הדף היומי מסכת בבא בתרא דף קכו

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא מבית "דרשו" עם הרב מאיר שפרכר שליט"א, הדף היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי מסכת בבא בתרא דף קכו

בפטרה דף קכו מתחילים בעזרת השם שורה ראשונה אמר רב הונה אמר בשם רב אסי יורשים ירשו קרם של ענבים מטאי זיתים והם נאמר היו רגילים בחיי אביהם לגדל יחד את אילנות הגפנים והזיתים ולקטוף את הפירות לעשות יין לעשות שמן יש להם מוניטין בכל האזור והם רוצים להמשיך הלאה בלי לחלק את הירושה שה אילנות יהיו של כולם בשותפות ומגיע הבכור שמיכה ב אחים אני רוצה כבר שנחלוק את הירושה כדי שאני אקבל פי שניים בכור נוטל פי שניים אז הם אומרים לו אתה תקבל פי שניים אין לך מה לדאוג יגיע יום שבו נחליט לחלק את ה נכסים את הירושה ואנחנו ניתן לך פי שים כמו בכור מה שאתה צריך לקבל אנחנו ניתן לך בעלות אפילו על פי שניים רק בוא נמשיך ונגדל את זה ביחד בלי לחלוק את הירושה אז הוא אומר להם כן אבל אתם תקטפו פירות אז מה שכתבתם זה נקרא דבר שישבתם בירושה והכלל הוא אין בכור נוטל פי שניים בשבח שיש ביכו היתומים לאחר מיתת אביהם אני מעדיף לבד לקטוף את הפירות ב בשני חלקים שלי בירושה ואז אני אקבל את כל השבח כיוון שהוא מכא והם לא שמעו לו המחאה שלו הועילה והוא כן ייטול פי שניים אפילו ממה שהאחים השביחו אמר רבא מסתבר טעמי טעמו דרבסי זה מדובר במקרה מאוד מסוים שהם רק כתפו את הפירות בענבים מחוברים והבכור מחה בהם שלא שו לא יבצרו והם בצרו בניגוד לדעתו או שאבא הוריש להם זיתים מחוברים והבכור מכה בהם שלא יקטפו לא ימסו והם מסקו בניגוד לדעתו רצונו הענבים הזתים בעצמות לא השתנו על ידי שכפו אותם ולכן במקרה הזה השבח שהענפים והזיתים השביחו כשהם כעת לא מחוברים לאילן אז הם יותר משובחים זה באמת הבכור נל פי שניים זה מקרה ראשון שהוא מוסכם על כולם מקרה שני שגם הוא מוסכם על כולם אבל רחום אם שחו את הענבים ועשו מהם יין שחטו את הזיתים ועשו מהם שמן הבכור לא טל פי שניים בשבח הזה למה אף על פי שהוא מחה בהם הם נחשבים כמו גזלנים כי הוא מחה בהם אני רוצה לחלק לקבל פי שניים גם בשבח והם לא שמעו לו הם נחשבים כמו גזלנים ויש כלל שמי שלא יודע אותו זה חידוש גדול בשבילו שגלן אם הוא שינה שינוי מעשה במה שהוא גזל הוא קונה אותו מה זאת אומרת הוא קונה אותו הוא הרי גזלן התורה מחייבת אותו והשיב את הגזלה תשובה ה הוא ישיב את הגזלה עד הפרוטה האחרונה אבל הוא קנה את הגזלה מה זאת אומרת אם מחר א אפילו היום אחרי שהוא קנה המחיר יעלה זה השביח או כל סיבה אחרת שזה נהיה שווה יותר הגזלן לא ישלם את מה שזה שווה מה שזה שווה עכשיו אחרי שזה עלה השוי הערך שלו אחרי שהוא השביח ללא הוא ישלם כשעת הגזלה אותו דבר גם האחים כיוון שהאחים הלכו והשבח את ה פירות על ידי שהם שחטו אותם ועשו מהמהם יין ושמן אז הם זכו בשבח הזה שהם לא נותנים לבכור פי שניים יצטרכו לתת לו פי שניים כי שעת הגזלה כמו השעה שזה עדיין היה פרי לפני ששחטו אותו זאת אומרת במילים אחרות נמצא שבמה שהם השביחו הבכור לא נוטה פי שניים מקרה שלישי ורב יוסף אמר אפילו דרכו גם אם שחטו את הענבים ועשו מהם יין שחטו את הזיתים ועשו מהם שמן יש מקרה שהבכור נוטל פי שים בשבח ואיך יתכן דבר כזה כשד רחום איך יתכן שהוא יקבל פי שני הרי מעיקרה בהתחלה לפני שדרכו את הענבים איו הם היו ענבים השתה אחרי שסחטו אותם חמרה עם יין והאחים קנו את זה בשינוי כמו שאמרנו איך הבכור נוטל בזה פי שניים אותו דבר גם בזיתים בהתחלה הם היו זיתים וכעת זה שמן אומרת הגמרא כמו דבריו שאמר רב וקווה ברחמה בהמשך שהאחים חייבים ליתן לבכור את דמי אזק מה שהם הזיקו לעבו הכנה מגם כאן רב יוסף משהו אמר שאפילו אם שחטו את הענבים והזיתים הוא מקבל פי שניים הכוונה אם היין נשפך ו התקלקל שנפחת ד נפחו דמיו פחות מהמחיר שהיה כשם היו ענבים נותן לו האחים חייבים לתת ולשלם את לבכור את דמי יזק נביו והוא נוטל מהיין כמו המחיר מה שהיה מגיע לו שני חלקים בענבים הוא לא מקבל את השבח שזה השביח בזה שסחטו את הענבים או הזיתים הוא מקבל את המחיר של הענבים כמו שהם היו לפני שסחטו אותם למה כי בשבח הוא לא מקבל פי שניים אבל כיוון שהע היין הזה או השמן הזה נפסד ברשלנות ם בפשיעת של האחים האחרים אחרי שהוא מחה בהם שלא ישחטו אם כן הוא את הפי שניים שלו מקבל כמו שזה היה לפני שזה השביח והם נותנים לו מהיין או השמן כמו המחיר הזה על מה נאמרו דבריו של רב עוקבה ברחמה איך התמר דרב עוקבה ברחמה על הדין הבא דמר רב יהודה אמר בשם שמואל שני אחים אחד בכור והשני הוא לא בכור הוא פשוט שני אח להן אבין ענבים מחוברים בגפן והבכור אמר לאחיו אני רוצה שנחלק בינינו ואחר כך תקטוף את הפירות אחר כך תבצור את הענבים ושליחים של ה אך הפשוט שהוא לא בכור בצרו או בזיתים ש יה מניח להם מחוברים והוא אמר לו אל תמסוט ומסכם שליחיו של האח הבכור נוטל פי שניים מהענבים והזיתים וזה כמו שהמקרה הראשון שבנו גם בדברי רב אסי כעת מביאה הגמרא את המקרה הבא אפילו ד רחום אפילו אם שחטו את הענבים ועשו מהם יין שחטו את השם את הזיתים ועשו מהם שמן בכל זאת הבכור נוטל פי שניים ואם תשאל מעיק בהתחלה זה היה אינו ענבים ושת כעת זה יין חמרה ואם כן האח קנה בשינוי את ה פירות האלה והוא משלם קשת הגזלה כמו שזה היה שווה כשזה היה ענבים למה הבכור נוטל פי שניים בשבח הזה אמר על זה מראו קוה ברחמה הכוונה היא שאם נשפך או התקלקל היין שפחתו דמיו מהמחיר אפילו כשזה היה ענבים אז היה חייב ליתן לבכור את דמי הזק נביו מהיין הבכור נוטל מה שהיה מגיע לו שני חלקים בענבים הלכה נוספת אמר רוסי בכור שמגיע לו לקבל פי שניים בירושת אביו וחילקו ביניהם אחת השדות והוא נתל חלק כמו האחים הפשוטים בלי לקבל פי שניים וויתר על הזכות שלו ליטול פי שניים בזה מבארת הגמרא מ ר האם אנחנו אומרים שההוא יתר רק בשדה הזו א שאנחנו אומרים שהוא עכשיו יתר על כל הירושה גם בשדות אחרות ליטול פי שניים יש בזה ויכוח מה דעתו של רבא רב פפה משמי ד רבה אמר ויתר רק באותה שדה סודות אחרות הוא לא ויטר ויתנו לו שם פי שניים רב פפי משמי דרבה אמר ויטר בכל הנכסים כולם מה הטעם של רב פפה משמי דרבה שאמר ויתר רק באותה שדה כי הוא ברר אין לו בכור שייכות בחלק הבכורה קודם החלוקה בנכסים הוא לא יכול למכור את זה לאחרים לכן מה הדעת לידי הוא יכול למחול על חלק הבכורה מה שכבר הגיע לידו בשדה שכבר הגיע לידו שהם חילקו והוא ויתר אבל הדף שאר הנכסים הוא לא יכול עדיין למחול לא אכיל ולמה הרב פפי משמי דרבה אמר שהוא יתר בכול הנכסים כולם כי הוא סובר יש לו לבכור שייכות בחלק הבכורה קודם החלוקה שחולקים בני נכסים בכל הנכסים יש לו חלק ומד החיל בהא אנחנו בטוחים כמו שהוא יטר על החלק הבכורה שלו בשדה הזאת אז באותו זמן הוא גם הכיל הוא גם ויטר בכולו גם בשאר הנכסים ואם אחר כך הוא אומר ש בנכסים אחרים הוא רוצה כן ליטול פי שניים אנחנו אומרים שהוא כנראה חזר בו אבל כיוון שהוא כבר מכל אז הוא כבר לא יכול לחזור בו ומבאר את הגמרא דבריו של רב פפי ודבריו של רב פפה שיש ביניהם ויכוח מה דעתו של רבה לגבי בכור שויתר בשדה אחת על חלקו פי שניים האם זה גם נחשב הייטור הזה בשאר השדות לאו בפירוש תמר הם לא שמעו מרב המפורש את דעתו ולכן הם מתווכחים מה דעתו אלא מתוך דבריו שפסק על מעשה שקרה מכללה מכלל דבריו בכלל מה שהוא פסק תמר הם הבינו כל אחד מהם את השיטה שלו בדעת רבה מה היה הסיפור דההוא בכור היה מעשה בבן בכור דאזיל זבין ניכס דדי וד פשוט הוא הלך ומחר את כל הירושה גם החלק שלו וגם החלק של אח שלו שהוא לא בכור אחר כך האח שלו מת והבנים שלו אמורים לרשת את חלקו אז הוא לית מי בני פשוט הלכו היתומים בני האח שמת הפשוט שהוא הוא לא בכור למיכל תמרי מאנו לכוחות לאכול תמרים מאותה שדה שהייתה מכורה לאותם אנשים שדוד שלהם הבכור מחר מו הוא הקונים נתנו מכות לאותם יתומים המר להוא קרובים אז קרובי היתומים של האח הפשוט אמרו לאלה שקנו את השדה לא די לכם לא מסטה זנטי לנכסיו שקניתם את הנכסים של אבא שלנו בלי דעתו של אבא שלנו אלא ממ חינמי מחייתו להו אתם עוד מקים את בניו שבאים ליכולת שלהם מ בכלל נתן זכות לדוד שלנו אח של אבא שלנו למכור את החלק של אבא שלנו אתם קניתם את זה בלי לקבל שום רשות מאבא שלנו ועכשיו שאנחנו באים להשתמש בנכסים שלנו אתם עוד לא נותנים לנו באו לדין תורה לפני רבה תו לקמי דרבה אמר להוא אמר להם רבה לא עשה אח הבכור ולא כלום המכירה שלו לא מכירה ואם כן החלק של האח השני לא מחור והיורשים שלו באמת יכולים לבוא ולאכול פירות מהשדה כשרב פפי ורב פפה שמעו את ההוראה הזאת של רבה שאמר שמה שהבכור מחר את החלק שלו והחלק של אח שלו לא עשה ולא כלום אז היה ביניהם ויכוח מה הייתה כוונתו של רבה רב פפי מר סבר שהכוונה היא לא עשה ולא כלום בחלק של החיו בפלגה אבל מה שהוא מכר את החלק שלו המכירה הועילה משום שיש לה בכור שייכות בחלק הבכורה גם לפני החלוקה בנכסים ורב פפה מר סבר הכוונה של רב הית שהבכור לא עשה כלום בכול הוא בכל הנכסים גם בחלק הבכורה שלו הוא לא עשה לא חלה המכירה כיוון שאיין לבכור שיכות כלל בחלק הבכורה לפני החלוקה בנכסים וכך גם שלחו משם מטם מארץ ישראל לבבל בכור שמכר את חלק הבכורה שמגיע ללא קודם החלוקה שעשו אחים בירושה לא עשה כלום על מה רואים שבני ארץ ישראל סוברים אין לו לבכור שייכות בחלק הבכורה קודם החלוקה כמו איך שרב פפה הבין בדברי רבא ומה ההלכה הלחתה כמו שרב פפי הבין בדברי רבה יש לבכור שייכות בחלק הבכורה קודם החלוקה ווא יכול למכור או למחול על זה ואם הוא נתן חלק בשדה אחת בלי חלק הבכורה אז הוא ויתר גם בשר הנ על חלק הבכורה שלו מספרת הגמרא מר זוטרא מהעיר רשבא מד רשבא היה בכור פלג חלק בצנע דפלפלי בסל פלפלים בלי לקבל חלק בכורה בע ד אחין יחד עם שאר האחים בשווה עה לקמי דרב אשי הוא בא לדין לרב אש אם זה נקרא שו יתר גם בשאר הירושה אמר לי כן הועיל ויתרת במקצת ויתרת בכל הנכסים כולן ברגע ש ויתרת על הפי שניים בדבר אחד אפילו בקצת פלפלים כבר אתה ויתרת בכל חלק הבכורה שלך תה חולק עם כולם שווה בשווה אומרת המשנה מה יעשה אדם שרוצה לחלק את הירושה שלו בצורה אחרת מהצורה שהתורה קבעה את דיני ירושה הוא צריך לעשות את זה על ידי שהוא מחלק את נכסיו כ כרצונו בתורת מתנה הוא לא יכול אבל לומר ש בן אחד לא ירש או שהבכור לא ירש פי שניים האומר איש פלוני בני הבכור לא ייטול פי שניים בתורת ירושה או איש פלוני מבניו לא ירש אמשר חיו לא אמר כלום משום שהוא יתנה לעקור על מה שכתוב בתורה דיני ירושים בעל כורחו שלו אם הוא רוצה הוא יכול לתת מתנה אם למשל הוא חולה נוטה למות והוא מחלק נכסיו על פיו בתורת מתנה ריבה לבן אחד ומיט לבן אחד אחר וישבע להן את הבכור או שהוא החליט שהבכור יקבל כמו כולם כיוון שהוא נתן את זה בתורת מתנה דבריו קיימים ואם הוא אמר כמו המקרה הראשון משום ירושה ולא משום מתנה לא אמר כלום ואם כתב בין בתחילה בין באמצע בין בסוף משום מתנה אף על פי שבמשך השטר הוא הזכיר לשונות ירושה כיוון שמוזכר שם או בהתחלה או באמצע או בסוף לשון מתנה אז דבריו קיימים שואלת הגמרא אדם לא יכול לעשות תנאי שבנו לא ירש אותו כמו דיני התורה מה אדם לא יכל לעשות תנאי על מה שכתוב בתורה בדבר שבממון לימה אולי נאמר מתנית דלא כרבי יהודה המשנה שלנו לא כמו דעתו של רבבי יהודה דם כמו רבי יהודה הרי הוא אומר שמי שמתנה תנאי שהוא רוצה שיהיה אחרת מה שכתוב בתורה אז אם זה בדבר של חיובי ממון תנאו קיים אם הבן אדם השני הסכים ד תניה תורה מחייבת בעל שהוא חייב לתת לאשתו מזונות בגדים וחיי נישואין שאר כסות ועונה ואם הוא אומר לאישה הרי את מקודשת לי עלמנת שאין ליך עליי את שלושת החיובים האלה שהתורה מחייבת לא מזונות של שאר לא בגדים כסות ולא חיי נישואין של עונה הרי זו מקודשת ולפי דעת רבי מאיר תנאו בטל לגמרי דברי רבי מאיר רבי יהודה אומר מותר לעשות תנאי נגד מה שהתורה אומרת בדבר שבממון בדבר של ממון שאר כסות תנאו קיים אז אם כן למה אצלנו האבא לא יכול לעשות תנאי שהוא רוצה שבניו ירשו בשווה או שבן אחד לא ירש מה זה לא כמו דעת רבי יהודה אונה הגמרא אפילו אם תאמר תימה שמשנה שלנו כן גם כמו דעתו של רבי יהודה התם לגבי מתנה שלא יתחייב במזונות ובבגדים הסיבה שזה מועיל כי האישה יידעה תנאי וקמה חלה לו בזה שהיא נהנית מ שמתחתנים אבל הכה לגבי ירושה הבן הזה זה לא כמכיל אין לו שום הנאה בזה שהוא לא מקבל את החלק שמגיע לו ולכן במקרה כזה גם רבי יהודה מודה שאדם לא יכול להתנות על מה שכתוב בתורה אמר רב יוסף אם אדם אמר ליש פלוני בני בכורי הוא אז האיש ההוא נוטל פי שניים על פי דברי אביו אבל אם הוא רק אמר איש פלוני בכור הוא לא בכורי אינו נטל פי שניים למה אף על פי שוודאי הוא בן שלו אז אז מה זאת אומרת בכור של מי הוא דילמה בוכרה דאמא כמר אולי התכוון לומר הוא ראשון לאמו לעניין פדיון הבן אבל אולי הוא לא ראשון לאביו אולי אביו יש לו בן מאישה אחרת ולכן הבן הזה לא בכור ליטול פי שניים בירושה ובאמת מספרת הגמרא הוא דעתא לקמי דרבא ברבר חנא הגיע איזה אחד לפני רבא ברבר חנה עם עד אמר לי הוא אמר מוחזק בזה שהוא בכור אמר לי אז רב ארכנה שאל את העד הזה מנ ידעת שהוא בכור אמר לו כי אביו היה קורא לו בכור שותה דבקר ליבו בוכר שיכלה אמר לו רבא ברחן אתה לא יודע מה זה נקרא בכור שותה דילמה בוכרה דאמא הוא אולי הוא בכור לאמו ולא לאביו ואם כן הוא לא מקבל בירושה של אביו פי שניים דכל בוכרה דמא נ מי בוכרה סיכלה קרולי בכור שהוא רק ראשון לאמו ולא לאביו יש כאלה שקוראים לו בכור שותה אז אם כן אתה לא יכול על פי העדות הזאת לבוא ולזכות אותו שיקבל פי שניים בירושת אביו כמו הזכות שיש לבכור בירושת אביו עד כאן דף קכו
לצפיה בתכנים נוספים: