הדף היומי מסכת בבא בתרא דף קיח

הדף היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

הדף היומי מסכת בבא בתרא דף קיח

[מוזיקה] ב 14 דף קיכ השו מתחיל בעזרת השם סוף דף קודם חמש שורות מלמטה סוף השורה סימן הגמור מבי את שש קושיות שהקשה רב פופל הביה בעניו חלוק הסר ישראל וסימן לכך ראשי תיבות לרב צלופח יוסף כפל מנ שחושב קושיה ראשונה אומלי רופ הביה למדנו בשיעור הקודם מלקס האים ליצ מצרים סח קורץ או לבו אורץ אז בש למן ד צ מצרים סל ורץ הנו דסי הקדוש ברוך הוא אומר למשה רבנו לא רב טר בן אכלוס ולמעט תמת לוסו המשמעות היא שמי שהיה רב בציס מצרים כמו שכתוב אחר כך לשמו סמט אסו מולו אפילו שכעת בכנסת לארץ הוא התמעט השבט הזה תרב כלוס ולמעט זה שהיה מעט בציס מצרים אפילו שכעת הוא רב תמית נלוס וכך גם בספרי מפרשים את הפסוק מביא הרשם הריש ם כ ה הו בני 20 אז כולם צ מצרים מקבלים כל אחד חלק הר מצרים ט שצ מצר מט לא הולכים לפי כן הפסוק צריך לומר אתזה ארכן קש דידן אנחנו לא יודעים איך הטנה מתרץ את הפסוק הזה כנראה שהיה לו איזשהו תירוץ הרשב מוסיף שאי אפשר לפרש לרב טרבה מי שעכשיו רב תרב נחלתו ומי שעכשו מעט תמעיט שתי טענות קודם כל זה סברה פשוטה כתוב ו אילה תכול קורץ אז ברור כל אחד מקבל חלק וגם לשון טרבה ותמת משמע שזה נוטל יותר מחברו אבל אם כל אחד נוטל שווה צריך להיות כתוב חילק כחלק נחוו מוסיף הרשב הרי למדנו שגם לפי השיטה של בוי אורץ הרי זה חזר ליוצא מצרים ואז שוב זה חזר תחלק בשוב לישם אז אי אפשר לומר שהפסוק מתכוון לחזרה הזו דהיינו שאפילו שבהתחלה מחלקים לבוי אורץ אחר כך הנחלה שלהם חוזרת ליצא מצרים ותחלק לפי מספרם זאת אומרת משפחה שהייתה גדולה בציס מצרים ו התמעטה בכניסתם לארץ אבל אם זה חוזר ומחלקים לפי זה אז לפי אז מחלקים א הרשב אומר שאי אפשר לפרש משתי טעמים קודם כל מה הפסוק בא לומר שזה חזר ליצא מצרים זה כבר למדנו מלשמש סום וגם תרב במית משמע שזה מדבר לעניין החלוקה שכעת מקבלים כל אחד את חלקו כרי כתוב איש לפקודיו לוס ולא לחלוקה אחרי שחוזרים ליצא מצרים קושיה השניה ומר פופל הב בשו צא מצרים הנו דוחון בנו סלחו הם צווחו גור שובי משפחתו כין בן למה הוא צריך להפסיד את הנחלה שלו אם היה לו בן אז הבן היה נוטל את חלקו של אבינו שהיה מייצא מצרים עכשיו שאין לו בן למה אנחנו לא נעמוד במקום הבן אל למדומה לבוי אורץ אמי צבחון מה הם רצו אולסה לצלופח אין נח לו בארץ ישראל לשקול לא הוא ולא יצא רחו בזכותו כרי לבוי אורץ ניתנו ואפילו אם היה לו בן הוא לא הי נותן כלום בשביל אביו אפילו בשביל עצמו אם היה פחות מגיל 20 הוליה נוטל אז מה הם רצו אל אומר את הגימור אתה יודע מה שהם רצו לחזור ליט בכס חיפ כמו שדיברנו גם למדל הבוי אורץ אז חזר ליצ מצרים ושוב התחלק ממילא הם טענו כך חיפר ז קנינו היו לו כמה בנים הבנים האלו צלוף כ נפטר אבל שר הבנים נכנסו לארץ והם קיבלו כל אחד נחלו והם החזירו את הנחו לשלם לחיפה וכעת יורשים חזרה את חיפו אחד הרשים של חיפה זה צלופחד אז אם היה הבן של צלופחד הבן היה נוטל את החלק שלצ שני החלקים היה בכור בנכס חיפה אז למה שאנחנו לא נעמוד במקום הבן כי בסבן ומד במקום הבן הם דרשו זאת עצמ כמו שגמור תביא לאלון מפרסומי אז מתורץ קושיה השלישית בשצ מצרים הנובח בני יוסף כתוב ששבט מנ שבני יוסף הם צווחו שם בספר ישע כתוב סב דני יוסף כתוב ב יף מדוע חוד ואני עם רוב עד אשר עד אשר עד כוי ברכני השם כתוב שספרו את כלל ישראל ביציאת מצרים אז שבת מנש היו סך הכל 3220000 כשספר אותם שוב פני הכניסה לארץ ישראל הם היו 527 הם גדלו הרבה יותר משאר שוטים אז לפי השיטה של יוצא מצרים סחל כורת זה מאוד מובן שהם נטלו לפי החשבון של יצא מצרים ולכל אחד היה נחלה מועטת אלמד לבו יור נתחלק הארץ מ קו צבחי כולו שוקול בשווה אז הרשב מציין שלון נראה שהגיבור נשארת במסקנה שלארי ארץ ישר התחלקה לשבטים דהיינו קודם כל חילקו ל-12 חלקים שווים ואז כל שבט קיבל התחלקו כל שבט בני השבט התחלקו זה מח לוקס האם לפי בורת או לפי יסב מצרים אבל קודם כל חילקו ל-1 חלקים שווים אז לפי זה מובן שבני יוסף צווחו אתה נותן לי חלק אחד חלקי 12 אני גדלתי הרבה יותר משאר השוטים אבל כי שזהב לאלון אז הגמור לא רצתה לתרץ כך לכן הגמור מתרצת באופן אחר הצחה של מיתה משום טפולים דבו נפי שלהו היה להם בשבת מנשה הרבה יתומים שהם לא היו בני 20 בכניסתם לארץ אז לא הייתה להם זכות ליטול כבי אורץ וגם לא היה להם אב שנכנס לארץ שינחם את חלקו כשימות וגם לא היה להם שום הורי שיצא ממצרים שירשום על ידי חזור על ידי שר הקרובים שלהם שיחזירו להם והם רשו כנוס לכן הם צווחו לפני שנמשיך עם הקושיות שלר פופה מביאה הגמור אומר הביה שמ מינו מצווח בני יוסף צח בלחוד לא יאב אחד וקיל לא היה אחד בכל השוטים שלא נטל או הוא או אביו איזה שהוא חלק בארץ אפילו שיכל להיות כזה דבר כי למען דורמ אומר הרשם ליצ מצרים אז כל אלה שייצאו פחות מבן 20 בלי אבא לא נטלו חלק בורץ שהרי לא הן ולא אביהם היו מיץ מצרים אבא שלהם במצרים הם יצאו פחות מגיל 20 ממילא הם לא קיבלו ובכל זאת לא היה כזה דבר לא יצא הטו ממצרים פחות מבן 20 ואם יצא אם כן מת אחד מקרובה במדבור שה מיוצא מצרים והוריש לו את חלקו כמו בנוס לפחוד וגם לפי הדעה שלבו י אורץ זחל קורץ היה יכול להיות אדם שלא נתל כלום למשל היה פחות מגיל 20 מכניסתו לארץ וגם לא היו ל אבות מצא מצרים שהורישו לו על ידי חזורי לא היה כזה דבר כל מי שהיה פחות מגיל 20 משעת הכניסה לארץ היה לו מרישים מצא מצרים כמו בני סופחות שחזרו אלה שנכנסו לארץ ישראל הם החזירו למרשים וזה חזר אליו אומר הרש בם היה כאלה שנכנסו ל לארץ ישראל ביחד עם אבא או אמא אז לכן הם לא קיבלו בחזור כי זה נעצר אצל אבא שלהם אבל זה לא נקרא שאין להם חלק בורץ לאבא שלהם יש והם גרים אצל אבא שלהם אחרי שאבא שלהם ימות הם ירשו את חלקו דסל כד אומר הבי אב אחדל שוקל כן קרה מקרה שאדם נכנס ולא קיבל שום חלק בארץ היבו למצווה אח צריך לצווח כמו בנו סופחות כמו בני יוסף וגם הנובי בישוע צריך לספר כמו שהוא סיפר בני סלופ בני יוסף וכי ת מה תומר דצח וה מי שבח ואי ללא צחו כמו בנו סלוח שהקדוש ברוך הוא אמר למשה לתת להם כס וקו זה הזכיר הפסוק דצח ולא יעד ולא יקס וקרו היו עוד כאלה שצעקו אבל לא היה מה לעזור להם באמת לא היה להם חלק לכן לא הזכיר ז את הפסוק זה לא כך או בני יוסף דצח ולא יהנה לא הגדילו להם את חלקם וסנוקר כר ישע לאכל לגזול משר שותים להגדיל להם את החלק ומה שכתוב שם בפסוק הגמור תביא עוד מעט וימר ם ישע םם רולי לרו ויס לשום ווריס הכוונה תרטו את העצים גורו ביערות זה רק לדרוש אם כפשוטו מה הכוונה הוא נתן להם יערות מנחל שבט אחר אין לו רשות לעשות זאת אלו אמר תלכו ליערות שלכם חטו את העצים אז הוא לא נתן להם שום דבר חדש אז ממילא רואים שאפילו שבני יוסף הצחה לא הועילה להם בכל זאת הפסוק מזכיר אותם אז אם היה עוד אדם שלא קיבל אז כנראה שהוא צבח התר לא מזכירה זאת אז מזה מסיק הבעייה שלא היה אדם שלא קיבל חלק בארץ אומרת הגמורה לא ייתכן באמת שהיה כזה אדם רק לא הזכירו את הצחה שלו כי לא הועילה לו צווחת למה הזכירו את צווחת בני יוסף כדי לספר לנו את התשובה של ישע ונלמד מכך למ שצריך להר שהביאו את העשה ש ידם צריך להזהר ור כימה אמר להם תמנו את עצמכם עמ ישע אני לא יכו להוסיף לכם נ אבל ות לכםם ח ת גור שם אומר לכו צ אתם מתרבים יותר מאשר שר שוים יכולים להכניס בכם מורה יכולה להזיק לכם אז לכו תחבו ביערות שלא מסתמים שם אנשים שלא תיש בכור אלכן הפסוק מביא זאת אבל למסה כתוב ויאמרו בני יוסף ימונו ההר אנחנו לא חוששים לאותו הר דהיינו יר מה הם התכוונו למר לו אנן מזר יוסף מיסף בביש ה לא שולטת בו סיב בין פ ב פליים ואמר רבי אבל תקרא אלא אוי ליין הם עולים עלי ושולטים עליו ואין ען לעולה עליהם רביח אמר מאו מקור אחר כתוב יין כח את אפרים נש בני יס דגו לר בקרב אורץ אדגו לשון דגים דוגים שבים מים מכסים עליהם ואין עין שולט בם אז של יסף ען שולט בם ראינו בברי מרגלים ישע וקבלו חלקום ולא בניהם מי מהמק אמ ושע ב נ ו מנושים כפשט הם נשארו לחיות כל שאר עשרת המרגלים מתו בגפו אבל מהוו אוו ממש כפשוטו סיף קורנ נו ם מ המרגלים איש כי אם כבן יפו יושע בנ אז למה צריך שתי פסוקים שהם נשארו בחיים אלומ חויו שחוו בחלקם חוו מנושים הם נטלו את חלקם בארץ ישראל ומזה הם חיו זאת אומרת שהם נטלו את החלו שם מה רנו במשך מ ח בור תח בן אנשי השבט שם בקשה הגמ אחרת מרג מס ד לבנות חלונה הגמ במת נחלקו בזה קש משר בנו חרונו מ במדב מי זה זה צלחו אומר הרשב בתחילה פשוט הרי כתוב שבנו סלוח למרות זאת אלא נקטו זת אגב עד רוש תבעות אבל רשב מוסיף שנראה לו יותר שיש כאן יש חסור מהספרים את תחילת הבריה וכך שני הברס בספרי אונו מז במדור רב קיב נמר כן מדבור ונמר ללו מפרש מקושש עצים תפסו אדם שקוש עצים המדבר בשבת וא חילל שבת מה מדברו מוכן צלופחד אף מדברו לון צלופחד והוא היה המקו ש צלופח שאותו סקלו ל חילו שבס ממשיכה מרס מה הם אומרות והוא וו בסדו מה הכוונה זה הדס מרגלים הוא לא היה מהמרגלים שכתוב בהם אדמוס ד הרוע זויס ולכן כביכול הטענות הוא לא היה אמור לאבד את חלקו לאשה וכול הנוודים ל הש משיכות ואומרות אלו מסננים בדס קוח כמה שמו אז למ הרשב אומר שעוד מעט הגיבור ת שודים אנשים מסלונים הכוונה מסלים בדס קויך אז הסיום בדס קויך זה מסקנת הדברים הקופונים אז יש כאן בפסוק מוזכרים המסוננים והמרגלים מר התנ של הברייה השנייה מקיש מסלונים המרגלים כמ שם נכתבו פסוק אחד אז כשם שישה וקוב ירשו את חלק המרגלים כמו שכתוב חויו כר גםם ירשו את חלק המסוננים של הדס וירח ומה בטע של הבריה הראשונה לא קש מסני למרגלים כיוון שלא כתוב ו לא כתוב ואנו יודעים על השם אז אין כאן הקש ממילא כשאין לי מקור אז מך יס ששה וכלב נטלו זאת אלא זה נשאר בשבתם וכעת מגיעים באמת לקושיה הרביעית של רב פופל הביה ואומר לרב פופל הביה ולמן דקש ממרגלים אז מה קורה כפול ישע וולב הם הוכפלו ויסו ום ירשו לכל ארץ ישראל לאב דווקא כולה אבל רובה כרי היה הרבה סיפורים במדבור שהתלוננו מסלונים למשל וילנו אז בשמ שהוא לא מקיש אז כל שבט ושבט נטל את חלק קרוב הסל ש בשבטים אבל למן שכן מקיש אז מה קורה כל נחלת שבט ושבט נגרה חלקים גדולים עברו לאשה וולב ונקיון אומר הרשב וזה מוחר בפסוקים שאפילו חלק אחד מל רל השה קולב אומר אמר לו הב מסש בקר 250 איש הקריבו את הקטורת לא כל המסוננים בכל מהלך הדר המדבור והקושי החמישית פופל הבי בשד צ מצרים ל קורץ הנו דסב כתוב בישע אחרי שנתנו לא ילפ את חלקם ויפלו הפסוק מפרט שהיה כאן כמה חלקים חב מנש עורו ערה חלקים למ כתוב שמה ל בני מנסור משפ בני אביעזר חלק סריל בני שכם בני חיפ בני שידו אלה בני מנש בן יוסף זכור משום לצו בחיפה וגוי אז יש כאן שיטו דשי בובס יש כאן שש בתי אבות והרבות דדו עוד ארבעה חלקים של בנו סלוב חודור אז ה חשבון של סורו המ יש לנו כאן שתי הערות קודם כל איך הגענו לסורו גם למדומה ליצא מצרים אז הם קיבלו שתי חלקים של חיפר וחלק של צלופחד אז זה שלוש לא ארבע עוד נראה יש כאן עוד דבר שצריך ביור מה מה הפסוק מפרט כאן בעור מה הוא מחשב ה מחשב את הדור הראשון או שמחשב גם דורות הבאים כי מצד אחד הוא מחשב את הדור בנוס מצד אחד מחשב רק שש אז הגמור תבאר הכל בהמשך אדובו אורץ תמנ ודו יש כאן רק שמונה חלקים שיו כ בשיטת המד מל קורץ כמו במשנתנו אז קיבלו שלושה חלקים כי גם חיפר וגם צלופחד היו מיצ מצרים אז יש להם שתי חלקים אצל חיפר כי אביהם היה בכור וחלק שצ לפחוד אביהם אבל למן דומה לבוי אורץ אז אמרנו איך בכלל היה להם חלק כי בני חיפר הנותרים בחיים הם נכנסו לארץ והם קיבלו והם החזירו כ הם היו שלוחים הם החזירו את זה לחיפ ואז חיפר הוא הוריות לבניו ואחד הבנים זה לפוד אז עבר לבנות אז הם קיבלו רק שתי חלקים בירושה של חיפר חלק פיטוס וחלק פחרו אז יש כאן רק שמונה אומר אומר לו תמיך לשיטתך שתה כך מקשה ולמדו מצרים סל קורץ סוז רק תשעה חלקים שישו של שישו בטובוס ושלושה חלקים שלנו כמו שראינו במשנה איך הגענו לעשרה אלומה כמו שדיברנו במשנה חד אבלו היה להם דוד לחיפה היה עוד בן שנפטר במדבור בלי ילדים ומי ירש אותו האחים ואחד האחים זה צלופחד ובנותיו עומדות במקומו אז היה חלק רביעי שבנו סלופ נטלו אז ארבעה חלקים ועוד שישה שבו ובזה יחד ערה אז וחינם אפשר לתרץ גןץ מצרים תר יחד הבלו היה שני אחים שמתו במדבר הרשב מסביר כגון שהיו לחפר שמונה בנים שניים מתו במדבר וגם צלוף חוד מת במדבר ונשארו חמישה חמישה האלה נכנסו לארץ ישראל הם נטלו חמישה חלקים עכשיו הולכים אחורה הם מחזירים את זה לחיפה אביהם והרי חיפר כבר מת אז מי יורש אותו שמונה בניו אז צנוף חו נטל שני חלקים קופחו ושבע אחים הנותרים נטלו שבע חלקים כל אחד חלק אחד עכשיו שצלף חות כבר איננו נטלו בנותיו שני חלקים שלו שירש מנכס חיפו עכשיו עוד שני אחים מתו במדבור בלי בנים אז באו חמישה אחים ובנוי צלופחד ב ממקום צלופחד וירשום אז נמצא שבנוי צלופח נטלות ארבעה חלקים שתי חלקים גדולים בנכס חיפה ושתי חלקים קטנים בנכס שני אחי אבים נתניה כתוב שהקדוש ברוך ה אומר למש רבנו על בנו סלחו נום אז המיותר צריך ות כתוב בלחוד זונחים הת הזה סובר כמו משנתנו צרים מקץ כיוון שצלו חצ מצרים מגיע לו חלק בךן ז חיפר שגם הוא היה מצ מצרים צל חלק אחד האחים בנותיו עמדו במקומו וברוחן ן זלק ו עברתו מרמז על וכמו שכתוב בר אותו כל פת רחם צל נתל עוד חלק בנסי חיפר כיה ז אף חלק אכי נוטלו היה עוד חלק של דוד שנאמר נוסן כפול אז למ מסביר רשבם שגם תנק מסבר כרב זר שהיה עוד חלק של דוד כי אם לא לא הגענו לערה חלקים חיב להות ש חלקים שני חלקים חיפר חלק שלוח וחלק של דוד רק הוא לא רצה לדרוש נוס טן כ הלא דורש כפל דרים בעוד מקומות בשעה שיש מחלוק בזה אז הוא דורשות מהפסוק שכבר נראה מחוז הס נחלו בזה נחלקו אתקרב זר מהיכן יודעים שהם נטלו עוד חלק של דוד עכשיו ולמן דומ שלבו ורץ חל קורץ אמרנו שהיו שני דודים אומרת הגמור למדו מחדלו שהיו שני דודים הו מאחוז הנ היה אפשר לכתוב נוס טטם נחו בסח מה זה אחוז זה עוד חלק אז תנק של הבריה הוא דורש רק את אחוז אס אז הוא דורש היה רק דוד אחד היה שלוש חלקים ועוד חלק ארבע זה 10 אבל הוא דורש את שתי הדרשות גם את הדרשה של נוסו טיט כמו רב זר ביין ק יודעים דוד אחד וגם אחוז יודעים עוד דוד אז יש להם שתי חלקים של דודים ו שתי חלקים בנחל חיפר כיוון שהיה בחור לצלוף אין חלק כי לבו ורץ חל קורץ זה ארבעת החלקים שנטלו יחד ע שיב וזהרה עכשיו הקושיה השישית והאחרונה ואומר לרב פופל הביה קרו שהבנו שהוא מפרט חבל מנורמה מה הוא מחשב שהוא הגיע למספר ערה תפול עם גם את כל האחים שמט מנש שהם פחות מבני 20 שנטלו ירושה של חלק אם תו ואהבו אם הוא מחשב את הדורות הבאים כמו בנוי סלופ חוד אז יש המון לא רק עור עשרות או מאות אי בוטי אובס כחוש אם רק את הדור הזה של חיפר ואחו אז שיתב הוא זה רק שישה ואחד מהשיש זה חיפר אז כשם שלא מפרטים את כל הדור הבא הבנים של חיפה הנכדים של חיפר כר גם בנוי סופחו הם כלולות בביס אב הזה אחד משישה שזה חיפר אז איך הגענו לשרה ממו נפשך או כמה ומאות או שישה איך הגענו לרה אמר לו הב לאוב חושב ולא תפלים ולכן רק שישה אבל ארבעה הוא כן רצה לומר רה לומר לנו במיוחד את ארבעה שחוד כי יש כאן חידוש ושל מזק כמו שדיברנו במשנה הריור ל פי שים ר בנכסים שה מחזקים בדבי בשעה שהוא מת אז לורה ומד במדבור לא היה לו עדיין חלק בארץ ישראל אז איך מגיע צלופה בכוחו לקחת שני חלקי בחורה אלא ארץ ישראל מוזק אסי בידיהם וכביכול חיפה כבר החזיק בארץ ישראל במותו במדבר ולכן צלחו דמות שעמדו במקומו נוטלות גם חלק חרו אז זה מה שהפסוק בא לומר לי שהיה 10ה חלקים שדורשים את הפסוק נוס טט שהיה ארבעה חלקים ואחד מהם עברתו זוחל חרו עד כאן דף קיח ‏y
לצפיה בתכנים נוספים: