הדף היומי מסכת בבא בתרא דף קי

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא מבית "דרשו" עם הרב מאיר שפרכר שליט"א, הדף היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי מסכת בבא בתרא דף קי

[מוזיקה] בוו בטרה דף קי מתחילים בעזרת השם דף קט עמוד ב שורה שישית מלמטה אמר רבי אלעזר שבאים להתחתן לעולם דבק אדם בטובים במשפחה של אנשים הגונים שהרי משה רבנו התחתן עם ציפורה שהיא הייתה בת יתרו הוא נשע בת יתרו שהוא היה בהתחלה כומר לעבודה זרה ויצא ממנו יהונתן שהוא היה גם כן כהן לעבודה זרה לעומת זאת אהרון הכהן שנשא בת טובים בת המינ הדו יצא ממנו פנחס שהיה בן בנו שואלת הגמרא ופנחס לו מיתרו התי וחילו בא מזרע יתרו והרי כתיב ואלעזר בן אהרון לקח לו מבנות פוטיאל לא לאישה מי זה פוטיאל מה הי לו דת מיתרו שהוא בא מיתרו שפתם הגלים לעבודה זרה ולכן הוא נקרא פוטיאל שפתם הגלים לעבודה זרה אז אתה רואה אם כן שאף על פי שהוא היה מזרע יתרו בכל זאת הוא היה חסיד והגון אז אולי לא נלמד מכאן שצריך דווקא להתחתן עם המשפחה הגונה דוכה הגמרא לא בנות פוטיאל הכוונה דתי מיוסף הוא בא משבט יוסף ומה זה פוטיאל שפטת היינו התריס ולחם ביצרו הרע שואלת הגמרא מה הוא לא היה מזרע יתרו גם ועלו כשהוא הרג את זמרי בן סלו בסוף פרשת בלק השבטים היו מבזים אותו והיו אומרים ראיתם את פנחס בן פוטי זה בן פוטיאל בן שפתם אבי אמו הגלים לעבודה זרה אבי אמו יתרו היה כומר לעבודה זרה או פיתי גלים לעבודה זרה ראיתם איך הוא פתאום בא והוא הורג נשיא שבט מישראל את זמרי בן סלו שהיה נשיא שבט שמעון אלא הוא גם היה מזרע יוסף וגם מזרע יתרו אי אבוה דמי מיוסף אם אבי אמו היה משבט יוסף אז אמ דמי אם המו הייתה מזרע יתרו ואם אבי אמו היה מיתרו אבוה דמי מיתרו אז הם אמו אמא דאמי היייתה מיוסף דיק נמי אפשר לדייק ולהביא לאיזה ראייה מהפסוק שהוא היה גם מזרע יתרו וגם מזרע יוסף אתה רוצה לומר שהוא היה מזרע יתרו שפתם עגלים לעבודה זרה אז הה מספיק שיהיה כתוב מבנות פטאל שפתם עגלים לעבודה זרה ואם זה רק היה מזרע יוסף שפטת ביצרו גם מספיק שיהיה כתוב פוט אל למה כתוב דכתיב מבנות פוטי אל הרשבא מדייק מזה שזה כתוב עם י טרטי היינו שדורשים מזה שני פיתויים שפטת ביצרו שזה היה יוסף ושפתם אביא מוגלים לעבודה זרה שזה היה יתרו שמה מינה שהוא היה גם מזרע יוסף וגם מזרע יתרו אמר רבא הנושא אישה צריך שיבדוק באחיה של האישה הזאת אם הם הגונים כי הבנים דומים לאחי האם שנאמר ויקח אהרון את אלישבע בת המנ הדו היה אפשר לעצור כאן למה כתוב שהיא היייתה אחות נחשון ממשמע שנאמר בת מנדו שהיה לו בן נחשון איני יודע שהיא היייתה אחות נחשון היא מה התלמוד ומר הרכות נחשון מכאן זה בא ללמד אותנו שהנושא אישה צריך שיבדוק באחיה וזה הסיבה שמזכירים שהייתה אחות נחשון בן אמנדו שהוא היה נשיא יהודה והיה אדם צדיק ולכן אהרון הכהן התחתן איתה תנא רוב בנים בטבעם דומים לאחים של האם דיברנו על יונתן נכד של משה רבנו שהוא היה כהן לעבודה זרה של מיכה אחר כך בני דן שבאו ולקחו את הפסל ומצאו שם את אותו יונתן כתוב ויורו שם ויאמרו לו לאותו יונתן מי הביאך אלום זה מילה אחת אלום ומה אתה עושה בזה מילה שנייה בזה ומה לך פה מילה שנייה זה פה למה הם האריכו ואמרו את שלושת הלשונות האלה הלום בזה פה אמרו לו ליהונתן לאו ממשה כעתיד וכי אתה ללא מגיע מזרע משה דכתיב ב הקדוש ברוך הוא אמר לו אל תקרב הלום מה מי יחה הלום לכאן אתה רי מזרע משה שנאמר עליו אל תקרב הלום אחרי זה מה אתה עושה בזה הם באו ואמרו לו לאו ממשה באת קאתי דכתיב בי מה זה בידך המטה שבו הוא עשה את הניסים והנפלאות במצרים ומה זה המילה שהם אמרו לו אומה לך פה לאו ממשה כתית וכי לא באת ממשה רבנו כתיב ב הקדוש ברוך הוא אומר לו ואתה פה עמוד עם הדי אחרי קבלת התורה כשכולם חזרו עליהם והוא נשאר עם הקדוש ברוך הוא אתה תעשה כהן לעבודה זרה איך עשית דבר כזה אמר להן אני לא ממש נהייתי עובד עבודה זרה אלא סך הכל התפרנסתי מזה כך מקובל דווקא ממשה רבנו בית אבי אבא הייתה לו טעות בדבריו של משה רבנו שאמר לעולם הזכיר אדם עצמו לעבודה זרה אבל להצטרך לבריות מה זה עבודה זרה הוא סבר שהכוונה היא ממש להזכיר את עצמו לעבוד לעבודה זרה היינו להתפרנס מזה ממש ולא היא אלא עבודה זרה היינו עבודה שזרה לו הוא לא לא מתאים לו לפי כבודו לעשות עבודה כזאת שהיא נראית אצלו בזויה בכל זאת שיעשה את זה העיקר כדי שיהיה לו פרנסה כד אמר לי רב כמו שרב אמר לרב כהנה אתה תפשוט נבלה בשוק נטוש נבלת בשוקה ותתקבל עלזה שכר שקול אגרה ולא תימה אל תאמר אני גבר רבנה אני אדם גדול איך אני אעשה דבר כזה זה נראה לי לפי כבודי דבר לא לפי כבודי וזיל בי מילת זה דבר זלזול בשבילי לא אתה בשביל פרנסה תעשה אפילו דברים שנראים אצלך זלזול בכבודך בשביל להביא פרנסה זה נקרא עבודה זרה שהיא זרה אצלך אבל חלילה לעבוד עבודה זרה ודאי שלא מסיימת הגמרא כיוון שראה דוד המלך שממון חביב על יהונתן ביותר מינה אותו על האוצרות שנאמר הו שבואל בן גרשון בן משה נגיד על האוצרות וכי שבואל היה שמו אבל לא כבר אמרנו שיהונתן היה שמו כי גרשו ההל גרשום היה לו רק בן בן אחד והוא היה יהונתן אלא אמר רבי יוחנן למה הוא נקרא שבואל ששב להל בכל ליבו אחרי שדוד המלך מינה אותו על האוצרות והוא התעשר אז הוא חזר אל הקדוש ברוך הוא בכל ליבו במשנה למדנו שבנים יורשים אתיו לפני הבנות זאת אומרת אם יש בן הוא קודם לבת מנלה מנן לומדים את זה תכתיב הפסוק אומר במפורש איש כי ימות בן אין לו ועברתם את את נחלתו לבתו וגומר תמד אין לו בן אלא בת אז היא יורשת אבל אם יש לו בן משמע שהבן קודם לבת והיא אינה יורשת אמר לרב פפא להבאה אולי נאמר שהכוונה של הפסוק אימה אם איקה בן אם יש רק בן להרות בן אז הבן הוא היחיד שיורש ואם יש רק בת איק בת טירש טירות בת אז היא ורשת אבל אם יש בן ובת איקה בן ובת אז שיתחלקו ביניהם אבל הוא אומר את זה בלשון לא הי להרות ולא הי להרות לא הבן ירש ולא הבת תירש אז הוא התפלא בהתחלה אם יש בן ובת אל המן להראות מי ירש אתו משה להיר ברקש דמטה הוא ירש לרוס אז הוא הסביר לו לא זה מה שהתכוונתי החיק אמינה מה שהתכוונתי לומר אם יש בן ובת איקה בן ובת אז אף אף אחד מהם לא ירש את הכל לא הי לירות כולי ולא הי לירות כולי לא הבן ירש את הכל ולא הבת תירש את הכל אלא יתחלקו ביניהם בשווה כי הדד רתו אמר לה הביה אז הביה השיב לרב פפה אם כמו שאתה רוצה לומר שבת ובן הם כמו שני בנים והם יורשים בשווה אז וכי צריך קרא לאשמועינן וכי התורה צריכה להשמיע לנו איך הדלת לי אל אחד ברא רטינו לקולו נכסי שאם יש לו רק בן אחד אז הוא יורש את כל הירושה אם בן ובת זה כמו שני בנים אז מה אתה צריך להגיד שאם אין בן יש רק בת אז היא יורשת את הכל זה כמו אם אין שני בנים יש רק בן אחד אז הוא יורש את הכל זה דבר הרי פשוט אלא מה התורה באה לחדש לנו שכשיש בן אז הבת לא יורשת שואלת הגמרא ודיל מה אולי נאמר ה כמש מלן הפסוק בא ללמד אותנו שנותנים ירושה לבת דבת נמי בת ירושה היא שלא נאמר שבת לא יורשת בכלל אפילו אם אין בן לכן מלמדים אותנו שהבת יורשת אבל זה אי אפשר לומר כי הדבר ההוא שהא יורשת לומדים מוכל בת יורשת נחלה זה משם נפק משם ללומדים אלא מה התורה באה ללמד אותנו שנכון שהבת יורשת אבל זה רק אם אין בן אם יש בן הוא קודם אם כן יש לנו הסבר אחד מנן לומדים שאם יש בן הבת לא יורשת מזה שכתוב בן אין לו ועברתם את נחלתו לביתו משמע שאם יש בן הוא היחיד שיורש מנסה הגמרא להביא הסבר שני רבח בר יעקב אמר מהח כתוב ש צלופחד מת ולא היו לו בנים אלא רק חמש בנות אז הם באו אל משה רבנו וטענו למה היגרה שם אבינו מתוך משפחתו כי אין לו בן אנחנו רוצים לרשת במקומו תדייק זה טמד אין לו בן אלא רק בנות אז הם רצו לרשת אבל אם יש לו בן הם היו מבינות שרק הבן יורש ולא הם כי הוא קודם וך הגמרא זה לא רעיה ודיל מה בנות צלופחד הודק אמרן החי יכול להיות שבנות צלופחד הם היו סבורות שכשיש בן הם לא יורשות אבל אחר כך כשניתנה התורה נתחדשה ההלכה אולי נאמר שאז התחדש שהבת יורשת אפילו במקום שיש בן אלא מכאן אין רעיה ולכן ברור מחברת כדי שנין מעיקרה כמו התירוץ הראשון שאמרנו מזה שכתוב שאיש כימות ובן אין לו רק אז ועברתם את נחלתו לביתו משמע שאם יש לו בן הבת לא יורשת הסבר שלישי רבנה אמר מנין לומדים שאם יש בן הבת לא יורשת מאחה פסוק אומר ונתתם את נחלתו לשערו הקרוב אליו ממשפחתו וירש אותה את הירושה רואים שכל הקרוב קרוב יותר הוא קודם לרשת והבן קרוב למת יותר מהבת ומה היא קרבה דבן יותר מבת במה הוא יותר קרוב לאביו ממה שהבת קרובה לאביה מה תאמר שכן אם אביו קנה אמה עבריה שפחה יהודיה אז התורה אומרת שהוא יכול להתחתן איתה ביעוד ואם האבא לא מתחתן איתה אז הוא יכול לתת לבן שלו להתחתן איתה ואז הוא מקדש אותה בכסף שאביה שאביו שילם לאביה כשהוא קנה אותה וזה רק בן ולא בת זה לא שייך אצל הבת וכן דבר נוסף לעניין שדה אחוזה שדה שהאדם ירש מאביו ואביב מאביב דור אחר דור עד הדור הראשון שהגיעו עם יהושע בנ וכבשו את הארץ אם אדם מקדיש כדד שדה לבית המקדש אז אם הוא פודה את השדה היא חוזרת אליו אם הוא לא פודה את השדה אלא מישהו אחר פודה אז אותו אחד מקבל את השדה עד היובל ואז מחלקים א את השדה לכהנים ואם הבן פודה את השדה אז יש הלכה מיוחדת שהבן זוכה בשדה עד היובל ו ביובל השדה לא מחלקים אותה לכהנים אלא היא חוזרת לאביו אז אם כן אתה רואה שהבן קרוב לאביו כי בדבר הזה גם כן אומרים רק בן ולא בת אז דוחה הגמרא מה שהבן קם תחת אביו ליעד את האמה עבריה זה לא אומר שהוא יותר קרוב לאב כי בת לאב בת יעדי הי לא שייך שהיא תיעד את האמה העבריה וזה שרק הבן הוא אם הוא פודה את שדה האחוזה אז ביובל הי חוזרת לאביו נמי זה גם ללא ראייה שהוא יותר קרוב לאביו למה כי יכול להיות שגם הבת יכולה לפדות שדה אחוזה ואז ביובל השדה תחזור לאביה מהי גופה הוא מאותה שאמרנו על הבן בעצמו שאמרנו למה רק הבן הוא זה שאם הוא פודה את השדה שאביו קדיש לבית המקדש אז ביובל השדה הזאת חוזרת לאביו ואם האח פודה את השדה אז ביובל השדה לא חוזרת לאביו אלא מחלקים אותה בין הכהנים שעובדים באותו זמן ב בית המקדש מכיוון שהבן קרוב לאביו יותר מהאח במה הרי האח מייבם את אשת אחיו שמת אם הוא לא ישאיר זרע ולבן לא שייך אצלו ייבום ואם תשאל מצד שני הרי הבן הוא מתחתן עם האמה העברייה של אביו ביהוד ואצל אח זה לא שייך אז זה נתען לך בסדר אבל יש כאן לכל אחד מהם מעלה אחת האח יש לו מעלה שהוא מייבם והבן יש לו מעלה שהוא מיעד מתחתן עם האמה העבריה של אביו אז מניי נלמד שבשדה אחוזה דווקא הבן אם הוא פודה השדה חוזרת לאביו ואם האח פודה השדה לא תחזור לאחיו אז אמרנו כי זה שהאח מייבם זה לא נחשב קרבה יותר מהבן כי אם יש בן כלום יש ייבום אלא במקום שאין בן אם יש בן אז אין ייבום זאת אומרת שהוא פותר את אמו מייבום יותר מאשר האח כי אם יש בן אז אין בכלל ייבום כל הרעיון שהאח מתחתן עם אשת אחיו זהם הוא לא השאיר זרע אז אם כן את אותו סברה אפשר גם לומר כלום יש יבום אלא במקום שאין בת והיא תוכל לבדות שדה אחוזה של אביה ואף על פי שבמסכת ארכין ממעטים שבת באמת לא פודה שדה אחוזה זה מפסוק אחר אבל מהפסוק כאן לא היינו ממעטים אותה ככה מבאר הרשב אבל על כל פנים נומר שהבן קרוב לאביו יותר מאשר הבת אלא מחברתה ברור כדי שנין מעיקרה כמו התירוץ הראשון שאמרנו שהפסוק אומר מפורש מנן שאם יש בן הבת לא יורשת כי כתוב אם בן אין לו ועברתם את נחלתו לביתו משמע שאם יש בן אז הוא קודם והבת לא יורשת מביאה הגמרא הסבר רביעי מנן לומדים ש ה בן קודם לרשת לפני הבת ואם יש בן אז רק הוא יורש היא באת אימה אם תרצה אפשר לומר מאחה מהפסוק שאומר והתנחלתם אותם אדם שיש לו עבד כנעני הוא מוריש אותו לדורות הבאים לבניכם אחריכם לרשת אחוזה למה לא כתוב לזרם אלא לבניכם משמע ולא בנותיכם שהיא לא יורשת אם יש בן אז אם כן יש לנו לימוד נוסף אם תשאל אלה לפי דבריך תה שהתורה כותבת שאנחנו נשים מזוזות על הפתחים למען ירבו ימיכם ומי בניכם הח הנמי גם כאן ידרוש בניכם ולא בנותיכם הרי גם אישה חייבת במזוזה ואם כן ודאי שגם ימיה התרבו על ידי המצווה הזאת תרצת הגמרא ברכה שני באמת הסברה נותנת שכולם בכלל הברכה בין הבנים ובין הבנות אבל עדיין באמת את ההסבר הזה הגמרא משאירה שיש מיקור נוסף מנין שהבן לבד יורש אם יש בן ורק אם אין בן רק אז הבת יורשת מהתורה למדנו במשנה שאחים יורשים אחד את השני אבל דווקא אם הם אחים מן האב אז הם נוכלים יורשים ומנחיל מורישים אבל אם הם אחים רק בני אותה אם אבל כלל אחד יש לו אבא אחר אז הם לא יורשים אחד את השני מנלן מנין לומדים את זה אמר רבא בגזרה שווה אתיה אחווה אחווה מבני יעקב שאצל בני יעקב כתוב 12 עבדיך אחים אנחנו בני איש אחד מה לאלן בני יעקב הם היו אחים מן האב בני יעקב ולא אחים מן ההם היו ארבע אמהות רחל לאה בילה וזלפה אף כאן לגבי ו שגם כתוב לשון אחוה ונתתם את נחלתו לאחיו זה דווקא באחים מן האב ולא באחים מן ההם שואלת הגמרא ולמה לגזרה שווה בשביל מה צריכים ללמוד את זה מגזרה שווה הרי לומדים ממה שכתוב שאחד מהקרובים ממשפחתו של האב וירש את הירושה כתיב ודרשנו משפחת אב קרוייה משפחה משפחת אם אינה קרוייה משפחה אז אחי מנהם הם לא קרוים משפחה ודיי שהם לא יורשים אחד את השני אומרת הגמרא אין אחי נמי אתה צודק באמת לעניין לא צריך את הגזירה שווה וכי תמר מה שנאמר הגזירה שווה דרבה זה לעניין יבו מתמר שאם אדם נפטר בלי להשאיר זרע אשתו היא לא כמו אלמנה רגילה שיכולה להתחתן עם כל אחד אלא היא צריכה להתחתן עם אח של בעלה אבל אח של בעלה שיכול לייבם אותה ולהתחתן איתה זה דווקא אם הם אחים בני אותו אב אבל אח מהאמא הוא לא שייך במצוה היבום עד כאן דף קי א
לצפיה בתכנים נוספים: