הדף היומי מסכת בבא בתרא דף קכה

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא מבית "דרשו" עם הרב מאיר שפרכר שליט"א, הדף היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי מסכת בבא בתרא דף קכה

[מוזיקה] ובטר דף קכה מתחילים בעזרת השם דף קכד עמוד ב שורה שנייה מלמטה אמר לי הביה לרבא מעשה בסבתא סופר בהמשך הדף עעל נכד מאוד נאמן לסבתא שלו שבחייו אמר שהוא מבקש אם הוא הסתלק מן העולם בחי הסבתא שלו שהירושה שלו כולה תנתן לסבתא ורק אחרי אריכות ימי ושנותיה של הסבתא יאכלו היורשים שלו לקבל את הירושה פלי פלאים זאת אומרת ה נכסים של אותו נכד אמורים ללכת ליורשים שלו אבל רק אחרי פטירת הסבתא אנחנו לא נאמר שהוא נותן את הנכסים לסבתא שיהיו לגמרי שלה שאחרי שהיא תעזוב את העולם כל היורשים שלה ירשו את הנכסים האלה לא הוא רוצה שרק היורשים שלו ירשו אותו אבל רק אחרי פטירת הסבתא ככה הוא התנה וככה הוא קנה את הנכסים שלו בחייו לאותה סבתא בתנאים האלה העניין הוא מי היו היורשים של אותו נכד הוא בסך הכל כשהוא נפטר השאיר בת אחת נשואה אלה היו כל היורשים שלו סך הכל בת אחת נשואה גם הבת הזאת אחרי שהנכד נפטר היא בעצמה הבת שלו נפטרה והסבתא עדיין חיה לאורך ימים בלי עין הרע אחרי שהסבתא נפטרה הגיע הבעל מול חכמי הדור וביקש לקבל את הירושה של חמיו זה אמור לעבור לאשתו היא היורשת היחידה והבעל יורש את אשתו הסיפור הזה היו בו ויכוחים גדולים בין חכמי חכמי ישראל באותו דור האם הבעל באמת זוכה בירושה של חמיו אחרי פטירת סו או לא רב הונה בא ואמר כן הבעל יורש וההוראה הזאת מאוד מאוד מקוממת כי הכלל הרגיל נאמר ש הבעל היה רוצה לרשת את את חמיו אחרי פטירת אשתו בלי שום קשר לסיפור עם הסבתא נגיד ש לא היה את התנאי הזה עם הסבתא אלא אדם היה נשוי לאישה ו אשתו שנזכה לי בדרך חיים טובים מתה ואחר כך אבא שלה מת והיא ה יורשת היחידה שלו במקרה הזה אנחנו לא אומרים שהבעל יורש כי אין הבעל יורש בראוי כב מוחזק זאת אומרת הבעל לא יורש דברים שאשתו לא היייתה מוחזקת בהם בחייה אלא היו עתידים לבוא אליה אחרי פטירתה אז במקרה שלנו לכאורה כל הנכסים האלה שהיו אצל הסבתא שאחרי שהיא נפטרה היו אמורים לעבור לנינה אשתו של אותו בעל זה לכאורה ראוי איך הבעל יורש את זה ובאמת דעת חכמי ארץ ישראל שהבעל לא יורש אלא שאר היורשים של הסבתא יורשים כיוון שהוא לא לא יורש בראוי כ ממוחזר וכדי להשיר על השאלה הזאת רב הונה מסביר נכון גם אני מודה לחכמי ארץ ישראל שבעל יורש רק מה שאשתו הייתה מוחזקת בחייה ולא דברים שהיו ראוים לעבוד אליה אחרי פטירתה אל במקרה הזה אני אומר שזה נחשב של הבעל הוא כן זוכה בזה מה הסיבה כי זה לא מקרה רגיל שהגיעה ירושה לאישה אחרי פטירתה שבמקרה הזה באמת הבעל לא יורש את זה אלא האישה היייתה בחיים כשאבא שלה נפטר רק מה אבא שלה אמר אני רוצה כל זמן שהסבתא בחיים שהיא תחיה בכבוד ובמנוחה ושהיא תהנה מהנכסים שלי רק אחרי פטירתה ריך ימים ושנים טובות רק אז זה יעבור ליורשים היינו לבת הנשואה היחידה שהייתה לו עכשיו כשהוא נפטר אומר רב הונה במקרה כזה כיוון שהבעל אמר שאחרי הסבתא הוא רוצה ש היורשים שלו היינו הבת תירש במקרה הזה אנחנו אומרים שקרה דבר כזה כשהוא נפטר נכון שאנחנו רואים את הסבתא איך שהיא נהנית מהנכסים אבל היא רק אוכלת את ה פירות של הנכסים גוף הנכסים שייכים ליורשת היחידה של אותו נכד אותה בת ואם כן כשהיא נפטרה אז בעצם כשהבעל יורש אותה הוא עכשיו הופך להיות כך נראה לומר המוחזק בגוף הנכסים של חמיו מה שאד עכשיו היה אצל אשתו ולכן אחרי שהסבתא נפטרה אנחנו לא אומרים שעכשיו כל הירושה עברה לבת ומה זאת אומרת הרי זה בסך הכל היה ראוי עד עכשיו אזה איך הבעל מקבל את זה לא הבעל כבר קיבל את זה מיד כשאשתו נפטרה הוא זכה בגוף הנכסים שהיא הייתה מוחזקת בהם ואספת רי רק אכלה פירות כך מבאר אבונה זה מה שבדרך כלל קורה כשאדם אומר שהוא מוריש את נכסיו לאחד ואחריו למישהו אחר שאותו מישהו אחר כבר מוחזק בנכסים בגוף הנכסים גם בזמן שהראשון שלפניו אוכל פירות ולכן הבעל יורש אבל רבא בא ומקיים את דעתם של חכמי ארץ ישראל והוא אומר מסתבר טעמם שהבעל לא יורש זה נחשב רק ראוי הוא לא מוחזק בזה אתה יודע מאיפה אני יודע את זה הרי אם נאמר אותה סבתא היייתה בשיא כוחותיה וצלילות דעתה והחליטה למה לא לעשות עסקים לעת זקנה והיא היייתה מחליטה למכור מהנכסים שהיא זכתה בהם המכירה היייתה קיימת אם כן נמצא שהיא כן היייתה מוחזקת גם בגוף הנכסים ולא רק בפירות אז אם כן הנינה שלה לא היתה מוחזקת בנכסים האלה אז אם כן כשהיא נפטרה הנינה הזאת בעלה לא ירש את גוף הנכסים ואם כן כשסבתא נפטרה אנחנו לא נותנים את הירושה לבעל כי הוא לא יכול לזכות בדברים שהיו ראויים לבוא לאשתו אלא רק בדברים שאשתו היייתה מוחזקת בהם בחייה כעת אומר הבא לרבא הרב לכאורה סותר את עצמו כי הרי הרב אומר לדידך קשיה כתרי אומר שמה שהתורה מזכה לבכור הנושא של בכור והנושא של בעל שיורש את אשתו מאוד דומים למה כי אצל שניהם יש את ההבדל בין דבר ש מי שהם יורשים אותו היה מוחזק אצלו או דברים שהיו ראויים לבוא אליו כמו שאנחנו אומרים לגבי בעל שיורש את אשתו רק לגבי דברים שהייתה מוחזקת בהם כך בכור שהתורה מזכה אותו לקבל פי שניים בירושת אביו זה דווקא בדברים שאביו היה מוחזק בהם אבל דברים ש רואים לבוא לאביו בזה הוא לא נטל פי שניים ואם כן אתה רבא אומר שאם אחרי פטירת האבא גבו היורשים חוב בשטר של אביהם בזה אומרים חכמים שבחור נוטל פי שניים רק בדברים שאביו היה מוחזק בהם דברים שהיו ראויים לבוא אליו הוא לא נטל פי שניים ולגבי חוב שהיורש גבו אחר מיתת אביהם אז בזה אמרו בני ארץ ישראל שהבכור נותן פי שניים ואתה רבא אמרת שזה דווקא מדובר אם הם גבו קרקה מהלובי שהיא כבר הייתה משועבדת לאבא בחייו אז זה נחשב שהאבא היה מוחזק בקרקע הזאת והבכור יורש משהו שהאבא היה מוחזק בו אז הוא נותן בזה פי שניים אבל אם הם גבו מעות אם אותו לובה אמר טוב אני משלם לכם במזומן אם כן מקרא כזה הבכור לא נטל פי שניים כי לא אותם מאות אלבה אביהם אז לפי דעתך קשיה ואם אנחנו כם מדברים עליך כבוד הרב רבא אומר הבי אל רבא אני רוצה לומר לך שגם זה שחולק עליך גם עליו יש כושיה גם לרב נחמן שהוא סובר הפוך הוא אומר שרק עם אותו לובש שילם מאות אז זה נחשב כמו שאבא היה מוחזק בהם והבכור נטל פי ש במאות האלה כי הרי האבא אלווה מאות וכעת הם גובים מאות אז זה כאילו אותם המאות אבל אם ההוא שילם קרקע הבכור לא מקבל בזה פי שניים כי האבא אלווה מאות והם מקבלים עכשיו קרקע אנחנו לא מחשיבים את זה כמו מה שהה ב היה מוחזק אז גם לפי רב נחמן קשיה לדידך קשיה לפי דעתך רבא לפני שאני אגיד לך למה הדברים האלה סותרים את מה שאתה אמרת לגבי הנושא של אותה סבתא הסיפור עם הנכסים שהסבת קיבלה בחייה מהנכד קודם כל מסברה יש לי קושיה גם עליך הרב וגם על רב נחמן מה ישנה מאות דלא למה לפי דעתך אם הלובש שילם בכסף הבכור לא נוטל בזה פי שניים דליו הני מאות שווה קבו הון כי אביהם לא השאיר את המאות האלה לכן הם נחשבים ראוי כי הרי הוא בעצם לא היה בידו את המאות האלה אז קרקע נמי לגבי קרקע גם נאמר את את אותה הסברה שהוא לא יטול פי שניים אם גבו קרקע כי ליו הקרקע שווה קבון האבא שלהם לא השאיר את הקרקע הזאת מה אתה אומר היא הייתה משועבדת אבל היא לא היייתה ברשותו אז אם כן הוא לא נחשב מוחזק בזה אז הבכור לא נוטל בזה פי שניים ועוד עכשיו אני רוצה באמת לקשות עליך קושייה רבא איך אתה אומר שהם גבו קרקע זאת אומרת הלוה החליט לשלם עם קרקע אז הבכור נוטל פי שניים בקרקע הזאת הרי מרו דאמר הרב אמר בעצמו שמסתבר טעמם דבני מערבה מסתבר טעמם של חכמי ארץ ישראל בנושא הגדול ההוא שסיפרנו עם הסבתא שכשהיא נפטרה אז הבעל לא זוכה בנכסים של חמיו למה תקדים סבתא וז בנה אם הסבתא כשהנכס היו ברשותה היייתה מחליטה לעשות עסקים עם הנכסים האלה ולמכור אותם הרי המכירה היייתה מועילה זבינה זביני אז אם כן ה קרקה הזאת נחשבת שלה ואחרי שהיא נפטרה נכון שעכשיו היורשים של הנכד אמורים לקבל את זה אבל אין לו יורשים אם הבת היייתה חיה באמת היא הייתה מקבלת אבל מה היא היייתה מקבלת דבר חדש שלא היה לה עד עכשיו היא לא היייתה מוחזקת בה עד עכשיו זה היה ראוי לבוא לה אבל כרגע שהיא נפטרה אז היא לא זוכה בזה מה תגיד ש בבעל ירש אותה הוא הוא לא יכול לרשת בראוי דברים שהיו ראוים לבוא לה היא לא היייתה מוחזקת בזה כי הרי הסבתא הייתה יכולה למכור את זה בחייה ואם כן הדברים שלך סותרים אחד את השני אולי נאמר אותו דבר גם אצלנו איך אתה אומר הרב רבא שאם יורשים גבו עלובה קרקע הבכור נטל בזה פי שניים כי זה נחשב שהקרקע הייתה מוחזקת בידי אביהם הרי אותה סברה אפשר גם לומר כאן אם אותו לובה היה מחליט אני רוצה למכור את הקרקע הזאת הוא הרי היה יכול למכור אותה אז היא לא הייתה מוחזקת בידי האבא אז איך הבכור נוטל בזה פי שניים קושיה אדירה עכשיו אני רוצה להקשות על דברי רב נחמן גם לשיטתו קאשיה הוא הרי אומר שאם גבו מאות אז אז הרי האבא אלוה מאות והיורשים קיבלו מאות אז זה נחשב כמו אותם המאות כאילו הם היו מוחזקים בידי האבא א הם גבו קרקה מה האבא אלווה מאות הם גבו קרקע זה נחשב משהו אחר מה ישנה קרקע דלא למה אם היתומים גבו קרקע אתה אומר שהבכור לא נטל פי שניים דלו הקרקע שווה קבון לא לא זו הקרקע שאביה משיר זה נחשב ראוי והבכור לא נותן בזה פי שניים אז כשהייתם גבו מאות נמי גם נאמר שהבכור לא נטל בזה פי שניים לאו הני מאות שוה קבון זה לא אותם המאות שאבא השאיר הוא לוה לו מאות שהיו אמורים להיות להוצאה הוא יכל היה צריך להשתמש עם זה ומה שה לובה מחזיר זה מאות אחרים לגמרי ועוד יש לי עוד קושיה גם על רב נחמן איך אתה אומר שמאות נחשבות יותר מוחזקות מקרקע והרי אמר אותו רב נחמן אמר בשם רבא ברבוע יתומים שגבו קה בחובת חוב שלובש היה חייב להבין ויש איזה בעל חוב שהמתין לרגע הזה הבעל חוב הזה דווקא טובע כסף היתומים הולכים טובעים כסף מאיזה אחד שהיה חייב להביא להם כסף אבל הם לא יודעים או שהם כן יודעים שיש מישהו שטובע רוצה לטבוע מהם חוב של אביהם והוא המתין לרגע הזה אה גבייתם קרקע מצויין עכשיו אני רוצה שתיתנו לי את הקרקע הזאת כי עכשיו זה נמצא שאביהם השאיר קרקע אומרת אותו אחד אבא האבא היה חייב לו כסף הוא נפטר עכשיו הוא יש לו שטר שאבא חייב לו כסף מה הוא יעשה עם זה הוא לך לבדוק אם הוא השאיר קרקעות הוא לא השאיר קרקעות אז לחוב לא יכול לגבות מנכסי הירושה שאצל היתומים אם האבא היה חייב לו כסף הוא לא יכול לגבות אם אין קרקע מ מטלטלים הוא לא יכול לגבות רק מקרקעות אז הוא חיכה לרגע שהייתו האלה יהה להם ק עכשיו הם גבו קרקע בחוב שמישהו היה חייב לאביהם אז הוא רץ מהר תופס את הקרקע הזאת והוא גוה בזה את החוב שאבא היה חייב חוזר אותו בעל חו וגובה מהן אז אם כן רואים שרב נחמן מחשיב את הקרקע כמו שהייתה מוחזקת ביד אביהם אז אם כן רואים שלפי דעת רב נחמן קרקע שהגיע לידי היורשים נחשבת כאילו האבא היה מוחזק בקרקע הזאת ואם כן במקרה ה שלנו לגבי בכור הוא היה צריך לטול פי שניים אם גבעו קרקע אז איך אומר רב נחמן שאם גבו קרקע אין לו פי שניים לבכור כי זה לא נחשב שהיה מוחזק בידי אביב אמר לי רבא לאביה הקושיות שלך מתוקות מדוייקות נכונות אבל הם לא הם לא קושיות עלינו לא לא לדידי לא לפי שיטתי קשה ולא לפי רב נחמן קש כי שנינו מה שאמרנו זה לא דעתנו כשאמרנו את הנושא מתי הבכור מקבל פי שניים לא אמרנו את הדעה שלנו אמרנו את הדעה של בני ארץ ישראל בני ארץ ישראל אמרו שבחור נטל פי שניים בחוב שהייתו גבו אחר פטירת אביהם חוב של אביהם אז אני רבא אמרתי לפי שיטתם של בני ארץ ישראל זה רק נאמר אם גבו קרקע אבל אם גבעו מאות לא רב נחמן אמר הפוך לפי דעת בני ארץ ישראל זה רק אם גבו מאות אבל אם גבו קרקע לא טעמ דבני מערב קאמרינן ביארנו את הטעם של בני ארץ ישראל ולנו לא סבירה לנו אנחנו לא סוברים בעצמנו כמותם אלא דעתנו היא כמו דעת שמואל שלפי דעתו דעת חכמים הרי כל הנושא פה זה רק לפי דעת חכמים שהם אומרים שהבכור נוטל רק מה שהיה פי שניים רק מה שהיה מוחזק בידי אביו אז לפי דעד ני ארץ ישראל שאם גבו מלווה של האבא זה נחשב שאבא היה מוחזק במלווה הזה והבכור נטל בזה פי שניים אז זהיה ויכוח בין רבא לבין רב נחמן בדברי בני ארץ ישראל חכמי ארץ ישראל שלפי דעת רבא הוא גוה פי שניים רק עם העם גו עם הלוה שילם בקרקע ולפי רב נחמן רק אם הוא שילם במהות אבל אנחנו בעצמנו בכלל לא סוברים כמו דעת בני ארץ ישראל אלא אנחנו בעצמנו סוברים כמו דעת שמואל כמו שאמרנו שהוא אומר שחכמים דעתם היא שאם גבו מאות אחר מיתת האבא מלובש שהיה חייב לאבא כסף בין אם גבו מאות בין אם גבעו קרקע בכל מקרה הבכור לא נטל בזה פי שניים וכאן הגמרא מספרת את הסיפור מה הי שבתא מה היה הסיפור דהוד אמר לו היה איזה נכד שאמר לאלה שהיו סביבו לפני פטיר הוא אמר שהנכסים שלו נתונים לסבתא שלו ורק בטרה אחרי שהיא תמות לירת אז זה יעבור ליורשים שלו הבילי ברת ד נשיבה היורשת היחידה שהייתה לאותו נכד זה בת נשואה ואחרי שהוא נפטר הנכסים שלו עברו לסבתא ואחר כך שכיבה הבת שלו לא עלינו נפטרה בחיי בעלה ובחיי אותה סבתה בתר דשכיב סבתא אחרי שהסבתא נפטרה הרי הנכסים של הנכד אמורים לעבור ליורשים שלו את הבעל כתבה הגיע הבעל טבע את ירושת אשתו שהרי היא היורשת היחידה וזה כאילו שאותו נכד אמר שהבת שלו תירש את הסבתא וכעת הוא יורש את אשתו כמו בעל שיורש את אשתו הנושא הזה עורר ויכוח בין חכמי הדור והגמרא מביאה שלוש דעות בעניין הזה דעה ראשונה אמר רבונה הבעל יורש את נכסי חמיו שהיו למשך זמן מסוים בידי אותה סבתא כעת הוא זוכה בהם כי כשה נכד חמיו של אותו בעל אמר שהוא נותן את נכסיו לסבתא ואחריה ליורשיו לירת זה לא דווקא לבת שהיא היייתה יורשת שלו אלא אפילו לירטה ירתה אפילו יורשי יורשה ואם כן הבעל זוכה עכשיו רבי אלעזר מבאר יותר את דברי רבונה ואומר ש כשאדם אומר נכסיי לך כמו אותו נכד שאמר הנכסים שלי לסבתא ואחריך לפלוני אחריה ליורשו זה כמו שהוא אומר שיורשו כבר ירשו מעכשיו דמי ואתה בינתיים רק תאכל פירות אז נמצא שכש הנכד נפטר בתו קיבלה מיד את הקר קר כסבתא אכלה פירות עד שהיא מתה וכשמת הסבתא אפילו שהבת כבר מתה לפניה הקרקע נחשבת בחזקת הבת והבעל יורש אותה זה דעה ראשונה דעה שנייה רב אנן הוא אומר מה זאת אומרת הנכד אמר שהוא רוצה שאחרי רי פטירתו יתנו את נכסיו לסבתא ואחריה ליורשיו לירת ולא לירת רתי לא ליורשי יורשיו רב אנן מביא שיטה מאוד מחודשת פי דעתו גם אם הבת הזאת תזכה להיפקד בזרע ברח השם יהיו לה בנים ובנות ונכדים ונכדות ויהיה לה הרבה יורשים בכל זאת אחרי שהסבתא נפטרה אם הבת נפטרה אף אחד מהיורשים לא זוכה בנכסים של אותו נכד אף אחד כי הוא אמר שאחרי הסבתא זכו יורשיו מי הם היורשים שלו רק הבת לא יורשי יורשיו זה דעת רבנה מפיה הגמרא דעה שלישית חכמי ארץ ישראל שלחו משם מתם מארץ ישראל לבבל ההלכה היא שהבעל לא יורש את הסבתא זה באמת נראה כמו כבתי דרבנן זה נראה כמו דעתו אבל ליו מטעמי לא בגלל שיטתו לא בגלל הטעם שלו א הלכתה ההלכה היא שהבעל לא יורש כבט דרב הנן כמו באמת מה שאמר רב הנן דבעל לא ירית שהבעל לא יורש ולא מטעמי לא בגלל הטעם שלו ש נכד אמר שאחרי הסבתא רק היורשים ולא יורשי היורשים ואפילו אם היה היייתה לו אותה בת בנים הם לא היו יורשים אותה לא זה לא נכון אם היו לה בנים הם כן היו יורשים אותה לו רבנן הוא סובר אף אגב דבלי ברא לברט לא ירית לפי דעת רבנן אפילו אם יהיו בנים לבת הם לא יורשים למה כי האבא האבא או בוא נגיד נקרא לו הנכד הנכד אמר שהוא רוצה שהנכסים שלו יהיו אצל הסבתא אחרי שהיא תפטר היורשים שלו יזכו בנכסים אבל הרי הוא אמר היורשים הוא לא אמר יורשי היורשים אז אפילו אם היו לה בנים הם לא יורשים ולא היא חכמי ארץ ישראל לא מסכ דברי רבנן דליברי לברד רית אם היו בנים לבתו הם היו יורשים את ביתו כל היורש מהתורה מכוח יורשיו נכלל בכוונה שלו יורשי ואם תשאל בעל למה הבעל לא יורש הוא הרי אמור לרשת את אשתו פשוט מאוד כי הוא לא נקרא היורש של אשתו בדברים שאשתו לא הייתה מוחזקת בהם היינו טעמה דלא ירית משום דב ראוי הנכס האלה שהם נמצאים אצל הסבתא שאמורים לבוא לאשתו הם רק ראויים לבוא אבל הא בינתיים נפטרה והם לא באו אליה ואן הבל נטל בראוי נכסים שעדיין לא הגיעו לאשתו בחייה אלא לאחר מיטתה כמו במחזק כמו שנטל בנכסים שהיו כבר בידי אשתו בחייה ובזה גם רב הונה מסכים אל תלמד מכלל דברי רב הונה שהוא סובר שהבעל יורש היינו שהוא כן ותל אפילו במה שהיה ראוי להגיע לאשתו אם היא היייתה בחיים אבל כיוון שהיא מתה אז תגיד שרב הונה סובר שהוא יורש כמו מה שהוא זוכה בדברים שהייתה מוחזקת בהם בחייה ודאי שלא אלא אמר רבי אלעזר דבר זה נפתח התחיל בגדולים ברב הונה נסתיים הוא אומר בענווה בקטנים בי שאני קטן אני אשלים את דברי רבונה מה הסיבה שהבעל יורש לא בגלל שהוא יורש את אשתו דברים שהיו רואים לבוא לה בחייה ולא באו אלא מכיוון שכשהן אמר שהוא נותן את נכסיו לסבתא ואחריה לפלוני ליורשים שלו כל אומר אחריך לפלוני כי אומר שאותו פלוני הרש כבר מעכשיו דמי כבר מעכשיו ואתה רק תאכל פירות ולכן נמצא שכש אותו נכד נפטר הבת שלו זכתה בגוף הקרקע בגוף נכסיו ועשב ת רק אכלה פירות עד שהיא עזבה את העולם וכשהיא מתה כמו שכבר אמרנו דעתו של רב הונה שאפילו שהבת כבר לא בין החיים באותו זמן הקרקע נחשבת בחזקתה והבעל יורש את מה שאשתו היייתה מוחזקת בו וכיוון שזה נחשב שהייתה מוחזקת אז הבעל יורש את זה אמר רבא סתת דבני אמה הרבה מסתבר באמת לומר כמו דברי חכמי ארץ ישראל ולא כמו דברי רבונה אלא ש כשהנכס היו אצל הסבתא הם היו אצלה ואחרי שהיא נפטרה רק אז הנכסים עוברים לידי הבת ואנחנו לא אומרים שזה כבר היה בחזקת הבת כמו שאמר רב הונה אלא שסבתא רק אחלה פירות מה הרעיה קדימה סבתא וזנה אם הסבתא היייתה מקדימה ומוכרת את הנכסים בחייה זבינה זבינה המכירה שלה היייתה מכירה אז אם כן רואים שזה כן היה בחזקת הסבתא וזה רק היה ראוי לבוא לביתה לבתו של אותו נכד זה היה ראוי לבוא אליה אבל היא לא היייתה מוחזקת בזה ולכן אני מסכים עם דברי חכמי ארץ ישראל שהבעל לא מקבל את הנכסים האלה את הירושה הזאת כי זה נחשב רק שהיה ראוי לבוא לידי אשתו הרק היא לא הייתה מ אבל היא לא הייתה מוחזקת בזה ואין הבעל נוטל בראוי כ ב מוחזק אמר רב פפא הלחתה ההלכה היא אין הבעל נוטל במה שהיה ראוי לבוא לידי אשתו אם היא הייתה בחיים כמו במה שהייתה מוחזקת בחייה ועוד אומר רב פפה ההלכה היא אין הבכור נוטל בראוי כ במוח אק הבכור נוטל פי שניים רק בדברים שאבא היה מוחזק בהם בשעת פטירתו לא דברים שהיו רואים לבוא לו ובאו אחרי פטירתו והן הבכור נוטל פי שניים במלווה בין שגבו קרקע בין שגבו מאות כמו דברי רב יהודה בשם שמואל שככה דעת חכמים שבור לא נוטל פי שניים במלווה שגבו אחר מיתת האבא אלא היורשים מתחלקים בזה שווה בשווה ואם הוא בעצמו לוה מלווה שאמו וכאן יש ספק אולי נאמר שהוא עצמו כן התכוון לשעבד ולהקנות בעין יפה את הנכסים שלו כדי שאם אבא יפטר וגבו ממנו את מה שהוא היה חייב לאבא אז נחשיב את הנכסים שהיו משועבדים להלוואה כמו שאבא היה מוחזק בהם ז אולי נאמר שכשאומרים ים שלו לאבא שלו בעין כל כך יפה שהוא יחשב מוחזק בהם כדי שאם האבא שלו ייפטר כמו שבאמת קרה אז הבכור יטול פי שניים במקרה כזה אנחנו מסתפקים אולי באמת זה היה הכוונה של הבן הבכור או שזה היה כמו שאר הלוואה שאז אנחנו אומרים שהנכסים לא נחשבים מוחזקים בידי המלווה כיוון שיש לנו ספק האם הנכסים היו מוחזקים בידי האבא או שהם לא היו מוחזקים בידי האבא אז אם כן כעת כשבאים לרשת את אותו מלווה שהבכור הוא עצמו חייב לאבא כיוון שיש לנו ספק האם האבא היה מוחזק או שהוא לא היה מוחזק בנכסים האלה אז חולקים בחלק של ה בכורה ולכן כוון מה הכוונה פלגה מה הכוונה שחולקים חולקים קודם כל את ה כל אחד מקבל את חלקו והבכור במקום שהוא יקבל פי שניים הוא מקבל חלק אחד וחצי כיוון שבחלק בכורה יש ספק האם זה היה כל כך משועבד לאבא עד כדי כך שזה כבר נחשב כמו שזה היה מוחזק אצלו כי הבכור הקנה לו את זה בעין יפה כדי שהוא יוכל ליטול פי שניים או לא שזה כמו שאר הלוואה והאבא לא נחשב בזה מוחזק לכן הבכור נטל א חלק אחד וחצי ולא פי שניים במקרה הזה עד כאן דף קכה
לצפיה בתכנים נוספים: