רושם לשניהם לא כיוון שמדובר בשני אנשים שונים וכל אחד עה בפני עצמו שתי סדות ש שני בני אדם אנחנו אומרים ששתי הלשונות של מתונה וירושה זה כנגד שני מעשים דהיינו ינוסן ייעלה רק על ראובן וירשום יעלה לשמעון על רישון רישון ועל אכון אכון רק בלושה הזה שהזכרנו אז על כורחך ירשו הראשון עולה על ראובן והשני וירשום עולה על שנימן אז גם מה שהוא אמר באמצע שנסעתם ל במתנה אז זה עולה גם על שניהם יש כאן שנוסעת לום במתנה אז הוא מערב זאת ביחד אבל דווקא מלשון זו באמת אבל אם הוא אמר פלני ופלוני ארו סוד פניס פניס ינוסן סופסופ ושום אז אפשר לומר שינוס רושם עולה רק לל שימן וראובן לא קנה כיון ש שתי מעשים יש לך לגז כמו כן אם הוא אמר פלני ופלוני ארוס פניס פניס שנוסעת ם במתו והוא לא הזכיר וירשום בסוף אז אפשר לומר שלר לא שרוש ולשני לא ש מתונה שתי לשנות ד ש מתנות רק בלשן שהזכרנו אז שזוג מה שאמרנו לש שיט ד ן בוד נחלקו בשלושת אומר נונ דסס בחצי שדה הוא הזכיר ל רוש בחצי הכל הוא קונ אבל שסו שני בדם זה כשיר בשם רבן ורב נחמן אפילו ודס אוס שני בדם אבל שיסוד שני בדם לא לא שו לא יקנה זה כר בז רב שמר אפילו שת ס שני בני אדם זה יל זה כד רבן כפי שר מסר משמו אומר ר ש מלו מה המקור שלי שאפילו שני בניד ושתי דות זה מעיל נימ שקש הרומר שכן בשני אופנים שי שלפני מ את ממונו לנאמן וכך אומר לו או אדם בריא שנוסע לחוץ לארץ הוא אומר בכל שבוע שעה בסכנה השבוע תתנו שקל לכל אחד מבני כדי שיוכלו לזון את עצמם שקל ש בגימורי זה חצי סלע זה שני דינרים על המיסה ורואים ליטן סלע רואים שהם צריכים סלע כדי להתפרנס נוסן להם סלע כנו מפרשים שמשהו אמר שקל זה רק כדי לזום בצמצום שלא יתנו יותר מכדי צורכן אבל לא שלא יהיה להם מספיק אבל אם הוא אמר בלשון שלילית ואם הוא אמר אל תתנו להם אלו שקל אז הוא ראה שהוא מקפיד אינו סנים להם אלו שקל והשב מציין שגמור בקסו מעמידה את היס כדס רב מיר שמצווה לקם דמס אבל למס הגמור שם מסיקה שהלוח לא כמו בריס הזו אלא הלוכ בין שמר תנו בין שמר אל תתנו אלו שקל נותנים להם כל צור קום אנחנו אומרים שוודאי שנוח לו רק הוא רצה לזרז אותם שלא ישמחו על ממונו לכו להתפרנס מעצמם ממשיכה המיסה זה הכל אם הוא אמר רק זה אבל אם הוא הוסיף עוד תוספת ואם אומר אם הסו אחרי שבני ימותו הנכסים לא יעברו לנכדים שלי אלא ירשו אחרים תחתיהם אז הוא גילה דעתו שנוח לו שבניו התפרנסו בצמצום כדי שי שתייר נכסים לאנשים אחרים תחתיהם לכן בין שאומר תנו שקל בין שמר אל תתנו אלו שקל אינו סנים להם אלו שקל טוען רב ש וכשני בדם דומה ונ הוא אמר לבנים לשון מתונה תנו שקל לבוני או אל תתנו ם שקל אחר כך אומר ירשו אחרים תחתם לא שירוש זה מהס בו אלו מה אנחנו אומרים כיוון שלבנים הוא הזכיר לו ש מתונה אז זה מועיל גם לאחרים שהוא הזכיר לו ש ירושה וכאן זה שני בני אדם וזה גם שתי שדות אפילו שמדובר על אותו ממון אבל זה בשני זמנים שונים זה כל ימי חיי הבנים וזה רק אחרי מות הבנים ובכל זאת אנחנו אומרים שזה מועיל אז למיס רב שיש אומר מכאן למדתי את דברי אבל כאן נשאלת השאלה מה יעשו הרועים אחרים בריזו אז הוא עצמו הוא מוסב לו הוא רב שיס הקשה ל חברה מבריס זו הוא מפרק לו והוא מיישב לדבריהם בר ליורשו ים מה שכתוב שכשהוא אמר סר שאחרים תחתיהם אז באמתו לאחרים תחתיהם אפילו שמר בלו ש ירושה זה לא כיוון שהוא הזכיר לגבי בנים לא ש מתונה זה מתקן גם את לא שירוש ש אמר לגבי אחרים לא מדובר שאחרים הם כאלו שהם יורשו ואז אפילו לא שירו שמועיל כדס רבי יוחנן בברוק שכבר הזכרנו להל ונראה בעזרת השם בדף הבא את המשנה שרבי יוחנן בברוק אומר אדם שיש לו כמה בנים והוא אמר זה אחד הבנים הוא ירש הכל כיוון שיש לו חלק בירושה אז מועיל הוא לומד מפסוק ממילא מדובר כאן אומר הרשם לאדם הזה היו חמישה בנים ראובן שמעון לוי יודו סוסו הוא אמר לבני לרובן ושמן תתנו שקל כל המי חיהם ומה שנותר אחרי מות רובן ושמן ילך רק ללוי אז תודו וסוסו הוא נישה לגמרי מהירושה לרוב ושמן הוא נתן שקל כל שבוע כל ימי חיהם וללוי הוא נתן את כל השער וזה יכול לומר ולא שייה רושה הרשב מוסיף שנראה בעזרת השם שיש שיטה ספת בדת רבי בברקו שאפשר גם להנחיל לאחר מוקם בס לבזה מוקם בן אז אפשר לומר שמדובר שלוי הוא לא בנו רשבם לא ניכנס לנקודה הזו הקופונים אין קושיה על החולקים על רב שיש אומר רב עשי תושמע רעיה לרב שיש ו קושיה על אחרים הברי כתוב כך אדם אומר נכו ס לכו הוא אומר אני רוצה לתת לך את כל הנכסים נחוס לכו יכול להתפרש לו ש מתונים לא אמר לו שרושי ואחריך אחרי מותך זה לא יעבור ליורשים שלך אלא ירש פלוני ואחר אחריך אחרי מות השני לא יעבור ליורש אל ירש פלוני אז אם הם מתו לפי הסדר אז כך הולך מס רשון כו שני זה עובר לשני כי כך הוא אמר אחריך שפני מס שני כו שלישי אב ואם מת שני בח רישון יחזור נחוס לישי רשן כי הרי כשהראשון מת אין את השני להעביר לו את החוסים עכשיו להעביר לשלישי אין סיבה כ השלישי זה רק מכוח השני אחר חר אחריני אין כאן אחר אחרו זה נשאר אצל הראשון וזה עובר לישע הראשון מקש רש יסד ושני בדם דו לראשון זהמ תונ ולכו אבל הבאים אחריו הוא אמר לו שרוש למה זה מועיל זה הרי שני בני אדם שונים בשתי שדות כ הרי בשתי זמנים כמו שאמרנו שני זמנים זה כמו שתי שדות בכל זאת מה שהוא הזכיר בתחילה לא שמונה מועיל לתקן מה שהוא אחר כך הזכיר לאחרים לגבי זמן אחר לא שהירושה ראיה לרב שיס וכי תמת תרץ כמו שרב שיס עצמו תירץ את הברס קונת וכנ מברו ליורשי השיני הוא בן בין הבונים הוא ברבי יוחנן ברוקי שהשני קונה בלוש ירוש כיוון שראוי ליורשו במקצת ולא כיוון שלוש מתונה של הראשון מועיל לתקן את הלש של השני לא השני יכול לקנות בלוש ירושה לא יתכן הוכ שהשני רוא ורשוי ולכן מויל אז מה כתוב בברי מ שניקו שלישי זה לא ייתכן שול ר רבבי וזה הלכה פסוקה אין חולק עליו לדברי רבי יחנן בברקו שהאב יכול להוריש בלו שירוש של אחד בבניו את כל נכסיו אדם שמע נחוס לכו ואחריו לפלוני אבל הראשון שהוא דיבר איתו נחוס לכו זה אחד מבניו למשל וריש אין לשני במו רישן כלום שאין זה לא שמו א ש ירושה וירושה אין לא פסק אז רשבם אומר כך אם אמר מפורש לוש מתונה אני נותן לך נחוס מלו ואחריך פלונים אז אמר מתונה מתונה יכול להפסיק יכול להגביל את המתונה המתונה נתונה לך רק כל ימי חייך אחרי מותך זה יעבור לפלוני אבל כיוון שהוא לא אמר לו שמתנה אמר נחוס לכו אז ברגע שראוי ליורשו אנחנו אומרים כנראה שוא התכוון לו שירוש יכול להוריש לאחד מבניו את כל הירושה אז כאילו שאמר נחוסי תירש אותם ברגע שהוא אמר ירושה כבר לא יכול לומר אחר ךו לפלוני כי רושו אין לו הפסק אדם לא יכול לשנות את סדר הירושה הוא יכול לומר לאחד מיורשיו שרק הוא ירש אבל לשנות את סדר הירושה שאחרי מותו זה לא יעבור לבנו מה שמפורש בתירה אלא יעבור לאדם אחר זה הוא לא יכול לעשות לפי חומים כיוון שהוא לא יכול להרבות לו בלא שירוש אנחנו מפרשים שנחוש הלכו הוא התכוון מתונה וכיוון שזה מתונה אז אפשר להפסיק זאת ולומר אחרי חו לפלוני אבל לפי רבי יחן מקן מפרש זאת לא שירוש וי אפשר להפסיק אם כך אי אפשר לפרש שהביסה מדברת באופן שהשני הוך עוד מישוב כי אז זה לא יבור לשלישי כי ירוש אין לו אפסק אלא בהכרח שבאמת מדובר בין ארו ליורשי ואז באמת לא ש מתונה אה הוא אמר ללא שני ירושה איך זה מועיל שלו שנ מתונה שהוא הזכיר לראשון זה מועיל לתקן גם את לוש הירוש ששמר לשני ולשלישי אז רואים מפורש כמו רב שיס שגם שני בני אודום בשתי סודות שונות בכל זאת זה מועיל תיובת כולו זה קושיה על כולם דנו על כל המורים חוץ מרובין בדס רבי חנו ורב שש תיובת הכן קשה אמרת הגמור לא מנתו לוקיש שהוא אמר שלא ש מתון אלו זה לא מועיל לתקן לא שירו של הזה אלא בלשון מיוחדת שהוא שילב את שניהם אומרת הגמרה סברה וקיש קש יס הזו ואמ לקיש בס בשלוש דיל לוקיש אחד משלושת הדינים זה הדין שלנו אז אם הברס מפריחה דבריו לא הינו פוסקים כמותו אלא באמת צריך לומר שאין כ ושוקי שקש כאן בתוך כדי דיבור כאן לאח כדי דבור כמו שמוזכר כמה פעמים בשס תוך כדי דיבור זה נחשב כדיבור אחד מה זה תוך כ דיבור זה זמן ששאול ששולם תלמיד לרב הולך ורבי יש גורסים שם שלביו מרי ממילא כאן בברסה מדובר שהוא אמר לא שמטו לוזה וירו שלו זה תוך כד דיבו הוא אמר וס ואחריך רש תוך כד דיבו ותוך דיב של השני הוא אמר לשלישי ואחר רשלני אז מי וש מתונה של הראשון גם לשני מהשר שלוקי אמר שבשתי סודו שני בודום זה לא מועיל אלא אם כן הוא שילב את שניהם זה לאח כדי דיבור בזה אמר אלוקי ל קו בח קדי דיבור אם עבר זמן יותר מהזמן שלוקח לומר שלם מלך הורבי עד שהוא דיבר לגבי השני אז לא מועיל עד שם פלוני הוא פלוני ואז כין שאמר לא שמטו על שניהם אז אפילו לאח כד דיבור זה מועיל מוסיף רשבם שכל מה שרצנו כעת זה רק לתרץ את רש לוקיש המה שהקנו לאל שער המרים זה עדיין קשה למה ולמה ים אלה מדברים אח דיבו בריס מדברת תוך דיבו אומר הרשב הרי הם אמרו שושן ירוש שאפשר לתקן זאת על ידי לוש מתונה רק אם מדובר באותה באותה מתונה שיש קשר בין שתי המתנות לפי רב דימ ורב נונה צריך להיות קשר חזק מדובר באותו אדם על אותה שדה לפי רב בלוזה ורב נחמן אפשר קצת להרחיב את העניין אחד מהשניים או שתי דות לאותו אדם או סדה אחת לשני ודו אילו אם היו סוברים שיש גם אופן ששתי דות שני בני אדם אם אומרים זאת תוך כדי דיבור זה גם מחבר את העניינים שלו שנ מתונה יועיל גם לאדם אאחר שאמר ללא ש ירושה הם היו צריכים לומר את החידוש הזה ואז הייתי מבין בעצמי שכל שכן אם חיבור של תוך כדים הוא מועיל לשני בני אדם השתי שדות אז ודאי שחיבור כזה של שדה אחת לאותו אדם או לפי השיטה השנייה אחד מהשניים או אותה שדה או אותו אדם דאי שמועיל חיבו ואם הם לא אמרו זאת הם אמרו שהאופן היחיד שמועיל לפי רבד ורנו ממש אופן אחד שתי יסוד שני בודום לפי רב ר נחמן שני אופנים שתי סוד ודם אח אודח שני בודום אז משמע שבשתי סודות שני בני אדם אין שום אופן שמועיל ללכן הבריה סותרת את דבריהם מסיימת הגמור וחס כל תוך כד דומה כל שני דברים אומר רשבם שאדם מוציא מפי זה חזה בתוך כדיבור שסיים דיבור הראשון התחיל דיבור האחרון לא חשין אלי נמלך שהוא מתחרט אלא הרי הוא כאילו אמר שני דברים ביחד ואם שניהם יכולים לתפוס למשל הוא אמר על בהמת חולין הרי זו תמורה סולו תמורה שלו מתוך דיבור אפשר לקיים את שני הדברים אז תי מוכר ובי בדמי חצי אוי לו בדמי חציה שלומים וא לשניהם התכוון רק הוא לא יכול לומר הוא לא יכול לומר שני דברים בדיבור אחו זה רק הקדוש ברוך הוא יכול לומר שומו וזכו בדיבור אחוד אופן שני אומר הרשב אם האחד יש בו כוח לתפוס והשני אין לו יכול לתפוס כמו בדונו שירו שלא תופס מתונה תופס אז אני אומר לא שירו שבטל לא שמתו קונא כיוון ש אמר את שניהם תוך כד דיבור אפילו שמדובר בשני בני אדם בשתי סדות אופן שלישי שניהם סותרים זה את זה על זה מביא הרשב כמה דוגמאות שראינו במסכת שלנו בפרק בסקו מיד בחבל אין חוסר אין יסר מצד אחד אמר בחבל מצד שני אמר אין חוסר א יסו הסתירו מומו המעשה של שכירות יזוב מלשונו דין זוב לחודש אז שם ראינו שיש שלוש שי מעשה איזה ארבע שיטות יש תפסלו שרשן יש פסלו שנח ויש שמסתפקים האם תפסו שישנן הוא מתכוון לחזור בו לא ואז בשיטה זו שמסתפקים יש שתי שיטות האם נמר יחלוקו או שנמר לך אחרי ה מורז ושם פירשתי דיניהם אומר הרשב אבל מוסיף הרשב נקודה מאוד חשובה כל מה שנחלקו זה רק אם הוא לא אמר בפירוש שהוא חוזר בו אבל אם הוא חזר בו בפורש דהיינו הוא אמר מידו בחבל ואז הוא אומר לא לא לא אין חוסר אין יסר או שהוא אמר אני מזכיר לך בדבי זורים לשונו לא אני מתחרט בית דין הזר לחודש אז ודעי שכולם מודעים שזה חזור תוך ג דיבור אדם יכול לחזור בו לבר חוץ משני דברים שהוא לא יכול לחזור בו תוך גלי דיבור מבוס קחוב וקידושין אדם התפיס או הקצע איזשהו דבר לד זורה זה נאסר באנו תוך כדי ב הוא חוזר בו בכל זאת זה נאסר בנוי זה משום חומר זורי דורשים הפסוק שקץ תשקצנו שאפו שבאופן שמעיקר הדיןה צריך להיות מותר כאן התירה אומרת שקץ קצנו הדבר השני זה קידושין אדם ניגש לאישה רוצה להתקדש לי היא מסכימה אומר לה נותן לה טבעת הרעת מקודש לי בטבעת זו כדס מויש וישראל לא לא לא אני מתחרט אז מעיקר הדין אומר הרש בם יש חולקים על הרש בם אבל כך לומד הרשב מעיקר הדין הקידושים בטלים תוך כדי דיבור אדם יכול לחזור בו ולמחוק את דיבורה הקודם אבל חזל חששו הדם אנשים רואים האישה הזאת קיבלה קידושין הא לא קיבלה גט הולכת מתחתנת עם אדם אחר אז אמרו שבני האדם השני הם המזהירים לכן הם תיקנו שהוא יתן לגט הראשון מקודש ו מקודש ודאי שאם אדם שני יתן לקידושין הקידושין תפסו כי מדרס הקידושין הראשונים בטלים שהוא חזר בתוך לדיבור מד רבון החמירו שהראשון ייתן לה גט ורק אחר כך היא תנסה עד כאן דף ק כטס [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: