הדף היומי מסכת בבא בתרא דף קכב

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא מבית "דרשו" עם הרב מאיר שפרכר שליט"א, הדף היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי מסכת בבא בתרא דף קכב

[מוזיקה] בבטר דף קכב מתחילים בעזרת השם דף קכ עמוד ב שורה שנייה מלמטה הביה להו כשחילקו את ארץ ישראל האם חילקו קודם כל 12 חלקים שוים ואז על פי הגורל החליטו לאיזה שבט לתת איזה חלק בארץ ישראל לשבטים פלוג ואחרי שכל שבט קיבל את החלק שלו חילקו את החלק בין האנשים של השבט או דילמה או שנאמר שחילקו את ארץ ישראל לפי ראשי האנשים קרפף גברי לפי זה פלוג חילקו את ארץ ישראל כמניין האנשים שהיה אז אם נאמר היה 600 אל איש אז חילקו את ארץ ישראל ל600 אל חלקים וכל אחד קיבל חלק ודאגו שכל שבט יקבלו באותו אזור אבל חילקו את החלקים לפי האנשים שהיו זה הצד השני מביאה הגמרא שתי ראיות שחילקו את ארץ ישראל קודם כל לשבטים תשמע הפסוק אומר מפורש על פי הגורל תחלק נחלתו בין רב למעט הגורל קבא כל אחד איזה חלק הוא יקבל בין אם הוא קיבל חלק גדול איך ייתכן שבן אדם קיבל חלק גדול אם חילקו את ארץ ישראל לפי אנשים כל אחד קיבל חלק שווה אלא חייב להיות שחילקו את ארץ ישראל קודם כל לשבטים והיה שבט אחד שהיו פחות אנשים ום קיבלו חלק גדול אז כל אחד קיבל יותר והיה כאלה שהיה להם כמות גדולה יותר של אנשים ונמצא שכל אחד קיבל חלק מועט ועוד ראייה שנייה שאר ישראל התחלקה קודם כל לשבטים מברייתא תניה עתידה ארץ ישראל לעתיד לבוא שתחלק לעוד חלק 13 שבטים כדי שיהיה עוד חלק אחד למלך המשיח שבתחילה כשנכנסו לארץ ישראל על ידי יהושע בן נן לא נתחלקה ארץ ישראל אלא ל-1 שבטים שבט לוי הרי לא קיבלו נחלה בארץ ישראל אבל שבט יוסף קיבלו חלק בכורה גם בשביל מנשה וגם בשביל אפרים נמצא שנשארו 12 חלקים וכשאתה חילקת את ארץ ישראל היו כאלה שזכו לקבל מקום קרוב לירושלים והיו כאלה שקיבלו בגליל במקום רחוק מירושלים אז איך משלימים את הערך לאלה שגרים רחוק באזור הגליל בצפון או באזור הדרום אלה שרחוקים מירושלים איך השלימו להם הרי המקום שלהם שווה פחות כי כל אחד רוצה לגור קרוב לבית המקדש קרוב לירושלים ורחוק מאומות העולם שנמצאים בגבולות ארץ ישראל אז השלימו את זה לפי הדעה של התן הקן של הבריתה שאנחנו נראה בהמשך שזה דעתו של רבי אליעזר השלימו את זה על ידי כסף לא נתחלקה אלא בכסף מי שקיבל חלק קרוב לירושלים הוא השלים לזה שקיבל מקום רחוק מירושלים על ידי שהוא הוסיף לו ב בתשלום את ההפרש בערך בין מקום שקרוב לבין מקום רחוק שנאמר בין רב למעט צריך לדקדק בין מי שקיבל חלק מעולה באיחות מרובע לבין מי שקיבל חלק פחו באיכות קטנה אמר רבי יהודה הוא לא חולק הוא רק מביא את ההפרש הגדול שהיה בין אלה שהיו גרים סמוך לירושלים לבין אלה שהיו גרים ב מקום מרוחק בגליל סעה ביהודה שווה חמש סעין בגליל זאת אומרת כל כך יקרה וחשובה ירושלים וכל כך יקרים וחשובים המקומות הסמוכים לירושלים ששעה אחת שם שווה כמו חמש שעים במקומות מרוחקים בגליל ואת ההפרש היו צריכים להשלים לאלה שקיבלו מקומות מרוחקים ואיך חילקו פי מה קבעו מי יזכה לגור קרוב לירושלים ומי ייאלץ לגור במקומות מרוחקים לא נתחלקה הארץ אלא בגורל שנאמר אך בגורל ולא נתחלקה הארץ אלא בהורים ותומים שנאמר על פי הגורל אז על פי משמע בהורים ותומים ה כיצד התקיים אם היה הורים ותומים אז בשביל מה היו צריכים גורל ואם היה גורל בשביל מה היו צריכים הורים ותומים ואם יש שני דברים שקובעים יש מצד אחד את ההורים והתומים שהיו קובעים מצד שני את הגורל מה עשו כשהייתה סתירה אם היייתה סתירה אלא התשובה היא לא היייתה סתירה בין הגורל לבין ההורים ותומים אלא אלעזר הכהן היה מלובש בחושן שהיה בתוכו את ההורים והתומים שהיה מגלה על ידי ה מה הקדוש ברוך הוא אומר ויהושע בנן וכל ישראל עומדים לפניו והקלפי הארגז של הפתקים שהיו כתובים בהם שמות השבטים וכן קלפי ארגז שבו היו 12 פתקים של אותם חלקים שווים של ארץ ישראל של תחומין היו מונחים לפניו והיה אלעזר מכוון ברוח הקודש בהורים ותומים לדעת איך לצרף הרי ההורים ותומים בחושן היה את כל האותיות וכשהיו שואלים שאלה ורצו לדעת תשובה על ידי החושן על ידי ההורים והתומים אז היו מהירות האותיות שהיו מתאימות והכהן גדול ברוח הקודש היה צריך לדעת איך לצרף את האותיות אז הוא היה ברוח הקודש מכוון ואומר עוד לפני שאלו מהקלפי את הפתק דוגמה שבט זבולון עולה כעת בקלפי של השבטים אני כבר עכשיו אומר לכם ככה הייה אומר אלעזר הכהן פעם הבאה תיקחו גורל מהקלפי יצא לכם שבט זבולון והתחום בקלפי השני יהיה תחום אכו עולה אמו ואז הממונה הרבב טרף בקלפי של השבטים ובאמת עלה בידו זבולון ואז הוא טרף בקלפי של התחומים ובאמת עלה בידו תחום אקו ואחר כך אלעזר היה חוזר ומכוון ברוח הקודש של שבט אחר ואומר שבט נפת עולה עכשיו בקלפי של השבטים ותחום גינוסר עולה עמו באזור טבריה אזור הכנרת והממונה טרף בקלפי של השבטים ועלה בידו נפטלי בקלפי של השבטים וכשהוא טרף בקלפי של התחומים ו באמת עלה בידו תחום גינוסר לחלקו של נפתלי בארץ ישראל וכן היה הגורל לכל שבט ושבט היה קובע לפי זה זה היה כשחילקו את ארץ ישראל שנכנסו לארץ עם יהושע בן נ ולא כחלון של העולם הזה חלוקה של העולם הבא העולם הזה על פי רוב אדם יש לו שדה תבואה שדה לבן אבל אין לו שדה פרדס של לנות יש לו שדה פרדס של אילנות אין לו שדה לבן אבל הלעולם הבא אין לך כל אחד ואחד שאיין לו חלק בהר ובשפלה ובעמק שנאמר הנביא אומר בספר יחזקל על לעתיד לבוא שער ראובן אחד יהיה שווה שער יהודה אחד יהיה שווה שער לוי אחד כל מה שיש לשבט זה יהיה גם לשבט האחר והקדוש ברוך הוא מחלק להם לעתיד לבוא בעצמו שנאמר ואלה מחלוקתם נאום השם הקדוש ברוך הוא בעצמו יאמר לכל אחד ליטול חלק פלוני ופלוני על כל פנים רואים כאן בבריתה בתחילתה קתן מית שבתחילה לא נתחלקה הארץ לא כתוב שהארץ התחלקה לפי אנשים אלא לפי שבטים 12 שבטים שמ מנה רואים הוכחה וראייה שנייה שארץ ישראל לשבטים חילקו אותה אפלוג ולא לפי אנשים שמה מינה בבריתה אמר מר עתידה ארץ ישראל לעתיד לבוא שתחלק ל1 שבטים אידך החלק ה-13 למן למי יתנו אותו אמר רב חסדה למלך המשיח הנשיא כתיב והעובד העיר זה שעובד לציבור והעול של בני כל הערים מוטלות עליו יעבדו יתנו לו נחלה מכל שבטי ישראל אמר לי רב פפא להבי יעבדו הכוונה שייתנו לו נחלה מי אמר אולי אמר אימה ונגר שכירים באלמה יתנו לו אש כל אחד התנדב להביא לו מישהו שיעזור לו אונה הגמרא לא סלק דעתך לא ייעלה בדעתך כך לאמר דכתיב והנותר לנשיא מזה ומזה מהחלק שנוטל משבט זה ושבט זה זאת אומרת אחרי שאתה נותן לנשיא את החלק שלו מה שישאר לו אז הוא יתן חלק זאת אומרת הוא יקבל מה שישאר חוץ ממה שנתנו לבית המקדש לתרומת הקודש המקום שעליו יעמוד בית המקדש מרה וימינו וחוץ ממה שישאר לאחוזת העיר המקום של העיר סביב לעומת חלקים לנשיא זאת אומרת רואים שהחלק שנותנים לאותו מלך המשיח זה לא שעוזרים לו שולחים לו אנשים שיעזרו לו לא אלא אמור להישאר לו אחרי החלקים שנותנים לבית המקדש ולעיר אמרו להישאר לו נחלה רואים שהוא מקבל נחלה וזה באמת החלק ה-13 בבריתה אמרנו שקרקע קרובה לירושלים שווה הרבה יותר מקרקא רחוקה ולא נתחלקה הארץ אלא לכספים איך השלימו לזה שקיבל קרקע פחותה ששילמו לו כסף שנאמר בין רב למעט מבארת הגמרא למאי מה הכוונה שישלמו על ידי כסף ודאי לא הכוונה מי שקיבל קרקע משובחת השלים לזה שקיבל קרקע פחותה בכסף כי הי לאמה לשופר וסניה אם הכוונה לקרקע טובה שבע זה שקיבל קרקע טובה השלים לזה שקיבל קרקע רעה בכסף ודאי לא הכוונה שזה ההסבר כי אטו בשופ עסקינן וכיב שותים אנחנו מדברים שאחד הסכים שחברו יקח קרקע מעולה והוא ייטול קרקע פחותה וחברו ישלים לו על ידי כסף את ההפרש הרי הכסף מתבזבז והוא ישאר עם הקרקע הפחותה אלא באמת משנת ל קרקע שחוטה באיחות השתווה עם מי שנטל קרקע מעולה והוא פשוט קיבל חלק נוסף בקרקע ומה שהשוו ביניהם בכסף היה בין מי שנטל חלק קרקע קרובה לירושלים ובין מי שעלה בחלקו קרקע רחוקה מירושלים אז ישבו ביניהם על ידי כסף ומה שאמרנו שישבו ביניהם על ידי כסף זה דעתו של רבי אליעזר כי זה שנוי מחלוקת תנאים רבי אליעזר הוא זה שאומר בכספים הלוע השלימו את ההפרש רבי יהושע אומר שהשלימו את זה בקרקע בזה אלוה ומרת זה שקיבל קרקע רחוקה קיבל גם קרקע יותר גדולה ו למדנו בברייתא שלא נתחלקה הארץ אלא בגורל ומנין לומדים את זה שנאמר בפסוק אך בגורל מביאה הגמרא תנא ברייתא מה שהפסוק אומר אך בגורל שכולם קיבלו קרקע על פי גורל ייצאו יהושע וכלב הם לא קיבלו על ידי גורל למה למה ממעטים אותם ודאי לא שהם לא קיבלו בכלל כי היא לימה דלא שקול כלל אם נמר שהם לא קיבלו בכלל חלק בארץ לא רק שהם קיבלו חלק ה שקול הם הרי קיבלו חלק המרגלים האחרים שהוציאו דיבת הארץ רעה כמו שדרש לאל אז דידהו מבי צריך לומר שאת החלק שלהם הם קיבלו אלא שלא נטלו חלקם בגורל אלא על פי השם יהושע מנין ראינו שהקדוש ברוך הוא בעצמו אמר לו איזה חלק הוא מקבל דכתיב שנאמר על יהושע על פי השם נתנו לו את העיר אשר שאל את תמנת סרח באר אפרים כבר אנחנו רואים שהוא קיבל את שלא על פי השם אבל מאוד מעניין כתוב כאן כתיב שזה היה תמנת סרח ובספר שופטים כתיב שקברו את יהושע במקום שלו שנקרא תמנת חרס לכאורה זה סותר מביאה הגמרא שני לשונות למה זה לא סותר אלא אחד משלים את השני סרח משלים את חרס אמר רבי אלעזר בתחילה קודם שנחלה באה לידיו של יהושע פירותיה היו יבשים ורעים כחרס בלי שומן ומי שבא לידו לבסוף פירותיה היו כל כך מלאים שומן שאם לא היו משמרים אותם הם היו מסריחים ואם היו משאירים אותם מידי הרבה זמן הם היו מסריחים ולפי לשון שני יק דמרי איך פסוק אחד משלים את השני פה זה נדרש בצורה הפוכה בתחילה היו פירותיה יותר מדי שמנים והיו מסריחים מרוב שומן ו הם לא היו משמרים שזה נחשב חיסרון ולבסוף מאז שהם הגיעו לחלקו של יהושע הם היו דומים כחרס היינו שהם יהיו קצת יותר יבשים אבל הם עדיין היו משובחים רק שלא יהיו יותר מדי עם שומן ואז היה אפשר לשמר אותם לזמן מרובה זה עד כאן דיברנו על החלק שיהושע קיבל שזה היה על פי השם היכן ראינו שכלב בן יפונה גם כן קיבל את חלקו על פי השם דכתיב וייתנו לכלב את חברון כאשר דיבר משה ויורש משם את שלושה בני הענק אבל להגיד בפשטות שהוא קיבל את חברון זה לא זה לא ייתכן כי הרי עיר מקלט הבי חברון הייתה מהרי המקלט ולא נתנו אותה לכלב אמר הבאי נכון זה לא הכוונה חברון עצמה אלא הכפרים והשדות שסביב משה נתן ליהושע פר ורה כי חברון עצמה באמת הייתה העיר מקלט דכתיב ואת שדה העיר ואת חצירה של של העיר חברון זה נתנו לכלב בן יפונה באחוזתו וזה באמת היה על פי השם על פי משה רבנו שאמר על פי השם משנה הבאה אומרת המשנה אחד הבן כשהוא יורש ואחד הבת כשהיא יורשת אם אין בנים הם שווים בדיני ירושה דיני נחלה אלא שהבן אם הוא בכור לאביו הוא נוטל פי שניים בנכסי האב ואינו נוטל פי שניים בנכסי האם הלכה שבחור נוטל פי שניים זה רק בנכסי האב דבר נוסף הבנות לא נשואות שהתייתמו מאביהם והם ניזונות מנכסיו של האב שזה חלק מתנאי הכתובה שאהב התחייב להם אז הם ניזונות באמת מנכסי האב ואינן ניזונות מנכסי האם כשהבנים יורשים את האם הם לא נותנים מזונות הם לא מחוייבים לתת מזונות מנכסי האם למזונות הבנות כי כל מה שנותנים למזונות הבנות זה בגלל התנאי כתובה שאבא התחייב לאמא לפני שהם התחתנו בכתובה התחייב לה בכתובה אבל האמא לא התחייבה דבר כזה לכן הנכסים שלה לא משועבדים לזה מבארת הגמרא מי אחד הבן ואחד הבת לנחלה זה לא יכול להיות הכוונה שהם יורשים ביחד אילהם דירתי כי הדדי ודאי שלא הנן הרי שנינו ב בן קודם לבת כמו שכתוב מפורש איש כי ימות ובן אין לו הוא נתתם את נחלתו לביתו וכל יוצא רכו של בן קודמין לבת אפילו אם הבן היה בן ובת הבן נפטר אבל הוא השאיר בן או שהוא ישאיר בת ישא רכו קודמים לבת אז הנכד יקבל כי הוא בן של הבן או או הנכדה תקבל כי היא בת של הבן והם קודמים כל יוצא רכו של הבן קודמים שאם יש את הבן או את יצא רחו הם יורשים ולא הבת ורק אם אין בן ואין יוצא ריחו של הבן רק אז הבת יורשת אז מה באמת הכוונה אחד הבן ואחד הבת יורשים מביאה הגמרא סימן לאמוראים שאמרו כל אחד מהם הסבר עד שבסוף ההסבר האחרון התקבל הסימן של השמות שלהם זה המילה נפשם הראשון זה הנן רב נחמן אמר רב נחמן בר יצחק הוא מנסה להביא הסבר לדברי המשנה אחי קאמר זה הכוונה מה שהמשנה אומרת אח הבן ואחד הבת בנחלה רוצה להסביר שהכוונה היא שאם נאמר הסבא היה חי כשאבא שלהם נפטר והם הרשו אותו ואחר כך הסבא נפטר ואבא הרי היה מו לקבל ירושה אז הם מקבלים את הירושה שלו אף על פי שהאבא לא ירש את זה בעצמו וזה לא היה מוחזק אצלו כיוון שזה היה ראוי הם נוטלים בזה כמו מה שהם נוטלים במה שהיה מוחזק בידי אביהם כשהוא מת אז הגמרא דוחה את ההסבר הזה כי הרי הנה מנינה שנינו את ההלכה הזאת במשנה בדף קטו שהם נוטלים גם בראוי בין עם הבנים יורשים ובין עם הבנות יורשות כי המשנה אומרת על בנותיו של צלופחד שמת שהם נטלו בארץ ישראל שלושה חלקים בנחלה חלק אחד של אביאן צלופחד שהיה מיוצאי מצרים וחלק אחד חלקו עם אכו בנכסי חפר חלק צלופחד ב בנכסיו של אביו חפר מה שהוא היה אמור לקבל אם הוא היה חי לחלוק בירושה של אביב חפר והוא היה בכור הוא קיבל עוד שני חלקים אז רואים אם כן שאף על פי ש צלופחד לא היה מוחזק בירושה של חפר כשהוא מת בכל זאת בנותיו ירשו את מה שהיה ראוי לבוא לו כמו שהם ירשו את מה שהוא היה מוחזק ועוד גם אם תרצה לומר שמשנה קפלה את הדין הזה כדי לומר את מה שנאמר בהמשך שהבן נוטל פי שניים בנכסי האב אבל הוא אינו נטל פי שניים בנכסי האם מאי מה הכוונה של המשנה כשהיא אומרת אלא שהבן נוטל פי שניים בנכסי האב ולא בנכסי האם הרי אין קשר בין זה לבין מה שנאמר קודם אלא מנסה ואומר רב פפא הסבר שני אחיק אמר זה כוונת המשנה אחד הבן שיורש ואחד הבת שורשת ם אין בנים שהם שניהם נוטלין חלק בבכורה שהיה מגיע לאביהם הבכור מירושת אביו כמו במקרה של צלופחד בנכסי חפר ש צלופחד כבר מת אבל הוא היה בכור אביב חפר אז בנות צלופחד קיבלו את הפי שניים בנכסי אבי צלופחד בנכסי חפר אבל אם זה הפירוש כאן במשנה הנה מנינה גם את זה ראינו שם במשנה ו כיוון שצלו חד היה בכור אביב חפר אז הוא הרי נוטל שני חלקים ולכן בנותיו ירשו גם את חלק הבכורה של אביהם אז אם כן מה המשנה כאן צריכה לומר את זה ועוד רב פפה לא תירץ מה מה הכוונה של הלשון אלא זה הרי לא קשור למה שנאמר קודם מה שהמשנה אחר כך אומרת אלא שהבן נוטל פי שניים בנכסי האב ולא בנכסי ההם אלא מנסה ואומר רבשי תירוץ שלישי אחיק אמר אחד בין בין הבנים ואחד בת בין הבנות כשיש רק בנות אם האבא אומר ירש בן זה או בת זו כל נכסי ואחיו או אחיותיה לא ירשו דבריו קיימים כיוון שהם בני ירושה כשאחד הבנים מיועד לרשת אפשר להגיד מכל הבנים הוא יהיה היחיד שירש וכשיש רק בנות שאחת הבנות היא מאלה שאמורות לרשת אפשר לומר היא תירש במקום כל הבננות האחרות אבל להגיד אני מוריש למישהו אחר שהוא לא מהיורשים זה הוא לא יכול להגיד אם הוא אומר בלשון של ירושה הוא אומר לשון מתנה הוא יכול להגיד ה נותן מתנה למישהו אחר הוא לא רוצה שיורשים שלו ירשו אותו אבל להגיד בלשון ירושה הוא לא יכול לאחד על חשבון כל היורשים אלא אם כן זה אחד מאלה שאמורים לרשת בעצמם זאת אומרת אם יש כאן למשל 10ה בנים והוא רוצה להוריש את נכסיו רק לבן אחד מהם לומר שיש תשעה מפלגים ואחד מהם הוא עני הוא רוצה לתת את כל ירושתו לאותו עני אז הוא יכול להגיד את זה אפילו בלשון ירושה שהוא מוריש את הכל לבן העני שלו ולא לתשעה העשירים אבל הוא לא יכול לומר אני מוריש לאח שלי או לאיזה מישהו שיושב לידי בבית הכנסת לא כ כי הוא לא יכול להגיד בלשון ירושה הוא יכול להגיד אני נותן מתנה את הנכסים שלי לא לאזה אחד זה יכול אבל לא בתו לשון ירושה ירושה יכל להוריש אפילו לאחד מהיורשים אם הוא מבין אלה שיורשים ומנסה רב אשי לומר שזה הכוונה בדברי המשנה אחד הבן שהוא יורש ואחד הבת שהיא יורשת אפשר לומר שנותנים לאחד מהבנים או לאחד מהבנות במקום כולם אבל הגמרא שואלת כמן כמו מי המשנה הולכת כמו רבי יוחנן בן ברוקה שככה סובר הקטן לקמן כבר שנינו את זה בהמשך בדף קל שזה דעתו של רבי יוחנן בן ברוקה הוא אומר אם ה מוריש אמר שירש כל נכסיו על מי שראוי ליורשו בן בין הבנים בת בת בין הבנות דבריו קיימים אבל אם הוא אמר שירש לשון ירושה כל נכסיו על מי שאינו ראוי ליורשו אין דבריו קיימים אז מה המשנה כאם באה לחדש וכי ת הם תרצה לומר כן שמה זה נאמר כדעת יחיד וכאן כסט כסתם לן כאן אומרים בצורה סתומה בלי שם של טענה כדי שכך תהיה ההלכה כרבי יוחנן בן ברוקה הרי זה לא מועיל כלום כי הרי אם אתה רוצה לפסוק כמו רבי יוחנן בן ברוקה ולכן אתה מביא את דבריו בסתם היו צריכים להגיד את דבריו בסתם ולא להגיד אחר כך אתם מחלוקת כי הכלל הוא כשיש סתם משנה שאומרת הלכה מסויימת ואחר כך נאמר שיש בזה מחלוקת היא אז וסתם ואחר כך מחלוקת אין הלכה כסתם אז מה בעצם המשנה כאן באה להוסיף ועוד גם כאן לא מובן מה הי אלא אלא הכוונה שבהמשך מהמה שאמרנו קודם אלא יש יש איזה הלכה מיוחדת שהבן יורש מה בנכסי אביב פי שניים ונכסה אמו לא מה זה קשור כאן לנושא הזה שאם אדם מוריש את כל נכסיו לאחד מהיורשים אז אם הוא באמת ראוי לרשת אז דבריו של המוריש קיימים אלא מביאה הגמרה את ההסבר האחרון אמר מרבר רב אשי את ההסבר במסקנה בדברי המשנה כמו שכבר אמרנו גם במשנה בעצמה החיק אמר אחד הבן כשהוא יורש ואחד הבת כשהיא יורשת אם אין בנים הם שווים דרש בין בנכסי האם ובין בנכסי האב אלא שיש שני חילוקים בין נכסי האם לבין נכסי האב שהבן נוטל פי שניים זה רק בנכסי האב והינו נוטל פי שניים בנכסי האם וגם מה שכתוב בהמשך המשנה ש כשה אבא השאיר יתומות לא נשואות קטנות אז הם מקבלות מזונות מהירושה שלו מהנכסים שלו ולא הירושה שלהם עד כאן דף קכב [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: